פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי
מודל ממש (מוכנות, מענה, שיקום והתאוששות) - שלבים בניהול התערבות במשבר במערכות חינוכיות בליווי הפסיכולוג החינוכימודל ממש (מוכנות, מענה, שיקום והתאוששות) - שלבים בניהול התערבות במשבר במערכות חינוכיות בליווי הפסיכולוג החינוכי
מודל ממ"ש (מוכנות, מענה, שיקום והתאוששות) - שלבים בניהול התערבות במשבר במערכות חינוכיות בליווי הפסיכולוג החינוכי

מודל ממ"ש (מוכנות, מענה, שיקום והתאוששות) - שלבים בניהול התערבות במשבר במערכות חינוכיות בליווי הפסיכולוג החינוכי

מאמרים | 16/4/2020 | 3,561

בימים אלו אנו עדים למציאות חירום מורכבת בעקבות התפרצות נגיף הקורונה. מציאות זו הינה ייחודית במאפייניה ובהיקפה והשפעותיה על כלל האוכלוסייה הנן נרחבות. מסמך זה מהווה הצעה ל"מודל מארגן" לעבודת הפסיכולוג החינוכי, למתן תמיכה רגשית-מערכתית לאוכלוסיית מערכת החינוך במצבים של "שגרת חירום" בטווח המיידי, הבינוני והארוך.

דורון היימןדורון היימן
דורון היימן פסיכולוג חינוכי מומחה, בהסמכה להדרכה, בוגר מסלול פסיכותרפיה, רכז פסיכותרפיה, שפ"ח...

מודל ממ"ש (מוכנות, מענה, שיקום והתאוששות)

שלבים בניהול התערבות במשבר במערכות חינוכיות בליווי הפסיכולוג החינוכי: מודל מארגן

מאת דורון היימן​​​​​​​1

 

 

הקדמה

בימים אלו, בהם מסמך זה נכתב, אנו עדים למציאות חירום מורכבת בעקבות התפרצות נגיף הקורונה (COVID-19). מציאות זו הינה ייחודית במאפייניה ובהיקפה. אירועי החירום עמם התמודדנו בארץ בשנים האחרונות, היו בטחוניים בעיקרם ופקדו בכל פעם אוכלוסיות ואזורים מסוימים. המציאות הנוכחית, לעומת זאת, משפיעה על כלל האוכלוסייה, כולל אנשי המקצוע, ועוד מוקדם לדעת עד תום את השלכותיה הבריאותיות, הכלכליות והנפשיות לטווח הארוך. מסמך זה מהווה הצעה ל"מודל מארגן" לעבודת הפסיכולוג החינוכי, למתן תמיכה רגשית-מערכתית לאוכלוסיית מערכת החינוך (צוותים, הורים ותלמידים) במצבים של "שגרת חירום" (גרינולד ושות', 2019), בטווח המיידי, הבינוני והארוך. המאמר אינו מהווה תחליף להעמקה בלמידה אודות עבודת הפסיכולוג החינוכי בחירום.

המודל הינו תוצר של ניסיון מצטבר שלנו, כפסיכולוגים חינוכיים, בחירום בטחוני מתמשך בעוטף עזה לאורך השנים ושל שירותים פסיכולוגים חינוכיים (שפ"חים) נוספים בעוטף עזה ובמקומות אחרים בארץ. גם בזמן חירום מתמשך, צוותי החינוך, ביחד עם ההורים, מהווים עבור התלמידים "עוגן רגשי", בהיותם דמויות משמעותיות לתיווך המציאות המשתנה, לוויסות ולהרגעה. על כן, מומלץ שגם בזמנים של הפסקת לימודים, ימשיכו אלו להיות בקשר ולתמוך בתלמידים. הדבר מעלה ביתר שאת את חשיבות הליווי והתמיכה של הפסיכולוג, המלווה את הצוות החינוכי של מערכת החינוך.

אחד ממאפייני המשבר הנוכחי של נגיף הקורונה הוא, שמדובר במציאות חדשה, דינמית ולא מוכרת עבור כולנו. העמידה בפני ה"לא מוכר", עשויה לעורר גם בקרב אנשי המקצוע המנוסים חוסר בטחון, ודורשת גמישות ויצירתיות בהתאמת דרכי ההתמודדות. באופן דומה, גם אל מול המציאות הביטחונית המשתנה בעוטף עזה, נדרשו מאיתנו יכולות לגמישות בחשיבה ולמתן התאמות בדרכי ההתמודדות (למשל, מעבר מתמיכה בעקבות איום בטחוני מעזה של חדירת מחבלים, מעבר לירי תלות מסלול, למנהרות, לבלונים ועפיפוני נפץ וכיוצ"ב). כבר כעת, ניתן להתרשם משינויים בשדה העבודה של הפסיכולוגים החינוכיים ושל צוותי החינוך בעקבות נגיף הקורונה וסגירת מוסדות החינוך, כדוגמת השימוש בפלטפורמות תקשורת מקוונות (למשל, שימוש באפליקציית ZOOM לשיחות עם מנהלים, צוותי חינוך, הורים ותלמידים) והזמנת האוכלוסייה לקשר ישיר עם השפ"ח דרך הפייסבוק או קבוצות WhatsApp. על אף מאפייני האיום המשתנים, מצאנו שעבודה על בסיס מודל מארגן, מאפשרת לאנשי מקצוע וגם למערכות מסגרת לעבודה מערכתית, תהליכית ויעילה לאורך זמן. מודל זה משתנה ומתפתח ככל שהניסיון ממשיך להצטבר ולכן פתוח להתאמות, הערות, הארות ושינויים בהתאם לייחוד האוכלוסיות והמערכות המקומיות, לאתגרים החדשים ולמציאות החדשה אליה אנו חשופים בעקבות משבר הקורונה ובתקופת השיקום ממנה.


- פרסומת -

 

יסודות מודל העבודה בחירום: ממ"ש

ממאפייני מצב החירום, שהוא קוטע את שגרת החיים המוכרת לנו. תשומת הלב ומשאבי ההתמודדות של האדם מופנים באופן טבעי למתן מענים ב"כאן ועכשיו" לשלמות הגוף והנפש, מתוך צורך קיומי, וכן מתוך צורך להשיב תחושת שליטה על המצב. לצד זאת, אנו מכירים כי בשגרת חירום, אירועי חירום באים והולכים בצורה של "גלים", ויוצרים סוג של מחזוריות, בה מופיע איום חיצוני – האדם מסתגל ומתמודד עם האיום – ואז באה תקופת התאוששות וחזרה לתפקוד, וחוזר חלילה.

המודל מציע מעין "מצפן" לעבודת הפסיכולוג החינוכי במציאות של שגרת חירום מחזורית זו, ומציע לכוון את תכנית העבודה וסוגי המענים שבהן ינקוט, בהתאם להבנה של השלב בחירום בו הוא נמצא. המודל מחולק קונספטואלית לשלושה שלבים על ציר הזמן של העבודה בחירום:

שלב ראשון: מוכנות – שלב זה מתרחש לרוב בתקופת "שגרה", אך במקביל מוחזק גם בשלבים הבאים. בשלב זה, ישנה הבנה מקצועית שיש להיערך להיות מוכן למצבי חירום, אך החירום אינו נחווה כמשהו שמאיים בהכרח או שנוכח בשיח היומיומי של אנשים. בשלב זה ננקטות פעולות מערכתיות בכדי להבטיח שאנשים מוכנים ומגיבים בצורה יעילה למצבי חירום.

שלב שני: מענה – שלב זה מתחיל מרגע פרוץ האיום/המשבר ומשווק פעמים רבות כ"לב העשייה" מבחינת ההתערבות בפועל אל מול האוכלוסייה. בשלב זה ננקטות פעולות ברמת הפרט וברמת המערכת החינוכית, שנועדו לתת מענים פסיכולוגיים להשפעות המיידיות וקצרות הטווח של מצב החירום או האסון. לצד המענים המידיים, ננקטות פעולות שונות שיקדמו את התמודדות המערכת החינוכית בטווח הארוך, לאחר חלוף המשבר.

שלב שלישי: שיקום והתאוששות – שלב זה מתחיל לאחר מתן מענים ראשוניים למשבר, אך עם התמקדות והיערכות לבנייה מחודשת של השגרה/המציאות החדשה לאחר חלוף האיום, תוך תמיכה בצרכים הפסיכו-סוציאליים של הפרטים והמערכות וחיזוק משאבי החוסן, להתמודדות עתידית עם אתגרים חדשים2.

שלושת השלבים שזורים זה בזה, היות שמדובר במחזוריות, בה אנו עשויים למצוא את עצמנו מתמודדים עם איום מסוים (למשל, ירי קסאמים או חשש להידבקות בנגיף) ובה בעת נמצאים במוכנות לאיום אחר (כגון איום מנהרות או התמודדות עם ריבוי אובדנים בנפש בקהילה). תפקידה של החלוקה הקונספטואלית להציג באופן פשוט יותר את המוקדים והדגשים לעבודה בכל שלב.

במהלך העבודה בשגרת החירום, ישנם חמישה תחומים מרכזיים בהם עוסק הפסיכולוג החינוכי ועליהם אנו ממליצים לשים את הדעת בעבודה בחירום מתמשך:

  1. התמקמות מקצועית של הפסיכולוג המלווה את המערכת החינוכית.
  2. מתן מענים דחופים לפניות פרטניות ומערכתיות, בשגרה ובחירום.
  3. מתן מענים של ויסות והרגעה של המערכת החינוכית.
  4. התערבות מערכתית פרו-אקטיבית במצבי משבר.
  5. התמודדות ותחזוקה אישית של הפסיכולוג המתמודד ב"מציאות חירום משותפת".

בהתאם לזיהוי השלב על "ציר הזמן", תחומים אלו מקבלים משקל שונה בתוך סך עבודתו של הפסיכולוג החינוכי. המודל מציג את התחומים השונים כפרוסות עוגה/פלחים מתוך סך עבודת הפסיכולוג, ובתרשים המסכם המובא בסוף המאמר מוצג משקלם היחסי של הפלחים השונים באופן ויזואלי. יש לציין שלמעט שלב המענה, בו הפסיכולוג החינוכי מושקע כל כולו במענה לחירום עצמו, בשלב המוכנות והשיקום עליו לעסוק גם במשימות עבודתו השוטפת (כגון אבחונים, טיפולים, ליווי מערכתי לא חירומי וכיו"ב).


- פרסומת -

 

תיאור תחומי העיסוק של הפסיכולוג החינוכי בחירום

פלח 1: התמקמות מקצועית של הפסיכולוג המלווה את המערכת החינוכית

  1. שלב המוכנות (טרום תקופת המשבר): שלב זה מהווה את "שגרת העבודה" המערכתית של השפ"ח, בה הפסיכולוג החינוכי מנכיח את עצמו במערכת, ומקדם מבני עבודה בשגרה, שיאפשרו עבודה מיטיבה בחירום: השתתפות בצוותים השונים לשעת חירום (צוות לשעת חירום בבית הספר – צל"ח / צוות חירום אזורי – צח"א / צוות חירום יישובי – צח"י); עבודה מערכתית בליווי קובעי מדיניות ברשויות (כגון מנכ"ל הרשות ומנהל אגף החינוך), מנהלי מערכות חינוך וצוותים חינוכיים; שיתוף וחיזוק הקשר הבין-מקצועי עם שותפי תפקיד בחירום (כגון צוות המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית, קב"ס ועוד).
    יש לציין שזהו שלב חשוב ביותר, המהווה בסיס יציב ומשפר את איכות ההתערבות בחירום, אך הוא אינו תנאי להפעלת המודל. גם בתנאים שבהם לא התבצעה עבודת הכנה מוקדמת, למשל כאשר מדובר בפסיכולוג חדש במערכת החינוכית, ניתן לפעול במסגרת המודל.
     
  2. נוכחות בתחילת המשבר: יצירת קשר של הפסיכולוג החינוכי עם הגורמים השונים, במפגש פיזי, וירטואלי או טלפוני בהתאם לאפשרויות. גם אם המפגש נעשה באמצעים מקוונים, כגון באמצעות אפליקציית ZOOM, הוא מספק מידה של "להסתכל לאחר בעיניים", המקדם את יצירת הקשר. זאת בהתאם לעקרונות מודל הקמ"צ (קרבה פיזית, מיידיות זמנים, ציפייה לעתיד).
     
  3. הצטרפות וליווי במנהיגות והכלה: במיוחד במצבי חירום, הבדידות של המנהל החינוכי היא מאוד גדולה. במרחב הזה, ישנה חשיבות לליווי של הפסיכולוג את המנהל וצוות הניהול (יועצות ורכזים), תוך יצירת מבני עבודה, תיעדוף משימות, הבחנה בין עיקר ותפל, והרחבת היכולת הרפלקטיבית כלפי אוכלוסיית היעד והצוותים החינוכיים וכן יכולת הרפלקסיה העצמית. בזמן חירום, עיני הצוות החינוכי נשואות למנהיגות הארגונית. לפסיכולוג החינוכי ישנה הזדמנות לסייע למנהלים בהתמקמות כמנהיגים בחירום, הן בהיבט של הייעוץ המערכתי והן בהיבט של התמיכה הרגשית.

 

פלח 2: מתן מענים דחופים לפניות בשגרה ובחירום (צוותי חינוך, הורים וילדים)

לצד עבודתו המערכתית בליווי מסגרות חינוך בשגרה ובחירום, הפסיכולוג החינוכי מקבל פניות – בתיווך הצוותים החינוכיים או באופן ישיר (למשל, דרך הקו החם בשירות הפסיכולוגי החינוכי) – ונותן מענים דחופים וראשוניים לפניות האוכלוסייה במצבי מצוקה רגשיים, תוך היעזרות בשותפים ברשות המקומית (כגון הרווחה, צוות הייעוץ במערכת החינוך וגורמי טיפול נוספים), וכן הפניה להמשך מענים על פי צורך.

 

פלח 3: מתן מענים של ויסות והרגעה של המערכת החינוכית

תפקיד משמעותי בעבודת הפסיכולוג החינוכי בשגרה ובחירום הוא לסייע בוויסות והרגעה, באמצעות שמירה על איזונים, ומתן פרספקטיבה וכלים פרקטיים למערכת וליחידים. הפסיכולוג החינוכי, בהיותו גורם שנמצא בקשר תמידי עם המערכות החינוכיות ומהווה עבורן משענת רגשית גם בשגרה, נמצא בעמדה יחודית של "רגל בפנים ורגל מחוץ" למערכת. עמדה זו מאפשרת ללקוחות של הפסיכולוג להסתייע בו כגורם מווסת רגשית (פונקציית זולתעצמי) וכמסייע להחזקה המנטלית של מורכבות התקופה (הן ברמה התוך אישית והן ברמה הבינאישית), לשם הרחבת היכולת למנטליזציה ותפיסת פרספקטיבה ולטובת שמירה על הרציפות בזמן (עבר-הווה-עתיד) (להרחבה: להד, 2020). מעבר לכך, בידי הפסיכולוג החינוכי כלים פרקטיים שונים לשם סיוע דירקטיבי בוויסות הרגשי (כגון שימוש במודלים מוכרים של משאבי חוסן כגון גש"ר מאח"ד, מעש"ה, עבודת גוף-נפש ועבודה קוגניטיבית התנהגותית).

 

פלח 4: התערבות מערכתית פרו-אקטיבית במצבי משבר

  1. התארגנות לשגרת חירום מתמשכת. בשלבים הראשוניים של המשבר, ובמקביל לפלחים האחרים, הפסיכולוג החינוכי עוסק באופן פרו-אקטיבי במיפוי ואיתור הצרכים השונים שעולים במערכות החינוכיות, לטובת התאמת אופן המענה המתאים למשבר הנוכחי. שלב זה מתאפיין במערכות בהרבה "doing", בו לא בהכרח יהיו פנויים קשבית ורגשית להצעות הפסיכולוג להתערבות. על אף פוטנציאל היעדר הפניות, ישנה חשיבות רבה לנוכחות הממשית של הפסיכולוג החינוכי בשלב זה ולתיעוד שלו את הצרכים של המערכת. זאת לטובת ניתוח הממצאים, קבלת לגיטימציה מצד המערכת להמשך ליווי ("זר לא יבין זאת") ומתן מענים מותאמים לשלב הבא.
     
  2. ליווי ב"שגרה החדשה". ישנם שלושה סוגי התערבויות בהקשר זה: התערבות המיועדת למנוע את הבעיה עוד לפני שנוצרה, התערבות המיועדת לעצור הפרעה קלה והתערבות המיועדת לטפל בבעיות אקוטיות. ברמה המערכתית, זהו שלב של "מחקר פעולה" (שקדי, 2003), בו הפסיכולוג החינוכי מגיב לצרכים המערכתיים שעולים, לצד בחינת אפקטיביות ההתערבות והתאמת המענים בהתאם.
     
  3. היערכות ומוכנות ל"תקופה שאחרי": תפקיד הפסיכולוג החינוכי מתאפיין גם בהחזקת המורכבות של המציאות המשתנה, המתאפיינת בעמדה דפרסיבית, בה ישנה חשיבות בסיוע בהחזקה של הרציפות ההיסטורית, האישית והקהילתית. גם כאשר הציבור עסוק ב"הישרדות" של היום-יום בחירום, על הפסיכולוג החינוכי לחשוב ולסייע לצוות החינוכי בחשיבה, התארגנות ותכנון החזרה של המבוגרים והתלמידים לתפקוד, ב"תקופה שאחרי" (דבר זה נעשה לרוב עם צוותי ההנהלה ברשות המקומית, הנהלה ויועצות במוסד החינוכי).
    ​​​​​​​במקביל, ישנה חשיבות להחזקה הרגשית של בעלי תפקידים מרכזיים במערכת (רכזי חינוך, מורים, מדריכים) שעשויים לחוות מצוקה רגשית שעלולה להוביל לעזיבת מקום העבודה תוך כדי או בסיום התקופה.
     
  4. ליווי ומעקב מערכתי של ה"תקופה שאחרי": אנשים נבדלים זה מזה באופן ההתמודדות והתגובה לאירועי משבר. ישנם כאלו שהחזרה לשגרה תחזק את יכולת התפקוד שלהם, יש שחזרה זו תחליש אותם וישנם אלו שתגובתם לאירועי הדחק תהייה מושהית והפגיעה בתפקוד תגיע רק לאחר תקופת מה. על כן, תפקיד הפסיכולוג החינוכי משמעותי ביותר גם בתקופה שאחרי המשבר, בהבנה ותיווך של דפוסי התגובות השונים, מתן מענים פרטניים ומערכתיים, זיהוי צרכים נוספים שיעלו, ליווי הצוותים, ההורים והתלמידים (בדגש על כאלו ששמם עלה במיפויים השונים לאורך התקופה המשברית), סיוע בעיבוד מתמשך של תקופה זו והבניית נרטיב של כוחות וחוסן.
    ​​​​​​​בשלב זה של "חזרה לשגרה", אנשים וארגונים רבים עושים שימוש במנגנוני הגנה של הכחשה, בידוד רגשי וכד', מתוך רצון לשים את התקופה הקשה מאחוריהם ומשאלה לחזור למה שהיו לפני כן. תפקיד הפסיכולוג החינוכי כאן הוא קריטי, ורצוי שיקדיש תשומת לב לצורך ברפלקסיה ועיבוד, גם אל מול התנגדות המערכת או הפרט.

 


- פרסומת -

פלח 5: התמודדות ותחזוקה אישית של הפסיכולוג המתמודד ב"מציאות חירום משותפת"

במצב של עבודה בחירום מתמשך, כדוגמת עבודה ומגורים באזור לחימה (עוטף עזה) או תחת איום גלובלי כמו של משבר הקורונה, ישנה חשיבות לשימור וחיזוק מבנים של ה"חוסן הארגוני" (שער, 2019). במקביל למתן מענים פנים-ארגוניים לפסיכולוגים החינוכיים (הדרכות, טיפול אישי, שמירת איזון בית-עבודה, מתן הוקרה לעובדים על עבודתם ועוד), יש לציין כי מצב זה מהווה בו זמנית הן אתגר והן הזדמנות לפיתוח חוסן משותף (Nuttman-Shwartz, 2015; לביא, רוזנבלט ושניר, 2019). באחריות המדינה ומשרדי הממשלה, לשמר ולחזק את אנשי המקצוע שב"חזית", ובכללם את הפסיכולוגים החינוכיים, תוך כדי ובמיוחד לאחר המשבר (תקופת השיקום) לטובת עיבוד וצמיחה מההשלכות הטראומטיות של חוויית המציאות המשותפת, בהיותם הן אנשי מקצוע שנותנים מענים לאוכלוסייה שבמצוקה והן אנשים פרטיים הנתונים תחת איום דומה, והדואגים לשלמותם ולרווחתם הנפשית של בני משפחותיהם.

 

לסיכום

מודל ממ"ש מהווה ניסיון ליצירת מודל מארגן של עבודת הפסיכולוג החינוכי בשגרת החירום המתמשכת, שמאופיינת בגלים של תקופות "רועשות" של הסלמה וביניהן תקופות "שקטות" יותר המהוות הזדמנות להתאוששות ולשיקום המערכות, וכן לשיפור המוכנות לאתגרים הבאים. מודל זה מדגיש את חיוניות הפסיכולוג החינוכי בכל השלבים השונים, הן בשגרה והן בחירום.

אנו מזמינים את אנשי המקצוע לעשות שימוש במודל כבסיס לחשיבה, דיון והעמקה, בתקווה לימים של שקט וכי ישמש אותנו כבסיס תאורטי בלבד.

 

נספח 1: מודל ממ"ש (מוכנות, מענה, שיקום והתאוששות)

 

תרשים של המודל​​​​​​​

 

 

 

הערות

  1. תודתי לצוות היקר שעובד איתי בשפ"ח שער הנגב, איתם המודל נבנה ופותח לאורך השנים ואשר נושאים יחדיו במתן מענים בשגרה ובחירום; חיים פליישמן, שמעונה גרודזין קיסרי, אילנה אליאסי, טל שר ויאן סרדצה.
  2. בהיערכות של צוות בשפ"ח, מומלץ להיערך מבעוד מועד ולחלק את הצוות לאנשים שיהיו אמונים על פיתוח שלב זה, כבר משלבים מוקדמים של התמודדות עם המשבר, בזמן שחברי הצוות האחרים נותנים מענים ראשוניים לאוכלוסייה.

 

מקורות

גרינולד, נ', גרודזין-קיסרי, ש', היימן, ד', פינגלרנט, ס' ופליישמן, ח' (2019). עבודה טיפולית רב־מקצועית מבוססת מנטליזציה –I: תאוריית מנטליזציה ומודלAMBIT . פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy...=3819


- פרסומת -

לביא, ת', רוזנבלט, א' ושניר, מ' (2019). טיפול בילדים בדרום – החשיפה המתמשכת. בתוך י' להב וז' סולומון (עורכות), משחזור לזיכרון: טיפול בטראומה נפשית". רסלינג.

להד, מ' (2020). מחשבות מעשיות על קורונה וההתמודדות עימה. משאבים, המכללה האקדמית תל חי, מרץ 2020.

שער, י' (2019). בחזית הנפש. ספרי ניב.

שקדי, א' (2003). מילים המנסות לגעת מחקר איכותני – תאוריה ויישום. תל אביב: הוצאת רמות – אוניברסיטת תל אביב.

Nuttman-Shwartz, O. (2015). Shared resilience in a traumatic reality: A new concept for trauma workers exposed personally and professionally to collective disaster. Trauma, Violence, & Abuse, 16(4), 466-475.

 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

היימן, ד. (2020). מודל ממ"ש (מוכנות, מענה, שיקום והתאוששות) - שלבים בניהול התערבות במשבר במערכות חינוכיות בליווי הפסיכולוג החינוכי. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3961

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

גבע גלגבע גל16/5/2020

תודה - מעלה מחשבות ותחושות מגוונות. תודה על השיתוף במודל שפיתחתם, לתחושתי מאפשר עוגן או בסיס לחשיבה והתארגנות משותפת בכל שפ'ח. אני חושב ותוהה ביני לבין עצמי כמה פניות ומחשבה מושקע ב'שגרה' לתכנן ולחשוב על ההתנהלות העתידית במצבי חירום, בעיקר באיזורים הרחוקים יותר ממצבי חירום, לעומת המציאות בה אתם פועלים בדרום.
מציע (מהיכרותי את הנפשות הפועלות כבר התרחש בדרך זו או אחרת) לנסות ולהציג את המודל בימי עיון של מנהלים.
הערה אחרונה, לצערי התחושה היא שבמקרה של הקורונה, 'המערכת' הגדולה לא דאגה לשמור על הפסיכולוגים, וכאשר הצרכים הבסיסיים לא מתקיימים, לא נוצרה פניות או יכולת לדאוג בכל הרבדים שמציעים.