לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
העולם בתוך טיפה שקופה: כתיבת הייקו כתורם לשלומות (wellbeing)העולם בתוך טיפה שקופה: כתיבת הייקו כתורם לשלומות (wellbeing)

העולם בתוך טיפה שקופה: כתיבת הייקו כתורם לשלומות (wellbeing)

מאמרים | 18/12/2022 | 2,988

באמצעות הצעות יישום ודוגמאות, מוצע השילוב של הייקו, שיר יפני בן שלוש שורות, בכתיבת שירה כתרפיה. בפרט, בשל זיקתו המתוארת למרכיבי השלומות (Wellbeing). המשך

 

העולם בתוך טיפה שקופה: כתיבת הייקו כתורם לשלומות (wellbeing)

מאת דליה לורנץ

 

מתוך "סל הכלים" של השירתרפיה היצירתית האינטראקטיבית (CIPT)1.

 

העולם גדול ופלאי, האם יוכל להשתקף, בחלקו, בטיפה אחת קטנה? האם בשלוש שורות קצרות יכול אדם להביע משהו עמוק מעבר למילים? האם יתכן ויש בתהליך כתיבת שיר מתומצת שכזה (כגון "הייקו") משום תרפיה ואף השפעה חיובית על שלומות גוף ונפש? הדימוי של "טיפה" מתייחס למשהו קטן וצנוע. לרסיס, לנטף שקוף ומשקף שאוצר בתוכו תמצית חיים.

ההייקו (Haiku) הוא שיר יפני עתיק יומין. הוא השיר הקצר ביותר בעולם: בן שלוש שורות בלבד! הקסם שבו שרוי במילים וה"אוויר" שביניהן, מה שמאפשר למאזין או לקורא להנות מהשלמת החסר באמצעות פרשנותו האישית. הנה דוגמא ל"הייקו" מפרי עטו של המשורר היפני באשו ובו במלים ספורות הוא מתמצת "טיפת עולם" - רגע חולף ומיוחד של להקת אווזים באפלה:

אפל החוף –

צווחת אווזי הבר

תלבין, תחלוף

(באשו)

האם ניתן להיעזר בהייקו ובתכונותיו הייחודיות בצורה מכוונת גם בסדנה לכתיבה יצירתית מיטיבה? אם כן, מהו האופן הנכון לעשות זאת?האם ניתן לשלב כתיבת הייקו בטיפול פסיכולוגי וחינוכי?

כתיבת הייקו לשלומות

 

פתח דבר

מאמר זה עוסק בשימוש בכתיבת "הייקו לשלומות" - הייקו מודרני מוכוון שלומותWellbeing) ) -כתוסף יצירתי בתהליך הטיפולי. כתיבה מסוג זה נשענת על ההייקו היפני המסורתי, כולל השפעת הזן-בודהיזם עליו, ועל כתיבה יצירתית מיטיבה (Expressive Writing Therapy). זוהי כתיבה המאפשרת קתרזיס, מקנה תובנות, משפרת תקשורת אישית ובין אישית ומעצימה את הכותב. בין הסוגים הרבים של הכתיבה המיטיבה נמצאת גם כתיבת שירה. כתיבת שיר בנוסח ההייקו מציעה רגע מזוקק של בוננות (מדיטציה) שלווה והנאה אסתטית לטיפוח רווחה אישית ואיזון נפשי.


- פרסומת -

מטרת המאמר היא להנגיש את השימוש בכתיבת "הייקו לשלומות" למטפלים המוצאים עניין בדרכים יצירתיות ופתוחים להתנסות בה. יש לציין שהשימוש בכתיבה מסוג זה הוא תוסף יצירתי בלבד אשר מתאים להרבה תהליכים טיפוליים וישים למגוון אסכולות של מטפלים. במאמר נבחנת השפעת הזן בודהיזם על שירת ההייקו, מהות שירת ההייקו והאם יש בה מרכיבי מרפא. כמו כן מוצגות איכויות הכתיבה היצירתית בזיקה לשירה ולדגם ה-CIPT כולל דוגמאות הייקו הלכה למעשה מסדנאות CIPT ומטיפול יחידני.

 

שירת הייקו

ההייקו היפני המסורתי כפוף לחוקים נוקשים הן במבנה ומספר הברות והן בתוכן. שיר ההייקו נחלק לשלוש שורות: בשורה הראשונה 5 הברות, בשורה השניה 7 הברות ובשלישית 5 הברות. 17 ההברות מאפשרות צמצום והרחבה: המילים והרווח שביניהן תורמים למשמעות. לעומתו, קיים גם "הייקו מודרני" שאף שהוא שומר על מסגרת בת שלוש שורות ומתמקד ברגע אחד קצר בזמן, רגע של הארה, הוא פתוח וגמיש יותר, במיוחד אם אינו מוגבל בהברות ונושאים. בשל היותו קצר וממוקד, הייקו מודרני מתאים היטב לשורות הקצוצות המאפיינות תהליך כתיבה יצירתית מיטיבה על פי מודל CIPT ומתקבל הייקו מודרני מוכוון שלומות. אף על פי שהכתיבה מייצגת תמצית של צמצום, היא מעוררת זרם מחשבות ורגשות, פותחת עוד ערוץ לתקשורת מקרבת בין הכותב למאזיניו, ומשתלבת היטב בסדנאות שירתרפיה CIPT. להלן דוגמאות של הייקו מסורתי, הייקו מודרני ושתים של הייקו מוכוון שלומות (נכתבו בסדנאות שירתרפיה יצירתית2):

הייקו מסורתי: 

אגל טל מושלם

על עלה עץ האדר              

ממתין לנשור (באשו)                      

הייקו מודרני:

מאוורר חשמלי

כנפיו גדולות

עתה נח (ימאגושי)

הייקו לשלומות (1):

טלפון אדום

דומם על שולחני

העולם נדם (מבוגר בסדנת CIPT)

הייקו לשלומות (2):

אבא, אתה בא?

אני אוהבת אותך

אך לא מחכה (ילדה בסדנת CIPT)

כתיבת "הייקו לשלומות" הינה פשוטה, מהנה ושווה (כמעט) לכל נפש. השימוש בה יכול להיות כתוסף עזר לתהליך התרפויטי המקצועי בגישות מגוונות ובאוכלוסיות שונות, ליחידים – ולקבוצות.

עולם שלם מתומצת משתקף בטיפה של שיר

אציין כעובדת רקע, שלצד שירי ההייקו הקצרים נמצא גם ה"רנקו" שקדם להם, אשר קיים כבר למעלה מאלף שנים. הרנקו הוא שיר-שרשרת המתחיל בחוליה שירית במבנה הייקו וממשיך במבנים קצרים יותר - שיר בהמשכים שכותבת קבוצת אנשים בפעילות חברתית משעשעת. כתיבת שירים מסוג זה היתה מקובלת בקרב אנשים משכילים בני משפחת המלוכה, פילוסופים, משוררים, מסטרים של זן ועוד. האחד מתחיל בהייקו בן 5-7-5 הברות והשני ממשיך "מענה" בן שתי שורות של 7 הברות (7-7). השלישי ממשיך שוב בהייקו בן 5-7-5 וכן הלאה. פעילות כתיבה זו היא סוג של מדיטציה.

 

זן-בודהיזם ושירת הייקו

הזן-בודהיזם היא גישה פילוסופית המתמקדת ב"כאן ועכשיו" ובהעדר העצמי. מקורה בזרמים רוחניים של מזרח אסיה בהקשר רוחני, אסתטי, ואמנותי. זו גישה מיוחדת לחיים המציעה שיטת הגשמה אישית עם חשיפת הטבע העצמי האמיתי ובהכרה באי הידיעה של העולם. פירוש המילה "זן" הוא מדיטציה עם משהו – נשימה, אוביקט חיצוני, פעולה מסוימת וכד' (רז, 2006). אתאר את הגישה בקווים כלליים: על פי הזן-בודהיזם מוטל על כל אדם להטיל ספק בהכל. ישנה אי-נחת בחייו של האדם (סבל, פחד, חולי ומוות), והסבל נובע מן הפער שבין המציאות כפי שהיא ובין המציאות המצטירת בתודעתנו: המציאות כפי שהיא משתנה כל הזמן כשכל מרכיביה נמצאים ביחסי גומלין מתמידים. כלומר, אין משהו קבוע, לא ביחס למציאות ולא ביחס לעצמי. לנו יש אמונות מתעתעות לגבי קביעות ורק ראייה נכוחה של ההשתנות המתמדת והתבוננות בה, כזו שמתקבלת מהטלת ספק – יכולות להביא לנו מזור. המדיטציה היא, איפוא, ההתבוננות היומיומית בהשתנות ואפשר באמצעות ההתנסות בה להגיע ל"הארה": לנקודת מבט נכונה. כנאמר, כל רגע נתון הוא ראשון ואחרון. מאז ראשיתה, אומר הופמן (1980) בספרו "לאן נעלמו הקולות" משקפת שירת ההייקו של יפן את רוחו של הזן-בודהיזם.


- פרסומת -

ההייקו היפני הוא שיר קצרצר העוסק בדרך כלל ברגע ההווה: רגע, שהמשורר מתבונן בו ומתאר אותו במילים פשוטות ומעטות. בדרך כלל מוזכרת בו עונת השנה שבה נכתב. שיר ההייקו מדגיש את המשתנה והחולף ומבטא הכרה בקיומו הארעי של האדם בעולם. אפשר להתעצב על הרגע החולף – אך אפשר גם לשכך את העצב לנוכח ההתחדשות המתמדת. בהייקו נטועה תפיסת העולם של הזן-בודהיזם והעיסוק בו מהווה תרגיל מדיטציה של התוודעות שלווה לעולם: תרגול מודעת קשובה המתעלה על הזמן.

"משורר ההייקו מתבונן במה שאחרים רק רואים..." אומר הופמן (1985) "מי מאתנו היה נעצר ולו גם לרגע קט, להעיף מבט במה שרואה המשורר פוקיאו באותו שבריר שנייה?":

עגלת השעורים

מתמהמהת רגע ויוצאת

בסוף בעקבות הסוס...

תמרי (1993) מציין שלא משנה על איזו חוויה כותבים – העיקר שהיא תעורר בנו תפיסה עמוקה יותר מהנראה לעין. שירת ההייקו הקלאסית מתארת חווית משורר מול טבע ונוף. לעומתה, שירת ההייקו המודרנית מתארת חוויות מחיי היומיום המתרחשות בכפר ובעיר וקשורות בכל דבר. שירי הייקו מודרניים נולדים בבתים ולא רק בטבע.

להלן מספר דוגמאות של הייקו מסורתי שנכתבו על ידי המשורר באשו (1697 – 1644). מאוצ'ו באשו היפני, בן המאה ה – 17, היה פילוסוף, נזיר, משורר ואיש מסעות. הוא קנה לו שם עולם בזכות שירי ההייקו שכתב, שיכולים לגעת גם ללבו של אדם בן ימינו. הוא נחשב למי שרומם את סוגת ההייקו לדרגות העליונות ביותר.

המשורר מתאר רגע לפי הזריחה שבו צווחות צפור הפסיון כה רמות עד שנדמה שבגינן פרחי הדובדבן העדינים נושרים (דוגמא 1) ורגע עם בריכה דוממת וצפרדע חיה וקופצנית כשצליל המים מקשר ביניהם (דוגמא 2). שתי דוגמאות נוספות משקפות את רחשי הליל (דוגמא 3) ואת הקיץ (דוגמא 4). השירים התמציתיים הללו מראים את סוג הצמצום לעומת רוחב היריעה של רגשות, תחושות ומחשבות הנוגעות ללב.

דוגמא 1:

עם שחר

קולות הפסיון תולשים

את פרחי הדובדבן

דוגמא 2:

בריכה עתיקה

צפרדע קופצת פנימה

צליל מים

דוגמא 3:

חרש בלילה

קודחת באור הירח                         

תולעת בערמון

דוגמא 4:

עשבי קיץ

זה כל מה שנשאר

מחלומות הגיבורים

 

הכוח המרפא שבהייקו

אחד התחומים שנוכחותו של הזן בולטת בו הוא עולם הפסיכולוגיה ועולם הפסיכותרפיה המערבית בת ימינו - מהפסיכואנליזה ועד סוגים מגוונים בטיפול נפשי פרטני, קבוצתי, ניהולי או ארגוני (רז, 2006). מה שהתחיל כתנועה רוחנית בסין וביפן מתקיים היום בעולם הרוחני והגשמי בתחומים שונים ועד לשימוש באינטרנט. כפי שאומר רז: "שירה – ולו אף המאולתרת, מתייחסת לתופעות שאינן נולדות ואינן כלות... כל דבר הוא שלם. שום דבר לא נשלם. שום דבר לא חסר". שירת הייקו מושפעת מהזן וכתיבתה מעלה מן הלב דברים רבים; לכן עולה השאלה, האם ההייקו עשוי לסייע בתרפיה וכיצד הנקיון, המינימליזם, הטבעיות והפשטות המתוחכמת של השיר תורמים לכך? האם לכתיבת שירי הייקו מאפיינים תרפויטיים דומים לאילו שבזן? חוקרים רבים בחנו את ההשפעה שיש לשירי הייקו על אוכלוסיות שונות ועל קידום מיטיבות על סוגיה.

סטיבנסון ורוזן (Stephenson and Rosen, 2015) חקרו את ההשפעות המיטיבות של כתיבת שירי ההייקו על 98 סטודנטים לפסיכולוגיה שהתבקשו לכתוב במשך 3 ימים עשרים דקות כל יום. לסיום התבקשו למלא שאלון דיווח עצמי המודד אושר, סיפוק בחיים, למידה רוחנית יצירתית, דכאון, חרדה ומזהה מאפייני חולי ובריאות. לאחר שלושה שבועות מילאו שוב את אותם שאלונים. מחקרם מצא שכתיבת הייקו מעלה את רמת היצירתיות, מובילה לרגישות ולהכלה ומעניקה תחושת חוסן נפשי וגופני.


- פרסומת -

השפעת כתיבת הייקו נבדקה גם ביחס לחיילים אוסטרליים פצועים או פגועים גופנית ונפשית במשך שרותם הצבאי ולאחר מכן – בזמן ששהו להחלמתם במרכז לאמנותרפיה (2021Bullock, ). מטרת המחקר הייתה לסייע בהחלמה ולהגביר חוסן נפשי, וגם לסייע לצוות הטיפולי בזיהוי אפשרויות טיפוליות שנמצאות מעבר לידוע להם. במחקר נמצא שהחיילים אכן חשו בהקלה, ואנשי הטיפול ציינו שהרחיבו את המידע הטיפולי על המשתתפים.

Sabater (2021) הדגישה את ערכה התרבותי של כתיבת הייקו, התייחסה להיותה קתרטית ותיארה אותה ככלי פסיכולוגי מעולה שיש בו אסתטיקה ועונג. בתיאורה, המוח הוא מעין מוזיאון אינסופי עם גלריות מלאות תמונות מודחקות, שכתיבת ההייקו משמשת להם מוצא. Epstein (2019), שהוא פסיכולוג, סופר ופרופסור באוניברסיטת הרוורד, טען שכתיבת הייקו היא התרופה החופשית הטובה בעולם ויש בה ריפוי עצמי. מעבר לכך להייקו יש תרומה להיבטים קוגניטיביים וקשביים: החוקרים) Atsuchi 2012), Trembly )2020) ו Nguyen-(2019), מצאו שכתיבת הייקו מסייעת אפילו בלימוד אנגלית כשפה שנייה.

כדי לרדת לשורשי הקשר התרפויטי שבין כתיבת הייקו מודרני משחרר לבין כתיבה ב"שורות קצוצות" - כדוגמת כתיבה יצירתית ספונטנית המיושמת בסדנת CIPT - מובאת להלן סקירה קצרה על טיבה של הכתיבהתרפיה, ובפרט איכויותיה של כתיבת שירהתרפיה ככלי טיפולי להעצמת גופנפש.

 

כתיבה יצירתית לבריאות ולהתפתחות מיטביים: כתיבת שירה, שירתרפיה יצירתית

ה"כתיבה תרפיה" היא דרך המשתמשת ביכולת ההבעה בכתב למטרות בריאות והתפתחות אישית. שרשיה נטועים ב"אמנותרפיה" שבה היוצר, עצם היצירה והתהליכים הנלווים הם המשמעותיים ולא התוצר כעומד לבחינה ולשיפוט אמנותי בפני עצמו. זו צורת התערבות קלה ונגישה המתאימה למגוון טיפולים יחידניים וקבוצתיים ולמגוון גילאים ( (Adams 2014 ,Pennebaker 1998ומספקת שחרור רגשי וגיבוש כאוס פנימי למילים. ניתן לומר שבאמצעותה מתאפשרים חיזוק שליטה עצמית, התבוננות בחיים ממרחק בהיבט נוסף, מודעות ותקשורת - מאפיינים שכולם מעצימים את הכותב. חוקרים רבים הסכימו על יעילותה וכוחה של "כתיבה תרפיה": Mazza (2017) ציין שזו דרך טבעית לביטוי כבני אנוש, Bolton (2011) טען שהבעת רגשות מתחברת למרפא לגוף ולנפש, Wright& Chang (2001) התייחסו לכך שהכתיבה מאפשרת לבטא בדרך אחרת מה שקשה לבטא בדבור - "לא צריך הגיון לדבר אל נייר: הוא לא מפריע, לא עונה". Golden (2000) הדגיש את הריחוק שנוצר באמצעות המילים הכתובות, ריחוק שמאפשר זווית ראייה נוספת.

חוקרים נוספים הרחיבו: Murray (2002) תיאר את ההשפעה החיובית של הכתיבה על המערכת החיסונית ושיפור בטפול בפוסטראומה, דכאון, חרדה, אובדן וכד' (בעקבות הדגם של Pennebaker ומחקריו). Croom (2014) עמד על חשיבות הזרימה של הכתיבה ועל ההנאה מהתהליך עצמו. Tartakovsky (2015) הדגישה ש"הכתיבה תרפיה" מתאימה רק למי שמתאים לו לכתוב, ושמשמעותי מכל הוא התהליך הטיפולי. Ihanus (2020) ציינה את ההשפעה ארוכת הטווח של הכתיבה המשתלבת בטיפול קליני והתפתחותי.

ככלל, כתיבת שירה כתרפיה היא תחום מצמצם מילים. שירה, גם מחוץ לעולם הטיפולי, היא התפרצות מילולית ריתמית של אש פנימית העולה מן הלא מודע, כזו שלובשת דימויים ומדברת בצליל ובמשמעות. כתיבת שיר כתרפיה היא ככל "כתיבהתרפיה" – מאפשרת קתרזיס, שליטה, מודעות עם הנאה, מה שתורם להעצמת הכותב. Tartakovsky (2015) אמרה שלכתוב שיר זה להיות חי כי המשורר, בהביעו אמת אנושית ואוניברסלית המעוררת אמפתיה, שם לב לכל דבר: מלבו של הפרח עד לב האדם. במילים אחרות, ניתן לומר שהשירתרפיה מחברת את המטופלים לחִיּוּת שבהם.

"שירתרפיה יצירתית אינטראקטיבית" (CIPT) מציגה דגם לכתיבת שירה לעבודה קבוצתית. זהו כלי מובנה, קל ליישום ומהנה. בשונה מכתיבה תרפיה מסוג אחר, הכתיבה כאן היא קצרה מאד, ספונטאנית ואסוציאטיבית ומתחברת למקצבים הטבעיים של הנשימה ופעילות הלב. משך הזמן הקצר של הכתיבה וההגבלה על כתיבה "בשורות קצוצות" מביאים עמם מן הפנים אל החוץ זרם של רגשות, תחושות ומחשבות לא מבוקרים המתורגמים לתמונות (מטאפורות, דימויים) קצביים ומקוריים. חשוב לציין שהכותבים זקוקים למסגרת של בטחון נוסף למסגרת זמן הכתיבה ול"שקט". לפיכך, ניתנת "מילת מפתח", ללא דוגמה, ללא הסבר, ללא הכוונה. הבחירה היא במילה המעוררת אסוציאציות רבות ומגוונות. למשל:


- פרסומת -

  • "חוט" – חוט חיים, חוט תפירה, חוט תקווה, חוט קשר וחוט קצר, ואף חוט תלייה...
  • "ענן" – חבר, מגן, מטייל, שט, מאיים, מעביר וכד'...
  • "זכוכית" – שבירה, חזקה, סדוקה, אטומה, שקופה וכד'...

דוגמאות לשירים מסדנת CIPT:

חוט: 

כמו בובת חוטים

משכת חוט ועוד חוט

עד שאותי הרסת

את הבובה שהיתה לך

שברת, פשוט השלכת

זכוכית:​​​​​​​

שבר זכוכית פוצע אצבע

העוברת בביטחון

על פני רסיס טל

על פני עלה קטנטן

בהמשך, מתקיים תהליך השיתוף ולאחריו מתן משוב לא שיפוטי על-פי כללים ברורים: נותן המשוב יכול להתייחס ל"אהבתי" "מצא חן בעיניי" בשיר ששמע ולא להעביר בקורת. לאחר מכן, המטפלת מסכמת את התהליך ואת התובנות שבו, ומחזקת בכך את הייחודיות והאוניברסליות של הכותבים עם העצמת היכולת ליצור ולהצליח (לורנץ 2000).

בין נושאי הכתיבה המגוונים בסדנת ה- CIPT נמצאת גם כתיבת הייקו. כמובן שכאן נדרש הסבר לכותב-מטופל עם דוגמא להייקו מסורתי (או מודרני) וכלליו. כתיבה זו מהודקת עוד יותר מכתיבה "בשורות קצוצות", אך למרבה הפלא היא יצירתית, מאפשרת להביע הרבה וגורמת הנאה בעצם הכתיבה של שלוש שורות. בהרבה מקרים, הכתיבה הזו משעשעת, בגלל ספירת ההברות שמעניקה מסגרת נוספת. למשל:

קורונה רעה

כתר מלכות הרשע

פחד אלוהים

דגם ה-CIPT הומצא ופותח על ידי כותבת מאמר זה. זהו דגם מובנה לעבודה קבוצתית למטרות העצמה, בעיקר במסגרות חינוכיות וקהילתיות. הוא ערוך לעשרה מפגשים בני שעה עד שעה וחצי. כל מפגש מחולק לשלבים:

  1. כתיבה ספונטנית עם תשומת לב לנשימה ופעימות הלב לאור נושא נתון במשך כ-10 דקות.
  2. קריאה במליאה, קבלת משוב בקבוצה ונתינת משוב.
  3. בנוסף, כל אחד מנהל ספר פרטי (שלו אנחנו נוהגים לקרוא - "משלי") וכמו כן יוצא לאור "עיתון" שבו מתפרסמים השירים.

במקרים שנערכו על תרומת כתיבה מסוג זה (פשוטה, קלה ליישום ורבת הבעה) נמצא אישור איכויותיה התרפויטיות: המשתתפים נהנו מאד מהתהליך, חשו בקתרזיס שבו, רכשו תובנות על ייחודיות ואוניברסליות וציינו שביטחונם העצמי גבר. פרוט וממצאים מחקרים ניתן למצוא בספר "משלי – שירתרפיה יצירתית" (לורנץ, 2000) ובמחקרים נוספים3.

 

כתיבת "הייקו לשלומות" הלכה למעשה

במאמר זה ההתייחסות לכתיבת "הייקו לשלומות" היא כתוסף שאינו עומד בפני עצמו כשיטה טיפולית, אלא נלווה לטיפול, על פי שיקולי המטפל ובדרכו שלו. הקושי הוא בהתחלה – למטופלים עלול להיות קשה להגיע לכתיבה כזאת, מסיבות שקשורות לחשש מביקורת. איך "מזמינים" לכתיבה, מעבר להקדמה ולמתן הסבר לגבי שירת הייקו?

"הזמנה" לכתיבה היא, לבטח, הצתת הניצוץ הראשון שידליק ויסקרן את המטופל לצאת למסע לא מוכר. אולי זה המיתר הפורט על היכולות הכמוסות שבנו, אולי זה הקסם של להיות יוצרים בחומרי המילים כמו במכחול וצבעים, רקמה בחוטים, פיסול בחימר ועוד. אולי זה מתן רשות עצמית לרחף, לעוף אל מחוזות הדמיון... בעצם, מה שחשוב זה להעביר את המסר הבא - כל אחד יכול! רק שלוש שורות – אין נכון או לא נכון. נחוץ רק אומץ לנסות דברים חדשים, ואי אפשר להיכשל! זו, בעיניי, יכולה להיות רוח הדברים.

המשך התהליך ושילובו בטיפול פתוח לכל שיטת מטפל על פי דרכו. המנחה יכול למשל לומר "הנה הנושא, כל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה - לתמצת רגע, תחושה, הרגשה שעולה ספונטנית, עם הנשימה, בלי לכתוב סיפור ובלי לחשוב יותר מדי - מה שבא ברוך הבא. קחו שלוש נשימות עמוקות ונתחיל." זוהי הזמנה שנועדה למצב שבו המטופל או המטופלים מכירים כבר את כתיבת ההייקו.

מטפל שאוהב אתגרי ביטוי עצמי בגישה עקיפה ופשוטה שמעוררת סקרנות, יכול לממשה בתרגילים יצירתיים בטיפול או לכתוב בעצמו. ככלל, הזמנה לכתיבת "הייקו לשלומות" תלויה במטפל, במטופל ובנסיבות. הזמנה כזו מהווה דלת כניסה למצב אני של סקרנות ופליאה של ילד. ל"הזמנה" מבוקשת נשימה עמוקה, שקט, התמקדות בדבר אחד בבית או בחוץ, בטבע או בעצמי, וכתיבה ספונטנית של שלוש שורות בלבד: קצרה, ארוכה יותר ושוב קצרה. לאחר כתיבת השיר מתקיים שיתוף מטפל/מטופלת ו/או בקבוצה תומכת ובעקבות כך שיחה, שאין בה שמץ של שיפוטיות או ביקורתיות. כל אלה מעוררים חשיפה של רבדים חבויים ומעלים אותם למודעות.

העולם שלי בפנים ובחוץ

בכתיבה האקספרסיבית ובשירתרפיה היצירתית מתחברים התרפיה והכתיבה. בכתיבה יש אלמנטים תרפויטיים, ובתרפיה יש אלמנטים של ספרות ויצירה. באמצעות כתיבת שירי "הייקו לשלומות", שהוא גם סוגה ספרותית וגם חופש הבעה, מתחזק הקשר האנושי שבין מטפל ומטופל או בין מטופלים שונים בקבוצה. שיר הייקו הוא ייחודי – אפשר להעביר את אותו מסר או רעיון בדרכי התנסחות שונות ובהיצמדות לדימויים מגוונים.


- פרסומת -

כתיבה בשרשרת (רנקו) מתאימה במיוחד להתכנסויות בקבוצה, שכן היא מתאפיינת במהירות תגובה ובספונטניות ומציבה לפני המשתתפים אתגר יצירתי משותף. בכך, היא מאפשרת ביטוי עצמי של כל אחד מהם ובד בבד תורמת לאחדות הקבוצה. ניתן גם להתנסות בכתיבת שרשרת כזו במפגש משפחתי, בדו-שיח טיפולי או בכל קבוצה שמסוגלת לשתף פעולה ולהתנסות בזה.

הרנקו, כפי שנכתב, מורכב מכתיבה קצרה ותגובה קצרה: חוליה בת 5-7-5 הברות ולאחריה חוליה בת 7-7 הברות ושוב חוליה בת 5-7-5 הברות וכן הלאה. הרנקו התפתח ביפן עד כי הפך לסגנון כתיבה עממי, כאשר בטיפול אפשר כמובן להגמיש את הכללים לשורות קצרות וארוכות לסירוגין. החיבור שבין הוא חוליות הוא רב משמעות, מעין מפגש מעורר הבנה של קולות שונים. מניסיוני, משתתפי סדנת ה"שירתרפיה היצירתית האינטראקטיבית" ( (CIPT– מבוגרים וילדים – אינם חוששים מכתיבה בנוסח זה, הם מתנסחים בה בעונג רב ואף סופרים בחדווה הברות.

הנה כמה דוגמאות ליצירותיהם של כותבי "הייקו לשלומות" ממגוון גילאים:

דוגמא 1:

ציפורת על חוט

מצייצת לשמש

עפה לאי-אן.

דוגמא 2:

הקפה בכוס

נשכח לו על השולחן

צמא לשותה.​​​​​​​

והנה חלק מ"רנקו לשלומות" שנכתב בסדנת CIPT מבוגרים:

רנקו  - מתוך סדנת CIPT למבוגרים דוגמא א דוגמה ב
3 שורות

כנפי דמיון

נישאות, נוסקות אל על

לאן הן מובילות?

הים כחול הוא

גם מים חמים בו יש

ותמיד מלוח.

2 שורות מענה

מובילות למרחבים

יפים ומלבלבים.

הוא יפה ומרגיע

אפילו כשרק מביטים.

3 שורות מענה המשך

וטוב לאדם

שיש לו הרבה דמיון

מעבר למציאות.

הוא נעים ששוחים

בים הכחול המלוח

בגלים גבוהים.

  וכן הלאה... וכן הלאה...

טכניקת ה"רנקו" דומה למודל הטיפולי של Expressive Creative Therapy ( Mazza2003) ושמו "טכניקת טיפול דיאדי ליחידים, זוגות ומשפחות". על פי מודל זה המטפל מציג שיר לזוג שבטיפולו ומבקש מכל אחד מבני הזוג להגיב על השיר בכתיבת שורה או שתיים. בעקבות כך השיחה תיסוב על הקשר הזוגי. בטיפול משפחתי יכול כל משתתף לתרום שורה לשיר כפי שהציע MAZZA: בעינו, התהליך הזה מאשר רגשות, מחזק תקשורת ומקדם דיון. מטפל יצירתי יכול להשתמש ב"כתיבה תגובתית" בעצמו כ"דיאלוג שירי" מסייע, למשל:

  דוגמא 1 דוגמא 2
מטופל, 3 שורות

שמיים עצובים

אפילה ירדה עליי

אין קרן אור.

שתיתי יין

אדום מדליק אש תופת

לא זוכר כלום.

מטפל, 2 שורות מענה 

ראיתי פיסת תכלת

מאירה כקצה ענן.

הכוס מלאה מדי

אך יש בועות.

או מענה אחר, 2 שורות

תמיד יבוא האור

זו דרכו של עולם.

מענה אחר...

בעצם, כל אחד – מטופלים ומטפלים בגישות שונות – יכול להשתמש בטכניקה זו ואף לכתוב לעצמו - כפי שממליץ Dary Chen, שהוא עורך הרעיונות של הרצאות TED, בהרצאתו "איך להיות אנושי יותר". הוא ממליץ לכל אחד לכתוב הייקו בכל יום, וזאת על סמך התנסותו האישית בכך.

גיליתי את כוח היצירתיות שלי

המתקתי את ימיי

התחברתי והתקרבתי לאחרים.

(CHEN)

 

סיכום

כתיבת "הייקו לשלומות", על התהליכים הנלווים לה, היא אחת הטכניקות בכתיבת שירה כתרפיה ובכתיבה יצירתית אקספרסיבית, שבמרכזן נמצא הכותב. לפיכך היא יכולה להשתלב בקלות ובאופן יצירתי בתוך הכלים הטיפוליים. איכויותיה התרפויטיות באות לידי ביטוי בהנאה שבכתיבה וביכולתה להעניק לכותב חוויה של קתרזיס ולעורר בו תובנות. בדרך זו המטופל-כותב יכול ללמוד דרך מרתקת לגילוי עצמי, באופן שמחזק גם את החוויה שלו כאדם ייחודי אך גם את ההבנה שהתחושות שלו אוניברסליות. בזכות כל אלה יש בכתיבת הייקו כדי לתרום לשלומות גוף ונפש.


- פרסומת -

כתיבת הייקו "מוכוון שלומות" היא מעין מיני מדיטציה: נשימה, בוננות וקשיבות ברוח הזן-בודהיזם. זוהי הפניית תשומת לב מכוונת ולא שיפוטית לחוויית ה"כאן ועכשיו" כמקור לבריאות גוף ונפש. המילים הפשוטות שבשיר הקצרצר מעוררות הבזק של חוויה היכולה לשמש נקודת מוצא לזרם של מחשבות ורגשות. בזכות ההתבוננות המרוכזת ברגע החולף אנו מכירים בכך שהמתרחש כאן ועכשיו הוא הדבר הנכון. אני מקווה, שבמאמר זה הצלחתי להנגיש לאנשי טיפול את אפשרות השימוש בכתיבת "הייקו לשלומות": השימוש בטכניקה זו יכול להשתלב בטיפול יחידני, זוגי, משפחתי וקבוצתי, ואף יכול לשמש מקור העצמה עבור המטפל עצמו. ככלל, שיר ההייקו שנכתב נותר לעיון חוזר ויכול להאיר זוויות ראייה נוספות ולספק מידע נוסף אודות המטופל. זהו ערוץ תקשורתי נוסף למילים המדוברות.

 

סוף דבר

"מעולם לא דובר כל כך הרבה על כך כך מעט..." אומר הופמן (1980) בספרו "לאן נעלמו הקולות" העוסק בספורי זן ושירי ההייקו, ובהמשך: "לפעמים דברי הסבר ופירוש יותר משהם מקרבים אותנו עשויים הם להרחיקנו מליבו של עניין ולסבך עלינו את דעתנו... אנו עוסקים תדיר בחיפוש אחר דברים המצויים אתנו מלכתחילה.. לפעמים אנחנו זקוקים רק לראייה צלולה ושכל פשוט..."

אני מאמינה, שהנאמר במאמר זה מוכר וודאי מתאוריות מוכרות פחות או יותר בתרפיה, כוונתי הייתה לעורר פתיחות ויצירתיות בקשר בין תאוריה ליישום, לשלב את כתיבת ההייקו בטיפול. כתיבת הייקו מוכוון שלומות מספקת התנסות כתיבה תמציתית ממוקדת, שיש בה ממד עומק. ואפשר לומר בקיצור: זו פליאת אגל טל המכיל עולם ומלואו.

 

 

הערות

  1. CIPT הוא שמו של דגם מובנה לכתיבה יצירתית ב"שורות קצוצות" להנחיית קבוצות, למטרת העצמת הכותב ולטפוח שלומותו.
  2. "שירתרפיה יצירתית אינטראקטיבית" ((CIPT עוסקת בכתיבה ב"שורות קצוצות": כתיבה ספונטנית, אסוציאטיבית, קצרה, בדימוי, במקצב וברגש למטרות שלומות גופנפש. (לורנץ, 2000, 2020).
  3. "The healing Process of a Developmental Creative Poetry Therapy as Reflected by the Written Poems (Product Analysis)", Journal of Poetry Therapy, Lorenz 1998; Creative Interactive Poetry Therapy Inquiry. Sum of Four Studies in the Educational Field; My Unique Poem Is Me: Our Poems Are Universal", Journal of Poetry Therapy, Lorenz 2020;

    השיר שלי בשבילכם ובשבילי, פסיכולוגיה עברית, לורנץ 2020.

 

מקורות

הופמן, יואל (1980), לאן נעלמו הקולות? סיפורי זן ושירי הייקו, הוצאת מסדה, "זן בודהיזם ושירת הייקו", עמ' 7 32.

הופמן, יואל (5198), אומרי שיר על סף המוות, הוצאת מסדה, "מבחר שירים יפניים ומסת מבוא", עמ' 180

לורנץ, דליה (2000), משלי שירתרפיה יצירתית, הוצאת אח.

לורנץ, דליה (2020), השיר שלי בשבילכם ובשבילי: שירתרפיה יצירתית אינטראקטיבית ((CIPT, פסיכולוגיה עברית

רז, יעקב (2006), זן בודהיזם פילוסופיה ואסתטיקה, משרד הביטחון ההוצאה לאור ישראל, "צפרדע על עלה בננה שירת ההייקו בין דיבור לשתיקה", עמ' 178 191.

תמרי ישראל (1993), מסע אל תוך הירח זן ושירי הייקו מאת באשו, הוצאת דביר, "שירת ההייקו של באשו", עמ' 30 39.

תמרי ישראל (2015), תמונות מחמש עונות אסופת שירי הייקו מתורגמים מיפנית עם מבוא והסברים, משכל הוצאה לאור, מיסודם של ידיעות אחרונות וספרי חמד ישראל, "שירי הייקו מאת באשו ומשוררים נוספים", עמד 125 398.

Adams, K. (1998), The way of the journal: A journal theory workbook for healing (2nd ed). Baltimore, M.D, Baltimore The Sidra institute press.

Atsushi, L. (2008) Poetry Writing as Expressive Pedagogy in an EFL context: Identifying Possible Assessment Tools for Haiku Poetry in EFL freshman College Writing, 13 (3): 171 179

Atsushi, L. (2012). Writing Haiku in a Second Language: Perceptions, Attitudes, and Emotions of Second Language Learners. Sino US English Teaching, 9(9): 1472 1485.

Bolton, G. (2011) Write Yourself: Creative Writing and Personal Development, Jessica Kingsley, London

Bullock, O., Williams, J., Drayton, I., & Grey, G. (2020). Creative arts by artist educators: An intensive creative program for injured and ill military personnel in Australia. Australian and New Zealand Journal of Art Therapy, 14(1), 110 119.

Bullock, O. (2021) Poetry and Trauma: Exercises for Creating Metaphors and Using Sensory Detail, New Writing: Taylor and Francis.

Croom, A. (2014) The Practice of Poetry and Psychology of Wellbeing, Journal of Poetry Therapy 28(1): 21 41

Epstein, R. (2019) Healing and Haiku: On Wellness and Pain, West Union, WV: Middle Island Press.

Golden, K. (2000) The Use of Collaborative Writing to Enhance Cohesion in Poetry Therapy Groups, Journal of Poetry Therapy 13(3): 125 138


- פרסומת -

Ihanus, J. (2017). Research on expressive writing and biblio/poetry therapy: An overview [Reprint from Jūratė Sučylaitė (ed.), Creative methods in rehabilitation [Kūrybiški metoda i reabilitacijoje]: Bibliotherapy and therapeutic writing [Biblioterapija ir terapinis rašymas]. Klaipėda: Klaipėda University, 2016, 7 10.]. Przegląd Biblioterapeutyczny Bibliotherapy Review, 7(2), 93 96.

Ihanus, J. (2020) Creative Writing for Health and Wellbeing in: Good Health and Well Being. Encyclopedia of the UN Sustainable Development Goals. Springer, Cham.

Lorenz, D. (2020), Creative Interactive Poetry Therapy Inquiry. Sum of Four Studies in the Educational Field, My Unique Poem Is Me: Our Poems Are Universal, Journal of Poetry Therapy 33 (4): 252 264.

Mazza, N. (2003) Poetry therapy: Theory and practice, New York. Ny: Brummer Routledge.

Mazza, N. (2017) The Evolution of Poetic Inquiry, Practice, Education and Evaluation in Poetry Therapy, Journal of Poetry Therapy 20 (1): 1 2.

Murray, B. (2002) Writing to Heal. Monitor on Psychology, 33 (6).

Nguyen, Hong Nguyen, Roth Wolff, Michael (2019) An Analysis of Haiku Teaching Discourse: From Talking About to Doing Haiku, Journal of Pedological Research 3 (3): 113 125.

Pennebaker, J.W and Evans, J.F (2014). Expressive writing: words that heal. Enumclaw, Wa, Arbor, Inc.

Pennebaker, James W. (1997). Writing About Emotional Experiences as a Therapeutic Process, Psychological Science. 8(3): 162–166

Sabater, V. (2021) Haiku to Free Your Emotions – Exploring Your Mind Mind.com.psychology

Stephenson, K. (2009) Extending the Writing Paradigm: Is Writing Haiku Poetry Healing?

Stephenson, K., Rosen D. H. (2015) Haiku and Healing: An Empirical Study of Poetry Writing as a Therapeutic and Creative Intervention, Empirical and Arts, 33(1): 36 60

Tartakovsky, M. (2015) The Power of Writing: 3 Types of Therapeutic Writing, Psychology Central Retrieved From hhtp://psychological.com/blog/archives (19)

Wall, T., Field, V., Sučylaitė, J. (2020). Creative Writing for Health and Well Being. In: Good Health and Well Being. Encyclopedia of the UN Sustainable Development Goals. Springer, Cham.

Williams, J., Drayton, T., Bullock, O. (2019) Extending the Writing Paradigm in Writing Haiku: Poetry Healing, 24 37

Wright, J. K., Chung, M. C. (2001) Mastery or Mystery? Therapeutic Writing: A Review of the Literature, British Journal of Guidance and Counseling 29 (3)

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: טיפול בהבעה ויצירה
דן נייגר
דן נייגר
חבר ביה"ת
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
גלית מור
גלית מור
חברה ביה"ת
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה, רמת גן והסביבה
ד״ר דליה שטרנברג
ד״ר דליה שטרנברג
חברה ביה"ת
שרון ושומרון, אונליין (טיפול מרחוק)
מיטל לוי עומר
מיטל לוי עומר
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק)
דינה רחמני זילברשטיין
דינה רחמני זילברשטיין
חברה ביה"ת
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק), עכו והסביבה
ענת פש
ענת פש
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
כפר סבא והסביבה, פתח תקוה והסביבה

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.