לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
Relocation - מתכוננים לפני שנוסעים!Relocation - מתכוננים לפני שנוסעים!

Relocation - מתכוננים לפני שנוסעים!

מאמרים | 11/11/2007 | 17,759

כיום משפחות רבות מוצאות עצמן בפני ההחלטה לעבור לגור מספר שנים בחו"ל
(Relocation) בין אם בעקבות עבודת אחד מבני הזוג או עקב רצון לנסות את מזלם בחו"ל. החלטה זו משפיעה על כל... המשך

 Relocation  - מתכוננים לפני שנוסעים!

מאת: ליאת מרמלשטיין וליאת אראל - שריסט

 

"מה דעתך על RELOCATION לארה"ב?" שאל יואב את נילי ערב חורפי אחד . שאלה זו התחילה תהליך ששינה את חייהם של נילי, יואב ושני ילדיהם.

משפחות רבות מוצאות עצמן בפני החלטה מסוג זה בשלב כלשהו של חייהן. בין אם זה עובד בחברת הייטק – שנשלח למספר שנים לאתרי החברה בחו"ל, רופא שנוסע ל Fellowship , מדען שנוסע לפוסט דוקטורט, נציג משרד החוץ או נציג הסוכנות. החלטה מסוג זה אינה החלטה פשוטה. היא טומנת בחובה הזדמנות לחוויה משמעותית ומעצבת, במפגש עם תרבות חדשה, שפה חדשה ואורחות חיים שונים. משפחות שחזרו מ RELOCATION מדווחות בדרך כלל על הזדמנות יוצאת דופן להגברת הלכידות המשפחתית – ההמצאות יחד שעות רבות, ההתמודדות המשותפת עם השינוי  - מחזקים את ה"ביחד" המשפחתי. העובדה שמקורות התמיכה להם בני המשפחה הורגלו בארץ אינם זמינים, מקרבת את בני המשפחה ומאפשרת להם לגלות האחד את השני. עם זאת, ההחלטה לצאת ל RELOCATION היא החלטה המהווה שינוי קיצוני בכל רבדי החיים (תרבותי, חברתי, תעסוקתי ואקונומי) הן לעובד, ולא פחות (לעיתים אפילו יותר...) למשפחתו.


- פרסומת -

כיום ארגונים רבים, השולחים את עובדיהם לחו"ל, מכירים בחשיבות ההכנה של העובד ומשפחתו כחלק הכרחי  להצלחת הנסיעה. עד לאחרונה, בתוכניות הכנה ל RELOCATION הושקעו משאבים רבים בהכנה אינסטרומנטאלית כגון – איך מתארגנים ברמה הפרקטית, סוגי שילוח של הציוד, ביטוחים, ויזות, מציאת מוסדות חינוך מתאימים לילדים והכרות עם מאפיינים תרבותיים בולטים של המדינה אליה נוסעים. היום ברור כי תוכניות אלו חשובות, אך אינן מספיקות. על מנת לאפשר הסתגלות טובה של העובד ומשפחתו, מערך ההכנה חייב לכלול התייחסות לפאן האישי/זוגי/משפחתי. RELOCATION הוא שינוי, וכמו כל שינוי בחיים הוא עשוי להחוות כקרש קפיצה לצמיחה או כמשבר. מה שיקבע מה החותם שהחוויה תשאיר הוא היכולת של כל בני המשפחה להתמודד עם הקשיים שהם חלק בלתי נפרד מהשינוי. יכולת זו, מושפעת ישירות מההיכרות של האדם עם המשאבים הפנימיים והחיצוניים העומדים לרשותו.

משפחות העומדות לפני מעבר לחו"ל מוצאות את עצמן במרוץ כנגד הזמן  - התחושה היא כי קיימות אין סוף מטלות שצריך להספיק ועומס רגשי הכרוך בפרידות מהאנשים האהובים בארץ, ממקומות ההשתייכות והחרדה מהלא נודע. עם זאת, דווקא בזמן זה, חשוב לעצור לרגע, ולהקצות זמן לחשיבה ולתכנון הצעדים לקראת העזיבה ולקראת ההתחלה החדשה. יש חשיבות רבה להתבוננות הפנימית, להבנת המשמעות של השינוי עבורנו ולזיהוי ה"שדים" הקטנים שצצים להם במצבי לחץ ומזהירים מפני כישלונות, כמו גם לאיתור פנטזיות מרחיקות לכת ובלתי ניתנות למימוש (כשנגיע לחו"ל נטייל כל סוף שבוע, הילדים מייד יסתגלו כי ילדים מסתגלים  מהר וכו').

תהליך הכנה מסוג זה שעוברים ההורים, מאפשר להם להיות קשובים ופנויים לתחושות שלהם על מנת לאתר את אותם מאפיינים אצל ילדיהם ובכך לסייע להם בהתמודדות עמם. אנחנו כמבוגרים פיתחנו לאורך השנים לאור ההתנסויות העבר מנגנונים להתמודדות עם מצבים חדשים, לא מוכרים, שעוזרים לנו להפחית את רמת החרדה ובכך לאפשר לנו לתפקד טוב יותר. גם כשקשה לנו אנחנו פחות נבהלים, כי אנחנו יודעים מהתנסויות קודמות שהקושי הוא תהליך ותחושות החרדה הם תחילת התהליך אבל סופו הוא  חיובי בדרך כלל. ילדים לא מכניסים את חווית הקושי לרצף של תהליך ומבחינתם זו החוויה, זה מה שקיים וזה מה שיהיה קיים תמיד, וזה מאד מבהיל. לכן התגובות שלהם למעבר עשויות להיות מועצמות וקיצוניות. אחד המכשולים הגדולים הוא שכשאנחנו מזהים בהלה אצל הילדים שלנו אנחנו מזדהים איתם  "נדבקים" בבהלה ובעצמנו מאבדים את תחושת הרצף, ולכן גם את האופטימיות – גם לנו נדמה שזה יישאר כך לתמיד, וזה גורם לנו בהלה ונוצר מעגל בהלה שהולך וגדל.  תהליך של הכנה מאפשר להורים לא להיגרר למעגל של בהלה.

אז איך עושים את זה? (על קצה המזלג...)

מילות המפתח הן חשיבה מקדימה ותכנון. חשוב שההורים יהיו המנהלים של השינוי ולא שהשינוי ינהל אותם. על מנת לעשות זאת ניתן לנקוט בצעדים הבאים:

  • רצוי לקבוע זמן ל"פגישה זוגית" במקום ניטראלי ושקט המאפשר שיחה פתוחה ללא הפרעות. חשוב לעצור לרגע ולשוחח על החששות, הקשיים האפשריים והציפיות של כל אחד מהנסיעה ומבן זוגו.
  • חשוב לתכנן מראש דרכי התמודדות אפשריות עם הקשיים שעלו בשיחה – במי אפשר להיעזר (חברים מהארץ, משפחות שחזרו משהייה ארוכה בחו"ל, משפחות שנמצאות שם וכו'), מה ניתן לעשות מראש כדי למנוע קשיים (תרגום מסמכים חשובים כגון קו"ח, אבחונים של הילדים, מסמכים רפואיים וכו') וכיצד ניתן להתמודד עם קשיים שעשויים לעלות.
  • שיחה עם הילדים – כדאי לתכנן מתי ואיך מספרים לילדים על הנסיעה. חשוב לתכנן מה הולכים לומר ועד כמה לפרט ולהתאים את המסר לגיל של הילד. בשיחה יש מקום להעלות גם חששות וקשיים שהילדים מביאים ובמקביל לדבר גם על דרכי התמודדות ורווחים אפשריים מהנסיעה. אחד המסרים המרכזיים שצריכים לעבור הוא שההורים יהיו שם עבור הילדים. סביר להניח שיהיו מספר שיחות בנושא וכל שיחה תהיה בעלת גוון שונה.
  • החודש האחרון – תכנון מראש של החודש האחרון בארץ יאפשר למשפחה לנצל ביעילות את הזמן העומד לרשותה ולא להיסחף לעשייה "היסטרית" המושפעת מתחושת הלחץ והדחיפות שעולה ככל שמועד הנסיעה מתקרב. בין היתר יש להתייחס לנושאים הבאים:
    • אריזה – מומלץ לשתף את הילדים בתהליך האריזה (בהתאם ליכולת, לרצון ולגיל של כל ילד). אריזת תיק אישי (אפילו כזה שיעלה למטוס) מעלה את תחושת השליטה והביטחון של הילדים.
    • פרידה -  יש לזכור כי תהליכי פרידה הם טעונים רגשית ולוקחים זמן , לכן, רצוי לתכנן ממי נפרדים ומתי. כמו כן, חשוב לעזור לילדים לתכנן את תהליכי הפרידה שלהם. ניתן לחשוב על מזכרות שרוצים להשאיר וכאלו שרוצים לקחת איתנו, לדוג' הכנת אלבום תמונות של בני המשפחה והחברים שנשארו בארץ.
    • שמירה על קשר – ניתן לנסות ולתכנן מראש כיצד לשמור על קשר עם הארץ. לדוג' איסוף כתובות, מיילים וטלפונים, עשיית מנוי על עיתון ילדים מהארץ וכו'.

 


- פרסומת -

תיאוריות פסיכולוגיות העוסקות בהתפתחות הרגשית והקוגניטיבית של ילדים מראות שדרכי החשיבה ותפיסת המציאות של הילדים שונות מאלו של המבוגרים.  לכן, לא תמיד  ניתן לנבא כיצד ילדים יתפסו, יחוו ויפרשו את המעבר. כאן חשיבות המבוגרים כמתווכי המציאות עבור הילדים עולה. ככל שהמבוגר יהיה בעצמו רגוע ובטוח יותר בנוגע ליכולתו להתמודד עם השינוי, הילד יחווה את השינוי כפחות מאיים.

נקודה זו מחזירה אותנו למסר מרכזי וחשוב בנוגע לנחיצות ההכנה ל RELOCATION המתייחסת למימדים האישיים, רגשיים וזוגיים  כתהליך הכרחי להגברת תחושת הרווחה המשפחתית ולהצלחת ה RELOCATION.


- פרסומת -

ואם נחזור רגע לנילי וליואב, הם כבר חצי שנה בבוסטון, יואב עושה חייל במקום העבודה שלו, נילי עדיין "מטגנת קציצות" אבל עכשיו כשילדיה השתלבו היטב בגן ובבית הספר היא פנויה להתחיל את לימודי התואר השני. ובנוגע לילדים – הקטן החל לקשקש באנגלית, והגדולה כבר מדברת עברית במבטא אמריקאי...

 

 

__________________________  

* הכותבות הן פסיכולוגיות בעלות ניסיון בתחום הפסיכולוגיה החינוכית והפסיכולוגיה הארגונית ועוסקות בין היתר בתהליכי הכנה ל RELOCATION.

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: משפחה, הגירה
יובל אדם
יובל אדם
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, חולון והסביבה, רמת גן והסביבה
מיטל בהריר
מיטל בהריר
עובדת סוציאלית
ירושלים וסביבותיה, אונליין (טיפול מרחוק)
תמר (ורנר) גרנט
תמר (ורנר) גרנט
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
ירושלים וסביבותיה
שני אלבז בצלאל
שני אלבז בצלאל
עובדת סוציאלית
רחובות והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
עירית יניר
עירית יניר
יועצת חינוכית
מטפלת זוגית ומשפחתית
תל אביב והסביבה, כפר סבא והסביבה, פתח תקוה והסביבה
רשא מוסא-קעואר
רשא מוסא-קעואר
פסיכולוגית
חיפה והכרמל

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

שני אור-נוישני אור-נוי17/2/2010

ספר הדרכה חדש בעברית ל-relocation. ספרה של ד'ר חנה אורנוי (אחותי, גילוי נאות), 'מסע הרילוקיישן: דברים שרואים משם לא רואים מכאן' בהוצאת רימונים, מתאר את התהליך הכולל את שלב הגיוס והמיון, ההדרכה המוקדמת הנדרשת לקראת הנסיעה, הליווי הנדרש בתקופת השליחות ותהליך החזרה הביתה. כמו כן, ניתן לקרוא מסיפוריהן של משפחות ישראליות מוצבות, כמו גם לקבל התרשמויות ועצות לקראת הנסיעה.
עוד ניתן למצוא בספר התייחסות של בכירי המומחים בארץ לסוגיות בענייני מסים, פנסיה, דיני עבודה, ביטוח לאומי ושילוח העולות לקראת נסיעה ממושכת לשליחות.
מומלץ בחום!!!

זאב כהןזאב כהן10/3/2009

לא לשכוח את הכלב. גם הכלב או החתול הם חלק מהמשפחה, וגם עבורם צריך הכנות מיוחדות: כל המידע ב www.terminal4pets.com

ליאת מרמלשטייןליאת מרמלשטיין27/11/2007

תודה על תגובתך [ל"ת]. צביקה שלום,
אכן סיפור מרגש ומאיר עיניים.
אחד הנושאים שחוזרים שוב ושוב בעבודתינו עם משפחות במהלך RELOCATION הוא הפער, הקיים לעיתים, בין השלב בו הילדים מבינים את השפה החדשה לבין השלב בו הם מתחילים להשתמש בה.
זה מרגיע הורים לדעת שפער כזה הוא אפשרי ואינו מעיד על קושי ביכולת לרכוש שפה זרה או על קשיי הסתגלות בעתיד.
בעבודתנו אנחנו פוגשות משפחות רבות עם סיפורים על תגובות יצירתיות ומגוונות של ילדים, הן בתחום השפה והן בתחומים נוספים הקשורים למעבר.
אנחנו תמיד שמחות לשמוע סיפורים נוספים. סיפורים אלו מעשירים גם אותנו כמי שמכינות משפחות לקראת הנסיעה וגם את הנועצים שלנו- ועל כך תודה לך!
 ליאת וליאת

צביקה תורןצביקה תורן23/11/2007

הדברים מורכבים.... ליאת וליאת,
א. תודה על המאמר, המתייחס ביריעה קצרה לאספקטים רבים ושונים.
ב. לפעמים "משנה מקום  משנה מזל", ויש משפחות שנסעו מכאן שבריריות וחזרו מלוכדות (cohesive vs. fragile)
   ויש משפחות ההתמודדות הנוספת אך העצימה והחריפה את הקשיים הקיימים וגרמה לשבר חריף.
ג. נסענו לשיקגו לפני שנים רבות, היינו הורים עם מודעות גבוהה לילדים, אבל לא היינו מוכנים לתופעה הבאה: אחד הילדים שלנו,
   בגיל הגן, הלך ושב מהגן ימים רבים כשבהוא מדבר עברית בלבד, אף שהגן היה כולו דוברי אנגלית, כולל הגננות. כעבור 7 חודשים (!)
    תיכננו יומולדת לילד שבגן, ודברנו איתו על כך שנזמין רק את ילדי השליחים הישראלים. הוא רצה שנזמין את כל ילדי הגן, אמרנו
   שאם כולם יבואו נצטרך לדבר אנגלית והוא עצמו, חתן השמחה, לא יבין מה הולך. הוא הבטיח לנו שעד אז ידע כבר אנגלית. השיחה
    היתה בבוקר, לפני ההליכה לגן, וכששב באותו יום- עבר לדבר אנגלית שוטפת, במבטא ניו-יורקרי כבד, אף על פי שהיינו בשיקגו,
    כי הגננת היתה מניו יורק. הבנו, שיש ילדים האוצרים בתוכם את השפה החדשה ומחליטים "לקפוץ לבריכה ולדבר בלשונה" רק כשהם
   מרגישים מאד בטוחים או כשיש סיבה חיצונית המדרבנת לכך. אגב, התופעה חזרה על עצמה בשובנו לארץ, כאשר הילדה לא עברה לדבר
   עברית עד היום בו התקיימה שיחה עליה עם הפסיכולוגית החינוכית של המוסד החינוכי...
   מעניין, לא?
   מחכה למאמרכן הבא,
צביקה

ליאת מרמלשטייןליאת מרמלשטיין19/11/2007

תודה על תגובתך למאמר. חלי שלום,
תגובתך למאמר שכתבנו ריגשה אותנו מאוד ועל כך המון תודות.
כמובן שנשמח להיות איתך בקשר ישיר ולשתף אותך בידע שאספנו.
מאז כתיבת המאמר הנוכחי, כתבנו שני מאמרים נוספים בתחום ואנו מקוות שהם יפוסמו באתר זה.
המיילים שלנו:
ליאת אראל שריסט    liat.erelsharist@gmail.com
ליאת מרמלשטיין       liat311@gmail.com
ושוב תודה.
ליאת וליאת

חלי ברקחלי ברק18/11/2007

מאמר כה חשוב. ליאת וליאת. קראתי את דבריכן בענין רב,  וטוב שהנושא זוכה להתיחסות מקצועית ורצינית כפי שעולה מהמאמר שלכן.
אני עברתי בעצמי לפני ארבעה חודשים לניו יורק, אומנם בלי ילדים (הם גדולים ונשארו בארץ) אבל אני בקשר טיפולי ואישי עם משפחות ישראלים עם ילדים שעברו לניו יורק. אני רואה כמה התארגנות ותמיכה חשובים. כמו בכל תחום אחר...
אשמח להמשיך בדיאלוג על הנושא, להחליף דעות על הנושא מישראל ומארצות הברית
ושוב תודה, חלי