פסיכולוגיה עברית

×	
Nikolai Reznichenko
Nikolai Reznichenko ©
זכור אותי

כתבות שטח

שעה, מקום, כורסא? מחשבות על סטינג

מה עושים אם ביום גשום במיוחד מגיעה מטופלת לטיפול כשבגדיה ספוגים מים? מוותרים על הפגישה? מקיימים את הפגישה כשהיא רטובה ודנים בתחושת אומללותה? או שמא מביאים לה בגדים יבשים, כפי שעשה ראובן דגן בסדרת הטלוויזיה "בטיפול"? סוגיה זו הייתה אחת מבין אלו שנידונו במפגש שערך המכון לפסיכואנליזה בת זמננו, אשר הוקדש לנושא של הסטינג הטיפולי והגמשתו. במפגש נידונו סוגיות הרלוונטיות לציבור המטפלים (תשלום, ביטולים, תקשורת בין פגישות, ועוד) וכן המשמעויות העמוקות יותר שנושא מושג "הסטינג" על פי אסכולות שונות.

מתפרסם מ 12/3/2011 | 19,354 צפיות

תגיות: |

 שעה, מקום, כורסא? מחשבות על סטינג

סיקור הרצאתן של גבי מן ושושי סיון: קירות גמישים - הסטינג כקונספט מרפא

מאת נעמה גורן

 

ההרצאה ניתנה ב- 25.2.2011 במסגרת סדרת ההרצאות "להיות מטפל פסיכואנליטי במאה ה-21" שמקיים מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו.  

 

מה עושים אם ביום גשום במיוחד מגיעה מטופלת לטיפול כשבגדיה ספוגים מים? מוותרים על הפגישה? מקיימים את הפגישה כשהיא רטובה ודנים בתחושת אומללותה? מכסים אותה בשמיכה, מציבים מולה תנור ומנהלים את הפגישה כרגיל? או שמא מביאים לה בגדים יבשים, כפי שעשה ראובן דגן בסדרת הטלוויזיה "בטיפול"? סוגיה זו הייתה אחת מבין אלו שנידונו במפגש שערך המכון לפסיכואנליזה בת זמננו, אשר הוקדש לנושא של סטינג והגמשתו.

נראה כי נושא הסטינג הוא נושא הקרוב לליבו של כל אחד מאיתנו, אולי בשל העובדה שכולנו נאלצים להתמודד עם סוגיות שונות של סטינג פעמים רבות. המאה ה-21, אשר מכתיבה קצב מהיר ומקצרת מרחקים גיאוגרפיים, מציגה בפנינו אתגרים חדשים ומקשה על שמירת הסטינג המקובל, אותו טבע פרויד במאה הקודמת, כשהיום יום היה נראה אחרת.

ב-1913 התייחס פרויד בכתביו לסוגיית התשלום כאשר מטופל מבטל. הוא קבע סטינג נוקשה, אשר נועד להגן על המטפל ולצמצם את מספר הביטולים – המטפל משכיר למטופל שעה קבועה, והמטופל אחראי עליה ומשלם עליה, גם אם הוא בוחר לא להשתמש בה. הוא ציין שצבירת חובות גורמת למטפל לנטור טינה למטופל בחשאי או בגלוי. למרות כל זאת, גם פרויד הגמיש את הסטינג, למשל בכך שויתר על תשלום ממטופלים מעוטי יכולת ואף יצא לחופשה עם מטופל.

ויניקוט ציין את חשיבות ההיענות לצרכי העצמי הסובייקטיבי של המטופל על פני כללי סטינג אובייקטיביים, וטען לתהליך אינסופי של יצירת גבולות עם כל מטופל. הוא ציין שהחדר הוא המשך ישיר של גוף המטפל ולכן יש משמעות יתרה להתאמה המדויקת לצרכי המטופל. לדבריו, מטופל שמקבל הרשאה לבטא את עצמו בטיפול, על צרכיו השונים, ומרגיש שהמטפל מתאים את עצמו אליו, חש חופשי לפתוח את חוויות העבר ולחיות את עצמיותו ובכך לאפשר צמיחה של העצמי האמיתי שלו.

בהרצאתה, דנה ד"ר גבי מן בסוגיות שונות של הסטינג, אשר נוטות לצוץ בטיפולים במאה ה-21, ותיארה סיטואציות טיפוליות הנוגעות לסוגיות השונות. אחד הנושאים היה ביטול פגישות ובחירתו של המטפל לגבות או לא לגבות תשלום על פגישה מבוטלת. היא ממליצה לקבוע מראש כלל ברור לגבי ההתראה המותרת לביטול פגישה ללא תשלום, כאשר על כל מטפל לקבוע את משך ההתראה המתאים בעיניו. היא ציינה כי דווקא מתן אפשרות סבירה לביטולים מצמצמת אותם, כך שמטופלים בוחרים להגיע למרות האפשרות לא להגיע. על פי גישתה, הקשחת הגבולות נדרשת רק במקרים נדירים, בהם המטופל זקוק למסגרת הטיפולית כגבולות שומרים ומגנים או שהוא אינו מסוגל לשמור על הכללים או משתמש בגמישות באופן לא ישר.

נושא נוסף שנידון הוא נושא הטיפול או ההדרכה באמצעות תקשורת אלקטרונית – סקייפ, צא'טים וטלפון. ד"ר גבי מן פתחה את הדיון על אפשרות כזו כאשר יש אילוצים מיוחדים, כגון במהלך חופשה, במהלך שבתון, בעקבות העתקת מקום המגורים של אחד מהצדדים או במקרי חירום. נראה היה שהיא אינה פוסלת אפשרות זו, אך שמה דגש על בחינת תחושותיו של המטופל לגבי טיפול כזה. היא הזכירה טיפול של אדם המעתיק את מקום מגוריו למדינות שונות לעיתים תכופות, כאשר הסטינג הטיפולי נשמר: למרות שינוי מיקומו הגיאוגרפי, הטיפול נערך ביום ובשעה קבועים באמצעות הסקייפ. היא ציינה כי הגמשות אלו של הסטינג יכולות לבטא הבנה רבה של המטופל, וכך להחיות את העצמי שלו, להעצים ולהציף צרכים חדשים שלו, לקדם נפרדות ותחושות של חופש ולאפשר התקדמות בטיפול. הדיון הזה עורר אצלי מחשבות על שינוי סטינג שעשיתי עם מטופל מדוכא, אשר עבר תקופה קשה במיוחד, בה נהגנו לנהל שיחה מדי ערב. השיחה היומית הרחיבה את תחושת ההחזקה וסייעה לו להתארגן לקראת היום הבא. חשבתי על כמה היה הדבר ספונטני, איך הייתה התכווננות אנושית לצרכיו המשתנים, מתוך אותנטיות של הקשר הטיפולי והכרה בצרכים המיידים שלו ולא מתוך התאמה למסגרת תיאורטית זו או אחרת. הדיון גרם לי לעצור ולחשוב על כך שהשינוי נעשה באופן ספונטני ולא בשל אמונה תיאורטית כלשהי. התחלתי לתהות איזו תיאוריה צעד זה הולם, אך נותרתי עם המחשבה שכאשר קיימים קשר אותנטי, הקשבה והכרה אמיתית של המטופל, שינוי סטינג שכזה, באם הוא נחוץ באם הוא נעשה מתוך מרחב פעולה שיש למטפל ולא מתוך "הידחקות לקיר", יכול להופיע באופן ספונטני, ללא תלות במסגרת התיאורטית בה פועל המטפל.

אחרי כן עבר הדיון לנושא הכסף, כאשר ד"ר גבי מן תיארה התייחסות של הוגים שונים לנושא זה. היא הדגישה כי מחשבותינו לגבי כסף מעוגנות בהקשר תרבותי וכי יש לקחת בחשבון את המשמעות הפרטנית שכל מטופל נותן לכסף. היא מציעה כי סוגיית הכסף היא מרחב מעברי לבימוי הדרמה ההעברתית, בה מתקיימים תרחישים של התמסרות, אהבה, כניעה, לקיחת אחריות וכדומה. כשדיברה, הרגשתי שאני, כמו כולם, יודעת בדיוק על מה היא מדברת – גם אני מתמודדת עם סוגיות כאלו, גם אני תוהה לעצמי לאחר מעשה אם פעלתי באופן הטוב ביותר בו יכולתי לפעול, וגם אני שואלת את עצמי הרבה פעמים עד כמה עליי לפעול בהתאם לנורמות ולכללים המוכתבים על ידי תיאוריות טיפוליות שונות ועד כמה עליי לפעול בהתאם לתפיסה שהדרמה שמתחוללת בטיפול הספציפי היא ייחודית, שונה וחד פעמית, ולכן צריכים להיכתב לה כללים משלה.

לבסוף, ציינה ד"ר גבי מן כי שינויים ספונטניים או מתוכננים בסטינג, אשר מתרחשים לעיתים אף מחוץ למודעותו של המטופל, מהווים הזדמנות לחשיפת אמיתות וצרכים אינטואיטיביים, שלא היו ידועים קודם לכן ולא קיבלו ביטוי מילולי. היא מציינת כי ניתן להתייחס לשינוי סטינג כרגע יצירתי בו ניתן ביטוי ליצירה חדשה, אשר יכולה להעצים את הפוטנציאל הטיפולי. לסיום, הקריאה ד"ר גבי מן את השיר הבא:

"המכמורת קיימת עבור הדג. משתפסת את הדג, אתה יכול לשכוח את המכמורת./ המלכודת קיימת עבור הארנבת. משתפסת את הארנבת, אתה יכול לשכוח את המלכודת. / מילים קיימות עבור משמעות, משתפסת את המשמעות, אתה יכול לשכוח את המילים. / מי יתנני אדם ששכח את המילים, כדי שאוכל להחליף איתו מילה." (מאת: צ'ואנג-טסה. תרגום: יואל הופמן).

היא סיכמה ואמרה כי "הסטינג קיים כדי לייצר קשר איתן עם המטופל. משתפסת אותו, אינך צריך להיות עסוק בסטינג, ומי ייתן שנוכל לשכוח את הסטינג כדי לשמור אותו."

הלפיד עבר לגברת שושי סיון, שדיברה על הגמישות בסטינג כהכרה בעובדות החיים: הכרה במציאות, בה לכל צד צרכים שונים, בנפרדות הצדדים, בזיווג ההורים כמקום יצירתי ובזמניות של קיומנו. שינוי בסטינג הינו חדירה של המציאות לטיפול, והמטפל חש שהוא מחויב להגיב באופן מיידי ושמרחב החשיבה שלו מותקף. הפרת האיזון הקיים מעוררת את הצרכים השונים של שני הצדדים ובכך מדגישה את נפרדותם. עולות אצל המטפל שאלות לגבי זהותו המקצועית והמסגרת התיאורטית לאורה הוא עובד. מטפל עלול להגיב בקונקרטיות, צמצום ונוקשות מתוך נסיגה למקום בטוח. אך הגברת שושי סיון טוענת שכניסת המציאות לחדר הטיפולים יכולה להפר איזון שהושג ודווקא לפתוח מרחבים חדשים להתקדמות הטיפול, אם המטפל מאפשר תזוזה. ביון מציין כי לעיתים נחוץ למטופל שהמטפל יסכן את מקומו ותפקידו, כדי שהמטופל יוכל להסתכן בטיפול. הגברת שושי סיון טוענת שהגמשת הסטינג מגמיש גם את המרחב הטיפולי, ובכך יכול להיות בעל אפקט תרפויטי. לדבריה, הסטינג מייצג את העמדה המנטלית של המטפל. כשאר המטפל חש שיש לו חופש פעולה ושיוכל להגמיש את הסטינג אם יראה בכך צורך, הוא מכוון לתפקידו האנליטי ולא חש מחויב לכללים אשר אינם תואמים לתפיסתו הנוכחית את המצב הטיפולי. לפי סימינגטון, ליבה של הטכניקה האנליטית הוא לשחרר את המטפל והמטופל מאילוצים חיוניים כדי לעודד את התפתחות העולם הפנימי. הדבר מקדם את הטיפול כל עוד הטכניקה אינה הופכת לסוכנת של אילוץ חברתי חדש. עם זאת, קיימים מקרים בהם המטפל מגמיש את הסטינג מתוך רצון לחלץ עצמו ממצוקה ומלחץ ולא מתוך חופש פעולה. כאשר זו הסיבה להגמשת הסטינג, ולא טובת המטופל, נוצרת קונקרטיזציה ותחושה של היעדר מרחב פעולה.

בהמשך, צפינו בשני קטעים מתוך הסדרה "בטיפול", כאשר באחד מהם יש הגמשה גדולה של הסטינג ואילו בשני יש הקשחה גדולה שלו. נערך דיון על שתי הסיטואציות הללו והמשתתפים במפגש חוו את דעותיהם ואף תיארו התמודדויות שונות שלהם עם מצבים שונים בהם אותגר הסטינג הטיפולי. הדיון היה פורה והיה נראה שהמשתתפים במפגש מזדהים עם סיטואציות שונות שתוארו. מהדיון עלו האופנים השונים בו אנו מתמודדים עם מצבים כאלו והאמונות השונות שלנו לגבי הגמשת הסטינג ולגבי האופן בו כדאי לעשות זאת. הרגשתי שהמפגש הזה השאיר אותי עם הרבה חומר למחשבה, ובעצם, את כולנו. 

 

 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

גורן-פלג, נ. (2011). שעה, מקום, כורסא? מחשבות על סטינג. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 19/5/2019, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2563

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אין עדיין תגובות למאמר זה.