פסיכולוגיה עברית

×Наивная акварель
Наивная акварель ©
זכור אותי
 

מאמרים

תרפיה באמנות בהיבט נוירו-קוגניטיבי

במאמר הנוכחי אתאר את תפקידי האזורים במוח האחראים על: עיבוד מידע ויזואלי וסומטו-סנסורי, מצבים רגשיים ויצירת זיכרונות. המרכיב המוטורי המתקשר למדיה הטקטילית, יישומים באמנות ויצירת דימוי קינסטטי. תפקידם של הניאוקורטקס, המערכת הלימבית והגנגיליונים הבזליים.
מטרת המאמר הנה להראות את המורכבות הכרוכה בטיפול מסוג התרפיה באמנות השונה במהותה מפסיכותרפיה מילולית ומשלבת הן תהליכים המקושרים לגוף מבחינה מוטורית והן תהליכים רגשיים המקושרים לנפש(כמובן שקיימים גם תהליכים של העברה והשלכה אשר לא ידונו במאמר הנוכחי).

מתפרסם מ 3/10/2007 | 12,502 צפיות

תגיות:

 

תרפיה באמנות בהיבט נוירו-קוגניטיבי

 

תקציר

 

בתהליך עיבוד המידע המתרחש במפגשים הטיפוליים באמצעות התרפיה באומנות מעורבים היבטים שונים של עיבוד מידע מוטורי, סומטו-סנסורי, ויזואלי, רגשי וקוגניטיבי.

בתהליכי העיבוד מופעלים בו זמנית האזורים המתואמים במוח מבחינה נוירו-פיזיולוגית והמבנים המוחיים. תהליך העיבוד המתרחש במפגשי הטיפול באומנות הנו בעל משמעות כפולה, הן מבחינת העיבוד ההבעתי והן מבחינת העיבוד היצירתי (בתרפיה היצירתית האומנותית הכוונה בעיקר לאומנות חזותית) ומפאת חשיבותו הוא נחקר בשנים האחרונות ע"י מטפלים באומנויותKaplan,1998) :Malchiodi,1998 :McNiff,1998 ).

יתרה מכך מספר מטפלים באמנות טוענים כי המטפלים באומנויות חייבים להכיר וללמוד את מבני המוח המשתתפים בתהליכי עיבוד המידע במפגשי הטיפול וההבעה(:Malcihiodi,2003:Kaplan,2000  Menzen,2001 ) .

Malchiodi(2003) טוענת כי תהליך הטיפול בתרפיה באמנות הנו אינטראקציה בין נפש-וגוף. במחקריה היא בודקת את היווצרות הדימוי היצירתי או התצורהimagery)) את הפיזיולוגיה של הרגש על בסיס תיאורית ההתקשרות ((atachment ואפקטים של פלצבו(תרופות דמה).

במאמר הנוכחי אתאר את תפקידי האזורים במוח האחראים על: עיבוד מידע ויזואלי וסומטו-סנסורי, מצבים רגשיים ויצירת זיכרונות. המרכיב המוטורי המתקשר למדיה הטקטילית, יישומים באמנות ויצירת דימוי קינסטטי. תפקידם של הניאוקורטקס, המערכת הלימבית והגנגיליונים הבזליים.

מטרת המאמר הנה להראות את המורכבות הכרוכה בטיפול מסוג התרפיה באמנות השונה במהותה מפסיכותרפיה מילולית ומשלבת הן תהליכים המקושרים לגוף מבחינה מוטורית והן תהליכים רגשיים המקושרים לנפש(כמובן שקיימים גם תהליכים של העברה והשלכה אשר לא ידונו במאמר הנוכחי).

 

מבוא

 

בפעילויות עיבוד המידע המתרחשות במפגשים הטיפוליים באומנות מעורבים היבטים שונים של עיבוד מידע מוטורי, סומטו-סנסורי, ויזואלי, רגשי וקוגניטיבי.

בתהליכי העיבוד מופעלים בו זמנית האזורים המתואמים במוח מבחינה נוירו-פיזיולוגית והמבנים המוחיים. תהליך העיבוד המתרחש במפגשי הטיפול באומנות הנו בעל משמעות כפולה, הן מבחינת העיבוד ההבעתי והן מבחינת העיבוד היצירתי (בתרפיה היצירתית האומנותית הכוונה בעיקר לאומנות חזותית) ומפאת חשיבותו הוא נחקר בשנים האחרונות ע"י מטפלים באומנויותKaplan,1998) :Malchiodi,1998 :McNiff,1998 ).

יתרה מכך מספר מטפלים באמנות טוענים כי המטפלים באומנויות חייבים להכיר וללמוד את מבני המוח המשתתפים בתהליכי עיבוד המידע במפגשי הטיפול וההבעה(:Malcihiodi,2003:Kaplan,2000  Menzen,2001 ) .

Malchiodi(2003) טוענת כי תהליך הטיפול בתרפיה באמנות הנו אינטראקציה בין נפש-וגוף. במחקריה היא בודקת את היווצרות הדימוי היצירתי או התצורהimagery)) את הפיזיולוגיה של הרגש על בסיס תיאורית ההתקשרות ((atachment ואפקטים של פלצבו(תרופות דמה).

במאמר יתוארו האזורים במוח האחראים על: עיבוד מידע ויזואלי וסומטו-סנסורי, מצבים רגשיים ויצירת זיכרונות. המרכיב המוטורי המתקשר למדיה הטקטילית, יישומים באמנות ויצירת דימוי קינסטטי. תפקידם של הניאוקורטקס, המערכת הלימבית והגנגיליונים הבזליים.

 

סקירת ספרות

 

בשנים האחרונות מתווסף מידע עדכני על תפקודם של אזורים שונים במוח. מידע זה מושג באמצעות בדיקות ההדמיה השונות כמו:  PET  וׁ . MRIבדיקות אילו תורמות להבנת תהליכי עיבוד המידע במוח וחשיבותם של האיברים השונים במוח.

בתהליך הטיפול בתרפיה באמנות מעורבים ערוצים תחושתיים, תפיסתיים וטקטיליים ובנוסף קיימים זיקה וקשר לעיבוד אסוציאציות, הפקת משמעות ושימוש בערוצים קוגניטיביים וורבליים.

בדיקות ההדמיה המוחיות מספקות מידע לגבי המבנים השונים של המוח בעיבוד המידע. מחקריהם של (Carlson,2001:Fuster,2003:Gazzangia,Ivry,&Mangun,2002:Hughdahl&Davidson,2003) יכולים לשמש כנקודת פתיחה להנחת הנחות לגבי הקשר בין ההבעה הויזואלית באמנות ותרפיה באמנות ותפקודם של מבני המוח המעורבים בתהליכים אילו. Zeki(1999) טוען כי המוח הנו שותף פעיל באיחוד וחיבור המידע הויזואלי בהתאם לחוקים קבועים והתיכנות הפנימי שלו.

בטיפול באמצעות האומנות מעורבים תהליכי הבעה ויזואליים ברמות שונות של מורכבות.

מוחו של היצור האנושי מעבד בו זמנית מידע ממקורות שונים ובאזורים שונים של המוח.

האינטראקציה באמצעות המתווך האומנותי בתהליך הטיפול באומנות יכול להתקדם מרגע המפגש עם הגירוי במספר אופנויות((modalities חושיות: ברמה פריפרית של הגירוי החושי או בהבעה ספונטנית של רגשות וגם בו זמנית ביחד. מקור ההבעה דרך המדיה האומנותית יכול להגיע גם מפעילות קוגניטיבית מורכבת המתבססת על תהליך קבלת החלטות ויצירת דימוי פנימי תוך כדי עירור ערוצים סנסוריים ופעילות מוטורית (Lusebrink,1990).

 

תיאור אזורי המוח העיקריים המעורבים בתהליך התרפיה באמנות

הפונקציות העיקריות של ההמיספרה השמאלית והימנית של המוח מוכרים בדרך כלל על ידי המטפלים באמנות. ההמיספרה השמאלית מעורבת בניתוח אנליטי ומרחבי לעומת ההמיספרה הימנית אשר תפקודה העיקרי הוא אינטואיטיבי והיא אחראית על סינכרוניזציה של תהליכים בנתיב מקביל. מידע וורבלי מעובד בהמיספרה השמאלית האחראית גם על בקרת תנועות סדרתיות. (Lusebrink,1990) מסכם מחקרים פסיכו-פיזיולוגיים רבים שנערכו לגבי תפקודה של ההמיספרה הימנית. בהמיספרה זו מעובד מידע ויזואלי-מרחבי, תצורה (imagery )ויזואלית וזיכרון ויזואלי. בהמיספרה זו גם מתפתחת מובחנות לצבע וגוונים. בהמיספרה הימנית מתקיימת אינטגרציה של מידע בין האופנויות השונות יותר מאשר בהמיספרה השמאלית. במצב של פעילות מוחית רגילה שתי ההמיספרות פעילות ביותר ומתקיימת אינטגרציה בפעילויות שלהן גם אם אחת פעילה ברמה שונה מהשניה(Gazzngia,Ivry,&Mangum,2002).

מבחינה מבנית המוח או הנאוקורטקס וארבע אונותיו: פרונטלית,פריאטלית, טמפורלית ואוקסיפיטלית עוטפות את המערכת הלימבית הכוללת את גרעין התלמוס, היפוקמפוס אמיגדלה וחלקים מההיפותלמוס והגנגיליונים הבזליים. המערכת הלימבית הנה מבחינה פילוגנטית הקורטקס הישן.

התלמוס משמש כתחנת קשר בעלת אזורים מיוחדים אשר קולטים את המידע מאזורים סנסוריים שונים שקשורים לאזורים המתואמים בקורטקס של המוח שם מושלכים הגירויים. ההיפוקמפוס משמש ככלי הממיר מידע לזיכרון לטווח ארוך.

האמיגדלה חשובה בתהליך האינטגרציה של מרכיבים רגשיים.

הגנגינליונים הבזליים מקבלים מידע מהקורטקסט הפרונטלי הפריאטלי והטמפורלי. חשיבותם של הגנגליונים בתכנון פעולות וביצועןCarlson,2001)). המגמה העכשווית במחקר הנוירו-קוגניטיבי מתמקד בחקר התהליכים ופחות בחקר המבניםGazzangia,2002)).

הקורטקסט המוחי מחולק לשני חלקים מבחינה תפקודית:

הקורטקסט הפרונטלי או רשתות העיבוד הניהוליות תפקודיות ((excutive functionsוהקורטקסט האחורי האחראי על רשתות עיבוד תפיסתיות. הקורטקסט הפרונטלי מפעיל את הקורטקסט המוטורי והפרפרונטלי והקורטקסט האחורי כולל אזורים המעבדים מידע ויזואלי ותפיסתי כלומר הקורטקסטים האוקסיפיטלי, הפריאטלי וסומטו-סנסורי והם בעצמם מחולקים לאזורים קטנים יותר.

Fuster(2003) טוען כי מידע סנסורי(חושי) מעובד ב3 רמות היררכיות של ידע תפיסתי. הרמה הראשונה הנה הקורטקסט הסנסורי אשר מנתח ומעבד את המאפיינים הבסיסיים של המידע התפיסתי. בשלב השני פעיל הקורטקסט עם האופנות האסוציאטיבית, שבו מעובדים המאפיינים של המידע האסוציאטיבי המגיע מגירויים מורכבים באופנות של החוש הספציפי אך זהו עיבוד חד אופנותי(modality). בשלב השלישי מתרחשת אופנות מורכבת יותר של הקורטקסט האסוציאטיבי, כאן נערכת אינטגרציה רב אופנותית בין מרכיבי מידע שהגיעו מאופנויות סנסוריות שונות וגם מידע המגיע מאופנויות לא סנסוריות.

רב הגירויים התפיסתיים מעובדים בתהליך מקבילי ולא מודע. החלק המודע בתהליך העיבוד התפיסתי מפוקח על ידי הקשב הסלקטיבי בתהליך עיבוד קוגניטיבי מעלה- מטה

(top-down  ) ובדומה לעיבוד המידע בזיכרון מגדיר את המהלך השלבי לפי קטגוריות

Fuster,2003) ). מידע סנסורי וסוגים אחרים של מידע מועברים בין שתי ההמיספרות דרך הקורפוס קלוסום בערוצים שונים. המבנים הספציפיים והנתיבים לעיבוד מידע של המוח המעורבים בתהליכי עיבוד מידע ויזואלי, סומטו-סנסורי, מוטורי, רגשי ובעלי הקשר עם הזיכרון יתוארו להלן.ׁ

תהליכי עיבוד מידע ויזואלי

הקורטקס הויזואלי הראשוני נמצא באונה האוקסיפיטלית. אזור זה מכיל אופנויות של תאים המגיבים לכיוונים, תנועה, מרקם, צבע וגירויים ויזואליים. הקורטקסטס הסטריאטי מוקף על ידי הקורטקסט הויזואלי האסוציאטיבי החיצוני האחראי על ניתוח המידע המתקבל מהאופנויות השונות. המידע הויזואלי מנותב לשתי שלוחות של ניתוח. השלוחה התחתונה מגיעה לאזור הקורטקסט הויזואלי האסוציאטיבי השניוני באזור העליון של האונה הטמפורלית, המגיבה למאפיינים צורניים של צורות ועושה אינטגרציה בין צורה וצבע. המידע הנוגע לצורות מקודד בצורה טובה ביותר בהמיספרה הימנית מאשר בהמיספרה השמאלית. השלוחה העליונה יותר או האחורית מגיעה לאזור הויזואלי האסוציאטיבי השניוני באונה הפריאטלית ומגיבה לגירויים באזורים מרחביים(    :Kosslyn , &Jacobs,1994   Kosslyn,1987 ).

במחקרים בהם השתמשו בהדמיה מוחית (PET ) נמצא כי גירויים ויזואליים גרמו לעליה בקצב זרימת הדם בשלוחות הקורטקסט הויזואלי בהתאם לייצוגם של הגירויים בהתאמה  לאובייקטים המרחביים ומיקומם המרחבי.

Laeng,Chabris ,&Kosslyn(2003) הציעו חלוקה מתקדמת יותר של השלוחה הויזואלית הדורזלית(האחורית) לרשתות עיבוד קטגוריאליות וקואורדינטיביות המעבדות באופן איכותי סוגים שונים של מידע מרחבי. לדעתם של חוקרים אילו הרשת הקואורדינטיבית מקדדת מבנים תפיסתיים הקשורים למרחק, גודל והתמצאות(אורינטציה) ומעובדים בהמיספרה הימנית. רשת עיבוד המידע הקטגוריאלית מתמודדת עם קשרים מרחביים ומעובדת בהמיספרה השמאלית.

עיבוד הצבע נעשה בשלוחה הונטרלית(קדמית) (Carlson,2001 ) ותהליך העיבוד תלוי באופיו האיקוני או המופשט של הגירוי. התגובות לגירוי צבעוני מופשט מעורר את אזורי הצבע בקורטקסט הסטריאטי ובקורטקסט האקסטרסטריאטי, אך מגיבים לגירוי של צבעים איקוניים או של צבעים מייצגים ומערבים אקטיבציה נוספת של ההיפוקמפוס והחלק הימני התחתון של האונה הטמפורלית. הפעילות בקורטקסט הטמפורלי בתגובה לייצוגים של גירוי צבעוני מובחנת גם מהצורה הנוצרת על ידי גירוי צבעוני אבסטרקטי(1990Zeki, ). נראה שככל שהמורכבות של המידע עולה האקטיבציה המוחית אשר הייתה מרוכזת בהמיספרה אחת מתחילה להתפרש על שתי ההמיספרות

Saron,Foxe,Schroder,&Vaughan,2003)).

 

תהליכי עיבוד  מידע סומטו-סנסורי

המידע הסומטו-סנסורי מגיע מהגוף דרך ערוצים גופניים בעמוד השדרה האחורי, המדולה והמוח התיכון לגרעין ספציפי בתלמוס ולאזור העיבוד בקורטקסט הסומטו-מוטורי הראשוני המכיל קבוצה של נוירונים המייצגים חלקים שונים של הגוף.

כל אזור בקורטקסט הסומטו-מוטורי הראשוני מגיב באופן שונה לתת האופנויות של הגירויים הסומטו-סנסוריים. מכאן המידע מועבר לאזורי האסוציאציה בקורטקסט הסומטו-מוטורי השניוני. האזור הרב-אסוציאטיבי באונה הפריאטלית עושה אינטגרציה של המידע הסומטו-סנסורי עם המידע המרחבי שמגיע מהקורטקסט הויזואלי

 .(Carlson ,2001) האופנויות הסנסוריות של מגע והיכולת לנגוע הנם בעלי חשיבות מיוחדת עבור המטפלים באומנות. המגע מעורר את אזורי החישה של העור המגיבים ללחץ, תנודות(ויברציות), קירור וחום. חוש המגע עוזר בתהליכי התפיסה של הצורה, משקל וקשיות האובייקט דרך התחושות הקינסטטיות הנמצאות במפרקים ובשרירים הנחווים בעת הזזת האובייקט  .(Gibson ,1966)המרקמים נחווים כאשר העור נע על המשטח ונוצרות תנודות על העור. תנועת האובייקט יוצרת תחושות קינססטטיות  במפרקים ובשרירים. תפיסת המגע ותחושת המגע מערבים תנועה ומעוררים תחושות כיוון כאשר האמיגדלה מקבלת מידע מאזור הקורטקסט הסומטו-סנסורי הראשוני (Carlson,2001). James &al,(2002) הדגימו בהדמיה המוחית(MRI)   כי תחושת המגע התחושתי של אובייקטים תלת ממדיים מעוררים לא רק את הקורטקסט הסומטו-מוטורי אלא גם את הקורטקסט האוקסיפיטלי. ממצא זה מאשר את מעורבותו של הערוץ הויזואלי הקדמי בתפיסת המגע התחושתי של האובייקטים.

תהליכי עיבוד מידע מוטורי

 

במקביל לייצוגים ויזואליים וסומטו-סנסוריים הרמות ההיררכיות של הייצוגים המוטוריים מערבות את הקורטקסט המוטורי הראשוני, הקורטקסט הפרה-מוטורי והקורטקסט הפרה-פרונטלי. הגנגינליונים הבזליים וקבוצה של גרעינים תת קורטיקליים במוח הקדמי הנם בעלי חשיבות במערכת המוטורית. הפלט הראשוני של הגנגינליונים הבזליים הולך לקורטקסט הפרה-מוטורי ואזורים מוטורים נוספים דרך גרעין ספציפי בתלמוס.

הגרעין הבזלי מנטר(monitoring) מידע המגיע מהאזורים הסומטו-סנסוריים.

הגנגינליון הבזלי והתלמוס יוצרים אחד משני הערוצים בין הקורטקסט המוטורי האסוציאטיבי ובקורטקסט הסומטו-סנסורי האסוציאטיבי. הערוץ השני המחבר בין שני אזורים אילו הנו חיבור ישיר דרך הקורטקסט. סידור זה דומה למערכת הויזואלית שבה קיים חיבור ישיר בין הקורטקסט הפרה-פרונטלי וחיבור אחר דרך התלמוס.(Carlson,2001) המידע לגבי שני הערוצים המעורבים בגנגליון הבזלי חשוב עבור מטפלים באומנויות המטפלים בשיקומם של אנשים עם אובדן פונקציות מוחיות אחרי שטפי דם במוח ואלצהיימר.(Menzen,2001) 

 
אזורים מוחיים ותהליכים המעורבים ברגשות

בתהליך עיבוד הרגשות קיימות תבניות של פעילות אוטונומית, תגובות הורמונליות וקורטיקליות. האינטגרציה בין סוגים שונים של קלט מתרחשת באמיגדלה. הקשרים בין האמיגדלה והנאוקורטקסט הנם ישירים וגם עקיפים דרך התלמוס(Fuster,2003).

המידע אשר עבר אינטגרציה על ידי האמיגדלה מגיע דרך התלמוס לקורטקסט האורביטו-פרונטלי (OFC)  ולקורטקסט הפרפרונטלי(PFC ). הקורטקסט האורביטו-פרונטלי מעורב בוויסות רגשי ולעומת זאת הקורטקסט הפרה-פרונטלי עוסק בזיכרון העבודה הרגשי ומעבד רגשות שליליים וחיוביים(Davidson,2000 :Davidson,Putman,&Larson,2000ׂ) .ׁהאמיגדלה השמאלית מעורבת בעיבוד מידע רגשי מודע ולעומתה האמיגדלה הימנית מעבדת מידע לא מודע( Pizzagalli,Shackman,&Davidson,2003). רגשות שונים קובעים דפוסי פעילות שונים במוח( Jennings,2001) . הגרעין המרכזי של האמיגדלה חשוב בהבעת פחד והקורטקסט הפנימי של המערכת הלימבית מעורר מבחינה מוחית  בעת כעס או התרגשות((Carlson,2001 . התפקוד של ההמיספרה הימנית בעיבוד רגשות וזיהוי הבעות הפנים  טוב יותר מיכולת העיבוד של ההמיספרה השמאלית. הרגשות מעובדים בהמיספרה הימנית בייחוד רגשות שליליים וגם רגשות של עצב ופחד. העירור של האזור הפרונטלי הימני קשור ברגשות המעורבים בהשתקפות המודעות, דיכאון והימנעות. עוררות של האזור הפרונטלי השמאלי קשורה להתכוננות לסכנה מתקרבת וקרבה Heller,Koven,&Miller,2003:Tucker,1981) ). בדיכאון מתרחשת ירידה של פעילות האונה הפרונטלית השמאלית ובקורטקסט הפאריטו-טמפורלי  Bruder,2003:Heller et al.,2003)). בדומה להבדלים בין ההמיספרות באיזורים הקורטיקלים הפרונטלים בהבעת רגשות, קרבה וריחוק מעורבת האמיגדלה השמאלית בעיבוד של עידוד רגשות חיובים לעומת האמיגדלה הימנית שהנה אנטי חברתית ומתרחש בה עיבוד שלילי של תכנים( Pizzagelli et al.,2003).  בהשוואת נתונים של נבדקים רגילים ונבדקים עם תסמונת פוסט טראומטית  ב-PET  ראו עליה בפעילות בגירוס האנטריורי ובאמיגדלה הימנית בזמן שהראו להם תמונות מלחמה (Carlson,2001) .

 
האזורים במוח והתהליכים המעורבים בזיכרון

 

הזיכרון הנו פונקציה אסוציאטיבית ומעורבים בה רשתות קשרים ועירורן באזורים קורטיקלים. הזיכרון התפיסתי מבוסס על שלושה שלבים היררכיים של ידע תפיסתי שנרכש דרך החושים ומאוחסן בקורטקסט הפוסטריורי(אחורי). רב הזיכרון התפיסתי הנו אימפליסיטי או לא הצהרתי(Fuster,2003) . השליפה של הזיכרונות התפיסתיים מערבים את הערוצים הדורזלי(אחורי) והונטרלי(קדמי) עבור שני הסוגים של המידע הויזואלי. שני הערוצים בעלי קשרים ויכולת שליפה ישירה עם הקורטקסט הפרה-פרונטלי, האחרון מעורב בזיכרון לטווח קצר ( STMׂ) בכל האופנויות החושיות (Carlson,2001 ).

הזיכרון הניהולי מאוחסן בקורטקסט הפרונטלי. הקורטקסט הפרה-פרונטלי מבצע את הפעולות האינטגרטיביות של זיכרון העבודה, קשב והנעה. הזיכרונות המוטוריים של אירועים קונקרטיים סטריאוטיפיים  וכתוצאה של פעולות מאוחסנים בגנגיליון הבזלי.

זיכרונות הצהרתיים או זיכרונות לטווח ארוך מערבים שני אזורים במוח: ההיפוקמפוס הימני והקורטקסט הפרה-פרונטלי הימני. האינטגרציה של מידע חושי ויצירת זיכרונות הצהרתיים מתבצעים בהיפוקמפוס המעורב ביצירת זיכרונות לטווח ארוך אך לא אחראי על אחסונם. ההיפוקמפוס מקבל ומעבד מידע המגיע מאזורי האסוציאציה החושיים באונה הפריאטלית וגם מהאמיגדלה, הגנגליונים הבזליים ואזורים תת-קורטיקליים נוספים. בתהליך זה יוצר ההיפוקמפוס אסוציאציות בין הייצוגים וקושר אותם בחזרה לאזור האסוציאטיבי בקורטקסט שם הזיכרונות מתעבים ועוברים שינוי Carlson,2001:Fuster,2003)) . בשני מחקרים אשר התבססו על בדיקות MRI בווטרנים עם תסמונת פוסט טראומטיתCarlson,2001))הודגם כי זיכרונות המבוססים על חוויות טראומטיות במלחמה יכולים להתבטא בנזק להיפוקמפוס.

הפקת הדיבור מערבת את אזור ברוקה באונה הפרונטלית השמאלית ואילו הבנת הדיבור וזיהוי המילים נמצא באזור ורניקה. אזור השפה האחורי המקיף את אזור ורניקה עוסק בתפיסה והזיכרונות המאוחסנים באזור הקורטקסט האסוציאטיבי ותורם להבנת המילים (Carlson,2001). במחקר שהתבסס על שיום של בעלי חיים ומכשירים(מבחן השיום נערך על ידי הצגת תמונות ושליפת המילים שקשורות בתמונות ) באמצעות בדיקת PET נמצאה אקטיבציה של אזור ברוקה והאזור של הקורטקס הטמפורלי העליון, הממצא האחרון מעיד על אקטיבציה של הערוץ הויזואלי הקדמי. בנוסף נצפו עוד שתי אקטיבציות: אחת של אזור הקורטקסט הפרה-מוטורי בעת שליפת תמונות של מכשירים והשניה בקורטקס האסוציאטיבי הויזואלי בעת הצגת תמונות של בעלי חייםMartin,Wiggs,Ungerleider,&Huxby,1996)) .

בעת הצגת תמונות רגשיות משתמשים באותם ערוצים ואזורים במוח ליצירתם ועיבודם כמו שנעשה בתהליכים תפיסתיים ושימוש באופנויות חושיות שונותHorowitz,1970:Lusebrink,1990:Lusebrink&McGuian,1989)) .

בבדיקות MRI הודגם כי בניית תמונות רגשיות המבוססות על תלת ממד מעוררות את הערוץ הויזואלי הדוזרלי(אחורי) ואת האונות הפרונטליות. זיהוי  התמונה על ידי הנבדק מעורר את הערוץ הונטרלי (קדמי) של הקורטקסט הטמפורלי , כלומר התבצע על ידי הנבדק זיהוי הצורה (.(Carlson,2001  עם הזמן הצורות המופנמות יכולות להפריע בתהליך העיבוד של גירויים חיצוניים Koslyn&Koning,1995:Marks,1983:Segal,1972) ).

 

רמות של הבעה בתרפיה באמנות ומעורבות התהליכים המוחיים

 

התהליכים הגופניים והרגשיים של האדם מושפעים מגירויים פנימיים וחיצוניים ומותאמים באופן מיוחד ועדין באמצעות מערכות אינטראקטיביות משוכללות.

בתהליך התרפיה באמנות מעבדים מידע ויזואלי וסומטו-סנסורי כלומר התצורות (images) ודרך ההבעה שלהן משקפים התנסות רגשית, אפקט((afect, מחשבות והתנהגויות.

יצירת ייצוגים פנימיים של תצורות מעוררות ערוצים סנסוריים(Lusebrink&McGuian,1989) .קיימת הבנה בספרות המקצועית על תרפיה באמנות כי ההתערבויות אשר מתקיימות  בתהליכי הטיפול נהנות ממספר תחומים:

1.בנייה ושיקום של כשלים גופניים (Menzen,2001:Kaplan,2000).

2.קידום הריפוי מבחינה נפשית ,רגשית וגופנית(Malchiodi,1999a,1999b Kaplan,2000:).

3.קידום הצמיחה הרגשית והקוגניטיבית( (Kaplan,2000:Menzen,2001:Rosal,1992).

ניתן לחלק למספר רמות את התחומים המעורבים לדוגמה: חושי-תנועתי, תפיסתי-רגשי, סימבולי-קוגניטיבי ויצירתי. הרמה היצירתית חוצה את כל הרמות הקודמות. במקרים של מטופלים המתפקדים אופן תקין קיימת נגישות לכל הרמות הללו. לעיתים נראה שוני ביכולת התפקוד של המטופלים ברמות השונות כתוצאה מגישות שונות של המטפלים באומנויות ובחירה בהפעלת רמה מסוימת או בגלל השוני בבחירות של המטופלים ברמות הללו . Furster(2003) הציע מודל המתאר תהליכי עיבוד של מידע סנסורי בשלוש רמות היררכיות.

 

גירוי קינסטטי וחושי בסיסי

 

ברמה זו מתייחסים לתנועה בסיסית, מגע חושי בסיסי והאינטראקציה עם המדיה האומנותית. בכל התנסות בתרפיה באומנות מעורבת תנועה ופעילות מוטורית אך ניתן גם להשתמש בתנועה המוטורית כגירוי וכסוכן לשינוי. ניתן להשתמש בצורה טיפולית בכדי להביע אנרגיה דרך המדיה האומנותית(Lusebrink,1990) . יתרה מכך האינטראקציה הקינסטטית עם השינוי במדיה דרך המשוב הויזואלי יכול ליצור קווים ולכן יכול לערב פעילות ישירה של תאי ה- columns בקורטקסטס הויזואלי הראשוני. התפיסה של קווים ישרים מבוססת על מעורבות תאים מיוחדים באזורים מיוחדים בקורטקסטס הויזואלי

הראשוני (Zeki,1999). בשיקומם של חולים לאחר שבץ מוחי או במטופלים עם אלצהיימר וחולים עם סכיזופרניה כרונית, פעילות קינסטטית יכולה לשמש כסוכן שינוי ופעילות בונה בוויסות זיכרונות מוטוריים כולל אילו שנוצרו כתוצאה מפעילות מוטורית וקשורים לגנגינליונים הבזליים. פעילות סנסורית הקשורה בתחושה ומגע יכולה לעקוף אזורים במוח אשר נפגעו ועוזרת בבניית זיכרונות(2001Menzen,). יצירת זיכרונות אפיזודיים מערבת את הגנגיליונים הבזליים בקשר עם ההיפוקמפוס. כאחד משני הערוצים

בין הקורטקסט האסוציאטיבי המוטורי והקורטקסט הסומטו-סנסורי, הגנגינליון הבזלי והתנועות המוטוריות האסוציאטיביות יכולים ליצור גשר בין שני אזורי הקורטקסט האסוציאטיביים במקרים בהם נפגעים הערוצים בין הקורטקסטים((Carlson,2001.

הזיכרונות והפעולות מעוררים דרך הפעולה המוטורית כנראה בגלל הנגישות לתהליך העיבוד הויזואלי והפיקוח של המודע.

האופנות הסנסורית של המגע מערבת תנועה מוטורית. וויסות סנסורי, גילוי ומשחק באמצעות המדיה האומנותית מקילה על יצירת התצורה. בילדים עם הפרעות התפתחותיות ומבוגרים, אינטראקציה טקטילית עם המדיה האומנותית יכולה לתרום לוויסות התפתחותי מחודש. Menzen(2001) מגדיר רמה זו של אינטראקציה ברמה בסיסית של גירוי אסטטי. הוא מצביע על כך ששימוש בחומרים טקטיליים שונים כמו חול, מים, גרעינים וסלעים גורמים לוויסות המערכות המוטוריות והתחושתיות של המטופלים הסובלים מנזק מוחי אורגני או לאחר אירועים טראומטיים. אינטראקציה טקטילית עם מדיה נוזלית או רכה כמו צבעי אצבעות או משחה מוסיפה היבטים נוספים לתהליך הוויסות בתוספת הצבע(Kahn-Dennis,1977). מדיה טקטילית מווסתת גם תגובות רגשיות. בנוסף לוויסות הטקטילי עיסוק בעץ או גושי סטירופום(קלקר לסוגיו) מובילים לגילוי תלת ממדי של המרחב. עבודה עם מדיה תלת ממדית כמו חימר מספקת למטופל משוב באמצעות המגע על הצורה והקשרים הבין מרחביים. נקודה זו חשובה כיון שבאלצהיימר לדוגמה  נמצא נזק במיומנויות הבניה הויזואלית((Wald,1986).

 

יצירת גשטלטים ויזואליים

מושג התפיסה מבחינה קוגניטיבית מתייחס לכל האופנויות החושיות ברמות השונות של מורכבותן. בתרפיה באמנות הקצה של רמת התפיסה הרגשית במודל של Lusebrink(1990) מתייחס לאלמנטים הצורניים של ההבעה הויזואלית כמו צורות, צבעים וקווים. רמה זו מתמקדת בפעילות של הקורטקסט הויזואלי אסוציאטיבי ושני הערוצים של תהליך עיבוד המידע הויזואלי. החלוקה בין קידוד המידע הויזואלי בקורטקסט הויזואלי האסוציאטיבי הנו בעל חשיבות כיוון שהערוץ הקדמי מזהה מהו האובייקט על ידי זיהוי התבניות של מאפייניו. הערוץ האחורי מבחין היכן ממוקם האובייקט מבחינה מרחבית יחסית לאובייקטים אחריםKosslyn &Jacobs,1994)).

אינטראקציות באמצעות המדיה האומנותית מקלות על זיהוי ההיבטים השונים בין הצורניות והמיקום המרחבי של ההבעות.

הערוץ הקדמי או ערוץ "המה" בקורטקסט הטמפורלי התחתון פועל על צורות תפיסתיות דרך מידע פנימי וחיצוני הכולל צבע והיבטים רגשיים. גשטלט טוב או ייצוג משקף את החיפוש אחר ניגודים דרך כל המאפיינים של האובייקט. השדות הרצפטיביים של התאים הויזואליים בשלב מוקדם של העיבוד הויזואלי הנם בדרך כלל ריבועיים או גליליים בצורתם, טענה זו תומכת בדרישתם של האומנים בחיפוש אחר צורות בסיסיות (Zeki,1999 ). הבעה ויזואלית מערבת ארגון של צורות ויכולה לעזור בהשגת גשטלטים טובים דרך משוב ויזואלי. בתרפיה באמנות החיפוש אחר אובייקטים דרך אופנות ויזואלית או דרך אופנות המגע יכולה לעזור בהגדרת וזיהוי צורות.

פגיעות שונות תלוי במיקומן בקורטקסט יוצרות תקלות בתהליכי העיבוד וההבעה של המידע הויזואלי.Menzen(2001)  בחן את אפקט הפגיעות המוחיות בהמיספרה הימנית והשמאלית על יכולתו של המטופל לבנות צורות. הציורים של מטופלים עם פגיעה בהמיספרה השמאלית הנם סכמטיים ורצפטיביים לעומת הנפגעים בהמיספרה הימנית אשר אינם יכולים לתפוס ולצייר גשטלטים שלמים. גישתו של Waise(מופיע בMenzen,2001) לתרפיה באמנות באנשים עם פגיעה מוחית מצביעה על יצירת ערוצים עצביים חדשים והתארגנות פונקציונלית חדשה דרך יצירת סידורים ומבנים תלת ממדיים באמצעות ספוג וגושי עץ. עבודתו עם מטופלים אשר נפגעו בהמיספרה השמאלית התמקדה בתשומת לב לפרטים ותוצאות. מצד שני עבודתו עם מטופלים בעלי נזק בהמיספרה הימנית כללה עבודה בתפיסה מרחבית והבניה מחודשת דרך היבטים של אסטטיות והנאה באמצעות אמצעי ההבעה.

 

העלאת רגשות והבעתם

המרכיב האפקטיבי של המודל עוסק בהבעות ותיעול הרגשות דרך המדיה האומנותית, והשפעת הרגשות על תהליך עיבוד המידע(Lusebrink,1990) . רגשות משפיעים על היבטים קוגניטיביים רבים כמו קשב, זיכרון, תפיסה ועיבוד מידע(Heller et al.,2003).

נוכחות הרגש משנה את ההבעה הויזואלית כולל התצורה והאלמנטים הצורניים. תגובות ויזואליות לשמות מצבי הרוח כמו עצב, שיגעון, שמחה ופחד משנה מיקומם צורתם של קווים, צבעים, וצורות בכל אחד מהמצבים. בכל מצב רוח משתנה המחשבה וההבעה בנושאים שונים(Rhyne,1979,1983) . העלאת מילה אחת המגדירה מצב רוח בתרפיה באומנות נותנת ייצוג ויזואלי הבעתי ומאפשרת נגישות לפיקוח מודעת אותו מצב. ההבדל בהבעת מצבי הרוח מהדהדת בגלל העובדה שקיימים אזורים שונים במוח המעוררים בעת הבעת אותם רגשות((Jennings,2001.

האינהיביציה של הרגש המיוצגת הבעה ויזואלית דרך הירידה בשימוש בצבע, גודל הצורות וסידורים מרחביים במצב דפרסיבי (Wadeson,1980) קשורה כנראה לירידה בפעילות האזורים הפרה-פרונטלי השמאלי ופריטו-טמפורלי הימני(Heller et al,2003).

ניתן לראות את השפעת הרגשות או חסרונן על פעילויות קוגניטיביות כמו יצירת זיכרון או ניסיון לשליפה מהזיכרון. הרגשות חשובים ביצירת זיכרונות וזיכרונות רגשיים ניתנים יותר בקלות לשליפה(היזכרות) מאשר זיכרונות אשר אינם קשורים ברגשות((Fuster,2003.

במחקר אשר נערך על נשים פוסט טראומטיות ובוקר באמצעות בדיקות PET נמצא כי זיכרונות אמוציונליים של abuse מיני בילדות גרמו לעוררות בקורטקסט האורביטו-פרונטלי ובאונות הטמפורליות הקדמיות((Carlson,2001. הפעילות בקורטקסט האורביטו-פרונטלי מצביעה על התוכן הרגשי של הזיכרונות. יתכן וקיימת דרך לפתרון הזיכרונות הטראומטיים באמצעות המדיה האומנותית בהקלת ההצפה של המטופל מבחינה רגשית. חוסר היכולת לבטא רגשות מתבטאת ב alexithymia , מצב בו המטופל אינו מסוגל לעשות אינטגרציה בין צורות בציוריו ובנוסף רואים הפרעות באינטגרציה מרחבית ותפקוד סימבולי Demers-Desrosiers,1982)).

תהליכים סימבוליים וקוגניטיביים

הרמה הסימבולית קוגניטיבית כוללת פעילויות של הקורטקסט הפרונטלי ובה מעורבים זיכרונות, פתרון בעיות, הבחנה בין תצורות (images)ומושגים והוספת המלל המתאים.

המרכיב הקוגניטיבי מתמקד בפעולות סדרתיות ואנליטיות, מחשבה, היגיון והפשטה. הסמלים מתייחסים ליצירת מבנים אינטואיטיביים ותלת ממדים, בחלקם אינם מוכרים או מודעים ואינם נגישים לעיבוד מודעLusebrink,1990)). גם העיבוד הסימבולי וגם העיבוד הקוגניטיבי נחוצים לעיבוד הזיכרון ושניהם נשענים על המידע המאוחסן באזור הרב אופנותי((multymodal בקורטקסט הפריאטליFuster,2003)). בקצה השלב הסימבולי –קוגניטיבי החוויות ההתנסותיות והאינטראקציה עם המדיה האומנותית  בתהליך התרפיה באומנות מאפשרים את העיבוד של מחשבות ותכנים מופשטים ופתרון בעיות. הקשרים המרחביים והטמפורליים בין האובייקטים, אנשים או התרחשויות ספציפיות יכולים להיות מיוצגים באופן קונקרטי דרך התצורות הריאליסטיות או המופשטות אשר נוצרות דרך המדיה האומנותית.Rhyne(1979) יצר קולאג' לפתרון בעיות ובו השתמש בצורות שונות גזורות וצבעוניות כדי להדגים היבטים שונים של בעיות. הארגון המרחבי של הצורות הדגים את הקשרים בין החלקים השונים של הבעיה, במצב זה ניתן להבחין, להתבונן, לשנות ולחבר מחדש את החלקים ברמה הקוגניטיבית. ניתן באמצעות המדיה לעבד את יכולת השיפוט הרגשית או הערכית של התכנים אשר נחשפו. זוהי דוגמה של שימוש במודל עיבוד מעלה-מטה של הבחנה ואינטגרציה ברמה גבוהה של תפקוד מוחי(Fuster,2003). חלק חשוב נוסף בשלב הסימבולי-קוגניטיבי הנו המלל ושיום התצורות שנוצרו.

בתרפיה באומנות המרכיב הסימבולי עוסק בהיבטים השונים של היווצרות ופתרון רגשי של סימבולים Lusebrink,1990)).Fuster(2003) מגדיר את הסימבולים כשלוחות של הגשטלטים כיוון שהם נוצרים בקורטקסט התפיסתי. יונג הגדיר סימבולים ארכיטיפיים כמבוססים על משתנים של הנפש וכנראה התכוון למבנים של המוח((Jacobi,1959.

תהליך הגילוי הסימבולי מעורר כנראה את הרמות הנמוכות של תהליכי עיבוד התפיסה(Lusebrink,1990) כולל הקורטקסט החושי הראשוני באופנויות שונות. העירור של הקורטקסט החושי הראשוני באופנות אחת חשוב בחשיפת ההיבטים הסימבוליים של הזיכרונות וגם במרכיבים רגשיים אשר גורמים להדחקה ודיסוציאציה .הבעה רגשית באמצעות המדיה האומנותית יכולה לשפר את ההחלמה של המרכיבים הסימבוליים והרגשות הנלווים ברמות הנמוכות של התפיסה ולתרום להבנת המשמעות של הייצוגים הסימבולים .בתצורות(Lusebrink,1990). חשיפת הסימבולים והמרכיבים החושיים שלהם בכל האופנויות יכול לתרום לצמיחה אישית של המטופל, להבנת העצמי(self) והאחרים. יצירתיות קיימת בכל שלב מהשלבים אשר הוצגו ומערבת אינטגרציה של שתי ההמיספרות. מרכיב חשוב בפעילות היצירתית הנו ההתרגשות וההנאה במעורבות אשר בעצמה יכולה לרפא(Lusebrink,1990 ).

 

דיון

במאמר הנוכחי הצגתי חלק ממבני המוח ופעילותם אשר יכולים להסביר את התהליכים הייחודיים המתרחשים במהלך המפגש הטיפולי בתרפיה באמנות. בכדי להבין את הפעילות המוחית בתרפיה באמנות אתאר מספר מקרים.

משה -גבר כבן 50 השתתף בסדנה שהורכבה מקבוצה של נכים בוגרים. חלקם סבלו מנכות גופנית וחלקם נפשית. משה היה לקוי ראיה ובמהלך הסדנה הביע התנגדות לעבודה באמנות. כששוחחתי אתו הוא אמר שאינו יודע לצייר אך הוא זוכר שבעבר כאשר "ראה" היטב הוא נהג להכין מטוסים מקיפולי נייר. ביקשתי ממנו לנסות להכין מטוס כזה כיון שאני עובדת עם ילדים והם מאד אוהבים להכין מטוסים מנייר. לאחר שכנוע קצר וכמה משפטים חיובים אשר תרמו להעלאת הערך העצמי שלו הוא נעתר והכין מספר מטוסים אשר ניתן להטיסם היטב. בהמשך המפגשים עם אותה קבוצה הוא שיתף פעולה ברצון ואני דאגתי לפעילויות בחומרים תלת ממדים כמו פלסטלינה או חימר פולימרי. חומרים אילו ניתנים למישוש ולחוויה המוטורית המרחבית והטקטילית. נראה שמשה חשש בתחילה עקב ליקוי הראיה להשתתף בקבוצה אך הצליח ל"עקוף" את המכשול ולמצוא דרך אחרת מבחינת התפקוד המוחי להבעה רגשית ותפקודית. הוא הפך להיות מוביל בקבוצה ו"לעוזר הראשי" שלי.

שמואל קשיש בן 80 לאחר ניתוח לב ושטף דם מוחי השתתף אף הוא באותה קבוצה. הוא הגיע בליווי אשתו ונכח במפגש בו הכנו דמויות המייצגות את העצמי מחימר פולימרי. שמואל פיסל בצורה מדהימה דמויות זעירות של חרקים וציפורים ואחר כך הכנו מהם מגנטים למקרר. גם במקרה זה קשיש חולה מאד זכה לרגעים של הנאה מהתוצר וכן שיפור הערך העצמי לאחר שקיבל משובים חיובים ביותר מחברי הקבוצה. הוא הפעיל מערכות מוחיות רבות: מוטורית, טקטילית, תחושתית, ויזואלית, ורבלית, מרחבית, קוגניטיבית ורגשית. כעבור מספר ימים משה נפטר במחלקה לטיפול נמרץ אך הוא הותיר למשפחתו מתנה מיוחדת למזכרת של הדמויות המפוסלות .

בטיפול בילד בן ארבע עם אבחנה של אילמות סלקטיבית במהלך התזות צבע עם מזרקים ושפריצרים הוא צעק "גשם ירוק" בהתלהבות ולאחר אותו מפגש החלו יותר ויותר מילים להישמע בקול(הטבעות ידיים הרפז, 2006). כיצד "נפתח הברז" של המילים(מבחינה מטפורית)? לדעתי מקרה זה מעיד בברור על התרומה של תהליכי העיבוד בתרפיה באמנות בהפעלת אזורי המוח השונים והשפעתם על התפקוד של המטופל. השפרצת הצבע כרוכה בפעילות מוטורית ברמת היד והגוף כולו נמצא בתנועה במהלך הפעילות, גירוי האזורים הויזואליים, תיאום עין יד, תפיסה מרחבית (גבולות הדף וכוון המזרק אל הדף התלוי על הקיר) עד להשפעה על שליפת המילה והאסוציאציה לגשם, גשם צבעוני גם ברמת זיהוי המילה גשם וגם זיהוי מילת הצבע- ירוק.

דן בן ה10 מאובחן כילד עם תסמונת אספרגר. ברב המפגשים הטיפוליים הוא נוהג להשתמש בחומרים בעלי מרקם גס כמו חול ים ודבק. הוא מורח את התערובת של החול עם הדבק על משטח קרטון ושורט את המרקם שנוצר. נראה שיש כאן עיבוד ויזואלי: הוא רואה את החומרים בחדר ובוחר חומרים מסוימים. לאחר מכן הוא מערבב את החומרים ומורח יש כאן פעילות מוטורית וגם נוגע ושורט-פעילות טקטילית. הוא חוזר וחוזר על הפעילות בכל פעם מחדש. ידוע שבהפרעות תקשורת מסוג אספרגר קיים קושי בהבנת הקשרים(לדוגמה ניבים מובנים כפשוטם בצורה קונקרטית), יתכן ודרך עיבוד המידע המגיע בערוצים שונים ועוקפים את הערוץ המילולי, נעשה כאן ניסיון ליצירת קשר עם הבנת העולם סביבו וקבלת רמזים לעיבוד המידע דרך החושים והערוץ הויזואלי. נראה לי כי דרך עיבוד המידע על ידי דן מתבצעת בדרך לא מודעת. במפגש אחר דן לקח מגשיות מקלקר צבועות בצבעי גואש נוזליים, קרע אותם לגזרים, פיזר אותם על הרצפה בחדר וצעק שזו רעידת אדמה. המפגש בינינו התקיים מספר ימים לאחר שהתרחשה בארץ רעידת אדמה בעוצמה גבוהה יחסית. דן ביטא את הפחד שלו מבחינה רגשית בערוץ הויזואלי, הטקטילי, הקינסטטי והמילולי. גם במקרה זה לא נראה לי כי הפעילות מצדו של דן הייתה מודעת אך היא אפשרה לו לבטא את עוצמת החוויה שלו בניסיון להבין את המשמעות באמצעות ערוצים שונים של הפעילות המוחית.

במהלך הטיפול באומנות לא ניתן לבצע הדמייה של המבנים המוחיים אך קיים מידע לגבי פגיעות במבנים המוחיים של מטופלים עם אספרגר וPDD.

בפעילות מסוג הטבעות ידיים בצבע או בחומר מעורבת פעילות מוחית בכמה רבדים באופן לא מודע- פעילות ויזואלית, מוטורית, טקטילית תחושתית ורגשית(ראה הרחבה במאמר הטבעות ידיים כתהליך רגשי התפתחותי -הרפז, 2006).

טיפול באמצעות ארגז החול מערב גם הוא עיבוד ויזואלי, מוטורי, טקטילי, תחושתי ומרחבי בנוסף להמשגות והשלכות הבלתי מודעות מבחינה רגשית. המטופל מזיז את החול עורם ערימות מפנה דמויות ועוד (הרחבה בנושא במאמר -סיפורו של ארז-הרפז, 2006) .

שילוב של עיבוד מידע קוגניטיבי, רגשי, ויזואלי, מוטורי ותחושתי מתקיים בתרפיה באמנות גם במצבים בהם משתמשים בסיפור, אנו קוראים את הסיפור, מתבוננים בו, מעבדים את התכנים באופן קוגניטיבי מודע על ידי "הבנת " המשמעות וממשיכים בעיבוד על ידי הצגת המשמעות עבורנו באופן ויזואלי בציור תוך כדי עיבוד מוטורי באמצעות מכחול או עפרונות צבעוניים באופן דו ממדי על דף הנייר, לפעמים באמצעות חומר או פלסטלינה באופן תלת ממדי (הרחבה במאמר ארץ יצורי הפרא-הרפז, 2006). 

ניתן להתייחס לארבע תחומים עיקריים החשובים בהבנת המבנים במוח ופעילותם ובזיקתם לתרפיה באומנות.

1.הפונקציות המוחיות והאזורים המתמחים בפעולות מובחנות ברמות שונות של מורכבות. רב הגירויים התפיסתיים מעובדים בדרכים מקבילות ולא מודעות, חלק מתהליכי העיבוד מוכוונים על ידי קוגניציה דרך הקשב הסלקטיבי בדרך של עיבוד מעלה –מטה(Fuster,2003).

2.מבני המוח מספקים נתיבים שונים בכדי לאפשר נגישות ועיבוד מידע מוטורי, מידע ויזואלי וזיכרונות. התרפיה באמנות מצוידת באופן ייחודי והמאפשר יתרון בשימוש בנתיבים אילו ועירורם דרך המדיה האומנותית הכוללת חומרים, צבעים, מרקמים ועוד.

3.בתרפיה באמנות ניתן להציע למטופל באופן סלקטיבי היבטים שונים של עיבוד מידע ויזואלי אשר אינו קיים בפסיכותרפיה מילולית.

4.בתרפיה באמנות קיימת התמודדות עם בנית בלוקים חושיים בעיבוד מידע ורגשות. צורת הביטוי הבסיסי ביותר משקפת את פעילות מבני המוח באם הם תקינים או מופרעים.

מחקר נוסף נדרש על מנת שנוכל להבין את מהות הקשר בין צורת הביטוי באומנות והפונקציות של המוח ובכדי שנוכל להפיק מתהליכי ההערכה והאבחון באמצעות התרפיה באמנות המבוססת על אלמנטים ויזואליים כמו סדרות הציורים לאבחון Diagnostic Drawing Series(DDS)ׁ(Cohen,Mills,&Kijak,1994:Mills,2003) והמאפיינים הפורמליים של התרפיה באמנות Formal Art Therapy Scale(FEATS)

  (Gantt,2001,Gantt&Tabone,2003)מידע אמין בהקשר של יחסי הגומלין בין תהליכי עיבוד מידע במוח ותהליכי העיבוד בתרפיה באומנות, אף על פי שההערכות אשר צוינו לעיל מגובות במחקרים מקיפים הכוללות אוכלוסיות שונות ומאפשרות בסיס נרחב לגילוי.

תחום נוסף הניתן למחקר הנו הקשרים בין תפקודים מוחיים המעורבים ברגשות וצורת הבעתם הויזואלית המבוססים על ממצאיו של מחקרו של Rhyne (1983).

הרקע האומנותי והבנת השפה הויזואלית במצב של בריאות ובמצבים פסיכו-פתולוגיים מספקת לתרפיסטים באומנות את היכולת האינטואיטיבית להבנת המבנה, התפקוד והתכונות הרגשיות של ההבעה האומנותית. הבנת איכויות אלו בהקשר למבנה המוח ותפקודו מספקת למטפל באומנות נקודת התחלה להבנת התפקוד הייחודי של התרפיה באומנות ביחס לתרפיה, ריפוי וצמיחה.

סיכום

ברקע התיאורטי אשר הובא לעיל מתוארת הפעילות המוחית בזמן המפגש הטיפולי בתרפיה באומנות. התהליך המתרחש במוחו של המטופל יכול לשמש כנקודת פתיחה להבנה חלקית של משמעות ותרומת התרפיה באומנות להחלמתו של המטופל או ליצירת מצבי שינוי וצמיחה. לנו כמטפלים לא ניתן מבחינה טכנית "להיכנס לראשו של המטופל" ולהבין מה עובד ומה גורם לשינוי או תקיעות.

המפגש הטיפולי בתרפיה באומנות כפי שניסיתי להציג במאמר- ייחודי מורכב ושונה מהפסיכותרפיה המילולית. השוני העיקרי הנו כיוון שבתרפיה באמנות מעורבים אזורי פעילות רבים: אזורי תפיסה, אזורי חישה, תחושה הבנת המרחב, ראיה, מישוש וריח, מגע, הבנה סמלית(סימבולית) וקוגניטיבית, מבני זיכרון.

תהליכי עיבוד המידע מאד מורכבים, המידע זורם במספר אופנויות ובמספר דרכים, המוח צריך לקלוט, לעבד, לקדד, לאחסן, לשלוף, לראות, להרגיש ולמשש.

כאשר התהליכים תקינים ישנה אפשרות בו זמנית להפעיל מספר ערוצים "ולהשתלט" על המצב, יתכן ואפילו אפשר להפיק תועלת מעודף המידע המציף כאשר חסר פרט מסוים לתפיסת הגשטלט ולהשלים אותו בערוץ אחר. מצד שני "עודף מידע" מציף ומפריע במקרים של פגיעה בתקינות מבני המוח. לדוגמה כאשר פוגשים ילד עם הפרעות קשב וריכוז, כיצד הוא יכול להשתלט על כל המידע המציף אותו? או במקרה אחר אם פוגשים בקליניקה ילד עם הפרעות התפתחותיות בעל קושי בתפיסה חזותית, שמיעתית או מרחבית. ישנם גם מקרים של ילדים עם גרייה חושית מוגברת או מטופלים במצב פסיכוטי בהם אין אבחנה בין מציאות ודמיון. המטופלים עם מחלות דמנטיות והרס המוח או מטופלים עם הפרעות תקשורת (אספרגר וכו).

הטיפול באומנות מועיל במצבים תקינים של המוח ובמיוחד כאשר קיימת פגיעה באמצעות שימוש בערוצים תקינים כאשר נמצא ערוץ פגוע, במצבים הכוללים חסרים התפתחותיים או תפקודים, במצבים של זעם והפרעות קשב, בעיבוד זיכרונות טראומטיים ועוד. יתכן ובדרך זו של התייחסות לתרפיה באומנות כתהליך עיבוד מידע(סנסורי, ויזואלי, קינסטטי, קוגניטיבי ועוד)נוכל להבין את רצף ההתנהגויות של המטופלים ולשפר את דרך הטיפול בהם.

ומסר אישי נוסף שלי כמטפלת באומנות להתייחס בכבוד למדיה זו של טיפול ולא "כעוד חוג ליצירה".

 הערה: שמות המטופלים בדויים מטעמים מובנים.

ביבליוגרפיה

הרפז ר.(2006) הטבעות ידיים כתהליך רגשי התפתחותי וייצוג של האני .

www.hebpsy.net/ruthharpaz

הרפז ר.(2006) סיפורו של ארז –אמא נפגעה בפיגוע. אתר פסיכולוגיה עברית www.hebpsy.net/ruthharpaz

 

הרפז,ר.(2006)ארץ יצורי הפרא –תיאור סדנה להתמודדות עם פחדים באמצעות הבעה ויצירה.אתר פסיכולוגיה עברית.

 www.hebpsy.net/ruthharpaz

 

הרפז ר.(1998) קצב עיבוד מידע בתהליכי קריאה כגורם איכות בין ילדים דיסלקטיים וילדים היפראקטיביים אימפולסיביים. עבודת מאסטר בהנחיית ד"ר צביה ברזניץ. אוניברסיטת חיפה.

Bruder ,G.E.(2003). Frontaland parietotemporal asymmetries in depressive disorders: Behaviral,electrophysiologic,and neuroimaging findings. In K. Hughdahl& R.J. Davidson(eds.).The asymmetrical brain(pp.719-742).Cambridge,MA:Mit prss

 

Cohen, B.M.,Mills ,A.,& Kijak, A.K.(1994).An introduction to the Diagnostic Drawing Series:A standardized tool for diagnostic and critical use. Art Therapy: Journal of the American Art Therapy Association,11(2),105-110.

 

Carlson, N.R.(2001). Phisiology of behavior (7th ed.). Boston: Allyn & Bacon.

 

Davidson, R.J.(2000).Affective styles,psychopathology,and resilience: Brain mechanisms and plasticity. American Psychologist, 55(11), 1196-1214.

 

Davidson, R. J., Putnam, K. M., & Larson,C. L.,(2000).Dysfunction in neural circuitry of emotion regulation- A possible perlude to violence. Science, 289.591-594.

 

Demers-Desrosiers, I.(1982). Influence of  alexithymia on symbolic function. Psychotherapy and Psychosomatics, 38. 103-130.

 

Fuster, J.M. (2003). Cortex and mind: Unifying cognition. New York Oxford  University Press.

 

Gantt, L. (2001). The formal Elements of Art Therapy Scale: A measurment system for global variables in art. Art Therapy: Journal of American Art therapy Association, 18(1),50-55.

 

Gantt, L., & Tabone, C.(2003). The Formal Elements Art Therapy Scale and draw a person picking an apple from a tree.  In C. A. Malchiodi(ed). Handbook of art therapy (pp.420-427). New York: Guilford Press.

 

Gazzaniga, M. S., Ivry, R. B.,&Mangum, G. R.(2002).Cognitive neuroscience:The bilogy of the mind(2nd ed.).New York:W. W. Norton &Co.

 

Gibson, G.(1966).The senses considered as perceptual systems. Boston:Hougthon- Miftlin.

 

Heller,W.,Koven, N. S.,& Miller, G. A.(2003). Regional brain activity in anxiety and deppression, cognition/emotion interaction, and emotion regulation. In K. Hughdal & R.J.Davidson(Eds.).The  asymetrical brain(pp.533-564). Cambridge,M.A: MIT Press.

 

Horowitz, M.J.(1970). Image formation and cognition. New York: Appelton-Century-Crofts.

 

Hughdahl ,K.,& Davidson ,R.J.(Eds.),(2003),  The asymetrical brain .Cambridge, MA: MIT Press.

 

Jacobi ,J.(1959).Compledarchetypedsymbol in psychology of    C.J.Jung. Bollinger Series I.VII.  Princeton, N.J : Princeton University Press.

 

James.T.W. ,Humphrey,G.K,. Gatti, J.S., Servos,P., Menon,r.s.,& Goodale ,M .A.(2002). Haptic studies of three-demensional objects activate extrastriate visual areas. Neuropsychologia,40(10),1706-1714.

 

Jennings ,T.(2001). The adult brain: to think by feeling(Television series epsode). In D. Grubin (Producer). The secret life of brain. New York: Public Broadcasting Service.

 

Kahn-Dennis, K.B, (1977). Art therapy with geriatric dementia clients. Art Therapy Journal of the American Art Therapy Association, 14(3),194-199.

 

Kaplan, F.F.(1998). Scientific art therapy: An integrative and research-based approach, Art therapy. Jornal of the American Art Therapy Association, 15(2), 93-98.

 

Kaplan,F.F. (2000). Art ,science and art therapy: Repainting the picture. London: Jessica Kingsley.

 

Kosslyn ,S.M.(1987). Seeing and imaging in the cerebral hemisphers: A computarional approach. Psychological Review, 94,148-175.

 

Kosslyn, S.M., & Jacobs, R.A.(1994).Encoding shape and spatial relations: A simple mechnism for coordinating complementary represantations. In V. Hanover & I,.M. Uhr(Eds), Artificial intelligence and neural networks: Steps toward principled integration (pp.373-385).

Boston: Academic Press. 

 

Kosslyn,S.M.,& Koenig,O.(1995). Wet mind: The new cognitive neuroscience. New York: Free Press.

 

Laeng, B., Chabris, C.F., & Kosslyn,S.M.(2003). Asymetries in encoding spatial relations. In K, Hughdal & R.J.Davidson(Eds). The asymetrical brain(pp.303-340). Cambridge, MA:MIT Press.

 

Lusebrink, V.B.(1974).Visual expression and creativity in psychosis. Paper presented as the 5th Annual Conference of the American Art Therapy Association, New York. NY.

 

Lusebrink, V.B.(1990).Imagery and visual expression in therapy. New York: Plenum Press.

 

Lusebrink, V.B., &McGuigan, F.J.(1989). Psychophisiological components of imagery. The Pavlovian Journal of Mental Science ,24(2),58-62.

 

Malchiodi, C.A.(1998).Embracing our mission. Art therapy journal of the American Art Therapy Association,15(2),82-83.

 

Malchiodi, C.A(Ed.),(1999a).Medical art therapy with children.

 London: Jessica Kingsley.

 

Malchiodi, C.A(Ed.),(1999b).Medical art therapy with adultes. London: Jessica Kingsley.

 

Malchiodi, C.A(Ed.),(2003). Handbook of art therapy. New York: Guilford Press.

 

Marks,D.F.(1983). Mental imagery and consciosness: A theoretical review, In A. Sheikh (Ed.), Imagery, current theory, research ,and application(pp,96-130). New York: Wiley.

 

Martin, A., Wiggs, C.I., Ungerleider, I., G., & Huxby, j.v.(1996). Neural correlates of category-specific knoledge. Nature, 379, 649-652.

 

McNiff,S.(1998). Enlarging the vision of art therapy research. Art Therapy: Journal of the  American Art Therapy Association. 15(2),86-92.

 

Menzen, K. H.(2001). Grundlagen der Kunsttherapy. Munchen, Germany: Ernst Reinhardt Verlag.

 

Pizzagalli,D., Shackman, A., & Davidson, R.J.(2003). The functinal neuroimaging in human emotional : Asymmetrical contributions of cortical and subcortical circuitry. In K. Hughdahl & R.J. Davidson (Eds.), The asymmetrical brain(pp,511-532). Cambridge, MA: MIT Press.

 

Rhyne, J.(1979). Drawings as personal constructs: A study in visual dynamics. Dissertaion Absrtacts International, 40(5)241IB.

Rhyne, J.(1983).Personal dramas of transition, In I., Gants&S.Whitman. The fine art of therapy. The Proceedings of the 11th Annual Conference of the American Art  Therapy Association(pp.125-126). Mundelein, IL: American Art Therapy Assiciation.

 

Saron, C.D., Foxe, J.J., Schroeder, C. E., &Vaughn, H.G.,Jr.(2003).Complexities of intrehemispheric communication in srnsorimotor task revealed by high-density event-related potencial mapping. In K.Hughdahl & R.J. Davidson(Eds.), The asymmetrical brain(pp341-408). Cambridge, MA: MIT Press.

 

Segal ,J.S.(1972). Assmilation of a stimulus in the construction of an image: The Perky effect revisited. In. P.W. Sheedan(Ed.), The function and nature of imagery(pp.203-230). New York: Academic Press.

 

Wadeson, H.(1980 . Art psychotherapy. New York.

 

Wald, J.(1986). Fusion of symbols, confusion of baundaries: Percept contamination in the art work of Alzheimers diesease patients.Art Therapy: American Art Therapy Association, 3(2),74-80.

 

Zeki, S.(1999).Inner vision: An exploration of art and the brain. New York: Oxford University Press.

.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

הרפז, ר. (2007). תרפיה באמנות בהיבט נוירו-קוגניטיבי. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 20/11/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1463

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אין עדיין תגובות למאמר זה.