פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
אומרים אהבה יש בעולם. מה זאת אהבה? סקירת הסדנה בקליניקה עם אנשים שבוחרים בקשר פתוח – הדרכה מיוחדת למאמנים ומטפליםאומרים אהבה יש בעולם. מה זאת אהבה? סקירת הסדנה בקליניקה עם אנשים שבוחרים בקשר פתוח – הדרכה מיוחדת למאמנים ומטפלים
אומרים אהבה יש בעולם. מה זאת אהבה? סקירת הסדנה "בקליניקה עם אנשים שבוחרים בקשר פתוח – הדרכה מיוחדת למאמנים ומטפלים"

אומרים אהבה יש בעולם. מה זאת אהבה? סקירת הסדנה "בקליניקה עם אנשים שבוחרים בקשר פתוח – הדרכה מיוחדת למאמנים ומטפלים"

כתבות שטח | 28/1/2020 | 1,996

קשרים א-מונוגמיים הולכים ותופסים מקום גדול יותר ויותר במחשבה ובמעשה של אנשים רבים. בהתאם, הולכת הקליניקה ומתמלאת במטופלים שעסוקים בקשרים מסוג זה. בין אם הרעיון גורם להרמת גבה ובין אם מעורר סקרנות ועניין, חשוב שאנשי טיפול יכירו את המורכבויות והסיבוכים כמו גם את היתרונות וגורמי המשיכה הקיימים ביחסים מרובי אהבה. מתוך צורך זה, התקיימה סדנה בת יומיים שנועדה להעמיק את הידע של מטפלים מתחומים שונים בנושא. הסקירה שלפניכם מציגה טעימה ממכלול התכנים העשיר שהוצג בסדנה.

אומרים אהבה יש בעולם. מה זאת אהבה?1 

סקירת הסדנה "בקליניקה עם אנשים שבוחרים בקשר פתוח – הדרכה מיוחדת למאמנים ומטפלים"

מאת יעל אוהד בלנק

 

סדנה בנושא: "בקליניקה עם אנשים שבוחרים בקשר פתוח – הדרכה מיוחדת למאמנים ומטפלים" התקיימה ב-9-8 בנובמבר 2019. הסדנה נערכה בהנחייתן של ד"ר מאשה הלוי - מאמנת ומגשרת, מומחית למערכות יחסים לא מונוגמיות בהסכמה, מחברת הספר "לחיות פתוח: על מונוגמיה ועל החיים מעבר לה", ושרון קל אור - בהכשרתה עורכת דין ומגשרת, ב-15 השנים האחרונות עוסקת בהנחיית קבוצות ויחידים בתהליכי פתרון קונפליקטים, קבלת החלטות והנעת צעדים למימוש חזון, מתמחה בתקשורת מקרבת.

 

התכנסנו קבוצה של מטפלים בהררית, באולם הנמצא ממש על קצה ההר מול נוף עוצר נשימה – בדיוק המקום לפתוח את הראש ואת הלב. רגע לפני שצללנו לנושא המורכב והמרתק של יחסים מרובי אהבה, הלוי הזמינה אותנו לעצור ולבחון אילו מחשבות שיפוטיות עולות בנו למול הרעיון של יחסים א-מונוגמיים. נזכרתי בתגובות השיפוטיות שתפסו אותי בהפתעה כשסיפרתי על כוונתי להשתתף בסדנה. תגובות מפתיעות אלו התקבלו מאנשים שאני מחשיבה אותם לבעלי "ראש פתוח" וסקרנות בריאה, אך עצם בחירתי במילה "בעלי" מרמזת על קיומן של שיפוטיות ודעות קדומות משל עצמי הטבועות בי היטב.

ההזמנה לבחינת השיפוטיות שלנו מומלצת גם כאן, רגע לפני המשך הקריאה. שיפוטיות זו הטבועה בנו, כנראה כחלק מתהליך החברות בעולם המערבי שבו המונוגמיה נחשבת לפרקטיקה המקובלת, עשויה להתגלות כמפתיעה גם מבחינתנו, וחשוב שנהיה מודעים אליה כשאנו נפגשים בקליניקה עם אנשים שבוחרים ביחסים א-מונוגמיים. זאת ועוד, בחינה זו יכולה להעשיר את נקודת המבט שלנו כמטפלים בכלל, כאשר מטופלים שלנו מביאים לפתחנו דילמות הקשורות לקשרים הרומנטיים שלהם. כאמור, הסדנה עסקה בעיקר ביחסים א-מונוגמיים, אך לא כבחירה מועדפת אלא כדרך חיים חדשה יחסית בתרבות המערבית, שהידע עליה מוגבל והסטיגמות לגביה מרובות. לפיכך חשוב שאנו כמטפלים נרכוש יותר ידע בנושא. קל אור והלוי הדגישו כי בסופו של דבר, מתחת לבחירות שלנו בדרך חיים כזו או אחרת, יש חיפוש אחר מילוי צרכים וחשוב לזהות מהם הצרכים הללו. רוח הדברים בסדנה הייתה כי חשוב להיות קשובים לצרכים המאוד ייחודיים של המטופלים שלנו, ומודעות לבחירות זוגיות שונות יכולה לעזור למטפלים להימנע מסטיגמות מחד גיסא, ולהיות מודעים לאתגרים הספציפיים ול"בורות" שכל בחירה יכולה להכיל מאידך גיסא.


- פרסומת -

הלוי ציינה כי הכלי המרכזי שלה כמטפלת הוא היכולת להטיל ספק באמונות ובפירושים, והוסיפה כי יכולת זו הכרחית למי שהולכים בדרך החיים הא-מונוגמית. היא סיפרה שגם היום, שנים אחרי שבחרה בדרך של קשר פתוח, היא עדיין תופסת את עצמה לרגעים מוטה לטובת שיפוטיות ותפיסות מונוגמיות, ולא פעם לטובת בן הזוג שמתקשה לפתוח את הקשר.

ללא קשר לטיב השיפוטיות שלנו, הלוי וקל אור לקחו אותנו, המטפלים שהגיעו לסדנה, יד ביד, בפתיחות, באומץ, בנדיבות וברוחב לב, לסקירה וללמידה מעמיקות של עולם הקשרים הא-מונוגמיים, על היתרונות, ההגשמה וההתפתחות שהוא מציע לצד המורכבות, החסרונות והקשיים שהוא טומן בחובו. הן הציגו את גודל האתגר והצרכים הייחודים הכרוכים בקשרים א-מונוגמיים בתוך תרבות מונוגמית בעיקרה, ושיתפו בתובנות משמעותיות ובכלים מעשיים מהידע והניסיון העשירים שהן צברו בתחום. הלוי וקל אור גם תיארו את ההתמודדויות הרגשיות והמעשיות שעומדות לפתחם של הבוחרים בקשרים א-מונוגמיים, ומכאן את הצורך במטפלים שילמדו את הנושא ויעמיקו בו. אנסה להעביר כאן טעימה מהמכלול העשיר שהוצג בפנינו בסדנה בת היומיים, שאף היא הייתה קצרה מלהכיל את הידע שהצטבר בתחום.

 

"פעם תורי ופעם תורך לאהוב"?2 המסע אל חיק המונוגמיה מאז ועד היום

הלוי וקל אור פתחו את הסדנה במבוא תיאורטי למונוגמיה וא-מונוגמיה. הן ציינו כי חשוב להבין יחסים בהקשר רחב יותר. העדפה למונוגמיה היא בחירה וכך גם העדפה לא-מונוגמיה, ולכל בחירה יש קשיים ואתגרים משלה.

את המבוא שלהן הן פתחו בשאלה מהי בכלל מונוגמיה ובהצגת שלוש הגדרות מקובלות של מונוגמיה, שכל אחת מהן יכולה לחול עלינו בנפרד. הסוג הראשון הוא "מונוגמיה חברתית" – נישואים לאדם אחד בלבד; הסוג השני הוא "מונוגמיה מינית" – קיום יחסי מין עם אדם אחד בלבד; ואילו הסוג השלישי הוא "מונוגמיה רגשית" – אהבה לאדם אחד בלבד.

הלוי וקל אור ציינו את הפער בין הנורמה המקובלת בתרבות המערבית, המתאפיינת בציפייה לקיים את כל שלושת הסוגים ביחד, ובין פרטים בחברה שלעתים יגדירו את עצמם רק דרך אחד הסוגים.

הן התייחסו לתהליך שעברה החברה המערבית במעבר ממודל של מונוגמיה קלאסית, דהיינו מחויבות לאדם אחד לכל החיים, לכיוון של מונוגמיה סדרתית, שעליה מעיד שיעור הגירושים הגבוה. במודל הסדרתי מתקיימת אהבה ליותר מאדם אחד אך לא בו-זמנית. השינוי הזה ערער את המרחב הכובל אך הבטוח שייצר מודל הנישואים הקלאסי (Perel, 2006). חשבתי על אמירה משעשעת של ז'ה ז'ה גאבור, שחקנית קולנוע וטלוויזיה הונגרייה: "אני לא יודעת הרבה על מין, כי הייתי כל הזמן נשואה". גאבור אכן הייתה נשואה, תשע פעמים. מעניין שגירושים, שבעבר סבלו אף הם מסטיגמה משמעותית, הפכו לדבר מקובל, אולי בשל שכיחותם הגבוהה בשנים האחרונות. לעומת זאת, מתקבל הרושם כי יחסים של אהבה ליותר מאדם אחד המתקיימים בהסכמה ובו-זמנית (ולא באופן סדרתי) סובלים עדיין מסטיגמה רבה. על הרקע הזה, אני מניחה, פתחו הלוי וקל אור את הסדנה בסקירת ההיסטוריה של המונוגמיה. לתפיסתי, ההקשר ההיסטורי חשוב למטפלים הבאים לעסוק בנושא רווי הטיות ושיפוטים, שכן להשקפות העולם שלנו שורשים היסטוריים ותרבותיים עמוקים ביותר.

המסע שהלוי לקחה אותנו אליו, בעקבות ההיסטוריה של המונוגמיה, החל בעולם העתיק הפוליגמי. עולם זה התאפיין בריבוי חברות פוליגיניות, קרי חברות שהתבססו על מבנה של גבר אחד עם הרבה נשים, ומיעוט חברות פוליאנדריות, שהתבססו על מבנה של אישה אחת עם כמה גברים. המבנה הפוליגיני, ברובו, לא היה שוויוני כלפי הנשים, אך גם לא כלפי הגברים, שחלקם נשארו ללא אישה כלל. מודל זה התאפיין גם בחוסר יציבות חברתית, שכן גברים היו צריכים להילחם על משאבים כדי לזכות באישה. הלוי הסבירה כי מאוחר יותר, בתקופה היוונית-רומית, חלה התפתחות בדפוסי מערכות היחסים וכי כל גבר היה צריך לקבל אישה. הנשים בעולם היווני ישבו בבית וגידלו את הילדים החוקיים, ואילו לגברים היה מותר לקיים קשרים עם זונות, פילגשים, נערים ועוד. לדברי הלוי, הנצרות היא שתרמה תרומה מרכזית להתהוות המונוגמיה בייסדה את מוסד החתונה הקתולית – שהיה הראשון להגביל, ככל הנראה, את הגברים מבחינת מספר בנות זוג. בעולם הנוצרי האידיאל היה התנזרות מיחסי מין ואילו מונוגמיה הייתה ברירת המחדל. המין הוגדר למטרות רבייה, והתשוקה נתפסה כחטא. נוצר קישור בין מיניות, אשמה, בושה ופחד. לפיכך, על פי הלוי, המונוגמיה בעולם המערבי מושתתת בעיקרה על נורמות שנוצרו בעולם היווני, הרומי והנוצרי, שקידמו תפיסות מונוגמיות או א-מיניות. דוגמה נוספת שהלוי הביאה היא האיסור ביהדות שיש על הגברים לאונן. הלוי תיארה את הפרקטיקה של איסורים על מיניות כדרך יעילה ליצירת אשמה, בושה ופחד, המקלים את הפיקוח והשליטה על פרטים בחברה.


- פרסומת -

בהמשך תיארו הלוי וקל אור את המחקרים על מונוגמיה בעולם החי. מהסקירה עלה כי מרבית בעלי החיים אינם מונוגמיים. בעבר חשבו שכשלושה אחוזים מהיונקים הם מונוגמיים, אבל היום ידוע שאין אף יונק שניתן לומר עליו שהוא מונוגמי. אפילו בעלי כנף בכלל וברבורים בפרט, שנחשבו בעבר למונוגמיים, התגלו בבדיקות דנ"א שנעשו לצאצאים כמי שאינם בהכרח מונוגמיים מינית, למרות היותם מונוגמיים חברתית (Barash & Lipton, 2001).

מעניין במיוחד היה לשמוע על השימפנזה הננסי (בונובו), שהוא קוף האדם הקרוב ביותר גנטית לאדם. מין זה מתואר כמי שחיים בהרמוניה ובשלום הן מינית והן חברתית, ממש על פי החזון של ילדי הפרחים משנות ה-60. קופים אלו מקיימים יחסי מין כולם עם כולם וגם פותרים קונפליקטים באמצעות יחסי מין. חבל שלמרות הדמיון הגנטי, נראה כי החזון של לנון בשירו "Imagine" לא התממש, לפחות בינתיים, עבורנו בני האדם או כמו שניסח זאת שלמה ארצי: "רק אצלנו, חבל, תראי איך אצלנו פעם תורי ופעם תורך לאהוב". נראה שהאהבה אצלנו סדרתית, וכמו שהציגו זאת הלוי וקל אור, ניסיונות לפתיחת היחסים בו-זמנית ובהסכמה מעוררים הרבה בעיות של קנאה וחוסר ביטחון. חשבתי על הפתרון של ארצי לסוגיה בשיר: "יכול היה להיות יותר פשוט, שתסתגרי אתי בחדר החשוך. שלא תראי אחר מלבדי. שתהיי שלי". האם הפתרון הזה עבד לארצי או לאנשים בכלל? על פי שיעורי הגירושים בחברה המערבית כנראה שלא. הסיבות מתבהרות כשמבינים את הקונפליקט האינהרנטי שמייצרים הצרכים הסותרים העומדים בבסיס יחסי אהבה. מחד גיסא קיים בנו הצורך בביטחון, ביציבות ובבלעדיות, ומאידך גיסא אנו זקוקים לחופש, לאוטונומיה ולגיוון (Perel, 2006). בהמשך הסדנה הציעו הלוי וקל אור כלים המסייעים בזיהוי הצרכים ביחסים א-מונוגמיים וביצירת איזון ביניהם. לטעמי, עצם הדיון בהם משמעותי למטפלים בכלל ובלי קשר לפרקטיקה הנבחרת, מונוגמית או א-מונוגמית, של מטופליהם.

הלוי וקל אור הציגו מחקר מעניין של פישר (2012) שיכול לשפוך אור נוסף על חיי האהבה המורכבים שלנו. פישר (2012) זיהתה שלושה אזורים מוחיים נפרדים, שכל אחד מהם קשור בפעולה של הורמון שונה וכולם קשורים בתחושות האהבה והמיניות שלנו: האזור הראשון קושר לדחף מיני שדומה לרעב פיזי וההורמון הפעיל בו הוא טסטוסטרון; האזור השני קושר לאהבה רומנטית וההורמון הפעיל בו הוא דופמין. עוד במחקר נמצא כי בזמן התאהבות רומנטית, יורדת רמת הסרוטונין והאדם המאוהב מפתח אובססיה כלפי מושא אהבתו, ממש כפי שמתרחש בעת הפרעה טורדנית כפייתית; האזור השלישי קושר להיקשרות לטווח ארוך, קרי קשר שנמשך יותר מעשר שנים. מהמחקר עולה שאזור זה קשור לתחושה של חיבה עמוקה הקשורה בתורה להורמונים וזופרסין, הגורם להיקשרות ולרצון לדאוג לצאצאים, ולאוקסיטוצין, המופרש לדוגמה בעת חיבוק או הנקה.

אחד ההיבטים המעניינים במחקר של פישר הוא ששלוש המערכות הללו יכולות להתקיים בו-זמנית. ניתן להרגיש חיבה עמוקה לאחד, להיות מאוהב באחר ולהימשך לשלישי.

 

"נישואים הם מוסד נפלא. אבל מי רוצה לגור במוסד?"3

גם מוסד הנישואים הוא מבנה חברתי שמושרש עמוקות בתרבות שלנו, ולכן ההתייחסות להתהוותו חשובה אף היא לבחינת ההטיות שלנו כמטפלים. לפיכך הלוי וקל אור תיארו גם את ההיסטוריה של מוסד זה. בתחילת דרכו, מוסד הנישואים נולד מתוך מניעים פוליטיים, חברתיים וכלכליים ופעל בשירות החברה אך לא בהכרח בשירות הפרט. פעמים רבות תשוקה ורומנטיקה התקיימו מחוץ לנישואים. לכך התלוו גם תהליכים של דיכוי המיניות הנשית, ובתקופה הוויקטוריאנית חל פיצול בין האישה "הקדושה", שאיתה נישאים ומביאים ילדים לעולם, והאישה "הקדשה", הזונה, שאיתה מתקיימת היצריות. לפיצול זה היו השלכות על היכולת של נשים לבטא את היצריות שלהן בכלל ובתוך מערכת היחסים הביתית בפרט.


- פרסומת -

נוסף לכך, כחלק מתהליך רחב יותר בחברה המערבית המודרנית השתנו גם הציפיות ממוסד הנישואים. כיום רבים מצפים לכך שהנישואים לא רק יענו על צורכי הביטחון הכלכלי והולדת הצאצאים, אלא גם ישמשו להגשמה עצמית ולביטוי עצמי ויספקו אהבה, תחושת שייכות, צרכים מיניים, כבוד וערך עצמי. את כל הצרכים הללו אנו מצפים לקבל מאדם אחד. המעטים שמצליחים לקבל מענה על כל הצרכים הללו בתוך מערכת הנישואים עצמה או על ידי הוצאת חלק מהצרכים מהמערכת מצליחים לייצר מערכות יחסים מאוד טובות. ואולם, רבים אינם מצליחים בכך (Perel, 2006).

 

"אומרים אהבה יש בעולם. מה זאת אהבה?" – האתגרים במונוגמיה ובא-מונוגמיה לסוגיה

לאחר המסע ההיסטורי, הציגו קל אור והלוי את האתגרים המובנים במונוגמיה ובמערכות א-מונוגמיות. הבנת המורכבות של כל דרך חיים חשובה לנו המטפלים הן על מנת שנדע לגשת לנושא בצורה מפוכחת יותר ומושפעת פחות מהטיות ומשיפוטיות, והן על מנת שנכיר את האתגרים המאפיינים כל בחירה ונוכל לסייע למטופלים להתמודד איתם. לדברי הלוי וקל אור, האתגר העיקרי במונוגמיה הוא הציפייה שאדם אחד ימלא רבים מהצרכים הרומנטיים, הכלכליים, הפיזיים והנפשיים שלנו, לאורך כל חיינו – בתקופה שבה תוחלת החיים הולכת ומתארכת. כפועל יוצא מכך, המונוגמיה מייצרת אשליה של ביטחון, שעלולה לגרום לנו לקחת את היחסים כמובנים מאליהם ולהשקיע בהם פחות. כלומר, המערכת המונוגמית מייצרת אלמנטים מדכאי תשוקה. כמו כן, כחלק מההסכם המונוגמי, אנו מוותרים במובן מסוים על אוטונומיה של הגוף, על הרגשות והמיניות שלנו ועל מידה של גיוון. אנשים חווים קושי לקיים נאמנות רגשית ומינית, ורבים מתאהבים באחרים או נמשכים אליהם. מבחינה סטטיסטית, אחוז הגירושים גבוה מאוד והמחקרים מראים שכך גם אחוז הבגידות.

בהמשך הלוי וקל אור הציגו את המערכות הא-מונוגמיות השונות לסוגיהן. ככלל, הן ציינו כי נמצא שיחסים א-מונוגמיים מאפשרים חוויה גדולה יותר של חופש וגיוון ולעתים גם תשוקה חזקה יותר בכל מערכות היחסים ותחושת חיות גדולה יותר. החסרונות לדבריהן כוללים חוויה גדולה יותר של חוסר ביטחון; התמודדות עם קנאה, פחדים ושאלות של ערך עצמי; וכן סכנה להיגררות ולהיסחפות למקומות לא רצויים. במודלים הא-מונוגמיים היותר מגבילים יש גם תחושת חוסר חופש.

לאחר מכן הן פירטו את היתרונות והחסרונות האפשריים הגלומים בבחירה בכל דרך חיים א-מונוגמית ספציפית. לטעמי, ידע זה חיוני למטפלים שכן בעזרתו ניתן לסייע למטופלים ללכת בדרך שבה הם בחרו, תוך ביסוס רשת ביטחון, תקשורת אפקטיבית והסכמות שיסייעו בהימנעות מהיסחפות למקומות לא רצויים עבורם. לפיכך, אביא כאן חלק מהסוגים והאתגרים הייחודים. פירוט מלא ניתן למצוא בספרה של הלוי (2018).

אחד הסוגים שתוארו היה "לא לשאול ולא לספר". במערכת יחסים זו בני הזוג מחליטים שכל אחד יכול לעשות כרצונו אך מבלי לספר על כך לשני. יתרון אפשרי בבחירה זו הוא הפחתת רגשות הקנאה הנובעת מאי הידיעה. חיסרון אפשרי הוא הצורך בהתנהלות של הסתרה, שיכולה לייצר ריחוק בין בני הזוג וגם דריכות וספקולציות סביב אי הידיעה. סוג נוסף מכונה "סווינג" או "חילופי זוגות" – מערכת יחסים שההתנהלות שלה זוגית. בהקשר של סוג זה, הלוי וקל אור התייחסו לסכנה שבלהיגרר לחוויה או קשר שאחד מבני הזוג לא רוצה, רק כדי לרצות את בן הזוג שכן מעוניין. הלוי וקל אור הציגו המלצות שניתן להעביר למטופלים שיפחיתו את הסכנה לפעול מתוך ריצוי (הלוי, 2018). בסוג "יחסים פתוחים", מערכת היחסים פתוחה רק ליחסי מין בנפרד מבן הזוג. כאן החיסרון העיקרי הוא ההתמודדות עם ההגבלה על היקשרות רגשית, שעלולה להיות קשה עד בלתי אפשרית לביצוע. בהקשר זה, המליצו קל אור והלוי על בניית הסכמים שבמסגרתם ניתן לסייע לבני הזוג לתכנן גם כיצד פועלים אם ההסכם לא יכובד. לבסוף, הוצג הסוג המכונה "פוליאמוריה", "אהבות מרובות". מדובר במערכות יחסים אוהבות, משמעותיות, עמוקות, שמכילות רבדים שונים של קשר. הן יכולות להכיל רגש, מיניות או א-מיניות. הדגש, על פי הלוי וקל אור, הוא לאו דווקא על האפשרות לקשר מיני. בתוך הפוליאמוריה מתקיימים תתי-סוגים (הלוי, 2018), לדוגמה "פוליאמוריה היררכית", שבה שני אנשים משמשים כבני זוג ראשיים זה לזה, ויש להם בני זוג משניים. אחד האתגרים כאן הוא ההשלכות שעלולות להיות לפערי הכוחות. המשתתף המשני עלול לחוות מצב שבו מי שמנהל את הזוגיות שלו הוא האיש/ה של בן הזוג. דוגמה לתת-סוג נוסף היא "אנרכיה של מערכות יחסים". במערכת כזו מוותרים על היררכיה מובנית מכל סוג שהוא, כולל חוסר "העליונות" של מערכות יחסים רומנטיות. הדגש בפרקטיקה זו הוא על דינמיות של מערכות יחסים ועל הרצון לאפשר את התנועה הזו. האתגר כאן, על פי הלוי וקל אור, הוא חוסר הבהירות, חוסר הביטחון והצורך בהרבה תקשורת "חופרת" הנובעים מחוסר הגדרות וחוסר במחויבות.


- פרסומת -

קל אור והלוי הציגו גם את המשמעויות המשפטיות שיש להביא בחשבון במקרה של מערכות יחסים פתוחות בישראל. לדבריהן, יחסים פתוחים בישראל נחשבים לבגידה ובמקרה של גירושים על הנשים חלות כל ההשלכות של אישה בוגדת. המשמעות היא שאפשר לכפות על האישה גט, לא לשלם לה מזונות ולאסור עליה להתחתן במסגרת הרבנות עם האדם שעמו היא "בגדה". לאחרונה נראה שיכולות להתלוות לכך גם סנקציות כלכליות.

 

"אף אחד לא ממונה על אושרך מלבדך" – יצירת שיח של צרכים והסכמים

בהמשך הוצגו דרכים מיטיבות ועקרונות יסוד בעבודה עם אנשים שבחרו ביחסים א-מונוגמיים. ככלל, קל אור והלוי הדגישו את החשיבות שבחוסר שיפוטיות ובהפגנת תמיכה בדרך החיים של המטופל, וכן את החשיבות במתן קדימות לערכים, למטרות ולתפיסות של המטופל ובשאילת שאלות מועילות בנוגע לצרכים שעומדים בבסיס הבחירות. קל אור והלוי דנו גם בערך הרב שיש ביצירת שיח של צרכים והסכמים, תוך דגש על תקשורת אפקטיבית שבה אף צד לא מוותר על עצמו. הן הציגו את הצרכים המרכזיים שעולים ובפרט את הקונפליקט שבין צורכי ביטחון מחד גיסא לצרכים של חופש ואוטונומיה מאידך גיסא. הן הסבירו כי כשמערכת היחסים נפתחת, עולות ביתר שאת שאלות של ערך עצמי והשוואה. לכן יש מקום לעשות עבודה על חיזוק הערך העצמי ללא תלות בבן הזוג כמקור לביטחון עצמי.

קל אור והלוי הציגו גם האתגרים האופייניים לשלבים שונים של פתיחת היחסים. לדוגמה, הן ציינו את האופוריה הזמנית ואת תחושת החיות המחודשת, שפעמים רבות מאפיינות את השלב של פתיחת הקשר. לדבריהן, בדרך כלל רק לאחר מכן צפים הקשיים, ואלה ממשיכים לאתגר עד שמגיעים לחוויה של ייצוב ורגיעה. גם שלב ההתאהבות תואר כשלב שבו חשוב לכוון מטופלים לא לקבל החלטות נמהרות עד שהדברים ייראו באור מציאותי יותר. הלוי הזכירה אמירה של אלן דה בוטון על התאהבות, שלדבריו מסייעת לו לשמור על נאמנות לבת זוגו. הוא סיפר שכשהוא פוגש מישהי שנראית כמו מלאך שנפל מהשמים, הוא מזכיר לעצמו שאם הוא היה איתה מספיק זמן היו מתגלות גם השריטות. הציטוט של דה בוטון הדהד לי אמירה משעשעת במיוחד של אלן אחר, וודי אלן, שאי אפשר שלא לחשוב עליו ועל סרטיו כשעוסקים בנושא הסבוך הזה של יחסי אהבה. אלן צוטט כמי שאמר: "לפעמים אתה פוגש מישהי ובטוח שהייתם נאהבים בגלגול הקודם. לאחר שבועיים יחד, אתה מבין למה לא שמרת איתה על קשר אלפיים שנה".

קל אור והלוי התייחסו לעומק לנושא של הקניית כלים של תקשורת שמבוססת על צרכים למול פעולות. פעמים רבות, הקונפליקט שבני הזוג מביאים לפתחו של המטפל מתמקד דווקא בפעולות. קל אור ציינה שלמעשה, גם מונוגמיה וגם א-מונוגמיה הן אסטרטגיות למילוי צרכים, ולכן חשוב לזהות את הצרכים שמתחת לפעולות, באופן שמאפשר לבחור פעולות חדשות שיהיו מקובלות על כל הצדדים. קל אור והלוי ציינו צרכים שכיחים שפעמים רבות נמצאים בבסיס הרצון לפתוח את היחסים (כגון אוטונומיה וחופש, גיוון מיני, חיות, ביטוי עצמי מלא, אותנטיות, גילוי עצמי, ערך עצמי), כמו גם צרכים שפעמים רבות עומדים בבסיס הצורך במונוגמיה (כגון ביטחון, רוגע ושקט, ודאות, יציבות, ייחודיות וערך עצמי דרך אסטרטגיה של נבחרות ובלעדיות). מודעות לצרכים שכיחים אלו כמטפלים יכולה לסייע לנו בזיהוי הצרכים הספציפיים שעומדים בבסיס בחירה כזו או אחרת אצל המטופלים שלנו.

עוד הוסיפו הלוי וקל אור כי אחת המיומנויות החשובות שמומלץ לפתח ביחסים א-מונוגמיים היא היכולת לחיות עם חוסר ודאות ולהכיר באשליית הביטחון שלכאורה מתקיימת במונוגמיה.

הן גם הדגישו את החשיבות שבהתייחסות לקצבים השונים של בני הזוג, וההמלצה שלהן לזוגות היא להתנהל בהדרגתיות ובאטיות, בקצב שמתאים לשני הצדדים, באופן שמבסס ביטחון ומגדיל את האפשרות לחופש. לעתים מהלך מהיר מדי עלול להביא לכישלון ולנסיגה, בעוד מהלך אטי יכול לבסס משהו טוב. פתיחת יחסים מעוררת גם הרבה פחדים ו"שדים" מהעבר ומזמינה התמודדויות רגשיות משמעותיות. לפיכך יש צורך בסבלנות עמוקה גם של המטפל. לעיתים דווקא הצד שרצה בפתיחה של הקשר ונהנה ממנה בהתחלה מתקשה יותר כאשר הצד השני מתחיל להיות בזוגיות נוספת. קל אור הדגישה עד כמה חשובה גישה מקבלת ומנרמלת, המסייעת לאנשים לא להיות שיפוטיים כלפי עצמם תוך הבנה שהדואליות הזאת טבעית ויכולה להתקיים.

קל אור הציגה את חשיבות בניית ההסכמים ככלי עזר משמעותי לביסוס תחושת הביטחון כשחיים בקשר פתוח. כך אפשר לבסס מראש תקשורת פתוחה על כל מה שמפריע וכואב. מאחר שמדובר ביציאה לדרך שיש בה הרבה חוסר ודאות, כחלק מהגמישות, חשוב לקבוע מה קורה כשמופרים ההסכמים ואיך מנהלים תקשורת אפקטיבית בנקודות כאלו.

קל אור והלוי הציעו גם רשימה של נושאים שכדאי להסתכל עליהם כאשר זוגות מגיעים לטיפול עם הנושא של פתיחת יחסים ורוצים להגיע להסכמות. בין היתר, עלה הנושא של הבחירה בסוג היחסים הא-מונוגמיים. יש לברר היבטים שונים הכרוכים בקשר פתוח כגון כמות המפגשים, אורך המפגשים, מיקום המפגשים, ההוצאות הפיננסיות הכרוכות בכך, למי מספרים ואיך מספרים (לצאת מהארון), מחירי ההסתרה (מי ייפגע), עם מי מותר לצאת, אמצעי תקשורת (שיחות, וואטסאפ, בזמן משפחתי או זמן אחר), מידת השיתוף ההדדי וחלוקת הזמנים. הלוי וקל אור ציינו כי חשוב שהמטפל יבדוק אם לבני הזוג יש ילדים, אם יש להם זמן כזוג וכמשפחה ומה איכות הזמנים הללו, מהי כמות הקשרים שכל אחד רוצה, כמה ניסיון יש לפרטנרים הפוטנציאליים בא-מונוגמיה, מהי רמת הלחץ שחווה הזוג, מה מצבם החברתי ואם קיימים תחומי עניין משותפים. הודגשה גם החשיבות של דיבור על מין בכלל ומין בטוח בפרט.


- פרסומת -

 

"הכעס כבר נעול אבל עדיין מטלטל [...] כשאת תבואי לא יהיה פה כלום, זה כמו מקום אחר. אני בורח וקורא לך, לא יכול להשתחרר"4

על התאהבות וקנאה ומה שביניהן

הלוי וקל אור תיארו עד כמה התרבות שלנו מעודדת באופן פעיל את רגש הקנאה הרומנטית, מאגדות ועד פרקטיקות תרבותיות שבקצה שלהן רצח על רקע רומנטי.

ראשית, ציינו הלוי וקל אור, על מנת לעבוד עם הקנאה יש לעבוד על מערכת היחסים הזוגית ואיכותה. חשוב לבדוק את מידת האמון, את המידה שבה צרכים מהותיים מתמלאים, את רמת הדאגה והאכפתיות, את טיב הזמן משותף ואיכות הזמן הזה, את תדירות יחסי המין ואיכותם ואת האופן שבו בני הזוג מתמודדים עם קונפליקטים.

כמו כן, הן תיארו עד כמה חשוב לזהות רגשות כואבים רגשות כגון כעס, פחד, חוסר אונים, חוסר שליטה, בדידות, הדרה, אובדן, דחייה או השפלה, שפעמים רבות מסתתרים מתחת למעטה הקנאה וקשורים לא פעם ל"פצעי העבר". זיהוי הרגש הספציפי יכול לסייע בזיהוי הצרכים של בני הזוג וביצירת אסטרטגיה מועילה יותר למילוי אותם צרכים שתחליף את ביטויי הקנאה, שאינם אפקטיביים ואף מזיקים לקשר.

חלק מהעבודה המשמעותית בהתמודדות עם קנאה, על פי הלוי, הוא ללמוד כיצד לחיות עם חוסר ודאות, חוסר ביטחון ופחד באופן שאינו משתק ברמה הישרדותית. לדוגמה, הלוי התייחסה להתמודדות עם פחד מנטישה ומבדידות, מתוך עבודה על שינוי אמונות. למשל, חיזוק האמונה שגם אם כולם ימותו או ינטשו אותי אהיה בסדר, אשרוד כלכלית, אמצא אהבה ואהיה משמעותית, לעומת האמונה שלא אסתדר בחיים. דוגמה אחרת שהלוי נתנה היא החלפת האמונה בבלעדיות ובמחויבות לכל החיים כמקור לביטחון באמונה באכפתיות כמקור לביטחון. לדוגמה, האמונה שגם אם בן הזוג יעזוב אותי, עדיין יהיה לו אכפת ממני. הלוי וקל אור ציינו גם את החשיבות בעבודה על ערך עצמי וייחודיות כבלתי תלויים במבטו של האחר.

דוגמה נוספת שהן נתנו הייתה התמודדות עם חוויה חזקה של היעלמות וחוסר קיום כאשר בן הזוג נפגש עם אהבה חדשה, לעתים עד כדי תחושה של אימה משתקת. אחת ההמלצות של הלוי הייתה שימוש בכלים מעולם המיינדפולנס. מאחר שפעמים רבות קיים פער בין השכל ובין הרגש, העבודה במיינדפולנס עם הרגש והגוף יכולה לעזור. עוד ציינו הלוי וקל אור מונח מעולם הפוליאמוריה שיכול לסייע להתמודדות ומכונה "פרגוש". הכוונה לפרגון לבן הזוג שחווה ריגוש. הלוי דיברה על פיתוח היכולת לקבל את מורכבות החוויה, את הפחד האישי ואת התערערות תחושת הביטחון לצד הרצון לחוות חופש ולאפשר לבן הזוג לחוות זאת. היכולת להחזיק את מורכבות החוויה, כשלעצמה, יכולה לתת תחושת ביטחון גדולה יותר. גם כאן דובר על שימוש במיינדפולנס ככלי המאפשר לשאת רגשות קשים. לדוגמה, הן המליצו לתת לרגש הכואב לעלות בגוף ולחקור את ביטויו. דרך אחרת היא התמרה של הקנאה ליכולת לשמוח בשמחתו של האחר, כך שהאושר שלו הופך להיות גם מקור לאושר שלך. גם כאן יש לבצע עבודה של הטלת ספק באמונות ותפיסות והחלפתן.

לסיכום נושא הקנאה, קל אור והלוי תיארו את השלבים הבאים לעבודה עם קנאה ביחסים א-מונוגמיים בקליניקה: ראשית, המטפל בודק עד כמה קיימת מוכנות אמיתית לחיות בא-מונוגמיה ואם המטופל באמת בוחר בזה. שנית, המטפל והמטופל צריכים להבין את הרווח, את המניע שמאחורי הקנאה. אם המניע חיובי, כמו הצורך בביטחון, אפשר להשאיר את הצורך ולמצוא אסטרטגיה בריאה יותר להשיג אותו. באופן זה ניתן להתחיל להקשיב לקנאה ו"להתיידד" איתה. שלישית, המטפל מעודד את המטופל להשתמש בתרגילים של דמיון מודרך לזיהוי טריגרים. לדוגמה, לדמיין בשלבים את בת או בן הזוג, החל מהרצון להיות במערכת יחסים פתוחה, דרך התכתבות, פגישה בבית קפה וקיום יחסי מין ועד חזרה הביתה. במהלך התרגיל, בכל פעם שהמטופל מרגיש אי נוחות או כיווץ בגוף, יש להנחות אותו לחקור את התחושה, להכיר אותה ולהיות איתה. כך גם ניתן למפות את הרגש והצורך שמאחורי הקנאה ולזהות מה הכי קשה וכואב. בנוסף, צריך לחקור אמונות: באילו אמונות מחזיק המטופל בנוגע לקנאה ואילו פרשנויות ומחשבות יש לו ולעבוד על אפשרות של שינוי אמונות. כמו כן, מומלצת עבודה פרטנית על התפתחות אישית, על התמודדות עם חוסר ערך עצמי ועל מציאת ביטחון וייחודיות שאינם תלויים בהסכם המונוגמי. ניתן גם לחקור את ההתמודדות עם קנאה במישורים אחרים (אחאות, חברים, בוס, עובדים) ולבדוק אילו כלים, משאבים ודרכי התמודדות ניתן להעביר משם למצב הנוכחי הרומנטי.

במקביל לכל אלה, הלוי וקל אור הדגישו את החשיבות בעבודה על איכות הזוגיות ובעבודה ברמה פרטנית על מוות וחוויית הימחקות, דרך בדיקה של סוג הזיכרונות והאמונות הקיימים סביב המוות ושל הדרכים שבהן ניתן להרגיש את קיומנו. הומלץ גם לעבוד על טראומות, דיכאון, חרדה ואיזון מחלות נפשיות עוד לפני פתיחת היחסים, ועל בניית סיבולת לחוסר וודאות, חוסר שליטה ושינויים, תוך יכולת לתת מקום לרגשות כואבים, כגון פחד וקנאה, וללמוד להפסיק לפחד מאותם רגשות. קל אור והלוי הדגישו את החשיבות שבלאפשר בטיפול זמן להתאבל על אובדן המונוגמיה והבלעדיות ולנרמל ולאפשר הכלת רגשות סותרים, חיוביים ושליליים, בו-זמנית. (בדומה לדוגמה שצוינה לעיל, של אדם שרצה לפתוח את הקשר אך חש קושי כשגם בן הזוג מצא אהבה חדשה). לבסוף, כפי שצוין קודם לכן, הלוי וקל אור המליצו לעבוד על יצירת הסכמים, המייצרים בתורם חוויית ביטחון וודאות.

 

Imagine…

לסיכום, בתום יומיים מלאים וגדושים בידע וכלים שהועברו אלינו בנדיבות וברוחב לב על ידי קל אור והלוי, נאלצנו בסופו של דבר לרדת מההר ולצאת כל אחד לדרכו. בעודי יוצאת לדרך הייחודית שלי, הרהרתי בשאלת הבחירה או הכורח החברתי ובאשליית הביטחון שמייצר מוסד הנישואים בחברה שבה שיעור הגירושים והבגידות גבוה כל כך. חשבתי על האמירה של אורסון ולס: "אנו נולדים לבד, חיים לבד ומתים לבד. רק באמצעות אהבה וחברות אנו מסוגלים ליצור לעצמנו את האשליה שאנחנו לא לבד". הסדנה של הלוי וקל אור המחישה כי יחסים א-מונוגמיים יכולים להפגיש אותנו עם האמת הקיומית הזאת במלואה. מפגש זה יכול להיות מטלטל מכאיב אך גם מחיה ומפתח, הן ברמה האישית והן ברמה של יחסים, זוגיים או מרובים. לאור זאת, מתחדדת החשיבות של העברת הסדנה למטפלים, באופן שיאפשר ליותר ויותר מטופלים א-מונוגמיים לפגוש מטפלים שידעו לנרמל, להחזיק, לקבל ולהכיל את המורכבות הנפשית שהיציאה לדרך א-מונוגמית מזמנת לנו ביתר שאת.


- פרסומת -

ובלי קשר לבחירות ולשיפוטיות שלנו, תמיד נוכל לדמיין את עצמנו חיים בעולם מקבל ופתוח יותר לבחירות ולהעדפות שונות, ללא שיפוטיות וללא אפליה. דמיינו...5

​​​​​​​

Imagine there's no countries,

It isn't hard to do.

Nothing to kill or die for

And no religion, too.

Imagine all the people

Living life in peace.

You may say I'm a dreamer

But I'm not the only one.

I hope someday you will join us

And the world will be as one.

Imagine no possessions,

I wonder if you can.

No need for greed or hunger,

A brotherhood of man.

 

 

הערות

  1. מתוך השיר "הכניסיני תחת כנפך" של חיים נחמן ביאליק.
  2. מתוך השיר של שלמה ארצי "פעם תורי ופעם תורך".
  3. ציטוט של גראוצ'ו מרקס.
  4. מתוך השיר "הכעס" של להקת רוקפור.
  5. מתוך השיר "Imagine" של ג'ון לנון.

 

מקורות

1. הלוי, מ. (2018), לחיות פתוח: על מונוגמיה והחיים מעבר לה. כנרת זמורה, ביתן

2. Barash D. P. & Lipton J. E. (2001) The Myth of Monogamy: Fidelity and Infidelity in Animals and People, New York

3. Fisher H. (2012) Why We Love: The Nature and Chemistry of Romantic Love, New York, pp. 77-78

4. Perel E. (2006) Mating in Captivity

 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

אוהד בלנק, י. (2020). אומרים אהבה יש בעולם. מה זאת אהבה? סקירת הסדנה "בקליניקה עם אנשים שבוחרים בקשר פתוח – הדרכה מיוחדת למאמנים ומטפלים". פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3920

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.