עטיפה | כרמית קולץ- נהיר
כרמית קולץ- נהיר | 26/7/2021 | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג
אתה מדבר איתי על המחסור
באנשים
שפעם חשבת ופעם התבדת
פעם התגלית להם והם עזבו.
שכשלו בהכלה הנכספת או
שפטו מהר וחרצו גורלך
אתה מנתח ומונה את נקודות האכזבה
והעזיבה כסוכריות מרות שטעמן נשאר
ממורמר על כל מה שנופל
בין עיקר לתפל
וכל טיפול בתשלום שמספק לך עין טובה לא מלידה
מדגיש את מה שאין.
אין לך ברירה.
אתה כביכול מפנים, לעיתים נראה כבר יודע כל, עושה שינויים מרחיקי לכת בקצב מהיר, מוכן לזוז קדימה, לזרוק הכל מאחור,
עוד שבוע שבועיים, תקבל עוד מנה,
לאחריה תזרוק גם אותי בהודעה.
תשאיר אותי קצת נטושה, מופתעת ולבד תוהה מה עשיתי? האם לא סיפקתי את הסחורה?
משחזר איתי את הסיפור ואת העטיפה
שאין כבר מה שיסתיר, יקהה וישכיח
מזכרונך
אז אעטוף לנו יפה בסרט
להבין את כל מה שקרה.
יתום
מאמא
דחויה
