פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי

הדימוי העצמי אצל ילדים מפגרים במגזר הבדואי

מאמרים | 26/6/2007 | 9,156

במחקר נמצאו הבדלים בסגנונות ההורות של הורים בדואים ההורים הבדואים מעריכים יותר את ההופעה החיצונית והאושר . מראיונות עם הורים לילדים מפגרים במגזר הבדואי נמצא כי חלק תופסים את הילד החריג כמיותר וכסטיגמה העלולה לפגוע בתדמית המשפחה . את הטיפול המסור ומרכזיות הילד במשפחה ניתן לייחס לאמונה הדתית ולמורא מפני האל.
באופן כללי מצאנו כי קיים הבדל בהערכה העצמית בין ילדים מפגרים לילדים רגילים .

הדימוי העצמי אצל ילדים מפגרים במגזר הבדואי
 
ד"ר אלקשאעלה בדיע
 
המשפחה הבדואית בנגב , היא משפחה פשוטה וצנועה , החיה בתנאים סוציו אקונומיים קשים. בדרך כלל המשפחה מורכבת מאב ואם וסבא וסבתא ובהרבה מקרים אישה שנייה ושלישית ורביעית , ומספר רב של ילדים . הסביבה שחייה בה המשפחה , היא דלה מאוד ואינה מספקת חלק גדול מהצרכים הבסיסיים והיומ יומיים שזקוק להם האדם . 
אישיות הבדאוי היא צנועה , מקבלת את האחר. הכבוד אצל הבדאוי חשוב מאוד. בחברה הבדאוית יש אומנם השפעה למצבו החומרי של האדם , אך הסטאטוס החברתי נקבע על-ידי הייחוס של הפרט, שמרכיביו הם הכבוד והגאווה .הבדאוי מאמין תמיד בכוח ובשליטה , הכוח מביא כבוד , זה משתקף בתפקיד הגבר הבדאוי במשפחה – הוא ראש המשפחה והאחראי הבלעדי עליה . ישנם גורמים המשפיעים על תהליך הסוציאליזציה של הילד הבדאוי כמו : מספר הילדים הגדול במשפחה , העוני, המודרניזציה וקשיים בשילוב המשפחה הבדאוית במערכות החיים של ראשית המאה ה-21 . הפער המשמעותי בין אורח החיים של הבדאוים לבין המודרניזציה , המדבר ומזג האוויר היבש והחם , המחסור במים ובחשמל במקומות מסוימים בחברה , מריבות בתוך המשפחות , ובין החמולות , אמונת המשפחה הבדאוית בדרווישים וכמובן נקמת הדם .
נקודות חשובות בהערכת העצמי אצל ילדים רגילים וילדים מפגרים במגזר הבדואי :
 
1.      חלק גדול מהילדים הרגילים ( בעלי מנת משכל תקינה) , מעריכים את עצמם באופן אדקווטי , מבחינה קוגניטיבית ,רגשית , וקומוניקטיבית . הילדים הרגילים החיים במגזר הבדואי בישראל נוטים להעריך את עצמם באופן נמוך .
2.      20% מהילדים הרגילים הבדואים מעריכים את עצמם באופן בלתי אדקווטי ו 25% באופן גבוה (ראה טבלה1).
הערכה עצמית אצל ילדים בעלי מנת משכל רגילה :
 
(טבלה 1)
 
דמוי עצמי
ילדים בדאוים
גבוה
25%
מוגזם (לא אדקווטי)
20%
 
3.       40 % מהילדים הבדאוים המפגרים מעריכים את עצמם באופן בלתי אדקווטי ו30% באופן גבוה (ראה טבלה 2).
 
הערכה עצמית אצל ילדים מפגרים:
 
(טבלה 2)
 
דמוי עצמי
ילדים בדאוים
גבוה
30%
מוגזם (לא אדקווטי)
40%
 
4.      ההערכה העצמית של הילדים הרגילים משתנה ונעשית אדקווטית יותר עם העלייה בגיל ( אלקשאעלה 2006) .
5.      הורי הילדים הבדואים המפגרים מיחסים את החשיבות הרבה ביותר למרכיבי ההופעה החיצונית והאושר ומעריכים פחות את המרכיב הקוגניטיבי והחברתי .  
6.      נמצא שהמרכיב השכלי בהערכה העצמית משמעותי לילדים רגילים. המרכיב החיצוני והבריאותי משמעותי לילדים מפגרים.
7.      קיימים הבדלים בסגנונות הורות בין ילדים רגילים וילדים מפגרים במגזר הבדאוי . במשפחות בדואיות לילדים מפגרים בלטו סגנונות חינוך כמו : מינימום עונשים ואיסורים , לילד מקום מרכזי במשפחה , ייחוס חשיבות לקשר עם הילד וחוסר ביטחון הורי . לעומת זאת במשפחות לילדים רגילים בלטו : ציפיות יתר מהילד , דרישות רבות מהילד , ענישה וחוסר סיפוק הצרכים .
 
סיכום :
 
באופן כללי מצאנו כי קיים הבדל בהערכה העצמית בין ילדים מפגרים לילדים רגילים . אחוז גבוה יותר אצל הילדים המפגרים מעריכים עצמם באופן לא אדקווטי (מוגזם) בהשוואה להערכה עצמית של ילדים רגילים . עפ"י ויגוצקי (1935) זה מאפיין ילדים קטנים שאינם בשלים , וכן יכול להצביע על צורך בפיצוי אצל הילדים המרגישים כי אינם זוכים להערכה חיובית מהסביבה .
חשוב לציין כי ההערכה העצמית של הילדים נעשית אדקווטית יותר עם העלייה בגיל . זה מצביע על כך שהמודעות העצמית של הילדים עולה עם הגיל (ויגוצקי 1935 ).
במחקר נמצאו הבדלים בסגנונות ההורות של הורים בדואים ההורים הבדואים מעריכים יותר את ההופעה החיצונית והאושר . מראיונות עם הורים לילדים מפגרים במגזר הבדואי נמצא כי חלק תופסים את הילד החריג כמיותר וכסטיגמה העלולה לפגוע בתדמית המשפחה . את הטיפול המסור ומרכזיות הילד במשפחה ניתן לייחס לאמונה הדתית ולמורא מפני האל.
יתכן שהתייחסות ההורים מקורה בהתייחסות הכללית של החברה הבדואית לחריגים והיא אחד הגורמים להערכה העצמית הבלתי אדקווטית של הילדים (ויגוצקי 1935) זה תואם את השערת המחקר לגבי ההשפעה התרבותית על בניית הדמוי העצמי של הילדים .
באופן כללי התייחסות ההורים לילדיהם בחברה הבדאוית היא סמכותית , כוחנית ומלווה בענישה ( אם כי היא פחותה אצל ילדים מפגרים) להורים ציפיות יתר ודחייה רגשית באופן מיוחד לילדים רגילים . קרוב לודאי שאלה גורמים נוספים המשפיעים על ההערכה העצמית של הילדים . הטיפול באוכלוסיית הילדים בכלל ומפגרים בפרט במגזר הבדאוי מצריך ייחוס חשיבות רבה לגורמים התרבותיים ולמשפחה .
 
 
 
מקורות
 
I.      אלקשאעלה בדיע , השפעת המשפחה על ההערכה העצמית אצל ילדים בעלי צרכים מיוחדים. מחקר לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת סנט- פטרבורג 2006 . סנט- פטרבורג  ,בשפה הרוסית .
II.      ויגוצקי ל. התפתחות שכלית אצל ילדים במהלך הלמידה . מוסקבה 1935 . ברוסית .
III.      יוסף ומושה , המורשת התרבותית של הבדאוים בנגב .2000 .
 
 
 
 
 
 
 
 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

אלקשאעלה, ב. (2007). הדימוי העצמי אצל ילדים מפגרים במגזר הבדואי. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1312

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

וליד סואעדוליד סואעד20/12/2007

תשלח לי בבקשה העתק של המאמר:"השפעת המשפחה על ההערכה העצמית אצל ילדים בעלי צרכים מיוחדים במגזר הבדואי. ד"ר בדיע שלום אני סואעד וליד ואני סטודנט לפסיכולוגיה שנה ב' בשלוחת אונ' דרבי בישראל. במסגרת הקורס מיומנויות לפסיכולוגיה אני צריך לבחור מאמר ולסכם אותו. מפני שאני בדווי והתחום של המשפחה הבדווית והשפעתה על הפרט מעניין אותי נורא אז בחרתי את המאמר הנ"ל שלך, אבל אינני יכול לקבל אותו דרך "פסיכולוגיה עברית" לכן תשלח לי אותי בבקשה למייל.
אשמח  לשיתוף פעולה עתידי.
 
וליד סואעד sawaied_w@hotmail.com
 

חוה קרייסלרחוה קרייסלר3/7/2007

תודה, בדיע.. תודה, בדיע , על התשובה.
העבודה שלך מעוררת  (אצלי) הרבה עניין והרבה שאלות. תיאורטיות ופרקטיות. אולי פעם יזדמן לנו לדבר  עליהן.
 בכ"א  , שוב, תודה  ולהתראות.
 
נ.ב.     האם אתה הולך עם הבן שלך לבריכה בקיץ הזה?  אני מקוה מאוד שכן, ושאתם נהנים.
חוה.

בדיע אלקשאעלהבדיע אלקשאעלה3/7/2007

[ל"ת]. חוה קרייסלר.
שלום לך
תודה על ההתעניינות !
המאמר הינו תמצית מחקר השוואתי בין משפחות מהמגזר הבדואי בישראל לבין משפחות מסנט פטר בורג ברוסיה .
תהליך שיקום הילדים בעלי צרכים מיוחדים הוא תהליך מורכב והצלחתו כרוכה בלמידת ההערכה העצמית אצלם  . 
להערכה העצמית משמעות גדולה בהתפתחות האישיות ( אנאניב 1980 , פרוזדינה 1992 , קון 1979 ,סטולין 1985 , סאקאלובה 1981, שיסניקובה 1977 , ואחרים).
   מחקרים קליניים שנעכרו בנושא התנהגות הילדים מעוכבי ההתפתחות המנטאלית מצביעים על הפרעה בהתפתחות האישיות , שהמקור שלה הוא גורמים ביולוגים וסוציולוגים ( ויגותסקי 1960,לובובסקי 1981,ליבידינסקי1985,ביוזניר1982,רובינשטיין 1970,סוכארובא 1974) .
יש שלושה מרכיבים  בהערכה העצמית : המרכיב הקוגניטיבי, הקומוניקאטיבי , וההתנהגותי .
בספרות הקלינית , נמצא שההערכה העצמית של ילדים בעלי צרכים מיוחדים , אינה אדקוואטית בהשוואה עם ילדים נורמאלים ( דיי גרייף וויגותסקי 1983, רובינשטיין 1979 , ליונארדי 1993 , בריכאג'אן 1984 ).
תהליך הסוציאליזציה מורכב מגורמים איתנו - פסיכולוגיים : תרבות , דת , מורשת , ומנהגים . היחס בין ההערכה העצמית לבין סגנונות ההורות נחקר רבות , הממצאים מראים שקיימת בינם קורילאציה גבוהה .
 
מטרת המחקר הינה השוואתית . השפעת סגנונות ההורות ושיטות החינוך המשפחתי על ההערכה העצמית אצל ילדים רגילים ובעלי צרכים מיוחדים בשתי קבוצות מתרבויות שונות.
 
אוכלוסיית המחקר :
השתתפו 135 תלמידים מגיל (8-11)  המתפקדים ברמת פיגור קל ( להלן נשתמש במונח בעלי צרכים מיוחדים ) הלומדים במסגרות החינוך המיוחד במגזר הבדואי בעיר רהט בישראל ובעיר סנט פטרבורג ברוסיה וילדים עם מנת משכל תקינה (להלן נשתמש במונח רגילים) הלומדים בבתי ספר רגילים .
- 75 תלמידים מרהט ( 45 בעלי צרכים מיוחדים , 30 רגילים )
- 60 תלמידים מרוסיה (30 בעלי צרכים מיוחדים , 30 רגילים )
הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים והורים לילדים רגילים .
 כלי המחקר :
A.     *מבחן דמבו- רובינשטיין – בודק את הדמוי העצמי של הילד בעיני עצמו ובעיני הוריו
( אלקשאעלה 2006) .
סולם דמבו- רובינשטיין :
 





רמה


דמוי עצמי




פחות מ- 45   


דמוי עצמי נמוך




45-59


דמוי עצמי בינוני




60-74


דמוי עצמי גבוה




יותר מ- 75


דמוי עצמי מוגזם ( לא אדקווטי )





 
B.     שאלון איידמיליר – הבודק סיגנונות הורות . ( אלקשאעלה 2006).
C.    ראיונות עם ההורים.
D.    ציורים – ציור דמות אדם לבדיקת הדמוי העצמי .

לא ניבדק ההבדל בין מינים , השאלון ניתן בעיקר לאבות .
לפי מבחן איידמיליר נמצא סגנון הורות " דחיה רגשית " במיוחד כלפי ילדים רגילים .
התרבות הבדואית ואורח החיים שלהם אינו מאפשר "ליחס הרגשי " כלפי ילדים להיות בסדר העדיפויות של ההורים , וזה מסיבות רבות כמו , העוני , הפוליגמיה , מספר הילדים הגדול במשפחה ........
 

חוה קרייסלרחוה קרייסלר28/6/2007

לבדיע. שלום בדיע. מה שלומך?
הדברים שהבאת מאוד מעניינים. אני חושבת שעיקר חשיבותם ותרומתם היא בחשיפה ובמודעות שהם מעוררים לגבי החיים, התרבות, הסוציאליזציה והמנטליות בחברה הבדואית.
יש לי כמה שאלות:
1. האם אתה יכול להרחיב קצת יותר על המתודולוגיה של המחקר? 
באיזה שאלונים השתמשת, איזה שאלות היו בראיונות?
כמה הורים וכמה ילדים השתתפו (מה גודל המדגם)?
 האם כולם משבט אחד? אם לא - האם יש הבדלים בין השבטים?
האם יש (או אפשר לעשות) הבחנה בין המינים? - בין בנים ובנות, בין אבות ואמהות בעניין העמדות, ההתייחסות והדימוי העצמי?
2. בסיכום אתה כותב: "...להורים ציפיות יתר ודחיה רגשית באופן מיוחד לילדים רגילים."
מובן מדבריך שהציפיות מהילדים החריגים הן נמוכות. אבל לא לגמרי ברור כל עניין הדחיה הרגשית דווקא כלפי הילדים הרגילים. כשמדובר בילדים מפגרים, יתכן שקיים אצל ההורים מנגנון הגנה מפני החרדה והאשמה שמתעוררות עם הדחיה והכעס שהם מרגישים כלפי הילד המפגר. ואז הוא זוכה מהם ליחס מסור ומגונן ואולי אפילו מועדף. וזאת גם, כמו שאתה כותב, כפונקציה של "אמונה דתית ומורא מפני האל".     נראה לי שבעצם מדובר כאן במה שאנחנו מכירים כמנגנון הגנה של reaction formation. (היפוך תגובה. או תצורת תגובה.)
אבל למה "דחיה רגשית באופן מיוחד לילדים רגילים" - אני לא מבינה. האם אתה יכול להסביר?
בכל אופן תודה על העניין והסקרנות שעוררת, ועל ההזדמנות קצת ללמוד ולהכיר.
חוה קרייסלר.