אוקיינוס צלילי / יפעת גלבר

סוֹנָטָה לְאֵם-סְבִיבָה

נוֹלַדְתְּ מִתּוֹךְ בַּקְבּוּק מַיִם רֵיק

שֶׁפֶּתַע עָלָה עַל גְּדוֹתָיו, וְהָמָה

דְּאָגָה לִי: תִּשְׁתִּי, חַם הַיּוֹם עַל הָהָר

וּמַה שֶּׁנִּסִּית לוֹמַר לִי, עָבַר.

וְהִסְכַּמְתְּ לִי: מֻכְשֶׁרֶת. וְאָמַרְתְּ: כֹּה לֶחָי

וְהוֹסַפְתְּ: בְּלֵילוֹת צוֹנְנִים, תִּתְכַּסִּי

וְיָפְיֵךְ שֶׁהִצְעִיר כִּי פָּנָה שׁוּב אֵלַי

נִתֵּר בִּי כַּצְּבִי

וְכָעֵת שׁוּב רַכּוֹת הַסַּפּוֹת וּפְתוּחוֹת

לְלַהֵג בֵּן עַל אָב וְעַל אֵם וְאָחוֹת

וּכְנָפֵינוּ.

טיפולי המרה

אַתָּה אוֹמֵר לְהָמִירֵנִי מִנְּטִיָּתִי הַטִּבְעִית

הַחַד אֱלֹהִית

אַתָּה טוֹעֵן הֲגַנָּה מְשֻׁכְלֶלֶת מוֹנוֹ תֵיאִיסְטִית

קול קורא להגשת תקצירים
מערכת 'בינינו' מזמינה אתכם.ן לשלוח תקצירים בני 200 מילים לקראת הגיליון הקרוב.

רְקועָּה עַל מָתְנַיִם נִפְתָּלוֹת

(אֲנִי סוֹבֶרֶת: תְּפִלּוֹת)

אַתָּה מְנַפְנֵף בְּעַזוּתּ קַדְמוֹנִים

בְּשִׂיחַ אַמִּיץ גּוֹלֶה הַיֵּצֶר

אַתָּה רַב דֵּעוֹת

אֲנִי מְגַלְגֶּלֶת קְטוֹרוֹת

מְנִיפָה שִׂיחִי לִמְרוֹם עֲצָתֵנוּ

כּוֹרַעַת בֶּרֶךְ בִּפְנֵי הֱיוֹתֵנוּ

רַבֵּי מַכְאוֹב, צוֹפְנֵי בִּינָה

מְחַפְּשֵׂי מָקוֹם בַּדֶּרֶךְ הַגְּדוֹלָה

אתֶנה

בָּעוֹלָם הַשְּׁלִישִׁי אֲנִי

מְחַפֶּשֶׂת שְׁנִיָּה לְעַצְמִי

חֵיק אוּלַי רֶחֶם לְהִשְׁתַּכְשֵׁךְ

לָנוּחַ רֶגַע. אַתָּה יוֹדֵעַ,

אָתֶנָה מֵעוֹלָם לֹא נוֹלְדָה מִבֶּטֶן

הָעוֹלָם הַשְּׁלִישִׁי אַתָּה

נוֹקֵב אוֹתִי בְּזָרוּתְךָ

מְתַעְתֵּעַ בְּהַזְמָנַת רְפָאִים

אֲנִי קִצְרַת נְשִׁימָה

כבְּדֵהָ מִמגָּנִיַּ

כָּמוֹהָ מִסְתַּכְסֶכֶת בֵּין הוֹרַי:

אָבִי שֶׁבִּקְּעַנִי מִגוּלְּגלְַּתָּא

וְאִמִּי שֶׁרָקְמָה חֲלִיפוֹת הַהֶדֶף

הַשְּׁלִישִׁי הוּא אֲנִי

הַשֵּׁנִי אֵינִי

בַּמִּסְדְּרוֹנוֹת אַתָּה תָּר אחַרַי

שנבלְעַתְיִּ עֻבּרָּה

הִנֵּה אֲנִי

צָפהָ

עַל מֵי מְנוּחָתִי

וְעַל אֵשֶׁד זַעַם מְפַכֶּה

מֵראֹשׁוֹ הַמְבֻתָּר שֶׁל אַב רַחֲמַי

משולשים

אוּלַי הָיִינוּ מַגִּיעִים לְבֶּרְמוּדָה

לַמְרוֹת שֶׁמְּשֻׁלָּשִׁים תָּמִיד

הִכּוּ בִּי בִּכְאֵב. אוּלַי הָיִינוּ

נִשְׁאָבִים אֶל הָאַגָּן הַמְשַׁגֵּעַ

צוֹלְלִים לְמַעֲמַקִּים שֶׁאִישׁ לֹא יָדַע

גַּם לֹא אִשָּׁה אוּלַי

הָיִינוּ מִתְפַּצְּלִים בַּמַּיִם הַיְרֻקִּים

מְאַבְּדֵי עַצְמֵנו לְדַעַת

נוֹשְׁמֵי זִימִים אוֹ חֲנוּקֵי רֵאוֹת

אֲבָל הַזְמַּן תַּם בַּיַבּשָׁה

גָּזַרְנוּ אוֹתוֹ בְּאִבְחַת הַמִּלִּים

וְהִנַּחְנוּ עַל הַסֵּפֶר: רִבּוּעִים עֲרוּכִים

שֶׁל נֶפֶשׁ מִשְׁתּוֹלֶלֶת אֶל עַצְמָהּ