מחוננות ופעילות-יתר של נוירוני המראה
ד"ר חנה דויד | 30/3/2026 | הרשמו כמנויים
פעילות-יתר של נוירוני המראה [Hypermirroring] הוא מושג נוירולוגי בן העשור השלישי של המאה ה-21. פירושו פעילות-יתר או ייצוג-יתר בתוך מערכת נוירוני המראה. במצב כזה הפרט משקף את הפעולות, הקולות או הרגשות של אחרים באינטנסיביות גבוהה בהרבה מזו הנחשבת "נורמלית". מחקרים על פעילות-יתר של נוירוני המראה קיימים בשני תחומים: תפקיד פעילות-היתר בהפרעה החושית-רגשית – מיזופוניה, והקשר של פעילות-היתר לרמה גבוהה באופן יוצא דופן של אמפתיה רגשית, או מה שמכונה בספרות "מחוננות רגשית" אצל ילדים. בפוסט זה אציע שני מאמרים העוסקים בתחום השני, דהיינו, בקשר שבין פעילות-יתר של נוירוני המראה למחוננות.
ככל הידוע לי, הקשר שבין פעילות-יתר של נוירני המראה ומחוננות הציגה לראשונה נוירולוגית הילדים הגרמניה שטקל-דראקס (Stoeckl-Drax, 2020) בכנס בינלאומי. הילדים ובני הנוער בעלי פעילות-היתר של נוירוני המראה היו:
- בעלי קשיים ביצועיים בבית הספר, ובעיות קשב בעיקר בבית הספר ולא בבית;
- מאוד חברותיים;
- בעלי יכולות אמפתיה יוצאות דופן;
- בעלי אינטואיציות טובות ורגישים מאוד לזולת;
- זקוקים ל"זמן לבד", "זמן עצלות", לפעמים מוצפים בחברה גדולה`
- אוהבי חיות, ונהנים מאוד ממשחקי תפקידים עם חברים.
שתי הנקודות האחרונות ברשימה זו זהות למאפייני מחוננות על פי הגדרות רבות.
שטקל-דראקס מציגה בעבודה זו נתונים על ילדים בעלי מודעות חברתית גבוהה ומעורבות רגשית גבוהה. היא מבססת את המחקר באמצעות נתוני EEG – בדיקת הפעילות החשמלית במוח, ומקשרת את מערכת נוירוני המראה בעלי פעילות היתר ליכולות חברתיות מעולות.
מאמר נוסף של שטקל-דראקס (Stoeckl-Drax, 2021) מבוסס גם הוא על מקרים שהכותבת פגשה במסגרת עבודתה כנוירולוגית במכון להתפתחות הילד, והוא מכניס שני מושגים חדשים המקשרים בין פעילות-יתר של נוירוני-המראה ומחוננות. שני מושגים אלה מופיעים כבר בשם המאמר: "EEG "signature, דהיינו "חתימת EEG", ו"מקצב המיו" [האות היוונית μ].
פעילות-יתר של נוירוני המראה מאופיינת באמפתיה רגשית מוגברת ומעורבות חברתית גבוהה. מאפיינים אלה קשורים לשינויים בקישוריות בין הנוירונים במוח. שטקל-דראקס השתמשה ב-qEEG, דהיינו, אלקטרואנצפלוגרם כמותי, שמדד וניתח את הפעילות החשמלית במוח, ואחר כך השוותה את הנתונים הגולמיים שהומרו למפות צבעוניות שזיהו אזורים ספציפיים במוח שתיפקדו ברמות גבוהות או נמוכות בהשוואה למאגר נתונים "נורמטיבי" בקרב ילדים אלו. הילדים ובני הנוער הופנו למרפאה שלה בשל קשיי קשב ולמידה, כמו גם הצפה במצבים מסוימים. בד בבד, הם הציגו מיומנויות אמפתיות וחברתיות גבוהות ולא התאימו לאף הגדרה ב-DSM.
ניתוח גורמים חשף גורם אחד הקשור לאמפתיה רגשית גבוהה, מודעות חברתית מוגברת ומעורבות, שלא היה בקורלציה עם כל שאר הגורמים: קשב, רגישות, ועיבוד שמיעתי. ניתוח הקישוריות התפקודית בין רמות נמוכות לגבוהות של מעורבות חברתית הראה שינויים בתוך רשת נוירוני המראה, ובין רשת נוירוני המראה לרשת המנטליזציה, במיוחד בטווח התדרים אלפא1 [α1] וגמא[ γ] .
שטקל-דראקס מציעה, אם כך, אבחון קצר של מחוננות רגשית, באמצעות בדיקת EEG אחת בלבד, שתספק מידע על פעילות-היתר של נוירוני המראה ולכן גם על מחוננות רגשית אצל ילדים. תוצר-נלווה של בדיקת EEG זו יהיה המידע לגבי מקצב המיו, שיהיה גבוה ביותר באזורים המרכזיים, c3ו-c4 , אזורים הקשורים לקליפת המוח הסנסו-מוטורית, אצל ילדים בעלי פעילות-יתר של נוירוני המראה.
לסיכום: הנה כי כן אנו רואים, שבעוד הנסיונות הרבים שנעשו במהלך עשרות שנים להסביר את ההבדלים באינטליגנציה הקוגניטיבית ולאחר מכן – גם אלו באינטליגנציה הרגשית באמצעות הגנטיקה, עלו בתוהו, הרי התפתחותם של מדעי המוח עושה זאת בהצלחה לא מבוטלת. נותר רק לקוות, שהדעה הקדומה, לפיה אינטליגנציה קוגניטיבית גבוהה מופיעה תדיר עם אינטליגנציה רגשית נמוכה, תיעקר במהרה מן השורש, וניתן יהיה להתרכז בפתרון בעיותיהם של ילדים מחוננים רבים, בעיות הנובעות בחלקן הגדול מאי-התאמת סביבתם הלימודית והרגשית לצרכיהם.
ככל הידוע לי, הקשר שבין פעילות-יתר של נוירני המראה ומחוננות הציגה לראשונה נוירולוגית הילדים הגרמניה שטקל-דראקס (Stoeckl-Drax, 2020) בכנס בינלאומי. הילדים ובני הנוער בעלי פעילות-היתר של נוירוני המראה היו:
- בעלי קשיים ביצועיים בבית הספר, ובעיות קשב בעיקר בבית הספר ולא בבית;
- מאוד חברותיים;
- בעלי יכולות אמפתיה יוצאות דופן;
- בעלי אינטואיציות טובות ורגישים מאוד לזולת;
- זקוקים ל"זמן לבד", "זמן עצלות", לפעמים מוצפים בחברה גדולה`
- אוהבי חיות, ונהנים מאוד ממשחקי תפקידים עם חברים.
שתי הנקודות האחרונות ברשימה זו זהות למאפייני מחוננות על פי הגדרות רבות.
שטקל-דראקס מציגה בעבודה זו נתונים על ילדים בעלי מודעות חברתית גבוהה ומעורבות רגשית גבוהה. היא מבססת את המחקר באמצעות נתוני EEG – בדיקת הפעילות החשמלית במוח, ומקשרת את מערכת נוירוני המראה בעלי פעילות היתר ליכולות חברתיות מעולות.
מאמר נוסף של שטקל-דראקס (Stoeckl-Drax, 2021) מבוסס גם הוא על מקרים שהכותבת פגשה במסגרת עבודתה כנוירולוגית במכון להתפתחות הילד, והוא מכניס שני מושגים חדשים המקשרים בין פעילות-יתר של נוירוני-המראה ומחוננות. שני מושגים אלה מופיעים כבר בשם המאמר: "EEG "signature, דהיינו "חתימת EEG", ו"מקצב המיו" [האות היוונית μ].
פעילות-יתר של נוירוני המראה מאופיינת באמפתיה רגשית מוגברת ומעורבות חברתית גבוהה. מאפיינים אלה קשורים לשינויים בקישוריות בין הנוירונים במוח. שטקל-דראקס השתמשה ב-qEEG, דהיינו, אלקטרואנצפלוגרם כמותי, שמדד וניתח את הפעילות החשמלית במוח, ואחר כך השוותה את הנתונים הגולמיים שהומרו למפות צבעוניות שזיהו אזורים ספציפיים במוח שתיפקדו ברמות גבוהות או נמוכות בהשוואה למאגר נתונים "נורמטיבי" בקרב ילדים אלו. הילדים ובני הנוער הופנו למרפאה שלה בשל קשיי קשב ולמידה, כמו גם הצפה במצבים מסוימים. בד בבד, הם הציגו מיומנויות אמפתיות וחברתיות גבוהות ולא התאימו לאף הגדרה ב-DSM.
ניתוח גורמים חשף גורם אחד הקשור לאמפתיה רגשית גבוהה, מודעות חברתית מוגברת ומעורבות, שלא היה בקורלציה עם כל שאר הגורמים: קשב, רגישות, ועיבוד שמיעתי. ניתוח הקישוריות התפקודית בין רמות נמוכות לגבוהות של מעורבות חברתית הראה שינויים בתוך רשת נוירוני המראה, ובין רשת נוירוני המראה לרשת המנטליזציה, במיוחד בטווח התדרים אלפא1 [α1] וגמא ]γ ].
שטקל-דראקס מציעה, אם כך, אבחון קצר של מחוננות רגשית, באמצעות בדיקת EEG אחת בלבד, שתספק מידע על פעילות-היתר של נוירוני המראה ולכן גם על מחוננות רגשית אצל ילדים. תוצר-נלווה של בדיקת EEG זו יהיה המידע לגבי מקצב המיו, שיהיה גבוה ביותר באזורים המרכזיים, c3ו-c4 , אזורים הקשורים לקליפת המוח הסנסו-מוטורית, אצל ילדים בעלי פעילות-יתר של נוירוני המראה.
לסיכום: הנה כי כן אנו רואים, שבעוד הנסיונות הרבים שנעשו במהלך עשרות שנים להסביר את ההבדלים באינטליגנציה הקוגניטיבית ולאחר מכן – גם אלו באינטליגנציה הרגשית באמצעות הגנטיקה, עלו בתוהו, הרי התפתחותם של מדעי המוח עושה זאת בהצלחה לא מבוטלת. נותר רק לקוות, שהדעה הקדומה, לפיה אינטליגנציה קוגניטיבית גבוהה מופיעה תדיר עם אינטליגנציה רגשית נמוכה, תיעקר במהרה מן השורש, וניתן יהיה להתרכז בפתרון בעיותיהם של ילדים מחוננים רבים, בעיות הנובעות בחלקן הגדול מאי-התאמת סביבתם הלימודית והרגשית לצרכיהם.
מקורות
Stoeckl-Drax, T. (2020, February 6). Hypermirroring- an empathy spectrum disorder or giftedness? [Conference paper]. Retrieved from https://www.researchgat...r_giftedness 10.13140/RG.2.2.34434.63685
Stoeckl-Drax, T. (2021). The EEG Signature of Emotionally Gifted – Hypermirroring Children – The mu-Rhythm, the Mirroring Frequency of the Brain? International Journal of Psychophysiology 168:S102. DOI: 10.1016/j.ijpsycho.2021.07.307
