התיש הקדוש- עיון פסיכולוגי בסיפור חסידי
מבוא:
עסקינן בסיפור מעשייה שעל פי המסורת, סיפר הרבי מקוצק לתלמידו-רבי יצחק מוורקה, שביקרו בסמוך לאחר הסתגרותו בחדרו ממנו לא יצא עד יום מותו:
"יהודי זקן שהלך לבית המדרש, איבד את קופסת הטבק היקרה שלו העשויה מקרן ואשר אותה קיבל בירושה מאבותיו. היהודי בכה וגנח על האבדה ובחפשו אחריה נכנס לעובי היער ונתקל בתיש הקדוש שקרניו העצומות נגעו בשמיים זרועי הכוכבים. כדי להמתיק את צערו של היהודי, הרכין התיש את ראשו ואמר לו "כרות חתיכה מקרני והתקן לך קופסת טבק חדשה". היהודי עשה כן, הלך לבית המדרש וכיבד את היהודים בטבק ההרחה שהפיק ריח ניחוח נעים במיוחד. כולם הריחו, התענגו ושאלו: מאין הריח הנהדר הזה? סיפר להם היהודי, על התיש הקדוש שפגש. הלכו כולם לחפש אחר התיש שקרניו מתנשאות עד לכוכבי השמיים. אחד אחד ניגשו וביקשו רשות לכרות חתיכה קטנה מקרניו. פעם אחר פעם נעתר התיש הקדוש לבקשתם וכפף את ראשו לעומתם. קופסת טבק אחת אחר השניה הותקנה, שמם של קופסות הטבק שהותקנו מהקרניים יצא למרחוק ויהודים רבים צבאו על התיש וביקשו להשתמש בקרניו שהלכו ונתמעטו עד שנכרתו כליל. עתה, כשהגיעה עת חצות, לא היה עוד מי שיעורר את הכוכבים לשירה..."
סיפור נוגה זה הפוצע את לב שומעיו, מסופר מפי צדיק ומנהיג של עדה שליבו דואב, ובמשך עשרים השנים האחרונות בחייו הוא מסוגר בחדרו, אין יוצא ואין בא.
אני מתכון לרבי מנחם מנדל שחי בין השנים 1787- 1859 וידוע בשם רבי מנחם מנדל מקוצק ( להלן: "הרבי מקוצק" ).
מה אירע ברגע מסוים של חייו שהביאו לפרוש מהעולם לחדר צר ולא לצאת ממנו עד ליום מותו, מה מייחד את דרכו בחסידות ובעבודת הנפש וכיצד כל זה משתקף בסיפור המעשייה בו עסקינן, בכל אלה ננסה להרחיב ולהעמיק באמצעות התבוננות וניתוח של המעשייה מנקודת מבט פסיכולוגית ומיתית גם יחד, בניסיון להבין ולהאיר את מסכת חייו העצובה ואת אישיותו הייחודית של הרבי מקוצק.
