מקורות

'רגשות בלתי-מבוטאים [...] ייקברו חיים ויצוצו [...] בדרכים מכוערות [...]' (ז' פרויד). על ההיבטים והצורות השונות של מחלות פסיכוסומטיות מתוך תפיסה מעגלית של גוף-נפש-גוף, בניגוד למודל הרפואי המסורתי ולתפיסה של המונח 'היפוכונדרייה' שהוחלף ב'הפרעות תסמין גופני' ב-DSM-V. מחאתם של מי שנחשבו בעבר היפוכונדרים וההבדלים בין היפוכונדרייה ב-DSM-IV לחרדת בריאות ב-DSM-V. על אף השינוי במונחים 75% מהמאובחנים כסובלים מהפרעת התסמין הגופני עונים בכל זאת על הקריטריונים של היפוכונדרייה ב-DSM-IV. עם זאת, טוען רובינשטיין, בין אם הסיבה לתסמינים הגופניים (בין אם יש להם גם מקור אורגני וגם אם לא) נפשית ובין אם היא גופנית, הטיפול בחרדת בריאות מתייחס לחרדה, בין אם היא סיבה לתסמין הגופני ובין אם היא תוצאה של מחלה בעלת מקור גופני. המאמר מסתיים ביישום גישות טיפוליות שונות לטיפול בחרדת בריאות.

 

הצורך לְרׇצוֹת את הסביבה כדי לזכות בהערכתה מקורו בפחד מדחייה ומכישלון כתוצאה מההתנייה הנוצרת בין החשש לאבד את אהבת ההורים לאי-עמידה בציפיותיהם. בצד הדיון בדינמיקה זו מוצגים בפוסט זה כמה טיפים מעשיים, אם כי קשים ליישום, והטיפול ב'פְּלִיזֶרִיוּת' בעזרת הטיפול הממוקד באדם, אימון לאסרטיביות בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) וגישות פסיכודינמיות המדגישות את הקשר הבינאישי בין המטפל למטופל.

 

לא רבים מודעים לכך שאׇרוֹן בֶּק, אבי הטיפול הקוגניטיבי, לא זו בלבד שהיה פסיכואנליטיקן במקורו, אלא שהוא פיתח את המושגים "מחשבות אוטומטיות" ו"עיוותים קוגניטיביים" של הסובלים מדיכאון מתוך שימושו בטכניקת האסוציאציות החופשיות של פרויד. בפוסט שלפנינו סוקר פרופ' גידי רובינשטיין את העיוותים הקוגניטיביים השכיחים במחשבותיהם של הלוקים בדיכאון ובחרדה.

 

שיטת ההפעלה ההתנהגותית נועדה לגרום למטופלים להיות פעילים ומעורבים יותר בחיים ע"י תכנון פעילויות שנועדו לשפר את מצב רוחם והיא יעילה במיוחד לטיפול בדיכאון ובחרדה. יותר ויותר מחקרים מצביעים על יעילותו של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי ועל הנזק שב"חפירה" (rumination) כגורם לדיכאון, לשימורו ולהנצחתו. במצבים אקוטיים של דיכאון, חרדה ו-OCD קיימת סכנה שטיפול פסיכודינאמי יגביר את נטייתו הטבעית של המטופל לכך ולכן מוטב לעתים לעשות יותר ולדבר פחות, גם בפגישה הטיפולית. עם זאת, המאמר מסתיים במילת אזהרה מפני ריבוי תכניות ההכשרה ל-CBT ויחסי הציבור האינטנסיביים של גישה זו כטיפול הבחירה הפסיכולוגי הראשון, ולעתים היחיד, העלול להפוך אנשי מקצוע ל"טכנאי CBT" ובקריאה למטפלים לשלוט במגוון גישות טיפוליות ולשלב ביניהן.

 

הבידוד שנכפה עלינו כדי למנוע את ההדבקה בקורונה מחזיר אותנו לשלב הינקות, שבו לפחד להיות לבד הייתה משמעות הישרדותית. האם נצליח להיות חברים של עצמנו?

 

גם אתם מפחדים להפוך להיות אמא או אבא שלכם? חשוב שתדעו: אלה הדפוסים באמצעותם עוברות החרדות מהורים לילדים, והחדשות הטובות הן שיש מה לעשות כדי למנוע אותן

 

לפי הקריטריונים של ה-DSM, מצטיירת דמותו של הסכיזואיד כאדם קר ומרוחק, שאינו זקוק לחברת הבריות ומתבודד מתוך העדפה ובחירה חופשית. לעומת זאת, כמעט כל התיאורטיקנים (רובם ככולם בעלי אוריינטציה פסיכואנליטית) רואים את ההתרחקות הקיצונית הזו כתגובה טראומטית לדחיית ניסיונותיו של התינוק להתקרב אל הדמויות המשמעותיות בחייו. האם ייתכן שיש אנשים אינדיבידואליסטיים שבאמת ובתמים אינם זקוקים כל כך לחברת הזולת, או שמא גם הם סובלים בהכרח מ"בדידות בלתי נסבלת שאין להימלט ממנה" כמתואר בספרות המקצועית?

 

מבחן ליבוביץ או שאלון LSAS משמש ככלי אבחון ראשוני לחרדה חברתית והוא כולל בתוכו אוסף שאלות המתארות סיטואציות מעוררות חרדה חברתית. על הנבחן להשיב על רמת ההימנעות או רמת החרדה שלו מסיטואציות אלה. ניקוד גבוה במבחן מראה כי הנבחן סובל מחרדה חברתית.

 

קבוצת עזרה עצמית המאפשרת חשיפה לסיטואציות חברתיות באווירה נינוחה ומוגנת.

 

שיח בין-תחומי בין ד"ר לידיה אמיר וד"ר גידי רובינשטיין על פסימיות ואופטימיות מנקודות מבט פילוסופית ופסיכולוגית

 

עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) נקלעה לקשיים כספיים ועומדת כיום בפני סכנת סגירה. לפרטים מלאים ולחתימה על עצומה להצלת ער"ן: http://www.atzuma.co.il...weneederan/1 * אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש - נשמח עם תציינו את מקצועכם בהערות לחתימה. מאמרים מקצועיים בנושא עזרה טלפונית והתערבות בשעת משבר ניתן למצוא באתר ער"ן- http://www.eran.org.il תודה על תמיכתכם!

 

באתר זה מובאות שיטות לשיפור הרגיעה ושליטה עצמית. השיטות קלות ללימוד וניתן להשתמש בהן בכל מקום ובכל זמן. האתר מאפשר לימוד ותרגול השיטות באמצעות המחשב. האתר ביוזמת טובי אורבך, ד"ר ארנון רולניק וזאב דניאלי.