פסיכולוגיה עברית

×Aneta Karaś
Aneta Karaś ©
זכור אותי

מאמרים

טיפול בלקויות ב"משימות ניהוליות" באמצעות משחקי מחשב

המאמר עוסק בטיפול באמצעות משחקי מחשב (מסוג "משחקי פעולה") בילדים עם לקויות ב-"משימות הניהוליות" כאשר לצד הילד המשחק נמצא מטפל פעיל אשר מומחה בהקניית פרוצדורות של שליטה ובקרה. ההיפותזה שלנו היתה, שנוכחותו של המטפל, שמנחה, מתרגל ומדגים את פעילות "המשימות הניהוליות" ובעיקר את "הדיבור העצמי", תוביל לשיפור בפונקציות הניהוליות של הילד. היפתוזה זו נתמכה על ידי תוצאות המחקר שערכנו.

מתפרסם מ 5/6/2009 | 23,991 צפיות

תגיות: | |

טיפול בלקויות ב"משימות ניהוליות" באמצעות משחקי מחשב

TREATMENT OF DISABILITIES IN "EXECUTIVE FUNCTIONS"  

 WITH COMPUTER GAMES

 

ד"ר רינסקי חיים M.D מנהל פסיכיאטריה לילדים ונוער ת.ל.מ

עופר תמנע M.Ed מטפל תפקודי-רגשי ודוקטורנט בתחום "פונקציות ניהוליות"

 

מבוא: "המשימות הניהוליות"

מושג ה"בקרה הקוגנטיבית" הוכנס לשימוש ב- 1975 ע"י הפסיכולוג האמריקאי מיכאל פוזנר. המושג מתייחס למערכת הממונה על שמירת ההפרדה בין שיקולים רציונליים לשיקולים אמוציונליים, והיווה הרחבה לעבודותיו של דונלד ברודבנט משנות ה- 50, שהפריד בין פעולות אוטומטיות ופעולות מבוקרות. על פי ברודבנט, הפעולות האוטומטיות כפופות לביקורת הדחפית בעוד הפעולות המבוקרות כפופות למנגנונים קוגניטיביים ואמוציונליים. בעקבות ברודבנט, שיפרין ושניידר (1977) השיקו את המושג "הקשבה בררנית" (( SELECTIVE ATTENTION המתייחס ליכולת לשמר את התבנית ההתנהגותית והחשיבתית גם לנוכח גורמים מסיחי דעת.

 התרחבות המחקר (ארל מילר ויונתן כהן, 2001) ושיפור היכולת לבחון מנגנונים נוירולוגיים מצאה, כי פעולות הבקרה הקוגניטיבית נמצאות בשליטה של הקליפה הפרפרונטלית.

ראסל ברקלי (1998) הציע להחליף את המושג "בקרה קוגנטיבית" במושג "משימות ניהוליות" על מנת לשים את הדגש על זיהוי התחום הבעייתי בו בא לידי ביטוי כשל במערכת. לתפיסתו המשימות הניהוליות כוללות:

  1. תחושת הזמן – היכולת לשימור הקשר בין שלבי ביצוע משימה לבין הזמן כמשתנה אובייקטיבי.
  2. דיבור עצמי – היכולת לנהל דיון פנימי אודות דרך ביצוע משימה, הצגת השיקולים, ודרכי ההחלטה תוך שימוש במילים (כפי שניתן לצפות אצל פעוטות) וללא שייפגע תהליך ביצוע המשימה בפועל.
  3. זיכרון עבודההיכולת לשלוף ייצוגים מחשבתיים הקיימים במוח במצב פעולה ברגע נתון. קיומם מאפשר, תוך כדי ביצוע משימה מסויים, לשמור בזיכרון את המטרה המיועדת וכמו כן אופציות ביצוע אלטרנטיביות.
  4. מעבר בין משימות – מחייב "הטענה" של מטרה ואופן ביצוע של משימה חדשה, תוך ניטרול המשימה הראשונה והפרדה בין נוהלי הביצוע.
  5. יכולת תכנון עתידי – ("ראיית הנולד") הפעלת דיכוי תגובה לגירוי עד לביצוע זיהוי והעברה מהירה של לקחי עבר לזיכרון העבודה, תוך כדי הגדרת קדימויות ביצוע יעילות.
  6. הפרדה בין שיקולי רגש ושיקולי היגיון – ניהול ביצוע משימה הוא במהותו פעולה קוגניטיבית. היא מחייבת שמירת שיקול דעת אובייקטיבית תוך ניטרול הנטייה לצבוע ברגשות את התהליך (ניטרול ההתייחסות הסובייקטיבית) במיוחד אל מול רגשות "משתלטים" כגון: תסכול וכעס .

 

התיאוריה של המודל הטיפולי המוצע - הזזת "האופק התפקודי":  על הקשר בין לקויות ב"משימות הניהוליות" ובין גורמי התמצאות וחרדה

במסגרת טיפול באוכלוסיית ילדים בגילאי טרום-התבגרות שאובחנו כ- ADHD, בוצע מעקב במשך שנתיים אחר עשרה מטופלים עם לקויות ב"משימות ניהוליות". ילדים אלה שולבו בתכנית טיפולית מיוחדת של תרגול במשחק מחשב מסוג "משחקי פעולה" - לצורך העניין משחק סימולציה של שליטה ובקרה.

המעקב העלה שקיים קשר בין מצבי פגיעה ב"משימות ניהוליות" לבין תופעות של קושי או כשל "בקריאה ובהתמצאות בסיטואציה", או במילים אחרות פגיעה של "דיסאוריינטציה סיטואציונלית". זאת ועוד, המעקב מצא שפגיעה בהתמצאות קשורה ואולי אף גורמת לתופעות של חרדה. המצבים מתאפיינים בביטויים של התגברות פעילות היתר, מצוקה, חוויות של אזלת יד וייאוש, ניסיונות "לברוח" מהמצב ולעתים תסכול וכעס, עד כדי ACTING OUT.  

יוצא מכאן, שאלו שאצלם קיימת פגיעה ב”משימות הניהוליות” מועדים לקשיים בתפקוד ובחוויות ההתמצאות בסיטואציה, ולפיכך הם בסיכון גבוה להיכנס למצבי חרדה.

 

טיפול ע"י הזזת "האופק התפקודי"

מכיוון שמשימות הניהוליות" מארגנות ומווסתות את ההתמצאות ואת יעילות התפקוד, הרי שלקויות במשימות אלה פוגעות בהיקף התפקוד ובמשכו, ובהתאם חלה ירידה גם באיכות ובכמות התוצרים. במילים אחרות, מתקבלת הצטמצמות של אופק התפקוד – המרחב ההתנהגותי, הרגשי והתפקודי שכלפיו יש לאדם תחושת ספיקה סובייקטיבית, כלומר הרגשה פנימית של ביטחון שהמשימה ברת ביצוע, זאת גם מבלי שתחושה זאת מבוססת על ניסיון קודם.

נשאלת השאלה, מה יכול לשנות מערכת לקויות המושתתת על פגיעות נוירולוגיות-אורגניות במהותן –  מעין "פגעי חומרה"  ולהרחיב את ה"אופק התפקודי"?

התפיסה המובילה משך שנים רבות היתה שיש לבנות מערכות "עוקפות לקות" כדי לשחרר יכולות קיימות הנחסמות ע"י הלקות. קיימים היום מערכים של "הוראה מתקנת" מסוגים שונים, המנסים להתגבר על הקושי באמצעות גישה זו . (Ottenbacher, 1983)

אוטונבכר (1983) מציג ממצאים של שיפור מובהק במשימות חלוקת קשב על ידי ביצוע פעולות חזרתיות מהסוג היוצר גרייה וסטיבולרית. לפי ממצאיו, טיפולים אלו הביאו לעלייה בסף העירנות, בהתנהגות של חקירה ויזואלית, בהבשלה, בקואורדינציה המוטורית ובאינטגרציה של רפלקסים.

מצד שני  ניסויים רבים, החל בשנות השבעים ועד היום Ramachandran & Braddick,1973  ) ; , 1984   ; Ball & Sekuler   Sagi   & Tanne , 1994; Sirenteanu  & Regina, 2000 ) הראו שמתחולל שיפור בביצוע בעקבות תרגול (מסוגים שונים), אך הלמידה הפרצפטואלית, במידה שבכלל הופיעה, היתה ממוקדת-משימה Green - Shawn & Baveller ,  2003) ). במילים אחרות, לא הושגה הכללה למשימות אחרות.

שאון-גרין ובוולר ( 2003) הראו, שמשחקי מחשב מהסוג של "משחקי פעולה" משנים באופן כללי את הקשב הויזואלי הבררני (VISUAL SELECTIVE ATTENTION), ובסדרת ניסויים מתוחכמת הדגימו שמשחקי פעולה עדיפים באופן מובהק על משחקי שליטה, וכי יש קשר ישיר בין שיפור במשחק לבין שיפור ב"משימות הניהוליות" על המימדים הבאים: עיבוד קשב ראייתי (VISUAL ATTENTIONAL PROCESSING) , אירגון מרחבי, ובשילוב גורם הזמן בביצוע.

כיום האמצעי העיקרי לטיפול בבעיות קשב וריכוז ולריסון התנהגותי נעשה בעזרת תרופות אנטיפסיכוטיות. הטיפול יעיל במרבית המקרים, אך יקר, וכמו כן זהו טיפול מסורבל, שעלול לפגוע באיכות החיים של המטופל (Posner & Snyder ,1975).

ההתערבות הטיפולית המוצעת: המחשה של מערכת בקרה פנימית על-ידי הדמייה

ההתערבות הטיפולית המוצגת במאמר זה בוצעה עם ילדים בעלי לקויות למידה שסבלו מקושי משמעותי בביצוע "משימות ניהוליות", תוך אימפולסיביות משמעותית, המלווה בקושי במעבר ממשימה למשימה (ריגידיות תפקודית), הפרעת קשב וריכוז, חרדה ותוקפנות עד כדי סרבנות

הטיפול עסק בשיפור "הפונקציות הניהוליות" הלקויות על ידי הדמייה במשחק מחשב מסוג משחקי פעולה. נקודות המוצא של ההתערבות המוצעת היו:

1.                  תהליך נפשי לא מבחין בין מציאות ריאלית לתהליך וירטואלי, מה שמאפשר שימוש בפרוצדורה וירטואלית לתרגול מצבי מציאות. זאת ועוד, הטיפול הווירטואלי באמצעות הדמייה משתמש במציאות שעל המסך כמזמינה התנסויות,  מאתגרת, מעודדת קשר עם המציאות, וכן מעודדת חתירה להבנה של מערכת החוקים המפעילה את אותה מציאות, ורצון לפעול על פיה.

2.                  ממצאי המחקרים שהוזכרו נותנים עדיפות לסימולציה על ידי משחקי פעולה על פני משחקי שליטה.

3.                  יש צורך בהבניה של הסיטואציה ודירוג של מורכבויותיה, הן לגבי הנתונים והן לגבי הוויסות הרגשי.

4.                  וחשוב מכל - ניתן להשיג שיפור בתפקוד של "המשימות הניהוליות" הלקויות, בסיוע מטפל המומחה בהקניית פרוצדורות של שליטה ובקרה.

 

 

להלן קטעים מתוך אחת ההתערבויות המדגימות את דרך הביצוע ומשמעותו. מדובר במשחק פעולה ממוחשב המופעל על ידי המטופל בעזרת גויסטיק המוצג על מסך 40 אינץ בעל רזולוציה גבוהה. המטופל עומד מול המסך ולידו ומעט מאחוריו ניצב המטפל (כך שהוא מחוץ לשדה הראייה של המטופל).

משחק המחשב הינו משחק בעל דגם סטנדרטי: המטופל מפעיל דמות לוחם בעל כושר תעופה. עליו להעביר אותו מסלול הכולל מכשולים ואויבים המנסים להשמיד אותו:

מקראה:

מהלך המשחק- בצבע חום מודגש.

מושגי מפתח של המטפל – מודגש באיטליק

ה-"משימות הניהוליות" המופעלות-מצויינות בסוגריים מרובעות.

קטע I:  

הלוחם עולה זז ימינה מטפס למעלה.

מטפל: חכה, תזכור את הסדר.

[דיבור עצמי, זכרון עבודה ותחושת הזמן]

שחקן :מה?

ממשיך לעלות, סכין מגיעה מצד שמאל והוא נופל

מטפל: תזכור מתי הסכין תגיע, כל זה יעזור ללוחם לעלות.

[דיבור עצמי ויכולת תכנון עתידי]

הלוחם עולה ,זז שמאלה וימינה שוב סכין מגיעה מצד שמאל והוא ונופל.

מטפל: יפה, זה לראות את הסכנה בטרם עת.

[דיבור עצמי ויכולת תכנון עתידי]

הלוחם עולה שוב, סכין מגיעה מלמטה מצד ימין מפילה אותו.  

מטפל: תסתכל מה קורה, יפה, צריך להסתכל ולראות גם למטה וגם למעלה. יש מהירות, יותר מדי מהירות. [דיבור עצמי ומעבר בין משימות]

עולה שוב מהר ונופל. עולה שוב ממהר, הסכין פגעה בראש ונופל.

מטפל: עצור. תסתכל מה קורה, עכשיו למעלה, תעלה למעלה.

עכשיו תעצור. סבלנות, חכה. חכה. סבלנות. קפוץ! שמאלה, שמאלה. תעצור!

[דיבור עצמי, זכרון עבודה ותחושת הזמן]

 

הערות:

  1. הקטע לקוח משלב התחלתי של המשחק.
  2. אין למעשה יוזמת תקשורת מצד השחקן עם המטפל.
  3. יש הקשבה להנחיות המטפל והתאמת ההפעלה להנחיותיו.
  4. המטפל משתמש במושגים אחידים של הפעלה ועידוד.
  5. המטפל מבצע דווח שוטף (running commentary) של מהלך המשימה,
  6. בחינה של התהליך חושפת שפעולת המטפל היא למעשה חיזוק ותחליף של ה-"משימה הניהולית" בכלל ושל הדיבור עצמי בפרט (היכולת לנהל דיון פנימי של דרך ביצוע משימה, הצגת השיקולים, ודרכי ההחלטה תוך שימוש במילים)

 

 קטע II:

מטפל: אני אגיד לך מה הבעיה. כשאתה עובר הסכין פוגעת ברגל. הבנת אותי? אתה רואה את הראש שלו, ואתה חושב שעברת, לא! הרגל שלו...

[דיבור עצמי, יכולת תכנון עתידי והפרדה בין שיקולי רגש ושיקולי היגיון]

הלוחם עולה שוב, זז ימינה, קופץ וממשיך לעלות ימינה, מחכה, זז ימינה וקופץ למעלה, שוב קופץ, חוזר קצת אחורה והולך שמאלה.

מטפל: למעלה יופי, עוד אחד.

[דיבור עצמי]

הלוחם קופץ למעלה וממשיך לעלות שמאלה, עולה, עולה,קצת ימינה, מחכה, קופץ ועולה.

מטפל: חכה, סבלנות, סבלנות, טיפה אחורה. שמאלה, שמאלה, תעצור שניה, שמאלה, שמאלה, תישאר שם. תקפוץ, הייתי קופץ, למעלה, תזהר מהסכינים, סבלנות, עכשיו סכינים, סבלנות, ימינה, עלה למעלה, סבלנות, סבלנות, תשאר באמצע.

[דיבור עצמי והפרדה בין שיקולי רגש ושיקולי היגיון]

הלוחם מחכה בסבלנות שהסכינים יעברו, וממשיך לעלות, לוקח קצת שמאלה, חוזר קצת למטה...

מטפל: תראה אתה חייב לעלות, אתה חייב לעלות. סבלנות, חכה. זה הסוף. תהיה סבלני. שמאלה, למטה, שמאלה. שמאלה. יפה. חכה. תהיה סבלני. זה הסוף. קפוץ.

[הדיבור עצמי והפרדה בין שיקולי רגש ושיקולי היגיון]

ומשם שמאלה, קופץ למעלה, מטפס ושוב קופץ, הלוחם פותח את התיבה הכחולה והירוקה, רץ מהר, קופץ מעיגול לעיגול עד שמגיע לתיבה נוספת ופותח אותה ומגיע לסוף!

מטפל: הצלחת!. גדול! ענק! ענק שבענקים! אשף!   [דיבור עצמי]

 

הערות:

  1. קטע זה לקוח משלב הסיום של המשחק.
  2. ניכר שהמטפל הצליח לשמש בתפקיד ה"משימה הניהולית" של הדיבור העצמי ובאמצעותה להפעיל יכולת תכנון, מודעות לגורם הזמן והפרדה בין רגש לחשיבה ודרכם לגרום לשיפור משמעותי ביכולת ספיגת התסכול ולשיפור בביצוע.

 

בליקוי למידה יש קושי במנגנוני ההכללה ובעיקר בזיהוי המנגנונים הכלליים של המצב שאיתו מתמודדים - למידתי, חברתי ואחר. הלקות הנויורולוגית יוצרת פגיעה ביכולת קליטת רצף אינפורמציה, וחוסר הרצף הזה פוגם ביכולת תפיסת המבנה של המשימה.

לנוכח לקות זו, נוצר קושי לזהות את המבנה של הסביבה, ועד שזאת לא הופנמה לא ניתן לתכנן ולצפות את מהלך האירועים בתוכה. לכן  תגובות רבות של ליקויי למידה הן חלקיות ולא מתאימות.

מנגנון ההתנסות הוירטואלי המוצג מאפשר למטפל לפשט את ההתנסות לדרגה כזו שאפשר יהיה להתחיל תהליך של הכללה. כך שבעוד המציאות מאמתת את הילד עם מצבים מורכבים המקשים על הכללה- בשיטת הטיפול המוצעת של משחק וירטואלי, ההדמייה מאפשרת הפשטה, שמהווה נקודת מוצא להמשך התמודדות עם מורכבות הולכת וגדלה, כאשר תהליך ההדמיה יוצר אירוע חזרתי של התנסות מדורגת ומאפשר הפנמה מדורגת של הסטרוקטורה של המציאות.

בנוסף, המטפל המלווה את הטיפול מהווה דמות המשקפת למנגנונים הנפשיים הפנימיים הערכה, שיפוט, דימוי עצמי וצפי. במילים אחרות, המטופל מפנים, בנוסף להכללת ההתנסות הוירטואלית, גם את תהליך הבקרה והתכנון וההתייחסות הרגשית של המטפל לתהליך, לרבות הוויסות והביצוע.

תהליך ההתנסות הוא בסופו של דבר חלק מהבניה של ה-self . המבנה של ה-self היא ההשתקפות של המבנה של המציאות וכל ההדמייה המוצגת דרך משחק המחשב כפופה לכך.

ניתן להשתמש במערכות משחק והדמיה אוטומטית (ללא לווי מטפל) לאימון וויסות אופטימלי. אולם מתוך הנסיון הטיפולי שלנו והמעקב אחר מטופלים במשך שנתיים נראה לנו שאין אפשרות לוותר על מקומו של המטפל בתהליך הווירטואלי, בשל הצורך במשוב מתואם ומדויק, וויסות ו"שיקוף ודוגמא" המותאמים לסיטואציה הספציפית, שכן בנוסף למיפוי גיאוגרפי ופוטנציאלי שעושה משחק ההדמיה עצמו, יש צורך במיפוי אמוציונלי שיכול להינתן רק ע"י מטפל מנוסה.

ניתן להמשיל את המצב לתהליך ההתמצאות במרחב בו יכול אדם להיעזר ב-GPS , אך ברגע שיקלע לחוסר וודאות וחרדה, ימצא עצמו משותק למרות המכשיר, אלא אם כן יהיה מלווה אנושי שיחזיר לו את ההתמצאות (כלומר: את יכולת השימוש ב-GPS).

מסקנות

מעקב של שנתיים, אחר עשרה ילדים בגילאי טרום-התבגרות בעלי לקויות ב"פונקציות ניהוליות", תוך שימוש בטיפולי הדמייה באמצעות מטפל אנושי כמתואר לעיל, העלה תוצאות מעודדות. נצפתה העלמות של החרדה, שיפור עקבי בהתמודדות עם לקויות ב"משימות הניהוליות" ובהתייחסות אופטימית "ומשחקית" למשימות.

מתוך המעקב נראה בברור, שמטפל אנושי מהווה מתרגל ומדגים של פעילות "המשימות הניהוליות" ובעיקר של דיבור העצמי" המווסת והמארגן. ואכן צפינו שוב ושוב בכך שהנבדקים חוזרים ואומרים לעצמם ברגע המתאים את המשפטים ששמעו מפי המטפל בזמן התירגול הראשוני, תחושת הזמן והתיזמון משתפרת ונשמרת לזמנים ארוכים יותר. כך גם מיקוד המטרה, זיכרון עבודה, יכולת התכנון העתידי והכפפת הסיפוק המיידי על מנת להשיג מטרות עיקריות –  כלומר הפרדה בין שיקולי רגש ושיקולי היגיון וריסון האימפולסיביות. ממצא שזה הוכלל גם במשימות מחוץ למסגרת הטיפול: בבית- לפי דווחי ההורים ובביה"ס- לפי דווחי המורים.

לסיכום, ההיפותזה שלנו שקיים הבדל משמעותי בין מצב בו הפעילות באמצעות מחשב נעשית באופן עצמי על ידי המטופל (מטופל ומחשב בלבד), או תוך פעילות בלווי ובקרה של מטפל אנושי קיבלה תמיכה נרחבת מהבדיקה הראשונית ובהשוואה לממצאים המדווחים בספרות המקצועית. אישוש מדעי של היפותזה זו מחייב מחקר מקיף עם קבוצת ניסוי וקבוצת בקורת.  

 

ביבליוגרפיה  

Ahissar, M. & Hochstein, S. (2000). The spread of attention and learning in feature search: effects of target distribution and task difficulty. Vision Res. 40, 1349–1364.

Ahissar, M., Laiwand, R., Kozminsky, G. & Hochstein, S. (1998).Learning pop-out detection: building representations for conflicting target-distractor relationship. Vision Res. 38, 3095–3107

Ball, K. & Sekuler, R. A specific and enduring improvement in visual motion discrimination. Science 218, 697–698 (1982).

 Barkley, R. (1998). ADHD : Handbook for Diagnosis and Treatment. New-York, Guilford Press.

Fiorentini, A. & Berardi, N. Perceptual learning specific for orientation and spatial frequency. Nature, 287, 43–44 (1980).

Fahle, M. & Edelman, S. (1993).Long-term learning in vernier acuity: effects of stimulus orientation, range, and of feedback. Vision Res. 33, 397–412

 Green C Shawn & Baveller Daphne ( 2003) Action Video Game Modifies Visual Selective Attention. Nature, 423:534-537. 29 May.

Karni, A. & Sagi, D. (1991).Where practice makes perfect in texture discrimination: evidence for primary visual cortex plasticity. Proc. Natl Acad. Sci. USA 88, 4966–4970

Miller EK, Cohen JD (2001). "An integrative theory of prefrontal cortex function". Annu Rev Neurosci. 24: 167–202.

Ottenbacher, K.( 1983)Developmental Implications of Clinically Applied Vestibular Stimulation. Physical Therapy, 63(3):338-342. Mar..

Poggio, T., Fahle, M. & Edelman, S. (1992).Fast perceptual learning in visual hyper-acuity. Science 256, 1018–1021

 Posner, MI., Snyder, C.R.R. (1975). "Attention and cognitive control". In: Solso RL. Information processing and cognition: the Loyola symposium. Hillsdale, N.J: L. Erlbaum Associates.

 Ramachandran, V. S. & Braddick, O. (1973).Orientation-specific learning in stereopsis. Perception 2, 371–376

Sagi, D. & Tanne, D. (1994).Perceptual learning: learning to see. Curr. Opin. Neurobiol. 4, 195–199.

Shiffrin, R.M., Schneider, W. ( 1977). "Controlled and automatic human information processing: II: Perceptual learning, automatic attending, and a general theory".

Sirenteanu, R. & Regina, R. (2000).Perceptual learning in visual search generalizes over task locations and eyes. Vision Res. 40, 2925–2949

 

 

 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

תמנע, ע. (2009). טיפול בלקויות ב"משימות ניהוליות" באמצעות משחקי מחשב. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 13/11/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2153

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

maya sobelmaya sobel17/8/2010

שמחתי למצוא את המאמר. כמי שמתמודדת עם הלקות כבר מספר עשורים - המאמר עשה חיבורים באופן בהיר, שעד כה היו אינטואיטיביים בלבד עבורי. הצעת דרכים לשיפור התחושות המלוות את הלקות הינה חיונית ומעוררת אופטימיות. הלואי ותימצאנה דרכים נוספות שתהינה ישימות ובעלות יכולות השפעה תוך זמן קצר יותר..

עופר תמנעעופר תמנע10/7/2009

טיפול ב"פונקציות ניהוליות" באמצעות מחשב ומטפל אנושי.

תודה על התגובות המפרגנות. איננו יכולים כיום כמטפלים להתעלם מהדור הממוחשב והדיגיטלי של היום, דור שגדל עם המחשב. המחשב הינו כלי עבודה שכבר אי אפשר היום בלעדיו, כלי שנכנס באופן בלתי הפיך לעולמם של הילדים ולעולמנו המקצועי . המאמר מתאר שימוש במרחב הדיגיטלי שבין "אני לאתה " כדרך לטפל בקשיי הילד ומדגיש שלמרות ה"דור הדיגיטלי", ישנה חשיבות מכרעת לקשר עם המטפל האנושי ואי אפשר בלעדיו.

אתייחס לשאלות שעלו:

להבדיל מתוכנית מובנת שחוזרת על עצמה, המשחקים הם משחקי פעולה וכמו במציאות, הילד רשאי לבחור כל פעם מחדש את המשחק האהוב עליו. המטפל משמש כמתווך, מכוון מטרה, מווסת (כמו: לאן אתה רוצה להגיע? מה תראה בדרך? אתה מתכונן לתקוף או להגיע למקום מסוים? האט! התבונן במפה בצג!). במידת הצורך המטפל עוצר את המשחק ומבקש הסבר ("למה בחרת בדרך הזאת? "מה התוכנית שלך?" "איך אתה מתכוון לבצע אותה"). דיבור עצמי בקול רם, במלים, לפני הפעולה עצמה, כחלק מ"הפונקציות הניהוליות". במיפוי זה חשוב ביותר התיווך האמוציונאלי שניתן ע"י המטפל באמצעות הרגעה, וויסות וארגון הילד בשעת כעס, תסכול וייאוש  העולים במשחק. המטפל מאפשר למטופל לפשט את ההתנסות לדרגה כזו שאפשר יהיה להתחיל תהליך של הכללה. כך שבעוד המציאות מאמתת את הילד עם מצבים מורכבים המקשים על הכללה- בשיטת הטיפול המוצעת של משחק וירטואלי, ההדמיה (ברמות קושי מדורגות) מאפשרת הפשטה, שמהווה נקודת מוצא להמשך התמודדות עם מורכבות הולכת וגדלה, כאשר תהליך ההדמיה יוצר אירוע חזרתי של התנסות מדורגת. בנוסף, המטפל המלווה את הטיפול מהווה דמות המשקפת את המנגנונים הנפשיים הפנימיים של הערכה, שיפוט, דימוי עצמי וצפי. במילים אחרות, המטופל מפנים, בנוסף להכללת ההתנסות הוירטואלית, גם את תהליך הבקרה, התכנון וההתייחסות הרגשית של המטפל לתהליך, לרבות הוויסות והביצוע.

תודה על ההתעניינות וההתייחסות. כמו כן תודה לעוסקים בדרך זו או אחרת  ב"פונקציות ניהוליות" כול אחת ואחד בדרך אל הילד, ומפתחים גישות חדשניות וחוקרים מה אפקטיבי ומה כבר לא עובד וצריך לשנות.

ושוב תודה לכולם

 

 

 

אבי ראפסאבי ראפס9/7/2009

טפול בלקויות באמצעות מחשב.

אני מברך את כותבי המאמר החשוב הזה העוסק ב"מחלה החדשה" ,"המחלה של העידן הטכנולוגי" - ADD . יש להודות כי מדובר במגיפה החדש אולי של המאה  ה-21. מחלה שלא שמעו עליה לפני 25 שנה - ולא במקרה! האטיולוגיה לא ברורה ולא ידועה וארשה לעצמי להציג דיעה אישית לחלוטין בנוגע לסיבתה - שאיננה אלא, חוסר מוכנותו של ההומו ספיאנס המודרני להכיל ולהשתמש כיאות  בטלויזיה, ובמדיה האלקטרונית  דהיום.האדם המודרני  לא הוכן אבולוציונית למהפיכה בסדרי גודל דומים של הצפות וטייפונים של שטפונות של גירויים חזותיים , שמיעתיים ותפיסתיים בכלל. כולנו היום עם הפרעת קשב כזו או אחרת ! מעולם לא נדרש האדם לחלוקות קשב אינטנסיביות ומתוזזות כמו היום, תפתחו טמבלויזיה אם הדבר לא ברור.בקרוב יוסיפו ריטלין במימי בתי הספר...מוצג כאן נסיון נפלא לשימוש מוכוון, מושכל, עניני, תחת השגחת מטפל לעזור במיקוד קשב, שפור מיקוד התפיסה החזותית (המתוזזת בעידן המודרני עד הקאה), מיקוד תשומת הלב והזכרון ושינון לצורך הפנמה והטמעה של מיומנויות קשב. ההתערבות היא במציאות בכאן ובעכשיו על בסיס חוזה טיפולי הקיים מלכתחילה, במסגרת יחסי מטפל מטופל. מי שמעביר את הדגש ליחסי ההעברה במשתמע, אינו מבין את העיקר כאן. ישנה התערבות הממקדת את הפונה במה שלפניו ולא ב"סרטים" שרצים למטופל(כמו לכולנו בראש). יש ליווי המפחית סיכונים  להצפות רגשיות מעוררות החרדה. יש כאן הבנייה של המצבים לצורך שפור השליטה בנעשה. הדבור העצמי אינו אלא  נסיון בפועל לוויסות עצמי, יש כאן מרכיב טיפולי בגוון מדיטטיבי- כלומר, יש נסיון לכוון מראש, לבחור במכוון ולשלוט במחשבה ובפעולה זו ולא באחרת. יש כאן נסיון שאינו מוכר דיו עדיין, להקנות שליטה קוגניטיבית  לאדם הממוצע המודרני הלוקה , קצת או הרבה בבעית קשב, לנוכח עולם מציף ומוצף  בגרויים חזותיים , שמיעתיים ועוד, ואשר עומד למול פלאי ה"קופסאות האלקטרוניות והמסכים המפתים"

ד"ר אבי ראפס, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט

 

 

 

יוסף לי-רןיוסף לי-רן9/7/2009

טיפול בלקויות ב"משימות ניהוליות" באמצעות משחקי מחשב [ל"ת].

ברצוני לברך את ד"ר חיים רינסקי ואת מר עופר תמנע על משב הרוח המרענן שהם הביאו במחקרם לתחום הטיפולי.  השימוש במשחק מחשב משרת מטרות טיפוליות רבות ביניהן, יצירת רלוונטיות, מוטיבציה ואתגר מתמשכים תוך שמירה על מיקוד תשומת הלב של המטופל במטרה.  יתירה על כן, לילד המשחק ניתנת לכל אורך הדרך הבחירה בין להקשיב לקול המטפל ולהפנים אותו - אם לאו.  ברור שהקשבה והפנמה מתוגמלים מיידית באמצעות הצלחה במשימת המשחק בו שקוע המטופל ולכן השכר (REWARD) הינו מיידי וחוזר ונשנה בכל עת שהמטופל חווה היסוס באשר לאופן בו ניתן לקדד את המצב והאופן בו עליו לפעול.  במצב כזה, האמון והביטחון במטפל ובערך הדיבור - נבנים במהירות - וניתן לראותו כמקבילה לתקופה ממושכת הרבה יותר של בניית אמון בה החיזוקים מתקבלים אחרי תקופה ארוכה יותר.

התיווך החיצוני מהווה כ"מוזיקת רקע" המעשירה את ההתנסות ומאפשרת חוויית הקלה בעומס בעת ההתלבטות ותחושת הצלחה במשימה הכוללת.

יש שאלות לא מעטות באשר לטכניקב המדווחת, כמו למשל, האם בחירת המשחק נתונה למטופל? האם ניכרת העברה חיובית ממשחק למשחק ומטיפול לטיפול, האם מנוצל הקשר עם- והביטחון במטפל לשימוש בטכניקות שונות, האם נוסו משחקים ברמות קושי שונות ואתגרים שונים, תיווך בפונקציות ניהוליות שונות במורכבותן ועוד.

ברצוני לסיים, כפי שהתחלתי בברכות לחוקרים על הטיפול והמאמר המרתקים.

 

ד"ר יוסף לי-רן  

  

טובה כץטובה כץ7/7/2009

תיווך וטיפול בפונקציות ניהוליות גם באמצעות שימוש בתוכנה נוירוקוגניטיבית [ל"ת]. שמחתי לקרוא את המאמר המתאר עבודה עם ילדים על פונקציות ניהוליות. רציתי לאמר שאני מאמינה מאד בעבודה שמתמקדת ומדגישה את התיווך לניהול עצמי יעיל בעיקר באמצעות דיבור עצמי. מנסיוני עם ילדים, בני נוער ואף מבוגרים למדתי שהתיווך שאותו עושה המטפל ואשר מאפשר שיקוף של תהליכי חשיבה ומכאן פעולה של המטופל ובה בעת הנחייה, שמתבססת על הקניית אסטרטגיה של חזרתיות על הוראה, הסבר מילולי של הנדרש על ידי המטופל בעת ביצוע ודיבור פנימי במהלך הביצוע, שמאפשר גם בקרה וגם שיפור זיכרון העבודה, מהווים קרש קפיצה מאד משמעותי לפיתוח מודעות עצמית, להבנת תהליכי חשיבה וביצוע של עצמי ובעיקר לשינוי.
כאשר מדובר באנשים לומדים, מאפשר התיווך הדגמה ואנלוגיה של ההתנהגות בעת הפעילות מול המחשב אל ההתנהגות בכתה ומול משימות למידה ואף מול התנהגות חברתית.
סגנון העבודה שלי בקליניקה מבוסס על עקרונות אלו ומאפשר גם העצמה של המטופל. בעבודתי אני עושה שימוש רב בתוכנת ATTENGO  המטפלת באלמנטים נוירוקוגניטיביים (מוכרת בעבר בשם SHARPER BRAIN).   מטרת העבודה בתוכנה היא שיפור של תפקודי קשב וריכוז. עבודת המטפל כמתווך, כפי שתוארה לעיל, גם במאמר שלכם, משפרת באופן משמעותי את התפקוד.
אשמח להיות עמכם בקשר, להרחבת הדיון.
תודה
טובה כץ, MA , חינוך מיוחד, מאבחנת ומטפלת בתפקודי למידה קשב וריכוז    052-2678903

חן ספקטורחן ספקטור7/7/2009

הבעת הערכה, התעניינות ושאלות. [ל"ת].

שלום רב

מאמר זה הינו מאוד משמעותי עבורי.

במסגרת מרכז הלמידה בו אני עובדת, אני מפתחת ומיישמת את התחום של עבודה באמצעות משחקי מחשב עם ילדים לקויי למידה.

משום שזהו תחום חדש, אני מרגישה מחסור בקולגות שאיתם אוכל לדון בסוגיות השונות ובדילמות שעולות במהך העבודה.

הזדהתי רבות עם התיאור של הגדרת הקשיים, דרך העבודה והגישה הטיפולית המופיעים במאמר.

באיזו מסגרת נעשו הטיפולים שתוארו במאמר?

אשמח ליצור קשר עם המטפל/ים לצורך חלוקת הניסיון, שיתוף פעולה והמשך פיתוח התחום.

ניתן ליצור איתי קשר במייל: chenspec@gmail.com

תודה והמשך עבודה פורייה!

חן

 

 

זיוה דינהזיוה דינה3/7/2009

דגם חדש של יחסי מטפל-מטופל?.

לעופר שלום. אתה בעצם מספר שניתן להביא לשינוי בחשיבה מבלי שנוצר קשר אישי בין המטפל למטופל:
יש כאן מטפל שמייצג דיבור פנימי של המטופל בתחום המשימות הניהוליות, ויש כאן מטופל שבכלל לא מדבר.
האם הבנתי נכון?
אני חושבת שתבנית יחסים כזאת מתאימה לכמה בני עשרה שאני מכירה, שלא מעוניינים "לחפור".
עם זאת, קשה לי להאמין שאפשר לעשות שינוי אם לא נוצרים יחסי קירבה.