לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
צליל מקוון – פגיעות נפשיות בילדים ובבני נוער ברשתצליל מקוון – פגיעות נפשיות בילדים ובבני נוער ברשת

צליל מקוון – פגיעות נפשיות בילדים ובבני נוער ברשת

מאמרים | 20/9/2018 | 25,591

מהי פגיעה נפשית ברשת? מתי צריך לפנות לייעוץ או טיפול והאם הטיפול בילדים ובנוער שנפגעו במרחב המקוון שונה מטיפול בפגיעות אחרות? מאמר זה מבקש להרחיב את ההסתכלות על פגיעות... המשך

צליל מקוון – פגיעות נפשיות בילדים ובבני נוער ברשת

סוגיות של פגיעה וטיפול בעולם דיגיטלי: מאפיינים, דרכי התערבות וטיפול

מאת שרון קייזר-הלר

 

 

נועה בת ה-11 הגיעה לטיפול בעקבות פגיעה חברתית שעברה ברשת. הפגיעה בנועה לא הייתה קיצונית, אך הובילה לנזקים בתפקודה בבית ובבית הספר וכן לפגיעה בדימוי העצמי שלה ובדפוסי התקשורת שלה עם סביבתה. שינויים אלה הדליקו נורת אזהרה אצל הוריה והם פנו לקבלת ייעוץ וסיוע נפשי. את הוריו של נמרוד, תלמיד כיתה ג' מהדרום, הטרידה העובדה שבקבוצת הווטסאפ של הורי הכיתה עלה שמו באופן מפורש בגלל קשיים התנהגותיים והתפרצויות זעם שהיו לו בבית הספר. בקבוצה דרשו ההורים להוציא את נמרוד לאלתר מבית הספר, הפיצו שמועות על בני משפחתו והאשימו את סגנון החינוך של הוריו בהתנהגותו. נמרוד חש בנידוי ובבדידות בבית הספר והוריו פנו לקבלת סיוע מקצועי. את מור, תלמידת כיתה י' ממרכז הארץ, הפתיעה עוצמת הפגיעה שחוותה לאחר שסרטון פרובוקטיבי שלה הופץ בין מכרים בקבוצות שונות ברשת. מצב רוחה התדרדר, והיא שקעה בדיכאון וסירבה לצאת מביתה. אמה דאגה מאוד משינויים אלה בהתנהגותה וחיפשה עבורה מענה טיפולי. אנשי הצוות החינוכי בבית הספר במרכז הארץ לא מאוד התרגשו מהסרטון האלים שהופץ בין תלמידי כיתות ה'; הם כבר היו מתורגלים היטב בכיבוי השריפות של הרשת וזה היה נראה כמו "עוד סרטון מזוויע" שהופץ ושיישכח תוך ימים מספר. ואולם, כשהורי התלמיד החמישי הגיעו להתלונן על נדודי שינה, סיוטים והרטבות לילה, הם החליטו לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי. 

תחושת רווחה נפשית: הגדרות ומאפיינים 

מושג הרווחה הנפשית (wellness או well-being) מתאר את הערכתו ותחושתו הסובייקטיביות של האדם לגבי מצבו הנפשי. מושג זה מגיע מעולם הפסיכולוגיה ההומניסטית והוא מתמקד בחיפוש אחר מקורות של כוח המשפיעים על יכולתו של האדם להתמודד באופן יעיל עם המציאות. התמודדות יעילה עם המציאות תוביל בסופו של דבר לתחושות של סיפוק, יצירתיות ומימוש עצמי בחיים האישיים והמקצועיים.


- פרסומת -

מאיירס ושות' (Myers et al., 2000) הגדירו את תחושת הרווחה הנפשית בתור "אורח חיים המכוון לבריאות ולרווחה נפשיות אופטימליות ומאפשר אינטגרציה בין גוף, נפש ורוח לצורך חיים מלאים יותר במסגרת הקהילה האנושית והטבעית". בהתאם להגדרה זו, אדם אשר תחושת הרווחה הנפשית שלו גבוהה יחוש רוב הזמן בטוב, יצליח ליהנות מהדברים החיוביים והטובים בחייו וברוב המקרים יצליח למצוא כוחות נפשיים לצד מקורות של תמיכה שיסייעו לו להתמודד באופן בריא גם עם האתגרים והקשיים שבדרך. לעומתו, אדם אשר תחושת הרווחה הנפשית שלו פגועה או נמוכה לרוב יתקשה להתמודד עם אתגרי החיים ואף לא יצליח ליהנות מהדברים הטובים הקיימים ונוכחים בחייו.

שדמי וצימרמן (2010) הגדירו גם הן את המונח מיטביוּת (wellness) או רווחה נפשית כמושג המבטא "תפיסה פוזיטיבית של בריאות נפשית (positive mental health)". לדבריהן, תפיסה זו מהווה חידוש ביחס לתפיסות מוקדמות ומסורתיות יותר של בריאות נפשית, אשר לרוב מתמקדות בהגדרה של בריאות על דרך השלילה – כמצב של "היעדר חולי או מחלה". לפי שדמי וצימרמן, הגישה הקוראת לקידום הרווחה הנפשית של האדם יוצאת נגד תובנות על נפש האדם המתקבלות מתוך פרדיגמות של חולי ומבקשת "להתמקד בשאלה של מימוש והרחבה של אנושיות האדם ופיתוח המשאבים האנושיים הגלומים בו לכיוון של התפתחות ויצירה".

הגדרה נוספת לרווחה נפשית מתייחסת דווקא ליכולת שלנו לחזור לשגרה ולהתעשת (to bounce back) לאחר שאנו חווים רגשות שליליים או אירועי חיים מלחיצים, טראומטיים או לא נעימים. הגדרה זו מתייחסת ליכולת של האדם לחוות רגשות שליליים כחלק ממנעד הרגשות בחיים, כמו עצב, אובדן, אבל, פחד ועוד סוגים שונים של כאב רגשי, ואז להתעשת ולחזור לתפקוד על אף האירועים והתחושות שנחוו עמם. הגדרה זו מתייחסת לראייה של החיים כמכלול של חוויות חיוביות ושליליות וליכולת של האדם לאפשר לעצמו לחוש את כל מנעד הרגשות ולבחור להתמקד ברגשות ובאירועי החיים החיוביים, אלה המקדמים את תחושת הרווחה הנפשית שלו. 

פגיעה בתחושת הרווחה הנפשית 

פגיעה ברווחה הנפשית של האדם היא תופעה מורכבת, וקשה למצוא הגדרה אחת שתתאר באופן מדויק את כל סוגי הפגיעות הפוטנציאליות. ההגדרה המקובלת ל"נזק נפשי" מתייחסת בין השאר גם להיבטים מוסריים ומשפטיים הנגרמים לאדם בעקבות פגיעה. הכוונה בהגדרה זו היא ל"אובדן, נזק או שינוי לרעה המפחית ממצבו הראשוני של האדם הנפגע" (וייס, וייל ויגיל, 2007). ניתן גם להגדיר פגיעה במצבו הנפשי של האדם באופן רחב יותר כמאורע בחיים המשנה באופן שלילי את ההרגשה של האדם ומשפיע לרעה על תפקודו, על יכולותיו ועל ביצועיו הנוכחיים או העתידיים, כפי שמגדיר זאת "המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של פגיעות נפשיות כלליות" (IV, 2000-DSM): "תגובה של האדם לגורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים והשפעתם של גורמים אלה על מצבו הנפשי ויכולתו של האדם לתפקוד נורמטיבי תקין בחיים".

מאחר שמדובר בתחושה סובייקטיבית, הגורמים המשפיעים על פגיעות נפשיות משתנים מאדם לאדם ועמם משתנה גם תחושת היציבות והיכולת לשלוט ברווחה הנפשית שלנו. לאורך חיינו אנו חשופים באופן מתמשך לסוגים שונים של פגיעות או אירועי חיים המהווים חלק משמעותי בתהליכי ההתפתחות ועיצוב הזהות שלנו ובאופני ההתמודדות שאנו מסגלים לעצמנו אל מול אתגרי החיים. פגיעה ברווחה הנפשית יכולה להתרחש באופן ישיר ומכוון או באופן עקיף ופסיבי. הפגיעה יכולה להתבצע על ידי אנשים מוכרים או זרים לנו או בעקבות התנסויות ואירועי חיים העוברים עלינו במהלך חיי היומיום שלנו. כמובן, חשוב לזכור שפגיעה נפשית יכולה להיגרם עקב שלל סיבות, שלא כל פגיעה ברווחה הנפשית מובילה בהכרח לפגיעה מתמשכת בתפקוד או בנפש האדם ושהדבר תלוי במאפיינים אישיים, בסוג הפגיעה ובקונטקסט שבו היא מתרחשת. 

כשאנו נפגעים ממעשה או ממידע המשפיעים באופן שלילי על חיינו ועל מצבנו הרגשי, לרוב נחווה תחושות של כאב, עלבון, אובדן, כעס או השפלה, שיכולות להשפיע בתורן על מצבנו הנפשי באופן זמני או מתמשך. תחושות אלה עשויות גם לפגוע בהרגשת המוטיבציה הפנימית שלנו, הנגזרת מסיפוק צורכי המסוגלות העצמית והאוטונומיה של האדם, המושפעים מהאינטראקציה עם הסביבה (Deci & Ryan, 2000). תיאוריית ההכוונה העצמית של דסי וריאן מייחסת לסביבה החיצונית ולקשרים החברתיים חשיבות רבה בביסוס תחושות המסוגלות, האוטונומיה והשייכות שלנו בעולם. לדבריהם, תנאים אלה הם הבסיס ההכרחי לקיומה של מוטיבציה פנימית ולחיזוק תהליכים של הכוונה עצמית ביחס להכוונה חיצונית. אם כך, ניתן לומר שלא רק שאנו מייחסים חשיבות רבה לתגובות ולפידבק שנקבל מהסביבה שלנו ביחס לדברים שנגיד, לתגובות שנגיב או למידע אישי שנספר על עצמנו, אלא שתגובות אלו אף ישפיעו במידת מה גם על תהליכי ההתפתחות של תחושות המסוגלות והאוטונומיה שלנו. כשתחושות אלה נפגעות מאיזושהי סיבה, נפגעת גם תחושת הרווחה הנפשית שלנו המשפיעה בתורה על אופני התפקוד שלנו, על ההתנהלות שלנו וחשוב מכול – על תחושותינו, רגשותינו והמוטיבציה שלנו למימוש עצמי ולהפקת הנאה בחיי היומיום שלנו. 


- פרסומת -

פגיעה בתחושת הרווחה הנפשית ברשת בקרב ילדים ובני נוער

בפגיעה בתחושת הרווחה הנפשית לא תמיד ניתן להבחין, ובמקרים רבים יהיה קשה לאמוד את היקפה ועומקה של הפגיעה וכן את השפעותיה על חייו של האדם הנפגע. חלק מהקושי בביסוס הגדרה מדויקת לפגיעה ברווחה הנפשית נובע מאופיו הסובייקטיבי של המושג. הרי מה שיכול להיחוות כפגיעה ולהשפיע על מצבו הנפשי ותפקודו של אדם אחד לא בהכרח ייחווה באותו אופן על ידי אדם אחר, ולהפך. עם זאת, יש מקרים או אירועים בחיים שניתן באופן כמעט ודאי לצפות שיובילו לפגיעה גם בתחושת הרווחה הנפשית שלנו. 

בעידן הווירטואלי, מתווספים להגדרות המוכרות של הפגיעה בתחושת הרווחה הנפשית מאפיינים ייחודיים המוסיפים למורכבותו של המושג: "אמנם אינטראקציות חברתיות וירטואליות יכולות לספק יתרונות חברתיים רבים, אך השימוש המוגבר והגישה החופשית והלא מבוקרת לאמצעים חברתיים-טכנולוגיים יצרו בתורם זירה חדשה ובה נחשפים ילדים מדי יום למידע והתנהגויות פוגעניות" (Bowler, 2014). 

על אחת כמה וכמה גוברת מורכבותו של המושג "פגיעה ברווחה הנפשית ברשת" כשמדובר בילדים ומתבגרים החשופים פעמים רבות לתכנים ולאינטראקציות חברתיות שאינם תמיד הולמים את גילם או את יכולת ההתמודדות שלהם. 

חשוב להדגיש שאין הכוונה במאמר זה לבקר את אופני השימוש וההתנהלות החברתית של ילדים ובני נוער במרחב הווירטואלי או את החשיפה שלהם למידע כזה או אחר באינטרנט, אלא לתת את הדעת להשתנות המושג "פגיעה ברשת" ולחשיפה המוקדמת לפגיעות מסוגים שונים, אשר יכולות בתורן להשפיע על תחושת הרווחה הנפשית של ילדים ובני נוער בעידן הווירטואלי. 

אז מהי אם כן "פגיעה נפשית ברשת"? על פי רוב, הנושא מופיע בספרות המקצועית בהקשר של "שיימינג" או "בריונות ברשת" (Cyberbullying). ואולם, יש סוגים שונים של פגיעות ברווחה הנפשית שלנו הנגרמים, בעקיפין או במישרין, משימוש באינטרנט או ברשתות החברתיות כפי שהיטיבו לפרט במאמרם שנק ופרימאו (Schenk & Fremouw, 2012):

  • הבערה (Flaming): שליחה דיגיטלית של מסרים פוגעניים או הפצת שמועות והקנטה של אדם אחר.
  • הטרדה (Harassment): שליחה מכוונת וחוזרת של הודעות בעלות אופי מעליב או פוגע.
  • מטרידן כפייתי (Cyberstalking): איומים על פגיעה באדם אחר או הפחדה שלו.
  • התחזות לאדם אחר (Masquerading): במטרה להפיץ שמועות על אדם אחר או מידע אישי שלו.
  • נידוי (Exclusion): הוצאה מכוונת של אדם מקבוצה או השארתו מראש מחוץ לקבוצה באופן מכוון.

​​​​​צליל מקוון – פגיעות נפשיות בילדים ובבני נוער ברש 1​​​​​​​

איור: גיל הלר

 

מיפוי המאפיינים הייחודיים לפגיעה ברווחה הנפשית ברשת

בשנים האחרונות אנו נחשפים למקרים רבים של פגיעות ברווחה הנפשית של ילדים ונוער שמקורם בפגיעה ראשונית ברשת. מקרים אלה מעלים פעמים רבות תהייה לגבי אופי הפגיעה ודרכי הטיפול בה: האם פגיעות אלה ייחודיות? האם מאפייני הפגיעה שונים ממאפייני פגיעה אחרת המתרחשת בחצר בית הספר, בתנועת הנוער או בבית? והאם אופני הטיפול ב"נפגעי רשת" אמורים להיות שונים במהותם מהטיפול "הקונבנציונלי" באנשים שנפגעו מחוץ לרשת? ואולם, עוד לפני שאגש לתיאורי המקרה, ארצה להתייחס תחילה לחמישה מאפיינים המייחדים את תחום הפגיעות ברווחה הנפשית ברשת. מאפיינים ייחודיים אלה מוסיפים נדבך לעוצמה ולמהות הפגיעה באדם כשהיא מתרחשת דווקא במרחב הווירטואלי. להלן חמשת המאפיינים:


- פרסומת -

  1. תחושת האנונימיות: בשונה מפגיעה ברווחה הנפשית של האדם המתרחשת מחוץ לרשת, חוסר הנראות והריחוק שבין הפוגע לנפגע במרחב הווירטואלי מאפשרים לפוגע ליהנות מתחושת אנונימיות שפעמים רבות מובילה לפגיעה בעוצמה חזקה ביותר. אי הנראות והיעדר קשר העין או המגע הפיזי בין הפוגע לנפגע יכולים להוביל בקלות לפגיעה קשה מאוד, לתגובות מתלהמות ולקושי בראיית האחר ((Patchin & Hinduja, 2006. נוסף לכך, מיעוט מנגנוני הפיקוח ברשת מעצימים גם הם את היכולת לפגוע ללא עכבות וללא אמפתיה לתחושות הקורבן Suler, 2004)).
  2. תחושה של חודרנות ופגיעה במרחב האישי והפרטי: מושג הפרטיות ברשת מורכב ביותר, וכשאנו מפרסמים מידע, תמונה או מחשבה פרטית במרחב הווירטואלי, איננו מודעים תמיד למחיר הנפשי הכרוך בחשיפתם ברשת למעגלים רחבים של אנשים. כך, פעמים רבות נמצא עצמנו מופתעים מתחושת חילול הפרטיות והחדירה למרחב האישי שלנו לאחר פרסומם של סיפור מרגש, פוסט או תמונה והפיכתם לנחלת הכלל, חשופים לציבור הרחב ונגישים לעיני כול. 
  3. פגיעה מתמשכת: בשונה מאירוע פגיעה שאינו מתקיים ברשת ושאפשר להגדיר לו זמן התחלה וסיום (בין אם נקודתי או מתמשך), לא תמיד יש "סוף" לפגיעה ברשת. גם אחרי שהטיפול בפגיעה תם והנפגע השתקם וחזר לתפקוד, יכולה הפגיעה לצוץ ולהתעורר מחדש דרך אנשים חדשים שנחשפים אליה או הדים של תגובות חדשות. באופן זה יכול להיווצר מצב של פגיעה נוספת. אמנם ניתן לומר שגם פגיעה מחוץ לרשת יכולה לחזור ולפגוש אותנו במקומות ובאירועים שונים בחיים, אולם ברשת מעגלי החשיפה הרחבים יכולים להתקיים באופן מתמשך ותמידי וכך הפגיעה תחזור לפגוש את הקורבן בנקודות שונות בחייו, מבלי שזימן התמודדות נוספת עמה. במקרים מסוימים הפגיעות יכולות להפוך גם לחלק "מהעקבות הדיגיטליות" של הקורבן בעולם ובכך יוצרות אצלו תחושה שהוא חלק בלתי נפרד מהזהות הדיגיטלית שלו (O'Keeffee & Clarke-Peareson, 2011). 
  4. תחושה של חוסר שליטה וחוסר אונים לנוכח הפצת הפגיעה או המידע הפוגעני: לעתים קרובות, מידע אישי ששיתפנו או השפלה ועלבון שחווינו מתפשטים ברשת כאש בשדה קוצים, בלי שנוכל לדעת מי נחשף אליהם, מי מעורב בהפצתם ומי עושה בהם שימוש, מה שמעצים מאוד את תחושת הפגיעה. חוסר הידיעה וכן חוסר השליטה בכמות ובסוג האנשים הנחשפים לפגיעה האישית יוצרים בתורם פגיעה עוצמתית בתחושת הרווחה הנפשית שלנו. בסופו של דבר, אין לנו דרך אמיתית לאמוד ולהבין את מידת הנזק שהפגיעה עצמה תגרום לנו ומצב זה מבסס בנו תחושה של חוסר שליטה וחוסר אונים ממשי. 
  5. פגיעה מקוונת יכולה להתרחש בכל עת ובכל מקום: ביום ובלילה, בבית ובית הספר, בתנועת הנוער או בחדר השינה הפרטי. אין זמן או מקום מוגדרים לפגיעה. עובדה זו הופכת את הפגיעות המקוונות לאיום תמידי ומתמשך שעשוי להטמיע תחושות של חרדה בחיינו ו"לרדוף אותנו" לאורך כל שעות היום והליל.

סוגי פגיעות ברשת ואופני התערבות וטיפול

בשנים האחרונות אנו נחשפים כמעט מדי יום להורים, לילדים ולאנשי חינוך המתמודדים עם מגוון רחב של פגיעות ברווחה הנפשית המתרחשות במרחב הווירטואלי. פגיעות אלו נובעות לעתים מהתנהלות לא מודעת לסכנות ולמורכבות של קשרים חברתיים ברשת, אך פעמים רבות הן אינן קשורות כלל להתנהלות האישית של האדם אלא לאינטראקציה שלו עם סביבתו או לתכנים פוגעניים שאליהם הוא נחשף. הסיפורים הבאים ממחישים סוגים שונים של פגיעות נפשיות ברשת, אך בכולם מופיעים אותם מאפיינים ייחודיים אשר מופו לעיל. חלק מהפרטים שונו, לרבות השמות, אולם מהות הפגיעות ואופני הטיפול בהן נותרו כפי שהיו במציאות: 

  1. פגיעה חברתית, בריונות, חרמות ושיימינג ברשת: עד לפני שבועות מספר, נועה, תלמידת כיתה ה' בבית ספר במרכז הארץ, הרגישה אהודה על חבריה לכיתה, נחשבה לתלמידה טובה והייתה פעילה מאוד מבחינה חברתית. לנועה קבוצת חברות קרובות, שעמן היא מבלה את רוב זמנה בבית הספר, בשעות אחר הצהריים ובמרחב המקוון. נועה וחברותיה התבדחו זו עם זו בקבוצת הווטסאפ המשותפת שלהן על אחד התלמידים בכיתה. נועה חשבה שזה יהיה מצחיק לערוך סרטון שלו באפליקציה שהיא אוהבת, שתחבר את פרצופו לדמות קוף מקפץ. נועה שלחה את הסרטון לקבוצת החברות ולאחר כמה דקות התחרטה ומחקה אותו מכל הנמענים. ואולם, שי חברתה הטובה של נועה הספיקה לשמור את הסרטון לפני המחיקה וחשבה שזה יהיה מצחיק לשלוח אותו לכמה חברות נוספות עם הכיתוב "תיזהרו לא ליפול לנועה למקלדת". תוך דקות הפך הסרטון לוויראלי ונועה הואשמה בשיימינג ובפגיעה חמורה בבן כיתתה. עד מהרה החלו להפיץ על נועה שמועות וסרטונים דומים ברשת, והיא קיבלה עשרות הודעות נאצה מחברים ומאנשים שהיא כלל לא מכירה. נועה התנצלה בפני אותו תלמיד והוריו, אך בהרגשה שלה הדברים יצאו משליטה. חברותיה התנתקו ממנה ופתחו כמה קבוצות ווטסאפ בלעדיה. בכיתתה התארגנה קבוצת מחאה בווטסאפ בשם "שמים סוף לנועה" ומדי פעם נשלחו אליה צילומי מסך של הדברים האיומים שנכתבו עליה. נועה חשה במצוקה של ממש. הוריה הבחינו בשינויים בהרגלי האכילה והשינה שלה, והיא גם סירבה להגיע לבית הספר וכמעט ולא יצאה מחדרה. הוריה פנו ליועצת בית הספר לקבלת סיוע.

המקרה של נועה מורכב, מאחר שהיא עצמה לקחה חלק במעשה של שיימינג המכוון כלפי תלמיד אחר. עם זאת, חשוב לזכור כי מקרים מסוג זה שכיחים; עמדת הילדים ברשת – בריונים או קורבנות – פלואידית מאוד (קייזר-הלר, 2016), ותוך כמה שניות ילדים יכולים לעבור מתפקיד של תוקפן המואשם בבריונות לתפקיד של קורבן החווה פגיעה ממשית, בדיוק כמו בסיפור של נועה. לאחר התערבות ראשונית, נועה הופנתה להמשך טיפול על ידי פסיכולוגית בית הספר, בליווי ובתמיכה של מדריכה מטעם מרכז ייעוץ המתמחה בטיפול בפגיעות ברשת. ההתערבות שנעשתה בכיתתה כללה גיוס מעגלי שיח ותמיכה בשני התלמידים שנפגעו, סדנאות העצמה להרחבת ההתנהלות של תלמידים "העומדים מהצד" בזמן פגיעה ברשת, גיוס התמיכה של חברותיה של נועה, הבנה של אופן השתלשלות האירועים מנקודות מבט שונות וחשיבה על אופני תמיכה שונים בחברים שעשויים להיקלע למצבים דומים בעתיד.


- פרסומת -

  1. פגיעה כתוצאה מהפצה של מידע אישי אמיתי או כוזב על ידי אחרים: נמרוד הוא תלמיד כיתה ג' בבית ספר בדרום הארץ. לנמרוד קשיים בוויסות הרגשי ובעיות התנהגות, ולפעמים הוא מתקשה לשלוט בהתפרצויות הזעם שלו כשהוא בחברת ילדים. את נמרוד מלווה מאז כיתה א' סייעת אישית צמודה, אך בהתאם למדיניות בית הספר הילדים וההורים בכיתה אינם יודעים למי משויכת הסייעת. במהלך השנה האחרונה, התפרץ נמרוד כמה פעמים על חבריו לכיתה. בהתפרצות האחרונה הוא רדף עם כיסא אחרי חבר בעקבות מריבה עמו ורק ברגע האחרון הצליחה המורה לעצור את הכיסא ממעוף ישיר לעבר ראשו של החבר. בעקבות האירוע החמור הושעה נמרוד מבית הספר לשלושה ימים בהתאם למדיניות בית הספר והיה עליו לכתוב מכתב התנצלות לאותו חבר. ואולם, מבחינת אמו של נמרוד האירוע היה רחוק מלהסתיים. השמועות ודברי הנאצה נגד נמרוד לא איחרו להגיע: הורים מודאגים פנו למנהלת בית הספר בדרישה להוציא לאלתר את נמרוד למסגרת מיוחדת והורים אחרים איימו בהשבתת יום הלימודים. חבריו של נמרוד הפסיקו לדבר איתו והוא "הוצא" שלא מבחירתו מקבוצות ווטסאפ שונות. לדברי אמו, הגרוע מכול היה החשיפה של הסיפור בקבוצת הווטסאפ של הורי הכיתה. עוד באותו ערב געשה התכתובת בקבוצה, כולל אזכור שמו המלא של נמרוד, הקשיים שעמם הוא מתמודד, השיוך של סייעת הכיתה אליו, הקצנה של סיפורים שונים מהעבר בסגנון "גם את הילד שלי נמרוד ניסה להרוג פעם" ודרישה להתאגדות מיידית של כל הורי השכבה לפעולה להוצאתו מבית הספר.

אמו של נמרוד פנתה לקבלת סיוע במוקד 105 (המתופעל על ידי מערך מאו"ר – למניעת פשיעה ובריונות ברשת בקרב ילדים ובני נוער בישראל). שם היא ובעלה קיבלו תמיכה וייעוץ ראשוני בנוגע לאופן שבו עליהם לפעול, והם הופנו חזרה לטיפול על ידי היועצת והפסיכולוגית של בית הספר. 

  1. פגיעה בעלת אופי מיני וחשיפה מוקדמת לתכנים מיניים: הוריה של מור בת ה-15 הגיעו להתייעצות בעקבות סרטון בעל "אופי מיני-פתייני", שאותו מור צילמה בעצמה ברשת החברתית מיוזיקלי ושלחה באופן עצמאי לקבוצת חברים מתנועת הנוער שלה. בסרטון מור מצולמת בלבוש חושפני מאוד ומזמינה את חבריה לגלות בה צדדים חדשים שאותם "היא מעולם לא חשפה". מור בעצם חיקתה סרטון של שחקנית מפורסמת שהיא וחברותיה אהבו מאוד, אך היה קשה להבין את זה מהאופן שבו צילמה את עצמה.

תחילה מור שלחה בעצמה את הסרטון לכמה חברות ברשת, אך בהמלצה של חברה טובה החליטו השתיים לשלוח את הסרטון גם לקבוצת חברים מתנועת הנוער של מור. עד מהרה הפצת הסרטון יצאה משליטתה של מור והוא הועבר בין קבוצת שונות בכל הרשתות החברתיות שבהן היא פעילה. מור החלה לקבל הודעות מיניות מאנשים זרים, הזמנות למפגשים אינטימיים ועוד שלל תגובות מעליבות, מקטינות ומשפילות לדבריה. בה בעת יצאו כמה גרסאות של הסרטון שלה לאחר שינויים ועריכה שהפכו אותו ללא אחר מסרטון פורנוגרפי של ממש. מור נבהלה מאוד והרגישה שחייה יוצאים אט אט משליטה ושאין דרך להשיב את הנעשה. הוריה תחילה כעסו עליה מאוד ולא הבינו כיצד יכלה לצלם ולפרסם סרטון חושפני שכזה ברשת, אך עד מהרה הפך הכעס לדאגה אמיתית לשלומה ואף לחייה והם פנו לייעוץ פסיכיאטרי ולקבלת סיוע נפשי. מור הראתה סימנים מדאיגים של דיכאון וחרדה והחלה לקבל טיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי. הוריה פנו למשטרת ישראל ונעשה ניסיון להתחקות אחר הסרטון ולהסירו מהרשת במידת האפשר.


- פרסומת -

חשוב לציין כי יש חשיבות רבה לזמן הסרת התכנים מהרשת לאחר פרסומם הראשוני, וכי ככל שמקדימים לדווח כך עולה הסיכוי לצמצם את נזקי הפגיעה. במקרה של מור, הפנייה נעשתה רק ימים מספר לאחר פרסום הסרטון, ולכן יכולתם של גורמי החוק לסייע למור והוריה בהסרת התוכן הייתה מוגבלת. הטיפול הוחזר לזירה הבית ספרית, שם התקיימו סדנאות ומעגלי שיח במקביל להרצאה מטעם אגף השיטור העירוני, במטרה לחשוף את הילדים גם להיבטים החוקיים של הפגיעות השונות ברשת. 

  1. פגיעה נפשית כתוצאה מחשיפה לתכנים פוגעניים ברשת: הצוות החינוכי של בית ספר במרכז הארץ היה מוטרד מסרטון שהופץ בין תלמידי כיתות ה'. בסרטון נראה איש הקשור לעמוד בתחנת רכבת ואינו יכול לנוע, ובכל כמה שניות מתקרב אליו אדם אחר עם מסור ומנסר את אחד מאיברי גופו (כמובן, הסרטון מבוים וכך גם נחילי הדם וחלקי הגוף שמתפזרים באוויר מעצם פעולות הניסור). הצפייה בסרטון הפכה עד מהרה לוויראלית והוא התפשט בין תלמידי השכבות השונות בבית הספר והפך לנושא המדובר ביותר בהפסקות ובקבוצות הווטסאפ השונות. אט אט החלו להגיע דיווחים ותלונות מצד הורים על קשיים שונים שהתעוררו בעקבות החשיפה לסרטון. בהחלטה משותפת של ההורים והצוות, התכנס הצוות הטיפולי והחינוכי לפגישת תכנון להפעלת קבוצות שיח של תלמידים סביב הנושא. בשיחות עם התלמידים עלו תגובות לא פשוטות. בכיתות הבוגרות יותר נשמעו קולות אמביוולנטיים: מצד אחד דובר על קושי להתעלם מהסרטון ולא לצפות בו אחרי שכבר הפך ל"שיחת היום", ומנגד ילדים חוו עקב החשיפה סימפטומים קשים, שכללו בין השאר תגובות של חרדה ופחד. בשכבות הצעירות נצפו תגובות קשות יותר: שניים מתלמידי כיתות ב' שצפו בסרטון עם אחיהם הגדולים הגיעו למצב נפשי לא קל שכלל סיוטים בלילה, הרטבות לילה, קושי בהירדמות ופחד מזרים. משיחות של הצוות וההורים עם הילדים התברר שחלק מהילדים התקשו להפריד בין מציאות לדמיון וחלקם אף היו משוכנעים שהתרחישים שבהם צפו בסרטון אכן התרחשו במציאות. 

הפעולה הראשונה שננקטה הייתה פנייה לילית למרכז לאינטרנט בטוח באיגוד האינטרנט הישראלי. מנהלת המרכז פנתה לרשתות החברתיות שבהן הופץ הסרטון וכבר בשעות הבוקר שמחנו לגלות כי הסרטון הוסר מהרשת. עם זאת, לא ניתן היה להתעלם מהנזקים שכבר נעשו או מעצם העובדה שהרשת מוצפת בסרטונים דומים אחרים. נראה היה שהסרת הסרטון הייתה רק השלב הראשון בטיפול בפגיעה המערכתית. השיחות והסדנאות עם התלמידים פתחו מגוון רחב של נושאים הקשורים בזמן ובאופני השימוש שלהם במסכים. לזכותו של הצוות החינוכי ייאמר שרק בשל הפתיחות הגדולה שהוא גילה והרצון ללמוד ולסייע הוא הצליח להפוך את "משבר הסרטון" להזדמנות לביסוס מעורבות גבוהה יותר בחיי המסכים של תלמידי בית הספר. יחד הובלנו תהליך של חשיבה משותפת עם התלמידים, ההורים והצוות על היכולת לשלוט בתכנים הנצרכים ברשת כמו גם על זמני השימוש. אחד המסרים שהיה חשוב לכולם להעביר הוא החשיבות שבשיתוף חבר או מבוגר בעת החשיפה לתוכן פוגעני וההבנה שפגיעה ברשת היא לא רק מצב שבו אדם אחר כותב לי משהו לא נעים. פגיעה ברשת יכולה להתרחש גם כשצופים בסרטון פוגעני או כשאדם מקבל הודעה הגורמת לתחושה של אי נוחות נפשית או פיזית. במקביל לתהליך של הסדנה, ערכה יועצת בית הספר מיפוי ראשוני של התלמידים שנפגעו מעצם החשיפה לסרטון והם הופנו לקבלת סיוע והמשך טיפול בשירות הפסיכולוגי החינוכי העירוני.

המקרים של מור, נמרוד, נועה ובית הספר במרכז הארץ הם רק קצה קצהו של קרחון הפגיעות הנפשיות הפוטנציאליות ברשת. העולם שלנו השתנה והמהפכה הטכנולוגית של המאה ה-21 פתחה בפנינו מרחב דיגיטלי שלם של הזדמנויות: בזכות האינטרנט והרשתות החברתיות אנו נהנים מזמינות של מידע ומתכנים שימושיים ומעוררי השראה, פוגשים חברים חדשים ומצליחים לשמור על קשרים טובים עם חברים ובני משפחה בכל רחבי העולם. הגלישה באינטרנט והשימוש היומיומי האינטנסיבי ברשתות חברתיות הפכו לחלק אינטגרלי מחייהם של ילדים, בני נוער ומבוגרים כאחד. מאמר זה בא להאיר היבטים שונים של פגיעות נפשיות ברשת שעשויות לפגוע גם בתחושת הרווחה הנפשית של ילדים ובני נוער בעידן הדיגיטלי. הפגיעות ברווחה הנפשית ברשת מקבלות גוון חדש גם בשל קיומם של חמשת המאפיינים המייחדים אותם כמצוין לעיל. 

חשוב לציין כי על אף המאפיינים הייחודיים לפגיעות ברווחה הנפשית ברשת, דרך הטיפול באנשים שנפגעו באינטרנט אינה שונה מטיפול בפגיעות אחרות. עם זאת, חשוב מאוד להתייחס גם לכל אותם מאפיינים ייחודיים כשאנו מנסים לסייע לילדים או לבני נוער אשר חוו פגיעה ברווחה הנפשית שלהם ברשת. 


- פרסומת -

במאמר זה נסקרו הגדרות שונות למושג הרווחה הנפשית של האדם ולמושג הפגיעה הנפשית. כמו ההגדרות המתבוננות במושגים אלה באור חיובי ומתייחסות ליכולת של האדם לתפקד ולהכיל מנעד רחב של רגשות וחוויות חיוביות ושליליות בחייו, גם ברשת חשוב להקפיד להתמקד בצדדים החזקים והטובים של ההתנהלות שלנו לצד ההתנהלות מול הקשיים והאתגרים הווירטואליים. כפי שהיטיבו להגדיר זאת שדמי וצימרמן, אולי גם כאן חשוב לנסות ולבחון את מונח הרווחה הנפשית ברשת באופן חיובי, המאפשר התמקדות בכוחות, בחוסן וביכולת שלנו לנתב את כל קשת הרגשות והחוויות שהרשת מזמנת לנו לאורך הדרך, לווסת אותם ולהתמודד עמם. 

אולי רק בדרך זו, בעיניים פקוחות ובמודעות מלאה גם לאתגרים ולקשיים הנערמים בצדי הדרך, נצליח לבסס דרכים לתקשורת ולהתנהלות בריאות וטובות יותר עם הורים, ילדים ובני נוער גם במרחב הווירטואלי. 

 

מקורות

  1. Bowler, L. (2014). Developing design interventions for cyberbullying: A Narrative-based participatory approach. In I Conference (2014).‏
  2. Cowie, H, (2013). Cyberbullying and its Impact on young people’s emotional health and well-being. The Psychiatrist, 37, 167 -170, doi: 10.1192/pb.bp.112.040840.
  3. DSM-IV (2000) American Psychiatric Association: Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fourth Edition. Washington DC: American Psychiatric Press.
  4. Myers, J. E., Sweeney, T. J. & Witmer, J. M. (2000). The Wheel of wellness, counseling for wellness: A Holistic model for treatment planning, Journal of Counseling & Development, 86, 482-493.
  5. Patchin, J. & Hinduja, S. (2008). Cyberbullying: An Exploratory analysis of factors related to offending and victimization. European Journal of Developmental Psychology, 9(5), 539–543.
  6. Ryan, R. M., & Deci, E. L. (2000). Self-determination theory and the facilitation of intrinsic motivation, social development and well-being. American Psychologist, 55, 68-78.
  7. Schenk, AM & Fremouw, W. (2012). Prevalence, psychological impact, and coping of cyberbully victims among college students. Journal of School Violence, 11, 21-37.
  8. Schurgin O'keeffe, G. & Clarke-Pearson, K. (2011). Clinical report: The Impact of social media on children, adolescents, and families. Pediatrics, 127(4), 800-804.‏
  9. Seligman, Martin (2010). Flourish: A Visionary new understanding of happiness and well-being. New York: Free Press.
  10. וייס, י', וייל, ג' ויגיל, ד' (2007). כללי אתיקה ומקצועיות בהערכות פסיכולוגיות משפטיות. מועצת הפסיכולוגים במשרד הבריאות, הסתדרות הפסיכולוגים בישראל והמחלקה לפסיכולוגיה, משפט ואתיקה באוניברסיטת חיפה.
  11. שדמי, ח', צימרמן, ש' (2010). רווחה נפשית (מיטביות): רציונל תיאורטי. אוחזר מתוך  http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/KishureiChaim/meytaviyut/yed/RevachaNafshit.htma
  12. צימרמן, ש' (2010). רווחה נפשית בראי הפסיכולוגיה החיובית. כפר ביאליק: הוצאת ספרים אח בע"מ.

 

​​​​​​​

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: ילדים, טכנולוגיה
אורית אוברידקו
אורית אוברידקו
פסיכולוגית
אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה, רמת גן והסביבה
נעה אושר מוליה
נעה אושר מוליה
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), רמת גן והסביבה
רונה הרמן איוניר
רונה הרמן איוניר
פסיכולוגית
פתח תקוה והסביבה
ד"ר רעיה בלנקי-וורונוב
ד"ר רעיה בלנקי-וורונוב
מוסמכת (M.A) בטיפול באמצעות אמנויות
שרון ושומרון, אונליין (טיפול מרחוק)
אדוה קידר
אדוה קידר
עובדת סוציאלית
תל אביב והסביבה
ניר זילבר
ניר זילבר
פסיכולוג
חיפה והכרמל, אונליין (טיפול מרחוק)

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

נתן אלתרמןנתן אלתרמן21/10/2018

שלום יוני. אעריך את יוזמתך היפה להציל את הילדים, וחשוב שהרבה אנשים יתרמו למפעל הזה. יחד עם זה, חשיפה מינימלית לרשת לפעמים רצויה ונחוצה, אינטרנט כלי יעיל ועוזר וצריך להגביל אותה באופן מבוקר ומחושב. נקווה שיצליח.

יוני בארייוני בארי21/10/2018

הצילו ואל תרפו !!. כדתי העוסק במסגרת עבודתי עם מוסדות ''חרדיים'', לעיתים עולים בי הרהורים , '' הלואי והייתי יכול לשלוח את ילדי למוסדות מסוג זה בהם הילדים ובני הנוער גדלים ומתחנכים ב0 % חשיפה לרשת ! . לצערי זו משאלת לב וחלום רחוק . אך אולי הגיע היום בו נתעורר כולנו יחד אנשי החינוך פסיכולגיה ובריאות הנפש ובשיתוף עם אנשי החוק נגבש בחקיקה מקובעת כללים חזקים וברורים בנושא הכל כך קריטי . אני קורא מכאן לכל מי שיש בידו להעלות את השיח הזה מעל כל במה אפשרית . זוהי קריאת הצלה s.os הצילו ואל תרפו עד ליום בו נמצא פתרון אמיתי לבריאות נפשם של ילדינו .

נתן אלתרמןנתן אלתרמן20/9/2018

שלום. אף שהאינטרנט אוצר חשוב ותורם לאנושות וכך גם המחשב בכלל, האינטרנט גלוי לציבור הרחב ולכן קשה לעצור את ההתנהגויות הפולשניות בו. צריך לדעת להשתמש באינטרנט בדרך חיובית ולנצל את מעלותיו. הרעיון של רווחה אישית מעניין, אדם יכול להעריך היטב ואולי יותר טוב מרוב האחרים את מצבו הנפשי והגופני. חשוב לעבוד על שיפור איכות חיינו כדי להתקדם ולהיות שמחים ומאושרים ככל האפשר, אבל חובה עלינו גם להתחשב בבני אדם אחרים מתוך מוסריות ומודעות לצרכי האחר ולרגשותיו. המקרים שתיארת מצערים, ונקווה שתתפתח יותר ויותר מערכת שמגנה על החברה מסכנות נפשיות ואחרות באינטרנט.