פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
טיפול רגשי במבוגרים וקשישים בהסגר/בידוד חברתיטיפול רגשי במבוגרים וקשישים בהסגר/בידוד חברתי
טיפול רגשי במבוגרים וקשישים בהסגר/בידוד חברתי

טיפול רגשי במבוגרים וקשישים בהסגר/בידוד חברתי

מאמרים | 6/5/2020 | 7,686

לתחושת הבדידות בגיל השלישי ממדים ייחודיים. בידוד חברתי בקרב אוכלוסיית המבוגרים והקשישים מזמן תחושות בדידות אליהן על המטפלים להתייחס. הדברים מקבלים משנה תוקף עם המגמות המתגבשות להארכת משך הבידוד החברתי שייכפה על האוכלוסייה הזו. המאמר סוקר ממדים של תחושת בדידות ומישורים ייחודיים לעבודה הטיפולית עם האוכלוסייה המבוגרת שמצויה במצב של בידוד חברתי.

דר אלי שרוןד"ר אלי שרון
ד"ר אלי שרון, מטפל זוגי ומשפחתי. מורשה מטעם האיגוד הבין לאומי (IFTA). מדריך מוסמך בפסיכותרפיה ממוקדת.  טלפון:...

טיפול רגשי במבוגרים וקשישים בהסגר/בידוד חברתי

מאת אלי שרון

 

 

Of all the diseases I have known,
loneliness is the worst.  
Mother Teresa

 

מבוא

נראה שחלק מהותי בהחלטות שמתגבשות בקרב מקבלי ההחלטות בצל איום נגיף הקורונה הולך ומתבסס על הבחנה בין אוכלוסיות. הולכת ומסתמנת מגמה של כפיית סגר ובידוד חברתי ממושך יותר על אוכלוסיית הקשישים גם כשיחלו להינתן הקלות בתנועה ויחל תהליך של חזרה לחיים חברתיים וכלכליים. מטפלים ואנשי סיוע נדרשים בעת הזו להכיר את ממדי הבידוד החברתי ובעיקר את הממדים הרגשיים של תחושת הבדידות שחווים בני הגיל השלישי. על אנשי הסיוע להיות אפקטיביים במסגרת זמן קצרה במענים הרגשיים שהם מאפשרים ללקוחות שנמנים על אוכלוסיית המבוגרים/קשישים (לצורך הנוחות אכנה את האוכלוסייה הזו "האוכלוסייה המבוגרת") שעליה יחולו, ככל הנראה, הגבלות מתמשכות של בידוד חברתי.

בידוד חברתי ותחושת בדידות הם מהגורמים הקשים ביותר עבור האוכלוסייה המבוגרת, ומשפיעים באופן משמעותי על רווחתם (Tomaka, Thompson, & Palacios, 2006). מחקרים לאורך השנים קשרו בין תחושת הרווחה של היחיד לבין תוחלת החיים (Chida, & Steptoe, 2008; (Deeg & Zonneveld, 1989; Guven & Saloumidis, 2013.

חלקים נרחבים באוכלוסייה המבוגרת מצויים מלכתחילה בתחושת נפרדות משאר האוכלוסיות בשל שהייה במוסדות ייחודיים, או בשל ריחוק חברתי ומשפחתי שמתעצם לעיתים אחרי פטירתו של בן זוג. אל הבדידות המובנית בגיל השלישי נוספת עתה בדידות בשל בידוד חברתי ומשפחתי כפוי וממושך.

הפלטפורמות הדיגיטליות העכשוויות לא נותנות מענה כחלופה טובה לתמיכה ולאינטראקציה הבין אישית הישירה שלה זקוקה האוכלוסייה המבוגרת. האינטרנט לא משמש תחליף מבחינת הפונקציה החברתית הרגשית עבור בני הגיל השלישי (Mellor, Firth, & Moore, 2008). ועל כן נדרש פיתוח מואץ של חלופות בין אישיות עבור האוכלוסייה האמורה.

במאמר אסקור את גורמי החוויה והקושי שנוצרים במצבי הבידוד החברתי עם המאפיינים הייחודיים לבני האוכלוסייה המבוגרת, ואת המענים ואת תהליכי הסיוע הרגשי העקריים שנדרשים עבורם בעת הזו.

 

בידוד חברתי ובדידות בגיל המבוגר

בידוד חברתי הוא מונח שמתייחס למצב שבו היחיד מקיים קשרים מינימליים עם האחרים, בעוד שבדידות היא החוויה האישית שבה היחיד חווה את הבידוד החברתי. יש כאן הבחנה בין מצב לבין חוויה שבה הקשרים הבין אישיים הם פחותים מהרמה הנדרשת או הרצויה עבור היחיד (de Jong Gierveld, et al., 2006; Wenger, et al, 1996).

בידוד חברתי לא מביא בהכרח לתחושת בדידות (Victor, Scambler, & Bowling, 2000). נמצא שקיומה של תחושת בדידות במצב של בידוד חברתי קשורה לציפיות של היחיד ולסטנדרטים שיש לו באשר לקשרים עם האחרים. הגם שיש משמעות לכמות הקשרים הבין אישיים שהאדם מקיים, יש גם משמעות לגורמים רבים אחרים שקשורים לרשת החברתית שהוא חש שמצויה סביבו de) (Jong Gierveld, Van Tilburg, & Dykstra, 2006.

בדידות קשורה באופן שלילי לרווחה הרגשית (Nolen-hoeksema & Ahrens, 2002; (Vandewater, Ostrove, & Stewart, 1997. אנשים בגיל השלישי ממוקדים ותלויים יותר מאשר מבוגרים בקבוצות גיל אחרות בתחושת משמעות שנובעת מאינטראקציות חברתיות ובין אישיות (Charles, Mather, & Carstensen, 2003). הגורמים שעליהם מבוססת הרווחה הרגשית כוללים תפישת עצמי חיובית, תחושת שליטה (sense of mastery) ותחושת יעילות
(self-efficacy) (Markus, &Kitayama, 1991). רווחה רגשית נחשבת לממד המשמעותי ביותר באיכות חייו של אדם (Felce, & Perry, 1995). אלה יושבים על היעדר תחושת דיכאון ותחושת בדידות ועל נוכחות של שמחה, על תחושות סיפוק בחיים, תחושת ביטחון ותחושת אופק של תכניות לעתיד (Savikko, 2008). תחושת הרווחה הרגשית היא תוצאת האיזון שמתקבל מרמת כל אחד מהמממדים האלה לחיוב ולשלילה (Wu & Zhang, 2011).

מחקרים הצביעו על קשר בין חוויית הבדידות לבין פגיעה בבריאות הגופנית והנפשית (Booth, 2000; Cacioppo et al., 2011). חוויית הבדידות מאופיינת בתחושות עמוקות של ריקנות, חוסר ערך, חוסר שליטה ותחושת איום אישי. יש שמצביעים על תופעות פיזיולוגיות שעלולות להשפיע על תוחלת החיים אליהן מקושרת תחושת בדידות וחוסר תמיכה חברתית, כמו יתר לחץ דם ומחלות אחרות, התגברות תופעות של אלצהיימר (Wilson et al., 2013) וירידה כללית בבריאות (Caspi, et al., 2006). נמצא שבדידות נקשרת למצבים פסיכיאטריים כמו הפרעת אישיות (Overholser, 1992; Richman, & Sokolove, 1992), סכיזופרניה (Deniro, 1995), היפוכונדריה (Brink, & Niemeyer, 1993), מחשבות אובדניות (Bunney, et al., 2002) ודיכאון (Adam et) al., 2006).

הקשר בין רווחה רגשית ותוחלת חיים נחקר במיוחד בקרב אוכלוסיות מבוגרות והממצאים מצביעים על כך שרווחה רגשית משפיעה על תוחלת חיים ארוכה יותר (Deeg & Zonneveld, 1989). דיכאון בקרב האוכלוסיה המבוגרת מביא ליותר התאבדויות מאשר בקרב אוכלוסיות אחרות (Haven, Hua, & Guan, 2011). אינטראקציה בין אישית ומעורבות חברתית הם מגינים טובים מפני תחושת הבדידות (Cacioppo, & Patrick, 2008; Cacioppo, Fowler, & Christakis, 2009).

אם קודם התאפשרו לחלק מהאוכלוסיה המבוגרת קשרים מתוך חום וקרבה עם בני משפחה ועם אחרים, עתה הם מנותקים מכל מגע פיזי קרוב, והקשר, כשהוא ישנו, הוא באמצעים הדיגיטליים שלרבים מהם הם זרים ויש שהם מעצימים את תחושת הריחוק ותחושות של חוסר מסוגלות וחוסר רלוונטיות.

 

התערבות להפגת תחושת הבדידות

לסביבה ולתרבות בה חיים בני האוכלוסיה המבוגרת יש השפעה משמעותית על מערך התחושות, המחשבות והמוטיבציות שלהם (Markus, & Kitayama, 1991) וכתוצאה מכך גם על תחושת הבדידות. לצפיפות המגורים, לרחובות הומים או שוממים, לפעילות של חנויות ועסקים, לקיומם של מרחבים ציבוריים ולרמת אחזקתם ולקיומם של ארגונים קהילתיים יש משמעות בהבניית תחושת הבדידות (Klinenberg, 2016). אזורי מגורים שבהם האיפיונים האלה מתקיימים ברמה נמוכה הם בעלי שיעור תמותה גבוה יותר (Klinenberg, 2015). לפיכך מקבלי החלטות צריכים לקחת בחשבון את המאפיינים האלה ואת האפשרות לפצות על היעדר חלקם או על היותם ברמה נמוכה.

בתוך הבידוד וההקפדה על מרחק בין אישי ניתן לבצע שלל פעילויות שיאפשרו התנהלות חומלת ומחזקת שיש בה אינטראקציות בין אישיות שיעמעמו באופן משמעותי את תחושת הבדידות. קטן וחברים (Cattan, White, Bond, & Learmouth, 2005) מציגים מגוון התערבויות בקרב קשישים כפי שאלה מופיעות בעבודות שפורסמו. הם מחלקים את הפעילויות לקטגוריות: 1) התערבויות קבוצתיות; 2) התערבות פרטנית (אחד-על-אחד); 3) שירותי רווחה; 4) פיתוח קהילתי. בעת הזו חלק מן הפעילויות בתחומים ובאופנים שמובאים להלן צריך שייעשו במגבלות הריחוק החברתי באמצעות האמצעים הדיגיטליים (זום/סקייפ וכד'), או באמצעות שמירת מרחק מתבקש ושימוש באמצעים המגינים האחרים. עיקרי הדברים מציגים התערבויות בתחומים האלה:

  1. קיום קבוצות שיח בנושאים משותפים של הקהילה (Anderson & Arnoult, 1985; Arnetz, & Theorell, 1983).
     
  2. סיוע בהצטרפות לארגונים קהילתיים ובהשתתפות בפעילות התנדבותית (Baumgarten, et. al., 1988).
     
  3. סיוע ביצירת קבוצות תמיכה, רשת חברתית ואינטראקציה בין אישית באמצעות מדיה דיגיטלית (Heller, weber, 1991; White & Craven, et al., 1999).
     
  4. קבוצות תמיכה/קבוצות טיפוליות מונהגות בידי אנשי מקצוע (Caserta, & Lund, 1993; Rosen, & Rosen, 1982; Stewart, 2001; Toseland, & Smith, 1990).
     
  5. הדרכה, הכוונה, עידוד לפעולה ותמיכה בפעילות כדי לאפשר ליחיד להיות בעמדה אקטיבית (Morrow-Howell, Becker-Kemppainen, & Judy, 1998; Tilburg, 2000).
     
  6. ביקורים של אנשי מקצוע ושל סטודנטים בבתיהם של בני האוכלוסייה המבוגרת וקיום שיחות פרטניות (Bogat, & Jason, 1983; Clarke, Clarke, & Jagger, 1992; Hall, N., De Beck, Johnson, Mackinnon, K., Gutman, & Glick, 1992; Mcewan et al., 1990; Mulligan, & Bennett, 1978.)
     
  7. סיוע בהנגשת שירותים, תאום שירותים ומוסדות (Sørensen, Hendriksen, & Strømgård, 1989).
     
  8. סיוע בפיתוח קהילתי למען האוכלוסיה המבוגרת, החלפת מידע בין גורמים בקהילה (Pynoos, Hade-Kaplan, & Fleisher, 1984).

 

עבודה רגשית

לצד הפעילות החברתית והקהילתית טוב יעשו אנשי הסיוע אם יסייעו למבוגרים בודדים בתחומים הרגשיים האינטרא פסיכיים:

הנכחה רגשית של הרשת המשפחתית – משמעות הקשרים המשפחתיים, ככל משמעות אחרת, עולה מתוך הסכמות (schemes) של היחיד, שמעצבות את תפישתו את הממדים והאיפיונים של הקשר הבין אישי והמשפחתי שבו הוא מתקיים (Baldwin, Carrell, & Lopez, 1990). היחיד מפנים בהווייתו, בתחושתו ובחוויית חייו את הדורות שקדמו לו ואת מקומם בחייו (Bowen, (1985; Bregman, 1993. חוויית האני בתהליך הבין דורי במשפחה, כמו חוויית התקיימות המשפחה הגרעינית והמורחבת היא, במידה רבה, על פי התחושה של מידת הביטחון והקירבה, וכן על פי אופי וטיב היחסים הייחודיים שבין בני המשפחה (Blasi, 1988; Deaux, 1993; Millikan, Wamboldt, & Bihun, 1998; Reid & Deaux, 1996; Stets, & Carter, 2012). חוויית ההתקיימות הרב דורית מאפשרת תחושה של המשכיות ושל משמעות. איש המקצוע, יכול לסייע לבן האוכלוסייה המבוגרת לראות ולחוש שהוא מסמן, מעצם היותו, את משמעות ההמשכיות וההתפתחות הקיומית עבור הילדים והנכדים. הסב אולי אינו מודע ואינו מבחין בכך, אבל ממדים רבים בילדים, בנכדים ובנינים קיימים בגללו, בזכותו ובשל מי שהוא. אופיו, הנורמות והערכים שהנחיל לדורות הבאים אחריו חלחלו והופנמו ומשמשים עתה את בני הדורות שאחריו (Bowen, 1985; Pasupathi, 2001; Stets, & Carter, 2012).

מעבר לצורך הבסיסי של היחיד בתחושת שייכות (Baumeister, Leary, 1995; Maslow, 1970; Rennie, 2007) מתקיים הצורך המיוחד של כל אחד מבני המשפחה לתחושת שייכות אל המשפחה (Cavanagh, 2008; King & Boyd, 2016; Leake, 2007). המטפל יסייע לסב בן הגיל השלישי לדעת שהנכד והנכדה וכן הבן או הבת שלו צריכים אותו קודם כל בתודעתם. הם זקוקים לידיעה שהוא חלק מעולמם ושהוא מצוי בשבילם כשיזדקקו לו. האחר במערכת המשפחתית הקרובה מופנם בידי כל אחד מבני המשפחה ומתקיים בכל אחד מהם גם בלא הנוכחות הפיזית (Baldwin et al., 1990; Coleman & Williams, 2013). כפי שאנחנו מתבוננים בהיקשרות (attachment) טובה כשהילד יכול להימצא בתחושה בטוחה גם ללא הקירבה הפיזית הרציפה עם אימו משום שהוא יודע את קיומה בעולם ומשום שהוא יודע את קיומו בה, בתודעתה וכחלק מרכזי מרווחת חייה (Berry, et al., 2006; Cattan et al., 2005;Laible, et al., 2013).

במשפחות בהן מתקיימים ברגיל קשרים מחזקים, שנותנים לקשיש מענה רגשי ובמיוחד מנכיחים לו את מקומו במערכת המשפחתית, ניתן להדגיש את הנוכחות של בני המשפחה בחייו של הקשיש. גם אם בעת הזו לא מתקיים קשר פיזי קרוב, לא מתקיימת בהכרח הפחתה בערבות ההדדית, באיכפתיות ובדאגה. דווקא ההיעדר של הקשר הפיזי עשוי להדגיש את הצורך ואת הגעגוע. המטפל עשוי לסייע לקשיש לתת בעת הזו ביטוי מילולי מודגש לדברים שלא נאמרו קודם במילים, אם משום שלא הייתה זו השפה הרגילה בקשר הבין אישי ואם משום שהדברים נתפשו כמובנים מאליהם. בעבודה עם קשישים להם מלכתחילה לא התקיימו קשרים חמים ומחזקים בתוך המערכת המשפחתית, טוב שהמטפל יסייע לנסח את הצרכים מול החוסר המתקיים בעת הזו ובעיקר לאפשר למבוגר לפעול בצורה אקטיבית, גם אם באמצעות סיוע, להכניס ממדים חסרים לחייו. החשוב הוא לסייע לבן האוכלוסיה המבוגרת להכניס לחיו קשרים ואינטראקציות שקודם לא היו בחייו או שהיו בתצורות ובאיפיונים אחרים. הפעילות, ובמיוחד ההצלחה בהכנסת אחרים ואינטראקציות חדשות לחייו עשויים להימצא מחזקים.

תחושת שיתוף – אחרי שהמטפל מעריך את ממדי הבדידות (Pantell et al., 2013) עליו לסייע לבן האוכלוסייה המבוגרת שחי באזורים ובתנאים של בידוד חברתי לאתר חלופות או מאפיינים מפצים ומקלים. בד בבד עם האפשרות לחלופה ולפיצוי על המטפל לאפשר לו להנכיח את התחושות שעולות עם החוסר ולאפשר לו שהוא אינו לבד גם בתחושות האלה, שהוא מובן על ידי האחרים ושהוא חולק איתם תחושות משותפות. הידיעה והתחושה שהיחיד אינו בודד בחוויית הבדידות עשויה להפיג במשהו את בדידותו (Bartels, Cacioppo, Hudziak, & Boomsma, 2008; Gupta, & Korte, 1994).

תחושת השותפות עם האחרים, גם כשלא מתאפשרת פגישה פיזית, עשויה להיות מונכחת גם באמצעים דיגיטליים עכשוויים. המטפל עשוי לסייע לקשיש להיעזר ולהשתמש בפלטפורמות הדיגיטליות כדי ליצור אינטראקציות ותחושת שיתוף עם מי שמצויים בחוויה הדומה. גם אם האמצעים הדיגיטליים אינם בהכרח תחליף לקשר בין אישי הפיזי עבור הקשישים (Dickinson & Gregor, 2006; Sum, Mathews, Hughes, & Campbell, 2008), מחקרים מצביעים על הצלחה בעמעום תחושת הבדידות באמצעות המדיות הדיגיטליות גם בקרב האוכלוסיות האלה (Wilson, 2018).

ברמה הרגשית העמוקה יותר עשוי המטפל לסייע לקשיש להיות עם התחושה (Cullen, 2011) ולהכיל את החוויה, כפי שמטפלים יודעים לעשות עם תחושות ועם חוויות של היחיד במצבים של אי נוחות. המטפל מסייע ליחיד להכיל, להחזיק ולנהל את תחושת העצב, חוסר הביטחון, האכזבה והחרדה שנובעים מחוויית הבדידות.

מעבר לעמדה אקטיבית – גורם נוסף שעשוי לסייע באופן משמעותי בהפגת תחושת הבדידות הוא המעבר מעמדה פסיבית לעמדה אקטיבית. המעבר לעשייה אקטיבית עשוי להוות פלטפורמה לאינטראקציה בין אישית אבל מעבר לכך, הוא עשוי לשמש כפלטפורמה לתחושת הקומפטנטיות שדרושה לתחושת הערך העצמי. בהיעדר אינטראקציה בין אישית עלולה להיפגע תחושת הערך העצמי (Greenberg, Pyszczynski, & Solomon, 1986). תחושת הערך העצמי של היחיד היא תוצאת הבנייה חברתית ותוצאת הקשרים עם גורמים משמעותיים של היחיד, הן בשנים הראשונות של חייו והן בהמשך חייו, על פי מה שקרוי 'האני ההתייחסותי' (the Andersen & Chen, 2002; Chen, Boucher, & Tapias, 2006). המעבר לתחושת קומפטנטיות ולתחושה אקטיבית עשויים להעלות באופן משמעותי את תחושת החיות ואת תחושת הערך של היחיד (Murrell, Salsman, Meeks, 2003;Tafarodi, & Swann Jr, 2014). הבעה של יצירתיות, במיוחד כשזו מצויה בממדים של עשייה חברתית, תורמת באופן חשוב לתחושת הרווחה הרגשית לאנשים שמצויים במצבים של בידוד חברתי (Greaves, & Farbus, 2006). בממד הזה, המטפל עשוי לסייע לקשיש לראות ולחוש את הכוחות ואת הייחוד שיש בו כאדם ולראות את הניסיון ואת הפרספקטיבה הייחודית לו כגורמים בעלי ערך שהזולת עשוי להיעזר בהם ולהזדקק להם. המטפל יעמוד על התכונות שהן בסיס לתפישת עולמו של המבוגר ולאופן בו הוא חי את חייו והשיג את הישגיו כמנופים לעשייה ולעמדה אקטיבית.

תחושת עתיד ותקווה – אחד הגורמים שמשפיעים על עוצמת תחושת הבדידות היא התנסויות של היחיד בעבר שמצביעות עבורו על האפשרות לשינוי במצב הבידוד החברתי. המחשבה על משך הזמן שבו ניתן לפתור את הבידוד החברתי ועל האפשרות לשנות את המצב משמעותיים לתחושת הרווחה או למצוקה שיחוש היחיד המבוגר (de Jong Gierveld, Van Tilburg, & Dykstra, 2006). תחושת הבדידות שמלווה בתחושת חוסר אפקטיביות (שמתייחסת לתחושת קומפטנטיות) עלולה להביא, לצד תחושת חוסר האונים, תחושה של חוסר תקווה ושל ייאוש (Cacioppo et al., 2009). מכאן החשיבות המודגשת שיש למעבר לתחושת תקווה, גם ברמה היום יומית, למשל בעשיית טוב לזולת, וגם בהתבוננות אל העתיד מתוך עיסוק שיש בו התפתחות ובנייה. בממדים האלה, על המטפל לסייע לקשיש למצוא עוגנים של פעילות ואקטיביות, של בנייה משותפת לו ולאחרים אל מול מטרות חברתיות קהילתיות ובין אישיות שיש להן תכלית בעשיית טוב לזולת (Caserta, & Lund, 1993; Morrow-Howell, Becker-Kemppainen, & Judy, 1998).

 

סיכום

תחושת הבדידות אינה הכרחית גם במצבים של בידוד חברתי. לאנשי מקצועות הסיוע והטיפול תפקיד מרכזי בהשפעה על הרווחה הרגשית של הקשיש או המבוגר הבודד. הסיוע של אנשי המקצוע אינו רק בנוכחות הפיזית ובפגישות שהם יוצרים עם מי שזקוק להם בעת הזו, אלא עשוי להיות גם ברמה הקונקרטית-פרקטית של סיוע בהסתגלות ובהתאמה לתנאים החדשים שנוצרו ובעיקר בסיוע נפשי ורגשי שיסייע למבוגר לחוש בעל ערך ופחות בודד בחברה ובמשפחה.

 

 

מקורות

Adam, E. K., Hawkley, L. C., Kudielka, B. M., & Cacioppo, J. T. (2006). Day-to-day dynamics of experience – cortisol associations in a population-based sample of older adults. Proceedings of the National Academy of Sciences, 103(45), 17058–17063.

Andersen, S. M., & Chen, S. (2002). The relational self: An interpersonal social-cognitive theory. Psychological Review, 109(4), 619–645. https://doi.org/10...4.619

Anderson, C. A., & Arnoult, L. H. (1985). Attributional style and everyday problems in living: Depression, loneliness, and shyness. Social Cognition, 3(1), 16–35.

Arnetz, B. B., & Theorell, T. (1983). Psychological, sociological and health behaviour aspects of a long term activation programme for institutionalized elderly people. Ocial Science & Medicine, 17(8), 449–456.

Baldwin, M. W., Carrell, E., & Lopez, D. F. (1990). Priming Relationship Schemas : My Advisor and the Pope Are Watching Me from the Back of My Mind. Journal of Experimental Social Psychology, 26(5), 435–454.

Bartels, M., Cacioppo, J. T., Hudziak, J. J., & Boomsma, D. I. (2008). Genetic and Environmental Contributions to Stability in Loneliness Throughout Childhood. Merican Journal of Medical Genetics Part B: Neuropsychiatric Genetics, 147(3), 385–391. https://doi.org/10...30608

Baumeister, R. F., Leary, M. R. (1995). The need to belong: desire for interpersonal attachments as a fundamental human motivation. Psychological Bulletin, 117(3), 497–529.

Baumgarten, M., Thomas, D., de Courval, L. P., & Infante-Rivard, C. (1988). Evaluation of a mutual help network for the elderly residents of planned housing. Aumgarten, M., Thomas, D., de Courval, L. P., & Infante-Rivard, C., 3(4), 393.

Bennett, R., & Ph, D. (1973). Isolation-reducing programs* ruth bennett,. Bulletin of the New York Academy of Medicine, 49(12), 1143.

Berry, K., Wearden, A., Barrowclough, C., & Liversidge, T. (2006). Attachment styles , interpersonal relationships and psychotic phenomena in a non-clinical student sample. Personality and Individual Differences, 41, 707–718.

Blasi, A. (1988). Identity and the development of the self. In Self, ego, and identity (pp. 226–242). New York: Springer.

Bogat, G. A., & Jason, L. A. (1983). An evaluation of two visiting programs for elderly community residents. Journal of Aging and Human Development, 17(4), 267–280.

Booth, R. (2000). Loneliness as a component of psychiatric disorders. Medscape General Medicine, 2(2), 1–7.

Bowen, M. (1985). Family Therapy in Clinical Practice. Jason Aronson, Incorporated. Retrieved from http://books.googl...EmWwC

Bregman, O. C. (1993). Bowen theory. Family Process. Retrieved from

Brink, T. L., & Niemeyer, L. (1993). No TitleHypochondriasis, loneliness, and social functioning. Psychological Reports, 72(3), 1241–1242.

Bunney, W. E., Kleinman, A. M., Pellmar, T. C., & Goldsmith, S. K. (Eds. . (2002). Reducing suicide: A national imperative. Washingto, DC.: National Academies Press.

Cacioppo, J. T., & Patrick, W. (2008). Loneliness: Human nature and the need for social connection. New York: WW Norton & Company.

Cacioppo, J. T., Hawkley, L. C., & Thisted, R. A. (2011). Perceived social isolation makes me sad: 5-year cross-lagged analyses of loneliness and depressive symptomatology in the Chicago Health, Aging, and Social Relations Study. Psychology and Aging, 25(2), 453–463.

Cacioppo, J. T., Fowler, J. H., & Christakis, N. A. (2009). Alone in the crowd: the structure and spread of loneliness in a large social network. Journal of Personality and Social Psychology, 97(6), 977–991.

Caserta, M. S., & Lund, D. A. (1993). Intrapersonal resources and the effectiveness of selfhelp groups for bereaved older adults. The Gerontologist, 33(5), 619–629.

Caspi, A., Harrington, H., Moffitt, T. E., Milne, B. J., & Poulton, R. (2006). Socially Isolated Children 20 Years Later. Archives of Pediatrics & Adolescent Medicine, 160(8), 805–811.

Cattan, M., White, M., Bond, J., & Learmouth, A. (2005). Preventing social isolation and loneliness among older people : a systematic review of health promotion interventions. Ageing & Society, 25(1), 41–67.

Cavanagh, S. E. (2008). Journal of Family Issues Family Structure History and Adolescent Adjustment. Journal of Family Issues, 29(7), 944–980.

Charles, S. T., Mather, M., & Carstensen, L. L. (2003). Aging and Emotional Memory : The Forgettable Nature of Negative Images for Older Adults. Journal of Experimental Psychology: General, 132(2), 310–324.

Chen, S., Boucher, H. C., & Tapias, M. P. (2006). The Relational Self Revealed : Integrative Conceptualization and Implications for Interpersonal Life. Psychological Bulletin, 132(2), 151–179.

Chida, Y., & Steptoe, A. (2008). Positive Psychological Well-Being and Mortality : A Quantitative Review of. Psychosomatic Medicine, 70(7), 741–756.

Clarke, M., Clarke, S. J., & Jagger, C. (1992). Social Intervention and the Elderly : A Randomized Controlled Trial. American Journal of Epidemiology, 136(12), 1517–1523.

Cohen, E. A., Vasey, M. W., & Gavazzi, S. M. (2003). The Dimensionality of Family Differentiation and the Prediction of. Journal of Family Issues, 24(1), 99–123.

Coleman, N. V., & Williams, P. (2013). Feeling Like My Self : Emotion Profiles and Social Identity. Journal of Consumer Research, 40(2), 203–222. https://doi.org/10.1086/669483

Cullen, M. (2011). Mindfulness-Based Interventions: An Emerging Phenomenon. Mindfulness, 2(3), 186–193. https://doi.org/10...058-1

de Jong Gierveld, J., Van Tilburg, T., & Dykstra, P. A. (2006). Loneliness and Social Isolation. In Anita Vangelist; Daniel Perlman (Eds) (Ed.), Cambridge handbook of personal relationships. London: Cambridge University Press.

Deaux, K. (1993). Reconstructing social identity. Reconstructing Social Identity, 19(1), 4–12.

Deeg, D. J. H., & Zonneveld, R. J. Van. (1989). Does Happiness lenghten life? ? The prediction of longevity in the elderly. In R. V. (ed) (Ed.), How harmful is happiness (pp. 29–43). Roterdam: Universitaire Pers Rotterdam.

Deniro, 1995; (1995). Perceived alienation in individs with residual-type schizophrenia. Issues in Mental Health Nursing, 16(3), 185–200.

Dickinson, A., & Gregor, P. (2006). Computer use has no demonstrated impact on the well-being of older adults. International Journal of Human-Computer Studies, 64(8), 744–753.

Felce, D. and Perry, J. (1995). No TitleQuality of life: its definition and measurement. Research in Developmental Disabilities. Research in Developmental Disabilities, 16(1), 51–74.

Figley, C. R., & Nelson, T. S. (1990). Basic Family Therapy Skills, Ii: Structural Family Therapy. Journal of Marital and Family Therapy, 16(3), 225–239.

Golden, J., Conroy, R. M., Bruce, I., Denihan, A., Greene, E., Kirby, M., & Lawlor, B. A. (2009). Loneliness , social support networks, mood and wellbeing in community-dwelling elderly. International Journal of Geriatric Psychiatry: A Journal of the Psychiatry of Late Life and Allied Science, 24(7), 694–700.

Greaves, C. J., & Farbus, L. (2006). Effects of creative and social activity on the health and well-being of socially isolated older people : outcomes from a multi-method observational study. The Journal of the Royal Society for the Promotion of Health, 126(3), 134–142.

Greenberg, J., Pyszczynski, T, & Solomon, S. (1986). The causes and consequences of a need for self-esteem: A terror management theory. In R. F. Baumeister (Ed.), Public self and private self (pp. 189–207). New York: Springer-Verlag.

Gupta, V., & Korte, C. (1994). The effects of a confidant and peer group on the well-being of single elders. International Journal of Aging & Human Development, 39(4), 293–302.

Guven, C., & Saloumidis, R. (2013). Life Satisfaction and Longevity : Longitudinal Evidence from the German Socio-Economic Panel. German Economic Review, 15(4), 453–472.

Hall, N., De Beck, P., Johnson, D., Mackinnon, K., Gutman, G., & Glick, N. (1992). Randomized trial of a health promotion program for frail elders. Canadian Journal on Aging/La Revue Canadienne Du Vieillissement, 11(1), 72–91.

Haven, N., Hua, B., & Guan, L. (2011). The Next Generation of Psychological Autopsy Studies Part I . Interview Content. Suicide and Life‐Threatening Behavior, 41(1), 86–103.

Heller, K., Thompson, M. G., Trueba, P. E., Hogg, J. R., & Vlachos-weber, I. (1991). Peer Support Telephone Dyads for Elderly Women : Was This the Wrong Intervention ? 1. Journal of Community Psychology, 19(1), 53–74.

King, V., & Boyd, L. M. (2016). Factors Associated With Perceptions of Family Belonging Among Adolescents. Journal of Marriage and Family, 78(4), 1114–1130.

Klinenberg, E. (2016). Social Isolation , Loneliness , and Living Alone : Identifying the Risks for Public Health The Continuing Development of Health. American Journal of Public Health, 106(5), 786–787.

Klinenberg, Eric. (2015). Heat Wave : A Social Autopsy Of Disaster In Chicago. Chicago.

Laible, D., Panfile Murphy, T., & Augustine, M. (2013). Constructing Emotional and Relational Understanding: The Role of Mother-Child Reminiscing about Negatively Valenced Events. Social Development, 22(2), 300–318.

Leake, V. S. (2007). Personal, familial, and systemic factors associated with family belonging for stepfamily adolescents. Journal of Divorce & Remarriage, 47(1–2), 135–155.

Markus, H. R., & Kitayama, S. (1991). Culture and the Self: Implications for Cognition , Emotion , and Motivation. Psychological Review, 98(2), 224–253.

Maslow, A. H. (1970). Motivation and Personality (2nd ed.). New York: Harper & Row.

Mcewan, R. T., Davison, N., Forster, D. P., Mcewan, R. T., Davison, N., & Forster, D. P. (1990). Screening elderly people in primary care : a randomized controlled trial. British Journal of General Practice, 40(332), 94–97.

Mellor, D., Firth, L., & Moore, K. (2008). Can the internet improve the well-being of the elderly ? Can the Internet Improve the Well-being of the Elderly ? Ageing International, 32(1), 25–42.

Millikan, E., Wamboldt, M. Z., & Bihun, J. T. (1998). Perceptions of the Family , Personality Characteristics , and Adolescent Internalizing Symptoms. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 41(12), 1486–1494.

Morrow-Howell, N., Becker-Kemppainen, S., & Judy, L. (1998). Evaluating an intervention for the elderly at increased risk of suicide. Research on Social Work Practice, 8(1), 28–46.

Mullen, M. K., & Yi, S. (1995). The Cultural Context of Talk About the Past : Implications for the Development of Autobiographical Memory. Cognitive Development, 10(3), 407–419.

Mulligan, M. A., & Bennett, R. (1978). Assessment of mental health and social problems during multiple friendly visits: the development and evaluation of a friendly visiting program for isolated elderly. The International Journal of Aging and Human Development, 8(1), 43–65.

Murrell, S. A., Salsman, N. L., & Meeks, S. (2003). Educational Attainment , Positive Psychological Mediators , and Resources for Health and Vitality in Older Adults. Journal of Aging and Health, 15(4), 591–615.

Nolen-hoeksema, S., & Ahrens, C. (2002). Age Differences and Similarities in the Correlates of Depressive Symptoms. Age Differences and Similarities in the Correlates of Depressive Symptoms, 17(1), 116–124.

Ogilvie, D. M., & Ashmore, R. D. (1991). Self-with-other representation as a unit of analysis in self-concept research. In R. C. C. (Ed.) (Ed.), The relational self: Theoretical convergencies in psychoanalysis and social psychology (p. 286). New York: Guilford Press.

Overholser, J. C. (1992). No TitleSense of humor when coping with life stress. Personality and Individual Differences, 13(4), 443-449., 13(7), 799–804.

Pantell, M., Rehkopf, D., Jutte, D., Syme, S. L., Balmes, J., & Adler, N. (2013). Social Isolation : A Predictor of Mortality Comparable to Traditional Clinical Risk Factors. American Journal of Public Health, 103(11), 2056–2062.

Pasupathi, M. (2001). The social construction of the personal past and its implications for adult development. Psychological Bulletin, 127(5), 651–672.

Pynoos, J., Hade-Kaplan, B., & Fleisher, D. (1984). Intergenerational neighborhood networks: a basis for aiding the frail elderly. The Gerontologist, 24(3), 233–237.

Reid, A., & Deaux, K. (1996). Relationship Between Social and Personal Identities : Segregation or Integration? Journal of Personality and Social Psychology, 71(6), 1084–1091.

Rennie, D. L. (2007). Methodical Hermeneutics and Humanistic Psychology. The Humanistic Psychologist, 35(1), 1–14.

Richman, N. E., & Sokolove, R. L. (1992). he experience of aloneness, object representation, and evocative memory in borderline and neurotic patients. Psychoanalytic Psychology, 9(1), 77.

Rosen, C. E., & Rosen, S. (1982). Evaluating an intervention program for the elderly. Community Mental Health Journal, 18(1), 21–33.

Savikko, N. (2008). Loneliness of older people and elements of an intervention for its alleviation. Turku, Finland.

Sørensen, K. D., Hendriksen, C., & Strømgård, E. (1989). Cooperation concerning admission to and discharge of elderly people from the hospital. 3. Functional capacity, self-assessed health and quality of life. Ugeskrift for Laeger, 151(25), 1609–1612.

Stets, J. E., & Carter, M. J. (2012). A Theory of the Self for the Sociology of Morality. American Sociological Review, 77(1), 12.

Stewart, M., Craig, D., MacPherson, K., & Alexander, S. (2001). Promoting positive affect and diminishing loneliness of widowed seniors through a support intervention. Public Health Nursing, 18(1), 54–63.

Sum, S., Mathews, R. M., Hughes, I., & Campbell, A. (2008). Internet Use and Loneliness in Older Adults. CyberPsychology & Behavior, 11(2), 208–211. https://doi.org/10....0010

Tafarodi, R. W., & Swann Jr, W. B. (2014). Self-Linking and Self-Competence as Dimensions of Global Self-Esteem : Initial Validation of a Measure. Journal of Personality Assessment, 65(2), 322–342.

Tafarodi, R. W., & Swann, W. B. (1995). Self-Liking and Self-Competence as Dimensions of Global Self-Esteem.pdf. Journal of Personality Assessment.

Tilburg, N. S. T. V. (2000). Stimulating friendship in later life: a strategy for reducing loneliness among older women. Educational Gerontology, 26(1), 15–35. https://doi.org/10...67376

Tomaka, J., Thompson, S., & Palacios, R. (2006). The Relation of Social Isolation, Loneliness, and Social Support to Disease Outcomes Among the Elderly. Journal of Aging and Health, 18(3), 359–384.

Toseland, R. W., & Smith, G. C. (5AD). Effectiveness of individual counseling by professional and peer helpers for family care-givers of the elderly. Psychology and Aging, 2(256).

Toseland, R. W., & Smith, G. C. (1990). Effectiveness of individual counseling by professional and peer helpers for family caregivers of the elderly.pdf. Psychology and Aging, 5(2), 256.

Vandewater, E. A., Ostrove, J. M., & Stewart, A. J. (1997). Predicting women ’ s well-being in midlife : The importance of personality development and social role involvements. Journal of Personality and Social Psychology, 72(5), 1147–1160.

Victor, C., Scambler, S., & Bowling, A. (2000). Being alone in later life : loneliness , social isolation and living alone. Reviews in Clinical Gerontology, 10(4), 407–417.

Wenger, G. C., Daviesj, R., Shahtahmasebi, S., & Scott, A. (1996). Social Isolation and Loneliness in Old Age : Review and Model Refinement. Ageing & Society, 16(3), 333–358.

White, H., & Craven, S. (1999). Surfing the Net in Later Life : A Review of the Literature and Pilot Study of Computer Use and Quality of Life. Journal of Applied Gerontology, 18(3), 358–378.

Wilson, C. (2018). Is it love or loneliness? Exploring the impact of everyday digital technology use on the well-being of older adults. Ageing & Society, 38(7), 1307–1331.

Wilson, R. S., Segawa, E., Boyle, P. A., Anagnos, S. E., Hizel, L. P., & Bennett, D. A. (2013). The Natural History of Cognitive Decline in Alzheimer ’ s Disease. Psychology and Aging, 27(4),

Wu, Y., & Zhang, C. (2011). The Impact of Isolation and Loneliness on Elderly Well-being BACHELOR. Journal of Gerontology, 44(5), S169–S176.

 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

שרון, א. (2020). טיפול רגשי במבוגרים וקשישים בהסגר/בידוד חברתי. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3971

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.