מקורות

יש הטוענים שהעלייה בשכיחות של אבחנת אוטיזם נובעת מהתפתחותם של כלי אבחון חדשים בשנים האחרונות. לדבריהם, כלי האבחון האלה רגישים מדי ולכן הם גורמים לאבחנת יתר - שנשללת לאחר מעקב של כמה שנים. אולם, אחת התוצאות החיוביות של תהליך אבחנת היתר לכאורה הינה פיתוח אמצעי טיפול יעילים ואינטנסיביים ויצירת מסגרות ייעודיות לילדים אוטיסטים.

 

הלקות האספרגרית היא במהותה בתחום הבין אישי. קשה להתגבר עליה בטיפול רגשי הבעתי או פסיכולוגי קונבנציונאלי ולכן נחוץ כלי שמתמקד בכללים ובחוקים. כאשר המטופל האספרגרי יושב מול פסיכולוג בטיפול רגשי התובע חקירה רגשית ובין אישית, הרי מלכתחילה וללא קשר ליחסים הבין אישיים עם המטפל, הטיפול מצטייר כ"מאיים". לעומת זאת, בטיפול שבמרכזו המשחק בסביבה הווירטואלית, המטופל מרותק אל המציאות הווירטואלית והיא משאירה את המטפל ואת הטיפול חפים מכל אשמה. הטיפול הווירטואלי מאפשר הרחקה של עדות רגשית ואינטימית מהמטופל. הטיפול הווירטואלי משתמש במציאות המצטיירת על המסך כמחוללת מציאות המזמנת התנסויות, מאתגרת, מעודדת קשר עם המציאות, פענוח המציאות, חתירה להבנה של מערכת החוקים המפעילה אותה ורצון לפעול על פיה. המציאות הווירטואלית והמפגש שלה עם המציאות האמיתית המתבטאת בחוקי החדר מסייע להתמודדות עם מקרים אמיתיים המתרחשים בעולם האמיתי מחוץ לחדר הטיפול בחצר בית הספר, בבית, ברחוב ובכל מקום אחר.

 

מצגת ההרצאה של גב' שושנה יניב מהרצאתה המשותפת עם ד"ר סימון שמאי צורי בכנס "אבחנה מבדלת", חיפה, חנוכה 2006.

 

"בהרצאתי אני מבקשת לספר ממבט ראשון וכאוב של אמא ובלי להתעלם מהזוית המקצועית שגם היא חלק מהוויתי ולנסות ולהביא את זוויות הראיה של כל מי שמשוייך למעגל שנקרא לגדל ילד אוטיסט: של האמא, של הפסיכולוגית ושל ארנון. מטרותי הן: לעורר את מודעות אנשי המקצוע המטפלים לחור השחור שבתוכו נחבאים הרגשות הצרכים והניסיון להעניק לילד החריג את כל הנדרש להתפתחותו בדרכו המיוחדת לצד קיום של חיים שסבירים למשפחה ולכל אחד מחבריה. להצביע על הביטחון הלא צנוע (לעיתים) של המטפלים והמאבחנים ועל חטא ההיבריס לגבי ניהול הטיפול ומילוי צרכים התפתחותיים."

 

הפרעת קשב וריכוז (ADHD) מתאפיינת בין השאר בקשיים אקדמיים, חברתיים והתנהגותיים. היא משפיעה גם על היבטים התפתחותיים מרכזיים, בינהם השפעה על בניית מושג העצמי, השפעה על ה- executive functions , השפעה על יכולות רפלקטיביות והשפעה על קוגניציה חברתית. בהיבטים אחרונים אלו מתמקדת העבודה תוך בחינת הפגיעה המתגלה בתיאוריה של התודעה (ToM - Theory of Mind) אצל ילדים הסובלים מ- ADHD. יוצגו ממצאי מחקרים עדכניים המצגים תמונה לא אחידה, ויידון הצורך במחקרי המשך בנושא.

 

The Mifne House was built in 1938 and stood abandoned for many years. Permission for the Mifne Association to use the building was given by Aaron Berenson, then Mayor of Rosh Pinna’s Municipal Council and was leased to the Mifne Association by the Israel Land Authority and the then Minister of Infrastructure – Ariel Sharon.

 

צופיה סמוחה, ממקימי בית מילמן בחיפה, מתארת במאמר זה את החוויה הייחודית של ההורה המתמודד עם גידולו של ילד אוטיסט ומולו את החוויה והתפקיד של המטפל המלווה משפחה זו. הרצאה מכנס של העמותה הישראלית לבריאות הנפש של התינוק, 29 במאי 2006

 

הצגת מקרה של טיפול בילדה הסובלת מאספרגר (או אוטיזם בתפקוד גבוה?) מיום העיון "מדרש ביון" עם צאתם לאור בעברית של ספריו "במחשבה שניה" ו"ללמוד מניסיון" ב 29/03/2004 בתוכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת תל אביב. "אני רוצה לשתף אתכם מכמה מהתנסויותיי עם מימושים שלדעתי פוגשים לתיאוריה שמציג ביון בקטע שבחרנו להתמקד בו הערב. הדוגמאות הן מהתנסות טיפולית קשה, מרתקת ומרגשת עם ילדה, שאקרא לה רחל. רחל מאובחנת כסובלת מהפרעת אספרגר. אבחנה זו היא בתחום ההפרעות ההתפתחותיות הנרחבות (P.D.Dׂ (וכוללת פגיעה בתחומי הקשר, התקשורת, חיי המשחק והחיים הרגשיים, אך לא קיימת לכאורה פגיעה בתפקודי השפה ובתפקודים האינטלקטואליים. הפרעה זו מוכרת גם כאוטיזם בתפקוד גבוה..."

 

האם יש הסבר פסיכולוגי לתסמונת ה"ידען". מאמר שפורסם בכתב העת "מדע".

 

מאת עדינה יוסף במאמרי מדור לאם, לילד ולמתבגר באתר משרד הבריאות. רקע, היבטים שונים וקשיי האבחון.

 

החוברת של אפ"י הכוללת : אודות תסמונת אספרגר, האם יש לו אספרגר?, סולם המידרג האוסטרלי לתסמונת אספרגר, האבחון, השילוב בבית הספר, עקרונות העבודה עם ילדים ומתבגרים שלוקים בתסמונת אספרגר ושמשולבים במסגרות החינוך הרגיל, השילוב בקהילה, הקלות וסיוע כספיים, מקורות מידע בנושא תסמונת אספרגר, אפי – עמותת אספרגר ישראל .

 

רוני אלפנדרי מביא תאור מהלך טיפול משפחתי