פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×יצירה מאת Richard Van Mensvoort
Richard Van Mensvoort ©
זכור אותי

RELOCATION ומתבגרים - האם זה "הולך" ביחד? / ליאת מרמלשטיין

נסיעה לחו"ל למספר שנים היא חלומן של משפחות רבות. עם זאת, ברגע האמת, כשצריך להחליט אם נוסעים או לא, מתגנבים ללב חששות ועולה המודעות גם לקשיים, לפחדים ולמורכבות של נסיעה כזאת עבור כל אחד מבני המשפחה. התמונה מסתבכת כשבמשפחה יש גם מתבגרים. המאמר עוסק במאפיינים היחודיים של גיל ההתבגרות והשלכותיהם על חווית ה RELOCATION של המתבגרים ובני משפחותיהם. בנוסף מוצעות דרכים להתמודדות על מנת להקל על המעבר ולהפוך את הנסיעה לחוויה משפחתית מוצלחת.

מאמרים | 19/2/2008 | 11,779

תגיות:

RELOCATION   ומתבגרים – האם זה "הולך" ביחד?
ליאת מרמלשטיין וליאת אראל שריסט
 
נסיעה לחו"ל למספר שנים היא חלומן של משפחות רבות. קל לדמיין איך חוזרים לארץ אחרי שלוש שנים בחו"ל והילדים מפטפטים בניהם באנגלית, אלבומי התמונות מלאים בחוויות משפחתיות ממקומות אקזוטיים בעולם וברקורד התעסוקתי של בני הזוג נוספה רובריקה חשובה ומרשימה של עבודה 'בעולם הגדול'. עם זאת, ברגע האמת, כשצריך להחליט אם נוסעים או לא, מתגנבים ללב חששות ומתחדדת התמונה כולה. בשלב זה, עולה המודעות גם לקשיים, לפחדים ולמורכבות של נסיעה כזאת עבור כל אחד מבני המשפחה. כל זה הולך ומסתבך אם במשפחה יש גם מתבגרים. לכן זה לא מפתיע שדווקא משפחות עם מתבגרים פונות לייעוץ עוד בשלב שלפני קבלת ההחלטה על הנסיעה.
 
אז כדי להבין מדוע המעבר כל כך מורכב בגיל זה, חשוב לייחד מספר מילים למאפיינים של גיל ההתבגרות. הניסיון לתחום בשנים את גיל ההתבגרות הסתבר כלא פשוט. בספרות המקצועית (וגם כאן קיימות מחלוקות) גיל ההתבגרות מוגדר החל מגיל 11-12 ועד גיל 18-20 (אריקסון, 1979 ). כיום כבר יש המדברים על התחלה בגילאים מוקדמים יותר וסיום בגילאים מאוחרים יותר.
 מרבית התאורטיקנים העוסקים בגיל ההתבגרות מסכימים כי בתקופה זו חלים שינויים רבים – פיזיולוגים, רגשיים, התנהגותיים - הדורשים הסתגלות מחודשת של המתבגר וסביבתו.
 
כמה מילים על מתבגרים באופן כללי ובהקשר של השינוי…
RELOCATION עלול להיתפס על ידי מתבגרים כחוויה לא פשוטה. לגיל ההתבגרות מספר מאפיינים ההופכים את השינוי למורכב :
  • בגיל ההתבגרות מתרחשים שינויים גופניים – צמיחה לגובה, עלייה במשקל, שינוי מבנה הגוף – וחלה התפתחות מינית. שינויים אלו הם מהירים ופתאומיים ועלולים ליצור אצל המתבגרים תחושה של חוסר שליטה על הגוף, מבוכה ואי נוחות. כאשר שינויים אלו מתרחשים במקביל לשינוי קיצוני בסביבת החיים, כפי שקורה בעת RELOCATION, תחושות אלו מועצמות. במצב זה המתבגרים נדרשים להתמודד עם השינויים, הבלבול והמבוכה שהם חשים בלי יכולת להיעזר במקורות התמיכה המוכרים (חברים, משפחה רחבה וכו'). בנוסף, עליהם להשקיע מאמצים בהשתלבות והסתגלות לסביבה החדשה, כשהם עלולים לחוש אי נוחות בנושא בסיסי שהוא המראה שלהם.
  • התיאוריה הביוגנטית (סטנלי הול) מתייחסת לתקופת גיל ההתבגרות כתקופה של סערה ולחץ, המתבטאת בחוסר יציבות ובתנודות חזקות במצבי הרוח של המתבגר. גם אנה פרויד (1962) התייחסה לגיל ההתבגרות כגיל סוער מבחינה רגשית ותארה זאת כך "...לפעמים התנהגותם אל הזולת גסה ולא מתחשבת ואילו הם עצמם רגישים עד כדי קיצוניות ומצבי רוחם נעים כמטוטלת". ב  RELOCATION המתבגרים מתמודדים עם רגשות מכאיבים (געגוע, עצב, חשש וכו') הקשורים למעבר, דבר המעצים את הסערה הרגשית המאפיינת גיל זה. 
  • גיל ההתבגרות מתאפיין במידה הולכת וגוברת של עצמאות ורצון לקבל החלטות לבד. ילדים צעירים אינם רואים לעצמם זכות לקבל החלטות, בעוד שמתבגרים מתקשים לקבל החלטה שנקבעה על ידי המבוגרים מבלי להתחשב בהם. החלטה על יציאה ל RELOCATION היא למעשה החלטה חד צדדית שמשפיעה באופן מהותי על חיי המשפחה כולה ובתוכה המתבגרים. לכן, היא יכולה להיתפס כהחלטה פוגעת. לאחר המעבר המתבגרים נתקלים בסביבה לא ברורה שהם אינם יודעים כיצד לפעול בה, דבר הפוגע גם הוא ביכולת של המתבגרים בשלב הראשון לתפקד באופן עצמאי, כפי שהיו רגילים.
  • התיאוריה הפסיכודינמית (אריקסון, 1979) מתייחסת לגיל ההתבגרות כשלב של חיפוש וגיבוש זהות עצמית. הזהות העצמית מתפתחת באופן הדרגתי על רקע זהויותיו השונות של הילד במהלך התפתחותו. בגיל זה נוצרת אצל הילד היכולת לשלב זהויות שונות (בן, אח, חבר, תלמיד, שחקן כדורסל..) לתוך זהות ייחודית ומגובשת משלו. משימה התפתחותית זו מתרחשת תוך כדי אינטראקציה של המתבגרים עם סביבתם. RELOCATION מחייב את המתבגרים לעשות זאת בסביבה חדשה השונה מבחינה תרבותית וערכית. בנוסף, הזהויות המרכיבות את העצמי המוכרות לילד מהארץ (לדוג' תלמיד מצטיין, מקובל חברתית, פעיל בתנועת נוער) משתנות ומקשות על גיבוש הזהות העצמית. 
  • הדימוי העצמי הבלתי מגובש של המתבגרים עושה אותם נוחים להיפגע ולהיעלב. כשהם טועים בהבנת הכללים או כשמתייחסים אליהם בצורה בלתי מובנת הם נוטים לפרש זאת כעלבון, השפלה ובושה. ב   RELOCATIONעקב שינויי התרבות והשפה, המתבגרים מוצאים עצמם פעמים רבות בסיטואציות מעין אלו.
  • בגיל ההתבגרות הקשרים החברתיים תופסים מקום מרכזי וחשוב בחיי המתבגר. המתבגרים מעבירים את קשריהם באופן חלקי מן המשפחה לחברים כחלק מתהליך בניית הנפרדות והזהות העצמית שלהם. RELOCATION מצריך ניתוק מהחברים ולכן גורם לא פעם לסערת רגשות ולתחושת אובדן.  העניין מסתבך, כשלוקחים בחשבון את הצורך הטבעי בגיל זה ביצירת קשרים רומנטיים עם בני המין השני. מתבגרים שמשאירים בארץ "אהבה" מציאותית או פנטזיונית (לא חשוב אם מדובר בקשר רומנטי קיים או בפנטזיה ליצירת קשר כזה עם מישהו ספציפי), מתקשים עוד יותר לבצע את המעבר.  
 
חשוב להכיר את המורכבויות שביציאה ל RELOCATION עם ילדים בגיל ההתבגרות, על מנת להתאים את דרכי ההתמודדות באופן שייתן מענה לקשיים שתוארו. התמודדות מותאמת תהפוך את השינוי לחוויה משפחתית מוצלחת.
נשמע מסובך, אז מה עושים?
  • מתי מספרים על המעברבשל המורכבות שתוארה, ניתן להבין מדוע מתבגרים זקוקים לזמן על מנת להתרגל לרעיון ולהתכונן לשינוי. לכן, חשוב לספר להם על הנסיעה מוקדם ככל האפשר, לאחר שההורים קיבלו החלטה על הנסיעה. הזמן עד הנסיעה יאפשר למתבגרים לעבד את כל הרגשות שיעלו, להיפרד מהחברים, לתכנן דרכי התמודדות ואפילו אולי לצפות לשינוי.
  • פתיחות למגוון תגובותהחל מהרגע בו ההורים הודיעו לילדיהם על הנסיעה ועד הנסיעה עצמה עשויות להופיע מגוון של תגובות – החל מתגובות של התלהבות, דרך אדישות והתעלמות ועד תגובות של סירוב להצטרף לנסיעה. חשוב לא להיבהל מהתגובות השונות, ולאפשר למתבגרים לעכל את המידע החדש ומשמעויותיו ולהתארגן מבחינה רגשית ופיזית לשינוי. הדבר מצריך זמן, סבלנות ולעיתים סיוע מקצועי חיצוני.
  • פתיחות למגוון פתרונות - בגילאים הבוגרים יותר (כיתות י"א, י"ב והלאה) קורה לא פעם שהמתבגרים מבקשים להישאר בארץ על מנת להמשיך את מסלול חייהם (לסיים בגרויות, להשלים הכנות לקראת הגיוס ולהתגייס לצבא). בעקבות זאת ההורים עומדים בפני דילמה קשה. אין לבטל אפשרות זו על הסף אך יש לדון בה ובהשלכותיה בכובד ראש ולקבל החלטה בהתאם לנסיבות.
  • החזרה של תחושת שליטה כיוון שיציאה ל RELOCATION פוגעת בתחושת השליטה שכל כך חשובה למתבגרים, יש למצוא דרכים להשיב להם תחושה זו – גם אם באופן חלקי. ניתן לעשות זאת על ידי שיתוף המתבגר בהחלטות כגון – עזרה בבחירת בית, בחירת חדר בתוך הבית, בחירת בית ספר ומגמת לימוד, איסוף מידע על המקום ומאפייניו ועוד. לעיתים שיתוף זה יכול להיתפס כמכביד על ההורים, אך יש לזכור כי הוא מחזיר למתבגר חוויות של שליטה ובחירה עצמית שהן, כאמור, חשובות בגילאים אלו.
  • חיזוק תחושת הביטחון העצמי והמסוגלות ניתן לחלק את הנטל של ההכנה לקראת הנסיעה גם עם המתבגרים. ישנן משימות שהם יכולים לבצע – חיפוש מידע רלבנטי באינטרנט, אריזה של חדר, תכנון פרידות מהחברים ומהמשפחה וכו'. מעבר לתעסוקה למתבגרים ולהקלה על העומס של ההורים, הדבר יחזק את תחושת הערך והמסוגלות של המתבגרים ויעזור בגיבוש הביטחון העצמי שלהם. תחושות חיוביות אלו הן חיוניות לתהליך ההסתגלות בהמשך.
  • שפהבשל הרגישות הגבוהה של המתבגרים ליכולתם להיות מובנים על ידי אחרים, כדאי לעודד אותם ללמוד את השפה החדשה או לשפר את הידע הקיים אם זו שפה שכבר מוכרת להם.
  • קשרים חברתיים - כפי שנאמר, לקשרים החברתיים חשיבות רבה בגיל ההתבגרות. כדאי לשוחח עם המתבגרים על דרכים לשימור קשרים חברתיים קיימים ולחשוב עמם על דרכים ליצירת קשרים חברתיים חדשים. ניתן להיזכר עמם בדרכים בהם הצליחו ליצור בעבר קשרים חברתיים חדשים - כמו בכניסה לתיכון, בחוג חדש וכו'. בשלב זה רצוי לעזור להם להבין מה הסגנון האישי שלהם בכניסתם לחברה חדשה ולהמשיג להם אותו. לדוג', נער שקט יותר, שזקוק לזמן על מנת להרגיש בטוח וליצור קשרים חדשים, ניתן להראות לו, שהסגנון האפקטיבי עבורו הוא תקופה ראשונה של תצפית ו"למידת השטח" ורק לאחר מכן יצירת קשרים חברתיים באופן אקטיבי. היכרות עם סגנון אישי זה, תאפשר למתבגר לקחת לעצמו את הזמן הדרוש, על מנת לבסס תחושה ראשונית של ביטחון, הנחוצה לו על מנת ליצור קשרים חברתיים חדשים. היכרות עם סגנון מסוג זה, תמנע אכזבות אם ההשתלבות החברתית תיקח קצת יותר זמן. כך לגבי כל סגנון של הסתגלות חברתית, הכרת הסגנון האישי מאפשרת התארגנות מתאימה ומקלה על תהליך ההסתגלות.
  • שימור רציפות של הזהות העצמיתכיוון שחלק ממרכיבי הזהות העצמית של המתבגר משתנים לאחר המעבר, כדאי לנסות ולשמר את נקודות החוזק של המתבגר על מנת לעזור לו לשמור מידה של רציפות בזהות העצמית. בכדי לעשות זאת, יש לזהות את מוקדי החוזק ולראות כיצד ניתן להמשיך ולפתח אותם לאחר המעבר. לדוג', ילד שבארץ משחק כדורסל באופן מקצועי, אפשר לברר כבר מהארץ על אפשרויות להמשך פעילות זו בחו"ל.
  • הכנה לקשיים המעבר כרוך בקשיים! חשוב להיערך, לתכנן על מנת לנסות ולצמצם אותם. יחד עם זאת, יש לזכור כי לא ניתן להעלים אותם. אנחנו כמבוגרים מודעים לזה ולכן לא נבהלים כשהקשיים מגיעים. עלינו להכין גם את המתבגרים לתקופה של אי נוחות, עמימות והתמודדויות עם קשיים. ידיעה זו תאפשר להם לגייס כוחות להתמודדות בבוא העת.
  • סבלנות... סבלנות.... ועוד סבלנות...בשל העובדה שמדובר בשינוי המקיף את כל רבדי החיים ושדורש הסתגלות הדרגתית, חשוב להצטייד בהרבה אורח רוח וסבלנות. המלצה זו תקפה הן להורים והן למתבגרים. אחד הדברים שעוזרים לגייס סבלנות לאורך זמן הוא שימוש בהומור, חשיבה אופטימית ובעיקר שמירה על פרופורציות.
  • ולא לשכוח את הרווחים... במצבים של קושי ומורכבות קיימת נטייה להתייחס בעיקר לחלקים השליליים ולשכוח להתייחס לרווחים. דבר נוסף המקשה על התייחסות לרווחים הוא העובדה כי את הרווחים ניתן לראות לאורך זמן ולא מייד בהתחלה. ולכן, חשוב לשוחח עם המתבגרים גם על הרווחים הצפויים להם מהנסיעה. רווחים כמו: רכישת שפה חדשה, עושר תרבותי, רכישת חברים חדשים, עושר של חוויות חדשות, חשיפה לעולם הגדול – יקנו למתבגרים יתרון בהמשך חייהם כבוגרים.
 
לסיכום, חשוב לדעת כי מתבגרים רבים זוכרים בסופו של דבר את הנסיעה כחוויה מעשירה, תורמת ומפתחת והורים למתבגרים מציינים בעיקר את הגברת הלכידות המשפחתית בעקבות החוויות המשפחתיות שהנסיעה זימנה עבורן.
 
 
 
  • הכותבות הן פסיכולוגיות בעלות ניסיון בתחום הפסיכולוגיה החינוכית והפסיכולוגיה הארגונית ועוסקות בין היתר בתהליכי הכנה ל RELOCATION.
           
 
 
ביבליוגרפיה  
זיו, א. התבגרות, מסדה, 1984.
זיו, א. (עורך), הגיל הלא רגיל, פפירוס, 1994.
אריקסון, א. ילדות וחברה, ת"א, ספרית הפועלים, 1979.
Freud A. Adolescence in: Rosenblith J. F.,Allinsmith W. (Eds) The causes of behavior, Boston, Allyn and Bacon, 1962.

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

אראל שריסט, ל. (2008). RELOCATION ומתבגרים - האם זה "הולך" ביחד? / ליאת מרמלשטיין. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1678

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

רחל בר-יוסף-דדוןרחל בר-יוסף-דדון7/1/2010

מאמר בהיר ומלמד. תודה על מאמר בהיר ומלמד!

ליאת אראל שריסטליאת אראל שריסט8/4/2008

קבוצות להכנת מתבגרים [ל"ת]. אביטל שלום,
תודה על תגובתך למאמר, שמחות שהיה לך לתועלת.
המילה העברית ל Relocation  היא עיתוק. את בטח מבינה עכשיו למה אנחנו מעדיפות להשתמש ב Relocation   :)
בנוגע לשאלתך, הכנה למתבגרים לקראת הנסיעה היא מאד חשובה.
עד היום השתדלנו לעשות את ההכנה במסגרת מפגשים משפחתיים - בעיקר במשפחות בהן כל הילדים הם בגילאי בית ספר ומעלה.
עבודה קבוצתית עם מתבגרים לפני נסיעה יכולה לתרום למתבגרים, אך מסיבות טכניות של קושי למצוא מספר מתבגרים המתעתדים לנסוע בנקודת זמן דומה לא עשינו זאת עד כה.
זהו שרות שאנו מציעות - גם לחברות וארגונים עמם אנו עובדות.
חשוב לזכור כי בכל מקרה, כדאי להכין גם את הורי המתבגרים לנסיעה ולהתמודדויות המשפחתיות הצפויות להם.
ליאת וליאת
 

אביטל טהרלבאביטל טהרלב8/4/2008

מאמר כל כך חשוב וכל כך בהיר [ל"ת]. לצמד ליאת וליאת
תודה על מאמר שמצליח לגעת בנושא כל כך מורכב, באופן מעמיק ועם זאת בבהירות ובגובה העיניים.
הצלחתן לכתוב באופן מעשיר ומותאם גם להורים כמו גם לאנשי מקצוע
קראתי, החכמתי, והמלצתי עליו לכאלו שעומדים לחוות relocation עם מתבגרים.
גם המאמר הקודם שלכן, על הכנת ילדים לrelocation היה מעשיר ומלמד.
דרך אגב- האם יש איזשהו תרגום מוצלח בעברית לrelocation ?
ושאלה נוספת, האם ידוע לכן על עבודה בקבוצות של הכנת מתבגרים למעבר תקופתי לארץ אחרת?
 
 

כפיר איילוןכפיר איילון2/4/2008

תגובה לתגובה:). לדעתי אין לפסול שימוש במדיה הזאת שנקרא אינטרנט , כמובן בצורה זהירה
ואם נגיד את זה באופן יותר ישיר - הרי ממילא רוב ההורים לא יודעים היכן ילדיהם המתבגרים משוטטים באינטרנט
האם עדיף לטמון את הראש בחול ולהגיד שמסוכן להשתמש במדיה הזאת וכתוצאה מכך לאבד שליטה לחלוטין על השימוש שבני הנוער עושים באינטרנט?

ליאת אראל שריסטליאת אראל שריסט1/4/2008

תגובה להערותיך [ל"ת]. כפיר שלום,
בנוגע להערותיך,
ראשית, לא היינו ממליצות למתבגרים ליצור קשרים חדשים אקראיים דרך האינטרנט בשל הסכנות הטמונות בשימוש במדיום זה. האינטרנט הוא כלי יעיל וטוב לאיסוף מידע על המקום, בית הספר, הפעילויות בקהילה וכו'.
שנית, בנוגע לשאלתך, כמובן לא ניתן לענות על שאלות כגון האם קיימת הזנחה הורית דרך הנתונים שהצגת. כיתה ט' זה אכן גיל צעיר להשארות לבד בארץ, אך כל מקרה לגופו. יש צורך להסתכל על התמונה במלואה - מדוע בחר המתבגר להישאר, עם מי נשאר, מה מצב היחסים במשפחה ועוד.
תודה על תגובתך,
ליאת אראל שריסט וליאת מרמלשטיין

כפיר איילוןכפיר איילון27/3/2008

מספר שאלות ותהיות. המאמר מעניין ומועיל.
יש אלפי משפחות שיוצאות ל relocation ואכן הן נתקלות בבעיות מהסוג הזה.
דרך פעולה נוספת שניתן בעזרתה לעזור למתבגר להתכונן למעבר לחו"ל:
לנצל את האינטרנט על מנת להכיר אנשים באותו מקום שאליו עוברים.
בעיקר עם מדובר בערים גדולות בארה"ב או באירופה - זה די קל למצוא חברים באינטרנט וככה להגיע לשם מוכנים יותר.
לגבי האופציה של להשאיר מתבגר בכיתות י"א או י"ב בארץ:
האם השארת מתבגר בכיתה ט'  בארץ כאשר ההורים עוברים לחו"ל עלולה להזיק בצורה קשה לאותו מתבגר?
אני מכיר מקרה כזה ולי נראה שהדבר הזה פגע באותו מתבגר בצורה קשה.
האם במקרה כזה אפשר לדבר על הזנחה מצד ההורים?