מקורות

בהתבסס על המחקרים הרבים שנאספו בשנים האחרונות המתבססים על ממצאים מהשטח- ברור כי עבור רוב הילדים –הסדרי הראיה ה"מסורתיים" אינם מעודכנים ,קשיחים שלא לצורך, מגבילים, ואינם עונים על האינטרס של הילדים עצמם לטווח קצר או ארוך. פתרון של משמורת משותפת –עונה לעקרון של טובת הילד שהוא עקרון העל הראוי להנחות את מקבלי ההחלטות בנוגע להסדרי המחייה של ילדים לאחר פרידה וגירושין.

 

במאמר מתוך כתב העת "פסיכולוגיה ומשפט" עוסק ישראל אורון בשאלת המשמורת על הילד לאחר גירושין של ההורים, ובהתערבות המדינה בשאלה זאת, על ידי העמדת ההורים במבחני הורות שונים. המאמר דן בכלי המבחן הפסיכולוגיים בהם נעשה שימוש, בהטייה של מערכת המשפט למשמורת אמהית, ולחשיבות שיש בעיני הכותב למודל של משמורת משותפת.

 

תנועת הורות=שווה הוקמה על ידי הורים - נשים וגברים - במטרה לקדם שינוי חברתי בתחום האחריות ההורית בכלל וחלוקת האחריות ההורית לאחר גירושים או פרידת ההורים. הורות=שווה מבקשת לעודד הורים לחלוק את האחריות ההורית ביניהם ולהסכים הדדית, שזכותו של הילד שלהם ואף טובתו להיות בקשר קרוב, רצוף ותומך עם כל אחד מהם. באתר חדשות, מאמרים, קישורים, על הורים וילדים במהלך ולאחר תהליך של גירושים.

 

תופעת הגירושין הולכת ומתרחבת בעולם ובישראל. הנושא נחקר ברמה האקדמית וזוכה להתייחסות טיפולית במישור הפרטני והקבוצתי. פעמים רבות, ילדים שהוריהם מתגרשים חווים את הקונפליקטים המאפיינים את תהליך הגירושין ברמות אלו או אחרות. במקרים רבים קיימת בקרב ילדים הטראומה כולה כולל תגובות כעס. כאשר הנערים מגיעים לגיל ההתבגרות מתפרץ משבר קשה (Acting Out) שלא תמיד מובן ולא תמיד זוכה להתייחסות מתאימה מצד הגופים הטיפוליים.

 

מחקרים מראים שחברי משפחה המשקיעים בבניית משפחה טובה, "מרוויחים" בריאות, גוף ונפש. במה כדאי להשקיע על מנת ליצור חיי משפחה טובים ויציבים לאורך שנים? באמצעות תובנות מספרות מחקרית, מוצע לבני הזוג להשקיע בחברות הגונה ומוסרית, בבניית אמונות משותפות ודרכים יעילות לקבלת החלטות ופיתרון בעיות. כלים אלו מסייעים לבני הזוג להתמודד עם עשרה נושאים מרכזיים בחיי היחד שלהם. בני הזוג אמורים לברר נושאים אלו לפני הנישואין או ברגעי משבר בנישואים ולקדם אותם באופן קבוע במהלך הנישואין.

 

המאמר מציג מספר תיאוריות מרכזיות המסבירות את תופעת האלימות של גברים כלפי בנות זוגם, מציע סיווג הגברים על פי מאפייניי אישיות ודן בסוגי הטיפול השונים.

 

שניהם לא יודעים בדיוק מתי שכחו את עצמם - אולי היו אלה השנים שעברו עליהם בין חיתולים למחלות ילדות, בין חרדות לבין תחושה מתגברת והולכת של זרות וניכור. עד בוא הבגידה. בטיפול, למדו מחדש להכיר זה את זו. מאמר של יעל דורון מתוך ערוץ יחסים של Y net

 

"מה נאמר לילדינו? איך נכין אותם לקראת הבאות? לגעגועים להורה שיצא מהבית? ומה אם ינתק קשריו עימם? ומה אם יוסתו נגדי? יחרימו אותי? יכעסו ויסרבו לקשר עמי? מדוע הילדים מפריעים ומרגיזים? אינם מתחשבים ועוזרים לי? דווקא עכשיו מקשים בגן ובביה"ס, ובבית מתחצפים ואינם ממושמעים." פורום בהנחיית נוחי טל-שטרית באתר דוקטורס

 

על ההיבטים הפסיכולוגיים והפסיכותרפויטיים של תופעת הבדידות, התוקפת אנשים ביתר-שאת בסופי-שבוע ובתקופות החגים, דן ד"ר גידי רובינשטיין במאמר פופולארי זה. מהתופעה הקשה והערטילאית של תחושת הבדידות מגיע המחבר לפתרונות קונקרטיים שמסוגלים הטיפולים הפסיכולוגיים השונים להציע.

 

מאמר מאת חני בר און, פסיכולוגית קלינית בכירה בעלת מומחיות וניסיון רב בטיפול זוגי ובהדרכת הורים לילדים בגילאים שונים וגם עורכת דין ומגשרת משפחתית. מתוך עיתון "בבקעה"

 

באתר מפורטים שרותי גישור וטיפול לזוגות המעונינים לסיים את נישואיהם בדרכי נועם, ולמקרים המופנים לגישור מבית המשפט לענייני משפחה או מבית הדין הרבני, קורסי הכשרה למעוניינים להעניק שירותי גישור בגירושין, מאמרים בנושא גישור וגירושין וכן הצעה לרכישת ספרה של ד"ר זיידל - "להתגרש ולהישאר חברים".

 

השפעות הפרידה והגירושין של ההורים על ילדיהם, כשקיימת חשיבות לשלב ההתפתחותי של הילד במעגל החיים, בו מתרחשים הגירושין. התגובה תלויה במשתנים שונים : גיל , מצב רגשי, שכלי, מוסרי, אופי הילד והניסיון שלהם בתוך המשפחה. מאמר מאת אידה ואנונו