לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
צמיחה מתוך טראומה על פי וירג'יניה וולף: תובנות מספרה "רישום צמיחה מתוך טראומה על פי וירג'יניה וולף: תובנות מספרה "רישום

צמיחה מתוך טראומה על פי וירג'יניה וולף: תובנות מספרה "רישום של העבר"

סקירות ספרים | 23/1/2018 | 9,330

וירג'יניה וולף, בספרה "רישום של העבר" (2011), מתארת את ההתמודדות שלה עם משברים נפשיים ואירועים טראומטיים בחייה, כולל אובדן בני משפחה. התובנות של הסופרת הן מעין שיעור מופלא... המשך

צמיחה מתוך טראומה על פי וירג'יניה וולף: תובנות מספרה "רישום של העבר"

 

מאת מנשה כהן

 

"רישום של העבר" הוא ספר הזיכרונות האוטוביוגרפי האחרון של וירג'יניה וולף (2011), בו היא מעלה על הכתב את מחשבותיה העמוקות והאינטימיות ביותר וחוזרת לזיכרונות המכוננים של ילדותה ויחסיה עם בני משפחתה. ברישומים אלה של העבר וולף עושה מעין אנליזה עצמית ומתבוננת לתוך נפשה וילדותה על ידי היזכרות וכתיבה חופשית ואסוציאטיבית. היא מתוודעת להתהוות נפשה כילדה ומגלה את הסופרת שבה, אבל בו בזמן היא מביטה בנפש האוניברסלית, בנפש "כל בני האדם". חייה בילדות מוצגים כמצויים ברובם במעין "ענני צמר גפן בלתי ניתנים לתיאור" (וולף, 2011, עמ' 28) והיא חווה אותם כ"חוסר ממשות" (עמ' 28); רק כשקורה משהו ש"מכה בה כברק" - כאלימות, פגיעה או מודעות פתאומית - היא מתעוררת ומתגייסת להביא את הסדר על כנו על ידי התבוננות וכתיבה, בה כל חלקי השלם מוצאים את מקומם. אז היא נרגעת. היא חשה שהיא כותבת, במקום לעשות כל מלאכה אחרת, כי היא "עושה דבר נחוץ לאין ערוך מכל דבר אחר" (עמ' 31). בעצם היא עושה תהליך של טרנספורמציה של הנפש ממנו אנו יכולים ללמוד.

דברים אלה מאירים כמה תובנות לגבי משמעות הטראומה והתהליך הפסיכותרפויטי בכלל. ראשית, "ענני הצמר גפן" המוזכרים נראים כמצב תודעה המאפיין את החיים המוגנים של רובנו, לפחות בגילאים הצעירים, בהם אירועים מתרחשים בלא מודעות יתרה ובתוך מסגרות המגדירות עבורנו את המציאות. זהו מיסוך שאנו יוצרים כדי שהחיים לא יגעו או יפגעו בנו יותר מדי. כך, כשמתרחש אירוע חריג, אולי טראומטי, הוא מכה בנו "כברק", כפי שטראומה יכולה לעשות. טראומה, כידוע, מוגדרת כאירוע המתרחש באופן פתאומי ובניגוד למצופה, כהלם קרב, תאונה או תקיפה מינית. הטראומה מלווה פעמים רבות בתהליכים דיסוציאטיביים המאופיינים בניתוקים ופרגמנטציה, והנפגע חווה עצב ודיכאון כשהוא לכוד בתוך בועת הפוסט-טראומה הממחזרת את עצמה. נזכור, שהתהליך הטיפולי הבסיסי כולל את עיבוד החוויה במטרה להחזיר את השלמות הנפשית שנפגעה ויצאה מאיזון. מה שמתואר כאן על ידי הסופרת הוא הצגה בהירה ויפה של התהליך הטיפולי, המתמקד בעיבוד ואיחוי החלקים המנותקים, ומטרתו ההוליסטית האולטימטיבית היא להגיע ל"שלם".


- פרסומת -

עוד מתארת הסופרת שלב נוסף בתהליכי ההחלמה מטראומה, שלב המוכנות הרגשית להיפגש ולהתעמת עם אירועים הנחווים כמכת ברק, על ידי פרשנות יצירתית של משמעויותיהם של "מכות הברק" האלו. ובמילים המדויקות שלה:

"אף על פי שבאופן מתמיה אני עדיין חוזרת ומוכה במכות הברק האלה, אני מקדמת אותם עכשיו בברכה. לאחר ההפתעה הראשונית, אני תמיד חשה שהן יקרות ערך עד מאד. וכך אני מוסיפה ומניחה שהיכולת להכיל מכות ברק היא ההופכת אותי לסופרת. אסתכן ואסביר זאת בכך שמכת ברק, במקרה שלי, מלווה בבת אחת בתשוקה להסבירה. אני חשה שספגתי מהלומה, אבל זו אינה כפי שחשבתי בילדותי, מהלומת אויב החבויה מאחורי הצמר גפן של חיי היומיום. זהו – ואם אינו עדיין הרי שהוא עתיד להיות - גילוי ברמה מסוימת. זהו אות לדבר מה אמיתי החבוי מאחורי מראית העין (הדגשה של כותב המאמר – מ.כ.) ואני הופכת אותו לאמיתי כשאני מביעה אותו במילים. רק כשאני נוסכת אותו אל המילים, אני הופכת אותו לשלם. ואותה השלמות פירושה שהוא איבד את כוחו לפגוע בי. אני חשה הנאה רבה מחיבור כל אותם חלקים נפרדים אלה לאלה יחדיו אולי מפני שבעשותי כך אני מעלימה את הכאב. זה אולי העונג העצום ביותר שאני מכירה" (עמ' 30).

יתרה מזו, הסופרת אומרת שמכאן היא מגיעה להשקפת עולם כללית ומאוחדת. כלומר, וולף נפתחת אז לשלם גדול יותר מעבר לעצמי האישי שלה: "מאחורי צמר הגפן חבוי דפוס שאנו – אני מתכוונת לכל בני האדם – קשורים בזה. שהעולם כולו הוא יצירת אומנות. שאנו חלקים... אנו המילים. אנו המוזיקה. אנו הדבר עצמו. ואני רואה זאת כשמכת הברק מטלטלת אותי במלוא אלימותה" (עמ' 31).

וולף מציגה כאן הבנה מעמיקה ומאירת עיניים של סוגיה שלמה של חווית קיום בה אנו חיים בתוך בועה מגנה של אמיתות. לצד ההגנה שבועה זו מספקת לנו, היא גם ממסכת את המציאות המורכבת - והמאיימת לעתים - והופכת אותה ל"חסרת ממשות". לכאורה, במציאות זו, הכל מתנהל על מי מנוחות עד ש"הממשות" פולשת למרחב הנפשי שלנו ומחוללת בו מהומה. אולי זהו "הממשי", במונחים של לקאן, הפולש לחיינו ומערער את המבנה הסימבולי המובנה בתודעה שלנו: "אנו יכולים לחיות את חיי היומיום שלנו מבלי לשים לב עד כמה הפילטרים הסמליים שאנחנו חיים בתוכם שומרים עלינו, עד שאנחנו נתקלים בהפתעה חזקה כל כך עד שהיא יכולה לפרוץ את הפילטר הזה שבאמצעותו אנו שומרים על עצמנו כקיימים. טראומה היא דוגמה מובהקת לפריצת הממשות" (אפרתי וישראל, 2011, עמ' 24).

אנו נאמר אז ש"זה לא מה שחשבנו", ונראה את האמונות שלנו על עצמנו, כבעלי שליטה וחסרי יכולת להיפגע, ועל החיים, כמתנהלים בצורה צודקת – מתנפצות לנגד עינינו ומשאירות את מוכי הברק חבולים וחסרי אונים (Janoff - Bulman, 1985; 2006). הטיפול הנפשי השגור מטפל בטראומה כפצע מדמם ועוזר לאדם לחזור לתפקוד, אך לא בהכרח מצליח לעזור לו לחזור לעצמו (כהן, 2012). לא כל שכן לצמוח אל מעבר לעצמו, מה שידוע כיום כצמיחה פוסט-טראומטית (סדן, 2012; כהן 2010; Calhoun & Tedeschi ,2006).

צמיחה פוסט-טראומטית מכוונת לשינויים חיוביים המתרחשים בחיי הנפגע לאחר טראומה, יחסית למצבו הנפשי והתפקודי לפני הטראומה: יצירת סדר עדיפויות חדש, תחושה מעמיקה יותר של משמעות במעשיו ובקיום שלו והעמקה ביחסים שלו עם אחרים. שינויים חיוביים אלו מתאפשרים בעזרת ובעקבות תזוזה (shift) או reframing במשמעות של הטראומה ותוצאותיה עבור הנפגע. תזוזה זו יכולה להופיע מתוך תובנות אליהן מגיע המטופל בעצמו, או בעידוד ובליווי של המטפל. מטפל הקשוב לאפשרות של צמיחה ולתפקיד שביכולתו למלא בהבניה של נרטיב אחר עם המטופל, יוכל לסייע לתהליך הצמיחה (Meichenbaum, 2006).

ברוח זאת, וולף מציעה לנו שבמקום רק להתגונן מפני "מהלומת אויב החבויה מעבר לצמר גפן" (וולף, 2011, עמ' 30), עלינו לנסות לראות במכות הברק הזדמנות לצמיחה וליצירת עצמנו מחדש כ"שלם" בתוך עולם משתנה ומתהווה, שהוא בבחינת יצירת אמנות, שאנחנו חלק ממנה.


- פרסומת -

חשוב לציין שבצד הרוח החופשית ומלאת ההשראה של הסופרת, מכות הברק הכו בה ללא רחם. החל מגיל 13, עת מתה אמה, ובגיל 15, כאשר נפטרה אחותה. אלו הצטרפו למיתות נוספות במשפחה, וכך – בהקדמתה של המתרגמת אנה הרמן - "נרקמו חייה בצל שרשרת המיתות של בני משפחתה. היא איבדה אותם זה אחר זה כמו שכבות עור" (עמ' 10). אפשר לתהות כאן מה הם "ממשות" ו"חוסר ממשות" בנסיבות חיים כאלו בצילו של המוות - סוגיה אקזיסטנציאלית בה התחבטה וולף עצמה כל חייה.

בעבודתי הטיפולית מצאתי שבמקרים מסוימים טראומה משמשת זרז ומנוף להתפתחות וצמיחה אישית, אשר יתכן ולא הייתה מתאפשרת לולא התרחשה הטראומה. במובן זה הטראומה מהווה מעין "קריאת התעוררות" לנפש העטופה בעננה של צמר גפן, כשהתחושה היא ש"זהו אות לדבר מה אמיתי החבוי מאחורי מראית העין" (עמ' 30), של תפקודם וחייהם שרצה להתגלות בעקבות הטראומה. אנשים אלה "מודים" לטראומה שאפשרה להם להתנער מדפוסים ולהתעורר לעצמי עמוק ואמיתי יותר וחוששים ש"יקחו להם" את ההישג, כפי שהסופרת מקדמת בברכה את מכות הברק שנגעו ופגעו בה (בנושא הצמיחה הפוסט-טראומטית ראו כהן 2010). מסקנתי מכאן היא, שבצד הטיפול בטראומה כחבלה, יש להיפתח לאפשרויות צמיחה שהטיפול יכול להוביל אליהן, מעבר לחזרה לתפקוד. מאחר שאין לאף אדם ערובה שלא יפגע במכות ברק כלשהן במהלך חייו, ההתבוננות של וירג'יניה וולף יכולה לסמן לנו אפשרות להיוולד מתוך אשליית עננת צמר הגפן המגנה, לתוך קיום שבאופן בלתי נמנע מטלטל אותנו - בין חוויות ממשות וחוסר ממשות.

 

 

מקורות

אפרתי, ד. וישראל, ד. (2011). הפילוסופיה והפסיכואנליזה של ז´אק לאקאן. האוניברסיטה המשודרת.

וולף ו. (2011). רישום של העבר. בן שמםן: מודן הוצאה לאור.

כהן מ. (2010). מהיצמדות לחוויה הטראומטית לצמיחה פוסט-טראומטית: דיון בדוגמאות קליניות. נדלה מאתר פסיכולוגיה עברית.

כהן מ. (2012). לחזור לתפקוד ולחזור לעצמי: שני ממדים בהפרעה ובטיפול בפוסט-טראומה. נדלה מאתר פסיכולוגיה עברית.

סדן ע. (2012). מעבר לטראומה והחלמה: אתגרים יחודיים בדרך לצמיחה פוסט-טראומטית מפגיעה מינית. נדלה מאתר פסיכולוגיה עברית.

Calhoun ,l.G & Tedeschi, R.G (2006). Expert companions: postttraumatic growth in clinical practice. In R.G. Calhoun &R.G. Tedeschi (Eds.), Handbook of posttraumatic growth: Research and practice. Lawrence Erlbaum Associates. U.S.

Janoff - Bulman, R. (1985). The aftermath of victimization: rebuilding hattered assumptions. In C. R. Figley [Ed.], Trauma and its wake. Vol 1. Brunnerg/Mazel: New York.

Janoff - Bulman, R. (2006).Schema-change perspectives on posttraumatic growth. In R.G. Calhoun &R.G. Tedeschi (Eds.), Handbook of posttraumatic growth: Research and practice. Lawrence Erlbaum Associates. U.S.

Meichenbaum, D.(2006).Resilience and postraumatic growth: constructive narrative perspective. In R.G. Calhoun &R.G. Tedeschi (Eds.), Handbook of posttraumatic growth: Research and practice. Lawrence Erlbaum Associates. U.S.

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: ספרים, טראומה
אסתר תירוש
אסתר תירוש
עובדת סוציאלית
שרון ושומרון, אונליין (טיפול מרחוק)
יהודה דוכן
יהודה דוכן
עובד סוציאלי
ירושלים וסביבותיה, אונליין (טיפול מרחוק)
ד"ר עידית שלו
ד"ר עידית שלו
פסיכולוגית
מטפלת זוגית ומשפחתית
תל אביב והסביבה
קורל לרין
קורל לרין
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
תל אביב והסביבה
עמירה איתיאל
עמירה איתיאל
מטפלת זוגית ומשפחתית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
יותם לביא
יותם לביא
פסיכולוג
תל אביב והסביבה

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אין עדיין תגובות למאמר זה.