פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי

התמכרות לקניות

מאמרים | 23/8/2006 | 17,621

אצל רבים מאיתנו קניות הן בילוי מהנה אולם ישנם אלה שקניות לא רק שלא גורמות להם הנאה אלא אפילו סבל – אלה הם המכורים לקניות אשר ההתמכרות גורמת להם נזק ככל התמכרות אחרת.

ויץ שולה [ד"ר M.D.] מכורים לקניות עשויים להרגיש דחף בלתי נשלט לקנות, קונים פריטים אשר לעתים קרובות אינם זקוקים להם ולעתים אף נשארים ארוזים , עם תויות המחיר עליהם. אנשים אלה צוברים חובות בבנק, בחברות האשראי ובכל זאת – לא יכולים להפסיק לקנות. כאשר בני משפחה וחברים מעירים על כמות הקניות המוגזמת הן מחביאים את הקניות – וממשיכים לקנות. הם קונים בקניון, בטלויזיה , באינטרנט , נושאים עשרות כרטיסי חבר של מועדוני צרכנות, מעודכנים בכל המבצעים, מכירות סוף העונה וחביבים במיוחד על בעלי החנויות. בDSM ( מערכת הקריטריונים המשמשת לאבחון של הפרעות נפשיות) מסווגת הפרעת הקניות הכפייתיות תחת הפרעות בשליטה בדחפים . הפרעות נוספות שמופיעות תחת קטגוריה זו הן קלפטומניה, פירומניה , הימורים כפיתיים והתמכרות למין. עם זאת- מדובר בתופעה שנחקרה מעט מאד ועד היום לא ברור אם אכן מדובר בהפרעה בשליטה בדחפים , בהתמכרות או בהפרעה במצב הרוח שאחד מביטוייה הינו קניות כפיתיות. כ2 עד 8 אחוז באוכלוסיה לוקים בהתמכרות לקניות, 80 עד 95 אחוז- נשים. התמכרות לקניות מופיעה לרב בשנות העשרים המוקדמות ונוטה להיות כרונית עם נטיה מסויימת לתורשתיות. הסובלים מהתמכרות לקניות לעתים קרובות יסבלו גם מהפרעות אכילה, הפרעות אישיות , הפרעות דכאון וחרדה , דימוי עצמי נמוך ונטיה לפרפקציוניזם והתנהגות אימפולסיבית. מאפיניה העיקריים של ההתמכרות לקניות היא קניות חוזרות, אימפולסיביות, צורך חדרני בקניות ונסיונות לא מוצלחים לשלוט בקניות – מה שלעתים קרובות עשוי לגרום לקשיים כלכליים, רגשות אשם והפרעה בתפקוד מקצועי וחברתי. בדומה להפרעות האכילה כפי הנראה מדובר בהפרעה אשר שותפים לה גורמים חברתיים משמעותיים בנוסף לגורמים ביולוגיים, רגשיים ותורשתיים. רגשות שליליים מתוארים כגורם השכיח ביותר לקניות ( דכאון, בדידות, כעס) כפיתיות ותחושת אופוריה והקלה מהרגש השלילי כתוצאה השכיחה ביותר של הקניה. קונים כפיתיים לעתים קרובות מתארים את הקניות הבלתי נשלטות כ "קניות פיצוי" ( COMPENSATORY BUYING ׂ) אשר מקלות באופן זמני על תסמינים דכאוניים . כאפייני להתמכרות – ההקלה ברגשות השליליים היא רגעית ובעבור זמן קצר שוב עולים רגשות דכאון, כעס , בדידות וריקנות מלווים בתחושת אשם ובושה ולעתים קרובות הדרך להקל על רגשות אלה היא לפנות לדרך הידועה והמוכרת להקל עליהם- קניות. באופן זה נוצר "מעגל קסמים" אפייני מאד למתמכרים אשר דורש כוחות נפש רבים ולרב גם עזרה מקצועית על מנת להיחלץ ממנו. קניות אפייניות של נשים מכורות לקניות הן לרב בגדים, תכשירי איפור, קוסמטיקה ותכשיטים. גברים ייקנו יותר מוצרי ספורט ואלקטרוניקה. בחברה המערבית מוצרי צריכה נושאים עימם מטען רגשי מעבר לערכם הפונקציונלי ומסמלים סגנון חיים, טעם, שייכות לקבוצה. קניות כפיתיות לעתים קרובות באות ממקום של דימוי עצמי נמוך, תחושת חוסר ערך וריקנות ועל רקע זה מאופינות ברכישת מוצרים שקשורים להופעה, לדימוי עצמי ומסמלים את ה"אני האידיאלי" של הקונה ( מי ש"הייתי רוצה" להיות.....). עם זאת, מוצרי צריכה עשויים להעניק רק הקלה רגעית לרגשות אלה ובחלוף תחושת האופוריה הרגעית שמלווה את הקניה יעלו ויצופו בחזרה רגשות הדכדוך והריקנות. טיפול בתרופות מסוג SSRI – תרופות שמעלות את רמת הסרוטונין ומשמשות לטפול בדכאון לעתים מיטיב את מצבם של המכורים לקניות ומפחית משמעותית את הדחף לקניות חוזרות- מה שעשוי להעיד על קשר בין התמכרות לקניות למצבים דכאוניים. טיפול התנהגותי- קוגניטיבי עשוי גם כן להיות לעזר למכורים לקניות. זוהי שיטת טיפול המתמקדת בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות. בטיפול בהתמכרות לקניות המטופל מתעד את המחשבות החולפות במוחו בעת שמופיע דחף לצאת לקניות . מחשבות אלה נבחנות ולצידן מועלות אופציות חדשות לפירוש הדחף לקנות ומוצעות דרכי התמודדות חלופיות לרגשות כמו כעס, דמוי עצמי נמוך ודכאון. לעתים יש מקום לטיפול פסיכולוגי בגישה דינמית. טיפול כזה מתמקד בהבנת המקום ממנו באים רגשות הכעס, הדכאון והדחף הבלתי נשלט לקניות ומסייע בבניית בטחון והערכה עצמיים משוחררים מסמלים צרכניים. איך לשלוט בקניות כפיתיות? 1. לשלם על קניות במזומן ולהימנע משימוש בכרטיס אשראי. 2. לפני יציאה לקניות לערוך רשימה ולקנות רק מה שברשימה 3. להשמיד את כל פנקסי הצ´קים, כרטיסי האשראי ולהשאיר רק אחד לשעת חרום 4. להימנע ככל האפשר מקניות במכירות חיסול, מבצעים והנחות ובמידה וכן- להקציב מראש את הסכום המוקדש לכך. 5. טיול מול חלונות ראוה – בשעות שחנויות סגורות. 6. להימנע מקניות באינטרנט, טלויזיה וכד´. 7. טיול או פעילות ספורטיבית כשמופיע דחף לקנות

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

וויץ, ש. (2006). התמכרות לקניות. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=938

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אלוןאלון16/11/2006

התגובות כאן מבהילות.
ממש כמו בספר "המטוטלת של פוקו" קשה להחליט האם המילים הכתובות  הן חוכמה צרופה או גיבוב של שטויות.
מי שמזכיר יותר מילים מקצועיות ויותר שמות של אנליטיקאים הוא החכם יותר?
מי שלומד לתואר MA חכם יותר ממי שלומד ל BA?
עוד לא נוצרה תיאוריה מדעית או אחרת שיודעת להסביר את המורכבות האין סופית של המציאות  , לכן מאוד כדאי להזהר בכל מיני קביעות - הומואים מכורים לקניות ?!! נשים מתעסקות בוואגינה בעת שופינג?!!
במדע הרבה יותר מדויק כמו פיסיקה עדיין לא יודעים אם אור הוא גל או חלקיק או משהו אחר , אז איך ניתן לקבוע בכזאת נחרצות כל מיני קביעות לגבי מערכת מורכבת מאין כמוה ?!!
מזה השטויות האלה?!!
אולי כדאי שאפסיק ללמוד פסיכולוגיה
 

אנונימיתאנונימית5/10/2006

עזרו לי בבקשה. שלום,
עלי להכין עבודה בנושא התמכרות לקניות, ובשביל העבודה הזו אני מחפשת מכור/ה שמוכן/ה להתראיין דרך הפורום, אימייל , טלפון.....
אם מישהו מוכן לשתף פעולה,( ובכך לעזור לי מאוד!) שבבקשה יכתוב לי תגובה, אם האימייל שלו ואני כבר אצור איתו קשר.
בתודה מראש.
אנונימית.

אא27/8/2006

ואתה בעצמך צעיר באקדמיה..

אא27/8/2006

יורם יובל מבר אילן.

צחי כהןצחי כהן26/8/2006

עוד ספר מומלץ אנטי אדיפוס של דלז וגוואטרי.

צחי כהןצחי כהן26/8/2006

לא כל עוד אתה לא מזוהה על מה להתייחס. זה מה שכנראה ממלא את עולמם של הצעירים באקדמיה- קוגניטיביות, ניורולוגיה- נו שויין, אולי תקרא קצת את הג'רנל הכי מרתק לטעמי- neuro-psychoanalysis שבמקרה העורך שלו הוא יורם יובל מחיפה.

צחי כהןצחי כהן26/8/2006

סליחה, קצת על MA. כל עוד לא מלמדים ב MA אנליטיקאים כמו לאקאן דלז ובאדיו. אין לי מה לחפש שם.
אני בפילוסופיה. ואני ממש נגד כל גישת הטיפול קצר מועד, אם לזה התכוונת. זהו אובייקטיביזם במהותו.
צחי

ריצ'רדריצ'רד26/8/2006

לצחי. איך בעית קניות מראה על הומוסקסואליטי של גברים

שישי26/8/2006

אור, הוצאת לי את המילים מהפה. צחי שלום,תשמע, אכן ב BA אני לא מצפה שהייתי יודע המון תאוריות ברמה מתקדמת, לכן אני שמח שהבעת את דעתך, אבל הקידוש שלך של הדינאמי
הוא מתייחס לאלמנטים שכבר לא משתמשים בהם באנליזה. הידעת שב BA מלמדים יותר היסטוריה תיאורתית מאשר דברים עכשוויים?
לכן, אקווה שתמשיך ל MA ותהנה מההרחבה שיציעו לך!
שי

אא26/8/2006

צחי, תאוריות הללו עתיקות והזויות. וואג'ינה? איבן מינן? בבקשה...
ההסבר הוא נוירופזיולוגי התמכרותי. אם כבר, אתה יכול לדבר על חסך באמוציות שממולאות בעזרת קניות

אוראור26/8/2006

להגיד מופרך מתוך בורות?. צחי,
נדמה לי שאתה מחזיק בתפיסה מסוימת, שאני מבין שהיא נוטה באופן ברור ובולט לכיוון הדינאמי.  עם זאת, והיות ובוודאי גם אתה יודע שלא מדובר באמיתות מוחלטות, אלא בתיאוריה, אחת מני רבות, המנסה להסביר תופעות בכלים השייכים לה - אין סיבה שכל מי שאיננו מקבל אותה יתויג כ"בור".  לא כל מי שמכיר - חייב להסכים.
"את בהלת הקניות אצל גברים ניתן לשייך בנקל לנטיות הומוסקסואליות".  ייתכן.  וייתכן שלא. כשבוחנים תיאוריה, צריך לבדוק לא רק האם היא מוצאת חן בעיני עצמה, אלא גם אם היא מאפשרת עבודה והשגת תועלת אצל מטופלים.  אני חש, ואתה מוזמן לתקן אותי אם אני טועה, שכשאתה "קורא להעמקה", אתה בעצם קורא להסטת הדיון אל השדה הפסיכואנליטי. לא?
אני לא סבור שיש צורך לבטל את הטיפול הדינאמי או האנאליטי ב"זבנג וגמרנו", אבל גם אין צורך לקדש אותו. איש איש ותפיסתו.  יש כל מיני גישות,  לא פחות מעמיקות, שהן בעלות ערך.
 
כל טוב,
אור

צחי כהןצחי כהן26/8/2006

תגובה. ברור לי כי הצגת אתיולוגיה או יותר מדוייק לנסח זאת- סיבתיות מדעית פסיכיאטרית. וזה מאוד מקובל, אולם על מנת להתייחס ברצינות לקושי של ה"בולימיה הקנייתית"- הייתי עושה סקירה מקיפה לגבי גישות שונות, מתוקף הגדרתך- סקירה כללית.
לגבי נושא הואגינה יש תאוריות מקובלות פשוט 7 שנים גורמות לזה- שמה לעשות שוכחים מאמר של אנליטיקאית שקישרה ואגינה עם נעל- והיא עוד הרחיבה על המיבנה הנפשי של אימילדה מרכוס- "חולת" הנעליים המפורסמת. ואגב להגיד מופרך מיתוך בורות וחוסר העמקה ממקם אותך באופן גס.
אגב בהלת הקניות אצל גברים ניתן לשייך, בנקל, בנטיות הומוסקסואליות מודחקות ולעשות על זה מחקר.
מעניין שלא התייחסת לדילמה היותר רלוונטית והיא "מצוקת הסובייקט" או "מחיקת הסובייקט" במאה ה-21. מעניין איך את רואה כן, בתור פסיכיאטרית?
אני לא מזלזל בגישה הפרמקולוגית ורואה בה חיונית ביותר בטיפול במיוחד לעוברים אנליזה עמוקה- זוהי רשת ביטחון מאוד מאוד רלוונטית, אולם לטעמי, כל דיון רפואי-טיפולי חייב לשלב שתי גישות פסיכיאטרית ודינאמית.
ואם הקושי עמוק- אז גישה דינאמית עמוקה ורשת תרופתית עמוקה. אבל, אי אפשר לבטל את הטיפול הדינאמי או האנליטי בזבנג וגמרנו.
שוב אינני מזלזל, אלא קורא להעמקה, לדיון מעמיק ולשילוב- לאור האפידמיולוגיה של כפייתיות הקניות.
בברכה,
צחי כהן
מה לעשות כולה BA
 
 

שלוםשלום26/8/2006

התייחסות. אני מביאה לתשומת לבך שטיפול תרופתי הינו אחת האופציות שעלו במאמר - לצד טיפול פסיכולוגי דינמי והתנהגותי קוגניטיבי. טיפול כזה נבדק במחקרים מבוקרים ונמצא כמקל משמעותית את מצבם הנפשי של מכורים לקניות. למרבה הצער- עדיין לא קיים "פתרון עמוק יעיל ומשכנע" להתמכרות לקניות.
המאמר הינו סקירה כללית על תופעת הקניות הכפיתיות . זהו לא מאמר אנליטי ולא מתיימר להיות.
הפרעה של קניות כפיתיות מופיעה בשכיחות גבוהה אצל נשים. אבל- גם גברים סובלים ממנה כך שלטעמי האישי לפחות אין כאן מקום ל"תיאוריות וגינליות" מופרכות.
 
 
                                                                                                                                                 בברכה,
                                                                                                                                            ד"ר ויץ שולה
 
 

צחי כהןצחי כהן26/8/2006

אני ממליץ לקרוא את הספר המעולה של אליזבת רודינסקו שבכלל שואל. סובייקטיביזם מול אובייקטיביזם? האם נעלם הסובייקט במאה ה 21. ותרופות מהסוג שהכותבת מונה SSRI הן הפיתרון העמוק? היעיל? המשכנע?
צחי כהן

צחי כהןצחי כהן26/8/2006

מאמר קצת מאכזב. חשבתי כי יהיה ניתוח עמוק לא רק DSMי של תופעת הקניות מהבטים אנליטיים כמו - חוויות טראומטיות אצל נשים שעברו התעללות מינית היוצרת  חוסר בשלות מינית כמו אחד המאמרים שקראתי על קניות כביטוי לצורך ילדותי אצל נשים להתעסקות יתר באיבר מינן (בלא מודע). או בכלל, קניות כתופעה פולשנית של המדיה, המתעצמת בתהליכי הגלובליזציה.
קצת יחסי אובייקט, קצת תיאוריה- משהו. מה הפרעה בקניות יתר היא רק הגדרה פסיכיאטרית פנומנולוגית, גרידא, בלי שום איזשהו ארגומנט אתיולוגי?
באחד המאמרים שקראתי לפני 7 שנים ציינה אנליטיקאית כי נשים קונות זוגות נעליים וארנקים כביטוי לעיסוק יתר בואגינה.
איפה זה?
צחי כהן