לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
רשימת קריאה: פסיכולוגיה ובודהיזםרשימת קריאה: פסיכולוגיה ובודהיזם
רשימת קריאה: פסיכולוגיה ובודהיזם

רשימת קריאה: פסיכולוגיה ובודהיזם

רשימות קריאה | 1/1/2022 | 977

בודהיזם היא דת המבוססת על רעיונותיו של הבודהה, מורה רוחני שפעל בהודו במאה החמישית לערך לפני הספירה, כאשר מטרתה העיקרית של תורתו הייתה הפחתת הסבל האנושי. בעשרות השנים האחרונות הפסיכולוגיה המערבית החלה לאמץ לחיקה רעיונות מן הבודהיזם וליצור עמם חיבורים שונים. ברשימה זו מופיעים מאמרים שעוסקים בחיבורים שונים שבין בודהיזם לפסיכותרפיה, ברעיונות בודהיסטיים מזווית פסיכולוגית, ובתיאוריה ובפרקטיקה של מדיטציה.

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: פילוסופיה מזרחית, מיתוסים ואגדות, גוף ונפש, קשיבות (Mindfulness), רוחניות
פרופ' ארנון לוי
פרופ' ארנון לוי
פסיכולוג
מורשה לעסוק בהיפנוזה
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
ליאם שהם
ליאם שהם
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
איתי שצקר
איתי שצקר
רופא
תל אביב והסביבה
אוריאל רוס
אוריאל רוס
עובד סוציאלי
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון, רמת גן והסביבה
עינב ניר יער
עינב ניר יער
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה
אורית נאמן נגור
אורית נאמן נגור
פסיכולוגית
בוגרת תכנית הנחיית קבוצות
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון

בודהיזם היא דת המבוססת על רעיונותיו של הבודהה, מורה רוחני שפעל בהודו במאה החמישית לערך לפני הספירה, כאשר מטרתה העיקרית של תורתו הייתה הפחתת הסבל האנושי. בעשרות השנים האחרונות הולכת וגוברת התעניינות העולם המערבי בתורות עתיקות יומין מהמזרח, ובתוך כך גובר העניין בבודהיזם. בהתאם לאותה התעניינות, גם הפסיכולוגיה המערבית החלה לאמץ לחיקה רעיונות מן הבודהיזם וליצור עמם חיבורים שונים.

ברשימה זו מופיעים מאמרים שעוסקים בחיבורים שונים שבין בודהיזם לפסיכותרפיה, כמו למשל בפסיכותרפיה בודהיסטית ובמיינדפולנס. כמו כן, ישנם מאמרים העוסקים ברעיונות בודהיסטיים מזווית פסיכולוגית, כמו למשל רעיון היעדר העצמי והיחס לתוקפנות, ומאמרים העוסקים בתיאוריה ובפרקטיקה של מדיטציה.

 

 

רשימת קריאה: פסיכולוגיה ובודהיזם

מדיטציה – תיאוריה, פרקטיקה ומחקר

לאנדרו רפפורטה | 9/20/2011
המאמר סוקר את מונח ה'מדיטציה' מנקודת מבט מדעית ומחקרית, במטרה להעניק לקורא תמונה רחבה ועדכנית על הידע והמחקר הקיימים בימינו בנושא. תחילה נבחנת ההגדרה למונח המדיטציה, מוצגת הבעייתיות שמתעוררת בניסיון לשלב אותו במחקר ופתרון אפשרי לבעיה. בנוסף מוצגת סקירה של מחקרים רלבנטיים בתחום הפסיכולוגיה הפיזיולוגית והפסיכולוגיה החיובית. לבסוף מוצגים מחקרים על שיטת המדיטציה הנפוצה ביותר בימינו במערב - 'מיינדפולנס' (Mindfulness). כמו כן, מוצגים שני טיפולים המבוססים על שיטה זו – "Mindfulness-Based Stress Reduction" ו-"Mindfulness-Based Cognitive Therapy", כשהשני מביניהם מומחש גם באמצעות תיאור מקרה מן הספרות.
 

בין חמלה לתמורה: פסיכותרפיה בהשראה בודהיסטית

אפרת בורנשטיין | 7/29/2011
המאמר יעסוק במשמעויות העמוקות של החמלה והאהבה כמצבים נפשיים בעלי פוטנציאל להתמרת הסבל במגע בלתי אמצעי עם המציאות. לגישה הבודהיסטית תרומה ייחודית למעשה הטיפולי, שבמרכזה יחסה למושגי החמלה והאהבה: (1) הגישה הבודהיסטית רואה בחמלה ובאהבה משאב אנושי טבעי בעל איכויות טרנספורמטיביות להתמרת הסבל; (2) בטיפול בהשראה בודהיסטית המטפל אינו הנמען הבלעדי לתרגול האהבה והחמלה עבור המטופל. המטופל שותף אקטיבי לאתגר גילוי הכוחות הטיפוליים שבו, כלומר, לטיפוח האהבה והחמלה עבור עצמו ועבור אחרים; (3) הגישה הבודהיסטית מרחיבה את המבט של הפסיכותרפיה, הממוקד בעצמי אל ראיית "אני מורחב", על-אינדיווידואלי ואלטרואיסטי כסגולה לשינוי. בחלקו הקליני של המאמר יובאו וינייטות טיפוליות המתארות את נוכחות החמלה והאהבה במפגש הטיפולי.
 

הקומי – פסיכותרפיה מבוססת קשב (Mindfulness) וממוקדת גוף

עידו סימיון | 7/15/2010
גישת הקומי פותחה במקור על ידי רון קורץ בשלהי שנות ה-70' ושואבת ממקרות ידע נרחבים החל מבודהיזם והדאויזם, דרך גישות פסיכולוגיות ממוקדות גוף, וכלה בפיזיקה ותורת המערכות המורכבות. מתוך סינתזה זו פיתח קורץ, ובהמשך גם תלמידיו, גישה עדינה המשתמשת ברגע ההווה ובתבונת הגוף כנתיב מהיר לחשיפת חומרים לא מודעים המארגנים את האישיות כמו גם לחיבור מחודש לאנרגיית החיים המתגלה בביטויה ההרמוני. המילה עצמה, הקומי, מקורה בשפתו של שבט ההופי. שבט זה הוא אחד משבטי האומות הראשונות שחיו על אדמת ארצות הברית טרם הגעתם של המהגרים הארופים. למילה שתי פרשנויות, שתיהן מבטאות את רוחה של השיטה. האחת – "כיצד אתה עומד ביחס לכל ממדי החיים?" והשניה – "מי אני?" על ידי שילוב של קשב (mindfulness) ונוכחות אוהבת, יוצרת גישת הקומי מרחב נוכחות עוצמתי, שמאפשר גישה מהירה וטרנספורמטיבית לדפוסים עמוקים המארגנים את האישיות, כמו גם חיבור לתבונה והרמוניה שהן טבענו העמוק ביותר. כוחו של השימוש בקשב הוא בכך שהוא מעביר את הפסיכותרפיה להיות דבר מה המתרחש בשידור חי, כך אנו לא רק מדברים על נושאים המהותיים לחיינו אלא ממש חווים אותם ופתוחים ללמוד כיצד הם חיים בתוכנו.
 

בין כאב לסבל וייסורים: הגישה הבודהיסטית לקשב חשוף (mindfulness)

מתי ליבליך | 5/14/2012
המאמר מציג את הגישה הבודהיסטית לקשיבות (mindfulness) ולהתמודדות עם סבל כחלק ממערכת שמטרתה שחרור האדם מסבל. לפי גישה זאת, אפשרות השחרור אינה קשורה בהכרח לפנטזיה על הימנעות מוחלטת מכאב. תחת זאת, הקשב החשוף מוביל אותנו אל מרחב שמתוכו עשויה לעלות ראייה פתוחה שאינה נמנעת מלהביט בחיינו ובעולם בחמלה ובשקט.
 

טיפול ללא מטופל: על פרדוקס הטיפול הנפשי לאור התובנה הבודהיסטית של היעדר העצמי

מתן הולנד | 9/13/2017
השילוב של גישות פילוסופיות מהמזרח הרחוק בפסיכולוגיה המודרנית הולך וצובר תאוצה. את עיקר החיבור ניתן למצוא בטיפולי CBT של הגל השלישי כגון MBSR, ACT ו-DBT. גישות אלו שמות דגש על אלמנטים בודהיסטיים כגון קבלה ללא שיפוטיות, חמלה, מיקוד קשב, הרפיות וגמישות מחשבתית. אולם על אף האינטגרציה של היבטים אלה לתוך הטיפול, נראה שהודר ממנו עיקרון היעדר העצמי של הבודהיזם שכמעט ואינו מקבל התייחסות בספרות המקצועית ובפרוטוקולים הטיפוליים. ייתכן כי הדרה זו מתקיימת עקב הבדלי התרבויות והקושי לקבל עיקרון זה בתרבות המערבית. המאמר דן בעיקרון היעדר העצמי ובמשמעות הקיום לאורו מזווית פילוסופית. כמו כן, הוא עוסק בפרדוקס שבקיום טיפול נפשי מבלי שניתן להניח נפש מובחנת בה אפשר לטפל. לבסוף, הוא מציע את האפשרות של הטמעת עיקרון זה בתוך הפרוטוקולים הטיפוליים הקיימים.
 

אני חושב - אני לא קיים? רעיון העדר העצמי לפי הבודהיזם ומשמעותו לאדם בתרבות המערב

מנשה כהן | 4/13/2011
המאמר מתאר את הדיסוננס שמתרגל מדיטציה בודהיסטית יכול לחוש בתוכו בין האמת של בודהא אודות העדר עצמי, לבין החוויה האישית שלו שיש לו אני או עצמי משלו שמבחין אותו מאחרים. הטענה במאמר היא שכאשר אין דיון מפורש בקונפליקט בין שתי הקוגניציות, המתרגל שחווה קונפליקט כזה יכול ליישב אותו בעזרת מעקפים רוחניים שונים - כמו הכחשת העצמי, מידור האמיתות הסותרות, וויתור על רצונותיו, או הזדהות עם אני רוחני אידיאלי של הבודהיזם. המסקנות מניתוח זה הן (א) הקונפליקט יכול להיפתר בקבלה מודעת של חוויית העצמי והבנה שהעצמי מצוי בתהליך מתמיד של התהוות והתמרה; ו(ב) לאמת של העדר העצמי יש תפקיד של מסר אתי וחינוכי שנועד למנוע מהמאמינים היצמדות לאני והאדרתו - המקור העיקרי לסבל של בני אדם, הקונפליקט והמלחמה בעולם - וכך להיפתח בחמלה לקיומו של האחר. המאמר נכתב על רקע התנסות אישית של הכותב בתרגול מדיטציה בודהיסטית.
 

תוקפנות על פי הפסיכולוגיה הבודהיסטית

צחי ארנון | 2/6/2012
לפי התפיסה הבודהיסטית, מקור התוקפנות האנושית הוא בהיעדר אושר, ובתסכול שנובע מהכישלון החוזר שוב ושוב במרדף אחרי האושר. הגורם להעדר האושר הוא שאנו מחפשים את האושר במקום הלא נכון, ולפיכך אנחנו מתוסכלים, מאוכזבים, כועסים, ובסוף גם תוקפניים. לפי הבודהיזם, "אנחנו רעים כשרע לנו" – תפיסה שמשתלבת גם עם רעיונות מערביים שזיהו קשר בין תסכול לתוקפנות. הפתרון המוצע על ידי הבודהיזם הוא לגלות את הטעות בדרך המערבית לחיפוש אחרי האושר ולמצוא את האושר בתוך האדם, באמצעות תרגול מדיטציה.
 

הצד הכואב של החמלה

קרן ריינר נוי | 8/1/2021
בשנים האחרונות, המילה חמלה הפכה פופולרית במיוחד בשיח הטיפולי והמחקרי. מאמר זה מבקש לבחון את מושג החמלה בהקשרה בתפיסה הבודהיסטית, להצביע על המקומות בהם הנטיות ההרגליות של התודעה האנושית מטשטשות את מהותה האמיתית. המאמר מציע עמדה ביקורתית כלפי שימוש מוטעה במושג החמלה, ומזמין את הקורא להתבוננות אישית אמיצה כלפי מכאוב וצער.
 

סיכונים במדיטציה, דמיון מודרך, הרפיה והיפנוזה

נחי אלון | 8/18/2019
צורות רבות של טיפול ושל אימון רוחני מובילות במכוון את הלומדים והמטופלים אל מצבי תודעה אחרים, השונים מהתודעה היומיומית. בצד הפוטנציאל לשינוי ולהתפתחות בכלים אלו, בידיים בלתי מקצועיות ישנו גם פוטנציאל לסיבוכים ואף למשברים. המאמר סוקר את המאפיין את מצבי התודעה הללו, את הדרכים בהם משתמשים מטפלים כדי ליצור אותם, ואת הסיכונים הכרוכים בהם כגון: התרופפות ואף ערעור בוחן המציאות הרגיל, עלייה ספונטנית של אירועים טראומטיים, החרפת דיכאון ואף הופעת אלמנטים פסיכוטיים. המאמר ממליץ על כללי "עשה ואל תעשה" שיצמצמו את הסיכונים הללו.
 

האם השתמש הבודהה בסוגסטיות בדרשותיו?

נחי אלון | 2/20/2020
האם מדיטציה מנסה להשפיע על התודעה או רק להפנות את תשומת הלב אליה? האם סוגסטיות קיימות גם במסורת הבודהיסטית או שמא הן מסימני התרגול הרוחני המודרני? באמצעות דיון בטקסט בודהיסטי מרכזי וחשוב, בוחן נחי אלון את השאלות הללו, שעלו כתגובה למאמרו הקודם שעסק בסיכונים הקיימים בהנחיית מדיטציה ודמיון מודרך.
 

הצגתו וניתוחו של "מקרה טיפולי" של הבודהה

נחי אלון | 2/14/2022
בעולם הטיפולי רווחת הסוגה שאחד ממייסדיה הוא פרויד: הצגת "מקרה טיפולי", שבאמצעותו מדגימים לעתים גם עקרונות תיאורטיים מעשיים או כלים טיפוליים. הבודהה, מייסד התורה הרוחנית הגדולה הקרויה 'בודהיזם', פעל בהודו כאלפיים ושלוש מאות שנים לפני הולדת הפסיכותרפיה המודרנית. תורתו נשמרה באמצעות אלפים רבים של דרשות ('סוטרות') שעסקו במגוון רחב של נושאים . בין היתר אפשר למצוא ביניהן כמה עשרות של מקרים מעין -טיפוליים מרתקים. מבין מקרים הללו בחר נחי אלון להציג סיפורה של גוטמי הצנומה, שמציג גישה טיפולית מפתיעה, בתקווה שהקריאה תעודד מטפלים להתוודע לסיפורים כמו -טיפוליים ממסורות דתיות ורוחניות שונות, שיהוו מקור השראה נוסף.
 

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אין עדיין תגובות למאמר זה.