בלוגים | כתיבה יצירתית

בואי לא נדבר על שכחה | תמי קויפמן

במרפסת

בּוֹאִי לֹא נְדַבֵּר עַל שִׁכְחָה,

נְדַבֵּר עַל מָה שֶׁכְּבָר אָמַרְתְּ

אוֹ עַל מָה שֶׁאַתְּ יוֹדַעַת,

אוֹ עַל מָה שֶׁלֹּא יָדַעְתְּ

כְּשֶׁסִּפַּרְתְּ שֶׁפָּגַשְׁתְּ, וְשָׁאַלְתִּי

אֶת מִי?

וְאָמַרְתְּ שֶׁהַלְּוַאי שֶׁהָיָה לָךְ כָּזֶה

בֵּן.

בּוֹאִי לֹא נְדַבֵּר עַל שִׁכְחָה.

הַיּוֹם מְאַבֵּד אֶת זְמַנּוֹ

רְבִיעִי כְּמוֹ שֵׁנִי כְּמוֹ רִאשׁוֹן

וְהַשַּׁבָּת נִשְׁאֶרֶת דּוֹמָה מִמַּעֲמַקֵּי

הַחֹר שֶׁנִּפְעַר אֶצְלֵךְ בַּלֵּב

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, בַּדִּמְדּוּמִים,

תָּפַרְתְּ בֻּבָּה וְחִזַּקְתְּ אֶת הַתְּפָרִים

אוּלַי יִהְיוּ נְכָדִים, אָמַרְתְּ

בּוֹאִי לֹא נְדַבֵּר עַל שִׁכְחָה.

אֲנִי מִתְאַמֶּצֶת לִזְכֹּר אֶת זֶה

וְלֹא תָּמִיד מַצְלִיחָה.

הַשִּׁכְחָה שֶׁלִּי

בִּשְׁלִיטָה

(כַּמּוּבָן, בְּאֹפֶן חֶלְקִי, עֲדַיִן)

אֲבָל לִפְעָמִים מִסְתַּנְּנוֹת

תְּמוּנוֹת מְקֻטָּעוֹת שֶׁל פָּנִים וְיָדַיִם

וְלַמְרוֹת שֶׁאֲנִי עוֹצֶמֶת עֵינַיִם וְלֵב

אֲנִי זוֹכֶרֶת

אָז בּוֹאִי לֹא נְדַבֵּר עַל שִׁכְחָה.

אֲנַחְנוּ מִתְכַּרְבְּלוֹת.

הָרוּחַ מַשְׁלִיכָה עָלֵינוּ אֶת עִקְבוֹת הַסְּתָיו.

תָּמִיד זֶה הֶעֱלִים שֶׁנּוֹשְׁרִים בִּדְמָמָה

אֶל אֲדָמָה שֶׁזּוֹכֶרֶת.

אֲנַחְנוּ מִתְכַּרְבְּלוֹת

וְהַלֵּב שֶׁלִּי פָּתוּחַ

תגיות: מבוגרים הגיל השלישי אנשי מקצוע זיכרון נוירופסיכולוגיה פסיכולוגיה רפואית

תגובות