הַקַּיִץ הַהוּא הִכָּה אוֹתָנוּ בְּסַנְוֵרִים
עלון פסיכולוגיה עברית | 20/7/2025 | הרשמו כמנויים
חמים הימים, חמים ומזיעים. השמש קופחת, בוער העור. הים קורא למי שיכול. קיץ, זמן של חופש, לכאורה. אין שקט בקיץ הזה. ושקט שיש בנמצא צבעו מוזר, ריחו עכור, לבו שבור. ובכל זאת, על החוף, אבטיח, קרם הגנה. קיטנה, מוזיאון ובריכה. החיים הקיציים ממשיכים. דרומה משם, והחוצה מכאן, לא רחוק מקן החוף, אנשים מתעלפים מרעב. ופנימה משם, ועדיין מאד החוצה מכאן, נאנקים חטופים שלא יודעים טעמה של קרן שמש כבר כמעט שנתיים. על האדמה החרוכה, חיילים סדירים ומילואימניקים עמלים בלהט על דבר שלא תמיד יש בו מילים. עושים ככל שביכולתם שלא להשרף, ובכל זאת, נשרפים. הקיץ הזה מכה אותנו בסנורים.
השבוע באתרנו מאמרים חדשים וטורים מעוררי חשיבה:
הכפיל הינו התפקיד המורכב, החשוב והאחראי ביותר מכל תפקידי ה"אגו המסייע" בפסיכודרמה. זהו ביצוע של 'עצמי' מורחב ומורכב. מטרתו לעזור לפרוטגוניסט (גיבור הפסיכודרמה, המטופל העומד במרכז הפסיכודרמה) ולהביא לידי ביטוי רגשות ומחשבות נעלמים. במקרה המתואר במאמרה של יפי שפירר, השימוש בטכניקת הכפיל נעשה על מנת לסייע למנחת קבוצה אנליטית בתהליך עיבוד דפוסי ההתנהגות והתגובות שלה. אפשר לראות כי החקירה של הקולות השונים שהמנחה שומעת במהלך העבודה הקבוצתית, מקבלים נוכחות קונקרטית במהלך החשיבה והפרוססינג של העבודה הקבוצתית. מאמר זה מהווה הצצה אל "מאחורי הקלעים" של העבודה ההנחיתית תוך התייחסות לנקודות החולשה של המטפלת בשלבים הראשונים של הקמת קבוצה אנליטית. המאמר בוחן את הצרכים, ההתנהגות, התגובות והרגשות של המנחה.
אורנה אפק בטור דעה מרתק וטורד מנוחה. בימינו, קיים שימוש גובר והולך ב- AI (בינה מלאכותית) לשם טיפול נפשי והוא ללא ספק, ילך ויגבר יותר בשנים הבאות. בצד היתרונות הרבים שטיפול כזה מציע, כמו נגישות, עצות יעילות המתבססות על בסיס נתונים רחב מאוד, תקשורת אמפתית ומכילה כלפי המטופלים ועוד, ישנן חסרונות שונים בהשוואה לטיפול, ע"י מטפלים אנושיים בעיקר בטיפולים פסיכודינמיים מעמיקים. בטיפולים כאלה, יש צורך בקשר אנושי, הן להנעת תהליכים משמעותיים, בתוך המרחב הטיפולי והן להנעת תהליכים חיוניים, הקשורים ביחסים בן אישיים, מחוץ למרחב הטיפולי.
ובפסיכובלוגיה –
גם גבריאל ברקאי תוהה על קנקנה של העבודה הטיפולים עם AI ועל הסכנות הטמונות בה, ומבקש לשאול 'האם יש אינטליגנציה מלאכותית?'
"מערכות למידת מכונה, הקרויות גם אינטליגנציה מלאכותית (Artificial Intelligence – AI), תופסות במהירות עצומה מקום גדל והולך בגישה שלנו למידע ומשפיעות יותר ויותר על חיינו בכל הזירות ולאחרונה גם בעולמנו המקצועי- כמערכות ליצירת תובנות קליניות ואף כמעין מטפלי עזר. נראה ששורר קונצנזוס לגבי חשיבותן ותועלתן והשאלה שנותרה היא רק כיצד להשתמש בהן נכון, תוך מודעות לסכנותיהן ומניעת הנזקים הפוטנציאליים שיכולים להיגרם משימוש לא מושכל או זדוני. במאמר זה אני מבקש להסתכל מעט מתחת ל- ״מכסה המנוע״ של המערכות הללו ולאתגר את הקונצנזוס בקשר לתרומתן, חשיבותן ותועלתן".
מי רוצה לחיות לנצח? - בבלוג קריאה מודרכת - נעמה גולדמן קוראת בספרה החדש של הפסיכולוגית אסתי הלפרין מימון "נקודת ההתכה" דרך ספרם של ארווין ד' יאלום ומרלין יאלום 'עניין של מוות וחיים'.
"שני הספרים מספרים על זוג שנמצא כמעט בכל עת אפשרית, בעמדת מודעות משותפת מתבוננת אינסופית. מחשבה, רגש, מילה, דיבור, כתיבה, אלה הם הכלים דרכם מתקיימת אותה תודעה משותפת המכורה לרפלקציה עצמית. אולם, באופן פרדוקסלי, דווקא עמדה זו לוקה בחוסר מודעות עצמית בנקודה הקריטית ביותר. וכך, בניגוד ליאלומים הבשר ודם, הכותבים מתוך התאהבות נרקיסיסטית אחרונה בצלמם, "נקודת ההתכה" מספרת לנו שגם הרפלקציה העצמית הופכת לעיתים למאורת ארנב סבוכה דרכה נופלים האנשים הנאורים והמודעים ביותר בעומדם אל מול סוף החיים".
אסתי מרווה לי-דר לוקחת אותנו למסע בין מיתוסים, דימויים ותחושות, בנסיונה לצלוח את העת הזו –
"זמן רב לקח לדברים שבתוכי, למצוא את דרכן מתוך חשכת הלא מודע, ולקבל רשות לצאת אל עולם המודע והמילים. שכן, המילה מחייבת, לעיתים מאיימת, מציבה מראה, מאתגרת, מפצלת. הדברים מגיעים ממסע הנפש שלי, תוך ניסיון למצוא, באמצעות מפגש עם דימויים וסימבולים שהופיעו בתוך התהליך, דרך להתמודדות עם המציאות הכאוטית, הקשה והכואבת, עמה אני נאבקת. עמה נאבקים כולנו, וזאת, על מנת למצוא את דרכנו ואת זהותנו, כאינדיבידואלים, כהורים, כמטפלים, כיהודים, כאזרחים, כבני אנוש וכאימהות. כל אחד בדרכו הוא, כאשר הוא יוצא לחיפוש ותרמילו עמו, ובו, סיפוריו והמיתוס האישי שלו. כולי תקווה, שהמילים והדימויים, יצליחו לכוון אל כל חלקי הנפש שלנו. בעיקר אל אלו המנוגדים זה לזה. הנלחמים זה בזה. הנמצאים בתהייה ותעיה ובכאוס ובאי ידיעה".
וד"ר חנה דויד כותבת על גורם הזמן בהתחלת הטיפול באוטיסטים מחוננים ועל הנזקים שנגרמים בשל האבחון המאוחר-יחסית שהוא מנת חלקם של מחוננים רבים עם אוטיזם.
"אחד הקשיים הבולטים באבחון אוטיזם נובע מהעובדה, שלעיתים קרובות עצם ההגעה לאבחון היא משימה שהורים נרתעים ממנה. כך הוא המצב של הורים שילדיהם בכל קשת הספקטרום האוטיסטי: קשה להורים להודות – קודם כל בפני עצמם – שילדם אינו מה שציפו לו, ולקבל את העובדה, שכפי הנראה גם לא יהיה. על אחת כמה וכמה נכון הדבר כאשר הילד מחונן: הסתירה בין יכולותיו הקוגניטיביות, שלפעמים הן גבוהות מאוד, לבין התואר "אוטיסט", שעד היום מתפרש לא אחת כמלת גנאי, אפילו כקללה, עלולה להיות בלתי נתפסת".
הקיץ ההוא / עמוס נוי
הַקַּיִץ הַהוּא הִכָּה אוֹתָנוּ בְּסַנְוֵרִים
הִכָּה אוֹתָנוּ בְּסַנְוֵרִים וּבְבוּשָׁה
הִכָּה אוֹתָנוּ בְּסַנְוֵרִים וּבְאַשְׁמָה
בַּקַּיִץ הַהוּא חָנָהלֶ'ה בָּאָה מֵעֲפוּלָה
תֵּל אֲבִיבָהּ וְתִסְרוֹקֶת לְרֹאשָׁהּ
בַּקַּיִץ הַהוּא שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה מָלְאוּ
לְגַבִּי שׁוּשָׁן וְלִבּוֹ הָמָה
הַקַּיִץ הַהוּא בָּעַר וּבָעַר עַד הַמִּלְחָמָה
הָיְתָה לָנוּ מוּזִיקָה אֲבָל הַמּוּזִיקָה לֹא עָזְרָה
הַמּוּזִיקָה לֹא עָזְרָה לָנוּ בְּקַו בַּר־לֵב
הַמּוּזִיקָה לֹא עָזְרָה לָנוּ כְּשֶׁהַסּוּרִים
הִגִּיעוּ כִּמְעַט לְגֶשֶׁר בְּנוֹת יַעֲקֹב
וַאֲנִי הִתְפַּלֵּאתִי בְּבֵית הַחוֹלִים פּוֹרִיָּה
גֶשֶׁר בְּנוֹת יַעֲקֹב? כִּי כְּכָל הַיָּדוּעַ לִי
לְיַעֲקֹב הָיְתָה רַק בַּת אַחַת בְּשֵׁם דִּינָה
שֶׁנֶּאֶנְסָה פַּעֲמַיִם: פַּעַם בְּמַעֲשֶׂה וּפַעַם בְּמִלָּה
הַקַּיִץ הַהוּא הִכָּה אוֹתָנוּ בְּסַנְוֵרִים
עַפְנוּ וְעַפְנוּ וּסְמָדַר עָפָה רָחוֹק מִדַּי
וְהָאִשָּׁה שֶׁבִּתִּי הַבְּכוֹרָה קְרוּיָה עַל שְׁמָהּ
לָקְחָה אֶת הָאֶקְדָּח שֶׁל אַבָּא שֶׁלָּהּ וְיָרְתָה בְּעַצְמָהּ
וְזוֹ שֶׁנָּתְנָה לִי יָד בַּלַּיְלָה שֶׁלֹּא אֶתָּקֵל בַּחֲפָצִים
הָלְכָה אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם מֵחוֹף סִידְנִי עָלִי וְעַד אֶרֶץ הַמֵּתִים
אַחַר כָּךְ בָּא הַסְּתָו וּבָאָה מִלְחָמָה
וְהַסְּתָו הִכָּה אוֹתָנוּ בַּחֲשֵׁכָה
הִכָּה אוֹתָנוּ בַּחֲשֵׁכָה וְשָׁכַחְנוּ
שָׁכַחְנוּ לְגַמְרֵי שֶׁהַקַּיִץ הַהוּא
הִכָּה אוֹתָנוּ בְּסַנְוֵרִים
Photo by Rapha Wilde on Unsplash
