לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
ממצאי סקר פוסט קורונה מצביעים על עלייה במצוקת הוריםממצאי סקר פוסט קורונה מצביעים על עלייה במצוקת הורים
ממצאי סקר פוסט קורונה בקרב מטפלי הורים, מצביעים על עלייה במצוקת הורים ומחסור במענה

ממצאי סקר פוסט קורונה בקרב מטפלי הורים, מצביעים על עלייה במצוקת הורים ומחסור במענה

כתבות | 24/7/2022 | 1,312

בעקבות תקופת הקורונה אנשי ונשות טיפול בשטח מדווחים על עלייה במצוקה ההורית. פורום אמפטיה, הפורום הפסיכולוגי לטיפול וייעוץ להורים, ערך ביוני 2022 סקר בקרב מטפלים בהורים, ילדים ומשפחות כדי לקבל תמונה מקיפה ביחס להשפעת אתגרי התקופה על הורים וכדי לאתר דרכים אפשריות לשיפור המענה הרגשי שניתן להם. מממצאי הסקר מחזקים את הרושם כי יש צורך להרחיב את המענה הניתן להורים במצוקה, ומצביעים על הצורך בהרחבת ההכשרה וההדרכה למטפלי הורים.

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: הדרכה וייעוץ להורים, הורות, קורונה
דיקלה רוזנבלט גדיש
דיקלה רוזנבלט גדיש
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון
לודמילה שליפר-דניאלי
לודמילה שליפר-דניאלי
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
עכו והסביבה
סילבנה הקיאר
סילבנה הקיאר
פסיכולוגית
מורשה לעסוק בהיפנוזה
שפלה, אונליין (טיפול מרחוק), אשקלון והסביבה
ד"ר חנה גילאי גינור
ד"ר חנה גילאי גינור
פסיכולוגית
תל אביב והסביבה, שרון ושומרון, אונליין (טיפול מרחוק)
רונית אביגיל אשטו
רונית אביגיל אשטו
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה
יהודה דוכן
יהודה דוכן
עובד סוציאלי
ירושלים וסביבותיה, אונליין (טיפול מרחוק)

ממצאי סקר פוסט קורונה בקרב מטפלי הורים מצביעים על עלייה במצוקת הורים ומחסור במענה

נערך על ידי פורום אמפטי"ה

מאת ד"ר דרור אורן, פרופ' אסתר כהן, גב' הדס רון גל

 

 

רקע

תקופת ההתפרצות של וירוס ה-COVID-19 ומגפת הקורונה במרץ 2020 הייתה תקופה מורכבת ומאתגרת עבור מרבית המשפחות בארץ, כמו במרבית העולם. המורכבות נבעה משילוב בין ערעור השגרה וקטיעת רצף החיים הרגיל, הסכנות הבריאותיות והכלכליות והחששות מפניהן, הגבלת התנועה וההתרועעות והעדר הרצף הלימודי במוסדות החינוך. אף שתקופת הקורונה בשיאה ארכה כשנתיים, היא התפרסה על פני שלוש שנות לימוד רצופות לפחות, וכך פגעה עוד יותר בתלמידים וסטודנטים ובהוריהם.

לתקופת הקורונה אין אח ורע מבחינת היסטורית: הפעם האחרונה שפשטה בעולם מגפה בסדר גודל כזה הייתה בשנת 1918, כך שלאיש כיום אין ולו צל של זיכרון ממנה. לפיכך, החוויה הנפשית, וההשפעות על התפקוד וההסתגלות אינן מוכרת. ההשלכות חדשות לכולנו – לציבור הרחב, כמו גם לאנשי הטיפול שאמונים על מתן מענה למצוקות הרגשיות. גם אי-הוודאות לגבי העתיד הקרוב והרחוק תרמה ותורמת למועקה והשחיקה המתמשכות אצל רבים. לאורך התקופה שררה אי בהירות לגבי השאלה כיצד ומתי היא תסתיים. למעשה, אי בהירות זאת נמשכת גם כיום, בתקופה המוגדרת לעיתים כ'פוסט קורונה'. אמנם, בשונה משיא תקופת המגפה, כיום הרצף התפקודי במוסדות חינוך נמשך, חופש התנועה עלה והמתח הנלווה פחת. עם זאת, גם מבלי שהקורונה כמחלה נוכחת באופן בולט, ברקע מרחפת השאלה האם זוהי תקופה זמנית או קבועה. לאי הוודאות ביחס לשאלה זו יש השלכות פרקטיות ורגשיות.

בתקופת שיא המגפה נשמעו קולות רבים, הן מקרב הציבור הרחב ומקרב אנשי המקצוע, שהתרשמו מעלייה בשיעור ועוצמת המצוקות הנפשיות של משפחות, הורים וילדים, וצפו כי כאשר יסתיים הפרק של ההתמודדות עם המגפה עצמה, תהיה עלייה בפניות של הורים וילדים לסיוע נפשי. ואמנם, מחקרים מהארץ ומהעולם מלמדים כי בעקבות תקופות של משברים ציבוריים שכיחות הבעיות הנפשיות אצל ילדים ומשפחות עולה באופן חד (לדוגמה: שילשטיין, 2020; Bürgin et al. , 2022). וכי נדרש להתמקד בטיפוח החוסן של ילדים בפני אתגרים בטווח הקרוב והרחוק, בפרספקטיבה רב-מערכתית (Masten, 2021). בזמני משבר כאלה, האפשרות לספק שירותים טיפוליים פרטניים לכל ילד נזקק איננה ריאלית. תחת זאת, ההתערבויות הטיפוליות שנדרשות במצבים כאלה הן התערבויות מול סוכני החברות המשמעותיים בחיי הילדים: המחנכים, ובעיקר ההורים. גם בתקופות שלאחר מצבי משבר חשובה במיוחד העבודה הפסיכו-חינוכית, ההדרכתית והטיפולית עם הורים: התערבויות מסוג זה מאיצות תהליכי התאוששות אצל ילדים המציגים קשיים רגשיים והתנהגותיים, ותורמות למניעה של בעיות אצל ילדים אחרים במשפחה (כהן, 2011; אורן ורון גל, 2020; שטרנברג וכהן, 2020). מתן תמיכה להורים במצבי משבר ולאחר התמודדות עם משבר עשוי להיות בעל חשיבות רבה, ולסייע לקדם הורות מיטיבה אשר רואה את צורכי ההורה והילד. בארץ כיום יש ניסיונות להקל על הורים במשברים, למשל דרך פרויקטים שמתוקצבים כעת דרך שפ"י (שירות פסיכולוגי ייעוצי); עם זאת, עדיין חסרים מענים פסיכולוגיים מורכבים, טיפולים מוסדרים בהורים, ותוכניות קהילתיות נרחבות שנותנות מענה טיפולי לאוכלוסיות הורים (רון גל, 2022).


- פרסומת -

למעשה, לפי גישות עדכניות מבוססות מחקר וניסיון קליני, הצלחתו של כל טיפול פסיכולוגי בבעיות רגשיות ובעיות והתנהגות של ילדים – כמובן גם בתקופות שאינם מוגדרות כמשבר וחירום – תלויה במידה רבה במעורבותם של ההורים בטיפול. יתר על כן, כאשר הרווחה הנפשית של ההורה משופרת, הוא מסוגל לטפל טוב יותר בילדו, ולתרום כך לרווחה הנפשית של הילד ולהתפתחותו (כהן, 2017; אורן ,2021). לחץ הורי, לעומת זאת, נמצא במחקרים כגורם המשפיע על התנהגות ההורים והילדים, כולל על התנהגות הילדים כאשר הם אינם נוכחים פיזית בסמוך להוריהם. לדוגמה, ילדים שהוריהם חוו לחץ הורי בשיעור גבוה יותר הראו תפקוד חברתי נמוך יותר גם במסגרות החינוך (Anthony et al., 2005).

בתקופה הנוכחית, של 'פוסט קורונה', עולה ביתר שאת הצורך לברר כיצד משפיעים אתגרי התקופה על מצוקות הורים (וכתוצאה מכך על מצבם הבריאותי נפשי של ילדים), ולבחון מה יכול לשפר את המענה שניתן להם בתחום הרגשי. להלן יוצגו ממצאי סקר שנערך במהלך חודש יוני 2022 מטעם "פורום אמפטיה", שנועד להעמיק את ההבנה של המצב בשטח ביחס לשאלות אלה.

"פורום אמפטיה" נוסד ביוני 2019 על ידי פסיכולוגים כדי לקדם את תחום העבודה הטיפולית עם הורים כתחום התמחות ייחודי, להרחיב את המענים המקצועיים לאנשי חינוך, בריאות ורווחה העובדים עם הורים, ולשפר את המענה המקצועי שניתן להורים בתחום הרגשי כדי לשפר את תחושת הרווחה הנפשית של ההורים והילדים. הפורום פועל בברכת משרד הבריאות, וחבר בקואליציית הארגונים האזרחית למען הפסיכולוגיה הציבורית. בפורום חברים מטפלי הורים העובדים במגוון שיטות, כולם בעלי תואר שני וניסיון בעבודה עם הורים וילדים. במקצועם, מטפלי ההורים הם בעיקר פסיכולוגים מהמגמות הטיפוליות, עובדים סוציאליים קליניים ומטפלים באמצעות אומנויות, בעלי תואר שני טיפולי ומעלה. חלקם בעלי הכשרות נוספות כטיפול משפחתי, טיפול דיאדי ומודלים ייחודים של טיפול הורי. קהילת הפורום בפייסבוק מונה מעל 3300 מטפלי הורים. לאורך השנה הפורום מקיים השתלמויות וכן קבוצות הדרכה מקצועיות ייחודיות העוסקות בטיפול הורי ומיועדות לקהל מטפלי ההורים ולנשות ואנשי מקצוע מתחומי הבריאות, הרווחה והחינוך העובדים עם הורים. בעת הקורונה נערכה השתלמות מקוונת רחבת היקף לפסיכולוגים, בחסות גף הפסיכולוגים במשרד הבריאות, שאותה ריכזו מקצועית הגב' רונית ברימן, פסיכולוגית מהצוות המוביל של הפורום, יחד עם מובילי הפורום ד"ר דרור אורן וגב' הדס רון גל. בעקבות הצלחתה, התקיימה ההשתלמות השנה פיזית בחיפה, וכעת בתל אביב. במקביל פועל הפורום למתן מענה מקצועי ישיר עבור הורים. כך לדוגמה, הפורום השתתף בהכנת קורס מצולם להורים בנושא התמודדות עם פחדים וחרדות אצל ילדים בזמן הסגר הראשון, במסגרת פרויקט של משרד הבריאות ומיזם "קמפוס IL" (אורן ורון גל, 2020). הוא פועל ברמה הלאומית והמקומית להעלאת המודעות לנושאי הפסיכולוגיה של ההורות ומתן מענים מיטיבים, בשיתוף עם ארגונים וגופים המאמינים בחשיבות ההורות והסיוע להורים.

במהלך תקופת הקורונה, ובתקופות הסגרים בעיקר, הפורום קיים מפגשים וירטואליים חינמיים עם אנשי מקצוע לתמיכה הדדית. את המפגשים הנחו מובילי הפורום ד"ר דרור אורן וגב' הדס רון גל, והשתתפו בהם פרופ' אסתר כהן, חברת הצוות המוביל של הפורום, ואחרים. המפגשים יועדו לאנשי ונשות טיפול מתוך הבנה כי המטפלים אף הם מתמודדים עם השפעת המגפה והשלכותיה המעשיות והרגשיות. ההשפעה על המטפלים, שמוכרת בשם "תשישות החמלה", ניכרה באופן מיוחד בתקופת מגפת הקורונה (פלורסהיים, 2014; Lluch et al., 2022).


- פרסומת -

הסקר המוצג כאן פנה לאלפי מטפלי ומטפלות הורים של קהילת פורום אמפטיה, וביקש לאסוף מידע לא רק על התרשמותם של מטפלי ההורים ממצוקת ההורים ומהמענה הניתן להם, אלא גם על ההשפעה הנפשית של התקופה על מטפלי הורים עצמם, במטרה לברר מה סייע ויכול לסייע להם לתמוך במשפחות.

 

רקע מחקרי

במהלך תקופת הקורונה – בסגרים וביניהם – נערכו בישראל מספר סקרים ומחקרים שעסקו ברווחה הנפשית של ילדים והוריהם, שהצביעו על עלייה במצוקות הנפשיות בקרב משפחות רבות. כך למשל, מסדרת סקרים שערכה במהלך 2020 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על החוסן האזרחי של הציבור בישראל בעקבות משבר הקורונה, עלה שכ-26% מהבוגרים שבמשקי הבית שלהם חיים ילדים דיווחו כי לאחר הסגר הראשון חל שינוי לרעה במצבם הרגשי של הילדים בבית.

בדומה, באפריל 2020 פרסם מכון חרוב סקר שהצביע על עלייה בדאגות אצל ילדים (בן-אריה, ברוק ופרקש, 2020). גם ממחקר שבדק את מצבם הרגשי והנפשי של תלמידים במערכת החינוך על פי דיווחי הוריהם שנערך במרץ 2021 עלה כי אחד מכל חמישה ילדים בישראל סובל מסימני חרדה, פי שלושה מאשר בשגרה. כמחצית מההורים שרואיינו במחקר העריכו שילדיהם זקוקים לסיוע נפשי בעקבות הקורונה. עוד עלה במחקר כי רוב ההורים מרגישים שאף שהמורים והמנהלים עושים כמיטב יכולתם, בית הספר לא מספק פתרונות טובים דיים בתחום המצוקה הנפשית (רבינוביץ', 2021). סקרים תקופתיים שערך מערך משרד החינוך בקרב יועצות חינוכיות במוסדות החינוך העלו כי בין תש"פ לתשפ"א 38% מההורים לילדים עם מוגבלות דיווחו על החמרה במצב הרגשי והחברתי של ילדיהם – 20% יותר מהורים לילדים ללא מוגבלות (ברלב, נמר פורסטנברג, בכר ומורן-גלעד, 2021).

במאי 2021 פורסם במכון טאוב מחקר על עקה אצל הורים (לחץ הורי) בסגר הראשון. החוקרים הסתמכו על ספרות מחקרית המצביעה על כך שרמות העקה של ההורים משפיעות על התנהגותם ההורית, ובכלל זה על יכולתם להציב לילדים גבולות – בין השאר על זמן מסך. לפיכך הם בדקו קשרים בין העקה ההורית לזמן מסך, והסיקו כי השימוש במסכים בקרב ילדים צעירים גדל עם התגברות העקה של הוריהם. בנוסף, הן רמות השימוש של הילדים במסכים והן רמות העקה ההורית בעת הסגר היו גבוהות יותר בקרב משפחות משכבות חברתיות-כלכליות נמוכות (נבון, בוורס, בלנק, וקנין ושביט, 2021).

הסקרים והמחקרים הללו ודומיהם (למשל: דלי וסופר, 2021) נערכו תוך כדי מצב החירום המתמשך. הסקר הנוכחי, לעומת זאת, מתייחס לתקופת ה'פוסט קורונה', שמאופיינת במצבים שלא ניתן לצפות אם יוסיפו על השחיקה והעומס הרגשי והנפשי של הורים וילדים בארץ ובעולם. הצורך בסקר עלה בעקבות רושם שנוצר בקרב מטפלי קהילת פורום אמפטיה על עלייה בצורך של הורים בטיפול, וכן על שינוי באופיים של פניות.

במפגשים וירטואליים שהתקיימו במסגרת הפורום עם ציבור מטפלים אכפתיים, רבים מהמשתתפים תיארו עלייה ברמת מצוקה הנפשית של ילדים והורים דווקא עם החזרה לשגרה. תוארה עלייה בפניות של הורים לטיפול עקב קשיים של ילדיהם שביניהם חרדה והימנעות, וכן בעיות נוספות במשפחה שהחריפו במהלך התקופה. לאור התרשמות זאת החלטנו להוסיף נדבך מוסדר לאיסוף המידע שהגיע מהשטח: לערוך סקר הפונה למטפלי הורים הפוגשים הורים ילדים ומשפחות בשירות הציבורי ובמגזר הפרטי, ולשאול אותם על התנסותם בפועל.

הסקר חובר על ידי ד"ר דרור אורן, פרופ' אסתר כהן וגב' הדס רון גל והועבר למטפלים במהלך חודש יוני 2022. הוא כלל חמש שאלות: האם יש היום יותר או פחות פניות לטיפול מאשר טרום קורונה, אילו סוגי פניות וקשיים מאפיינות כיום יותר את הפניות לטיפול, מה מאפיין את פניות ההורים ואת מצבם הנפשי של ההורים עצמם, מהן הדרכים לייעל את ההתמודדות ואת הסיוע להורים, ומה יתמוך במשיבים עצמם, כאנשי ונשות הטיפול, ויעזור להם לסייע להורים. ביחס לחלק מהשאלות ניתנה למשיבים הזדמנות להרחיב את תשובותיהם בטקסט חופשי.

 

אוכלוסיית הסקר

הסקר הופץ בקרב אלפי מטפלי הורים של קהילת פורום אמפטיה באמצעות פניות ישירות, רב מסר, רשתות חברתיות, קבוצות "WhatsApp" למטפלים רשומים, קבוצת מטפלי פורום אמפטיה בפייסבוק וקהילות נוספות בפייסבוק – של פסיכולוגים קליניים, פסיכולוגים חינוכיים, מטפלים באמצעות אומנויות ועובדים סוציאליים. הסקר הופץ גם במיילים ישירים לעובדי תחנות ושירותים פסיכולוגיים, לפורומים של מטפלים, למטפלים ומודרכים של חברי הפורום ודרכם לקבוצות נוספות. כיוון שיש חפיפה בין הקבוצות השונות, הערכה היא שההזמנה להשיב על הסקר הגיעה לאלפי מטפלות ומטפלים שעובדים עם הורים.


- פרסומת -

את שאלון הסקר מילאו לבסוף 238 אנשי ונשות מקצוע, ובכללם פסיכולוגים (52%), עובדים סוציאליים (21%), מטפלים באמצעות אומנויות (20%), פסיכותרפיסטים בעלי הכשרה אחרת (2%), מוסמכים בטיפול משפחתי וזוגי (2%) ומנחי הורים (2%).

הוותק של המשיבים נע בין שנה אחת לחמישים שנות עבודה, עם ממוצע ותק שעמד על 14.2 שנים, וחציון שעמד על 12 שנות עבודה. מרבית המשיבים היו אפוא מטפלים מנוסים.

כמחצית (49%) מהמשיבים עובדים הן במסגרות ציבוריות והן בפרטיות, 26% מטפלים בפרטי בלבד, ו-25% מטפלים בציבורי בלבד. מרביתם (75%) עובדים בעיקר בסטינג של פנים אל פנים, וחלקם (22%) עובדים גם פנים אל פנים וגם בזום.

קבוצות הגיל של הילדים שעימם עובדים המטפלים כוללות את הגיל הרך (24%), גיל החביון/ בית ספר יסודי (32%), מתבגרים (27%), ובוגרים צעירים (7%). חלק מהמשיבים (11%) ציינו כי הם עובדים עם ילדים בכל קבוצות הגיל.

 

תוצאות

1.שאלנו: האם להתרשמותך המקצועית יש היום יותר או פחות פניות לטיפול מאשר טרום קורונה?

שאלה זו נענתה על גבי סולם ליקרט מ-1 (הרבה פחות) עד 5 (הרבה יותר). כפי שניתן לראות בגרף שלהלן, רוב מוחלט של המשיבים דיווחו על יותר פניות היום: 45% דיווחו על הרבה יותר פניות ו-45% דיווחו על יותר פניות. 6% בלבד דיווחו על אותה כמות פניות, 3% בלבד דיווחו על פחות פניות, ופחות מאחוז אחד מהמשיבים דיווחו על הרבה פחות פניות.

מידת השינוי בכמות הפניות לטיפול
מידת השינוי בכמות הפניות לטיפול

2. שאלנו: אילו סוגי פניות וקשיים מאפיינות כיום יותר את הפניות לטיפול?

הקשיים שמרבית המטפלים סימנו בתשובותיהם כללו חרדה (83%), בעיות חברתיות (75%), בעיות התנהגות (65%) ודיכאון (55%). קשיים נוספים שצוינו כללו קשיים לימודיים (33%) הפרעות שינה (25%), הפרעות אכילה (22%), התמכרויות (17%), ובעיות הרגלים כמו הרטבה ואנקופרזיס (17%). בסעיף 'אחר' ציינו המשיבים גם בעיות כמו: בעיות בקשר הורה ילד ואובדן סמכות (3%), הימנעויות ונשירה (1%) ואובדנות (1%). תשעה אחוזים מהמשיבים סימנו "ישנן בעיות דומות לאלו שהיו לפני הקורונה". תשובות מטפלי ההורים מצביעות איפה על עלייה ניכרת בפניות המעידות על מצוקה פסיכולוגית, בעיקר סביב בעיות רגשיות, בעיות התנהגות ובעיות חברתיות.

3. שאלנו: מה מאפיין את פניות ההורים ואת מצב ההורים עצמם?

רוב המשיבים התייחסו בתשובותיהם להגברת המודעות ותשומת הלב של ההורים לקשיים אצל ילדים (72%), לקשיים בהורות עצמה (69%) ולחרדה ומתח כללי במשפחה (55%). תשובות נוספות התייחסו לקשיים זוגיים (32%), קשיים באיזון בין תפקידי ההורות (28%), בעיות תפקודיות (22%) ודיכאון (11%). 11 אחוזים מהמשיבים ציינו כי להתרשמותם הבעיות הדומות באופיין לתקופה שלפני הקורונה.

מהתשובות שמשיבים הוסיפו עלה שהורים רבים מוצאים עצמם בדילמות שקשורות לעבודה. כך למשל, על אף שהעבודה מהבית מאפשרת לכאורה יותר נוכחות הורית, למעשה היא מוסיפה מורכבות רבה שיוצרת בלבול ומקשה לתאם בין המשימות הצולבות של העבודה וההורות, ולפיכך מובילה לקונפליקטים מתגברים בין ההורים לילדים.

משיבים נוספים דיווחו גם על יותר אכזבה וכעס של הורים על מערכת החינוך, ועל תחושות של הורים שלא ניתן מענה הולם לבעיות, שהסדר התערער, שילדים יצאו מהתלם. הורים מדווחים כי הם עצמם לא חזרו לתלם, וניכר שהם נתונים בחרדה סביב ילדיהם ומחפשים את מי להאשים. פעמים רבות האשמה מופנית כלפי הצוות החינוכי, הרבה יותר ממה שהיה לפני הקורונה. חלק מהתשובות הצביעו על קושי בתקשורת בין ההורים לצוותים חינוכיים.

התשובות העידו גם על כך שהורים מרגישים מותשים יותר מבעבר, רואים החמרה במצב הילד ובזוגיות, ומבטאים יותר ייאוש ותחושת כישלון בהורותם. ביחס לבעיות ההורה עצמו (למשל, דיכאון הורי) והקשיים בזוגיות ניכרת הרבה בושה. עוד צוין, כפי ששמענו גם בעל פה ממטפלי הורים במפגשים של פורום אמפטיה, כי במשפחות שחוו קשיים עוד לפני הקורונה, הבעיות הוחרפו, ולא פעם התרחבו גם לתחומים נוספים, עד כדי תמונה כללית של דיספונקציונליות ברמת המשפחה והפרט כאחד.


- פרסומת -

4. שאלנו: מהן לדעתכם, כמטפלי הורים, הדרכים לייעל את ההתמודדות ואת הסיוע להורים?

רוב המשיבים הציעו להרחיב את הפרויקטים הטיפוליים בקהילה בבית הספר (72%), להרחיב את המענים במערכת הבריאות והחינוך שיסייעו להורים (לדוגמה, קבוצות הורים) (71%), ובפרט להרחיב את המענה של קבוצות תמיכתיות וטיפוליות לילדים בבית הספר ובקהילה (64%). משיבים נוספים ציינו את הצורך בתמיכה לצוותים התומכים (50%), בהרחבת השיח בין ילדים, למשל בבתי הספר ובקהילה (46%) ובקווי סיוע ותמיכה להורים ולילדים (38%).

בתשובות שהוסיפו חלק משיבים בנושא עבודה טיפולית עם הורים, הם הצביעו על הצורך להרחיב את הטיפול בהורים לסוגיו, כולל קבוצות שמיועדות להורים. משיבים הציעו להנגיש יותר ולאפשר יותר סבסוד של הדרכות הורים פרטניות בקהילה, כחלק מטיפול בילדים, ובפרט כחלק מטיפול רציני ומעמיק בבני נוער עם קשיים חברתיים. כמו כן, משיבים הצביעו על חשיבות ההכשרה של מטפלים לטיפולים ארוכי טווח של טיפול בהורים ובהורות, טיפול משפחתי וטיפולים דיאדיים בגיל הרך.

בתשובות שהוסיפו חלק מהמשיבים בנושא התערבות באמצעות מערכת החינוך, הם הצביעו על הצורך להגדיל באופן ניכר את תקציב מערכת החינוך, תוך שינוי התפיסה החינוכית מדגש דידקטי לדגש רגשי וחברתי, של כישורי חיים. נטען שמערכת החינוך צריכה לעבור מהפך ולסייע להורים להתחזק. חלק מהמשיבים ציינו שיש להרחיב ולהעמיק את המענה שמספקות מסגרות חינוכיות-טיפוליות מכל הסוגים, כולל החינוך הרגיל, למצבים של קשיי תפקוד. בפרט, הוצע להוסיף יותר שעות לטיפול פרטני, טיפול קבוצתי וטיפול בהורות בתוך מערכת החינוך, כולל בגנים, ולהרחיב במיוחד את האפשרות של הורים לקבל דרך המסגרת החינוכית מענה טיפולי והדרכתי ממטפלים המוסמכים בעבודה עם הורים. על מנת להגדיל את כמות המטפלים המנוסים בעבודה עם הורים בתוך מערכת החינוך, הוצע לאפשר למטפלים באמצעות אומנויות השייכים למשרד החינוך לעבוד ישירות עם הורים או בטיפול דיאדי הורה-ילד, תוך השלמת הכשרה וסיפוק הדרכה מקצועית מתאימה, ולאפשר לפסיכולוגים חינוכיים יותר מרחב לעבודה שוטפת עם הורים.

בנוסף, משיבים הצביעו על הצורך בתמיכה של אנשי טיפול באנשי החינוך. בפרט, צוין כי מכיוון שדרישות הורים מהצוות החינוכי ומעורבות ההורים הגיעו לרמה שלא הייתה כמותה לפני הקורונה, חשוב לספק למורים יותר הכשרה, הדרכה ותמיכה שיסייעו להם להתמודד עם מעורבות ההורים ולשתף איתם פעולה סביב בעיות הילד. בהקשר זה הוצע להוסיף להכשרת מורים יותר מרכיבים טיפוליים ולחזק את הבנת הפסיכולוגיה של ההורות. כמו כן, הוצע לפתח תוכניות להעלאת החוסן והרווחה הנפשית של הורים דרך משרד החינוך וגורמים אחרים לו.

בתשובות שהוסיפו חלק משיבים בנושא התערבות באמצעות מערכת הבריאות עלה הצורך לחזק את מערך הפסיכולוגיה הציבורית לפעול ולצמצום תורי ההמתנה במרפאות ציבוריות, ולשם כך להרחיב את מספר התקנים לפסיכולוגים ולפסיכותרפיסטים המטפלים בהורים ולהעלות את השכר למטפלים בשירות הציבורי. באופן ספציפי, הוצע להרחיב את התמיכה בהורים באמצעות סבסוד תוכניות טיפוליות להגברת היכולות הרפלקטיביות ובאמצעות קורסי הכשרה לקראת הורות ובמהלכה. כמה משיבים הציעו להרחיב את האפשרות להציע להורים ומשפחות פורמטים חדשניים של טיפול, המשלבים טכנולוגיה וטיפול קצר מועד גמיש.

5. שאלנו: 'מה יציל את המציל?', מה יתמוך באנשי ונשות טיפול העובדים עם הורים, משפחות וילדים ויאפשר להם לסייע להורים באופן יעיל, גם במצב של מצוקה משותפת?

רבים מהמשיבים (30%) הצביעו בתשובותיהם על הצורך להרחיב את המענה הניתן למטפלים באמצעות הדרכה, וציינו כי הם רואים בהדרכה פרטנית וקבוצתית את הדרך המרכזית לסייע לאנשי ונשות המקצוע. חלקם (7% נוספים) ציינו באופן ספציפי את הצורך בהדרכה בתחום העבודה עם הורים ובהדרכה המותאמת במיוחד לקשיים החדשים שעלו ממשפחות מאז תקופת הקורונה.

קבוצה נוספת של משיבים (19%) הצביעה על צורך בעוד כנסים וימי עיון בתחום העבודה עם הורים, ובסבסוד של למידה והכשרות בתחום, ימי עיון והרצאות סביב עבודה טיפולית עם הורים. היו שציינו את הצורך בהרצאות וימי עיון בפורמט גמיש (למשל, הרצאות מוקלטות) ומותאם (6%). צוינו גם בקשות להשתלמויות וקורסים מתמשכים יותר, להעמקת ההכשרה בתחום בטיפול הורי.

קבוצת משיבים נוספת הצביעה על הצורך בקבוצות עמיתים, קבוצות תמיכה מקצועיות (12%). תשובותיהם הצביעו על צורך במפגשים של נשות ואנשי מקצוע שבהם ניתן יהיה לשתף, להיתמך ולהתלבט יחד בסוגיות מקצועיות, ולדון בסוגיות הקשורות למפגש המקצועי-אישי, שהתעוררו באופן מיוחד בתקופת הקורונה. "מפגשי ימי חמישי" שנערכו בין מטפלים עמיתים בזמן הסגר ביוזמת פורום אמפטיה צוינו כמודל מוצלח, אבל משיבים הצביעו על צורך למסגרת רחבה ומתמשכת יותר של מפגשים.

הערות נוספות ציינו את הצורך בהרחבת החשיבה המערכתית; בהתאמת הטיפול לפלטפורמות חדשות ולצרכים ודילמות של הורים האופייניים לתקופה; בהגדלת משאבים לעבודה עם הורים בעת משבר שיאפשרו להגמיש את הגבלת זמן הטיפול שנהוגה במקומות רבים; בהגברת הלגיטימציה למטפלים לאפשר תמיכה בהורים; ואף ביציאה מוסדרת של מטפלים לסדנאות ולחופשות שיאפשרו התאוששות והטענת מצברים.


- פרסומת -

 

סיכום ומסקנות

הסקר שהוצג כאן מתבסס על תשובותיהם של יותר ממאתיים אנשי ונשות טיפול העובדים עם הורים, ילדים ומשפחות. הוא מאפשר להתבונן בכמה מגמות הנוגעות לטיפול בתקופתנו, תקופת פוסט קורונה, שהביאה לפתחנו התמודדויות חדשות ולא מוכרות. מהסקר הנוכחי אפשר לגזור כמה מסקנות חשובות.

1. צורך להרחיב את הסקר – כמובן שעל מנת לחדד את הרעיונות שהועלו בסקר הנוכחי יש צורך בסקר שיכלול אלפי אנשי מקצוע. סקר כזה יכולים להוביל למשל משרד ראש הממשלה, המדען הראשי של משרד הבריאות או משרד החינוך. כמו כן, חשוב להרחיב את המחקר על הקשיים שיתגברו או יופיעו בעקבות הקורונה.

2. צורך להרחיב את המענה הניתן להורים במצוקה – ממצאי הסקר מחזקים את התמונה העולה מהשדה של עלייה במצוקת ההורים ושל מחסור במענה ציבורי או פרטי לפניות ההורים. השגרה לא הובילה להתאוששות ספונטנית, אלא לתנועה של פנייה לטפל בבעיות שנגלו או התגברו. על מנת לסייע להורים כיום יש להפנות משאבים לתמיכה ישירה, רחבה ומוסדרת בהם.

המטפלים שהשיבו הצביעו על הצורך הדחוף לספק לציבור יותר שירותים שנותנים מענה טיפולי מוזל ונגיש. עוד עלה מהסקר שמטפלי הורים רואים במערכת החינוך פלטפורמה חשובה לקידום העבודה הטיפולים עם הורים, אך גם מזהים צורך בשינוי משמעותי במערכת ובהעמקת ההבנה של מסגרות חינוכיות ביחס לחשיבות העבודה עם הורים.

3. צורך ביותר מטפלי הורים בשטח – נראה כי על אנשי טיפול מוטל עומס כבד, ולכן יש לפעול להפחתת העומס כדי שמטפלים יוכלו להיות פנויים יותר לטפל ויצליחו לתת למשפחות מענה טיפולי מדויק יותר. נראה שבמערכת הציבורית כיום חסרים משאבים רבים ויש צורך ביותר אנשי טיפול ובשכר גבוה יותר. בנוסף, חשוב להרחיב ההכשרה של מטפלים לעבודה עם הורים על מנת להגדיל את מספר אנשי ונשות המקצוע שיכולים לתת מענה להורים.

4. צורך להרחיב את המענים של הכשרה, השתלמות והדרכה למטפלי הורים – מסקנה ברורה נוספת שעולה מהסקר הנוכחי ביחס ליכולת של מטפלי ההורים לתת שירות יעיל יותר להורים, ובכך למשפחות ולילדים, נוגעת לצורך בתמיכה וסבסוד ליותר מסגרות מובנות של הכשרה, הדרכה ותמיכה מקצועית למטפלי הורים, בדומה להשתלמות שנערכה תחת גף הפסיכולוגים במשרד הבריאות.

הצורך של מטפלי הורים שעלה באופן הבולט ביותר מהסקר הוא הצורך בהדרכה רבה יותר: הן הדרכה פרטנית והן הדרכה בקבוצות קטנות, הדרכה על עבודה טיפולית עם הורים וטיפול משפחתי בכלל, ועל נושאים ספציפיים הרלוונטיים לטיפול ולתקופת הקורונה. בנוסף, מטפלי ההורים שהשיבו על הסקר העלו צורך להרחיב את הלמידה שלהם כמטפלים ואת החשיפה לידע עדכני – הן על מודלים ואופנויות טיפול בעבודה עם הורים ועל דרכי טיפול מותאמות לתקופה, והן על נושאים ספציפיים כמו התמודדות הורים עם התנהגויות סיכון של ילדים (למשל בהקשרי אכילה, חומרים ממכרים, מסכים, מיניות) ואיתור סימנים מוקדמים לסיכון. על הצורך של מטפלי הורים בהעמקת הלמידה אפשר לענות באמצעות הקמת קבוצת לימוד, הצעת השתלמויות וארגון ימי עיון וכנסים. מהסקר עלה גם עד כמה חשוב שההדרכה וההכשרה שמוצעת למטפלים תהיה נגישה. נראה שחשוב להציע אפשרויות ללמידה באופן היברידי ודיפרנציאלי, עם אפשרות ללמידה מרחוק באמצעים וירטואליים, בדומה להכשרות שנערכו עד כה ביוזמת פורום אמפטיה.

לסיכום, הורים נמצאים היום במצוקה במגוון היבטים של התמודדות, בהורות עצמה ולנוכח בעיות ילדיהם שהתעוררו או החמירו בעקבות תקופת מגפת הקורונה. ההורים זקוקים למענה מותאם מתוך אפשרויות עזרה מסודרות, שכוללות רצף של ליווי תמיכתי, ייעוץ, וטיפול הורי – כמו גם פעולות למען שיפור הרווחה הנפשית ומניעת מצוקות עתידיות. מטפלי הורים נדרשים לתת מענה לצרכים אלו ולהתאים את עבודתם לטלטלות ולעומסים האופייניים לתקופה. כדי להצליח לפעול בצורה מיטיבה ומתמשכת הם זקוקים ליותר הדרכה, תמיכה ולמידה, ועיבוד אתגרים רגשיים העוברים עליהם בעבודתם. לצורך כך חשובה במיוחד התמיכה של ארגונים מקצועיים ושל רשויות ממשלתיות ומקומיות להכשרות והדרכות של מטפלי הורים, והגברת הגיבוי לעבודתם של מטפלי ההורים המתבטאת בהגדלת המשאבים מצד המערכות הציבוריות האחראיות.

 

 

מקורות

אורן, ד' (2021). הורות במחשבה שנייה, עבודה טיפולית עם הורים – מדריך מעשי תיאוריה וקליניקה. פרדס.

אורן, ד', ורון גל, ה' (2020). מן השדה: פורום אמפטי"ה - מענה למטפלי הורים בימי הקורונה, פסיכואקטואליה, גיליון אפריל, 46-49.

בן-אריה, א', ברוק, ש', ופרקש, ח' (2020). תפיסות ותחושות של ילדים ובני נוער בישראל בנוגע לווירוס הקורונה וחייהם האישיים. מכון חרוב.

ברלב, ל', נמר פורסטנברג, ר', בכר, י', ומורן-גלעד, ל' (2021). השפעת משבר הקורונה על ילדים עם מוגבלות, מאיירס ג'וינט ברוקדייל, אפריל 2021.

דלי, נ', וסופר, ב' (2021). ההשפעות הרגשיות של הקורונה על ילדים ונוער: נתונים מישראל ומהעולם, משרד החינוך, לשכת המדען הראשי, ינואר 2021.

טולצ'ין, א' (2022). הקורונה הגבירה את החרדה ההורית, אבל הטיפול מתמקד בילד. זמן ישראל: www.zman.co.il/291136/


- פרסומת -

כהן. א' (עורכת) (2017). טיפול בהורות. גישה אינטגרטיבית לטיפול בבעיות ילדים באמצעות הוריהם. הוצאת אח.

כהן, א' (2011). יחסי-הורים ילדים בצל אירועים טראומטיים: סיכונים, הגנה והשלכות להתערבות טיפולית. בתוך: חן-גל ש' (עורך). התמודדות עם אירועי אסון וטראומה. הוצאת השרות הפסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך והתרבות.

נבון, י', בוורס, ל', בלנק, כ', וקנין, ד', ושביט, י' (2021). הקשר בין עקה הורית לזמן מסך של ילדים צעירים בזמן סגר הקורונה. סדרת מחקרי הגיל הרך. מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.

רבינוביץ' , מ' (2021). מצבם הרגשי והנפשי של הילדים בעקבות משבר הקורונה. מרכז המחקר והמידע, כנסת ישראל.

רון גל, ה' (2022). פינת ההורות: התמודדות הורים בשעת לחץ ומשבר מתמשך. פסיכואקטואליה, גיליון יוני, עמ' 53-55.

פלורסהיים, ד' (2014). סבל, "עייפות החמלה", נחמה ותקווה. פסיכולוגיה עברית, www.hebpsy.net/articles.asp?id=3158

שטרנברג, ר' וכהן, א' (2020) טיפול משפחתי במצב של איום מתמשך: התערבויות בזמני חירום ובזמני קורונה. פסיכולוגיה עברית, www.hebpsy.net/articles.asp?id=4008

שילשטיין, י' (2020). התמודדות רגשית עם מגפות: בין חוסן אישי לחוסן קהילתי. פסיכולוגיה עברית, www.hebpsy.net/articles.asp?id=3979

Anthony, L. G., Anthony, B. J., Glanville, D. N., Naiman, D. Q., Waanders, C., & Shaffer, S. (2005). The relationships between parenting stress, parenting behaviour and preschoolers’ social competence and behaviour problems in the classroom. Infant and Child Development, 14(2): 133–154. doi.org/10.1002/icd.385%20

Bürgin, D., Anagnostopoulos, D., the Board and Policy Division of ESCAP, Vitiello, B., Sukale, T., Schmid, M., & Fegert, J. M. (2022). Impact of war and forced displacement on children’s mental health—multilevel, needs-oriented, and trauma-informed approaches. European Child & Adolescent sychiatry 31, 845–853 (2022). doi.org/10.1007/s00787-022-01974-z

Bürgin, D., Anagnostopoulos, D., Vitiello, B., Sukale, T., Schmid, M., & Fegert, J. M. (2022). Impact of war and forced displacement on children’s mental health—multilevel, needs-oriented, and trauma-informed approaches. European Child & Adolescent Psychiatry, 1-9.

Lluch, C., Galiana, L., Doménech, P., & Sansó, N. (2022). The impact of the COVID-19 pandemic on burnout, compassion fatigue, and compassion satisfaction in healthcare personnel: A systematic review of the literature published during the first year of the pandemic. Healthcare 10 (2): 364.

Masten, A.S. (2021). Resilience of children in disasters: A multisystem perspective. International journal of psychology, 56(1): 1-11.‏ doi.org/10.1002/ijop.12737

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

, , אורן, ד. כהן, א. רון גל, ה. (2022). ממצאי סקר פוסט קורונה בקרב מטפלי הורים, מצביעים על עלייה במצוקת הורים ומחסור במענה. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=4448


תבנית לציטוט ויקיפדיה:

* {{פסיכולוגיה עברית|אורן, ד. כהן, א. רון גל, ה.|ממצאי סקר פוסט קורונה בקרב מטפלי הורים, מצביעים על עלייה במצוקת הורים ומחסור במענה|4448|2022}}

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.