כתיבה יצירתית

בקליניקה, אוקטובר תשפד זֶה עִם הַלֵּב הַשָּׁבוּר זֶה שֶׁלֹּא נוֹשֵׁם זֶה שֶׁהָאַף שֶׁלּוֹ סָתוּם זֶה שֶׁהַתְּשׁוּבוֹת אַחַת וּשְׁתַּיִם...

בשנת 2001 עברנו דירה. העתקנו את מקום מגורנו מההר לעמק, לאזור פסטורלי, מצוייר שכזה, מרהיב ביופיו. מקום הטובל בירוק, שמיים תכולים ושקט, הרבה מהשקט....

אֵיכָה וְאֵיכָכָה הַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה, דִּמְמָהּ הַשִּׂמְחָה, בִּמְחִי, נֶחֱרָבָה אַיֶּכָּה בּוֹרְאִי, אֵיכָה אֶשָּׂא מַשָּׂאִי אֵיכָכָה...

הִתְחַדְּשׁוּת אַחֶרֶת/ תהילה זומר   מוּצָפוּת בִּלְתִּי מֻסְבֶּרֶת פִּיק בִּרְכַּיִם לֹא מוּבָן   עוֹד שָׁעָה הִיא לֹא...

אֵיךְ אַבְרֵךְ בְּשֵׁם וּמַלְכוּת בָּרוּךְ פּוֹקֵחַ עִוְּרִים, מְהַלֶּכֶת כְּסוּמָא בְּגַן מְבוֹכִים היה, מָגֵן אַבְרָהָם וּזְכוּת.   מִמַּעֲמַקִּים...

לִפְעָמִים חֲלוֹמוֹת נִרְדָּמִים, גַּם זֶה קוֹרֶה לִפְעָמִים. בַּלֵּילוֹת תִּתְהַלְּכִי, בֵּין הַחֲדָרִים מְחַפֶּשֶׂת מָה לְקַפֵּל, מָה...

״הנפש לא מרפה״. כך אמרה לי. שהנפש לא מרפה גם ממה שאירע לפני שנים רבות. זה נצרב בגוף. לא מרפה. נחווה באופן סובייקטיבי כקעקוע לא רצוי. זה לא אומר...

כשהשמיים נדמים כנופלים, והאדמה רועדת. כשנראה שהחמה לא תזרח לעולמים, והלבנה, כביכול, מושבתת. ואין מי  שאומר:  די! יהי עולם בריא,...

מחילה מְחַזֵּרת עַל הַפְּתָחִים חוֹזֵרת עַל הַפְּתָחִים שׁוֹמֵרת עַל הַפְּתָחִים הַפְּתָחִים לֹא מְפֻתָּחִים הֵם קְצָת סְגוּרִים הֵם...

בטיפול אנשים מדברים לא מעט על אכזבה מאנשים אחרים. אכזבה. אפשר גם לומר: את/ה לא שירתת אותי לגבי ה ד י מ ו י ...

עצב השמיעה   יוֹשֶׁבֶת מוּלֵךְ וּמְדַבֶּרֶת. הַקּוֹל שֶׁלִּי מִתְגַּלְגֵּל מֵעַצְמוֹ מֵחֲבָטוֹת יְשָׁנוֹת שֶׁלֹּא הִגְלִידוּ.   אַתְּ...

וְכָל הַזְּמַן הַזֶּה אֲנִי הוֹלֶכֶת. אֲנִי הוֹלֶכֶת וְהֵם לֹא יוֹדְעִים. אֲנִי גּוֹמַעַת מֶרְחַקִּים, מְטַפֶּסֶת קוֹטֶפֶת פֵּרוֹת...

התיישבת. חייכנו אחת לשנייה. יש תחושה נעימה, אנו כבר נפגשות מזה מספר שבועות, כבר לא זרות. אני מתייחסת לכך ואת מהנהנת. משתפת באירוע שקרה אתמול,...

דפיקה חזקה בדלת. אני פותח. עומד נער גדול. שער ארוך ולא מסודר. פנים מוסתרות חלקים על ידי השיער שנופל על הפנים. גבוה ורחב ונוטה להשמנה. חולצה ארוכת...

זו הפגישה הראשונה שלנו. היא הגיעה מיואשת, בוכה. סיבת הפנייה: היא עדיין לא מצאה את "האחד" שלה. היא משתפת בכנות ובכאב על הקשיים בעולם ההיכרויות...

בִּנְקִיק נִסְתָּר בַּצּוּקִים  אַיָּלָה שׁוֹתָה מַיִם        יונה וולך                                                                                                                                                                                                           ...

כמו חלק אינטגרלי מגרסת האני כמו הרגל מותנה בלי לזכור ממתי וממי כל בוקר בפוקחי את עיני ממלמלת, מצווה מודה אני. לא כמו יין ישן שמשתבח...

עשי לך סוכת נצח סככי אותך בענני כבוד שישמרו עליך מקול רע שמקטין וממרר עצמיותך.    ושמחת לך בחגך, והזמנת לך אושפיזין המכבדים...

עולם, בו פוגעים הולכים כשנוצותיהם הצבעוניות פרוסות לראווה משל אמת וצדק, חוק ומשפט, עוז והדר שלהם ואיתם. עולם, בו קורבנות מהלכים, כשזנבותיהם...

בשנה שחלפה לא ישבתי על המרפסת אך ספרתי זליגות, נדידות [אף בדידות]. גם שיחקתי תופסת עם שמש חומקת בין אינסוף זריחות ושקיעות. וזולגות...

כשהבית נסדק ודק. מחדר המפגשים. בכיתוב וצילום. הָיִינוּ בְּסֵדֶר, הוּא אוֹמֵר, הָיִינוּ בְּטוּחִים שֶׁאֲנַחְנוּ נַעֲבֹר אֶת הַחַיִּים בַּהַצְלָחָה....