פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×יצירה מאת Adam Hillman
Adam Hillman ©
זכור אותי

החיים בסבאות

עם העלייה בתוחלת החיים, ועם השיפור באיכות החיים, נמשך הרצון להשיג ולהתפתח: קורסים חדשים, חלקם אפילו חוזרים ללימודים באוניברסיטה שהם תובעניים יותר, ישנם הפוצחים בקריירות חדשות, וישנם אלו הנהנים מהיקשרותם לנכדיהם, ומבלים עימם אף יותר מהוריהם, המחויבים בשנים אלו לקריירה משל עצמם. אין ספק ששנות ה"בגרות-הגבוהה" יכולות להוות תקופה מהנה ומרתקת, ובת-השפעה על סבות מעניינת ומרתקת בימינו... גם עבור הנכדים. סבא-סבתא יכולים לספק מצע של רוך וביטחון לחיי הנפש של הנכדים עם תוסף מזין חשוב ואחר מזה של ההורים.

מאמרים | 27/2/2008 | 15,993

תגיות:

החיים בסבאות

נוחי טל-שטרית

 

מתן חיים – מעין פלג חדש הנהרה מתוך נהר החיים, פלג החיים המופלגים שבמימיהם זורמים רסיסי חיים וירושות של זכרונות וסיפורים קדומים של סבי-סבתים... זו הסבתיות הנולדת עם היוולד הנכדים, המלפפים את החוט היוצא מפקעת החיים הסבאית. חדשים. רעננים. מנבאי חיים... מחותלים בגופיף תינוקי עוטף שרירים מרומזים...

 

המילים סבא וסבתא מדיפות ניחוחות רחוקים, זיכרונות, חלומות, תקוות לתיקון. כל אלו תלויים בתרבות, ביחסים בין הדורות, ובמשמעות שמייחסים להם. בהתחשב בכך שהיום, אנחנו עשויים למצוא את עצמנו סבא או סבתא במשך חלק ניכר משנות חיינו, אילו חיים אפשר לצקת בסבאות ובסבתאות? מה המשמעות של הקשר עם סבים וסבתות, עבור הנכדים? ומה משמעותה עבור סבא-סבתא? מה תורמת סבאות? ומה חסר כשאינה? מהו קשר טוב עם נכדים? איך לשמור על קשר טוב עם הורי-הנכדים וגם עם הנכדים, כאשר הדעות חלוקות? ואיך כשהורי-הנכדים מסוכסכים ביניהם או גרושים?

 

גורמים רבים משפיעים על הקשר של סבים וסבתות עם הנכדים, ומציבים בפני הסבים אתגרים ושאלות רבים. ננסה לעשות בזה קצת סדר.

יחסים

נתחיל מכך שהסבות משתנה בהתייחס לגיל, הן של הסבים וזו של הנכדים – סבות לתינוקות אינה דומה לזו של ילדים או מתבגרים, וסבות בגילאי 50 אינה דומה לזו שבגילאים גבוהים יותר. בינקותם, הנכדים נהנים מקשר פיזי וחושי עם הסבים, בתנאי שמצבם מאפשר להם. ואל הפער הגילאי מצטרף לעתים גם מרחק גיאוגרפי ניכר, המכרסם בכמות ובאיכות הקשר. יכולות להיות גם בעיות נוספות: אצל ילדים בעלי רגישות חושית, שאינם סובלים מגע ונשיקות, סבא-סבתא עלולים לפרש זאת כדחייה ולהיפגע. הם זקוקים להסבר מההורים או מאנשי מקצוע על המגע הנכון לנכדיהם. מקרה אחר – נכד שובב שנמצא כל הזמן בתנועה, מול סבא-סבתא מוגבלים-משהו. 

עם התבגרות הנכדים, בהגיעם לגיל שבע-שמונה, חיי חברה מתחילים להיות חשובים להתפתחותם הנפשית והחברתית, והם מתחילים להתרחק. או-אז יש להגדיר מחדש את היחסים, ומצד סבא-סבתא מתבקשת גמישות. לעתים הם מתקשים לקבל את הנפרדות הנוצרת בינם לבין נכדיהם וזקוקים להדרכה.

בגילאי העשרה, שלב שבו מציבים ההורים משימות התפתחותיות אחראיות יותר לילדיהם המתבגרים, קורה שבני הנוער מנסים להתחמק, ושבים להתרפק בבית סבא-סבתא... במצב עדין זה, על סבא-סבתא לטפל בזהירות וברגישות, כדי לא לפגוע בסמכות ההורים, ומאידך לא לפגום באמון ובקשר החם שנרקם בינם לנכדים.

להתבגרותם של סבא-סבתא מהבחינה הפיזית או המנטלית יש השפעה ניכרת על הקשר בינם לנכדיהם. הנכדים הבוגרים מתרחקים, ועסוקים בבניית חייהם העצמאיים, ופחות פנויים לבית הולדתם ולבני משפחתם. זאת, בעוד הסבים חווים אובדנים בכישוריהם הפיזיים והמנטליים, חשים בדידות, ועשויים להיות נזקקים ותלותיים יותר.

 

קינאה

קינאה היא רגש טבעי המתקיים באדם ובמשפחה, כמו קינאה בין ילדים על תשומת-לב הוריהם או על יכולות ותכונות מסוימות, ששבה וצפה כשההורים הופכים לסבא-סבתא. יכולה להיות קינאה בין ההורים החדשים (מי מקבל יותר מתנות מסבא וסבתא, הילדים שלי או של אחותי? למי עוזרים יותר?), או בין הנכדים עצמם על תשומת הלב של סבא-סבתא. כדאי במקרים אלה להתייעץ עם ההורים, כיצד היו רוצים להיעזר בסבים.

 יכולה גם להיות קינאה של ההורים בילדיהם - הנכדים. ההורים חווים במשהו את ילדותם דרך ילדיהם, והיחס הרך שילדיהם זוכים לו מצד הוריהם עשוי לעורר רגשות ישנים של כמיהה לאותו אופן התייחסות מצד ההורים (עד כמה שלא נעים להודות...) גם הסבים והסבתות מכל הצדדים עשויים לקנא זה בזה על תשומת לב הנכדים, ולבסוף – יכולה להיות קינאה של סבא-סבתא בילדיהם – על הזוגיות התומכת, שאצלם אולי חסרה בהיותם בסיטואציה דומה, ובחיים המלאים במשפחה הצעירה, לעומת חייהם שלהם המתרוקנים...

 

יחסי סבים-נכדים עם צורות ומגוון המשפחות החדשות

הגירושין המקובלים כל-כך בימינו, משפיעים גם הם על טיב הקשר בין הנכדים לסבא-סבתא. במקרה של פירוק המסגרת המשפחתית, כשעולמו של הילד מתערער, במיוחד אז, יכול הקשר עם הסבים וסבתות להוות עוגן יציב ובטוח עבור הילדים. אולם דווקא אז, עם התפלגות המשפחה, עלולים להיווצר קרעים בין הורים לבין סבים, בכל צד ובין שני הצדדים. במקרים האלו, תמיד מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע מהתחום המשפחתי או הגישור.

בפרק ב' – נישואים שניים - משפחת ההורים-ילדים מתרחבת, ועל הוריהם-הסבתאים לקבל את בני-בנות-זוגם החדשים של בניהם-בנותיהם ההורים ואת ילדיהם, המצטרפים לאותו עץ משפחה. לילדים החדשים המצטרפים למשפחה, מעמד שונה מזה של הנכדים הביולוגיים בדרך-כלל, וגם כאן יכולה להופיע קינאה. למשפחה יכולים גם להיוולד נכדים חדשים שהם תוצר הזוגיות החדשה, ונוצרים כמה מעמדות שונים.

זוג חד-מיני או הורים בעלי נטייה חד-מינית, המולידים ביחד תוך הסכמה ילד, כאשר ההורים חיים בנפרד עם או בלי (?) בני-זוגם החד-מיניים. מה אז? מהי יכולת הקבלה של הוריהם את סבותם לנכדים במשפחה אחרת זו? האם יהיו גאים בנכדים? יתביישו? האם ישדרו לנכדיהם קבלה או ביקורת על בחירת דרך החיים של הוריהם?

במקרה שאחד ההורים נפטר או איננו - תפקיד הסבים-סבתות משתנה, ויכול להיות שיהיה קרוב ומעורב יותר או מורחק. יש מקרים שהקשר עם הסבים והסבתות מהצד של מי שנפטר נעלם ונמחק. ומה עם סבים לילדים מאומצים, איך הם מתייחסים אליהם? האם אין העדפה ברורה לנכדיהם הביולוגיים? ואם אין כאלו, האם סבא-סבתא מסוגלים לאמץ לחיקם נכדים שאינם בשרם ודמם?

ויש עוד מקרים: הריון מקרי למשל. כשמתרחש הריון בלי זוגיות (מגבר נשוי או לא), האב עשוי להתנתק וכך אף הוריו, ונותר נכד שלא מוכר על ידי משפחתו מצד אביו. ייתכן גם מצב הפוך, בו הורי האב הנוטש מעוניינים בנכד אבל אמו מסרבת לאפשר קשר. הפרייה חוץ-גופית עלולה אף היא לא להתקבל אצל הורי האם, וגם כאן יוותר הנכד בלעדיהם, וגם אם ייווצר קשר, סבא-סבתא עשויים "לפמפם" מסרים של ביקורת.

 

משמעותה של הסבות – תלוייה במתייחס

המשמעות של להיות סבא וסבתא, תלויה במשמעות שהם נותנים לתפקיד זה ובמשמעות שההורים הצעירים נותנים לתפקיד. המשמעות בד"כ נמצאת בהתאמה ליחסים שבין הסבים לילדיהם ההורים. כמה קירבה? וכמה מרחק? מה מייצר סבוּת קרובה ומעורבת (החל משמחת התחדשות, המשכיות, קשר נעים ונינוח עם ההורים הצעירים, מחוייבות, ועד בדידות וריקנות, יחסים זוגיים דלים, היענות לסחטנות מצד דור הבנים מחשש לנתק)? מה גורם לריחוק?

 

בני אדם זקוקים לתחושת שייכות והשפעה, ועם התואר החדש של סבא-סבתא, נולד מרחב-קשר חדש לבנותן בו. כיצד, אם כן, נבנה התפקיד? מי מגדיר אותו? כיצד משפיעים יחסי הסבים-הורים על אופי התפקיד? מהי השפעתו על אותם יחסי סבים-הורים? האם הוא ניתן? מתקבל? או נבנה? מה ההבדל בין מעורבות להתערבות? כמה נרתמים לטיפול בנכדים? או כמה מגוייסים אליו? כמה מרצון? וכמה בכפייה?

כמה קירבה? וכמה מרחק? מה מייצר סבוּת קרובה ומעורבת (החל משמחת התחדשות, המשכיות, קשר נעים ונינוח עם ההורים הצעירים, מחוייבות, ועד בדידות וריקנות, יחסים זוגיים דלים, היענות לסחטנות מצד דור הבנים מחשש לנתק)? מה גורם לריחוק?

המשמעות של התפקיד, חשוב לציין, לא תלויה רק בסבא-סבתא, היא תלויה בפירוש ובציפיות של שני דורות המבוגרים הסובבים את הילד: סבא-סבתא וגם ההורים. לעתים קיים בלבול אצל דור ההורים והסבים לגבי ציפיותיהם מסבא-סבתא, והסתירה יכולה להתחיל מהפירוש השונה שנותנים ההורים או הורי-ההורים לתפקיד הזה. הילדים והנכדים יכולים לצפות לפינוק הנכדים, לעזרה להורים ברמה הכלכלית, התפקודית והרגשית. וגם לסבאים יכולות להיות ציפיות: להנאה, להשפעה, להערכה ולהתחשבות בגילם ובניסיון החיים והחוכמה שצברו, וגם לגבי הדרישות שעלולות שלא להיות בהתאמה ליכולותיהם.

כשהציפיות אינן מתואמות, עלולים להיווצר קונפליקטים בין הסבים והסבתות לבין ילדיהם ונכדיהם, בין ההורים לבין עצמם, בין הסבא והסבתא לבין עצמם ובין ההורים לבין ילדיהם: כמה ובמה להיות מעורבים? כמה ובמה להתערב? והאם בכלל? לחנך? לפנק? כמה מתי ומה לתת?

בין בני דור הסבא-סבתא יש כאלו שמחזיקים בעיני רוחם דמות סבית מארצם הרחוקה מן המאה שעברה, ומתוך געגועים, מנסים ללבוש את דמותה, גם כשאינה מתאימה לזמנים המודרניים או לתפיסת העולם של הבנים. אצל חלקם, נעדרה לחלוטין דמות סבתאית כלשהי שנותרה בשואה, והם בונים יש מאין... בהצלחה כזו או אחרת.

גם לבני דור ההורים הצעירים, יש שהצטיירה דמות של סבתא ותרווד בידה, סינרה כרוך סביב מותניה העבים בדרך-כלל, וכל סממן של אישיות ונשיות משל עצמה אינם קיימים. משהו עתיק וחסר שמזדמן עם רצון למלא... דרך ילדיהם-הנכדים. וישנם אלו המרוצים מהורים בעלי טמפרמנט צעיר ויכולת, המהווים גאווה ואף הקלה מכך שאין צורך לטפל בהם, ואפשר להתפנות לתא החדש והאינטימי עם המודל האופטימי להזדקנות אישית עתידית.

 הסיפוק והתיסכול עומדים כמשוואה לפער שבין הציפיות של ההורים מהוריהם-הסבים לבין אלו של הסבא-סבתא מההורים-בניהם.

 

ביהדות

מדברי ר מיכאל מלכיאור: העם היהודי החשיב את הקשר הבינדורי מאז הולדתו. במקרא אנו פוגשים את הסבא הראשון, אברהם, גם אם אינו מופיע כסבא.

הסב הראשון המוזכר בהקשר לנכדיו היה יעקב אבינו, שאת נכדיו אפרים ומנשה החשיב כמו בניו ראובן ושמעון.

 

לאחר השואה במיוחד, הפך הקשר עם דור הסבים והסבתות משמעותי וחשוב יותר מאי-פעם, הזכות להיות סבים וסבתות לנכדים שנולדים וגדלים ומתבגרים, אינה מובנת מאליה אצל מי שאיבדו את משפחתם.

עם העלייה מארצות ומתרבויות שונות, כאשר דור ההורים המבוגרים, שהיום הינו דור הסבים, השאיר מאחוריו משאבים של כוח, ומצא עצמו כאן אבוד מכוחותיו אלו, ירד מעמדו בעיני ילדיו, שהינם היום הורים בעצמם.

 

לאורך ההיסטוריה

בפולקלור של כל החברות ולאורך כל ההיסטוריה, נקשרה החוכמה תמיד עם גיל מתקדם. ועם זאת, לאורך הקיום האנושי ניתנו פרשנויות למכביר לתפקיד הסבות, שהשתנו והתחלפו מתפקידים רבי-עוצמה וחשיבות של "מועצת הזקנים החכמים" ועד לחלשים ונזקקים, הנאספים או נדחים. מהמכשפות הטובות והרעות (היפהפיה הנרדמת) המברכות ומקללות: כמה עוצמה ניתנה להן... ועד ל"מטפלות"-ללא-שכר... עבור הילדים העסוקים...

  

משמעות סבא-סבתא בחברה

בחברות מסוימות, ההתייחסויות אל האדם המזדקן בתוך המשפחה נעות בין הטיפול בו בקרב המשפחה, טוב יותר או פחות, לבין הכנסתו ל"מוסד זקנים" שנתפס כנטישה, ועד להזנחתו המוחלטת. בחברות אחרות (אינדיאנים, אסקימוסים), האדם הזקן שכוחותיו הידלדלו, כשהוא חש בחוסר יכולתו לתרום או בהכבדתו על משפחתו, יוצר את פרידתו מן העולם בעצמו ויצא למסעו האחרון לבדו. ושלא נתבלבל: בתרבויות הללו ההערכה לחוכמה הבוגרת רבה!

בתרבות של ימינו, ניתן לראות בניית "ערי בתי-אבות" עצומות בגודלן. רבים מהאנשים המבוגרים לוקחים את עצמם ל"עיר" שכזו, וחלקם מובאים אליהן. האם בידוד זה שנגזר על הזקנים בחברתנו, דומה לפרידה היזומה ורבת-העוצמה של אותם זקני-שבט בתרבויות העתיקות? נושא בתי האבות מעורר שאלות ותהיות, למשל: מדוע בית "אבות"? היכן האמהות? ובכלל, בניית "ערי-ההורים" העצומות, מה זו אומרת על הפרטת-היחסים בחברה? על הרחקת ה"לא צעירים" מן העולם? על תחושתם כ"שקופים"?

ההתייחסות אל המבוגרים הנחלשים בחברה של ימינו, הינה שלילית למדי, ולא פעם הם נתפסים גם כאנכרוניסטיים ולא רלוונטיים, על תפיסותיהם החינוכיות המיושנות. לעומתם, הזדקנות נחשבת מכובדת וחיובית, כאשר ישנה סקרנות והתחדשות, עניין והתפתחות, כמו למידת תחומים חדשים והשקעה בתחזוקת הגוף והנפש. מסעות, סבות חכמה וכל רענון המשרה טוב על הסביבה מתקבלים בברכה.

סתירה עשויה להתרחש כאשר הדור הקשיש חי חיים "צעירים", בעוד תפיסת ההורים הצעירים והטרודים בבניית משפחה וקריירה, היא שעליהם להמשיך ולקבל את צרכיהם מהוריהם המזדקנים, וזו עלולה ליצור קונפליקטים. כשהיחסים בין ההורים לסבים רוויים פלונטרים שכאלו, הסבאות נצבעת בהקשרים שאינם רלוונטיים ליחסי סבות-נכדאות.  ככל שהקשר בין ההורים לסבים נקי, ככל שקיימת השלמה ביחסים, כך הסבתאות בריאה יותר וברת-רווחים עבור הנכדים.

 

חוכמת סבא-סבתא: איך ליהנות מהנכדים בלי להפוך להורים?

התשובה לשאלה הזו היא: גבולות.

סבא וסבתא צריכים לזכור כמה דברים בעניין הזה: הסבאות היא חוויה של הורות מהנה, ללא העול של גידול הורי; זו הזדמנות להחייאת העולם הילדי הקיים בתוך כל אחד – של שחזור הטוב שהיה תוך שזירת בחירה לתיקון ומילוי למה שחסר; זו אפשרות של הנאה מלמידה חדשה של עולם מסקרן ועלום ומחותל בגוף זעיר, ובו נפש שכדאי להכירה; זו זכות לזכות בכך בחברות חדשה, אמיצה ושמחה; זו למידה לסבלנות – עם זיהוי הקצב של הילדים; זו השפעה מתוך שפע החוכמה שנצברה, דרך הכוונה מתוך אהבה וכבוד; זו תחושת חוזק בתוך המשפחה, עם התמקמות במשפחה כמי שמחזיק בחוט ההיסטוריה של השייכות המשפחתית המתמשכת; זו החזקה של האישיות הבוגרת, עם הידיעה שיש משמעות להתנהגות ולדוגמה; זו קבלה, תמיכה, חום ואהבה מוחלטים; וגם: זו הנאה צרופה. 

עליהם לזכור כמה דברים גם לגבי ילדיהם – ההורים החדשים: נחוצה הפרדה בין תפקיד סבא-סבתא לתפקיד ההורה; נחוצה שמירה על יחסים טובים עם ההורים; יש לכבד את ההורים, לתמוך בהם ולעודד אותם, ולעזור להם– בטיפול ובכלכלה – אם אפשר. רצוי גם לטפח עוגן ומרחב מפגש משפחתי. כך נבנה מקום משמעותי ומשפיע על התפתחות מעשירה של הנכדים והיחסים במרחב המשפחתי בכללותו.

 

דוגמאות לקונפליקטים אפשריים מצד הסבאים:

·        הזדהות עם אחד הנכדים יותר מהאחרים.

·        רצון לתקן דרך הנכדים את יחסיהם הסבאיים עם ילדיהם-ההורים.

·        נכד שאינו "מתאים" לתדמית, שאינו "מספיק בסדר": החל מחוסר יכולת להכיר בכישרונות ובכישורים שאינם נחשבים בעיני הסבים, דרך אי-קבלת קשיים בלמידה, וכלה בדחייה של נכות.

·        התערבות בדרך החינוך של ההורים או הטיפול בקשיי נכדים.

·        קושי בהבחנה שבין מעורבות למעורבות-יתר.

·        יצירת קואליציות עם הנכדים כנגד ההורים, או יצירת קואליציות עם ההורים כנגד הנכדים.

 

קונפליקטים אפשריים מצד ההורים:

חשבונאות של ההורים עם הוריהם-הסבאים, עלולה לבוא על-חשבון הנכדים. כגודל התלות בין ההורים לסבאים, כך ייתכנו תרחישים בעייתיים יותר: עניינים בלתי-פתורים עם ילדיהם, שיכולים להביא להתערבות או להתרחקות. וככל שהורי-הנכדים תלותיים יותר ומפותחים פחות באישיותם – כך הם ידרשו מהוריהם לשמש כיד-עוזרת בהתאם לצורכיהם, גם אם יסבירו את הצרכים כ"צורכי הנכדים". והם עשויים אף להרחיק את הנכדים עד לנתק.

ההלימה בין הצדדים, ההורים מחד והסבים מאידך, תתואם יותר ביניהם, כאשר ההורים יגיעו להשלמה ביחסיהם עם הוריהם (עד כמה שניתן), עם יכולת להרפות מהוריהם. או אז, יוכלו לאפשר לילדיהם-הנכדים ליהנות מסבאות נינוחה, שונה מההורות ומשלימה אותה, ולהוריהם-הסבים ליהנות מנכדיהם בנדיבות רגשית.

 

ולסיכום...

עם העלייה בתוחלת החיים, ועם השיפור באיכות החיים, נמשך הרצון להשיג ולהתפתח: קורסים חדשים, חלקם אפילו חוזרים ללימודים באוניברסיטה שהם תובעניים יותר, ישנם הפוצחים בקריירות חדשות, וישנם אלו הנהנים מהיקשרותם לנכדיהם, ומבלים עימם אף יותר מהוריהם, המחויבים בשנים אלו לקריירה משל עצמם. אין ספק ששנות ה"בגרות-הגבוהה" יכולות להוות תקופה מהנה ומרתקת, ובת-השפעה על סבות מעניינת ומרתקת בימינו... גם עבור הנכדים. סבא-סבתא יכולים לספק מצע של רוך וביטחון לחיי הנפש של הנכדים עם תוסף מזין חשוב ואחר מזה של ההורים.

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

טל-שטרית, נ. (2008). החיים בסבאות. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1698

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

נוחי טל-שטריתנוחי טל-שטרית10/3/2008

טובה ויוכי. היטבתן לסכם...
תודה שקראתן,
נוחי

נוחי טל-שטריתנוחי טל-שטרית10/3/2008

דבורה,. שלום דבורה,
העלית נקודה חשובה וודאי ישנן עוד רבות ונוספות שאפשר להתייחס אליהן מזוויות וכיוונים שונים.
לשאלתך, אחת הגישות התיאורטיות רואה בסבאות המשך ביולוגי, כך שניתן לשער כי הקירבה הגנטית מצד האם ברורה ובטוחה יותר... מה שיכול להסביר את ההתגייסות של סבא-סבתא מצד האם.
מבחינת התייחסות ההורים הצעירים לסבים מצד האב או האם, נראה שלאם נוח במובן של מוכר יותר, עם נוכחות אימה במצבים אינטימיים מאשר בנוכחות אשה שהיא זרה לה, גם אם נעימה.
ובאשר ליחס סבים-נכדים, איני בטוחה לגבי ההבדל בקשר של הסבים מצד האב או האם במובנו הביולוגי, אני נוטה לכרוך זאת במורכבות היחסים הבינדוריים, כפי שהצגתי במאמר.
תודה שקראת והתייחסת,
נוחי

דבורה אשכנזידבורה אשכנזי5/3/2008

סבאות. עלו במאמר זה נקודות שכדאי לשים לב אליהן כדי שנזכה לאושר ונחת.
אחת הנקודות שלא הועלתה- סבאות מצד האם לעומת סבאות מצד האב. גם כשהיחסים מצויינים יש איזשהו הבדל
אשמח אם תתיחסי לנקודה זאת
בברכה
דבורה

יוכי בן-נוןיוכי בן-נון5/3/2008

סבאות-סבתאות. יופי של סיכום. עושה חשק. חבל שזה לא בהזמנה.

טובה בוקסבאוםטובה בוקסבאום3/3/2008

נוחי.  על סקירה מקיפה ומרחיבה על הסבאות והסבתאות ועל כל מה שצפוי ועלול להתרחש במרחב שבין שלושת הקודקודים :
נכדים-הורים-סבים.
וכמו במשולשים רבים - זה  יכול להוות בסיס איתן להנאה ולקשר או דו קרב של "משלוש יוצא אחד"
תודה!
 
טובה