האם יש אינטליגנציה מלאכותית?

גבריאל ברקאי | 15/7/2025 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

מערכות למידת מכונה, הקרויות גם אינטליגנציה מלאכותית (Artificial Intelligence – AI), תופסות במהירות עצומה מקום גדל והולך בגישה שלנו למידע ומשפיעות יותר ויותר על חיינו בכל הזירות ולאחרונה גם בעולמנו המקצועי- כמערכות ליצירת תובנות קליניות ואף כמעין מטפלי עזר. נראה ששורר קונצנזוס לגבי חשיבותן ותועלתן והשאלה שנותרה היא רק כיצד להשתמש בהן נכון, תוך מודעות לסכנותיהן ומניעת הנזקים הפוטנציאליים שיכולים להיגרם משימוש לא מושכל או זדוני. במאמר זה אני מבקש להסתכל מעט מתחת ל- ״מכסה המנוע״ של המערכות הללו ולאתגר את הקונצנזוס בקשר לתרומתן, חשיבותן ותועלתן.

אינטליגנציה היא מונח קשה להגדרה תיאורטית ועוד יותר קשה להגדרה אופרציונלית. עם זאת יש הסכמה, שישנן כמה תכונות הכרחיות לקיומה של אינטליגנציה. ביניהן: מודעות עצמית, יכולת עיבוד סמנטי ויצירת משמעות ויכולת לייצר הכללה ותובנות אפקטיביות בהתבסס על מסד נתונים מצומצם. קיומה של אינטליגנציה כמשתנה תיאורטי מחייב גם מתאם גבוה בין ביצועי הפרט בתחומי תפקוד קוגניטיבי שונים.

ברור מאליו שאף אחד מהדברים האלה לא קיים במערכות מבוססות למידת מכונה שעליהן מדובר בהקשר של ״AI״ - ChatGPT, DeepSeek וכו׳. אין גם שום קשר או דמיון בין צורת הפעולה שלהן לצורת הפעולה של מוח אנושי ולכן אין שום תובנה שאפשר לקבל מהן לגבי פעולת המוח או ה-mind האנושיים. וכפי שהעיר נועם חומסקי, לצד היעדרן המוחלט של תכונות הכרחיות להגדרת המושג אינטליגנציה, יש ל- LLM (Large Language Models) גם תכונות שאינן מתאימות כלל לאינטליגנציה אנושית. למשל: מערכות אלה אדישות לחלוטין לאנושיותה של השפה: הן לומדות באותה יעילות מסדי נתונים בשפות אנושיות ומסדי נתונים של תוכן הכתוב בשפות פורמליות, לא אנושיות שאינן יכולות להיות אנושיות.

המונח ״אינטליגציה מלאכותית״ הומצא על ידי ג׳ון מקארתי ב-1955. הוא עשה זאת, לפי עדותו שלו, כדי לשווק קורס קיץ בלמידת מכונה (machine learning), שהוא ארגן וכדי להשיג לו מימון. הוא לא התכוון לטעון שום דבר על אינטליגנציה אצל בני אדם או מכונות. ביודעין או שלא ביודעין ההאנשה של תחום טכני לחלוטין הייתה הברקה גאונית לא פחות מהמצאותיו האחרות של מקארתי והפכה, ברבות הימים, את המונח לאחת ממטבעות הלשון השכיחות של ימינו. עם זאת, צריך לזכור, שהמונח, מהורתו ועד הלום, אינו נושא בחובו שום משמעות או ערך חוץ מאשר ערך שיווקי.

מבקש.ת לעצמך טיפול?
כאן תוכל.י לשלוח פניה לטיפול ולקבל התייחסויות ממטפלות.ים חברי פסיכולוגיה עברית

רבות מדובר, בין השאר גם במאמרים שהופיעו בפסיכולוגיה עברית, על מחירן הזול, החינמי למעשה, של המערכות מבוססות למידת מכונה שזמינות כיום לציבור. אמת הדבר היא הפוכה. מערכות אלה זוללות משאבים יקרי ערך בצורה שגדלה באופן מעריכי. הן צורכות אנרגיה בהספקי ענק והן זקוקות לכמויות ענק של מי שתייה וקרקע דווקא במקומות המתאימים ביותר להתיישבות אנושית. ההערכה היא שמערכות אלה יגדילו את שריפת הדלקים המאובנים ביותר מ- 50% במדינות שבהן מוקמות חוות השרתים שלהן. כלומר התאגידים שמפתחים מערכות אלה מתחרים עם בני אדם על המשאבים היקרים ביותר ומעמידים את האנושות כולה בפני עלויות מפלצתיות, שלא לומר - הרסניות לעצם קיומה.

תהליך הלמידה של מערכות אלה מצריך בניית מסד נתונים שנבנה על ידי בני אדם. אנשים אלה עוברים על תכנים באינטרנט ומסווגים אותם לפי המסננים השונים, שהמערכת צריכה להפעיל. מסד הנתונים הזה נקרא בעולם למידת המכונה training set. בלעדיו, מערכות LLM (כמו זו שניסתה מיקרוסופט להעלות ב-2016) משתמשות באלגוריתמים של למידה לא מפוקחת (unsupervised learning) ותוך זמן קצר מאד מתחילות לפלוט שקרים, תכני אלימות, מין וגזענות בלתי מתקבלים על הדעת. בנייתו של ה-training set מצריכה מספר רב של א.נשים, רבים.ות מהם.ן מתכנתים.ות לשעבר שאיבדו את עבודתם.ן והוסבו לתפקיד סיווג תוכן לצורך בניית ה-training set למערכות ה-LLM. א.נשים אלה מועסקים בתנאי ניצול תוך חשיפה מכוונת שלהם לתכנים הנאלחים ביותר של הרשת. כל זה קיים בוודאות וזו פעילות הכרחית לתפקוד האלגוריתמים הללו ולכך שהמוצר הסופי שהם מגישים לנו הוא בעל "אישיות" טיפולית, מתונה ושקולה, שנמנעת מגזענות, פורנוגרפיה, אלימות ומבעים פוליטיים קיצוניים. הפרטים המדויקים לגבי התהליך הזה, היקפו ונזקיו לאנשים שמועסקים בו הם, כמובן, סוד מסחרי כמוס של התאגידים שמפתחים מערכות אלה.

נעשית כאן לנגד עינינו האנשה של טכנולוגיה שאין בה שום דבר אנושי. יש כאן הסתרה של עלויות הענק של מערכות אלה והסתרה של הסבל האנושי והניצול הכרוכים בפיתוחן ואחזקתן. מערכות אלה חושפות אותנו לתוכן בו משמשים בערבוביה נתונים עובדתיים, ביחד עם סילופים ושקרים, שהן מפיקות תחת הכינוי הסלחני ״הזיות״. כל זאת באצטלה של ניתוח נתונים אינטליגנטי. ואולי חשוב מכל: תרומתן המשמעותית של מערכות אלה לאיום הקיומי שמשבר האקלים מהווה למין האנושי כולו מוסתרת ומושתקת.

השאלות המעניינות והחשובות, אם כן, אינן נוגעות לשימוש הנכון במערכות למידת מכונה במרחב הטיפולי. השאלות המעניינות והחשובות צריכות להישאל לגבי התהליך האגרסיבי וההרסני אשר מקדם חזון דיסטופי ומיזנתרופי של ריסוק הקשרים האנושיים הבסיסיים ביותר ואף תורם לסיכון עצם קיומה הפיסי של האנושות. עלינו לשאול כיצד תאגידי ענק רבי עוצמה, שמובילים תהליך זה, מצליחים לתמרן את תודעתנו להאמין, שזהו בעצם כלי מעניין וחשוב, שיש להכניסו לעולם הטיפולי וללמוד להשתמש בו נכון בחדר הטיפולים כדי למקסם את תועלתו ולשלוט בסכנותיו. או שמא התשובה לשאלות אלה כבר ניתנה לפני 2600 שנה - בסיפור הסוס הטרויאני באודיסאה של הומרוס.