משהו על גורם הזמן בהתחלת הטיפול באוטיסטים מחוננים
ד"ר חנה דויד | 14/7/2025 | הרשמו כמנויים
בכל רשימה של מאפייני מחוננות ניתן למצוא לפחות מאפיין אחד הנמצא גם ברשימת מאפייני האוטיזם.[1] עובדה זו היא הגורם העיקרי ללא-מעט אבחנות שגויות של מחוננים (למשל: Webb et (al., 2004. אבחון חלקי או אבחון שגוי של מחוננים אוטיסטים הוא הנושא של מאמרים אקדמיים רבים (לדוגמה: דויד, 2022; Amend et al., 2009; Foley-Nicpon et al., 2012; Gifted, on the spectrum, or both? 2022; Little, 2002; Webb et al., 2004 ). חפיפה חלקית זו גורמת פעמים רבות לאבחון מאוחר של מחוננים, אף על פי שבקרב מחוננים ניתן להבחין, ברוב המקרים, בשניים ממאפייניו הבולטים ביותר של אוטיזם: קושי ביצירת תקשורת חברתית וחזרתיות (דויד, 2022; Gyarmathy et David, 2023 והביבליוגרפיה שם).
בפוסט זה אתייחס לנזקים שנגרמים בשל האבחון המאוחר-יחסית שהוא מנת חלקם של מחוננים רבים עם אוטיזם.
אחד הקשיים הבולטים באבחון אוטיזם נובע מהעובדה, שלעיתים קרובות עצם ההגעה לאבחון היא משימה שהורים נרתעים ממנה. כך הוא המצב של הורים שילדיהם בכל קשת הספקטרום האוטיסטי: קשה להורים להודות – קודם כל בפני עצמם – שילדם אינו מה שציפו לו, ולקבל את העובדה, שכפי הנראה גם לא יהיה. על אחת כמה וכמה נכון הדבר כאשר הילד מחונן: הסתירה בין יכולותיו הקוגניטיביות, שלפעמים הן גבוהות מאוד, לבין התואר "אוטיסט", שעד היום מתפרש לא אחת כמלת גנאי, אפילו כקללה, עלולה להיות בלתי נתפסת. כמו כן, בשל העובדה, שבקרב מחוננים נפוץ למדי המצב, שיכולת מסוימות גבוהות מאוד, אחרות הן בתחום הנורמה, ואילו יכולות מסוימות עלולות להיות נמוכות מאשר היה צפוי על-פי הגיל הכרונולוגי, הנטייה לשכנוע עצמי ש"הילד יגדל והפערים יצטמצמו" נפוצה. יתירה מזו: מנגנון הפיצוי, זה המאפשר ליכולות הגבוהות למלא, ולו חלק, מהפונקציות של היכולות הנמוכות, פועל לרעת המחונן האוטיסט בגיל הרך. בשלו משכנעים הורים רבים את עצמם שאין צורך באבחון אוטיזם, כי "בסך הכל הילד מסתדר בגן"; "הוא לא מסתכל בעיניים כי הוא ביישן, אבל תמיד עונה לעניין וזה מה שחשוב" וכדומה.
סיבה נוספת לאבחון המאוחר של אוטיזם – במיוחד בקרב מחוננים – היא העובדה, שגם הורים שמצליחים לראות ש"הילד הוא לא כמו כולם" ואף לחשוד – גם בגיל צעיר מאוד – ש"יש אתו בעיה" נמנעים מאבחון בשל האמונה, ש"אין [הרבה] מה לעשות" או אפילו ש"בכל מקרה, יש אבחונים רק מגיל 3, עד אז אין מה לעשות, וכשאפשר יהיה לעשות משהו נקבל את ההדרכה המתאימה". נגד אמונה זו אני יוצאת כאן.
ככל שהילד אינטליגנטי יותר, כן קל יותר לזהות אצלו את האוטיזם מוקדם יותר. ילדה שמכירה את כל סוגי המצולעים בגיל שנה וחצי, אבל גם בגיל שנתיים וחצי אינה מזהה ילדים מהגן שלה שמברכים אותה ברחוב או מזמינים אוה למשחק משותף בגינה, אינה צריכה לחכות עד גיל 3 כדי להיות מאובחנת כאוטיסטית. הוריה יכולים – הייתי אומרת אפילו חייבים – לקרוא את כל מה שהם יכולים על אוטיזם ובחיידו על אוטיזם ומחונות, ולנהוג לפי ההמלצות (ראו להלן). בחיי היומיום עליהם לאמץ מספר התנהגויות. למשל: גם אם הילדה לא מתעניינת בחבריה לגן או לשכונה, עליהם לחזור ולהפנות את תשומת ליבה לילדים שהיא פוגשת, להזמין אותם – בגיל הזה עדיין אפשרי ל"שדך" בין ילדים – ולא להירתע מהעובדה, שגם כאשר יש ילדים אחרים סביבה, היא מעיפה תכופות לשחק לבד. יש ללמד אותה כללי התנהלות פשוטים – כאלה הנראים מובנים לכל – כאשר היא בגן. לדוגמה: אם ילד מ'תגלץ במגלצ'ה, נלמד אותה שגם היא יכולה לעשות זאת, ללא קשר להיכרות מוקדמת עם הילד. ואם ילדה אחרת מסתובבת בקרוסלה, עלייך לומר לה "תעצרי" ופשוט לעלות. ככל שהילדה אינטליגנטית יותר, כן תלמד מהר יותר חוקים חברתיים, חוקי משחק, חוקי תן וקח. אם יוצאים אתה לגינה – אפשר לקחת כדור שיוכל לשמש ל"התמסרות" או למשחק כדורגל – בגיל זה עדיין ילדות רבות מוכנות לשחק "משחקים של בנים" גם אם אינן אוטיסטיות, וכדורגל מתאים ימשוך גם בנים המשחקים בגינה.
שנים רבות בטרם נעשו מחקרים על התערבות מוקדמת – גם לפני הגיל ה"רשמי" המינימלי לאבחון אוטיזם – פורסמו אנקדוטות על "יציאה מאוטיזם" על-ידי טיפול כזה או אחר. חשוב לציין, שהתערבות מתאימה נותנת סיכוי טוב לכך שילדים אוטיסטים ברמה קוגניטיבית גבוהה "יצאו ממעגל האוטיזם" מבחינת התאמתם לקריטריוני האבחון. הם לא "יהפכו את עורם", אלא ישתמשו באינטליגנציה הגבוהה שלהם, וב"כיוונן מחדש" של המוח כדי להקהות את הסימפטומים המרכזיים של אוטיזם, ועל ידי כך יירדו "מתחת לסף" ה"נדרש" באבחון עבור האבחנה: אוטיזם. הגעה למצב זה, וביתר שאת – שמירה עליו, מצריכות התערבות אינטנסיבית ארוכת טווח, אבל שכרה רב: האוטיסט המחונן יכול לחיות את חייו בחברת אנשים שיש לו אתם הרבה מהמשותף; מבחינת עומק המחשבה, תחומי התעניינות, לימודים גבוהים ולאחר מכן תעסוקה ברמה גבוהה. כמו כן, הוריו רואים לא רק את התפתחותו המקצועית, אלא גם את זו החברתית-רגשית, שהיא "עקב אכילס" שלו, שאף כי אינה מפותחת במיוחד ביחס לכלל האוכלוסיה, הרי היא מספיקה כדי לנהל חיי חברה, משפחה ועבודה תקינים ברמה המתאימה לאינטליגנציה הגבוהה של ילדם.
תחושה חזקה זו, שנשאתי עשרות שנים, בדבר הטיפול הנחוץ לילדים בני שנה-שנתיים שהתפתחותם השכלית היא מעבר למצופה אבל זו החברתית-רגשית בעייתית, קיבלה תוקף בעשור האחרון עם פרסום של מחקרים לא מעטים (לדוגמה: Boyd et al., 2010; Rotholz et al., 2017;0). להלן תרגום הסיכום של המחקרים הללו שהאינטליגנציה המלאכותית – AI – עשתה למעננו:[2]
התערבות מוקדמת לעוללים שיש אצלם חשד לאוטיזם [דהיינו, שהם לפני הגיל ה"רשמי" לאבחון – ח.ד.] עשויה להפחית א שיעור המאובחנים כאוטסטים. אולם, חשוב להבין, ש[התערבות] זו אינה תרופה או מניעה. התערבות מקדמת מטרתה לשפר את תוצאות ההתפתחות ולגרום לכך שחלק מהילדים כבר לא יענו לקריטריונים של אוטיזם בהמשך חייהם. להלן הסבר מפורט.
התערבות מוקדמת ואוטיזם:
- "פלסטיות" המוח הצעיר:
מוחו של ילד צעיר הוא יותר גמיש מאשר זה של מוח מבוגר, ולכן מגיב היטב יותר להתערבויות.
- תוצאות משופרות
התערבות מקדמת, רצוי לפני כניסה למסגרת (גיל שנתיים-שלוש), עשויה לשפר באופן מובהק את יכולותיו הלשוניות, החברתיות והקוגניטיביות.
- פוטנציאל לאבחנה מופחתת
יש ילדים שאצלם התערבות מוקדמת הספיקה להתקדמות מספקת כדי שלא יענו על הקריטריונים של אוטיזם בילדות המאוחרת.
- אין אפשרות למניעה [של אוטיזם]
בעוד שהתערבות מוקדמת עשויה לשנות באופן חיובי את מסלול ההתפתחות, אין היא בבחינת מניעה של אוטיזם, אלא תגובה להתערבות.
אספקטים מרכזיים של התערבות מוקדמת
- אבחון מוקדם
יש להכיר מוקדם את הסימנים שמצביעים על פוטנציאל לאוטיזם וחיוני לפנות להערכה מקצועית.
- טיפול מבוסס ראיות
התערבויות אפקטיביות כוללות, לעיתים קרובות, טיפול בדיבור [אצל קלינאית תקשורת – ח.ד.], פיזיותרפיה, וטיפול התנהגותי.
- מעורבות הורים
- הערבויות בהובלת הורים,בעזרת טכניקות כמו היזון-חוזר תוך שימוש בויידאו כדי לשפר את האינטראקציה בין ההורים לילד, עשויות אף הן להיות מועילות.
- גישה מולטידיסציפלינאית:
תוכניות התערבות לגיל הרך כולות, לעיתים קרובות, צוות של אנשימקצוע, כולל מטפלים, מחנכיםף אנשי בריאות הציבור.
- [התערבות היא] לא ריפוי
התערבות מוקדמת יכולה לשפר מאוד את המצב, אך אוטיזם הוא מצב שנמשך לאוך כל החיים.
- גישה אינדיבידואלית
הטיפול צריך להיות תפור בדיוק על פי צרכיו הספציפיים של כל ילד והפרופיל ההתפתחותי שלו.
- מעקב מתמשך
השגחה קבועה וממעקבל מתמשך חשובים כדי לנתב את ההתקדמות ולערוך את ההתאמות הנחוצות במהלך ההתערבות.
.
מקורות
דויד, ח. (27.7.22). משהו על אוטיזם בקרב מחוננים. נדלה מאתר פסיכולוגיה עברית https://www.hebpsy.net/blog_Post.asp?id=5861 נדפס שנית בדויד, ח. (2025). "להיות הורים לילד מחונן" כרך ב (עמ' 155-157). נדלה מאתר פסיכולוגיה עברית https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4901
Amend, E. R., Schuler, P., Beaver-Gavin, K., & Beights, R. (2009). A unique challenge: Sorting out the differences between giftedness and Asperger’s disorder. Gifted Child Today, 32(4), 57–63.
American Psychiatric Association. (2022). Diagnostic and statistical manual of mental disorders (5th ed., text rev.). https://doi.org/10.1176...780890425787
Boyd, B. A., Odom, S. L., Humphreys, B. P. & Sam, N. M. (2010). Infants and Toddlers With Autism Spectrum Disorder: Early Identification and Early Intervention Journal of Early Intervention, 32(2), 75-98. https://doi.org/10.1177/1053815110362690
Foley-Nicpon, M., Assouline, S. G., & Stinson, R. D. (2012). Cognitive and academic distinctions between gifted students with autism and Asperger syndrome. Gifted Child Quarterly, 56(2), 77–89.
(March 24, 2022). Gifted, On the Spectrum, or Both? Retrieved from the Davidson Institute web https://www.davidsongif...l%20opinions.
Gyarmathy, E., & David, H. (2023). Neurodiversity and Supporting the Autistic-Gifted Child and Adolescent. In David, H., & Gyarmathy, E., Gifted Children and Adolescents through the Lens of Neuropsychology (pp. 71-87). Springer. https://doi.org/10.1007/978-3-031-22795-0_5
Little, C. (2002). Which is it? Asperger’s syndrome or giftedness? Defining the difference. Gifted Child Today, 25(1), 58–64.
Rotholz, D. A., Kinsman, A. M., Lacy, K. K., & Charles, J. (2017). Improving Early Identification and Intervention for Children at Risk for Autism Spectrum Disorder Pediatrics (2017) 139 (2): e20161061. https://doi.org/10.1542/peds.2016-1061
Webb, J. T., Amend, E. R., Webb, N. E., Goerss, J., Beljan, P., & Olenchak, F. L. (2004). Misdiagnosis and dual diagnoses of gifted children and adults: ADHD, bipolar, OCD, Asperger’s, depression, and other disorders. Great Potential Press.
Zwaigenbaum, L., Bauman, M. L., Choueiri, R., Fein, D., Kasari, C., Pierce, K., Stone, W. L., Yirmiya, N., Estes, A., Hansen, R. L., McPartland, J. C,, Natowicz, M. R., Buie, T., Carter, A., Davis, P. A., Granpeesheh, D., Mailloux, Z., Newschaffer, C., Robins, D., Smith Roley, S., Wagner, S., & Wetherby, A. (2015). Early Identification and Interventions for Autism Spectrum Disorder: Executive Summary. Pediatrics, 136(Suppl 1):S1-9. https://doi.org/10.1542/peds.2014-3667B.
[1] על-פי DSM-TR-5 (2022),
[2] ראו: :spectied+toddlers+with+autism+reduces+the+rate+of+identifued+autism&gs_lcrp=EgZjaHJvbWUyBggAEEUYOdIBCjg5OTY2ajBqMTWoAgiwAgHxBYNYu61GpQ6A8QWDWLutRqUOgA&sourceid=chrome&ie=UTF-8
