פסיכולוגיה עברית

×Наивная акварель
Наивная акварель ©
זכור אותי
 

מאמרים

חלומות אצל נשים בעת ההריון

פרק מתוך המבוא לעבודתה של רעיה שריד בנושא: "הקשר בין מצוקה שלאחר לידה אצל גברים ונשים לבין עבודה רגשית בחלומותיהם בזמן ההריון". הפרק הנוכחי דן במאפיינים של חלומות של נשים מול גברים, וחלומות בהריון, תוך התיחסות למוטיבים לפי שיטתו של יונג.

מתפרסם מ 24/4/2007 | 17,673 צפיות

תגיות:

 

חלומות אצל נשים בעת ההריון

 

פרק מתוך המבוא לעבודתה של רעיה שריד בנושא: "הקשר בין מצוקה שלאחר לידה אצל גברים ונשים לבין עבודה רגשית בחלומותיהם בזמן ההריון"

העבודה הוגשה ע"י רעיה שריד, בהנחיית פרופ' תמר קרון

כחלק מהדרישות לשם קבלת תואר מוסמך בפסיכולוגיה קלינית , במחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, דצמבר 2005

 

 

חלומות של נשים וגברים

          "בכל לילה אנחנו נכנסים לממלכה מיתולוגית, עולם חשוך וקדמון של פחד ותשוקה. מה שהעולם הזה מציע יכול להיות המפתח להבנת המסתורין של עצמנו, של החברה שלנו ושל ההיסטוריה שלנו" (Stevens,1995).

          החלומות הם חלק מתהליכי החשיבה שלנו, והם מלווים אותנו באופן יומיומי. יחד עם זאת יש בהם משהו מסקרן ומאתגר, וההתעניינות בהם מלווה את כל ההיסטוריה של בני האדם. לאורך השנים נמצא תיעוד של חלומות מתקופות קדומות, כאשר הקדומים ביותר שתועדו היו מלפני שנת 3000 לפנה"ס (Stevens,1995).

          האם נשים וגברים חולמים את אותם החלומות? מספר מחקרים השוו בין תכני החלום של נשים וגברים, ומצאו הבדלים הקשורים בהבדלים הקיימים בין נשים לגברים בחיים המציאותיים. Schredl et al. (1998) מצאו כי גברים חולמים יותר על גברים, וחלומותיהם כוללים יותר תוקפנות פיזית ומיניות מאשר חלומותיהן של נשים. נשים, לעומת זאת, חולמות באופן שווה על נשים וגברים, וחלומותיהן כוללים יותר תוקפנות שמופנית כלפי פנים ודיכאון. Krippner & Weinhold (2002) מצאו כי חלומות של גברים כללו יותר התייחסויות לאובייקטים ביתיים ופחות התייחסויות לאוכל ולחלקי גוף. כמו כן חלומותיהם של גברים הכילו יותר דמויות לא מוכרות ופחות דמויות של ילדים, וכללו פחות אינטראקציות חברתיות. יחד עם זאת, נראה כי עם הדורות מצטמצמים ההבדלים בין גברים לנשים בתכני החלום, אולי כתוצאה משינוי מעמד האישה ושינוי חלוקת התפקידים בין גברים לנשים בדורות האחרונים (Bursik, 1998).

 

הקשר בין חלומות לבין הריון ולידה

          בתקופת ההריון יש לחלומותיה של האשה משמעות מיוחדת, ומספר מחקרים שעסקו בחלומות בהריון מראים כי החלומות שהאישה חולמת בתקופת ההריון הם מיוחדים, חיים ומוחשיים יותר (Goldberger, 1991; Kestenerg, 1977). במהלך ההריון האישה מתמקדת בעצמה, מודעת יותר לחוויותיה הפנימיות, חווה רגרסיה ולחץ רב (Kestenerg, 1977). כל אלה מחלישים את כוחות האגו ואת ההגנות. על פי התיאוריה הפרוידיאנית, ככל שההגנות נחלשות, נחלשת הצנזורה על החלום והתוכן הסמוי של החלום הופך לגלוי יותר (Freud, 1900). כך המשמעות שניתן לתת לחלומות שהאישה חולמת בתקופה זו היא רבה. מחקרים מראים כי תכני החלום של נשים בהריון שונים מתכני החלום של נשים שאינן בהריון. למשל Schroer (Schroer, 1984) שיוצא מהתיאוריה היונגיאנית, ניתח חלומות של נשים בהריון ראשון ותיאר שלוש תימות עיקריות שהופיעו בהן: 1.תכנים של חיות, המבטאים תפיסה לא מודעת של התפתחות החיים החדשים ברחם כחייתיים ופרימיטיביים. 2.הימצאות האישה במצבים בהם הבעל לא יכול להיות איתה, שמבטאת התרחקות מהבעל כחלק משינוי היחסים ביניהם בזמן ההריון. 3. הופעת זהות נשית חדשה, שמבטאת תפיסה של ההריון כהתנסות טרנספורמטיבית, שבמהלכה מתגלה רובד נשי קדום המעשיר את הזהות הנשית.

          בניגוד למחקר הקיים על חלומות של נשים בהריון, חלומות של גברים בזמן ההריון של בנות זוגם כמעט ולא נחקרו. מתעוררת השאלה, האם גם חלומות של גברים שנשותיהם בהריון הם חלומות מיוחדים, המבטאים תכנים דומים. מחקרים על dream sharing הראו כי בני זוג נוטים לחלוק בשנתם חלומות דומים בתדירות של אחת לחודש, והועלתה ההשערה כי הסיבה לתדירות זו היא שיש קשר בין dream sharing לבין המחזור של האישה (Davis & Frank,1994). מעניין לבדוק האם בתקופה מיוחדת זו בזוגיות, כשבני הזוג מצפים ללידה, והאישה אינה מקיימת את המחזור החודשי, הם חולקים את אותם תכנים.

 

הגישה היונגיאנית לחלומות:

          הגישה היונגיאנית, המבוססת על שיטתו של קארל גוסטב יונג, נותנת מקום רב לחלומות. יונג טען שקיים לא מודע קולקטיבי, בנוסף ללא מודע האישי, ובו מוטבע הנסיון האנושי של כל בני האדם בכל הזמנים ובכל התרבויות. הלא מודע הקולקטיבי מכיל ארכיטיפים, שהם תבניות קדומות לקליטה וחוויה, שהן מולדות אצל כל בני האדם, ומובילות את האדם להגיב בדפוס אוניברסלי של רגשות, מחשבות והתנהגויות. הארכיטיפים מתייחסים לאופי האוניברסלי של האדם, ולכן נמצא ביטויים שלהם בהתמודדות עם מצבים אוניברסליים המתרחשים בחיינו. לפיכך הם מופיעים פעמים רבות בתקופות מעבר, שבהן נדרשת הסתגלות חדשה, כמו בזמן ההתבגרות, סביב אמצע החיים, ההזדקנות (יונג, 1982), וגם בזמן ההריון והלידה (Abt et al., 2000).

          יונג דיבר על שני מישורים לניתוח חלומות: אובייקטיבי וסובייקטיבי. ניתוח במישור האובייקטיבי יתייחס למסר של הלא מודע לגבי אדם או פעולה שקשורים למציאות החיצונית, בעוד שניתוח במישור הסובייקטיבי יתייחס לכל הדמויות, האירועים והיחסים שבחלום כאל אספקטים של החולם עצמו (Abt et al., 2000). על-פי הגישה היונגיאנית, חלק ממרכיבי החלום הם אובייקטיביים, כי הם שייכים ללא מודע הקולקטיבי ואינם תלויים במודעות של החולם. כמו כן, בניגוד לפרויד, שטען כי החלום מכיל רק חלק מהמשמעות האמיתית שלו, סבר יונג כי התוכן של החלום מכיל את מלוא משמעות החלום, ומחשבותיו ורגשותיו של החולם תורגמו לדימויים המופיעים בחלום. יונג סבר כי החלום הוא חלק מתהליך של איזון נפשי, שבו הנפש מווסתת את עצמה. הוא מציג את אותם חלקים נפשיים שהודחקו או הוזנחו ומקזז חלקים שנופחו יתר על המידה, וכבר בכך יש תרופה לריפוי הנפש, גם אם החולם אינו עוסק באופן מכוון בחלומותיו בזמן העירות (יונג, 1982). מכל אלה נובע כי יש משמעות לניסיון להבין צדדים מסוימים של החלום ולנתח את החלקים שבו, המכילים תכנים מהלא-מודע הקולקטיבי, גם ללא אסוציאציות של החולם.

          ההריון הוא תקופת מעבר עבור האשה. זהו מצב אוניברסלי, שאותו עוברות נשים מתחילת ההסטוריה האנושית ובכל התרבויות האנושיות. לפיכך נצפה למצוא בחלומותיה של אשה בהריון תכנים ארכיטיפליים. מחקרים שונים השוו בין חלומות של נשים בהריון ונשים שאינן בהריון. Schroer, שניתח חלומות של נשים בהריון ראשון, מצא כי בקרב נשים בהריון הופיעו יותר חלומות ארכיטיפים מאשר אצל נשים שלא היו בהריון (Schroer, 1984). Abt et al. שאספו 700 חלומות של נשים בהריון וניתחו אותם באופן יונגיאני מצאו מגוון של מוטיבים ארכיטיפליים: מים, אדמה, אש, צומח, חיות, הגבר, הילד, האם, הריון ולידה (Abt et al., 2000). במחקר אורך שנעשה על חלומות של נשים בהריון ונשים שאינן בהריון, נמצאו מוטיבים ארכיטיפליים שהופיעו בתדירות גבוהה בחלומותיהן של נשים הרות. מוטיבים אלה היו: אנימוס, הריון ולידה, האם, הילד, התחברות לנשיות, מיכל ומים (שמולביץ, 2004).

 

תיאור הארכיטיפים שבבסיס המוטיבים שנמצאו בחלומותיהן של נשים הרות:

אנימה ואנימוס -

          משמעות המלה 'אנימה' היא 'נשמה'. הכוונה היא לנשמה במובן הפסיכולוגי, במובן של 'נפש' בעברית. האנימה והאנימוס הם אלמנטים לא מודעים המכילים את תכני המין המנוגד לאישיות – הנשי אצל הגבר (אנימה) והגברי אצל האשה (אנימוס). בכל אחד מאיתנו ישנם גנים זכריים ונקביים, אך במשך שנות החיים המוקדמות התכונות הגבריות נעשות דומיננטיות אצל הזכר והתכונות הנשיות נעשות דומיננטיות אצל הנקבה, בעוד שהאלמנטים של המין המנוגד נסוגים לחלק הלא מודע של הנפש. תכני המין המנוגד לאישיות המודעת של האדם מופיעים במודע כדמות הנשמה (הארדינג, 1998). לדמות נשמת הגבר, האנימה, יש תכונות המאפיינות את העיקרון הנשי, ה-Eros, של רגשות, קירבה ויכולת התייחסות, ובדמות נשמת האשה, האנימוס, יש תכונות המאפיינות את העיקרון הגברי, ה-Logos, של חשיבה, דיבור, רעיון, חוק וסדר (Jung, 1953).

          ככל שהילד מתפתח ומתבגר והופך לגבר, דורש ממנו העולם החיצוני תכונות של גבריות: אומץ, נחישות, הסתכנות, ואינו נותן מקום לתכונות אחרות שהחדירה בו אמו כמו נאמנות, מסירות, חמלה וחום. כיוון שהגבר אינו יכול לבטא חלקים אלה של עצמו הוא משליך אותם על דמויות נשיות שנכנסות לחייו – הן אלה שנאלצות להכיל את ההשלכות של החלקים הנשיים שהוא זקוק להם ואינו יכול להכילם. בכל מקום שהתכנים הלא מודעים שלו מופיעים: בחלומות, בחזיונות ובפנטזיות, הם מקבלים צורה של דמות נשית. באופן דומה, הילדה המתפתחת מחונכת לבטא תכונות של חום, אהבה וחמלה, ולהדחיק תכונות של תעוזה, קשיחות ונחרצות. היא משליכה חלקים גבריים אלה על הגברים בחייה (Jung, 1959c).

          לאנימה ולאנימוס שלושה מקורות: 1) ההתנסויות שהיו לגבר עם נשים או לאשה עם גברים, המעניקות להם ידע מסוים על התנהגות המין השני. התנסויות אלה כוללות בראש ובראשונה התנסויות עם האם והאב, ואחריהן התנסויות עם אחים, חברים, בני זוג ואחרים. 2) האלמנטים הנשיים שבנפש הגבר והאלמנטים הגבריים שבנפש האשה. האלמנטים הנשיים של הגבר הם חלשים יותר מהאלמנטים הגבריים ונחותים יותר מהם, ולכן הם מייצגים חלקים נחותים של עצמו וכתוצאה מכך גם תפקודם נחות ובדרך כלל שלילי. כך אצל האשה, האלמנטים הגבריים שלה חלשים ונחותים יותר ולכן מייצגים אלמנטים שליליים עבורה. 3) הידע העובר מדור לדור על ההתנסות ב"דרך הנשים" אצל הגבר וב"דרך הגברים" אצל האשה, לאורך כל התקופות. ההתנסויות הרבות בהסטוריה בהתנהגות בני המין המנוגד יצרו בנפש הלא מודעת של הגבר תמונת נשיות ואצל האשה תמונת גבריות, המשפיעה על התנהגותם ונחווית אצלם כדימוי פנימי. בעוד שהאנימה, בהיותה נשית, מקבלת תכונות של רגש וקירבה והיא אישית באופייה, האנימוס, בהיותו גברי, מקבל תכונות של חשיבה, לא-אישי ורוח, המובילות להתעניינות בצדק, בהגיון ובמטרה (הארדינג, 1998).

          לאנימוס ולאנימה יש מאפיינים חיוביים ושליליים. מאפיינים חיוביים של האנימה יכולים להיות סנטימנטליות, חרטה, התפשרות, נסיון להיות בקשר עם האחר, בעוד שמאפיינים שליליים שלה יכולים להיות חוסר החלטיות, רגשנות יתר, בחירות לא הגיוניות. מאפיינים חיוביים של האנימוס יכולים להיות יכולת לחשוב תוך נטרול רגשות, התמקדות, אומץ ואסרטיביות, בעוד שמאפיינים שליליים שלו יכולים להיות כוחניות, אכזריות ואגרסיביות (Jung, 1959c).

          הגבר מדחיק ככל האפשר קווים נשיים שבאופיו כדי להראות חזות גברית, וכך גם האשה מדחיקה קווים גבריים שבאופיה כדי להראות חזות נשית. הדחקתם של קווים ונטיות אלה מביאים לידי הצטברות תכונות אלה בלא מודע. כתוצאה מכך, לעיתים קרובות הגבר, בבחירת האהבה שלו, מחפש אחר האשה המתאימה ביותר לסוג המסויים של נשיותו הלא מודעת, והאשה מחפשת אחר הגבר הקרוב ביותר לקווים הגבריים הלא מודעים שבה (יונג, 1989). המפגש של הגבר עם האנימה שלו מתרחש כשהוא פוגש אשה מציאותית בחייו הבוגרים. זהו מפגש שלו עם החלק המשלים את גבריותו ונמצא בחלק הלא מודע שלו. דמותה של האנימה מתקבלת מתוך צירוף של האשה המציאותית עם התמונה הפנימית של האשה שנמצאת אצל הגבר. לתמונה זו יש כוחות חזקים בלתי מודעים המשפיעים על בחירת בת הזוג ועל הקשר שנוצר עמה. בדומה לכך, המפגש של האשה עם האנימוס שלה מתרחש כשהיא פוגשת גבר מציאותי בחייה הבוגרים. דמות האנימוס המתקבלת אצלה היא צירוף של הגבר המציאותי עם התמונה הפנימית של גבריות שהיא מחזיקה בתוכה. התמונה הפנימית הזו משפיעה על בחירתה בבן זוג ועל הזוגיות שלה איתו. כל עוד לא מגיעים הגבר והאשה למודעות ולא מכירים בארכיטיפ הנשי או הגברי הקיים בתוכם, הם ממשיכים להשליך אותו על בן זוגם והזוגיות שלהם צבועה בהשלכות אלה (קרון, 2004).

 

האם הגדולה -

          ארכיטיפ האם הגדולה מכיל את כל מה שקשור ונובע מאמהות: הכלה, הזנה, גידול, טיפוח, שמירה וכד' (Neumann, 1974). כמו כן הוא מכיל דברים ומקומות שמסמלים פריון וטבע. בפן החיובי שלו הוא מייצג חום וסימפטיה אימהיים, את הסמכות המאגית של האשה, חוכמה והתעלות רוחנית, אינסטינקטים ואינטואיציה, נדיבות לב, טיפוח וקבלה, צמיחה ופריון. בפן השלילי הוא מייצג חשאיות, הסתתרות, חשיכה, תהום, עולם המתים, פיתוי ורעל (Jung, 1959a). האם הגדולה הטובה היא אם מכילה, מזינה ומגינה על הילד, שצידה השלילי הוא האיום על התפתחותו האינדבידואלית של הילד. האם הגדולה הרעה היא אם קרה ודוחה את הילד, שבצידה החיובי נמצאת ההתפתחות האינדבידואלית של הילד (Jung, 1959b).

          דמות האם שאנו נושאים מורכבת מצירוף של ארכיטיפ האם הגדולה והמפגש עם דמויות אמהיות אמיתיות: האם, הסבתא, האם החורגת והחמות, ולאחר מכן המפגשים עם דמויות נשים מבוגרות אחרות (Jung, 1959a).

 

האב -

          ביטויי ארכיטיפ האב לא נמצאו בשיעור משמעותי במחקרים על חלומות של נשים הרות, אך יש להניח כי ימצאו אצל גברים בתקופת ההריון, שהיא תקופת מעבר לאבהות עבורם.

          לארכיטיפ האב יש פנים רבות וניגודים רבים. מצד אחד הוא מייצג את היסוד הרוחני שיוצא כנגד היצריות הצרופה, מסמל את האלוהות ואת סמל ההדחקה המינית. יסוד זה מתבטא במיתוסים ובחלומות בדמות הזקן-החכם, שמייצג את המוסריות והחוכמה, והוא עוזר, מגן ומשמעותי. מצד שני הוא מייצג את השטן ואת התאווה המינית, מה שמתבטא במיתוסים ובחלומות בדמות של שד, מכשף או רוח רעה. ההשפעה של האב המציאותי, שמתחילה מלידתו של האדם, מודחקת ושוקעת לתוך הלא-מודע ומעצבת את ארכיטיפ האב, ומשפיעה על תפיסתו האבהית של האדם ועל התנהגותו. יונג אמר כי דמות האב קובעת את המזג הרוחני של האשה, את קשריה עם דברים רוחניים ואת גישתה לשאלות רוחניות ודתיות (סטור, 1998; Abt et al., 2000).

 

הילד -

          ארכיטיפ הילד מייצג את האספקטים הלא-מודעים של הילדות ושל כל מה שקשור בילדות. דמות הילד שלנו כוללת אספקטים של הילדות המשותפים לכל המין האנושי, וגם אספקטים לא מודעים מתוך הילדות האישית שלנו. היא מייצגת לא רק משהו שהיה קיים בעבר אלא גם משהו שקיים עכשיו: זוהי מערכת שמתפקדת בהווה ותפקידה לפצות על החד-צדדיות של החלקים המודעים של הילדות שמשפיעים עלינו, על-ידי כך שהיא מחזיקה בחלקים הנשכחים והלא מודעים של הילדות. דמות הילד שלנו עשויה להיות מפוצלת לדמויות רבות – ואז זה מראה על אישיות שעדיין לא התגבשה, לעומת דמות ילד אינטגרטיבית יחידה שמשקפת אישיות מגובשת לא מודעת. דמות הילד יכולה להופיע במיתוסים ובחלומות כ"ילד אלוהי" או דמות צעירה של גיבור, שמצד אחד מגיע לעולם חסר-אונים וקטן ומצד שני יש לו כוחות-על אלוהיים. הילד האלוהי מסמל את ראשית היווצרות העצמי, את תחילת תהליך האינדבידואציה (Jung, 1959a).

 

בנוסף אזכיר כאן שני ארכיטיפים שאינם קשורים ספציפית למוטיבים שנמצאו אצל נשים בהריון, אך הם קרובים למודע ומשפיעים על האישיות שלנו, ולכן סביר שגם בחלומות בתקופת ההריון ימצאו מוטיבים המבוססים עליהם:

הפרסונה -

          "פרסונה" זהו מונח יווני שמשמעותו מסכה שעטו על פניהם שחקנים. בתיאוריה היונגיאנית מונח זה מתאר את התפקיד שהאדם משחק כדי לעמוד בציפיות החברה ממנו (סטור, 1998). הפרסונה היא המסכה שאדם עוטה על עצמו כלפי הסביבה. היא אינה אוביקט ממשי, אלא היא פשרה בין היחיד והחברה על 'הופעתו של האדם' (יונג, 1989). בשלב מוקדם של ההתפתחות הילד מתחיל לפתח פרסונה בהתאם לדרישות החברה. הוא לומד להדחיק, לדחוק אל הלא מודע את חלקי אישיותו שאינם מקובלים על החברה, ולעטות על עצמו תדמית מקובלת חברתית (הארדינג, 1998). הפרסונה מכוונת מצד אחד לעשות רושם על הזולת, ומצד שני להסתיר את הטבע האמיתי של היחיד. רק מי שמזדהה עם הפרסונה שלו עד כדי כך שכבר אינו מכיר את עצמו אינו נזקק לתפקיד השני של הפרסונה (יונג, 1989). הזדהות יתר עם הפרסונה עלולה להזיק, כי היא גורמת לאדם לאבד את הקשר עם העצמי האמיתי שלו (Hopcke, 1995). הגורמים המפתים את האדם ליצור פרסונה ולהזדהות איתה הם: ציפיות חברתיות למלא באופן מוחלט את התפקיד המקצועי והחברתי שלו ותביעות הנימוסים הטובים של החברה. במקביל פועלים על האדם גורמים פנימיים שכנגד, מתפתחים חולשה כלפי השפעותיו של הלא מודע, רוגזנות ותסכול. ככל שהאדם משחק כלפי חוץ צדדים מסוימים חזק יותר, כך הצדדים המנוגדים שבטבעו האמיתי מתחזקים מבפנים (יונג, 1989).

 

הצל -

          הצל הוא החלק הנחות, הבלתי מפותח של האישיות, הכולל את התכונות של האדם שנחשבות לא מקובלות חברתית. הצל נוצר כשאותם מרכיבים לא מקובלים מודחקים ללא מודע בתהליך החינוך והחיברות (Jung, 1959c). הצל הוא קרוב למודעות שלנו, ומתבטא פעמים רבות בהשלכה שלנו על מישהו מאותו מין בסביבה הקרובה שלנו. השלכת חלקים מהצל ביחסים אינדבידואליים יכולה לגרום לאי-הבנות, מריבות, חשדנות ותוקפנות. כאשר איננו חיים בהתאם לפוטנציאל שלנו, תכונותינו החיוביות נדחקות אל הצל, ומהוות את 'הצל הבהיר' (הארדינג, 1998).

          ישנם שלושה סוגי צל: הראשון הוא 'הצל הפרסונלי', שנמצא בלא מודע האישי וקרוב למודע. הוא מכיל תכונות נחותות ולא מקובלות שהודחקו עקב החיברות, וגם את 'הצל הבהיר' (הארדינג, 1998). השני הוא 'הצל הארצי' שקשור לחלקים של מוגבלויות הגוף, התבלות הגוף, מחלות ומוות שמודחקים (קרון, 2003). השלישי הוא 'ארכיטיפ הרוע' – הרוע האבסולוטי שהתגלמותו בדמות השטן (Jung, 1959c).

          מודעותנו לצל חשובה, כי איננו יכולים להיפטר באמת מהחלק הזה בנפש שלנו. השלכת תכונות הצל על הסביבה גורמת לנו לסבול מאותן התכונות השליליות המגיעות כביכול מהסביבה. בנוסף לכך, כל זמן שאיננו מודעים לצל, איננו בני אדם שלמים, כי איננו באים במגע עם חלק מהאישיות שלנו. רק אחרי שהצל מקבל הכרה, ובמידה מסוימת נטמע בנו, אנו יכולים להתחיל ליצור יחסים אמיתיים עם אנשים אחרים. קבלת הצל היא צעד ראשון בתהליך האינדבידואציה ובפיתוח מודעות עצמית אמיתית (הארדינג, 1998).

 

מוטיבים ארכיטיפליים בחלומות בתקופת ההריון – השערות לגבי שני בני הזוג:

          הארכיטיפים עצמם אינם מופיעים בחלום – אלא הם התבניות הבסיסיות המייצרות מוטיבים וסמלים של הלא מודע הקולקטיבי בחלום. הספרות הפסיכולוגית בכלל, והספרות היונגיאנית בפרט, עוסקת בחיי הנפש והתהליכים אצל הנשים בהריון, בעוד שהגברים אינם מהווים מוקד. אולם בעולם המערבי המודרני גם הגברים הם משתתפים אקטיביים בתהליך ההריון והלידה, וניתן לומר שגם עבורם ההריון הוא תקופת מעבר משמעותית. ניתן לכן לשער כי גם אצל גברים שנשותיהם בהריון מופיעים תכנים ומוטיבים ארכיטיפליים שנמצאו אצל נשים בהריון, וכי קיימים מוטיבים משותפים אצל בני זוג.

 

תיאור המוטיבים הארכיטיפליים שנמצאו במחקרים בחלומות של נשים הרות והשערה לגבי מקבילותיהם אצל גברים:

אנימוס – ביטוי של ארכיטיפ האנימוס היונגיאני. האנימה והאנימוס מופיעים בחלומות בדרך כלל בהתאם לאופיים: האנימה היא אישית באופייה, ולכן מופיעה לרוב בחלומות כדמות בודדת ומוגדרת (אהובה, מכשפה) ובהקשר של יחסים. האנימוס אינו אישי, והוא יכול להופיע כנציג של יכולת או ידע (Jung, 1969). בדרך כלל האנימוס שהופיע בחלומות של נשים הרות היה שלילי, דמות שמפריעה לתפקידן ומסכנת את בטחונן (Abt et al., 2000). המוטיב המקביל שעשוי להימצא אצל גברים: האנימה.

הריון ולידה – ההריון הוא מוטיב ארכיטיפלי המשפיע על שני המינים. הוא מסמל את ההבשלה וההתפתחות ההדרגתית של היצירה. הלידה היא סמל של שינוי, התחלה של דברים חדשים, והיא קשורה באופן פסיכולוגי ללידה של המודעות. ההריון והלידה קושרים בתוכם את החיים ואת המוות: גם במובן של הסיכון הקיים בהם לאשה ולעובר וגם במובן שלידה היא תחילת האמהות, ומשמעותה היא שחלקים מהחיים הקודמים של האשה מתים וחלקים חדשים מחליפים אותם (שמולביץ, 2004). גם עבור גברים הלידה היא שינוי, התחלה של דברים חדשים וסיום של חלקים ישנים, לכן ניתן לשער כי מוטיב זה יופיע גם אצל גברים.

האם – ביטוי של ארכיטיפ האם הגדולה. האם מופיעה בחלומות באופנים רבים, בחלקם היא חיובית, חמה ותומכת ובאחרים היא שלילית, קרה והורסת (שמולביץ, 2004). המוטיב המקביל אצל גברים יכול להיות גם כן האם, אך גם יכול להופיע בדמות האב. לכן אחפש בעבודה זו מוטיבים של האם ושל האב. המעבר לאבהות כופה על גברים התמודדות עם דמות האב המופנמת על כל האספקטים המציאותיים והלא מציאותיים של דימוי זה. הגבר נדרש להתמודד ולהגיע לאיזון מחדש של כל האספקטים החיוביים והשליליים של דמות האב בנושאים כמו סמכותיות, אגרסיביות ומיניות. האופן שבו יתמודד הגבר עם דמות האב המופנמת שלו ישפיע על תגובתו ללידה ובהמשך על האבהות שלו (גולדצויג, 2003).

הילד – הילד הוא מטרת ההריון וחלומות עליו יכולים להכיל אספקטים של הפנטזיה לגבי התינוק. יחד עם זאת, דמות הילד בחלומות בהריון יכולה לבטא גם את ארכיטיפ הילד היונגיאני, שמבטא את היחס לילדות, וכן אספקטים של התפתחות עצמית ואינדבידואציה (Abt et al., 2000). מוטיב זה עשוי להופיע גם אצל הגברים, ולייצג גם אצלם את שני האספקטים של הילד: הילד שעומד להיוולד והילד שבתוכי.

התחברות לנשיות – במהלך ההריון נשים רבות מגלות ברמות עמוקות את טבען הנשי ומתחברות אל האם (שמולביץ, 2004). יתכן כי קיים תהליך מקביל של התחברות של גברים לחלק הנשי שבהם, או אולי להפך, התחברות יתר לגבריות.

מיכל- על-פי נוימן (Neumann, 1974) זהו מוטיב העומד במרכז הארכיטיפ הנשי המתעורר בהריון. מוטיב זה מופיע בסמלים רבים מעולם החי (חזיר), הצומח (רימון, תרמיל), הדומם (מערה, תהום) והעולם האנושי (קופסא, אגרטל). יתכן כי מוטיב זה קיים גם אצל גברים.

מים – מים הם הסמל הנפוץ ביותר ללא-מודע, לרוח הלא מודעת. השקיעה במצולות מקדימה את הטיפוס וההתקדמות: כדי להתקדם הלאה יש צורך קודם לשקוע במעמקים של הלא-מודע ולהתמודד עם הסוביקטיביות האגוצנטרית (Jung, 1959a). מתוך מעמקי הלא-מודע כל החיים הנפשיים ניזונים ומתפתחים. מים קשורים מאז ומעולם למקור החיים וליצירת העולם, הם מזוהים בתרבויות שונות עם אבי האלים, עם מה שהיה קים עוד לפני שהתחיל היקום. כמקור החיים הם קשורים בפוריות, יצירתיות והולדה, ויחד עם זאת הם גם המקום של המוות ושל אחרי המוות. לפיכך אין זה מפתיע כי בתקופת ההריון שמהווה התחלת חיים חדשים, הלא מודע מעלה בחלומות דימויים של פוריות ויצירתיות הקשורים במים (Abt et al., 2000). בנוסף, ההריון נחשב לתקופה שבה מתבטאים בחלומות יותר תכנים לא מודעים (ברוש, 2000), ואולי גם בשל כך חלומות רבים של נשים בהריון מכילים דימויים של מים. מים כמקור החיים וכסמל לפוריות והולדה יכולים לעלות גם בחלומות של גברים. 

 

 
 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

שריד, ר. (2007). חלומות אצל נשים בעת ההריון. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 20/11/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1237

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

shlomit sa`arshlomit sa`ar25/11/2007

[ל"ת].

שלום לכם,

אני סטודנטית לפסיכולוגיה ומתעתדת לכתוב עבודה סמינריונית על נושא זה. שמא מישהו יהא חביב ויוכל לנדב לי מידע באשר להיכן אוכל לאתר מאמרים העוסקים בנושא זה (קצת אובדת עיצות)...

רוב תודות לכולם,

שלומית

תמי גנדלמןתמי גנדלמן19/5/2007

ממש מעניין, רן.

איך ההשפעות הגופניות וההורמונליות משפיעות על החלימה ועל הנפש. המפגש בין הפסיכולוגיה והנוירולוגיה והביולוגיה תמיד ריתק אותי. אנחנו מייחסים כל כך הרבה משמעות לדינאמיקות הנפשיות, ההסטוריה המשפחתית ושנות הילדות הראשונות, ושוכחים שלגוף השפעות משלו, ואז נוטים לעשות פסיכולוגיזציה של הגוף...

תודה על החיבור שעשית לנו כאן בין ההורמונים בזמן המחזור והביוץ,  לבין תכנים של חלומות.

שבוע טוב

תמי.

רז אבןרז אבן19/5/2007

נשים, הורמונים וחלומות...].

 

מסתבר שלא רק ההריון משפיע על תכני החלומות. גם המחזור החודשי, כנראה דרך השינויים ההורמונאלים – משפיע על תוכן החלומות, וגם על עוצמת החלומות והזכירה שלהם.

 

Patricia Garfield    , חוקרת חלומות, פרסמה ספר על חלומות של נשים בשלבים שונים בחייהן. היא מסתמכת על מחקרי תוכן שונים.

בפרק על המחזור החודשי – היא מציינת כי בעת הוסת זכירת החלומות נמוכה יחסית. נשים חולמות על הצפת מים, פציעה, וכן מופיע הצבע האדום. דמויות נשיות הן ידידותיות לחולמת, ואילו הגברים לא. יש עליה בחלומות מיניים וכן בתכנים אגרסיבים.

החלומות מתרחשים בשלב זה בעיקר בחדרים ומקומות סגורים.

בשבוע אחרי הוסת, האסטרוגן מתחיל לעלות, והחלומות מתחילים לכלול מסעות במקומות פתוחים ופגישות עם דמויות שונות.

בעת הביוץ עצמו מופיעים יותר תכנים  של לידה ותינוקות. יש דימויים של ביצים, יהלומים, וחפצים יקרים או שבירים. התשוקה המינית בשיאה, עם הגברה בחלומות ארוטים. דמויות הגברים הופכות קרובות וידידותיות, ואילו דמויות הנשים רחוקות ופחות ידידותיות לחולמת.

אחרי הביוץ, בעת שהגופיף הצהוב מפריש פרוגסטרון,  יש עליה בעוצמת החלומות ובזכירתם. הדימויים רגועים יחסית, ויש שכיחות גבוהה של דמויות ילדים ותינוקות. האשה תופסת תפקידים יותר פאסיבים בסצנות החלום. לקראת הוסת, יש ירידה בזכירת החלום. מופיעים יותר תכנים של פרות בשלים, נוזלים אגורים במיכלים, או כלים שנבקעים. הגברים הופכים זרים ומיותרים.

 

יש להניח שההשפעה על החלום לא נובעת רק ממודעות האשה לשלב שבו היא נמצאת, אלא מהשפעה ישירה של ההורמונים על המרכזים הלימביים במוח שמעורבים ביצירת החלום. כמובן שניתן להבין את השינויים הללו על רקע אבולוציוני.

והערה: מעניין לבדוק איך חלומות הגברים מושפעים מהמחזור של בת זוגם...

תמי גנדלמןתמי גנדלמן28/4/2007

האומנות היא כלי ריפוי אדיר.

ואכן גם אני מאמינה שבמקומות בהם השפה מתקשה בארגון, צריך לתת כלים נוספים כמו אומנות פלסטית, תנועה, מוסיקה, ואף טיפול בארגז חול... יחד עם זאת חשוב להקשיב גם לתכנים, גם אם הם מציפים את המטופל (ואת המטפל). בחוויה שלי את עולם הפסיכותרפיה, יש תחושה שהפסיכוזה כתופעה מאיימת על מטפלים, שמעדיפים לטפל בה באמצעים כימיים בלבד (תרופות) ונאטמים אליה ברמת התוכן והמשמעות.

תודה ושבת שלום גם לך

תמי.

אבי  ,אבשלום באומןאבי ,אבשלום באומן28/4/2007

[ל"ת]. לתמי שלום, יונג הגיע לעיסוק בתכנים הארכיטיפיים דווקא דרך עבודתו עם פסיכוטים, כאשר האגו מפורק והעולם הארכיטיפי משתלט על התודעה.כבר פרויד הסיק את המסקנה שתהליכים ראשוניים משתלטים על התודעה כאשר האני מתפרק .בהמשך ,יונג גילה שתהליכים אילו הם בעלי ארגון ארכיטיפי כלשהו עם מבנים החוזרים על עצמם וזה אכן דומה לשפת החלום אך  מכיון שאין בנמצא את ה"אני החולם "יש גם פגם בארגון . החלומות ה"פסיכוטיים" שלעיתים מופיעים וכן הפסיכוזה עצמה מעלים הרבה תכנים וסמלים שקשה לעבור עימם ללא אני מתפקד. גם הפונקציה הטרנסצדנטית אינה מפקדת בשירות העצמי דהיינו אין יכולת לברוא את הדבר השלישי מתוך העמות עם תכני הלא מודע.לכן עם תכני הפסיכוזה קשה לעבוד באופן ישיר מילולי אפשר להקשיב, להבין, לאפשר ביטוי בכל מיני אמצעים ,ולהיות ערים איפה בכל זאת יש כוחות אני.איך לנצל את החומר שעולה. בהחלט יש ספרות של יונג עצמו על המשבר שעבר אפילו בספר האוטוביוגרפי שלו . אגב ,הוא ריפא את עצמו בעזרת הפיכת תכני החלומות ואפילו הפסיכוטיים לאמנות ,בעזרת דמיון פעיל ועוד.  שבת שלום אבי

תמי גנדלמןתמי גנדלמן28/4/2007

לדר' אבי באומן.

דבריך היו מאד מעניינים. אני מכירה קצת את התאוריה היונגיאנית דרך אימי רנה פורת. רציתי לשאול אותך איך התורה היונגיאנית מתייחסת למצבים פסיכוטיים כחושפים את אותה שכבה לא מודעת של הלא מודע הקולקטיבי, עליו כתב יונג? איך אתה כמטפל מתייחס לתכנים של הפסיכוזה? האם אתה מנתח אותם כפי שמנתחים חלום? האם אתה מקשיב להם? איך אתה מסביר את זה שפסיכוזות של אנשים שונים כוללות אלמנטים ארכיטיפליים כל כך דומים- כמו משיח וכד'? האם יש בפסיכוזה משהו שמצליח להכנס לחשיבה לא מודעת קולקטיבית כזאת?

שמעתי שגם יונג עבר משבר פסיכוטי בעצמו. האם הוא כתב על זה מאמרים או התייחסויות? האם יש משהו בספרות היונגיאנית המתיחס לתחום זה?

תודה, ושבת שלום

תמי.

אבי  ,אבשלום באומןאבי ,אבשלום באומן27/4/2007

תגובה למאמר של רעיה שריד [ל"ת]. תודה לרעיה שהביאה חומר מעניין וגם נתנה הקדמה יונגיאנית תמציתית לנושא הארכיטיפים והחלומות.ברצוני להוסיף בהקשר לנושא ספציפי זה של תקופת ההריון מספר נקודות .ראשית, נכון כי בתקופות מעבר כגון הריון יש פעילות מזורזת של העולם הארכיטיפי שהוא כמעין תשתית בסיסית המגיבה לשינויים זעזועים ובעיקר לאלה הקשורים למעגל החיים.הלא מודע הקולקטיבי ,עולם הארכיטים מגיב דרך החלומות בדומה למערכת האמונית העוזרת ,מאזנת ועוזרת בריפוי בשינוי כל עוד שלא השתבשה כתוצאה של טראומה. בתקופת ההריון מופעלים מן הסתם אותם אלמנטים ארכיטיפים הקשורים בשנוי של האשה ההרה. ההתקרבות לשכבה הביולוגית ,התקרבות מזורזת לעולם האמהי נשי עם כל האספקטים החיוביים והשליליים שבו ועל כן נמצא כי מופיעים אלמנטים של בעלי חיים בחלומות. שנית ,מעבר אל והתבססות של הרובד הנשי- אמהי והתפתחותו בעזרה הקופנסטורית (מנגנון הפיצוי האופייני לחלומות)בחלום, או גם הפחדים שמעלה רובד זה במידה ויש בעיות קשות עם דמות האם הפרסונלית.בנוסף לכך, גם התעוררות של ארכיטיפ הילד המסמל התפתחות וארכיטיפ העצמי שאמון על הטרנספורמציה והתפתחות העצמי. התינוק כמו שציינה רעיה מופיע בחלומות גם כמי שיופיע עוד מעט במציאות אך גם כמוטיב של התפתחות העצמי ,כפוטנציאל שעומד להתפתח באם עצמה . הילד הוא אחד הסמלים של האספקט המתפתח של העצמי.המנגנון העוזר להשתמש במוטיבים של החלומות כדי להתפתח הוא הפונקציה הטרנסצדנטית שבנפש זוהי אותה פונקציה אשר מאפשרת לאני העומד מול תכני החלום ומתחבר עימם ליצור משהו שלישי חדש שהוא כמו התינוק שנולד מתוך המפגש של האני עם תכני הלא מודע.   ד"ר  אבי באומן