אלמז | תמי קויפמן

תמי קויפמן | 1/6/2021 | 2,555 צפיות | הרשמו כמנויים | שלחו טקסט לבלוג

אלמז

מתוך אנתולוגיה "אלפיים זריחות לשמש" משוררים למען אברה מנגיסטו

הִתְבַּשְּׁלָה בַּסִּיר שֶׁל עַצְמָהּ.

כָּל הַיּוֹם בַּסִּיר.

הַפָּנִים שֶׁלָּהּ

נָמַסּוּ

כָּךְ שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ זֶהוּת בְּרוּרָה.

גַּם הַסְּבִיבָה לֹא מַמָּשׁ רָאֲתָה אוֹתָהּ,

אַף אֶחָד לֹא הִתְקָרֵב וְגַם אַף אֶחָד

לֹא יָדַע שֶׁהִיא

מִתְבַּשֶּׁלֶת.

בְּתוֹךְ עַצְמָהּ.

כָּכָה, שָׁנִים.

הַסִּיר, שֶׁרֹב הַזְּמַן הָיָה פָּתוּחַ,

בִּעְבֵּעַ, תָּסַס וְרָתַח עַד שֶׁשּׁוּלָיו לֹא עָמְדוּ בְּלַחַץ.

גָּלְשׁוּ.

הַשְּׁכֵנִים הֵרִיחוּ. הַמִּשְׁטָרָה הִגִּיעָה.

בַּדּוּחַ שֶׁרָשַׁם יוֹסִי כֹּהֵן, מְפַקֵּד הַמֶּרְחָב נִכְתַּב:

בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר מָה שֶׁנּוֹתָר הִסְתַּכֵּם בְּגֶרֶב צֶמֶר (אַחַת) מְשֻׁמֶּשֶׁת, תַּבְנִית (עֵץ) שֶׁשְּׁאֵרִיּוֹת חָלָב עָבֵשׁ דָּבְקוּ בָּהּ, צִנְצֶנֶת כַּדּוּרִים (רֵיקָה), מְגֵרָה (פְּתוּחָה) שֶׁמְּפַתֵּחַ חָמְסָה ( בּוֹדֵד ) פָּעוּר נָח בָּהּ, גֶּרַנְיוּם (מֵת) נִפְרַד מֵעַצְמוֹ, מַסְחֵטַת דְּמָעוֹת (יְבֵשׁוֹת), תְּמוּנַת יַלְדָּה (קְטַנָּה) אוֹחֶזֶת בֻּבָּה,  וְגוּפָה (אַחַת) מֻנַּחַת עַל צִדָּהּ (הַשְּׂמָאלִי) פָּנֶיהָ אֶל קִיר לָבָן

מִתְקַלֵּף.