והרווח פותח עצמו אל הפורענות

עלון פסיכולוגיה עברית | 24/5/2026 | 208 צפיות | הרשמו כמנויים

שבוע חדש, בוקר חדש, אנחנו מוציאים את ראשנו מקונכיית החג-שבת שסוככה עלינו מפני השגרה. כן עסקה, לא עסקה, מכתבי החדשות ועד כותבי הפוסטים מטעם עצמם, כולם מנסים לקרוא באורים ותומים, בין השורות ועול השורות – חזרה למלחמה או הסכם? ההמתנה המוכרת שוב סמיכה מעט יותר ובכך מדגישה את חוסר השליטה, הגובל בחוסר הגיון, המאפיין את הימים האלה. ובתוך כך, אנחנו ממשיכים לפעול ולהיות, נותנים עצמנו, בלית ברירה, לרוחות הזמן.

השבוע באתרנו מאמרים מקצועיים חדשים ומרתקים:

סמכות גוף ראשון כגישה טיפולית במערכות יחסים פוגעניות ונפגעי נרקיסיסטיים - ביסודן של מערכות יחסים פוגעניות, ובייחוד כאלה המאופיינות בגזלנות נרקיסיסטית, ניצב ערעור מתמשך של הוודאות הפנימית. סמכות גוף ראשון מוצעת במאמרה של עדה מיכל וינשטיין כציר טיפולי להשבת האמון בתחושות, ברגשות, במחשבות ובידיעה הגופנית־סובייקטיבית, שאינן זקוקות לאישור חיצוני. מתוך זיקה לפילוסופיה של הלשון, לפסיכואנליזה ולפסיכודרמה, מודגש כי השיקום עובר דרך חיבור מחדש לגוף, לשפה הפנימית, לספונטניות, לגבולות וליכולת לראות את החוויה מזווית חדשה. כך מתאפשר מעבר מעצמי מבולבל, תלוי ומנוכר לעצמי חי, נפרד ובעל תוקף, המסוגל להישען על ולפעול מתוכה.

ביחסים בין הורים לילדים, עם התמקדות בקשר בין אבות לבנים, עלול להיבנות קשר על בסיס של אכזבה וכזב: האב מצפה להגשים את חלומותיו ושאיפותיו באמצעות הישגיו המצופים של הבן, אך מרחיק אותו ממנו באופן מוחלט כשהוא לא מצליח כשהציפיות לא מתממשות, וזוהי חווית כישלון שמנפצת את העצמי של כל אחד מהצדדים המעורבים. התוצאה היא אבהות רעילה, בה עוסק מאמרו של דני שטיינברג - בטיפול, יש מקום להיפרד בהדרגה מהציפייה להגשים את ציפיות האב ולחוות אבל על מה שלא ניתן לתיקון.

איגוד ישראלי לפסיכולוגיית העצמי ולחקר הסובייקטיביות
פותח מחזור לימודים חדש של תכנית-הכשרה בפסיכותרפיה ברוח פסיכולוגיית העצמי

במאמרם של משה עוד-כהן ואלון נוימן, נטען כי סדנה בחדר מורים יכולה להפוך ממפגש נקודתי לכלי ממשי לשינוי מערכתי בבית הספר, כאשר היא נבנית מתוך חוזה עבודה מדויק עם ההנהלה, בירור כן של הצורך הארגוני ותיאום ציפיות סביב מטרות, מסגרת ותפקיד צוות הניהול. הצלחתה תלויה בזיהוי הפערים בין הבקשה המוצהרת לבין הצרכים העמוקים של בית הספר, ביצירת תנאים ללמידה קבוצתית משמעותית, ובליווי מתמשך של ההנהלה לפני הסדנה, במהלכה ולאחריה, כך שהלמידה תוטמע בשפה הארגונית ותחזק אמון, מסוגלות ושייכות בצוות החינוכי.

במדור הספרים – 'קו של אור - פועלה של קהילת בריאות הנפש לאחר השבעה באוקטובר' בעריכת תמר לביא ורחל דקל. בשבעה באוקטובר 2023 , כשאנשי ונשות בריאות הנפש יצאו לסייע במציאות חסרת תקדים וללא פרוטוקולים מתאימים, נולדה עשייה מקצועית יצירתית ופורצת דרך. כדי לתעד עשייה זאת ולתרום לצבירת הידע שהתפתח, יזמה עמותת נט"ל את הספר — אסופה הפונה לקהל הרחב ולאנשי המקצוע המבקשים להבין את טבח השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל דרך השלכותיהם הנפשיות.

פרק נוגע לב מתוך הספר זמין לקריאתכם – 'מתייצבים ב'שורה' - המעשה הטיפולי של צוות חוסן במחנה ׳שורה׳ של הרבנות הצבאית' - הטיפול בחללי 7 באוקטובר במחנה ״שורה״ הציב את אנשי הרבנות הצבאית מול עומס קיצוני של מוות אלים, מראות קשים, שחיקה ואיום מתמשך, בתוך מציאות שבה לא היה מענה טיפולי מותאם לעוסקים במלאכה זו. מתוך האלתור הראשוני נבנה צוות חוסן שליווה את הכוחות ברציפות, פיתח התערבויות קבוצתיות ופרטניות, והישען על עקרונות של נרמול, שמירה על תפקוד, לכידות, עיבוד, אמונה ומשמעות. לצד הסיכון לטראומטיזציה ולשחיקה, התגבשו גם שליחות, אחווה וצמיחה. מן הניסיון הזה עולה הצורך במודל טיפולי ייעודי, דיפרנציאלי וארוך טווח למטפלים בחללים, המותאם לתפקידיהם, לרקע התרבותי־דתי שלהם ולמעברים שבין שדה המוות לחיי הבית.

ובפסיכובלוגיה כותבת רות נצר על 'נשמת הטבע' - תערוכתו של יהודה ארמוני.

Photo by europeana on Unsplash