לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
הנקה ודיכאון אחרי לידה, האם יש קשר?הנקה ודיכאון אחרי לידה, האם יש קשר?

הנקה ודיכאון אחרי לידה, האם יש קשר?

מאמרים | 21/6/2005 | 23,260

האם ההנקה מגינה בפני דיכאון אחרי לידה, או שאולי ההנקה דווקא מהווה גורם סיכון לדיכאון? אם שסובלת מדיכאון אחרי לידה-האם כדאי לה להפסיק או להמשיך להיניק? שאלות שהועלו בפני... המשך

 

דיכאון אחרי לידה והנקה, האם יש קשר?

ד"ר ליאת הולר הררי

פסיכיאטרית מומחית, פסיכותרפיסטית ומדריכת הנקה

 

האם ההנקה מגינה בפני דיכאון אחרי לידה, או שאולי ההנקה דווקא מהווה גורם סיכון לדיכאון? אישה שסובלת מדיכאון אחרי לידה-האם כדאי לה להפסיק או להמשיך להיניק? שאלות שהועלו בפני לא פעם בעבודתי עם נשים אחרי לידה ובהרצאות שהעברתי.

מסתבר שהשאלה לגבי הקשר של הנקה לדיכאון אחרי לידה נשאלה כבר לפני שנים. נושא דיכאון אחרי לידה מוכר ברפואה שנים רבות, מאז ימי הפוקרטס. לפני מספר עשורים, הוגדר בספרות הרפואית מושג בשם" שיגעון ההנקה". הדעה שרווחה אז הייתה שההנקה קשורה להתפתחותו של דיכאון אחרי לידה. ההסבר שניתן היה שההורמונים הקשורים להנקה-מעוררים את התסמינים הדכאוניים. כיום, הופרכה השערה זו. יתר על כן, תפקיד השינויים ההורמונלים שאחרי הלידה בהתפתחות דיכאון כנראה נמוך בהרבה ממה שחשבו בעבר. מעבר לגורמים תורשתיים שמהווים גורם סיכון ברור לדיכאון אחרי לידה, במחקרים רבים נמצא משקל רב לגורמים סביבתיים, ללחצים בהם עומדת האם החדשה ולתמיכה שעומדת לרשותה.

 

האם הנקה מהווה גורם שמגן בפני דיכאון אחרי לידה?

שאלה מעניינת אחרת היא האם הנקה מהווה גורם שמגן בפני דיכאון אחרי לידה? כיום אין מחקרים שמאשרים באופן ברור השערה זו. ישנם מחקרים שמצאו קשר סטטיסטי בין אי הנקה לדיכאון אחרי לידה, אולם, מדובר בקשר סטטיסטי ולאו דווקא נסיבתי. הממצאים ברורים יותר כאשר בודקים את משך ההנקה בנשים שסבלו מדיכאון אחרי לידה, לעומת נשים בעלות מאפיינים דומים, שלא סבלו מדיכאון אחרי לידה. נמצא שאלה שסבלו מדיכאון אחרי לידה נטו להפסיק את ההנקה מוקדם יותר. זהו ממצא שעלה באופן מובהק סטטיסטית במקומות שונים בעולם. ניתן להסביר ממצא זה באופנים שונים, למשל, בכך שנשים בדיכאון מרגישות חוסר בטחון ולכן יתקשו להיניק, או יפסיקו כשיתקלו בקשיים, או שלנשים בדיכאון אחרי לידה לא יהיה את הכוח הדרוש לגייס משאבים ולמצוא מקורות תמיכה כאשר מופיעים קשיים בהנקה.


- פרסומת -

מממצאים שלה שתיארתי עונים לחלק מהשאלות בנושא ההנקה ודיכאון אחרי לידה. אולם, השאלה היותר רלוונטית, שבה נתקלתי אני ומטפלים אחרים בתחום בריאות הנפש היא - האם להמליץ לאישה הסובלת מ- baby blues - דכדוך אחרי לידה, או מדיכאון אחרי לידה להמשיך להיניק? השאלה מתחדדת עוד יותר כאשר האם חווה קשיים בהנקה או כאשר היא זקוקה לטיפול תרופתי נוגד דיכאון.

 

האם אם שסובלת מדיכאון אחרי לידה כדאי שתמשיך להיניק?

האם אם שסובלת מדיכאון אחרי לידה כדאי שתמשיך להיניק? אולי עול ההנקה יהווה גורם שידרדר את מצבה? אולי להפך, לאם שיש לה גורמי סיכון להתפתחות דיכאון חשוב יותר להיניק? ואותה אם, אם היא נתקלת בקשיים בהנקה, מה אז?

במחקרים השונים שבאים להשוות בין קבוצות נשים, וכך להסיק מסקנות לגבי הקשר בין הנקה ודיכאון אחרי לידה, אין התייחסות לחוויית ההנקה. כאשר באים לנתח ולהשוות בין קבוצות של נשים, צריך לזכור שההנקה היא חוויה אישית, ויכולה להיתפס באופן שונה אצל נשים שונות ובנסיבות שונות. כשההנקה מתנהלת היטב, היא יכולה להיות חוויה מעצימה, שמחזקת את הביטחון של האישה בגופה, וביכולת שלה לטפל בתינוק שלה. כשההנקה מתנהלת היטב, נוצר קשר אינטימי מיוחד במינו בין האם והתינוק. חוויה כזו של הנקה תהווה גורם שמחזק את האם ומקרין גם על תחומים אחרים שקשורים בקשר בינה לתינוק ולפעמים על חייה בכלל. לעיתים אצל אם כזו, שסובלת מדיכאון אחרי לידה, ההנקה מהווה נקודת אור כמעט יחידה באפלה של הערכה עצמית נמוכה (כחלק מדיכאון) רגשות אשמה ובושה על הקושי שלה לתפקד כאם, רגשות ומחשבות שאופייניים כל כך לנשים הסובלות מדכדוך אחרי לידה או מדיכאון אחרי לידה.

לעומת זאת, לא פעם התחלת ההנקה רצופה בקשיים. נשים שחוות קשיים רבים במהלך ההנקה, סובלות מכאבים ותסכול ויזדהו עם ההנחה הראשונה-שההנקה קשורה לדיכאון. הסבל הוא פיזי וגם נפשי. הסבל יכול להוביל לרגשות של אכזבה של האם מעצמה, רגשות אשם ולפעמים גם בושה עם מחשבות כמו "אני אימא לא טובה, למה אחרות מצליחות ואני לא, נכשלתי כבר בהתחלה בתפקיד הראשון שלי בתור אימא..."ועוד ועוד. הכאבים והחוויה הקשה של ההנקה יכולים לעורר חרדה מקדימה (anticipatory anxiety) , לפני ההנקה שממשמשת ובאה, פחד למראה התינוק שמתעורר, ורתיעה בזמן שהתינוק מנסה להתחבר לשד האם. למותר לציין, שלפחות באופן זמני, התנהלות כזו מחבלת בקשר בין האם לתינוק. הדרך הטובה ביותר היא כמובן למנוע התפתחות מעגל שלילי שכזה, על ידי מתן הדרכה ועזרה מתאימה לאם שרוצה להיניק. (נושא בפני עצמו שלא אדון בו כאן). כאשר האם נכנסה למעגל הקסמים הזה, כאן המקום לבדיקה רגישה של הכוחות שעומדים לרשותה כדי למצוא יחד אתה מה ההחלטה שנכונה לה. אם שסובלת מצרוף של קשיים פיזיים ונפשיים בהנקה-כאבים, חרדה מקדימה לפני ההנקה, תחושת תסכול שמתעצמת והולכת ותחושת חוסר ערך עצמי שרק מתחזקת, ובנוסף הכוחות שעומדים לרשותה דלים כי היא סובלת מדכדוך או דיכאון-זקוקה לתמיכה בהחלטה להפסיק את ההנקה.

השורה התחתונה היא, שכאשר אם סובלת מדכדוך אחרי לידה (baby blues) או דיכאון אחרי לידה והיא ובן זוגה עומדים בפני ההחלטה האם תמשיך או תפסיק את ההנקה ההחלטה אינה מובנת מאליה. לכל אם יש את הסיפור האישי שלה וישנם גורמים רבים, שיש להביא בחשבון לפני קבלת החלטה. כאשר מופנית אלינו שאלה כזו על ידי אם הסובלת מבעיות רגשיות אחרי לידה, גם כאשר שוקלים טיפול תרופתי, יש להביא בחשבון את העדפת האם, חווית ההנקה שלה והשפעתה על הקשר שלה עם התינוק, מצבה הנפשי,הכוחות שלה והמשאבים שעומדים לרשותה. לגבי הטיפול התרופתי, ישנם כמובן שיקולים נוספים, וזהו נושא למאמר נפרד.

 

מקורות:

Galler JR, Harrison RH, Biggs MA, Ramsey F, Forde V. J Dev Behav Pediatr. 1999 Apr;20(2):80-7. Maternal moods predict breastfeeding in Barbados.

Henderson JJ, Evans SF, Straton JA, Priest SR, Hagan R. Birth. 2003 Sep;30(3):175-180. Impact of Postnatal Depression on Breastfeeding Duration.

Taj R, Sikander KS. J Pak Med Assoc 2003 Jan;53(1):8-11. Effects of maternal depression on breast-feeding.

Warner R, Appleby L, Faraghar B. British journal of psychiatry 1996,168,607-611. Demographic and obstetric risk factors for postnatal psychiatric morbidity.

 

 

 

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: דיכאון אחרי לידה
ינון שמשינס
ינון שמשינס
פסיכולוג
עובד סוציאלי
חיפה והכרמל
עדי בר דוד
עדי בר דוד
עובדת סוציאלית
עפולה והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), פרדס חנה והסביבה
יעל משה שקד
יעל משה שקד
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
יעל הלוי
יעל הלוי
מטפלת בהבעה ויצירה
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
אולי זמיר דוידוביץ
אולי זמיר דוידוביץ
עובדת סוציאלית
אונליין (טיפול מרחוק), אשקלון והסביבה, קרית גת והסביבה
רעיה ויסבאום
רעיה ויסבאום
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

ענר לענר ל18/11/2010

מה עובר לתינוק?. לפי מה שאני זוכרת, אמרו לי לגבי הכדורים שנתנו לי שזה בסדר להניק איתם. (ציפרלקס, מכונה גם ציפרמיל)

ענר לענר ל18/11/2010

הנקה כנקודת אור בדכאון. התחברתי למשפט 'לעיתים אצל אם כזו, שסובלת מדיכאון אחרי לידה, ההנקה מהווה נקודת אור כמעט יחידה באפלה של הערכה עצמית נמוכה (כחלק מדיכאון) רגשות אשמה ובושה על הקושי שלה לתפקד כאם, רגשות ומחשבות שאופייניים כל כך לנשים הסובלות מדכדוך אחרי לידה או מדיכאון אחרי לידה. ' (פסקה 3)
אני זוכרת שבתקופה הקשה של הדכאון שלי אמרתי שכל מה שאני רוצה זה לישון ולהניק...
ב'ה התאוששתי והמשכתי להניק עד שהבחור היה בן שנה ו- 3.

שירהשירה20/11/2005

דיכאון אחרי לידה [ל"ת]. ד'ר ליאת הולר הררי שלום,
אני סטודנטית לתואר שני בבן גוריון ועבודת התזה שלי עוסקת בנושא דיכאון אחרי לידה,
לאחר בדיקה מקיפה גיליתי שלא קיימת בנגב מרפאה שמיועדת לעזור לנשים החוות דיכאון אחרי לידה ושקיים קושי ליצור קשר עם אותה האוכלוסיה ובטח לשם צירופה למחקר אקדמי.
איני יודעת אם זה הפורום המתאים לפנות אליך אך אני אשמח אם תוכלי לכוון אותי למקום שמרכז את המידע אודות נשים עם דיכאון אחרי לידה.
בתודה מראש,
ישראלי טדגי שירה

ד"ר ליאת הולר הרריד"ר ליאת הולר הררי5/7/2005

דיכאון אחרי לידה והתינוק. שלום אילת, אני שמחה ששאלת שאלה זו.
יש הרבה מיתוסים שקשורים להנקה, ונראה לי שזה אחד מהם.  אין הוכחה מדעית למשהו כזה.
צריך לזכור, שבכל מקרה התינוק בהחלט נחשף ומושפע מהדיכאון של אימו, יונק או לא (ולרוב הוא לא). למעשה, רוב המחקרים נעשו על תינוקות שלא יונקים. נמצא שתינוקות לאמהות בדיכאון מג'ורי סבלו מהפרעה בהתפתחותם בכל המישורים, כולל הפרעה בהתקשורת לאם.  בקיצור נמרץ- לפי וויניקוט, התינוק זקוק להתפתחותו הרגשית לפגוש את ההשתקפות שלו בעיני האם. רבות נכתב על מה שקורה כאשר התינוק, במקום לפגוש שם את עצמו פוגש אם בדיכאון. גם קוהוט דיבר על הניצוץ שבעיני האם-ניצוץ שחסר אצל אם בדיכאון.
לדעתי, כשמתייחסים לנושא ההנקה, התינוק יושפע ממה שההנקה היא בשביל האם. אם ההנקה היא חויה מאולצת, משהו שהאם מרגישה שנכפה עליה, גורפ כאב-כפי שכתבתי במאמר-הוא לא יפגוש מה שהוא צריך לפגוש במבטה של אימו, ועלול לחוות דחיה. אבל, במצב כזה אמהות פשוט יפסיקו להיניק, במיוחד אם הן בדיכאון, והכוחות העומדים לרשותן מועטים.
לעומת זאת, אם ההנקה מתנהלת היטב, והאם , למרות הדיכאון חווה את הדקות או השעות של ההנקה כחוויה חיובית, חוויה שמקרבת בינה ובין התינוק, זה מה שיעבור לתינוק-והתינוק יצא נשכר. לכך התכוונתי כשדיברתי על 'אי של טוב' בתוך הדיכאון-גם לאם, וכמובן לתינוק.

אילתאילת5/7/2005

ומה עם התינוק. מה קורנ עם התינוק? האם בהנקה מועברים אליו הורמונים או תוצרים הקשורים לדיכאון?

ד"ר ליאת הולר הרריד"ר ליאת הולר הררי26/6/2005

לדליה. קראתי מעט מאמרים על חסר באומגה 3, ונסיונות לטיפול בדיכאון באומגה 3. נראה לי ששוה להמשיך לבדוק את הנושא. זה בפרוש לא טיפול שהוכח כיעיל, אך אולי שווה לתת תוסף מזון לאם שבדיכאון.
 

ד"ר ליאת הולר הרריד"ר ליאת הולר הררי26/6/2005

שלום יערה, מחשבות נוספות בהמשך לתגובתך-. זו באמת הנקודה העיקרית-ההנקה כחוויה סוביקטיבית. להפתעתי אין הרבה (אם בכלל) התייחסות לאספקטים הפסיכולוגים של ההנקה ולפעמים נראה שאנשי מקצוע בתחום בריאות האשה מתעלמים מאספקט זה. אני חושבת שהמקום שלנו כמטפלים הוא כמו תמיד, גם במקרים כאלה, להיות קשובים לאישה ולרצונה האמיתי. מעניין אם מטפלים נוספים יכולים לספר מנסיונם בתחום.
בקשר לתאור שלך לגבי אמהות לתינוקות שיונקים כל שעה שעתיים ומדרדרות לעייפות ותחושת דיכאון-כאן נכנס נושא נוסף, של תמיכה והדרכה נאותה לאם שמנסה להיניק. לפעמים תינוקות ירצו לינוק כל שעתיים, אבל יפתחו מרווחים גדולים יותר בשעות מסויימות של היממה. זה יקרה כאשר ההנקה מתנהלת כמו שצריך. לפעמים, ההנקה לא מתנהלת כמו שצריך-התינוק לא תופש טוב את השד, ולא מצליח לקבל מה שהוא צריך. אז יש תאורים קשים של תינוקות ש'צמודים לציצי' כמעט 24 שעות, מה שכמובן מוביל לתשישות. מצבים כאלה אפשר היה למנוע אם כל יולדת היתה מקבלת הדרכה מתאימה להנקה. יש מקומות בעולם שלא משחררים אישה מבי'ח עד שלא רואים שהתינוק יונק היטב. לדעתי הדרכה מתאימה להנקה צריכה היתה להיות כלולה בסל השרותים של קופ'ח.
ובקשר לתלות של התינוק באימו-היא קיימת בכל מקרה, אבל נכון-אצל אם מיניקה החופש מוגבל יותר. מצאתי שיש נשים שמאוד קשה להן עם התלות הזו, במיחד כאשר הן מיניקות, ואחרות נכנסות בקלות לשלב הסימביוטי, צוללות פנימה ומרגישות תחושת שלמות למרות התלות החזקה. זו עוד נקודה שצריך להביא בחשבון כשמנסים להמליץ לאשה להמשיך או להפסיק להיניק.
עד כאן,
הייתי יכולה עוד להמשיך,
ד'ר ליאת הולר הררי
פסיכיאטרית, פסיכותרפיסטית ומדריכת הנקה

יערהיערה26/6/2005

מחשבות בעקבות המאמר [ל"ת]. שמחתי לפגוש את המאמר. בתקופה האחרונה ( כאם טריה) אני נחשפת לתופעה מתחזקת והולכת של המלצות חמות על גבול הכפיה של אמהות להניק ולהניק בכל מחיר.  כבר מבית החולים 'מופגזת' היולדת בהנחיות ובהסברים ארוכים על חשיבות ההנקה והכרחיותה לצד ההוראה להניק בכל עת שהתינוק מבקש זאת. כך שלא מעט אמהות מוצאות את עצמן בחודשים הראשונים מניקות כל חצי שעה ,שלושת רבעי שעה גם בלילה (לתינוקות שלא רוצים מוצץ או סתם קצת לא מרגישים טוב) אך הלחץ החברתי אינו מאפשר להן לשקול באופן ריאלי הפסקה של הנקה. כמי שנמצאת בסביבה של אמהות צעירות רבות ונחשפת לקשיים הרבים הלא מדוברים של ההנקה (מלבד הפצעים הדלקות שעות השינה הדלילות ). לא פעם תינוקות יונקים מסרבים לשתות מבקבוק גם חלב שאוב, או אמהות לא מצליחות לשאוב חלב. מצב זה יוצר תלות מלאה של התינוק באם ללא אפשרות של האם להעזר באב או באמה , וללא אפשרות להתרחק מהתינוק ליותר משעה שעתיים. מהמעט שראיתי וכמובן שלא מדובר במחקר אימפרי אלא רק מהתרשמות , אמהות שתינוקן יונק באופן תכוף (בטווחים של פחות משעתיים) ומסרב לשתות מבקבוק חלב שאוב- נלכדות במלכודת שמתדרדרת לעייפות כרונית ותחושות דיכאוניות גם עם לא דיכאון קליני מאובחן. שמחתי למצוא במאמר התייחסות לחוויה הסובייקיבית של האם כמניקה, ולהבדלים בין אמהות שונות בחוויה זו מעבר לשאלת ההנקה עבור התינוק, נראה לי חשוב להמשיך ולחקור כיוון זה של ההנקה כחוויה סובייקטיבית דיפרנציאלית ולא כ'הנקה'

דליה יחזקאלדליה יחזקאל25/6/2005

מאמר קצר ומעניין בנושא ההנקה, אך מה דעתך לגבי חסר באומגה 3 ?. בספרו של דיויד סרבאן-שרייבר ''בלי פרויד ובלי פרוזאק'' הוא כותב שחסר באומגה 3 נמצא אצל אמהות עם דיכאון אחר לידה.
אשמח אם תוכלי להביע את הייחסותך לכך.