פסיכולוגיה עברית

×Наивная акварель
Наивная акварель ©
זכור אותי
 

מאמרים

שילוב גישות 'קוגניטיביות-התנהגותיות' בטיפול בטבע ובגינון טיפולי

במאמר זה אבחן את יעילות שילובן של גישות קוגניטיביות התנהגותיות בטיפול בטבע וגינון טיפולי, המטפלים בצורה יעילה במנעד רחב של בעיות התנהגותיות ורגשיות.
בתהליך העבודה בגינה, נעשית הצפה של תהליכים פנימיים, בעזרת האירועים היזומים בגינה. המטפל עורך חקירה והערכה של המצבים הרגשיים, תוך שימוש בחיזוקים ותמריצים המועצמים על-ידי הפעילות, העשייה הפיזית והתוצרים בגינה.
העבודה בגינה מאפשרת גם הקלה על רכישת רעיונות חדשים ולמידה דרך תהליכים מובנים, החשובים לבעלי קשיי למידה, שאצלם בדרך כלל מידע חדש אובד או מתפזר בחשיבה לא מאורגנת.
היציאה לטבע מאפשרת עבודה עם מצבים מורכבים ובעייתיים ומציאת פתרונות בשטח, תוך הגברת יכולתו של המטופל להיות יצירתי ולבחור את התנהגויותיו, ומסייעת להבנת ההתנהלות הכוללת של האדם בחייו.

מתפרסם מ 3/5/2009 | 19,510 צפיות

תגיות: | | | | |

שילוב גישות 'קוגניטיביות-התנהגותיות' בטיפול בטבע ובגינון טיפולי

מאת תמר בן נפתלי *

 

 

 

תקציר:

 

במאמר זה אבחן את יעילות שילובן של גישות קוגניטיביות התנהגותיות בטיפול בטבע וגינון טיפולי, המטפלים בצורה יעילה במנעד רחב של בעיות התנהגותיות ורגשיות.

בתהליך העבודה בגינה, נעשית הצפה של תהליכים פנימיים, בעזרת האירועים היזומים בגינה. המטפל עורך חקירה והערכה של המצבים הרגשיים, תוך שימוש בחיזוקים ותמריצים המועצמים על-ידי הפעילות, העשייה הפיזית והתוצרים בגינה.

העבודה בגינה מאפשרת גם הקלה על רכישת רעיונות חדשים ולמידה דרך תהליכים מובנים, החשובים לבעלי קשיי למידה, שאצלם בדרך כלל מידע חדש אובד או מתפזר בחשיבה לא מאורגנת.

היציאה לטבע מאפשרת עבודה עם מצבים מורכבים ובעייתיים ומציאת פתרונות בשטח, תוך הגברת יכולתו של המטופל להיות יצירתי ולבחור את התנהגויותיו, ומסייעת להבנת ההתנהלות הכוללת של האדם בחייו.

 

מילות מפתח: גינון טיפולי,תרפיה בטבע, CBT, חינוך, לקויות למידה, ADHD

 

 

 

* תמר בן נפתלי היא בעלת M.A. מאוניברסיטת חיפה בייעוץ וחינוך מיוחד. שימשה כיועצת חינוכית, מחנכת ומורה לאומנות. הרצתה במכללת בית ברל במסלול להכשרת תרפיסטים באומנות. כיום, היא מרצה במכללת גורדון במסלול לחינוך מיוחד ומנהלת מכללת תמר-ה לגינון טיפולי, תרפיה בטבע ושילוב אומנויות.

 

 

מה הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי?

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT) מתמקד בבחינה של תהליכי חשיבה שליליים או מעוותים אצל המטופל ותיקונם. הדגש הינו על  שינוי של אמונות, מחשבות והנחות שונות, אשר משפיעות על תפקודו והרגשתו של  המטופל, בעזרת שינויים במחשבה  ובעקבותיהם שינוי בדפוסי התגובות וההתנהגויות של המטופל. הטיפול נעשה  תוך כדי הפנית התבוננות ומודעות לפעולות, התנהגויות ולמידה שלהן  ועשיית הפעולות באופן שונה. נקודת ההנחה היא שהפרעות נפשיות אינן בהכרח חולי אלא הן לעיתים דפוסי התנהגות נלמדים והרגלים שנרכשו במרוצת חייו של האדם.

בטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, אין  דגש  על העבר ועל הסיבות שהביאו את המטופל  למצבו הנוכחי. הטיפול מתמקד  בשינוי חשיבה והתנהגות של המטופל דרך שימוש בטכניקות שונות.

      בטיפול מושם הדגש על זיהוי דפוסי חשיבה לקויים ומעוותים וניתוח קוגניטיבי –מילולי

   מושם דגש על עקרונות מתחום הלמידה

      מושם דגש על הכנסת המטופל למעגל חיובי של הצלחות בחשיבה ובעשייה, שיביא לעלייה בתפיסת היעילות העצמית ותחושת  הצלחה.

      מושם דגש על חתירה לשינוי תפיסת העולם של האדם ולהקניית תפיסות ואמונות  רציונאליות, שיאפשרו לו לשפר את תפקודו ואת הסתגלותו למציאות של חייו.

 

בשנות עבודתי כתרפיסטית באומנויות וכיועצת חינוכית שעבדה עם קבוצות טיפוליות של בעלי רקע של הפרעות התנהגות ואי השתלבות במערכת החינוכית, הפעלתי פעמים רבות תכניות ששילבו טיפולים התנהגותיים, הקרויות בשפת העולם החינוכי "טכניקות של עיצוב התנהגות". לפי נסיוני, נמצאו יעילות בעיקר הקבוצות ששילבו טכניקות התנהגותיות ותרפיות של פעולה ועשייה כגון אומנויות, גינון, דרמה, תנועה וספורט טיפולי.

שילוב אלמנטים מהטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי בתרפיות השונות יכול לסייע בפתרון בעיות ממוקדות ובהגעה מהירה ללב הבעיה. שימוש בהם יעיל פעמים רבות להקלה מיידית בסימפטומים המקשים על תפקוד בחיי היום יום.

סימוכין לניסיוני בשטח מצאתי במאמרו של  הרשקוביץ ( 2008). הוא כותב: "ה-CBT  הינו שילוב של טיפול קוגניטיבי וטיפול התנהגותי. נהוג לשלב את שני סוגי הטיפולים מאחר שאופן ההתנהגות שלנו משקף לרוב את אופן החשיבה שלנו ביחס לדברים או למצבים מסוימים. הדגש מושם על היבטים קוגניטיביים או התנהגותיים ובמהלך הטיפול משתנה בהתאם לבעיה המטופלת".

ככלל, ככל שהבעיה ספציפית יותר, כך גדלה יעילותו של הטיפול ב-CBT, משום שהטיפול הוא מעשי, מתמקד בבעיות מסוימות, ומטרתו לסייע להתגבר עליהן.

במאמר "טיפול חינוכי מטה קוגניטיבי בזהות האני בגיל ההתבגרות", פישרמן וקניאל  (1996) כותבים על חשיבות הטיפול המטה-קוגניטיבי, שבבסיסו עומדת תובנה של האדם ושליטה על התנהגותו כמאפשרים אינטגרציה של מרכיבי האני. לדעתם, טיפול המדגיש מודעות, ידע, ויסות תכנון ובחירת אסטרטגיות  מאפשר למטופל שליטה ותכנית יצירתית לכל מצבי הבעיה בחייו.

במאמרם, הם מדברים על האימון לחשיבה המטה קוגניטיבית ככלי להדגשת  והבהרת  זהותו המגובשת של המתבגר וכפונקציה למורכבות קוגניטיבית, שתאפשר חשיבה חיובית ויחסי גומלין טובים עם החברה.

במאמרה של  יערי (1997), נבחן ה-CBT בטיפול עם ילד בעל התנהגות תוקפנית. נבחרו כמה טכניקות התערבות, הוגדרה הבעיה, נבחנו התנהגויות חליפיות, התחילו בניהול יומן מעקב יומי, התחילה התערבות בתגובות המורה, התחילו בשימוש בדיבור ובסיסמאות המעכבות תגובה אימפולסיבית, נעשה בירור של כללי התנהגות-חוקים וגבולות בבית הספר ובבית ונעשתה התערבות מערכתית עם טבלת מעקב. התוצאות של הטיפול היו טובות ומיידיות והגישה נמצאה יעילה מאוד במקרה זה.

לא בכדי, בבתי ספר רבים  בישראל נעזרים בטכניקות של עיצוב התנהגות כדרך ללמידת התנהגות רצויה והכרתת הרגלים והתנהגויות שליליות ובלתי מסתגלות.

שילוב שיטות ההתערבות ב-CBT  נמצאו יעילות מאוד ואפקטיביות במסגרות חינוכיות וטיפוליות כאחת, בעיקר בטיפול בילדים עם הפרעות התנהגות קשות, שפעמים רבות היו מלוות גם בלקויות למידה והיפראקטיביות. השילוב בין עולם הפסיכותרפיה והטיפול הקוגניטיבי לא היה תמיד אפשרי.

שני עולמות הטיפול  - הפסיכודינאמי וה-CBT  - נראו מקבילים ובלתי אפשריים לגישור במשך שנים רבות. רק בשנים האחרונות, עם התגברות הכוונים המשלבים והאקלקטיים בטיפול, מתאפשרת גם חשיבה אחרת.

במאמר של קיטרון (1989), הדן בהתערבויות פסיכודינאמיות כחלק מטיפול קוגניטיבי התנהגותי, הוא גורס  שטיפול התנהגותי מאפשר להתגבר על קשיים העולים במהלך טיפול פסיכודינאמי. לדעתו, טיפול התנהגותי - השם דגש על מחשבות, הנחות, אמונות, ותפיסת התנהגות בלתי מסתגלת כנובעת מתהליכי מחשבה שגויים  - הוא המוקד של הטיפול. לדעתו, התנהגות מסתגלת יותר הינה תוצר של תהליכים מחשבתיים סמליים, וטכניקות התנהגותיות יכולות להיות אמצעי יעיל גם בטיפול פסיכודינאמי ע"מ להשיג שינוי. לשיטה זו הוא קרא אקלקטיות טכנית.

קיטרון, במאמרו, ממליץ לשלב התערבויות פסיכודינאמיות במסגרת טיפול התנהגותי, ולחלופין ממליץ על שילוב התנהגותי בתוך מסגרת טיפול פסיכודינאמית. לשיטתו, הטכניקות ההתנהגותיות מסייעות בהרחבת ההערכה וההבנה של אירועי חיים עכשוויים, דרך ביטוי התנהגותי של התכנים הפנימיים.

בדומה לקיטרון, גם  פרי (2008) כותב על יתרון ב"שילוב עוקב"  - שהינו מודל אפשרי לשילוב טיפול פסיכודינאמי, המכוון להרחבת התובנה וטווח החוויה של המטופל בתחום הרגש, היחסים הבין אישיים וחוויות העבר שלו, עם שימוש בטכניקות CBT . זאת על-מנת להמשיך ולשפר את איכות החיים של המטופל ולייצב את השינוי הסימפטומאטי שהושג. פרי כותב שהטיפול מתמקד בעבודה משותפת לקראת השגת מטרת הטיפול, תוך הכוונה, עידוד, ותמיכה ישירה של מטפל. המטופל מונחה לתרגל עבודת בית בין הפגישות הטיפוליות. פרי מצטט את פרימן שכתב "המטפל הקוגניטיבי נוטל על עצמו תפקיד פעיל ומנחה בטיפול על-מנת להבנות את מערכת היחסים הטיפולית ולא רק ממתין להתפתחותה הספונטאנית לאורך הזמן". לדעתו, על אף שהמסורת הטיפולית הפסיכודינאמית משדרת התנגדות עמוקה לכל התנהגות המכוונת להורדת המתח, להרגעת המטופל או למענה על שאלותיו ולכאורה נוצר ניגוד בין שתי הגישות, מודל השילוב העוקב יתחיל בשלב השני, כאשר נוצרת כלפיו העברה חיובית ואמון. לפי עקרונות הטיפול הקלאסיים ולאחר סיום השלב ההתנהגותי מתחיל הטיפול הדינאמי המתוכנן, המובנה פחות. הוא מנוהל תוך שהמטפל שומר על עמדה ניטראלית ועצורה יותר. לדעתו, שילוב שתי הגישות מאפשרת התמודדות עם סימפטומים ספציפיים והקלה מהירה של הסבל באמצעות ה-CBT, אך גם שיפור באיכות החיים. זה מתאפשר  דרך עיסוק בתובנות רגשיות, בין אישיות והתפתחותיות בעזרת שימוש בטכניקות הדינאמיות.

חשוב להדגיש שבטיפול באומנות במודל הקלאסי שפותח בשנות ה-70 דובר רבות על השילוב של טיפול באומנות ועשייה יצירתית עם הטיפול הפסיכודינאמי.

שילוב טכניקות התנהגותיות ב"תרפיות של פעולה" ככלי אפקטיבי מוצג גם במאמרו של לופי (2002), בו הוא ממליץ על שילוב הגישה הבלתי מנחה של רוג'רס עם הגישה ההתנהגותית בטיפול בילדים עם קשיי קשב וריכוז. לדעתו, מסלול התקשורת עם ילדים שאינם מיומנים בביטוי מילולי קל וטבעי יותר דרך קשר טיפולי של פעולה, דרך משחקי ספורט וביטוי טבעי לדינאמיות של הילד. לופי כותב שהגישות האנאליטיות, שהציבו להן למטרה לאפשר קתרזיס  של רגשות שלילים, עלולות להיות לא יעילות עם מטופלים עם קושי מילולי. לדעתו, בעזרת טיפול התנהגותי תודגש הפעולה כמטרה בפני עצמה והשינוי יהיה  התנהגותי. השיטה המסורתית  - המצריכה יכולות הבנה, תובנה וחשיבה מופשטת  - עלולה לצאת  נפסדת בטיפול עם ילדים צעירים, עולים חדשים עם קשיים בשפה או עם מטופלים ירודים מבחינה קוגניטיבית. הטיפול ההתנהגותי יכול להיות יעיל כשהוא מותאם למציאות הייחודית של האדם וקשייו. תפקידו של  המטפל לשמש כגורם מתווך בין המציאות הנוצרת בסביבה הטיפולית לבין צרכיו של הילד בחיי היום יום. לדעת לופי, הישג משני של הטיפול יכול להיות יצירת קשר בין אישי עם המטפל, כשהתנהגותו מהווה מודל לחיקוי ומאפשרת הזדהות עם אדם מבוגר המפגין התנהגות חברתית מסתגלת, מבינה ומתחשבת.  

בהמשך לטיפולים המדגישים פעולה, מוצעת שיטת טיפול ייחודית לטיפול בטראומה בספרו של לוין 'להעיר את הנמר – מרפאים את הטראומה' (2008). לוין כותב על שלוש התגובות הקלאסיות בטבע לסיטואציה תוקפנית: קפיאה, בריחה או השבת מלחמה שערה (freeze, fight, flight) לדעתו, שיחות על האירוע הטראומטי מחיות מחדש את הטראומה. הטיפול באנרגיה הקפואה של הטראומה צריך להתמקד בצורת התגובה הטבעית.  שחרור האנרגיה הקפואה צריך להיעשות על ידי פעולה הפוכה של התנערות ותנועה, כפי שחיות פועלות. החזרה לדפוסים ראשוניים צריכה, לדעתו, להיות חלק פעיל ומשמעותי בטיפול בטראומה.

 

 

מה הוא טיפול בגינון ובטבע?

'גינון טיפולי' הינו תהליך טיפולי שבעזרתו אנשים חווים רווחה אישית על ידי שימוש בשתילה וגינון. ניתן להשיג את ההתקדמות על ידי מעורבות אקטיבית או פאסיבית (Growthpoint, 1999).

טיפול בעזרת גינון וטבע מועבר באופן  מכוון-מטרה, כחלק מתוכנית טיפול מתועדת ומבוקרת. הטיפול מועבר  על ידי אנשי מקצוע טיפולי, שהוכשרו לטיפול בגינון כמיומנות מקצועית נפרדת. הטיפול הינו  התערבות אשר מכוונת לסייע ולקדם שיפור פיזי, חברתי, רגשי ו/או תפקוד קוגניטיבי. הטיפול מכוון  לשינוי התנהגותו של האדם בחיי היום יום ולשינוי  דפוסי חשיבה ופעולה. הטיפול מסופק במגוון מערכים, ויכול להיעשות  עם יחיד או עם קבוצה.

הטיפול בגינון  ניתן על ידי מטפלים (תרפיסטים) מקצועיים או בעלי מקצוע בתחום הבריאות. פעילויות דומות יכולות להיות תרפויטיות אף אם אינן מועברות על ידי תרפיסט; אפשר להתייחס אליהן כפעילויות בסיוע גינה וטבע (nature-assistant activities). פעילות טבע יכולה להתרחש גם במסגרת חינוכית, דרך ניסיונות וחוויות אשר לא אמורות להיות טיפוליות באופן ספציפי. מסגרת מסוג כזה עשויה לכלול מחנה בטבע, סיורים, תצפית ותוכניות בית ספר לחינוך סביבתי.

 

 

מדוע ה-CBT  יעיל דווקא בתרפיה  בטבע ובגינון טיפולי?

העבודה ההתנהגותית הטיפולית מאומצת פעמים רבות לתחום הטיפול בטבע, עקב המפגש בין המטפל המטופל והטבע, תוך עשייה ותנועה.

המטפל בגינון המשלב בטיפול גישות התנהגותיות קוגניטיביות נעזר בידע אודות מחשבות ורגשות של המטופלים שעולים סביב אירועים בגינה, כדי לדבר, להביא למודעות, להבין ובסופו של דבר לשנות הרגלים והתנהגויות. בגינה כמו בחיים.

המודל התיאורטי מדבר על 'תהליכים קוגניטיביים עליונים' שהאדם נדרש ללמוד ולזהות ולפתח גישה לדפוסים ומצבים של חשיבה והבנה. המטפל חושף את המטופל לטכניקות המיועדות לשינוי תהליכי חשיבה שיובילו לשינוי רגשי ופיזי.

בגינון הטיפולי, תהליך העבודה בגינה מאפשר עשייה מתוך זיהוי הרגלים והתנהגויות בחוץ, בעזרת הייחודיות של המפגש עם העבודה הפיזית  באדמה ובגינה.

טרם נכתב מספיק על הקשר שבין טיפול קוגניטיבי-התנהגותי לבין טיפול בטבע, אך כדאי, לדעתי, להתמקד בגישה זו, המתארת כיצד אנשים בחרו להתנהג באופן ייחודי, דרך אינטראקציה פעילה עם הסביבה.

 

תיאור מקרה

ס'  הוא ילד בן 9, הבן השלישי במשפחה בת 6 ילדים. אביו נכלא עקב אלימות במשפחה וס' סובל מתפקוד אקדמי, חברתי ורגשי מאוד לקוי. בבית-הספר, הוא מופנה רוב שעות הלימודים למסגרות חלופיות (עבודה עם אב הבית, ישיבה בחדר מחשב, ספריה, ושיחות עם היועצת). ס' הופנה לטיפול עקב קשיים התנהגותיים, אלימות כלפי רכוש וילדים, קושי בשמירה על גבולות, אימפולסיביות, קושי בהשתלבות חברתית והיפראקטיביות.

הפגישות הטיפוליות נערכו  שעה שבועית. המפגש התרחש בגינה, בחדר הנבטה ובחדר סגור עם שולחן וכורסאות, בו יש אפשרות לעבוד גם בכלי אומנות פלסטיים שונים.

ס' הגיע לטיפול בגינון ברגשות מעורבים. מאחר והינו יוצא העדה הקווקזית, הוא חשש שהעבודה בגינה תגרום לחבריו ללגלג עליו כנותן שירותים גנניים ועובד בניקיון. בתחילת המפגשים בגינה, התקשה לפעול יותר מכמה דקות וקפץ מפעילות לפעילות. התחום המילולי אצלו התגלה כחסום לחלוטין.

בהתחלה, התרפיסטית התמקדה בעשייה - חפירת בורות, שתילה וטיפוח שיחים ועצים, שהיו בשטח שהוקצה לגינון טיפולי. במפגשים הראשונים, התייצב דפוס עבודה, שבו ס' חופר בורות עמוקים ביותר ולאט לאט התפתחה שיחה, שנושאיה העיקריים היו מוות, קבורה ותחושה של חוסר שליטה ואין אונים. העיסוק בחפירה ובעידור, שהינו פיסי מאוד, אפשר  סובלימציה וקתרזיס לרגשות המציפים ולתכנים הקשים של חייו.

המפנה בטיפול החל באופן בלתי צפוי, כאשר ילד אחר שתל בחלקה של ס' חסה. ס', שסולק מבית-הספר פעמים רבות בשל ונדליזם ופגיעה פיסית בילדים, לקח בעדינות את כף השתילה ושתל את השתילים בחלקה לידו.

בכל פעם שבה ס' נהג באימפולסיביות קיצונית או בתוקפנות, החל דו-שיח ומשא ומתן ע"מ לשנות את חוקי ההתנהגות בגינה. המטרה הייתה למצוא דרך חדשה להתנהלות בין אישית עם המטפלת ועם ילדים שעבדו בגינות הסמוכות. העיסוק בחוקים החדשים בגינה, השמירה על גבולות הגינה הפרטית, על הסדר הנכון של העשייה הגננית, ההבנה של ההקשרים הלוגיים והיכולת של ס' ללמוד ולהיות מושקע כולו בתהליך שעבר בגינה  - כל אלה אפשרו לו שיפור בהתנהגויות גם בבית-הספר.

כיום, ס' לומד להתאפק ולפעול בפחות אימפולסיביות. בשיעורים הפרונטאליים, עובדים איתו על הארכת פרקי הזמן שבהם הוא יושב בכיתה ומתפקד כיאות. שליטתו בתפקוד התוקפני והאלים השתפרה באופן משמעותי והתאפשרה העברה חיובית מהתפקודים שנלמדו בגינה לחייו במערכת בית הספר.

 

דוגמאות לטכניקות התנהגותיות ששולבו בעבודה הטיפולית בס':

1.     הפחתת דפוסי חשיבה שליליים.

הדרך - התמודדות עם קושי, אי הצלחה ותסכול על-ידי דיבור והכוונה אופטימיים וחיוביים ובעזרת תכנון ,שתילה, הצמחה והצלחה בגידול צמחים.

2.     פתרון בעיות – הגברת יכולת פתרון בעיות  ובחירות התנהגותיות.

הדרך - הפניית המודעות לבעיות בשטח, כמו אי התאמה של השטח לצמח מסוים, עונה לא מתאימה לצמח שברצוני לגדל, שתיל שלא נובט והתמודדות עם מזיקים.

3.     מודלים – למידת התנהגויות חדשות.

הדרך -  מודעות לתגובותיי, מציאת פתרונות יצירתיים לבעיות וקשיים בשטח, כמו דריכה של משהו על השתילים שלי, עיצוב התנהגות דרך תגובה חדשה וטובה יותר, יצירת המציאות מחדש.

4.     טכניקת התרגעות – הפחתת מתח והתנהגות מוחצנת על-ידי חיזוק דימוי עצמי.

   הדרך - דיבור פנימי וטכניקות התרגעות (ספירה עד 10, הליכה לרגע הצידה וכו), דגש על היכולת שלי לעמוד בקשיים בעבר וחיזוק האמונה ביכולות ההתמודדות שלי, דגש על מקומות של הצלחה וכוחות במהלך המפגש עם הטבע, שימוש בעבודה  רגועה, מובנית ומונחית, תוך הבנה וחיבור לעונות השנה, הדינמיקה הטבעית, מעגל החיים, על מנת להגביר שלווה ורוגע מתוך הבנה רחבה.

5.     הקהיית רגשות עיקבית – הפחתת מתחים ופוביות.

הדרך - שימוש בסיטואציות העולות בתהליך הגינון והעבודה על מנת לחשוף בהדרגה את המטופל לאובייקטים וסיטואציות קשות ומרתיעות ולתרגלם בטיפול, כהכנה לחיים בחוץ.

6.     הכלה פנימית וחיסון מפני מתח – הגדלת היכולת להתמודד עם מתח מפני הצפוי.

הדרך -  שימוש בדמיון מודרך ותכנון סיטואציות עתידיות על מנת ליצור תגובות רגשיות ואפשרויות פעולה ותגובה,  כהכנה לסיטואציות עתידיות. יתרון העבודה בגינה הוא היכולת לצפות את מה שיגדל ויפרח, הזמן והתוצאה.

7.     מסרים פנימיים – הפחתת דיבור פנימי שלילי והגברת השליטה העצמית.

הדרך -  שיחה מכינה, כתיבה, ציור מסרים ועבודה על דיבור פנימי חיובי ואופטימיות.

8.     דימויים נפשיים, הקשר שבין העולם הפנימי וההתנהגות החיצונית.

הדרך     - הכוונה לאירועים שקרו בעבודה בגינה או ביציאה לחורשה או לטבע וביצוע חזרות ותרגולים, תוך הבנת העולם הפנימי שמוביל להתנהגות חיצונית.

9.     חשיפת תהליכים פנימיים – ארגון מחדש של דפוסי חשיבה שאינם יעילים.

הדרך  - הפניית תשומת הלב לתגובות ועשייה של המטופל בגינה או התבוננות משותפת על תהליכים שעובר המטופל בטבע; יצירת דמות של עצמי מחומרי הטבע החיצוני והפנימית.

10.                  חיזוקים ותמריצים – הגברת חשיבה חיובית והתנהגות חברתית פרודוקטיבית.

הדרך - עבודה קבוצתית מול קשיי המסע בטבע או דילמות ובעיות שעולות בגינה, פתרון בעיות חדשות במציאות המורכבת בגינה; יצירת מציאות פנימית המותאמת למציאות החיצונית החדשה בה מתפקד המטופל כחלק מקבוצה פעילה, מתקדמת, יוצרת ועומדת במטלות בצורה טובה ומותאמת.

 

סיכום

במאמר זה, בחנתי את יעילות הטיפול המשלב  גישות קוגניטיביות התנהגותיות בטיפול בטבע וגינון טיפולי.

המטפל בגינון וטבע, הפועל לפי גישות אלו, מדגיש את התהליכים הקוגניטיביים, כשהתהליכים הרגשיים של ההתנסויות מהווים חלק אינטגראלי מהבנת המערכת הכוללת של התנהלות  האדם בחייו והתהליך כולו מתרחש  במסגרת ובתווך הגינה והטבע.

הטיפול הקוגניטיבי המתרחש ביציאה לטבע עשוי לטפל בצורה יעילה במנעד רחב של בעיות התנהגותיות ורגשיות.

בשונה מהיציאה לטבע הפראי, העבודה הטיפולית בגינה המגודרת והסגורה מאפשרת להדגיש תכנון, דחיית סיפוקים, פתרון בעיות, הקהיית רגשות והפחתת רגשות עקבית, ריכוך האימפולסיביות דרך הפעילות הגננית ודגש על דיבור עצמי חיובי ופרודוקטיבי.

בתהליך העבודה בגינה, נעשית הצפה של הליכים פנימיים, בעזרת האירועים היזומים בגינה. המטפל עורך חקירה והערכה של המצבים הרגשיים, תוך שימוש בחיזוקים ותמריצים המועצמים על-ידי הפעילות, העשייה הפיזית והתוצרים בגינה.

העבודה בגינה מאפשרת גם הקלה על רכישת רעיונות חדשים ולמידה דרך תהליכים מובנים, החשובים לבעלי קשיי למידה, שאצלם בדרך כלל מידע חדש אובד או מתפזר בחשיבה לא מאורגנת.

היציאה החוצה לטבע  - בין אם לטבע הפראי ובין אם לגינה או לחממה  - מאפשרת עבודה עם מצבים מורכבים ובעייתיים ומציאת פתרונות בשטח, תוך הגברת יכולתו של המטופל להיות יצירתי ולבחור את התנהגויותיו.

השהות המתמשכת במצבים שונים בטבע מעודדת יצירת סכמות התנהגות חדשות, ובסופו של דבר יכולות חדשות, העשויות להוביל לשיפור ההתנהגות ב"חיים האמיתיים" וליצירת אופציות התנהגותיות רבות יותר, עם יכולת הסתגלות למצבים השונים בחיים.

 

 

רשימת מקורות

 

בן שחר, ט., 2008. באושר ובאושר - פסיכולוגיה חיובית (הוצאת מטר).

הרשקוביץ, א., 2008 .  שיחות,  כ"ד, עמ' 34-39.

לוין פ. , 1999. להעיר את הנמר - מרפאים את הטראומה, (הוצאת אסטרולוגי).

לופי, ד., 2000.   שיחות, י', עמ' 17-21.

מרגלית, מ., 1984. בתנועה מתמדת (ספרית הפועלים).

פישרמן, י. קניאל ד.,1996. הדים, עמ' 34-37.

פרי, ט. , 2008 . שיחות, ט', 27-32.

קטנאך, א., 2008 .טיפול באומנויות, (הוצאת אח').

קיטרון, ד. ,1989. שיחות, ט"ו, עמ' 15-19.

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

בן נפתלי, ת. (2009). שילוב גישות 'קוגניטיביות-התנהגותיות' בטיפול בטבע ובגינון טיפולי. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 20/11/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2104

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אין עדיין תגובות למאמר זה.