אוטי זה ממשיג: לקסיקון למונחים הקשורים בספקטרום האוטיסטי (ASD)
יעל גוטר, פנינה ליברמן, אסתר פוריס ויואל פביאן
בשנים האחרונות אנו עדים לגידול משמעותי במספר המאובחנים עם תסמונת הקשת האוטיסטית (Autism Spectrum Disorder, ASD). במקביל למגמה זו, הולך ומצטבר ידע רב בנושא, הן במחקר והן בשדה, ואנשי מקצוע והורים פוגשים בעוד ועוד מושגים מקצועיים מתחומי ידע מגוונים. במהלך עבודתנו נתקלנו לעתים קרובות בקשיי תקשורת בין אנשי מקצוע לבין הורים, כמו גם בתוך הצוותים החינוכיים והמקצועיים עצמם. לדעתנו, חלק ניכר מקשיי התקשורת מקורו בפערים בבקיאות ובהבנה של הספקטרום האוטיסטי לעומק. לכן, הלקסיקון חובר במטרה להנגיש מושגים אלה לאנשי מקצוע, להורים ולקהל המתעניינים בתחום. מתוך רצון להנגיש את המושגים מחד, ולשמור על מקצועיות, מאידך, עשינו שימוש במספר אתרים פופולריים במרשתת, כמו גם בידע האקדמי והמקצועי של קבוצת הכותבים.
את הלקסיקון חיברו יעל גוטר, פנינה ליברמן, אסתר פוריס ויואל פביאן ממתי"א בני ברק. פנינה מגיעה מתחום חינוך כיתות תקשורת, יואל מתחום העבודה הסוציאלית, אסתר מתחום הריפוי בעיסוק ויעל מהדרכה של צוותי חינוך בתחום האוטיזם. כל אחד תרם את חלקו, והתוצאה היא לקסיקון רחב יריעה, ובו מעל מאה מונחים הקשורים בעולם האוטיזם.
הערכים המופיעים בלקסיקון (לחצו על הערך כדי לקרוא עליו)
- ABA – Applied Behavior Analysis
- ADHD – Attention Deficit Hyperactive Disorder
- ADL – Activities of Daily Living
- ASD – Autistic Spectrum Disorder
- DIR – Developmental Individual differences Relationship Based Model
- EF – Executive Functions
- EQ – emotional Quotient Inventory
- Floor Time
- IADL – Instrumental Activities of Daily Living
- IQ - Intelligence Quotient, מנת משכל
- OCD – Obsessive Compulsive Disorder
- PDD – Pervasive Developmental Disorder
- SCD - Social Communication Disorder
- ToM – Theory of Mind
- אבחון ASD, אבחון תקשורתי
- אבחון פסיכו-דידקטי
- אוטיזם
- אינטליגנציה חברתית
- אינטליגנציה רגשית
- אמפתיה
- אספרגר
- אפילפסיה
- אָפֶקְט (affet)
- אקולליה
- ביבליותרפיה
- בית ספר כוללני
- גילוי עצמי
- גמישות חשיבתית/גמישות מחשבתית
- גמלת ילד נכה
- ג'סטות
- גרייה עצמית
- דחיית סיפוקים
- דיספרקסיה/אפרקסיה ורבלית
- דרמה תרפיה, טיפול בדרמה
- הבעה דרך הקלדה
- הדהיית סיוע
- הוראה מותאמת (דיפרנציאלית)
- הטרמה
- היפוטוניה
- היפרטוניה
- היפרלקסיה
- הכלה
- הנגשה
- הנמכה קוגניטיבית
- הספקטרום האוטיסטי
- הסתגלות
- הפרעה בתקשורת חברתית
- הפרעת התנהגות
- הצפה חושית
- הצפה רגשית
- התאמות בדרכי היבחנות
- התנהגות מותאמת, התנהגות נורמטיבית
- ועדה רב מקצועית
- ועדה סטטוטורית
- ועדת זכאות ואפיון
- ועדת פילוח תמיכות
- ויסות חושי
- ויסות רגשי
- זואותרפיה
- זיכרון עבודה, זיכרון ביצועי
- זכויות ילדים ובוגרים עם ASD
- חזרתיות
- חיזוק חיובי
- חינוך מיוחד
- חינוך רגיל, חנ"ר, חינוך כללי
- חיקוי
- חרדה
- טונוס שרירים
- טיפול באמצעות אמנויות
- טיפול בדיבור, speech therapy
- טיפול בעזרת בעלי-חיים
- טיפול קוגניטיבי התנהגותי(CBT)
- טיקים
- ייצוג עצמי, סינגור עצמי, Self-Advocacy
- כישורים חברתיים
- כיתת תקשורת
- כלכלת אסימונים
- כרטיס ניווט
- לקויות למידה
- מודל אפר"ת
- מורת שילוב/מורה משלבת
- מיומנויות חברתיות
- מכוונות עצמית בלמידה (Self-regulated learning)
- מנייריזם
- מסגרות חינוך מיוחד
- מסמך קביל
- מקצועות פרא-רפואיים, מקצועות הבריאות
- מרחב אישי,personal space
- מש"ה, מוגבלות שכלית התפתחותית
- מתי"א
- נוירוטיפיקל (Neurotypical)
- נוירוני מראה (Mirror Neurons)
- נוקשות חשיבתית
- סיוע סמוי/סייעת סמויה
- סינגור עצמי, Self-Advocacy
- סל אישי
- ספר האבחנות – DSM
- סרבול מוטורי (קלמזינס, clumsiness)
- פיזיותרפיה
- פילוח תמיכות
- פיצול קשב
- פסיכודרמה
- פרגמטיקה
- קבוצה חברתית, קבוצה למיומנויות חברתיות
- קבוצה טיפולית, טיפול קבוצתי
- קואורדינציה
- קלינאית תקשורת, קל"ת
- קצבת נכות כללית
- רווחה נפשית (מיטביות סוביקטיבית)
- ריפוי בעיסוק
- רמזים תקשורתיים
- רפטטיביות
- תומכ/ת הוראה/תומכ/ת חינוכית/סייע/ת אישית
- תח"י – תכנית חינוכית יחידנית, Individualized Education Program
- תיווך, למידה מתווכת
- תל"א, תכנית לימודים אישית, Individualized Education Program
- תמיכות
- תנועות סטריאוטיפיות
- תסמונת איקס שביר
- תסמונת סוואנט - Savant
- תפקוד נמוך ותפקוד גבוה
- תפקודים ניהוליים (Cognitive Control)/פונקציות ניהוליות (EF)
- תקשורת בין-אישית/תקשורת חברתית
- תרפיה באמנויות
- תרפיה במוסיקה
- תרפיה בעזרת גינון/גינון טיפולי
- תת"ח – תקשורת תומכת חלופית
ABA – Applied Behavior Analysis
גישה המבוססת על ההבנה שכל התנהגות מושפעת משני מרכיבים: א. הגירוי המעורר שקדם להתנהגות; ב. התוצאה של אותה התנהגות. בשיטה זו חוקרים אפוא את ההשפעה של אירועים מקדימים ושל תוצאותיהם על ההתנהגות. חשוב להבין מה הגורם המעורר, כדי למנוע התפרצות עתידית: לוח זמנים יומי, למשל, יכול לסייע מאוד במניעת התפרצויות, כי הוא מפחית חרדה ומעניק תחושה של סדר ושליטה. הפרוטוקול הטיפולי כולל תצפיות מסודרות ותחקיר מעמיק, בו מנתח ההתנהגות מזהה ומגדיר את המניעים, הסיבות והגורמים המשפיעים על ההתנהגות, כמו גם את ההתנהגויות הדורשות שינוי, בעזרת הצוות החינוכי וההורים. לאחר מכן נבנית תכנית התערבות מעמיקה, המאפשרת ללמד את הילד התנהגויות מותאמות לשם השגת מטרותיו. התכנית מותאמת באפן אישי לכל ילד, וכוללת למידה ישירה ופרטנית בתנאים קבועים (כולל שליטה על גירויי הסחה). התכנית מועברת באופן שיטתי והדרגתי בקצב המותאם ליכולותיו של הילד, והיא אינטנסיבית במיוחד (התכנים מועברים מספר רב של פעמים באופן חזרתי). ההוראות ניתנות לילדים באופן ברור ועקבי, בעוד שהדגש הוא על תוצאות ההתנהגות, ולכן יש הקפדה על מתן חיזוקים משמעותיים המותאמים לילד. על מנת לגייס את הילד ולטעת בו מוטיבציה, חשוב להקפיד על למידה חיובית ומהנה. בלמידה של משהו חדש, יש חשיבות למתן רמזים שיאפשרו לילד לחוות הצלחה ולמנוע תחושת ייאוש. ABA היא שיטה מוכחת מדעית לרכישה ולהפנמה של התנהגות מותאמת ובת קיימא. הטיפול נמצא יעיל במיוחד לטיפול בילדים עם ASD, אך ניתן ליישום עבור כלל האוכלוסייה. בישראל קיימים מעונות יום שיקומיים, גנים ובתי ספר לתלמידים עם ASD העובדים בשיטת ABA, והורים רבים מיישמים את השיטה גם בבית.
ADHD – Attention Deficit Hyperactive Disorder
הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. מדובר במקבץ הפרעות התפתחות נוירולוגיות, המתחילות בילדות ומתאפיינות בקושי להתרכז ולשמור על קשב ו/או בהתנהגות תזזיתית ו/או באימפולסיביות החורגות מהנורמה. ADHD היא אחת מהפרעות ההתפתחות הנפוצות ביותר אצל ילדים. לרוב אפשר להבחין בתסמינים כבר בילדות המוקדמת, אולם לא נהוג לאבחן לפני גיל 4, בשל הקושי להבדיל בין התנהגויות רגילות של פעוטות לבין התנהגות שמקורה בהפרעה. ניתן לטפל בתרופות, בליווי ובמעקב של רופאים מומחים בתחום (נוירולוג/פסיכיאטר). מומלץ לשלב גם טיפול רגשי. בנוסף, ניתן למצוא שיטות טיפול נוספות וחדשניות. לחלק ניכר מהמאובחנים עם ASD יש גם קשיי קשב, ו/או ריכוז ו/או היפראקטיביות.
ADL – Activities of Daily Living
פעולות היומיום המהוות בסיס לעצמאות גופנית ולחוסר תלות בזולת. הערכת תפקוד ADL כוללת ניידות, תקשורת, אכילה ושתיה, רחצה וניקיון הגוף, הלבשה, עבודה ומשחק, שינה ועוד. ילדים ובוגרים עם ASD מתקשים, לעתים, בחלק מהפעולות, וחשוב להקנות להם את המיומנויות ולתרגל עמם, במטרה לאפשר להם עצמאות ותחושת רווחה. פעילויות יום-יומיות מורכבות יותר, שאינן קשורות ישירות בטיפול אישי, נקראות IADL (ע"ע).
ASD – Autistic Spectrum Disorder
תסמונת הקשת האוטיסטית, ההגדרה העדכנית לאוטיזם בספר האבחנות (ע"ע) DSM-5. רצף תסמונות שיש להן מכנה משותף ברור עם האוטיזם הקלאסי. לקויות הרצף האוטיסטי הן לקויות נוירולוגיות ותפיסתיות, המשלבות עיכוב התפתחותי לעיתים גם נסיגה התפתחותית. האבחון מתייחס לרמות תפקוד שונות, כאשר רמת התפקוד עשויה להשתנות במהלך החיים, בהתאם לשינויים נוירולוגיים ולהתערבויות ותכניות שיקום וקידום.
DIR – Developmental Individual differences Relationship Based Model
מודל התפתחותי-רגשי. על פי המודל, חשוב לאתר את הגורמים להתנהגות, ולהעניק טיפול אינטנסיבי ושיטתי. המטפל מתייחס לצרכים הרגשיים-התפתחותיים והתחושתיים-תנועתיים של הילד, לאור אבני דרך המצופות בהתפתחות תקינה. המודל כולל שלושה מרכיבים עיקריים: השלב ההתפתחותי בו נמצא הילד (D), מאפיינים ייחודיים של הילד (I), ומערכות יחסים (R) – קשר ואינטראקציה, כמפורט להלן. השלב ההתפתחותי (D): המטפל מתבונן בכל עת על השלב ההתפתחותי בו נמצא הילד ומנסה להתאים את ההתערבות ואת האינטראקציה עמו לאותו שלב וממנו לטפס עם הילד הלאה בסולם השלבים ההתפתחותיים. מאפיינים ייחודיים (I): המודל מתבונן באופן מעמיק על ההבדלים הייחודיים בין ילד לילד, בין משפחה למשפחה. הבנת הבדלים נוירו-ביולוגיים מולדים אלו, מאפשרת את הבנת התפקוד הכולל של כל ילד בתחומי התפקוד השונים. מערכת יחסים (R): ההנחה היא כי ילד מתפתח בתוך מערך של קשרים רגשיים, והיא מהווה את הבסיס להתערבות הטיפולית ומנחה את כל המטפלים הלוקחים חלק בתכנית הטיפולית של הילד ומשפחתו. DIR היא אחת מגישות הטיפול המוכרות והמובילות לטיפול בילדים עם ASD.
EF – Executive Functions
ע"ע תפקודים ניהוליים.
EQ – emotional Quotient Inventory
מדד לאינטליגנציה רגשית (ע"ע).
Floor Time
המרכיב העיקרי בטיפול בשיטת DIR (ע"ע). הרציונל בהתערבות הוא כי העניין של הילד הוא המניע הרגשי שלו, והוא שינחה את המטפל. המטפל מתחבר אל הילד ומצטרף אליו דרך משחק, ומושך את הילד אל האינטראקציה, תוך עידוד יוזמה של הילד, הבנת רצונותיו וכוונותיו, במטרה לאפשר לו להתפתח, ללמוד ולתפקד באופן אופטימלי. העבודה כוללת מרכיבים תקשורתיים-שפתיים, מוטוריים, קוגניטיביים, דידקטיים ועוד. מרכיב העבודה החצי מובנית מכיל את העבודה על פתרון בעיות וכן מטרות טיפוליות ספציפיות בתחומים השונים – תקשורתיים/שפתיים, תחושתיים, מוטוריים, קוגניטיביים, דידקטיים, רגשיים ועוד.
IADL – Instrumental Activities of Daily Living
פעילויות יום יום אינסטרומנטליות, מטלות שגרתיות אשר אדם מבצע במהלך שגרת חייו, ברמה גבוהה יותר מ-ADL (ע"ע) שכוללות שימוש בטלפון, עריכת קניות, הפעלת מכשירי חשמל, הכנת מזון, ביצוע מטלות הבית, כביסה, שימוש בתחבורה, אחזקת הבית, אחריות על תרופות, סידורים מוסדיים וכספיים ויכולת לניהול כלכלי. איכות ביצוע פעולות אלה משמשות להערכת מצבו התפקודי של אדם ומידת התלות שלו בזולת. חשוב לעבוד עם ילדים ובוגרים עם ASD על מיומנויות אלה, כדי להביאם לרמת עצמאות גבוהה כלל שניתן, ולהעניק להם בכך רווחה נפשית רבה יותר.
IQ - Intelligence Quotient, מנת משכל
תוצאה מספרית המושגת בסדרת מבחנים קבועים, שפותחו במטרה למדוד את מידת התבונה של הנבדק, בהתאם לקבוצת הגיל ביחס לשאר האוכלוסייה. במבחנים אלה מוצגות שאלות לוגיות, מרחביות, מתמטיות ומילוליות. לכ-95 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית מנת משכל בטווח ה"תקין", בין 70 ל-130. גם בקרב אנשים עם ASD ישנה התפלגות: חלקם בטווח הנורמה, חלקם מתחת לנורמה וחלקם מעל. יש הטוענים שאוטיזם בתפקוד גבוה קשור בהכרח במנת משכל ממוצעת ומעלה, אולם הבחנה זו איננה מקובלת באופן גורף. יש אנשים עם ASD עם מנת משכל נמוכה יחסית (מתחת לממוצע), המשתלבים יפה בעולם העבודה, בהכשרה מקצועית ואף מנהלים קשרים חברתיים בצורה סבירה.
OCD – Obsessive Compulsive Disorder
הפרעה טורדנית-כפייתית מתאפיינת במחשבות פולשניות וטורדניות ובביצוע פעולות טקסיות שוב ושוב, במטרה לגרש מחשבות טורדניות הגורמות סבל. הימנעות מהפעולות הטקסיות מעצימה מאוד את תחושת החרדה ויוצרת תחושת דיכאון. ניתן להתמודד עם OCD בהצלחה בעזרת טיפול פסיכולוגי ו/או תרופתי. לעתים אנשים עם אוטיזם מציגים התנהגויות הנראות כמו OCD, אולם למעשה מדובר בשני אבחונים שונים.
PDD – Pervasive Developmental Disorder
הפרעה התפתחותית נרחבת שהיא חלק מהספקטרום האוטיסטי. מאפייניה, על פי מדריך האבחנות הפסיכיאטרי, DSM-IV-TR, כוללים לקויות בתחום החברתי, וכן בתחום ההתנהגותי או השפתי, אך ברמה נמוכה משאר הסיווגים האחרים של תסמונות הקשת האוטיסטית. במהדורה החמישית של ספר האבחנות (ע"ע DSM-5) אין יותר התייחסות ל PDD. במקום זאת, הספקטרום האוטיסטי נחלק לפי רמות תפקוד.
SCD - Social Communication Disorder
הפרעה בתקשורת חברתית. במהדורה החמישית של ספר האבחות (ע"ע DSM-5) נוצרו שתי אבחנות נפרדות לקשיי התקשורת המולדים: הפרעת הרצף האוטיסטי, הכוללת קשיים בתחום החברתי-תקשורתי ובתחום ההתנהגותי (ע"ע ASD), והפרעה בתקשורת חברתית (SCD), הכוללת קשיים בתחום החברתי-תקשורתי בלבד, ללא התנהגות חזרתית וסטריאוטיפית (ע"ע). ב-SCD ייתכנו קשיים מועטים בתחום ההתנהגותי. הגדרת SCD אינה שייכת לרצף האוטיסטי. בין היתר, יש לכך השלכות בתחום התמיכות במערכת הציבורית.
ToM – Theory of Mind
תאוריית התודעה/הבינה: היכולת הקוגניטיבית לייחס מצבים נפשיים – כגון אמונות, כוונות, תשוקות, רגשות וידע – לעצמנו או לאחרים. הבחנה זו מבוססת על היכולת להבין כי לאנשים אחרים ישנן אמונות, תשוקות, כוונות ונקודות מבט השונות משלנו. יכולת זו חיונית לאינטראקציות חברתיות יומיומיות, ומשמשת אותנו כאשר אנו מנתחים, שופטים ומעריכים התנהגויות של אחרים. תודעה (או מיינד) מאפשרת לאדם לחשוב, להרגיש ולהיות מודע לחוויה האישית שלו ולסביבתו החיצונית. המונח מתייחס ל"תאוריה" של תודעה, משום שאין לנו, כבני אדם, גישה ישירה לחוויה התודעתית של אנשים אחרים. לפיכך, כל ניסיון לייחס ידע או כוונה לאדם אחר – או אפילו לקבוע כי לאדם אחר יש תודעה או תכנים מנטליים כלשהם – הוא בגדר מודל תאורטי שאנו בונים לעצמנו. מודל זה מסייע לנו להבין ולחזות את ההתנהגות של אחרים, מתוך ההנחה שהמבנה הקוגניטיבי והרגשי שלהם דומה למבנה שלנו.
אבחון ASD, אבחון תקשורתי
אבחון אוטיזם מבוסס על התנהגות היל, תיאור התנהגות ומאפיינים על ידי המשפחה, תצפיות על הילד, שימוש במבחנים פסיכולוגיים, ובניית כרונולוגיה של מהלך ההפרעה מתחילתה. תהליך האבחון מתבצע באמצעות שאלונים, ראיונות מובנים וכלים אינטראקטיביים. האבחון נערך על ידי שני גורמים: רופא ופסיכולוג. הרופא יכול להיות פסיכיאטר ילדים ונוער, מומחה בנוירולוגיה והתפתחות הילד או רופא ילדים התפתחותי. הפסיכולוג יכול להיות פסיכולוג קליני מומחה בעל הכשרה בתחום הקליני של הילד, פסיכולוג התפתחותי, פסיכולוג שיקומי או פסיכולוג חינוכי בעלי הכשרה בתחום אבחון האוטיזם. בהתאם לצורך, ייתכן שישתתפו באבחון אנשי מקצועות בריאות נוספים, כמו מרפאים בעיסוק וקלינאי תקשורת. האבחון מתבצע במכונים להתפתחות הילד בקופות החולים (או בבתי החולים), או באפן פרטי. אבחון של ASD תקף לאורך כל החיים (למעט במקרים בהם הביטוח הלאומי דורש אבחון חדש). אבחון של ASD מקנה זכאות לקצבה בביטוח לאומי, לשירותי חינוך מיוחדים במשרד החינוך, לטיפולים פרא-רפואיים במשרד הבריאות ולתמיכות ממשרד הרווחה.
אבחון פסיכו-דידקטי
תהליך אבחנתי הבוחן את מקורם של קשיים בתחום הלמידה ואת הקשר שלהם למצב הפסיכולוגי של התלמיד. החלק הדידקטי מאתר ומסווג לקויות למידה, בעוד החלק הפסיכולוגי מעריך את היכולות הקוגניטיביות ומאתר קשיים רגשיים ונפשיים. לעתים עולה צורך לאבחון דידקטי או פסיכו-דידקטי לתלמידים עם ASD, על מנת לדייק את המענה לקשייהם, בהוראה מותאמת ובהתערבויות נוספות.
אוטיזם
ע"ע ASD.
אינטליגנציה חברתית
מיומנויות חברתיות של מערכות יחסים ואינטראקציות. מיומנויות הכוללות שפת גוף, ייצוגיות, השפעה, אכפתיות, אמפתיה והזדהות. אצל ילדים עם ASD קיים חסך במיומנויות אלה וחשוב לעבוד עליהן באפן שיטתי ועקבי, כמו למשל בקבוצות חברתיות מובנות, המונחות ע"י אנשי מקצוע המתמחים בכך.
אינטליגנציה רגשית
יכולת או מיומנות של אדם לזהות, להעריך ולנהל את רגשותיו ואת רגשות האחר. בקרב ילדים עם ASD יש לעתים חסך במיומנויות אלה, ולכן חשוב להתערב, להקנות ולתרגל אותן באפן מקצועי, שיטתי ועקבי (למשל בקבוצה טיפולית או בקבוצה חברתית).
אמפתיה
תהליך פסיכולוגי, רגשי-שכלי, בו אדם קולט ומבין במידה מסוימת את מצבו הנפשי של הזולת. יכולת אמפתית מאפשרת לקלוט ולהבין מצבים נפשיים של הזולת, ומתבססת על תאוריה של תודעה (ע"ע ToM). אמפתיה מופיעה לעיתים קרובות כתגובה למצוקה אצל הזולת. רבים כוללים בהגדרת האמפתיה לא רק את קליטת מצבו הנפשי של הזולת והבנתה, אלא גם את העברתה לזולת, כך שהוא ירגיש מובן-נפשית, או ש״מרגישים יחד איתו״. אנשים עם ASD מתקשים, לעתים, לפרש נכוחה את מצבו הרגשי של הזולת (בגלל קושי ב-ToM). לאחר שלמדו לזהות את מצבו של הזולת הם מפגינים אמפתיה, בדרך כלל, ומעוניינים "להיות שם" למען הזולת, בכאבו ובמצוקתו.
אספרגר
שוני התפתחותי המתאפיין בקשיים משמעותיים באינטראקציה חברתית ובתקשורת לא מילולית, יחד עם דפוסי התנהגות ונושאי עניין מוגבלים וחוזרים על עצמם. אספרגר צוין ב-DSM-4 כאבחנה נפרדת ונבדלת מאוטיזם, בכך שהתפתחות הדיבור והשפה תקינה ורמת האינטליגנציה בתחום הנורמה, ולעיתים אף גבוהה במיוחד. במהדורת DSM-5 שיצאה בשנת 2013 הוצאה אבחנת אספרגר מן המדריך, והיא נכללת מעתה בתוך הספקטרום האוטיסטי, כאבחנת ASD בתפקוד גבוה (HFASD – High Functioning ASD).
אפילפסיה
הפרעה נוירולוגית המאופיינת בפרכוסים הנובעים מפעילות עודפת וחריגה של תאי עצב בקליפת המוח. התקפים אפילפטיים מתרחשים לפרקים, ונוטים להישנות ללא סיבה מיידית. ישנן תרופות המסייעות להורדת הסיכון להתקף. ילדים עם ASD נמצאים בקבוצת סיכון לאפילפסיה.
אָפֶקְט (affet)
מתייחס לרגשות ולמצב הרוח של אדם. האפקט מתבטא בשינויים של תווי הפנים, התנוחה, התנועה והדיבור, כמו גם בשינויים גופניים, כמו חיוורון או הסמקה. אחד המאפיינים של ילדים ובוגרים עם ASD הוא אפקט שטוח / דל, כלומר – מיעוט בהבעות פנים המעידות על רגשות.
אקולליה
חזרה אוטומטית על מילותיו של אדם אחר (או מלים אחרות שאינן רלוונטיות לסיטואציה) באופן בלתי מותאם ובלתי תקשורתי. אקולליה מאפיינת חלק מהילדים עם ASD.
ביבליותרפיה
שיטת טיפול מתחום הטיפול באומנויות, אשר עושה שימוש בתהליכי קריאה וכתיבה ובאמנות המילה הכתובה. ביבליותרפיה משמשת ככלי המאפשר להגיע ביתר קלות ללא-מודע.
בית ספר כוללני
בית ספר של חינוך מיוחד, בו כל הכיתות הן כיתות חינוך מיוחד. קיימים בתי ספר כוללניים של ASD (אוטיזם), כמו גם בתי ספר כוללניים ללקויות אחרות.
גילוי עצמי
תהליך בו אדם מתוודע לעצמו, על חוזקותיו וקשייו, ועל האבחנות הייחודיות שלו. למשל: תהליך בו תלמיד עם ASD מתוודע לאבחון שלו (ר' הרחבה בנספח).
גמישות חשיבתית/גמישות מחשבתית
היכולת להתמודד עם שינויים סביבתיים וחוויות אישיות. גמישות מחשבתית מאפשרת לשקול מגוון גישות לבעיה מסוימת, ולבחון את המצב גם מנקודות מבט לא קונבנציונאליות. יצירתיות, לדוגמה, נשענת על גמישות מחשבתית, המאפשרת חשיבה רב-ממדית ורב-כיוונית. גמישות מחשבתית מסייעת לשליטה ברגשות, במחשבות ובהתנהגויות.
גמלת ילד נכה
גמלה שהמדינה מעניקה, דרך הביטוח הלאומי, להורים לילדים עם מוגבלויות. הורים לילדים עם ASD זכאים, בדרך כלל, ל-100% גמלה.
ג'סטות
מחוות / תנועות גוף שמשמשות להעברת מסר בעל משמעות קבועה: נפנוף יד לשלום, נענוע ראש ל"לא", הצבעה לעבר אובייקט, ועוד. ילדים ובוגרים עם ASD מתקשים, לעתים, לפענח ג'סטות באפן אינטואיטיבי, ועליהם ללמוד זאת באפן שיטתי.
גרייה עצמית
תנועות חזרתיות, תחומי עניין מצומצמים וטקסים. גרייה עצמית כוללת מגוון רחב התנהגויות, כגון: נענוע גוף, הכנסת ידיים לפה, תנועות ידיים, והשמעת קולות. גרייה עצמית מאפיינת, לעתים, ילדים ובוגרים עם ASD.
דחיית סיפוקים
היכולת להמתין במטרה להשיג דבר מה, ולהתגבר על הצורך בסיפוק מידי. יכולת דחיית סיפוקים חיונית באינטראקציות חברתיות מותאמות, והיא אחד המדדים להצלחה בתחום החברתי, כמו גם בתחומים אחרים. ילדים עם ASD מתקשים, לעתים, בדחיית סיפוקים. מומלץ להקנות ולתרגל מיומנויות של דחיית סיפוקים, כחלק מהתנהגות מסתגלת.
דיספרקסיה/אפרקסיה ורבלית
הפרעה התפתחותית בקואורדינציה (א=חוסר מוחלט, דיס=חוסר חלקי, פרקסיס=תכנון תנועה). מצב שבו יש פגיעה בתכנון תנועה, ולא כתוצאה ממחלה או פציעה גופנית. דיספקרסיה/אפרקסיה ורבלית מתבטאת בקושי בדיבור. הפקת דיבור תקינה מחייבת שליטה מלאה במנגנונים מסובכים של תיכנון רצף צלילים, באמצעות תנועתיות של איברי הדיבור (הלשון, השפתיים והחך), כמו גם שליטה בנשימה ובמנגנון הפקת הקול. מבחינה נוירולוגית הדיבור נחשב לפעולה המוטורית הקשה ביותר לתכנון: מאות שרירים בלתי רצוניים ורצוניים משמשים יחד כדי לייצר קולות מובחנים זה מזה מבחינת קוליות ואופן הגייה (חיכוך מול פיצוץ). לכל צליל בשפה מקום חיתוך, אופן חיתוך ותכונה של קוליות או העדר קוליות. תינוקות בהתפתחות תקינה מתרגלים את מערכת הפקת הדיבור שלהם מיום לידתם ולקראת סוף השנה הראשונה לחיים מתחילים להפיק הברות שבסופו של דבר יביאו אותם גם להפקה של מילים.
נהוג לחלק ילדים עם קשיים בתכנון מוטורי של הדיבור לשתי קבוצות: א) ילדים שהקושי שלהם בדרגה כה חמורה עד שאינם מסוגלים להפיק דיבור כלל (אפרקסיה). ב) ילדים שהקושי שלהם בדרגה חמורה פחות, ולכן תהליך הפקת הדיבור שלהם יהיה מעוכב ויחייב תירגול רב (דיספרקסיה). כ-30% מהילדים עם ASD מציגים גם אפרקסיה או דיספרקסיה של הדיבור. במקרים רבים ילדים עם ASD אינם מדברים מסיבות אחרות, למרות שמערכת תיכנון הדיבור שלהם תקינה. ילדים אלה ירבו לשיר, לדקלם, לזמזם, ולהפיק צלילים שאינם צלילי דיבור שלא לצורך תקשורתי. לילדים עם אפרקסיה או דיספרקסיה מומלץ להתחיל מוקדם ככל האפשר שימוש בתקשורת תומכת חליפית (ע"ע תת"ח), לקידום הבנת שפה, יוזמה תקשורתית ודיבור.
דרמה תרפיה, טיפול בדרמה
הטיפול בדרמה הוא טיפול רגשי, חווייתי ומהנה המשתמש בכל תחומי האומנות הקיימים: ציור, פיסול, תנועה, מוזיקה, סיפורים, קלפים טיפוליים וכמובן עולם התיאטרון. בטיפול בדרמה נעשה שימוש מתכוון בתהליכי יצירה והבעה דרמטיים באמצעות כלים מתחום התיאטרון, המשחק והמופע. השיטה מאפשרת חקירה פעילה של קשיים ואפשרויות לשינוי, ביטוי רגשות, פיתוח מודעות לתפקידי חיים, פיתוח ספונטאניות, יצירתיות ודמיון, העצמת דימוי עצמי וביטחון עצמי, שיפור כישורים בין אישיים-חברתיים. הילד הוא הבמאי, היוצר, המלהק והמחזאי של הסיפור אותו הוא יוצר, והמטפל משתף איתו פעולה תוך כדי התערבויות שמותאמות לגיל ולמצבו הרגשי. שיטת הטיפול מתאימה לילדים עם ASD, ומעניקה להם הזדמנות לתרגל מצבים חברתיים ומיומנויות חברתיות (הבעות פנים, רגשות ועוד) במקום בטוח ומוגן, בעזרת משחקי תפקידים וכלים דרמטיים.
הבעה דרך הקלדה
סוג של תקשורת תומכת חלופית (ע"ע תת"ח) - שיטה חדשנית להקלדה הבעתית, שפיתחה יעל כהן. השיטה מאפשרת דיוק ביכולת להצביע על אותיות ולחברן למילים המבטאות מחשבות פנימיות. ההבעה בהקלדה מאפשרת להבין את עולמו הפנימי של האדם, מחשבותיו, השקפותיו, רצונותיו ויחסו לסביבה. התהליך כולל לימוד טכניקת ההקלדה, פיתוח מיומנויות ההבעה השפתית והתקשורתית, והתמודדות עם חשיפה אישית, על יתרונותיה וחסרונותיה, כאשר האדם מגלה את עצמו לעצמו ולסביבתו. שיטה זו מעניקה הזדמנות לדיאלוג עמוק עם מי שאינם מתקשרים במלים, כגון אנשים עם ASD או עם דיספרקסיה (ע"ע).
הדהיית סיוע
מונח מתחום ניתוח התנהגות יישומי (ע"ע ABA). הדהייה הדרגתית ומבוקרת של תהליכים מתווכים וסיוע אישי, תוך מעבר לשימור התנהגותי בסביבה טבעית. לדוגמה, בהתארגנות לשיעור – תהליך בו תומכת ההוראה מסייעת לתלמיד, פיזית, להוציא את הציוד מהתיק, ובהדרגה עוברת לסיוע חלקי, לסיוע בעזרת תזכורת, לסיוע בעזרת רמזים (מבט או תנועה), במטרה להגיע לתפקוד עצמאי לגמרי ולהכללת ההתנהגות המצופה באפן טבעי וספונטני. חשוב לעשות זאת באפן מבוקר ושיטתי, כדי לאפשר לתלמיד חוויה של הצלחה וביטחון.
הוראה מותאמת (דיפרנציאלית)
התאמת הסביבה הלימודית לצרכי התלמיד ולדרישות תכנית הלימודים. הוראה מותאמת מאפשרת לתלמיד להתקדם בקצב המותאם לו באופן אישי, מציבה בפניו מטרות לימודיות, חברתיות ואישיות ההולמות את יכולתו, נטיותיו וצרכיו, תוך שיתופו בתהליך, ומקדמת אותו כיחיד וכחבר בקבוצה.
הטרמה
מהמילה טרם, לפני. איסוף מידע לפני למידה, לצורך הבנה טובה יותר. תהליך בו ייעזר הלומד בתמונות, בכותרות, בעיצוב גראפי של הטקסט, במקורות מידע, בידע אישי ואף בחשיפה מוקדמת לחומר הלימוד עצמו, לפני הוראת החומר בכיתה. תלמידים עם ASD נעזרים בהטרמה לקראת שינויים (במערכת השעות למשל) לשם התארגנות יעילה ולהפחתת חרדה (ע"ע).
היפוטוניה
מתח שרירים ירוד או נמוך. במצב זה נראים השרירים שמוטים ומתקבל מראה של 'בובת סמרטוטים'. כמו כן תיתכנה בעיות בהפעלת השרירים המושפעים.
היפרטוניה
טונוס-מתח השרירים גבוה מידי, גם במצב זה תיתכנה בעיות בהפעלת השרירים המושפעים.
היפרלקסיה
התפתחות ספונטנית של יכולת קריאה אצל ילדים לפני גיל חמש, עם יכולת מועטה להבנת הנקרא. לילדים היפרלקסים יכולת גבוהה לזהות מילים, מעבר למצופה בהשוואה לקבוצת השווים (רמת הבנת הנקרא משתנה מילד לילד). לעתים הקריאה הופכת לאובססיבית, והם קוראים כל דבר כתוב - שלטי רחוב, אריזות מזון, ועוד. הם מתקשים להתעלם מהגירוי החזותי של אותיות ומילים, משקיעים אנרגיה רבה בעיסוק בקריאה, וממעטים, לעתים, לשים לב לתחומי חיים אחרים. היפרלקסיה מתקשרת, לעתים, לילדים עם ASD ולילדים עם עיכוב שפתי.
הכלה
מלשון מיכל/כלי. היכולת לקבל רגשות וקשיים של עצמי או של האחר כפי שהם, מבלי להדוף או להכחיש אותם, או להשליך אותם על האחר בצורה לא מותאמת. הכלה קשורה ביכולת לתת לרגשות ומצבים קשים פרשנות או הסתכלות המאפשרת את קבלתם והטמעתם. הכלה של כלל התלמידים במערכת החינוך והשתלבות בה הן ערך חינוכי מרכזי, ומעוגן בתיקון ה-11 לחוק החינוך המיוחד.
הנגשה
התאמת הסביבה ליכולות של אנשים עם מוגבלות (ע"ע התאמות בדרכי היבחנות).
הנמכה קוגניטיבית
ע"ע מש"ה – מוגבלות שכלית התפתחותית.
הספקטרום האוטיסטי
ע"ע ASD.
הסתגלות
היכולת להשתנות ולהתאים את עצמינו ואת התנהגותנו למצבים ותנאים חדשים שנוצרו, בעזרת גמישות חשיבתית (ע"ע). ילדים ובוגרים עם ASD נוטים להתקשות בכך, בגין הנוקשות החשיבתית שלהם. ניתן לשפר את מיומנויות ההסתגלות על ידי תיווך, הקנייה ותרגול כלים לפיתוח גמישות חשיבתית, שיסייעו בהסתגלות.
הפרעה בתקשורת חברתית
ע"ע SCD.
הפרעת התנהגות
טווח רחב של תבניות התנהגותיות חוזרות, אנטי-חברתיות, תוקפניות ומרדניות, שיש בהן הפרה של הזכויות הבסיסיות של אחרים או של נורמות וחוקים חברתיים תואמי גיל. התנהגות שאינה מותאמת עשויה להיגרם מהפרעת התנהגות או מ-ASD (בגלל הקושי להבין סיטואציות). חשוב לערוך הבחנה כדי להתערב בהתאם.
הצפה חושית
ע"ע ויסות חושי.
הצפה רגשית
ע"ע ויסות רגשי.
התאמות בדרכי היבחנות
התאמות בדרכי היבחנות נועדו להנגיש את המבחנים ולצמצם את הפער בין בקיאותו של התלמיד בחומר הנלמד לבין הציון במבחן. ההתאמות נועדו לאפשר לתלמיד להביא לידי ביטוי את הידע שלו בעת המבחן, תוך התייחסות לקשיים נוירולוגיים המקשים עליו לעשות זאת. תפקיד ההתאמות לפצות על קשיים ממקור נוירולוגי, המשפיעים על הבעת הידע הקיים. דוגמאות להתאמות: הארכת זמן, התעלמות משגיאות כתיב, דפי נוסחאות מורחבים, ועוד. לתלמידים עם ASD יש לאפשר נוכחות איש צוות מוכר לתלמיד בחדר הבחינה, אשר אינו מלמד את מקצוע הבחינה, אך מכיר את דרכי התקשורת החלופית והתומכת, שהותאמו עבור התלמיד הנבחן. אדם זה יהווה מקור ביטחון והנעה לאורך הבחינה מעצם נוכחותו ובאמצעות מילות עידוד ותמיכה, ויסייע לתלמיד להתארגן לקראת המבחן, במהלכו ובהגשתו. הנגשה זו כוללת ליווי לחדר הבחינה, התארגנות עם הציוד, הסבת תשומת הלב של התלמיד לזמן שנותר, להערות המשגיחים ולהקפדה על קריאת השאלות במדויק בהקשרן, ובדיקה עצמית חוזרת טרם הגשת הבחינה. פירוט נוסף בחוברת הקמת בסיס דיווח, פרק ג', סעיף התאמות לתלמידים עם צרכים מיוחדים על רצף האוטיזם, עמ' 50.
התנהגות מותאמת, התנהגות נורמטיבית
אופן ההתנהגויות המצופה מקבוצות ויחידים בחברה מסוימת, הנתפס כראוי, תקין ומקובל על פי הערכים של אותה התרבות. ילדים ובוגרים עם ASD מתקשים לעתים לחקות ולהפנים התנהגות מותאמת, בהתאם לסביבתם (בבית הספר, במשפחה, בעבודה ובחברה) והתנהגותם עשויה להיראות שונה או מוזרה.
ועדה רב מקצועית
ועדה הקובעת את זכאותו של ילד עם קשיים לימודיים, תפקודיים, חברתיים, רגשיים ואישיים לקבלת תמיכה וסיוע מוגברים במסגרת החינוך הרגילה על מנת לסייע לו בקשיים אלו (גננת/מורת שילוב). תמיכה זו ניתנת מתוך סל החינוך המיוחד המוסדי. ניתן להתייעץ בצוות החינוכי לגבי פנייה לוועדה רב מקצועית.
ועדה סטטוטורית
ועדה הקבועה על פי חוק, כמו למשל, ועדת זכאות ואפיון (ע"ע) וועדת פילוח תמיכות (ע"ע). לאחר הדיון בוועדות אלה, בהוראת החוק, יש להוציא פרוטוקול ולהעביר העתק ממנו גם להורים.
ועדת זכאות ואפיון
ועדה סטטוטורית (ע"ע) הקובעת את רמת התפקוד והצרכים של תלמיד בהתאם להערכת תפקודו במגוון תחומים (לימודי, התנהגותי, תקשורתי וכיו"ב). הוועדה דנה בזכאותו של התלמיד לקבל שירותי חינוך מיוחדים, על פי רמת התפקוד. לאחר קבלת החלטת הוועדה, ההורים רשאים לבחור בסוג המסגרת בה ילמדו ילדיהם.
ועדת פילוח תמיכות
ועדה סטטוטורית (ע"ע) המפלחת את הסל האישי וקובעת את הרכבו עבור תלמידים המשתלבים בחינוך הרגיל. ניתן לפלח את משאבי הסל האישי לשעות סיוע אישי, שעות הוראה (כולל ניתוח התנהגות), ושעות טיפול (תרפיה).
ויסות חושי
היכולת הכללית שלנו לקלוט את כל הגירויים סביבנו ולעבד אותם מוחית בהתאם, כדי להתמודד ולהגיב אליהם. הפרעה בוויסות חושי מביאה לתחושה של הצפה חושית, ולחוסר היכולת לעבד באופן מאוזן את הגירויים השונים מהסביבה. עיבוד המידע/הגרוי החושי משתבש, וגורם לקשיים ואתגרים בתפקוד יומיומי, כמו לבוש, אכילה, רחצה, שינה, משחק, השתתפות חברתית וכיו"ב. הפרעות בוויסות חושי כוללות גם רגישות יתר, תת רגישות וחיפוש אחר גרייה חושית. הפרעה בוויסות החושי עלולה להשפיע על אחד החושים או על מספר חושים, ויכולה להופיע בעוצמות ובדרגות שונות. ויסות חושי עשוי להתבטא בשמיעה (אודיטורי), ראיה (ויזואלי), מגע (טקטלי), טעם או ריח, שיווי משקל (וסטיבולרי). אחד המאפיינים של ASD הוא קושי בוויסות חושי, בערוץ אחד או יותר.
ויסות רגשי
היכולת לכוון ולאזן את הרגשות בהתאם למצב נתון. מנגנון השליטה על המערכת הרגשית מאפשר לשאת רגשות קשים, להתאפק ולא לפעול באופן מידי, על פי הרגש בלבד. ויסות רגשי מאפשר להציב מטרות בצורה נכונה ולתפקד בצורה יעילה. אחד המאפיינים של אנשים עם ASD הוא קושי בוויסות רגשי.
זואותרפיה
זיכרון עבודה, זיכרון ביצועי
מאפשר לאחסן ולעבד מידע זמני, ולבצע משימות מורכבות נוספות כמו הבנת הנקרא, למידה או היגיון. לעתים לתלמידים עם ASD יש קושי בזיכרון העבודה, וחשוב לקחת זאת בחשבון בתהליך ההוראה / למידה.
זכויות ילדים ובוגרים עם ASD
ילדים ובוגרים עם ASD זכאים לתמיכות מהמדינה (ע"ע אבחון ASD). ניתן לקבל מידע על זכויות אלה במתי"א, במשרדים ממשלתיים, ברווחה, בביטוח הלאומי, בקופות החולים ובארגונים של המגזר השלישי, כמו אלו"ט, בזכות, קשר וכיו"ב.
חזרתיות
ע"ע תנועות סטריאוטיפיות.
חיזוק חיובי
ביטוי מתחום ניתוח התנהגות יישומי (ע"ע ABA). גירוי המגביר את תדירות התגובה. לאחר ביצוע הפעולה הרצויה, המטופל מקבל תגמול חיובי, המעודד אותו לבצע את הפעולה שוב ושוב. ניתן ללמד התנהגויות באמצעות חיזוקים חיוביים. לדוגמא: בכל פעם שהילד מכין שיעורי בית הוא מקבל לאחר מכן סוכרייה. חיזוקים חיוביים מסייעים לילדים עם ASD לרכוש, לתרגל ולהטמיע התנהגויות מותאמות ומקובלות.
חינוך מיוחד
ע"ע מסגרות חינוך מיוחד.
חינוך רגיל, חנ"ר, חינוך כללי
מסגרות חינוך בהן מוקד העניין המרכזי הוא תכנים וגופי ידע, ומומחיות המורה היא בתחום הדעת ובתכנים. תוכנית הלימודים מסורתית, מקיפה מקצועות בקשת רחבה של לימוד/תחומי ידע. חלק מהתלמידים עם ASD משתלבים בכיתות חינוך רגיל, בדרך כלל בעזרת תומכ/ת הוראה (ע"ע).
חיקוי
פעולה אוטומטית, הכוללת הפנמה, עיבוד וביצוע. החיקוי נשען על פיתוח כישורי תנועה הנלמדים בזמן צפייה באחר, ודורשים תרגול עצמי, העובר דרך החושים לעיבוד במוח, עד שמגיעים לתוצאה הרצויה. מחקרים רבים מהעשור האחרון הראו באופן עקבי כי ילדים אוטיסטים מתקשים במיומנות זו (ר' גם נוירוני מראה).
חרדה
מצב פסיכולוגי ופיזיולוגי בו אדם חש פחד ואי-שקט פיזי ונפשי, בשל מחשבה שמשהו רע עומד לקרות. החרדה מתאפיינת בתחושות פיזיות כגון דופק מהיר, נשימה מהירה, הזעה, חולשה, רעד ותחושת עילפון/סחרור וכן במתח נפשי, חשש ודאגה. לחרדה בקרב ילדים עם ASD מרכיבים תחושתיים, רגשיים וקוגניטיביים. ניתן להפחית חרדה בעזרת הטרמה (ע"ע) לפני שינויים, וטיפול התנהגותי (ע"ע CBT, ABA) או רגשי.
טונוס שרירים
טיפול באמצעות אמנויות
מקצוע העוסק בטיפול נפשי על ידי תהליכי יצירה והבעה וכולל שישה תחומי התמחות: אמנות חזותית, מוסיקה (ע"ע), תנועה, דרמה, פסיכודרמה (ע"ע), ביבליותרפיה. מטרת העל של המטפל באמנויות היא לטפח כוחות נפשיים ולחזק את כושר ההסתגלות של האדם. בבסיס הטיפול באמצעות אמנויות עומדות שתי הנחות יסוד: א. לאמנויות ולתהליך היצירתי כוח מרפא. ב. החיבור בין גישות פסיכולוגיות קיימות לעשייה האמנותית, מאפשר את קיום התהליך הטיפולי. האמנויות השונות משמשות כדרך ביטוי, וכך מתאפשר שיח לא מילולי ועקיף, בנוסף לשיח המילולי המתקיים בכל תהליך טיפולי אחר. הטיפול באמצעות אמנויות עשוי לסייע לפיתוח הבעה עצמית, מודעות אישית והערכה עצמית; לשיפור ההתמודדות עם קשיים אורגניים, התפתחותיים, תפקודיים, רגשיים ונפשיים; להקניית כלים להתמודדות עם מצבי לחץ, טראומה, מחלה ובעיות הסתגלות; וכן לפיתוח כישורים חברתיים ויכולות תקשורת בינאישיות.
טיפול בדיבור, speech therapy
תחום טיפול פרא-רפואי שניתן על ידי קלינאי/ת תקשורת (ע"ע). עוסק בהתמודדות עם לקויות תקשורת הפוגעות ביכולתו של האדם להבין אחרים או להביע את עצמו באופן ברור. טיפול בדיבור מסייע לילדים עם ASD לפתח את השפה והתקשורת באפן משמעותי.
טיפול בעזרת בעלי-חיים
שיטה המסתייעת בבעלי-חיים כדי לשפר את תפקודו הפיזי, החברתי, הרגשי או הקוגניטיבי של האדם. בטיפול זה נעזר המטפל בבעלי חיים אשר עברו הכשרה או נמצאו בעלי אופי מתאים. המטפל מכוון את המטופל להתבוננות פנימית, מודעות ופיתוח תובנה. הקשר הנוצר בין בעלי החיים לבין המטופל אינו מצריך שימוש במילים על מנת ליצור קרבה, ולכן מהווה יתרון משמעותי לאנשים עם קושי בתקשורת או שפה. בעל החיים יוצר את המגע והקשר עם המטופל ומקבל אותו ללא תנאי, מה שמעניק למטופל תחושת ביטחון ואמון בקשר. תחושה זו מסייעת למטופל לבטא צדדים רגישים, מסורים ואוהבים, שלעתים המטופל וסביבתו לא היו מודעים לקיומם. טיפול בעזרת בעלי חיים נמצא מועיל במיוחד לאנשים עם ASD, הן משום עקיפת הקושי השפתי/תקשורתי, והן משום ההתמודדות עם קשיי ויסות חושי (ריח, מגע, קול). אחד הפרויקטים המעניינים בתחום זה הוא טיפול בעזרת דולפינים, בריף הדולפינים באילת.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי(CBT)
מכלול של שיטות טיפול פסיכולוגי המבוססות על שילוב של רעיונות מהטיפול ההתנהגותי והטיפול הקוגניטיבי. הטיפול מבוסס על הרעיון לפיו על מנת ליצור שינוי אצל המטופל, יש צורך בשינוי תפיסת המציאות - כפי שמקובל בטיפול קוגניטיבי, לצד צורך בלמידה ותרגול של התנהגויות חדשות - כפי שמקובל בטיפול התנהגותי. למעשה, הטיפול מנסה ליצור שינוי בדפוסי החשיבה (קוגניציה) במקביל לשינוי דרך הפעולה (התנהגות). טיפול קוגניטיבי התנהגותי נמצא יעיל בקרב אנשים עם ASD בתפקוד גבוה.
טיקים
תנועות מהירות של קבוצת שרירים בגוף, החוזרות על עצמן באופן בלתי רצוני. טיקים עשויים להופיע בשתי צורות אופייניות: טיקים קוליים וטיקים תנועתיים. לילדים עם ASD יש לעתים טיקים. כמות הטיקים ותכיפותם עשויה להיות מושפעת ממצבים רגשיים.
ייצוג עצמי, סינגור עצמי, Self-Advocacy
היכולת של אדם לייצג את עצמו ולעמוד על מימוש זכויותיו, לקחת אחריות על חייו ועל ההתמודדות שלו עם מוגבלויותיו, ולהגדיל את סיכוייו להשפיע על סביבתו ולקבל מענה מדויק לצרכיו. ייצוג עצמי מתקשר עם בניית זהות, תפיסת "אני", מודעות לרגשות וליכולות, לכישורים ולהעדפות, הצבת מטרות, קבלת החלטות, מיומנויות בחירה ועצמאות. משפט מפתח בייצוג עצמי: "כלום עלינו בלעדינו" – "Nothing About Us Without Us". על מנת לפתח יכולות של ייצוג עצמי בקרב תלמידים עם ASD, חשוב להעניק להם הזדמנויות בחירה ושליטה, במטרה לאפשר להם אוטונומיה, לאורך שנות החינוך, בהתאם לשלב ההתפתחותי.
כישורים חברתיים
מכלול של מיומנויות ויכולות, התורמות לקשרים בין-אישיים ולתקשורת עם הזולת. כישורים אלו נשענים על מגוון מיומנויות מתחומים שונים, כמו שליטה עצמית, רכישת שפה, אוריינות, כישורי שיח, פתרון בעיות והבנת סיטואציות. כישורים אלה זקוקים לחיזוק בקרב ילדים ובוגרים עם ASD, על מנת לאפשר להם תקשורת וחיברות.
כיתת תקשורת
כיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל המיועדת לתלמידים המאובחנים עם ASD. בכיתה כזו לכל תלמיד תכנית לימודים משלו. תכניות הלימודים כוללות לימודים אקדמיים, תקשורתיים וחברתיים. תלמידי הכיתה משתלבים בשכבה בפעילויות חברתיות, בשיעורים ובטיולים. בכיתת תקשורת התלמידים זוכים לטיפולים פרא-רפואיים (קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק וכו').
כלכלת אסימונים
שיטה לעיצוב התנהגות, המבוססת על חיזוק סימלי, כמו מדבקה, נקודה, כוכב וכדומה. הילד צובר חיזוקים אלו על כל התנהגות רצויה, ויכול להמיר כמות מסוימת שלהם, על פי שער חליפין מוגדר מראש, בחיזוק או בגמול בשלב מאוחר יותר. על מנת לדייק את המענה, מומלץ לקבל הדרכה ממנתח התנהגות (ע"ע ABA).
כרטיס ניווט
כלי המסייע לתלמיד בתהליך הלמידה, באמצעותו רוכש התלמיד אסטרטגיות למידה להתמודדות טובה יותר עם החומר הנלמד. הכרטיס כולל הנחיות ברורות ומדורגות לפי שלבים, ומלווה בהסברים שמתאימים לנושא הנלמד ונשענים על הבנה. ניתן להשתמש בכרטיסי ניווט גם בלמידה שיטתית של התארגנות (הוצאת ספר מהתיק, הוצאת קלמר וכו') ולשם תפקוד עצמאי יותר והדהיית סיוע (ע"ע).
לקויות למידה
קשיים ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות על רקע נוירולוגי. לקויות הלמידה פוגעות בתפקודי למידה בסיסיים, ומפריעות לרכוש ולבטא ידע ומיומנויות. אנשי מקצוע מחשיבים כלקות למידה את הלקויות דיסלקציה - בתחום הקריאה, דיסגרפיה - בתחום הכתיבה, ודיסקלקוליה - בתחום החשבון. אחרים כוללים גם הקשבה, דיבור והמשגה כתחומי למידה שנפגעים. לקויות למידה נוספות הן ADHD (ע"ע), לקות שפתית ו-NVLD (לקות למידה לא מילולית, Non Verbal Learning Disability). לילדים רבים עם ASD ישנן לקויות למידה.
מודל אפר"ת
ראשי תיבות של אירוע-פרשנות-רגש-תגובה. מודל התנהגותי המתאר את התהליך המתרחש מרגע החשיפה לאירוע ועד לתגובה אליו. המודל מאפשר להבין כיצד והיכן אפשר וצריך לשנות את התפיסה-הפרשנות של האדם לאירוע, כדי להביא לתוצאות שונות. ניתן לעבוד עם ילדים עם ASD על פי מודל אפר"ת, בזכות הקונקרטיות שבו.
מורת שילוב/מורה משלבת
מורה המתמחה בחינוך מיוחד ותפקידה לעבוד עם תלמידים עם צרכים מיוחדים המשולבים בכיתת חינוך רגיל (ע"ע), על פי תכנית הלימודים האישית של התלמיד/ה (ע"ע תח"י, תל"א), ובשיתוף פעולה עם המחנכים והמורים בכיתה. המורה המשלבת מתאימה את החומר הלימודי לרמתם ויכולותיהם של תלמידיה, ומסייעת להם בהשתלבות החברתית. המורה עובדת באופן יחידני או קבוצתי, בתוך הכיתה הרגילה או בכיתה ייעודית.
מיומנויות חברתיות
מכלול היכולות הבין אישיות והקבוצתיות אותן מפגין אדם באופן שמאפשר לו להשתלב במערכת החברתית בה הוא חי. לדוגמה: טאקט, שקר לבן, קבלת הפסד במשחק, יכולת לחלוק, פתרון בעיות ועוד. ילדים ובוגרים עם ASD מתקשים ברכישת יכולות חברתיות, מה שמשפיע על התחום הרגשי, החברתי, הלימודי, הבינאישי, התעסוקתי, ועוד. אחת ההתערבויות המשמעותיות היא השתתפות בקבוצה חברתית (ע"ע), המתמקדת בהקניה, תרגול והכללה של מיומנויות חברתיות, במהלך המפגשים וגם לאחריהם.
מכוונות עצמית בלמידה (Self-regulated learning)
יכולת הלומד לכוון את מחשבותיו, רגשותיו והתנהגותו תוך כדי למידה כדי להשיג את המטרה הלימודית שאליה הוא שואף. הלומד לוקח אחריות על הלמידה העצמית שלו (הרגלי למידה, ניהול עצמי, הסתגלות, התארגנות ועצמאות): הוא מתנסה בהתנסויות שונות המסייעות ללומד להתמודד בהצלחה עם אירועים מהווי היום-יום, מפתח מודעות לדפוסי התנהגות במטרה לשלוט ברגשות ובהתנהגויות, מציב מטרות אישיות ללמידה, מפתח תחושת מסוגלות וגישה חיובית כלפי עצמו, יודע כיצד להיעזר באחרים, מפתח מוטיבציה פנימית ללמידה ויכולת דחיית סיפוקים, מבלה סקרנות לשחק ולהתנסות בפעילויות חדשות, ומפתח גמישות חשיבתית (ע"ע). על מנת לאפשר מכוונות עצמית בלמידה, על הסביבה (צוות הוראה, מטפלים, הורים) ליצור הזדמנויות ללמידה כזו, להעריך את הלומד, לעודד עקרונות של גמישות, חופש בחירה והוראה מסייעת, והתבססות על הסקרנות של הלומד שתעורר בו מוטיבציה פנימית ללמידה, בין כתלי בית הספר ומחוצה לו.
מנייריזם
ע"ע תנועות סטריאוטיפיות.
מסגרות חינוך מיוחד
מסגרות המיועדות לתלמידים עם צרכים מיוחדים. במסגרות אלה הצוות בונה לתלמידים תכניות אישיות (תל"א – ע"ע), ויש בהן תמיכות חינוכיות וטיפוליות רבות, יחסית. מסגרות של חינוך מיוחד מאופיינות בתכניות ייחודיות של כישורי חיים (הכנה לחיים, לתעסוקה וכיו"ב). במסגרות חינוך מיוחד עובד צוות חינוכי וטיפולי עם ניסיון והתמחות בתחום החינוך המיוחד בכלל, ובתחום התמחות הכיתה/בית הספר, בפרט. קיימות מסגרות של כיתות חינוך מיוחד בתוך בתי ספר של חינוך רגיל (מכונות "כיתות קטנות"), ומסגרות של חינוך מיוחד כוללניות. תלמידים עם ASD יכולים ללמוד בכיתות תקשורת בתוך מסגרת חינוך רגיל, או בבתי ספר לחינוך מיוחד לילדים עם ASD.
מסמך קביל
מסמך שנכתב על ידי איש מקצוע, והוא קביל בוועדות של משרד החינוך לצורך קבלת זכאות לשירותי חינוך מיוחדים. במקרים של ילדים עם ASD, על ההורים להציג בפני ועדה של משרד החינוך אבחון קביל, הכולל אבחון מרופא ומפסיכולוג. הרופא יהיה פסיכיאטר ילדים ונוער/רופא ילדים בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות במכון להתפתחות הילד/מומחה בנוירולוגיה ובהתפתחות הילד. הפסיכולוג יהיה פסיכולוג קליני מומחה בתחום הקליני של הילד, פסיכולוג התפתחותי, פסיכולוג שיקומי או חינוכי בעל הכשרה מוכחת בתחום האוטיזם. על הרופא והפסיכולוג להגיע להסכמה על האבחון.
מקצועות פרא-רפואיים, מקצועות הבריאות
מקצועות הקשורים בטיפול רפואי אישי באדם, אשר יש להם בסיס תאורטי מדעי, אך העוסקים בהם אינם רופאים. חלק ממקצועות אלה רלוונטיים עבור ילדים ובוגרים עם ASD: קלינאות תקשורת (ע"ע), ריפוי בעיסוק (ע"ע), פיזיותרפיה (ע"ע), תזונה ועוד. ילדים עם ASD זכאים לטיפולים כאלה מטעם המדינה, הן במסגרות החינוכיות והן בקופות החולים.
מרחב אישי,personal space
קו-גבול בלתי נראה, שקובע את המרחק הפיזי והרגשי שמציב אדם בינו לבין זולתו. מומלץ לסייע לאנשים עם ASD לתרגל ולהפנים מרחב אישי בעזרת סימולציות והדגמות.
מש"ה, מוגבלות שכלית התפתחותית
מצבים בהם היכולת האינטלקטואלית נמוכה יחסית לילדים/אנשים בני אותו הגיל. לחלק מהילדים ומהבוגרים עם ASD יש מש"ה, לחלק רמה שכלית תקינה ולחלק אף גבוהה מהממוצע.
מתי"א
ראשי תיבות של מרכז תמיכה יישובי אזורי. המתי"א שייך למשרד החינוך, ובו ניתנים, בין השאר, מידע, הנחיה וסיוע לצוות החינוכי, הכולל עובדי הוראה, מטפלים פרא-רפואיים ותומכי הוראה העוסקים במתן שירותי חינוך מיוחדים. המתי"א גם מעניק שירותי חינוך מיוחדים לתלמידים עם מוגבלויות בכלל, ולתלמידים עם ASD בפרט.
נוירוטיפיקל (Neurotypical)
נוירוטיפיקל או נוירוטיפוסי הוא מונח חדש המתאר אנשים שמצבם הנוירולוגי נתפס בעיני רוב האנשים כנורמלי מבחינת יכולתם לעבד מידע מילולי, חושי וחברתי. המונח נטבע לראשונה בקרב אנשי הקהילה האוטיסטית, כתווית לתיאור אנשים שאינם אוטיסטים. כיום נפוץ השימוש במונח גם בקרב הקהילה המדעית.
נוירוני מראה (Mirror Neurons)
תאי עצב בקליפת המוח הקשורים לפעילות מוטורית, ומגיבים גם כאשר האדם צופה בזולת מבצע תנועה מסוימת. תפקידם לסייע בחיקוי פיזי או מנטאלי של התנהגות האחר. נוירוֹנֵי מראָה גורמים לאדם לחוש מה שחש הזולת, ולפעול כמוהו. תפקידם קשור ליכולת לחוש אמפתיה, לתפושׂ את הלך-נפשו של הזולת ולעמוד על כוונותיו, ללמוד בדרך של חיקוי, ואולי אף ליכולת לתקשר בעזרת שפה וליצור תרבות. יש הטוענים כי הבעיה המרכזית ב-ASD נובעת מליקוי במערכת נוירוני המראה, הגורם להפחתה ביכולת החיקוי. אצל ילדים ואנשים עם ASD נמצא שוני במבני מוח באזורי מערכת נוירוני המראה, ונראתה הפחתה בפעילות המוחית באזורים אלו. כמו-כן, נמצא מתאם בין רמת התפקוד של ילדים עם ASD לבין רמת הפעילות שנמדדה באזורי נוירוני המראה בעת פעילות חברתית. יתכן כי רמת הפעילות באזורי נוירוני המראה תוכל לשמש בעתיד כסמן ביולוגי (Marker) יעיל (ואולי אף כלי אבחוני) של ASD.
נוקשות חשיבתית
חשיבה חד ממדית בתבניות קבועות, ההיפך מגמישות חשיבתית (ע"ע). נוקשות חשיבתית מגבילה אפשרויות תגובה ועלולה לתרום לתחושת דיכאון. תלמידים עם נוקשות חשיבתית מתקשים לקבל שינויים בלתי צפויים. למשל, אם המורה החליט להוציא את הכיתה להפסקה, למרות שאין זה זמן ההפסקה, ולהיפך - אם המורה גוזל זמן מההפסקה, תגובתם עלולה להיות קיצונית. ילדים ובוגרים עם ASD מתאפיינים בנוקשות חשיבתית. חשוב להקנות ולתרגל גמישות חשיבתית לטובת שכלול יכולת ההסתגלות ותחושת הרווחה שלהם ושל סביבתם.
ניתוח התנהגות יישומי
ע"ע ABA.
סיוע סמוי/סייעת סמויה
סיוע של תומכ/ת ההוראה (ע"ע) שנעשה באופן סמוי מהתלמיד ו/או מהילדים המשלבים, או מהסביבה כולה (לעתים כולל צוות בית הספר). תומכת ההוראה נמצאת בגן/בכיתה למטרת שילוב וסיוע אך מציגה את עצמה כגורם חינוכי נוסף. בדרך כלל אפשרות זו נבחרת כאשר התלמיד ברמת תפקוד גבוהה והוא נזקק לסיוע מועט בלבד. הורים עשויים לבחור בסיוע סמוי מתוך אמונה ביכולותיו של ילדם, מחשש לסטיגמה או מתלות בתומכת ההוראה, ומתוך רצון לעודד את ילדם לתפקד באפן עצמאי, עם סיוע מינימלי. סיוע סמוי דורש מתומכת ההוראה ומהצוות זהירות, התגמשות ויצירתיות.
סינגור עצמי, Self-Advocacy
ע"ע ייצוג עצמי.
סל אישי
מידת התמיכות שהוקצבו לתלמיד עם זכאות לשירותי חינוך מיוחדים, המשתלב בחינוך רגיל. הסל האישי נגזר מרמת התפקוד של התלמיד, ונקבע בוועדת זכאות ואפיון (ע"ע). את הסל האישי מפלחים בוועדת פילוח תמיכות (ע"ע), עם צוות רב מקצועי וביחד עם ההורים, למגוון תמיכות (סיוע אישי, הוראה מותאמת, תרפיה, ניתוח התנהגות וכיו"ב), על פי הצורך האישי של כל תלמיד.
ספר האבחנות – DSM
המדריך האמריקאי לאבחון וסטטיסטיקה. המאפשר לסווג ולאבחן סוגיות בתחום הנפש, על פי תסמינים. מטרתו ליצור שפה אחידה וכלי עזר לתקשורת מקצועית, פרקטית וגמישה לאיתור אבחנות פסיכיאטריות על ידי קלינאים, חוקרים, רופאים, משפטנים ועוד. DSM-5 הוא המהדורה שהופצה בשנת 2013 (אחרונה עד כתיבת שורות אלה). במהדורה זו הוכנסו עדכונים משמעותיים בתחום ASD, וביניהם, ביטול הגדרות ספציפיות של PDD, PDD-NOS, אספרגר (ע"ע), שהיו נהוגות ב DSM-4. במקום זאת, הוכנו אבחנות אלה תחת הכותרת הכוללת ASD (ע"ע), תוך חלוקה לרמות תפקוד, והוספת אבחנה חדשה בתחום התקשורת הבין-אישית, שאינה נכללת בתוך הגדרת הספקטרום האוטיסטי, בשם SCD (ע"ע).
סרבול מוטורי (קלמזינס, clumsiness)
קושי בתנועה, קושי ברכישת מיומנויות מוטוריות ו/או בתכנון תנועה וקואורדינציה (קפיצה במקום, קפיצה על רגל אחת). חלק מהמסרים מהמוח עוברים בצורה חלקית/לא מדויקת אל איברי המטרה בגוף. קושי זה מתקשר באפרקסיה/דיספרקסיה (ע"ע). לחלק מהילדים המאובחנים עם ASD יש סרבול מוטורי. ניתן לשפר את המיומנויות המוטוריות על ידי טיפולים ותרגולים בתחום הריפוי בעיסוק (ע"ע) ופיזיותרפיה (ע"ע).
פיזיותרפיה
מקצוע בריאות העוסק באבחון, שיקום ומניעה של בעיות במערכת התנועה. לילדים רבים עם ASD יש קשיים מוטוריים בשיווי משקל, בקואורדינציה, בהתארגנות יומיומית, בהתארגנות במרחב, ביציבה ובביצוע משימות מוטוריות מובנות.
פילוח תמיכות
ע"ע סל אישי.
פיצול קשב
היכולת לשלב בין מספר פעולות בעת ובעונה אחת. למשל: להקשיב למורה, להעתיק מהלוח, ולהתעלם מהילד השכן המוציא דבר מה מתיקו. כאשר יש קושי בפיצול קשב, אחת הפעולות תיפגע. ילדים ובוגרים עם ASD עלולים להתקשות בפיצול קשב. ישנם אנשים עם ASD המסבירים את הקושי ביצירת קשר עין בשל הקושי בפיצול קשב במהלך הצורך להתמקד בפעולה אחת - הקשבה לבן השיח, ללא יצירת קשר עין עמו.
פסיכודרמה
שיטת בפסיכותרפיה (טיפול נפשי), המבוססת על פעולה דרמטית ועל משחק תפקידים. שיטה זו יכולה להיות אפקטיבית עבור ילדים עם ASD.
פרגמטיקה
השפעת ההקשר על הבנת המשמעות. פרגמטיקה מתעסקת בעיקר במבע המבטא את השימוש בלשון, ולא ברמה המילולית הקונקרטית. משמעות המשפט הקונקרטית היא המשמעות המילולית של המשפט, בעוד שכוונת הדובר (כלומר הפרגמטיקה) היא הרעיון, שאותו מנסה הדובר למסור. לדוגמה, ניקח את המבע "אפשר לקבל את העיפרון בבקשה?". משמעות המשפט הבסיסית היא שאלה, אך כשמתעמקים בכוונת הדובר, רואים שיש כאן מעין תפקיד של ציווי, שמשמעותו היא "תן את העיפרון". לילדים עם ASD יש, לעתים, קושי בפרגמטיקה.
קבוצה חברתית, קבוצה למיומנויות חברתיות
קבוצה של תלמידים המתכנסת במטרה לרכוש ולתרגל מיומנויות חברתיות (ע"ע). הלמידה חווייתית, ומתרחשת באמצעות משחק, יצירה, ספורט וכיו"ב. ילדים ובני נוער עם ASD עשויים לשפר את המיומנויות החברתיות שלהם באפן ניכר בזכות השתתפות בקבוצה חברתית, עם הנחייה מקצועית ולאורך זמן.
קבוצה טיפולית, טיפול קבוצתי
שיטה של טיפול נפשי קבוצתי. בשיטה זו הדינמיקה הקבוצתית היא חלק מהתהליך הטיפולי, כמו גם התמיכה הקבוצתית. היתרון בטיפול קבוצתי הוא המרחב המעשי, הקונקרטי, בו מתאפשרת התמודדות עם קשיים רלוונטיים בזמן אמת ובתנאים מוגנים. טיפול קבוצתי יכול להתאים לילדים ולבוגרים עם ASD, במיוחד בזכות העובדה שהוא מעניק הזדמנות לתרגול של מגוון מיומנויות חברתיות (ע"ע).
קואורדינציה
היכולת לחבר מספר תנועות המבוצעות על ידי איברים שונים, לתנועה מורכבת אחת, לשם השגת מטרה. קואורדינציה מתבטאת במספר רב של תנועות ומרכיבים תנועתיים, כגון: שיווי משקל, דיוק, זמן תגובה, זריזות, תיאום עין-יד, התמצאות במרחב ועוד. אצל ילדים עם ASD נצפים לעיתים קשיים בקואורדינציה (ע"ע סרבול מוטורי).
קיבעון
ע"ע נוקשות חשיבתית.
קלינאית תקשורת, קל"ת
בעלת מקצוע פרא-רפואי העוסקת באבחון, טיפול ושיקום של אנשים עם לקויות שונות בתקשורת אישית (ע"ע טיפול בדיבור), כולל עיכוב שפתי, דיספקרסיה (ע"ע) ASD, ועוד. קלינאי התקשורת מאבחן, נותן טיפול תרגולי והוראתי, ומתאים טכנולוגיה מסייעת כגון מכשיר שמיעה וציוד תקשורת תומכת וחליפית (ע"ע), במטרה לאפשר תקשורת בצורה קלה ונוחה ככל האפשר.
קצבת נכות כללית
קצבה המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי לבוגרים עם מוגבלויות. הזכאות לקצבה זו נקבעת על פי מידת הפגיעה בכושר ההשתכרות. בוגרים רבים עם ASD נמצאים זכאים לקצבת נכות כללית, על פי הערכת הפגיעה בכושר העבודה. בנוסף, חלקם זכאים גם לקצבת ניידות ו/או קצבת שירותים מיוחדים.
רווחה נפשית (מיטביות סוביקטיבית)
הערכתו הסובייקטיבית של אדם את בריאותו הנפשית. רווחה נפשית היא המידה בה תופש אדם את האיכות הכוללת של חייו כרצויה וחיובית. השגת רווחה נפשית היא אחת המטרות המרכזיות בתכניות התערבות, וקשורה במישרין עם מידת העצמאות והשליטה שיש לאדם על חייו.
ריפוי בעיסוק
מקצוע ממקצועות הבריאות (ע"ע מקצועות פרא-רפואיים). מטרת הטיפול היא סיוע לאדם להגיע להשתתפות ותפקוד מוצלח בעיסוקים המשמעותיים עבורו: משחק, למידה, תעסוקה, פעילות פנאי, ספורט, חיי משפחה וכיו"ב, כדי שיוכל לחיות חיים עצמאיים במשפחה ובחברה עד כמה שניתן, לחוש שייכות חברתית וליהנות מרווחה אישית. מרפאים בעיסוק עובדים עם אנשים עם ASD במסגרות החינוך והבריאות, כמו גם בקליניקות פרטיות ובארגונים אחרים.
רמזים תקשורתיים
ג'סטות, הבעות פנים, התנהגויות ותקשורת לא מילולית המעבירים מסר תקשורתי. למשל, הצצה בשעון במהלך שיחה היא רמז לכך שאותו אדם מבקש לסיים את השיחה. אנשים עם ASD נוטים להתקשות בהבנת רמזים תקשורתיים, ועליהם ללמוד לפענח את הרמזים בצורה שיטתית.
רפטטיביות
ע"ע תנועות סטריאוטיפיות.
תומכ/ת הוראה/תומכ/ת חינוכית/סייע/ת אישית
חלק ממערך התמיכה בתלמידים בשילוב אישי. זכאות לתומכת הוראה ניתנת על פי האבחונים של התלמיד והערכת רמת התפקוד שלו. הרשות המקומית היא האחראית על העסקת תומכי/ות ההוראה. לתלמידים עם ASD המשתלבים בכיתה רגילה, יש, בדרך כלל, זכאות לשעות של תומכת הוראה, כחלק מהסל האישי שלהם. תומכי/ות ההוראה מתווכים לתלמידים/ות סיטואציות חברתיות כמו גם לימודיות. תפקידם להנגיש, להסביר (לתלמיד וגם לסביבה) ולתמוך – כל תלמיד ותלמידה על פי צרכיהם הייחודיים.
תח"י – תכנית חינוכית יחידנית, Individualized Education Program
תוכנית לימודים אישית הנבנית מדי שנה עבור תלמידים עם צרכים מיוחדים, המשתלבים בכיתות של חינוך רגיל, על פי דרישת משרד החינוך. אצל תלמידים עם ASD כוללת התכנית, פרט למטרות הלימודיות, גם מטרות רגשיות, חברתיות ותקשורתיות. התכנית נבנית ומתבצעת על ידי הצוות החינוכי והטיפולי המלווה את התלמיד, בהתייעצות עם מומחי התחום מהמתי"א ובשיתוף ההורים (ולעתים גם בשיתוף התלמיד). התכנית כוללת מטרות, יעדים, דרכים להשגת המטרות ולוחות זמנים. מטרת התכנית לצמצם פערים ביחס לתכנית הלימודים הרגילה, על פי הגיל והשלב ההתפתחותי של התלמיד.
תיאוריית התודעה/תיאוריית המיינד
ע"ע ToM.
תיווך, למידה מתווכת
גישה חינוכית שפיתח פרופ' ראובן פוירשטיין, שטען שיש להתייחס לשוני האישי בין הילדים והאמין ביכולת ההשתנות של כל אדם. פוירשטיין ראה במבוגר המתווך איש הקשר בין העולם לילד. מעקרונות התיווך: כיוון תשומת לב הילד בהתאם לגירוי שנבחר מראש; רגישות של המתווך ליוזמות ולתגובות של הילד; הרחבת החוויה מעבר לסיטואציה הספציפית; הכנסת משמעות רגשית וערכית באמצעות התלהבות מילולית ולא מילולית; שימוש בהסבר, חזרתיות, אינטונציות, הבעות פנים, שפת גוף, טון דיבור; קשירת הנושא הנלמד לחייו של הלומד; תיווך לתחושת מסוגלות ושליטה בהתנהגות, ועוד. בהשתלבות הפרטנית של תלמידים עם ASD בכיתות של חינוך רגיל, חלק ניכר מהתיווך נעשה על ידי תומכי/ות ההוראה (ע"ע).
תל"א, תכנית לימודים אישית, Individualized Education Program
תכנית לימודים אישית נקבעת, על פי הוראת חוזר מנכ"ל משרד החינוך, לתלמידים בחינוך המיוחד. התכנית כוללת תחומי תפקוד הקשורים ללמידה ולהשתלבות במערכת החינוך הרגילה או המיוחדת: תפקוד מוטורי, חושי, קוגניטיבי ורגשי, התנהגות ויכולת חברתית ותקשורתית. בנוסף, קיימת התייחסות למידת העצמאות בפעולות היומיום (ע"ע ADL). התל"א נבנית ונכתבת על ידי אנשי החינוך והטיפול המלווים את התלמיד, ובשיתוף עם ההורים. התל"א כוללת את תיאור הילד (חוזקות ונקודות לחיזוק(, הגדרת מטרות, יעדים ולוחות זמנים להשגת היעדים, האמצעים להשגת היעדים ואמות מידה להערכת התקדמות התלמיד. התכנית אישית, מותאמת לגילו, לכוחותיו ולתפקודו של התלמיד. ונבנית מדי שנה מחדש, בהסתמך על המלצות שנקבעו לקראת סיום שנת הלימודים הקודמת.
תמיכות
תלמידים עם צרכים מיוחדים זכאים לקבל תמיכות והתאמות מסוגים שונים בהתאם לאבחוניהם, לצורכיהם ולתפקודם. התמיכות ניתנות בתחום ההוראה, הלמידה וההיבחנות, הנגשת טיולים, הנגשה טכנולוגית, הסעות, הזנה, סייעות וכיו"ב. תלמידים עם ASD זכאים, בדרך כלל, לתמיכה של מורות שילוב, תרפיסטיות, התאמות בדרכי למידה ובדרכי היבחנות, סיוע אישי של תומכ/ת הוראה (ע"ע) ומלווה בהסעה.
תנועות סטריאוטיפיות
תנועות אופייניות, המתחילות בגיל צעיר, בדרך כלל מתחת לגיל שנתיים, הניתנות לזיהוי בקלות. ישנו מגוון מצומצם של תנועות החוזר על עצמו בילדים שונים. הסוג הנפוץ ביותר של תנועות סטראוטיפיות הוא תנועת ידיים סימטרית בצורות שונות – נפנוף ידיים דו צדדי, סיבוב הידיים, תנועות פסינתור (תנועות אצבעות הנראות כנגינה על פסנתר), קיבוע כפות הידיים בתנוחה מסוימת, הבאת הידיים למרכז הגוף ועוד. תנועות נוספות הן נדנוד ראש או גוף, קפיצה או סיבוב במקום, הליכה קדימה ואחורה, ועוד. תנועות סטראוטיפיות יכולות להופיע בהקשרים שונים, כגון התרגשות, שעמום, עייפות או כעס, והן מהוות מענה לצורך בגירוי חושי. תנועות סטראוטיפיות עשויות להופיע אצל ילדים עם התפתחות תקינה, אצל ילדים עם הפרעות התפתחות כגון ASD, מש"ה, הפרעות ראייה או שמיעה ואצל ילדים הגדלים בבתי יתומים.
תסמונת איקס שביר
תסמונת גנטית המופיעה כמגוון תסמינים פיזיים, אינטלקטואליים, רגשיים והתנהגותיים. לילדים עם תסמונת איקס שביר תווי פנים ייחודיים, סימפטומים המזכירים אוטיזם, הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות, דיכאון, אפילפסיה, ולעתים גם מוגבלות שכלית התפתחותית.
תסמונת סוואנט - Savant
מצב נדיר שבו אדם עם שונות נוירולוגית, כגון אוטיזם, מבטא יכולות מנטליות יוצאות מגדר הרגיל, הן עבור אנשים נוירוטיפיקליים והן עבור אנשים עם שונות נוירולוגית דומה לשלו, ברמה של גאונות. תסמונת סוואנט יכולה להיות מולדת, אך גם נרכשת כאשר השוני הנוירולוגי נגרם בשל מחלה או תאונה. לעיתים קרובות התופעה מתבטאת ביכולת גבוהה לביצוע פעולות חישוב בתחום המתמטיקה, ולעיתים בכישרונות הקשורים באמנות, כגון ציור ומוזיקה. תסמונת סוואנט היא נדירה במיוחד. על פי ההערכה, קיימים רק כמאה אנשים עם סוואנט בעולם.
תפקוד נמוך ותפקוד גבוה
"גבוה" ו"נמוך" הם מושגים יחסיים. המומחים עשויים לחלק אנשים עם ASD ל"תפקוד גבוה" ו"תפקוד נמוך" לפי שלוש דרכים שונות. יש המחלקים את על פי מנת המשכל (IQ, ע"ע), יש המחלקים לפי חומרת התסמינים ASD, ויש המחלקים על פי היכולת להסתדר באופן עצמאי בחיים. אלה המחלקים לפי היכולת להסתדר באופן עצמאי בחיים עשויים להחשיב אדם שיש לו IQ גבוה וסימפטומים קשים של אוטיזם כבעל תפקוד דומה לזה של אדם שיש לוIQ נמוך וסימפטומים קלים של אוטיזם.
תפקודים ניהוליים (Cognitive Control)/פונקציות ניהוליות (EF)
אוסף מיומנויות קוגניטיביות גבוהות אשר מאפשרות שליטה ובקרה על התנהגות, מחשבה ורגש ובכך מסייעות להשיג מטרות שונות. תפקודי הניהול נדרשים בעיקר בתפקודים שאינם שגרתיים ולא ברצפי פעולות שאנו מבצעים באופן אוטומטי. תפקודי הניהול כוללים קשת רחבה של מיומנויות קוגניטיביות וביניהן: עיכוב תגובה (אינהיביציה), זיכרון עבודה, שליטה רגשית, יזימה, גמישות מחשבתית, מעברים התמדה, התארגנות, תכנון, פתרון בעיות ובקרה. ילדים ובוגרים עם ASD עשויים להתקשות בתפקודים הניהוליים.
תקשורת בין-אישית/תקשורת חברתית
הדרך בה שני אנשים או יותר משתפים ביניהם מידע או רעיונות. התקשורת הבין-אישית משפיעה על יכולתו של האדם לקשור קשרים עם בני אדם אחרים בחברה. התקשורת הבין-אישית כוללת אמצעים מילוליים ובלתי-מילוליים, כגון שפת גוף, הבעות פנים ואינטונציה. ילדים עם ASD מתקשים לפענח את התקשורת הבלתי-מילולית ולכן יש ללמדם זאת באפן שיטתי.
תרפיה באמנויות
תרפיה במוסיקה
שיטה לטיפול רגשי בעזרת מוסיקה שנכללת בתחום התרפיה באמנויות. המוזיקה היא צורת ביטוי ספונטנית ונלמדת בקלות רבה יותר מאשר השפה הוורבלית. היא מהווה שפה אוניברסלית המעבירה רגשות וניתן באמצעותה לטפל בקשיים רגשיים. הפקת המוסיקה אינה המטרה בטיפול, בו המטפל אינו בהכרח מלמד מוסיקה, שירה או נגינה, אלא משמשת כאמצעי להשגת מטרות הטיפול השונות. כמו בשיטות תרפיה אחרות ניתן לערוך טיפול הן באופן פרטני, בו שותפים מטפל ומטופל, והן באופן משפחתי או קבוצתי. ילדים רבים עם ASD אוהבים מוסיקה ונהנים במיוחד מתרפיה במוסיקה.
תרפיה בעזרת גינון/גינון טיפולי
שיטת טיפול באמצעות צמחים ובפעילויות הקשורות בגינון, לשם שיפור ברווחתו הפיזית והנפשית של האדם. גינון טיפולי מתאים לקשת רחבה של אוכלוסיות ונותן מענה להיבטים חברתיים, נפשיים, פיזיים, רגשיים והתנהגותיים.
תת"ח – תקשורת תומכת חלופית
כל צורת תקשורת המאפשרת לילדים ולמבוגרים המתקשים בתקשורת דבורה וכתובה, להביע רצון, עמדה או דעה, או לחלוק חוויות משותפות עם האחר. למשל: ג'סטות, שפת סימנים, הבעות פנים, הפקת קולות, סמלים מודפסים, לוחות וקלסרי תקשורת, מכשירי פלט קולי, אייפדים עם אפליקציות לתקשורת, מחשבי תקשורת ועוד. ילדים ובוגרים עם ASD, שאינם מתקשרים במלים, נוטים להשתמש בתת"ח כדי לתקשר בהצלחה. תקשורת תומכת חלופית נמצאה ככלי יעיל במיוחד לקידום יוזמה תקשורתית, הבנת שפה, תחושת מסוגלות, דיבור, עצמאות ורווחה אישית.
סיכום
בלקסיקון המונחים ניסינו להקיף את המונחים המרכזיים הקשורים באוטיזם בשדה החינוכי, הטיפולי והרפואי. אנו מקווים כי לקסיקון צנוע זה יהווה כלי עזר בידי אנשי מקצוע, הורים, ומתעניינים בתחום, הן בהעמקת ההיכרות וההבנה של הספקטרום האוטיסטי, והן במתן מענה מדויק לילדים ולבוגרים עם אוטיזם, והרחבת השתלבותם האפקטיבית במשפחה, בקהילה ובחברה.
