פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×יצירה מאת Richard Van Mensvoort
Richard Van Mensvoort ©
זכור אותי

פניו הרבות של הכאב והשימוש בהיפנוזה לטיפול בו

בכנס ה-25 של האגודה הישראלית להיפנוזה התעמקו המשתתפים בתרומתה של ההיפנוזה לטיפול בכאב פיזי. במהלך ההרצאות שהרכיבו את החלק הראשון של הכנס הובהר יתרונה של השימוש בהיפנוזה למטרה זו על רקע הבסיס הביולוגי של תופעת הכאב בכלל, ולטיפול בהפרעות אוטו-אימוניות וכוויות בפרט. החלק השני כלל סדנאות שונות והתנסות בטכניקות היפנוזה מגוונות.

כתבות שטח | 14/10/2014 | 6,646

תגיות:

 

פניו הרבות של הכאב והשימוש בהיפנוזה לטיפול בו

 

מאת גלית צח

 

סקירת כנס 'היפנו 2014 - הפנים הרבות של הכאב' - הכנס ה-25 של האגודה הישראלית להיפנוזה. יום העיון התקיים בעכו בתאריך 22-24.9.2014

 

בצהרי יום חמישי שמשיים של אמצע מאי, במלון חוף התמרים בעכו, התקיים כמידי שנה ב-25 שנים האחרונות, הכנס השנתי של האגודה הישראלית להיפנוזה. הכנס התפרס על פני שלושה ימים; ביומו הראשון התקיימו הרצאות, וביומיים האחרים סדנאות אליהם התפזרו המשתתפים. הכנס מנה כ-130 משתתפים בעלי מקצוע המורשים או תלמידים לטיפול באמצעות היפנוזה. במהלך היום התקיימה התוכנית הפורמלית-דידקטית של הכנס, ולאחריה עטו על עצמם המשתתפים את בגדי הערב ונהנו מתוכנית אומנותית חברתית שכללה הופעה היתולית ואף מרגשת של תיאטרון פלייבק, שירים וניגונים במדשאות המלון, משחקים חברתיים וערב ריקודים סוער.

סקירה זו תתאר בתמציתיות את עיקרי התכנים שהוצגו בכנס, הן מתוך ההרצאות והן מהסדנאות. אך ראשית, לטובת הקוראים שאינם מכירים לעומק את התחום או זקוקים לריענון, תוצגנה הגדרות לשני מונחים בסיסיים אשר עומדים בבסיס רעיון הטיפול באמצעות היפנוזה, כפי שהן לקוחות מספרו החדש של ד"ר אודי בונשטיין[1][H1]

היפנוזההיא פעולה או תהליך המיועדים או עשויים לגרום באמצעות סוגסטיות לשינויים במצב תודעתו ובמודעותו של אדם אחר וכן לשינויים בגופו, בתחושותיו, ברגשותיו, בחשיבתו, בזיכרונו או בהתנהגותו. למעשה, היפנוזה עשויה לסייע בכל בעיה שהגורם לה הוא רגשי או נפשי- דהיינו- בכל בעיה. העיקרון המרכזי עליו מתבססת ההיפנוזה היא התגובה למחשבה (ideo- response), שהיא הגילוי הפיזי-גופני של החוויה הנפשית. תגובה למחשבה יכולה להיות בכל מישור: מוטורית תנועתית (יד מושטת ה"צונחת למטה" בתגובה לדימוי של "כובד"), תחושתית (תחושת טעמו של לימון כאשר מדמיינים לימון) או רגשית (החוויה הרגשית כשמדמים מצב כלשהו, למשל להיזכר באירוע מכאיב). בתהליך הטיפולי, אותה מחשבה שהאדם נענה לדמיין מקורה בסוגסטיה אותה מציג המטפל, שהיא אבן הבניין של ההיפנוזה.

הסוגסטיה, היא התהליך פסיכולוגי המביא לקבלה בלתי מבוקרת של אידאה, והיא יכולה לגרום לשינוי בהתנהגותו של המטופל, במחשבותיו, ברגשותיו באמונותיו ובדעותיו. קבלה זו למעשה נעשית ע"י מעקף של המנגנון האינטלקטואלי. סוגסטיה יכולה להיות מילולית, למשל :"זה יכול להיות מעניין אם הגוף שלך מרגיש רפוי מאוד או מעט רפוי", או לא מילולית, כגון טון דיבור רך, מוזיקה נעימה או מגע עדין. טעות רווחת בציבור היא שההיפנוזה היא בעצם שליטה של המהפנט על המהופנט, והלא אם כך היה הדבר, אין פלא שהדבר עלול להרתיע. אכן, ניצול לרעה של הכלי בידי ידיים לא מיומנות, עלול להיות מסוכן, כשם שסכין מנתחים יכולה לגרום נזק אם לא אוחז בה בעל המקצוע שהוכשר לכך. מסיבה זו, בישראל קיים חוק השימוש בהיפנוזה (תשמ"ד, 1984), לפיו רק אנשי מקצוע ספציפיים (נכון להיום: פסיכולוגים, רופאים ורופאי שיניים) אשר עברו הכשרה פורמאלית והוסמכו לכך, רשאים להפנט במסגרת תחום מומחיותם. בניגוד למיתוס השליטה על המיינד של המטופל, דווקא ההיפך הוא הנכון. המטרה המרכזית היא לסייע למטופל לחוות כמה שיותר שליטה על תהליכים גופניים ונפשיים של עצמו, והמטפל הוא רק המכוון והתומך בכך, כאשר לעיתים אף המטרה הסופית היא שהמטופל יוכל לתרגל היפנוזה עצמית ולשמר מטרות שהושגו בטיפול. מידת היכולת של האדם להיענות ולאפשר הכוונה זו נקראת: היפנוטביליות. זו יכולת הניתנת למדידה, נמצאת על טווח ונעה בין אדם למישנהו.

ההיפנוזה, כאמור, היא כלי פסיכולוגי הנמצא בממשק בין הגוף לנפש, שכן היא מאפשרת השפעה על תהליכים תחושתיים כמו גם רגשיים, וקוגנטיביים גם יחד. על אף שבציבור הרחב אחת הקונוטציות הפופולריות הנלוות להיפנוזה קשורה בהעלאת זיכרונות מודחקים, בפועל ישנם להיפנוזה אינספור יישומים אחרים, הן בטיפולים דינמיים והם בטיפולים קוגניטיביים התנהגותיים. אחת התופעות המעניינות המאחדת את שני האספקטים של הגוף והנפש תחת כפיפה אחת היא הכאב. למרות שיש נטייה להפריד בין כאב נפשי לכאב פיזי, ההיפנוזה מתמקדת ביחסי הגומלין בין השניים. באשר לטיפול בכאב, מציעה ההיפנוזה, בין היתר, גיוס מנגנונים נפשיים על מנת ליצור שינויים בפן הגופני, אשר בתורם יהדהדו חזרה אל הנפשי. ההרצאות בכנס הנוכחי עסקו, אם כן, בנושא יישום ההיפנוזה בטיפול בכאב.

 

חלק א', הרצאות המליאה : על הקשר שבין היפנוזה לבין הבסיס הביולוגי לכאב

את הכנס פתח יו"ר האגודה, ד"ר אודי בונשטיין, המשמש גם, בין היתר,  כפסיכולוג הראשי של בי"ח גליל מערבי בנהריה. בהרצאתו המבואית אותה כנה: "הבסיס הביולוגי של הכאב" סקר בונשטיין את נושא הכאב, תוך התייחסות למנגנון המוחי המכונן אותו והקשר שלו להיפנוזה. הוא בחן לעומק את הגדרת המושג כאב, והסביר כי כאב הוא לעולם סובייקטיבי, ומורכב מחוויה שהיא גם חושית וגם רגשית, כזו שעד כמה שנוכל לשער את עוצמתה לעולם לא נוכל לדייק בהערכתנו. בונשטיין הבחין בין כאב לסבל, כך שהסבל הוא המרכיב הפסיכולוגי שנוסף על הכאב, וכי יש קשר ישיר בין שניהם. הטיפול בכאב עשוי להקל על הסבל ולהפך.

בהמשך סקר בונשטיין את ההיבט הביולוגי של הכאב. בכאב אקוטי שבו יש נזק לרקמה, מתרחשת נוסיספציה, שהיא העברת מידע עצבי בעקבות נזק לרקמה. העברה זו, אינה מספיקה לכשעצמה על מנת ליצור חוויית כאב. על מנת לחוות כאב נדרשת הפעלה של רשתות עצביות נוספות באזור המוח הביניים והמוח הגבוה, האחראיות על עיבוד תחושת הכאב, עוצמתו ומשמעותו. כך למעשה, כל עוד המידע נשאר באיזורים הפריפריאלים- לא יורגש כאב. במצב של כאב כרוני, ישנה פלישה למערכת העצבים המרכזית, כך שחווית הכאב נשענת בנוסף גם על למידה וזיכרון של הכאב. לבסוף, מצטרפת חווית הסבל שהיא המרכיב הפסיכולוגי הנילווה לכאב, אשר משפיע רבות על ההתנהגות ובתורו גם על ההקשר החברתי. בונשטיין מציין את "מודל הבצל" של 1990 Loeser, המיטיב לייצג שרשרת זו בצורה גרפית של מעגלים המקיפים זה את זה מהפנים לחוץ, המעורבים בחוויית הכאב.

 אז היכן, אם כן, ההיפנוזה נכנסת לתמונה? בונשטיין מסביר כי ההיפנוזה עשויה להיות יעילה בכל אחד מהמעגלים הללו, החל מהתהליכים הביולוגיים והפיזיולוגים ועד למרכיבים הפסיכולוגים. באשר למרכיבים הפסיכולוגים, לדוגמא, מתאר בונשטיין כי ניתן לזהות אצל הסובלים מכאב מגוון עמדות לא אדפטיביות כגון חשיבה קטסטרופלית; אמונה מוטעית כי הכאב מצביע על נזק ולכן יש להימנע מפעילות, או כי ישנו פתרון רפואי הכרחי; הנחה כי תרופות אנלגטיות יתאימו לטיפול בכאב כרוני או עמדה תלותית לפיה הקרובים צריכים לדאוג לשלומי כאשר אני מבטא כאב וכיו"ב. בטיפול, המטרה היא להפוך את המרכיבים הלא אדפטיביים של הכאב לאדפטיביים. על כן, מוקדי הטיפול עשויים להיות, לדוגמא, שיפור חווית השליטה והמסוגלות העצמית, קבלת הכאב והחלטה לחזור לפעילות, וכן כינון קשרים בין אישיים תומכים. 

ההרצאה הבאה שהתקיימה נקראה: 'אסטרטגיות היפנוטיות לטיפול בהפרעות אוטואימוניות', וניתנה ע"י פרופ' משה תורם, אחד מאורחי הכבוד מחו"ל שהגיעו לכנס. תורם הוא פרופ' לפסיכיאטריה באוניברסיטת NEOMED, בוגר האוניברסיטה העברית ובי"ס לרפואה ב"הדסה", נשיא לשעבר של החברה הבין לאומית לחקר טראומה ודיסוציאציה (ISSTD). תורם משמש כיום כמנהל רפואי במרכז הרפואי לגוף נפש באקרון, אוהיו, ועומד בראש המרכז לרפואה אינטגרטיבית של ביה"ח הכללי באקרון. בהרצאתו, תיאר תורם את התרומה של הטיפול באמצעות היפנוזה להחלמה במקרים של מחלות אוטואימוניות. לצד התייחסותו הספציפית לטיפול במחלות מסוג זה, ניתן לראות בהרצאה זו מעין הדגמה ליישום מספר עקרונות וטכניקות האופייניות לעבודה טיפולית היפנוטית באשר היא.

לדבריו של תורם, העיקרון שעל בסיסו נשען הטיפול הוא הקשר ישיר בין המערכת החיסונית לבין מערכת העצבים (רוברט אדלר, 1992, חקר קשר זה, וארנסט רוסי  וקרן אולנס 1986 הציגו עבודה טיפולית ב"זאבת" דרך היפנוזה). תורם טען כי היתרון של הטיפול הנפשי במקרים אלה על פני הטיפול הרפואי, נובע מהמגבלה שיש לטיפול הרפואי שבכך שהוא גורם נזק גם למרכיבים המתפקדים כהלכה במערכת החיסונית, כשם שקורה למשל בטיפול במחלות ממאירות. היתרון בטיפול נפשי באמצעות היפנוזה, הוא שהיא מאפשרת זיקה ישירה עם התת מודע, כך שלמעשה ניתן ממש "לדבר" עם הרקמות והתאים. בהיפנוזה ישנו "דילוג" על הצד ההכרתי של האדם, ולדעת תורם, הטיפול עשוי להיות יעיל גם במקרים בהם המטופל יצהיר כי הוא לא מאמין בזה.

מהן, אם כן, מטרות הטיפול? באופן כללי, המטרה הראשונית היא לייצר רגיעה במערכת, שכן רבים מהחולים סובלים בנוסף גם מחרדה ודיכאון. ניתן לעשות זאת למשל דרך טכניקות של הרפיה ודמיון מודרך למקום נעים, האופיינית למעשה לרוב סוגי ההתערבויות ההיפנוטיות. לאחר מכן, נשאף להפחתת עוצמת הכאב ותדירות הסימפטומים. בתהליך ההיפנוטי, נתינת סוגסטיות להפחתת סימפטומים יכולות למשל להיות קשורות להפחתה הדרגתית של נפיחות ואדמומיות של האזור הפגוע בעור והפיכתו לעור בריא, או לחילופין דימויים חומר מרגיע ומצנן כמו מריחת שלג. בהמשך נרצה לשפר את תפקודו הבסיסי היומיומי של החולה, באמצעות סוגסטיות של חיזוק אגו ותחושת מסוגלות. לאחר מכן, נשאף להביא את המטופל לידי מצב של החלמה. ניתן לתת סוגסטיות סימבוליות עקיפות הקשורות בריפוי, כמו למשל דימוי של עץ פגוע שמתרפא ומצמיח ענפים חדשים, או למשל להוביל את המטופל לחוויה בעברו שבה התגבר על בעיה ונרפא. דרך נוספת היא דמיון מודרך של "קפיצה לעתיד" – דמיון של ב' מכונת זמן' המעבירה אל סיטואציה חיובית בעתיד שהמטופל הוא חלק ממנה, כשהוא מדמיין עצמו בריא. בסיטואציה שכזו חשובלהיטיב ולתאר באופן חי מאפיינים נוספים בסיטואציה הכוללים את כל חמשת החושים (כמו אירוע ברית של תינוק בעוד מספר שנים שבו המטופל כבר בריא, המוזיקה שתשמע בחתונה ומה כולם ילבשו). לבסוף, נשאף כמובן למניעת התקפים בעתיד. דגשים נוספים אליהם התייחס תורם הם האלמנטים קוגניטיביים הקשורים לעמדה לגבי הבעיה, להבחנה בין הכאב שהוא בלתי נמנע ולסבל שהוא אופציונאלי. כמו כן, חשיבות גדולה ישנה לשפה שבה נשתמש, כך שרצוי להקפיד לעשות שימוש במילים שאינן מעוררות קונוטציות שליליות, למשל לדבר על "אי- נוחות" במקום על כאב (סוגסטיה שלילית).

ההרצאה השלישית בנושא: 'השימוש בהיפנוזה עצמית בטיפול בנפגעי כוויות' ניתנה ע"י ד"ר דליה גלבוע. גלבוע היא פסיכולוגית קלינית ורפואית ששימשה בעברה כפסיכולוגית הארצית. נושא ההרצאה, התכנים והסרטים שליוו את ההרצאה, היו ללא ספק קשים לעיכול, חלקם כמעט בלתי ניתנים לצפייה (זו, אם תרצו, דוגמא לסוגסטיה: תהליך שבו המחשבה על נושא מסוים או ההסכמה לדמינו, משפיעות על ההתרחשויות הגופניות, הרגשיות ומחשבתיות). גלבוע הזכירה כי בארה"ב ישנם מיליון נפגעים בשנה, כאשר מוות כתוצאה מכוויות עומד במקום הרביעי מסיבות המוות מכלל התאונות. בישראל ישנם כ-700 פגיעות בשנה. בהרצאתה, גלבוע הציגה את עבודת הקודש שנעשית ע"י צוות רב מקצועי מתחום הטיפול ביחידת הכוויות הארצית לאנשים בוגרים בבי"ח תל השומר. היא הזמינה אותנו אל עולמו הפנימי של הנפגע, אשר פרט להיבט הרפואי, משלם מחירים פסיכולוגים לא מבוטלים כגון: פגיעה בדימוי הגופני, פגיעה בתפקוד ושינוי של סגנון חיים ממה שהכיר עד כה, וכן התמודדות מתמשכת עם כאב. כל אלה מביאים את המטופל לתשישות נפשית הפוגעת ביכולת ההסתגלות ובתהליך ההחלמה.

גלבוע תארה כי מלבד היבטים פסיכולוגים אלה, היתרון של העבודה ההיפנוטית עם מטופלים אלה הוא בכך שמלבד קידום אזורי ההחלמה מהכוויות, ההיפנוזה מהווה טיפול התומך בפרוצדורות רפואיות ושיקומיות ספציפיות, אשר מלוות באי נוחות וגירוי מחודש אזורי הכאב. כך למשל, מטופלים אלה נאלצים תוך כדי התהליך השיקומי להתמודד עם טיפולי רחצה הכוללים הסרת תחבושות, תרגילי פיזיותרפיה הדורשים מהם לכווץ אזורים כאובים או לתזונה ספציפית. כמו כן, הם סובלים מהתפשטות כלי דם ובבעיות כלייתיות. השיטות ההיפנוטיות מסייעות לחולים בהקלת הכאב הכרוך בפרוצדורות חודרניות אלה, בשילוב עם מערך של טיפולים תרופתיים, כמו גם קידום ההחלמה של אזורי הפגיעה.

לדברי גלבוע ההיפנוזה, כמו גם היפנוזה העצמית (תהליך שבו המטפל מלמד את המטופל להכניס ולהוציא עצמו להיפנוזה) הינה מאתגרת במיוחד עבור סוג זה של מטופלים, שכן בשל הציפייה המתמדת לכאב ישנו חוסר ריכוז, וכן מצב חוסר האונים מקשה על הוויתור על תהליכי הבקרה והשליטה ולבסוף על ההיענות לתהליך ההיפנוטי (סוגסטביליות). קושי נוסף הוא העדר התקווה על רקע העדר הפגיעה בחוויית השלמות. גלבוע מציעה מספר אמצעי עזר להתמודד עם מורכבות רגשית זו. הראשון ביניהם הוא הכיסוי. הכיסוי הקונקרטי באמצעות שמיכה בעת הטיפול, מעניק למטופל חוויה של כסות מטפורית, מעין עור מגן אל מול החוויה האימתנית של היותו חשוף ופגיע. אמצעי נוסף הוא המים. אותם מים שמסבים למטופל סבל, מקבלים משמעות חדשה ואף הפוכה בהיפנוזה, דרך דימוי מגעי של המים כצוננים, מקררים ומרגיעים, או דימוי ויזואלי של מי נהר או ים רגועים ושלווים. אמצעי נוסף הוא מודל העבודה האינטגרטיבי דרך עבודה בצוות רב מקצועי שיוצר תחושת שלמות, מהווה מעין מעטפת סביב החולה.

בסיום ההרצאה, גלבוע הציגה סרט קשה למדי לצפייה, המדגים תהליך של היפנוזה המלווה רחיצה של מטופלת בת 28 באמצעותו היא מצליחה להתמודד עם הכאב בטיפול. מטופלת זו גם נעזרה במלמול פסוקים מהקוראן, שגם זו למעשה, אם תרצו, סוג של היפנוזה עצמית. סרט נוסף שהוקרן הוא של נערה בת 14 שנעשית לה היפנוזה תוך כדי תהליך רפואי פשוט לכאורה של מריחת משחה. בשני המקרים תואר האפקט של היפנוזה, שבו בהחלט היה ניתן להתרשם מהשינוי שחל בין מצב של זעקות כאב קורעות לב, לבין חוויה את הכאב כנסבל.

בחלקו האחרון של היום, ניתנו מספר הדגמות של אינדוקציות ע"י מהפנטים וותיקים. אינדוקציה היא התהליך הדרגתי המייצר את ההשראה וההפקה של המצב היפנוטי, שתפקידו למעשה להגביר את תגובת ההרפיה הראשונית. ישנן שלל טכניקות לאינדוקציה, כגון הרפיות למינהן, טכניקות דמיון מודרך, מיקוד קשב בנקודה צרה ומצומצמת, טכניקות לא מילוליות ועוד.

 המדגים הראשון היה ד"ר ג'יזפה רגלדו, רופא מנתח מומחה בגניקולוגיה ומיילדות העובד בבית חולים צ'ירייה בטורינו איטליה; לצד עבודתו כרופא רגלדו הוא מהפנט מורה ומייסד המרכז האיטלקי להיפנוזה קלינית ומחקרית בטורינו. ד"ר רגלדו הדגים חמישה סוגי אינדוקציות מהירות, לא מילוליות, אשר מערבות טכניקות שונות ביניהן מיקוד עיניים חיצוני, שילוב של תנועות ידיים, גירוי איזורים שונים במוח בו זמנית ועוד. ההדגמה נעשתה על אחת המשתתפות בקהל, אשר ללא ספק נותר נפעם מהוירטואוזיות שהפגין רגלדו והיענותה של המהופנטת המתנדבת לאינדוקציה שבאה לידי ביטוי בכניסה מהירה, דמוית קסם, למצב ההיפנוטי. לאחר מכן עלה לבמה ד"ר ז'אן מרק דויד, רופא שיניים מורשה לעיסוק מחקר והוראה בהיפנוזה. מרק הדגים שיטה דרמטית ביותר לאינדוקציה מהירה, המערבת מוזיקה מעוררת השראה, העברת המהופנט למצב של שכיבה והפקת תופעה של קטלפסיה (מצב דמוי שיתוק). ההדגמה השלישית והאחרונה נעשתה ע"י ד"ר שאול לבנה, פסיכולוג קליני וחינוכי, מדריך. לבנה הדגים אינדוקציה בעזרת רטט הצלילים של גונג אותה כינה בבדיחות הדעת "היפנוגוגנה".

 

לאחר שתם פרק ההרצאות של היום, נפתח החלק השני של היום שהוקדש לפרידה מפרופ' מוריס קליינהאוז, מייסד האגודה הישראלית להיפנוזה, אשר הלך לעולמו בשנת 2014. באווירה אינטימית ומרגשת, בליווי סרטון מרשים ונאומי פרידה נוגעים ללב, נפרד הקהל אשר רובו ככולו היה מורכב מ"בניו" (תלמידיו) ו"נכדיו" (תלמידי התלמידים) של אבי ההיפנוזה בישראל, אשר אחד מהישגיו בתחום היה הבאתו לחקיקת חוק ההיפנוזה בישראל ב-1984, כמו גם תרומתו  לטיפול בחיילים נפגעי פוסט טראומה. פסיכולוגים בכירים שנשאו דברים לזכותו תיארוהו כאיש צנוע, אשר מלבד האינטואיציה הקלינית ויכולת "האיבחון לפי הבגדים" שהיתה לו, ניחן ביכולת מיוחדת ליצירת קשר בין אישי, אותה יכולת אשר בעזרת הביא להערתה של ה"נערה מדימונה" מהיפנוזה עמוקה שבה שרתה[2].

 

חלק ב', סדנאות - "Trance must go on"

ביום השני והשלישי של הכנס, המשתתפים התפזרו לשלושה מושבים של סדנאות שונות. מנחי הסדנאות היו כולם פסיכולוגים, רופאים או רופאי שיניים המורשים לעיסוק בהיפנוזה הנמנים על אנשי המקצוע מן השורה הראשונה בתחום. מפאת קוצר היריעה, וכן בשל אופיין החוויתי, כמו גם על מנת לאכוף את  חוק ההיפנוזה ולכבד את פרטיותם של המשתתפים, יצוינו הסדנאות שהועברו ויורחב על שלוש מהן.

מושב ראשון: ד"ר איתן אברמוביץ, פסיכיאטר בכיר, העביר סדנה בשם Trance must go on" " ובה הציג מגוון של שיטות הפקה והעמקת הטראנס ההיפנוטי. בסדנה נעשו הדגמות חיות של שיטות אינדוקציה והעמקה של טראנס היפנוטי המיועדות לביצוע התערבויות טיפוליות דחופות או קצרות.  ד"ר גבי גולן, פסיכולוג קליני ורפואי העביר סדנה בשם: "אומנות ההיפנוזה": ובו הציג את עקרונות תפירת ההיפנוזה למטופל ולמאפייני והייחודיים ברפואה, פסיכותרפיה ורפואת השיניים. אריה מישקין, פסיכולוג קליני ורפואי בכיר, העביר סדנה בנושא: "שימוש בגישת אריקסון ורוסי בהתייחסות לטיפול בסימפטום". בסדנה אשר היתה תיאורטית וחוויתית כאחד, ניתן דגש על המקור ליצירת הסימפטום (כגון כאב, שיתוק איבר, הפרעת שינה ואכילה, חרדות וכו') והאפשרות לרתום את אותו הסימפטום על מנת להביא את המטופל למצב תפקודי חיובי. פרופ' משה תורם (ראה הרחבה לעיל) העביר סדנה שנקראה: "טיפול הממוקד בעתיד עם ובלי היפנוזה פורמלית".  הסדנה עסקה ביכולת ליצור תמונה היפנוטית עתידית וחיובית שתסייע בהתמודדות בהפרעות גוף-נפש.

ד"ר ג'אן מרק דוד, רופא שיניים מורשה למחקר והוראה בהיפנוזה, העביר סדנה ייחודית אשר מטרתה היתה לחשוף את המטפלים למגוון אינדוקציות ייחודיות, לא מילוליות ומהירות. ד"ר ז'אן מרק הדגיש כי יש להתאים את האינדוקציה למטופל, שכן אצל כל מטופל ישנה דומיננטיות של ערוץ אחר. כך למשל אלה, אלה שאצלם הערוץ האודיטורי דומיננטי יגיבו יותר לאינדוקציות מוזיקליות, וגם בינם יש להתאים את סגנון המוזיקה המפעיל אותם רגשית. לחילופין, ישנם אלה שהערוץ הטקטילי דומיננטי ואלה יגיבו לאינדוקציות הכוללות מגע פיזי. בסדנה נערכו הדגמות לאינדוקציה ייחודית, אותה פיתח ג'אן מרק, הכוללת מגע והשכבת המטופל על הרצפה. הסדנה כללה תרגול של האינדוקציות שהודגמו כולל יצירת קטלפסיה, ועוררה התרגשות רבה בקרב המשתתפים. אנקדוטה מעניינת היתה הצעתו הייחודית של מרק אודות איתור אנשים בעלי היפנוטיביליות גבוהה: לדבריו, אם נחלק את הפנים לשלושה חלקים לאורכם: מהמצח לקצה העליון של האף, מקצה האף העליון לתחתון, ומתחתית האף לסנטר, נאמוד את אורכם ונראה ששלושת החלקים אינם שווים באורכם, סימן שהאדם שמולנו אינו בעלי היפנוטיביליות גבוהה, ולהפך, במידה והחלקים שווים. לדבריו מהפנטי במה משתמשים רבות בשיטה זו, ולנו לא נותר אלה לנסות ולבדוק אם מוכיחה את עצמה בשטח, בתקווה שלא נסתפק בקריטריון "לא מדעי" זה...

 

מושב השני: דר' צחי ארנון, פסיכולוג קליני ורפואי. ד"ר ארנון העבר סדנה בנושא: "אינדוקציות מהירות ומעשיות". דר' שרגית גרינברג, מומחית ברפואת המשפחה, הנחתה את הסדנה"בעין הסערה" – היפנוזה ככלי לעזרת לחולה במחלה קשה. ד"ר גרינברג, שעל בסיס יומיומי שוחה חתירה בעין הסערה, תיארה את השימוש בהיפנוזה ככלי פליאטיבי (כלי טיפול רפואי המתמקד בהקלת חומרת הסימפטומים של המחלה,תחת הניסיון לעצור את התפתחות המחלה, או לנסות לרפאה) לטיפול בחולה במחלה קשה או בהתמודדות עם טיפולים פולשניים.

ד"ר רחל דהן ,מומחית ברפואת משפחה הנחתה את הסדנה:" הגישה למטופלה הסובל מנדודי שינה – שילוב כלים היפנוטיים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי". בסדנה דידקטית ועשירה, הציגה ד"ר דהן בפני המשתתפים גישת טיפול עתירת כלים יישומיים לטיפול באינסומיה. פרט להתערבויות היפנוטיות מעודדות שינה, דהן הציעה כלים קוגנטיביים והתנהגותיים לטיפול בעיה, כמו למשל ניהול יומן שינה, איסור להסתכל על השעון כשלא נרדמים, הבנייה קוגנטיבית של זיהוי האמונות והמחשבות סביב אי ההרדמות, כמו למשל אם אתעורר לא אצליח להירדם, יצירת מצבי עייפות, או הכחדת ההתנייה בין המיטה לבין מצב של חוסר שינה. ד״ר שאול ליבנה, פסיכולוג קליני מדריך, פסיכולוג חינוכי מדריך, מורשה למחקר והוראת ההיפנוזה, הנחה סדנה בנושא:" גישות לא מילוליות להתייחסות לכאב". ד"ר לבנה, הידוע באהבתו לגונג ככלי מסייע לאינדוקציית מצב היפנוטי, העביר סדנה בעלת אופי התנסותי-דידקטי, שאפשרה למשתתפים להתנסות בכלים לא מילוליים (בפרט בגונג כמובן) אשר מאפשרים גישה העוקפת את הבקרה של האונה השמאלית ומאפשרת עיבוד ו״טרנס-פורמציה״ של הכאב על כל צורותיו, עד כדי מעבר מכאב ל'כיף'.

הסדנה שזכתה לשם "ניגע אל החלום": התערבויות היפנוטיות ויישומיEgo States  בחלומות, הונחה ע"י ד"ר אודי בונשטיין (ראה הרחבה לעיל). בסדנה חוויתית ורב שלבית, אשר בה נשזרו הסברים תיאורטיים, הציג בונשטיין את המפגש בין החלום לבין החוויה ההיפנוטית. הסדנה הייתה מגוונת וכללה שילוב מעניין בין הדגמת אינדוקציות ייחודיות (כגון אינדוקציה פרדוקסלית המיועדת למטופלים אשר חשובה להם השליטה ומתקשים להתמסר לתהליך), הפקת תופעות פיסיות היפנוטיות (כגון דיסוציאציה של איבר בגוף) טכניקות טיפוליות שונות כגון כתיבה אוטומטית, וכן מודל עבודה מקורי שפיתח בהקשר של חלומות. בהתנסות הראשונה, בונשטיין ליווה את המשתתפים צעד צעד בעזרת היפנוזה ודמיון מודרך אל מחוז ילדותם והזמינם לגעת בחוויה רגשית משמעותית. באמצעות טכניקת Ego Statesהוא סייע ליצירת הפרדה בין החלק החווה לחלק המתבונן כשהמטרה לבסוף היא אינטגרציה מחודשת ביניהם. בהתנסות נוספת, הזמין את המשתתפים לחוויה תרפויטית המאפשרת חווית של חמלה וקבלה, שגם היא חותרת לעבר אינטגרציה. לבסוף, בונשטיין הציג התערבות היפנוטית של התבוננות מודעת של המטופל לחלומו שלו ומטרתה הפיכת החלום הרגיל לחלום מודע (מצב הנקרא 'חלימה'). התערבות טיפולית זו הודגמה דרך אחת המשתתפות האמיצות בסדנה באופן שעורר בכל הנוכחים התרגשות.

מושב שלישי: יוסי מאירסון, פסיכולוג קליני, העביר את הסדנה לה קרא: "טראנס המהפנט" והכרות עם "מצבי האגו" שלו כאמצעים להתמודדות עם הכאב המושרה על המטפל על ידי מטופליו. בסדנה לימד טכניקות ליצירה וויסות של "טראנס המהפנט", אשר מטרתן להעניק למטפל מעין שריון מגן וחסינות נפשית. הפסיכולוג הקליני ד"ר יוסי אדיר העביר סדנת  Breathing-Hypno: חשיבותה של הנשימה בהיפנוזה".בסדנא החוויתית והלא שגרתית, אשר כללה יציאה למרחב מעבר לכותלי בית המלון לכיוון הים (אשר "חסכה" דמיון מודרך של "המקום הנעים") נלמדו טכניקות נשימה שונות כגון נשימה מעגלית  כמו גם תרגילי הרפיה, הן כאינדוקציות והן כהתערבות טיפולית בפני עצמה. ולבסוף, האורח נכבד שהגיע הישר מאיטליה, ד"ר רגלדו, אשר עורר את התפעלות הקהל עוד בשלב ההדגמות ביום הראשון של הכנס, העביר סדנה בנושא "טכניקות מהירות- לאינדוקציה, לאבחון וטיפול בכאב". אינדוקציות מהירות אלה, מתאימות לעבודה טיפולית האופיינית לחדר מיון או במקרים של טראומה. ד"ר סולומונוביץ' אלכסנדר, נוירולוג, העביר סדנה בנושא הטיפול בכאב באמצעות ההיפנוזה. בסדנה הוקרנו קטעי סרטים, שתיעדו התמודדויות של מטופלים עם מגוון בעיות שההיפנוזה נתנה להן מענה. החל מפחד מטיסה וכלה בפחד ממחטים. המשתתפים עצמם לקחו חלק פעיל ותרגלו אנלגזית כפפה (תחושת אילחוש בכף היד) והחדרת מחט (!!!) כדי לחוות היעדר תחושת כאב או תחושת כאב ללא תחושת סבל נלווית.

נצר דאי, פסיכולוג קליני מומחה מדריך המורשה למחקר והוראת ההיפנוזה העביר סדנה בשם: "שימוש בטכניקות שונות של רגרסיית הגיל לריפוי כאב נפשי ופיזי בעקבות פוסט-טראומה". הסדנה כללה הדגמות של התערבויות טיפוליות מול משתתפים אשר שתפו באירועים טראומטיים מחייהם. הוא הדגים עבודה דרך היפנוזה אשר מטרתה ליצור תהליך תרפויטי על מנת לעבד מחדש את הטראומה ולשנות את התפיסה הרגשית לגביה, ולחתור לעבר אינטגרציה שלה בנפש, קבלה והשלמה שלה. במודל שדרכו עובד, דאי מבסס ראשית עם המטופל מקום נעים ובטוח המסומן ע"י כפתור דמיוני ירוק, ומגדיר את הכפתור האדום ככזה שמביא את המטופל לדמיון החוויה הטראומטית אליה מגיע בעזרת טכניקת רגרסיית הגיל (חזרה לגיל מוקדם יותר דרך מנהרת זמן, מכונת זמן ועוד). העיקרון המנחה בעבודה הוא החוויה של השליטה שיש למטופל, אשר בכל רגע נתון יכול בעזרת הכפתור הירוק או בעזרת סימן מוסכם אחר לחזור למקום הבטוח. בעת החשיפה לאירוע הטראומטי בדמיון, דאי, בוירטואוזיות קלינית מרשימה, עושה שימוש במגוון כלים היפנוטיים ואחרים על מנת להשיג מטרות טיפוליות. בין טכניקות אלה אפשר להזכיר בקצרה את  "מצבי אגו" שבהם הקולות הפנימיים השונים מיוצגים ע"י דמויות שונות שהן חלק מהעצמי, "גשר רגשי"- טכניקה שנועדה להבין היכן התחילה חוויה רגשית מסוימת, טכניקת "חיפוש במחשב"- (אם היתה או לא הייתה טראומה), ואף התערבות מעולם הEMDRה (Eye Movement Desensitization and Reprocessing) שהיא שיטת טיפול שמטרתה הקהייה ועיבוד מחדש של הזכרון הטראומטי.

 

לסיכום, כנס ההיפנו, משמר מסורת של שנים שבה אנשי מקצוע מדיסיפלינות המשלימות זו את זו, גוף ונפש, מתכנסים יחדיו לטבילה מרעננת במעיין נובע של חדוות למידה, סקרנות ותשוקה למקצוע. נראה כי שלושת הימים הללו אפשרו את השחזת את הכלים הטיפוליים ובו בעת, את עיבויה של הרקמה האנושית הייחודית  והמגוונת, פועמת וחיונית, המרכיבה את אותה קהילת אנשי מקצוע השואפת לגדול, לצמוח ולפתוח שעריה לעוד רבים אחרים.

 

הערות:


[1]"היפנוזה, דרכה של הנפש ליצור את הגוף" / א. בונשטיין (2014). הוצאת אוניברסיטת חיפה וידיעות אחרונות.

 

  [2]מקרה שהסעיר את המדינה בשנות השבעים שבעקבותיו שקעה בתרדמת נערה במהלך מופע היפנוזה בידורית, ובעבודה מסורה ועיקשת הצליח קלנהאוס ליצור עימה קשר ולהעירה. להרחבה ראה ספרו של ד"ר בונשטייןהמצויין בהערה לעיל.

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

צח, ג. (2014). פניו הרבות של הכאב והשימוש בהיפנוזה לטיפול בו. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3197

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

בן נימןבן נימן25/5/2015

מקסים. גלית אינני מכיר אותך אך רשמת כל כך יפה ומדויק,
תודה

שמעון נסיםשמעון נסים7/11/2014

נשמע כנס מעניין ואיכותי. תודה גלית על ההארות היישומיות בתחום..

שמעון נסיםשמעון נסים7/11/2014

נשמע כנס מעניין ואיכותי. תודה גלית על ההארות היישומיות בתחום..