סכיזופרניה היא הפרעה נפשית הכוללת פסיכוזה, שמשמעותה העיקרית היא פגיעה ביכולת לתפוס ולפרש את המציאות. פסיכוזה מתבטאת לרוב בהזיות, מחשבות שווא וכן בהפרעות בהתנהגות ובחשיבה. לרוב, הטיפול בהפרעות פסיכוטיות במוסדות לבריאות הנפש מתבצע בעיקר תחת פרדיגמה פסיכיאטרית-ביולוגית. מקומה של הפסיכותרפיה, ובאופן ספציפי של הפסיכותרפיה הפסיכודינמית, אינו ברור במוסדות אלו ולעתים קרובות אינו נמצא בקדמת הבמה.
ברשימת מאמרים זו מופיעים מאמרים שמציעים דווקא הסתכלות פסיכודינמית על הטיפול בהפרעות פסיכוטיות ובסכיזופרניה, דרך קריאה בתיאורטיקנים כמו לאקאן וביון, וכן באמצעות בחינה של תרבויות שאינן מערביות; בנוסף, ברשימה מוצגים מאמרים שמציגים את האטיולוגיה הפסיכואנליטית של התפתחות סימפטומים פסיכוטיים, ומתוך כך גם הצעות לטיפול פסיכודינמי בהן.
הטרגדיה של סכיזופרניה ללא פסיכותרפיה
אורי פרסטר | 9/12/2021
ברטרם פול קארון (Karon) היה פסיכואנליטיקאי שהקדיש את חייו למחקר ולטיפול במטופלים המתמודדים עם סכיזופרניה. במאמר זה קארון עוסק בסוגיות תיאורטיות ומעשיות הנוגעות לטיפול בסכיזופרניה, ומציג חשיבה פסיכודינמית של המחלה והסימפטומים השונים שלה. לאורך המאמר קארון מבקש להוכיח שהטיפול המועיל ביותר עבור המתמודדים עם סכיזופרניה הוא טיפול פסיכותרפיה פסיכודינמית: טיפול בו ישנו ניסיון להבין את המשמעות של הסימפטומים של המטופל; טיפול הרואה חשיבות בביסוס הברית הטיפולית והבנת יחסי העברה; טיפול בו המטפל מוכן לעמוד אל מול אמיתות כואבות על הקיום האנושי, ומול הסבל האנושי בצורתו הגולמית ביותר. לצד זאת, קארון מבקר בחריפות את הגישה הפסיכיאטרית לסכיזופרניה, ואת נזקי השימוש הנפוץ בטיפול תרופתי. בהתבסס על ניסיונות הקליני רב השנים ובאמצעות הצגת תיאורי מקרה מגוונים, קארון חוזר על טענתו המרכזית: הטרגדיה הגדולה של המתמודדים עם סכיזופרניה אינה הסימפטומים הקשים של המחלה, אלא העובדה שאנחנו כחברה לא מאפשרים להם את הטיפול היעיל ביותר עבורם – טיפול פסיכותרפיה.
שלבים באינטראקציה מטפל-מטופל בטיפול בסכיזופרניה כרונית, מאת הרולד סירלס, 1961
ד"ר חביב עידן אלמוג | 5/1/2018
במאמר מ-1961, שמתורגם כאן לעברית לראשונה על-ידי ד"ר חביב עידן אלמוג, מובאות תובנותיו של הפסיכואנליטיקאי הרולד סירלס על ההעברה הנגדית המטלטלת של המטפל באדם הסובל מסכיזופרניה, והשינויים בה במהלך שלבי הטיפול השונים. סירלס מסתמך על מאהלר ובאלינט כדי להתייחס לשני ערוצים שהטיפול מתקדם בהם במקביל – האנליזה והעיבוד הרגשי המתמשך של העברת המטופל, והקשר הממשי הנוצר בחדר בין המטפל למטופל, אשר מניע לדעת סירלס את התהליך. קריאת המאמר חושפת את סירלס כמטפל רגיש, מכבד, קשוב ומסור למטופליו, אשר מאמין שמתחת לכל המערך ההגנתי וההדחקות חבויה לה בעיקר אהבה.
פסיכואנליזה במחלקה הסגורה
יאיר צבעוני | 1/8/2017
טיפול פסיכואנליטי במחלקה פסיכיאטרית סגורה נתקל במגבלות שאינן מאפיינות טיפול אמבולטורי. הנסיבות בהן הוא מתקיים מעוררות את השאלה אילו ממרכיביו הם מן האפשר במסגרת זו. הדגש בעבודה הקלינית עם מטופלים הסובלים מפסיכוזה הוא על גישה לא פרשנית ולא סמכותנית. מנקודת מבט לאקאניאנית גישה זו יכולה להיות מיושמת מתוך עמדה של "מזכיר", שעוזרת למטופל בשיפור מצבו ובהתמודדות עם האשפוז ותביעות נוספות. עמדה זו היא גם בעלת ערך לניהול הטיפול ולעבודה השיקומית.
בעקבות שם האב האבוד: עבודה עם הסובייקט הפסיכוטי באוריינטציה פסיכואנליטית
אלחנן פיניאן | 10/7/2018
מאמר זה מציג כיצד החשיבה הפסיכואנליטית הלאקאניאנית על המושג "שם האב" יכולה לסייע בעבודה עם הסובייקט הפסיכוטי במסגרת השיקומית. לשם כך נבחנים שלושה מקרים של מטופלים שמתגוררים בקהילה תומכת ושפונקציית שם האב שלהם פגועה. בכל אחד מהמקרים מתואר טיב הפגיעה ומוצעים שלושה עקרונות עבודה שנגזרים מההבנה של פונקציית שם האב. המאמר מבקש להראות כיצד אופן חשיבה זה תורם לחשיבה על מכלול האישיות ועל הקיום של המשתקם ומאפשר לתת מקום להתמודדויות הסובייקטיביות והייחודיות שלו.
הקליניקה בשדה הפסיכוזה: מתן משענת לסובייקטיביות
אלחנן פיניאן | 7/21/2019
מאמר זה בוחן את טיב היחסים שבין הסובייקט הפסיכוטי ובין האחר מפרספקטיבה פסיכואנליטית-לאקאניאנית. מבחינת הסובייקט הפסיכוטי דמותו של האחר היא דמות רודפנית, כל יכולה, מושלמת – וככזו היא אינה סובלת מחֵסר. סובייקט זה מונע באופן דחפי להתמקם כאובייקט של האחר, אך התמקמות זו לא רק מסבה לו סיפוק, אלא גם גורמת לסבל רב. כניסיון לתת מענה לסבל הזה אציע כמה הבנות עקרוניות לגבי המבנה הנפשי הפסיכוטי שעל בסיסן מתבררת הנחיצות של השיחה הטיפולית, ואדגים את תרומתן באמצעות תיאור של שני מקרים.
"אין דבר כזה כמו פסיכוטי": זמן, הקשר וסביבה בחוויית השיגעון
יעל אוהד בלנק | 1/30/2014
הכנס "פסיכוזה ופסיכואנליזה: זמן שיגעון" הזמין את המשתתפים להרחיב את תפיסת הזמן ולבחון כיצד אירועים בהיסטוריה החברתית-תרבותית והבין-דורית מהווים גורם מפתח בהבנת הפסיכוזה והטיפול בה. יעל אוהד בלנק ייחלה לשיקוי שיאפשר לה להיות בעת ובעונה אחת בכל מושבי הכנס, אך נאלצה להסתפק בטעימות עוצמתיות.
להקשיב לקולות - פרשנויות שונות לתופעה של שמיעת קולות
תמר לקח | 2/2/2020
שמיעת קולות, התופעה שבה אדם שומע קולות שאינם נשמעים לאדם אחר, היא תופעה עתיקת ימים וחוצת תרבויות. לאורך השנים ובתוך תרבויות שונות צמחו תפיסות שונות לתופעה זו. במאמר זה נבחנת התופעה על מגוון הפרשנויות הניתנות לה בתרבויות ובהקשרים שונים.
להיבנות מהבלתי אפשרי: בין טראומה לפסיכוזה
יאיר צבעוני | 10/28/2018
מתוך התבוננות פסיכואנליטית לאקאניאנית, ניתן לראות כי קיים קשר מורכב בין חוויית הטראומה לבין פגיעות נפשית. קשר מורכב זה מעלה מחשבות בנוגע לאופיו הבלתי אפשרי של המפגש הטיפולי, ובנוגע לחשיבות הטיפולית של ההקשבה לעדות המטופלים. לאור זאת, מוצעים במאמר עקרונות טיפוליים שהקו המנחה אותם הוא המאמץ לקבל את הבלתי אפשרי.
על הליקוי ביכולת להגיע להכרעה במקרים של טראומה ושל פסיכוזה
עידן אורן ועפרה שלו | 11/19/2017
אחד הגורמים המרכזיים לסבל של מי שעבר טראומה הוא היעדר יכולת להכריע בשאלות טורדות מנוחה, כגון: האם הייתי חסר ישע לחלוטין או שהיה לי חלק במה שקרה? שאלות אלה הן נגזרות של שאלה בסיסית יותר: מה טוב ומה רע, והאם אני טוב או רע. כדי להכריע, יש צורך באמונה בערכאה כלשהי, שכן כל הכרעה מתבצעת ביחס אליה. הנוירוטי הוא מי שמאמין בערכאה שיכולה לשפוט את מעשיו ואת מחשבותיו. הוא חי באמונה שבני האדם כפופים לאיזה חוק חסר פניות, שמסדיר דחפים והתענגות. בטראומה ובפסיכוזה האמונה בשיח של האחר, באותה ערכאה שלאקאן מכנה "אחר גדול", אינה מבוססת דיה, ולכן, שום הכרעה, שיפוט האם מבחינתו דבר מה הוא טוב או רע, אינה מחזיקה מים עבורו. במצב זה, האדם מטולטל בין רגשות אשמה מצמיתים לבין חוסר ישע וקורבנות מול אנושות חסרת רחמים. ככה שמה שנדמה כספק קיצוני מתגלה כחוסר יכולת לשאת ספק, שהוא ההופך את הקושי להגיע להכרעה לחריף כל כך. רעיון זה יוצג גם באמצעות וינייטות קליניות, הממחישות את ההיטלטלות בין שתי העמדות הללו, שאנו מציעים, המאפיינות את הסבל הפסיכוטי והסבל הטראומטי.
דיכאון פוסט פסיכוטי – קווים לדמותו
ליאור שיינפלד | 3/15/2020
התופעה הנפשית של דיכאון פוסט פסיכוטי היא בעלת מאפיינים ואיכויות שונים ומגוונים. מאמר זה מציג את המפגש המורכב והמלמד עם תופעה זאת. החלק הראשון של המאמר מציע הבנה פסיכודינמית לתופעה נפשית זו המבוססת על ניסיון קליני, וחלקו השני מתמקד בהמלצות יישומיות שיכולות לסייע במפגש עם אנשים החווים דיכאון פוסט פסיכוטי.
