פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי

טיפול בווידיאו: הצצה לנפשם של קבוצת מתבגרים

מאמרים | 7/8/2013 | 10,419

המאמר דן בקולנוע ככלי טיפולי השלכתי שבאמצעותו ניתן לגייס מתבגרים להיפגש עם עולמם הפנימי. כיום, הקולנוע הוא מוקד משיכה חזק בעבור מתבגרים ועל כן ההתנגדות שהם מגלים כלפי הטיפול פוחתת כאשר מוצע להם טיפול בווידיאו. בנוסף, כוחה של הקבוצה מסייע ותורם לתהליך זה, כיאה לשלב ההתפתחותי התקין בו קבוצת השווים מהווה מוקד משיכה ראשון במעלה. בקבוצה זו, יוצרים בני הנוער סרט קבוצתי העוסק בתכנים המעסיקים אותם בחיי היום יום. המאמר מתאר את הדינמיקה הקבוצתית הנוצרת אט אט ואת כל מאפייניה ושלביה (תוך מתן דוגמות). המאמר יעקוב אחר תהליך טיפולי מרתק ומורכב שעוברת הקבוצה, בו מתבוננים החברים בעצמם דרך השיקוף של מסך הקולנוע וכן דרך השיקוף של חברי הקבוצה. מסע זה מסייע בחיבור לעולמם הפנימי ובהתמודדות עם אתגרי גיל ההתבגרות.

טיפול בווידיאו: הצצה לנפשם של קבוצת מתבגרים

קבוצת "קולנוע מסייע"

מאת ענבל רווה

 

מבוא

גיל ההתבגרות נחשב לגיל סוער שבו המתבגרים מתמרדים נגד סמכות המבוגרים, וסמכות ההורים בפרט. זהו גיל שבו המתבגרים מנסים לרכוש את עצמאותם ולהשתחרר מהתלות בהוריהם, שבו קבוצת השווים הופכת להיות קבוצת ההתייחסות החשובה ביותר ובו נוצר פער בין ההתפתחות הפיזית וההתפתחות הנפשית (פרידמן, 2011).

לדעת אריקסון (מתוך פרידמן, 2011), גיל ההתבגרות הוא השלב שבו חייב היחיד לגבש לעצמו זהות אישית. המשימה המרכזית היא היפרדות והתרחקות מן ההורים במטרה להתפתח כאדם בזכות עצמו, השגת אוטונומיה נתפשת כשלב הכרחי בדרך לבגרות. יחד עם זאת, היפרדות זו היא באופן בלתי נמנע קונפליקטואלית ומורכבת בעבור המתבגר והסובבים אותו.

רוב אנשי המקצוע מתחום הטיפול יסכימו כי היכולת להביא מתבגר לחדר הטיפול היא משימה לא קלה. בהתאם לשלב ההתפתחותי התקין, גובר הצורך של המתבגר בתחושת עצמאות והוא עשוי לחשוב שרק הוא עצמו יודע מה טוב עבורו (לעתים בניגוד לדעת הוריו) ומוצא עצמו שקוע בקבלתו לקבוצת השווים.

הימצאותו של מתבגר בחדר הטיפול עם דמות מבוגרת, המשמשת אובייקט המייצג את חוסר הנפרדות, יכולה לגרום לתחושת חודרנות ואי נוחות, וכתוצאה מכך גם להתנגדות חזקה לטיפול פרטני.

במקרים מסוימים, טיפול קבוצתי יכול להוות פתרון הולם לקושי זה. הימצאותם של מספר מתבגרים יחד במרחב הטיפולי נותנת להם תחושה נינוחה יותר, ויותר מכך עשויה לעורר בהם סקרנות ולהגביר את המוטיבציה להגיע למפגשים. מעבר למטרה הטיפולית שלשמה הופנו המתבגרים, לקבוצה יש יתרון נוסף חשוב לא פחות מהמטרה המוצהרת שלשמה הגיעו, והוא המיומנות החברתית והאינטראקציות שכל אחד ואחד מהמתבגרים יוצר במפגש עם קבוצת השווים.

לרוב, עבודה קבוצתית נעשית במדיום המילולי. מתבגרים המתקשים בהבעה מילולית (בשל מחסומים קוגניטיביים, רגשיים, ביצועיים והתפתחותיים), מוצאים עצמם מתחברים דווקא לאמצעים הבלתי מילוליים בטיפול, אשר מסייעים לעקוף מחסומים והגנות (שגיא, 1996).


- פרסומת -

קבוצת "קולנוע מסייע" הוקמה על ידי מרכז "נעורים", מרכז הורים מתבגרים במחלקת הרווחה בחולון, בשיתוף עם התכנית "קולנוע מסייע" של מרכז "שרון ישראל".

וידיאו כהצצה לנפש

טכניקות טיפול יצירתיות אמנותיות הן דרך להתרחק משיעמום וממציאות קשה ולהשתחרר ממעצורים (אוקלנדר, מתוך שגיא, 1996). האמנות היא עולם ללא גבולות הבנוי על סימבולים, דימויים ומטפורות, ומתבטא רק במפגש עם עולם המציאות. עולמות אלו נפגשים בחפיפה חלקית ויוצרים איזור משותף שבו מצויים הקסום והאסור יחד עם הרציונלי, המאורגן והמותר. הקסום חפץ להתפרץ ולבוא לידי ביטוי לא פחות מהחלקים הרציונלים. אם כן, אחת מאיכויותיה החשובות של האמנות היא יכולתה להתקשר אל החלק הלא מודע של נפש האדם (יפתח, 1992).

ההצלחה של טיפול השלכתי במתבגרים באמצעות וידיאו היא עצומה: ההתנגדות שמגלים בני הנוער כלפי המסגרת הטיפולית מזערית ולרוב שיתוף הפעולה הוא מלא (כסלו, 1999).

המדיום הקולנועי מהווה מוקד משיכה בעל עוצמה בהקשר של טיפול, הוא עונה על הצורך של רבים להופיע ולהראות על המסך. אנו מתבוננים כיום בדור המתבגרים שבו המדיום הקולנועי והמדיום הדיגיטלי של המחשב והפייסבוק תופסים מקום מרכזי בחייהם. תרבות הזוהר, הפרסום וההצלחה היא פעמים רבות המסר העיקרי המועבר להם שם, ולנו המטפלים נותר לנסות ולהתחבר אליהם דרך עולמם. מדיום זה נותן ביטוי (כצורך נרקיסיסטי) לזהותו המתגבשת של המתבגר כיחיד בתוך קבוצה. הן מסגרת הטיפול בווידיאו והן מערכת היחסים הנוצרת בין המטפל למטופל מתאימים לשלב הנפשי המיוחד שבו נמצא המתבגר המצוי בתהליך הפיכתו למבוגר עצמאי ואוטונומי. בשלב זה מתפתחים האינדיווידואליות ותחושת הערך העצמי לצד תהליך פרידה מההורים (קרמר, מתוך כסלו, 1999).

טיפול בווידיאו מציע נדבך חשוב נוסף אשר אינו קיים בעוצמה דומה בתחומים אחרים של תרפיה באמנות – הצפייה של המטופל בעצמו וביצירתו. בזמן הצפייה נתבע המטופל להתייחס ישירות לעצמו, הוא אינו יכול להתכחש למראה עיניו או להתעלם ממנו. זוהי נקודה קריטית בתהליך פיתוח המודעות והקבלה העצמית.

היכולת לשמור את החומר המצולם ולצפות בו שוב ושוב באמצעות קלטת הווידיאו האישית שמקבל כל מטופל, תורמת להעמקת התהליכים הנפשיים ולהפנמתם.

הטיפול בווידיאו, ככל שיטת טיפול באמנות, סובב סביב הבעה יצירתית וביטוי אישי מאוד, לכן חשובה מלכתחילה ההתחברות לכלי זה.

קבוצת "קולנוע מסייע"

מרכז "נעורים" בחולון, מרכז טיפולי למתבגרים והוריהם, הוקם בסוף שנת 2010. הצוות הטיפולי מורכב מעובדים סוציאליים ומטפלים בהבעה ויצירה לסוגיהם. למרכז מספר מטרות: צמצום מצבי סיכון וטיפול בבעיות רגשיות והתנהגותיות בקרב מתבגרים על מנת לאפשר התפתחות נורמטיבית והשתלבות תקינה במסגרות השונות, חיזוק היחסים בין המתבגרים לבין הוריהם ושיפור תפקוד ההורים סביב הקשר עם המתבגר, סיוע בשמירה על שלמות המשפחה בקהילה (מניעת סידור חוץ ביתי), גיוס שירותים נוספים בקהילה לטיפול במתבגרים ובהוריהם (חינוך, בריאות, מתנ"ס ועוד) וכן, להוות משאב מקצועי לאנשי מקצוע המטפלים בקהילה במתבגרים ובמתבגרות בסיכון.

הטיפול במרכז נעשה במספר דרכים: טיפול משפחתי, הדרכת הורים, טיפול דיאדי, טיפול פרטני למתבגר ולמתבגרת (בהתאם לצורך), טיפול קבוצתי למתבגרים ולהורים וסדנאות העשרה בתחומים שונים הקשורים לגיל ההתבגרות .

על מנת לקשור את המתבגרים למרכז ולעזור להם להפחית את החרדה בכל הקשור לטיפול, הוקמה קבוצת טיפול בווידיאו כחלק מהטיפולים הקבוצתיים הניתנים במרכז. שילוב הקולנוע ככלי להבעה יצירתית ואישית עם הטיפול הנפשי מסייע לנו לגעת בעולמו הפנימי של המתבגר.

אוכלוסיית היעד

הקבוצה מיועדת למתבגרים בני 12–15, אשר הופנו על ידי עובדת סוציאלית המטפלת במשפחה. המכנה המשותף לכולם הוא קיומן של בעיות רגשיות וחברתיות, קשיי קשב וריכוז וקשיים במערך המשפחתי.


- פרסומת -

את הקבוצה מנחות יחד עובדת סוציאלית קלינית ממרכז הורים ומתבגרים ומנחה שלה הכשרה בתחום הקולנוע ממרכז "שרון ישראל".

מיקום הפעילות

הקבוצה נפגשה במבנה המיועד להתכנסות ולפעילות קבוצתית הנקרא "פינה בקהילה". זהו מבנה הכולל חדר אחד גדול, מטבח ושירותים. מסביב למבנה שטח פסטורלי, תחום בעצים ובדשא.

מיקום ועיצוב המרחב הקבוצתי חשוב כשלעצמו בהתחשב בכך שמדובר באוכלוסיית מתבגרים. חלק מהתנגדותם של מתבגרים לטיפול נפשי קשורה גם למקום הפיזי, מקום כמו לשכת הרווחה עשוי להרתיע מתבגרים רבים מלהגיע לטיפול. לעומת זאת, מקום נעים ומזמין יכול להפחית את מידת ההתנגדות. אם כן, המטרה הייתה ליצור אווירה חמימה ואינטימית,לנסות ולדמות בית שבתוכו פרטים מתנהלים באינטראקציה אחד עם השני.

בנוסף, רוחב המבנה והשטח שסביבו משמשים כסט קולנועי מעולה (השטח המצולם בסרט). אין ספק כי המתבגרים מעדיפים לצלם במרחב פתוח מאשר במבנה משרדי סגור. בצורה סימבולית, יש חשיבות רבה למרחב הפוטנציאלי, המרחב המשחקי כפי שקורא לכך ויניקוט (ויניקוט, 2004), כדי לאפשר למתבגרים להביע את היצירתיות שלהם ואת יכולתם לשחק.

מבנה הקבוצה והתהליך הקבוצתי

המפגשים התקיימו אחת לשבוע, במשך 15 שבועות, וכל מפגש ארך שעתיים וחצי.

הפגישות הראשונות התמקדו במשחקי היכרות (למשל משחקי חימום עם כדור) וגיבוש הקבוצה. גם כאן היה ניסיון לקשר זאת לעולם הקולנוע ולעולם הטיפול, כך שכל מפגש נפתח בריטואל קבוע בו תארו המשתתפים את מצב רוחם באותו יום. על המשתתפים, מיד בהגיעם לאזור הנקרא "המרחב הטיפולי" (חדר הטיפול), לכתוב על נייר (שעוצב עבורם בצורת מצלמה) את המשך המשפט: "אני נכנס לקבוצה בסרט של...". כלומר, כבר בכניסתו חש המתבגר במעבר בין ה"חוץ" – סביבתו הטבעית היומיומית, לבין ה"פנים" – המרחב הטיפולי שיוצר פאוזה; רגע להתכנסות ולהרהור על היום שחלף. לפעילות זו רווח שניוני בנוסף לפן הטיפולי, והוא גיבוש והתלכדות הקבוצה. כמובן שבמפגש הראשון והשני נטו חברי הקבוצה לתאר את מצב רוחם במילים דוגמת "סבבה", "מעולה", "רגיל" כיאה לזרות שחשו אחד כלפי השני, אך כבר במפגש הרביעי העזו להביא תכנים אישיים יותר. לדוגמה, נערה מספרת שהיא במצב רוח "ליצני". כאשר היא נשאלת מה התכוונה, היא עונה כי חברתה הטובה ארגנה חרם נגדה ומפיצה שמועות שקריות לגביה (ואף מכנה אותה בכינוי גנאי הקשור למוצאה), אך היא תמיד מחייכת כמו ליצן עצוב. סיפור זה גרם לשאר חברי הקבוצה לחוש כי ניתן לבטוח בקבוצה ואף הם החלו לספר על חוויותיהם מהיום שעבר עליהם.

בנוסף לניסיון לגיבוש הקבוצה, במפגשים הראשונים מקבל כל מטופל ידע תאורטי והסבר מפורט בנוגע ליצירת קולנוע. הם לומדים על המרכיבים והשלבים השונים ביצירת סרט כמו: תסריט, בימוי, משחק, תפאורה, צילום, עריכה ועבודת צוות בכלל. מידע זה מעצים מאוד את המתבגרים הזוכים לתגובות של התפעלות מהידע שרכשו.

על המתבגרים הוטלה משימה קבוצתית, "קתרזיס" המגולם ביצירת סרט סיום קבוצתי, ובמפגשים הבאים הם החלו לתרגל אימפרוביזציות שונות ולהכין את סרט הסיום.

הקולנוע ככלי טיפולי בקבוצת "קולנוע מסייע"

השתייכות לקבוצת טיפול בווידיאו לכשעצמה, מעניקה למשתתפים תחושה שהם מיוחדים ונבחרים. העיסוק בעולם הקולנוע, מדיום אשר כבש את העולם ומזוהה יותר מכל אמנות אחרת עם כוח פרסום והצלחה, מעניק למטופלים כבר מההתחלה תחושה של גאוות יחידה וביטחון עצמי, זהו מעין כרטיס כניסה לחברה.

השפה הקולנועית נרכשת מהר מאוד. המתבגרים בימינו צורכים קולנוע וטלוויזיה מגיל צעיר מאוד ולכן הם מבינים שפה זו ומאמצים אותה במהירות.

ישנם מספר שלבים בסיסים הכרוכים ביצירת סרט: כתיבת התסריט, בחירת המדיה האמנותית (לדוגמה: משחק ושירה, משחק וריקוד) חלוקת תפקידים (שחקן, במאי, צלם, עוזר צלם, אחראי סאונד, אחראי ציוד). אם כן, העשייה הקולנועית מכילה מספר תחומי יצירה: כתיבה אמנותית, צילום ומשחק. עולם עשיר זה מהווה יתרון עצום למתבגרים. הוא מאפשר להם לבחור, להתנסות ולהתפתח בתחומים שונים ולגלות את נטיות לבם וכישרונם. כך מתאפשר להם לתרום את חלקם במקומות בהם הם מרגישים בטוחים (כסלו, 1999). בחירת התפקיד יכול להשתנות במהלך הזמן, לדוגמה: נער מופנם הנראה קטן לגילו, סובל מאנקופרזיס, מערך עצמי נמוך ומדחייה חברתית, סירב בתוקף להצטלם כשחקן בסרט. לעומת זאת, הוא הרגיש חזק בתחום הטכני ולכן העדיף לקחת על עצמו תמיד את תפקיד הצלם. עם הזמן, הוא קיבל פידבקים חיוביים מהקבוצה על היותו אינטליגנט, בעל תפיסה מהירה ולא פעם חיפשו הנערים את קירבתו. ואכן עם הזמן, הוא החל לחוש נינוח יותר. באחד המפגשים, היה צורך בתפקיד של "אח קטן" בסרט והקבוצה פנתה אליו בבקשה שישחק. הנער שחש בטוח במקומו בקבוצה מיד הסכים לשחק. הנקודה המעניינת היא כי אותו הנער תיאר כיצד "בחוץ" לועגים לו על כך שהוא קטן ודחוי, ואילו בקבוצה מתייחסים אליו בחמימות כמעין "אח קטן" שיש לשמור עליו ולדאוג לו. יחד עם זאת, עקב היכולות הקוגניטיביות הגבוהות שלו, חברי הקבוצה כיבדו את דעותיו ואת צורת מחשבתו ולא פעם הוא קידם מאוד את צילום סרט הסיום ולקח על עצמו תפקיד אחר, בוגר יותר.


- פרסומת -

עם התקדמות המפגשים, התגבש הרעיון לסרט הסיום. כדי לעזור לקבוצה במלאכת היצירה, ערכו מנחות הקבוצה תרגילי אימפרוביזציה ותרגילים אחרים. גם כאן נעזרו המנחות בטכניקות המגיעות מעולם הטיפול באמנות. לקבוצה הוקראו מספר סיטואציות, ועל המתבגרים היה להמשיך את הסיפור. לדוגמה: נערה רואה את חברותיה משוחחות ומצביעות עליה. מה היא חושבת? חברי הקבוצה, כל אחד בתורו, נתן את פרשנותו שלו. לבסוף החליטו המתבגרים איזה משפט הכי מתאים לצילום הקטע, חילקו את התפקידים השונים וצילמו את התסריט הקצר שהחליטו עליו.

בסוף כל מפגש צפו המתבגרים בתוצרים. היכולת של המטופלים לראות את עצמם על המרקע, במיוחד בתצלום תקריב (close-up), נוסכת בהם תחושה של האדרה, כוח ומרכזיות. "אבק הכוכבות" הנלווה אף מעצים תחושות אלו (כסלו, 1999). כמו כן, ה-mirroring, חווית הצפייה של המטופלים בעצמם, משקפת בפניהם את האני העצמי של כל אחד ואחד מהם, ולמעשה הם מתבוננים בעצמם "מבחוץ". כך הם מתוודעים לעצמם וחווים היכרות מחודשת דרך עיניהם שלהם ודרך עינו של האחר. לדוגמה: נערה המשתמשת במראה החיצוני שלה להשגת תשומת לב מנערים ומנערות. דרך הפיתוי היא חשה שרואים אותה ומתייחסים אליה. לצערנו מדובר כמובן בשחזור עגום לילדותה שבה עברה הטרדה מינית פעמים רבות והייתה חשופה למראות שילדה בגילה לא נחשפת אליהם בדרך כלל. זו הדרך שהכירה. לפתע, לאחר התבוננות באימפרוביזציות השונות, הכריזה בקול כי איננה מבינה מדוע היא משחקת בשיערה כל הזמן. נפתח דיון בנושא ובנות הקבוצה שיקפו לנערה כיצד הן רואות את התנהגותה. כך קיבלה הנערה משוב כנה ואמפתי, לעומת ביקורת קשה מצד נערות בבית ספרה, שמולה חשה הנערה מותקפת ודחויה.

אט אט התבשל התסריט לסרט הסיום. בעבודה על התסריט נעזרנו בכלי השלכתי נוסף – קלפים טיפוליים. הקלפים סייעו למתבגרים לשתף את חברי הקבוצה האחרים בחייהם ובקשייהם. כך נשזרו יחדיו מספר סיפורים וחברי הקבוצה החליטו לקרוא לסרט הסיום "הסיפורים שהתחברו".

העבודה המשותפת על סרט הסיום העניקה למתבגרים התנסות אדירה בעבודת צוות, קבלת החלטות, שיתוף מלא של כל חברי הקבוצה, העלאת קונפליקטים והצעת פתרונות אפשריים ובעיקר – עיסוק בתכנים שמעניינים את חברי הקבוצה ושזורים זה בזה לסרט אחד.

במפגש הסיום נערך אירוע חגיגי ורשמי בו הוצג סרט הסיום להורים ולחברים. לכל אחד מהמשתתפים הוענקו עותק מסרט הסיום ותעודת סיום המעידה על השתתפותו בקורס קולנוע. מעבר לחשיבותו של התוצר עצמו, לקבלת סרט הסיום משמעות חשובה ביותר כ"אובייקט מעבר" המסמל את התהליך הרגשי, את המסע שעברה הקבוצה הן מבחינה רגשית והן מבחינה חברתית. תחושת הגאווה והערך העצמי שרוכשים המתבגרים מפעילות בקבוצה שכזו היא עצומה.

סיכום

המדיום הקולנועי כשלעצמו, מסקרן את רוב המתבגרים בימינו ומעורר בהם עניין. השפעות הטלוויזיה ניכרות בתפיסת עולמם ומעניקות למצלמה ולהצטלמות משמעות רבה. משחק מול מצלמה והשתתפות ביצירת סרט קולנוע, העניקו להם מעמד של כוכבים בפני משפחותיהם וחבריהם שהגיעו לצפות בסרט הסיום. מעמד זה משנה לגמרי את תחושתם כמטופלים, הם חשו זכות להיות חלק מפרויקט כזה ולא חשו מוחלשים או נזקקים לעזרה. בנוסף, רבים מהם קיבלו במה דרכה ראו אותם ואת צרכיהם ועל אחת כמה וכמה הכרה ביכולתם על ידי הוריהם, שלא פעם האינטראקציה העיקרית ביניהם הייתה קונפליקטואלית ומלאת וחיכוכים. במפגש הקרנת הסרט, ההורים הצטערו על סיום הפעילות ושיבחו את חשיבותה של קבוצה כזו כמקום שבו ילדיהם התקבלו והרגישו שייכים אולי בפעם הראשונה.

הסרט עסק בחייהם של חברי הקבוצה וצולם בסביבתם המוכרת. הפרויקט ענה על צרכיהם הרגשיים, אך יותר מכך בזכות המאפיינים המיוחדים של המדיום הקולנועי, אִפשר להם לשנות את העלילה ולחשוב על זוויות והתפתחויות אחרות. הם זכו להבנה כי יש להם כוח לשנות את העלילה וכך למעשה לשנות את חייהם.

במובן זה ניתן לומר כי שליחותה הטיפולית של קבוצת "קולנוע מסייע" היא לתרום להעצמתם של המתבגרים על ידי הכוונתם למוקדי הכוח והיצירה שבתוכם. הספונטניות, הדמיון והעושר הפנימי אשר לא התבטאו במסגרות אחרות, זכו לבמה ולהכרה אולי לראשונה בחייהם (אסלמן, 2002).

 

מקורות

אסלמן, ש. (2002). נוער יוצר סרטים,עמותת להב.

ויניקוט, ד. ו. (2004). משחק ומציאות, עם עובד, תל אביב.

יפתח, א. (1992). לשרות עם המלאך, רשפים, תל אביב.

כסלו, ע. (1999). הוידיאו - ראי הנפש - טיפול בווידיאו כשיטת טיפול לקבוצות ילדים ונוער,ילדים - המועצה לילד החוסה, תל אביב.

פרידמן, א. (2011). מחוברות - אמהות ובנות, הוצאת הקיבוץ המאוחד.

שגיא, א. (1996). שימוש באמצעים בלתי מילוליים בטיפול בנוער מנותק, קידום נוער - עירית רמלה, רמלה.

 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

רווה, ע. (2013). טיפול בווידיאו: הצצה לנפשם של קבוצת מתבגרים. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3009

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

אלעזר פרקלאלעזר פרקל10/8/2013

נפלא. מאמר מרתק המתאר עבודה מקצועית וחשובה.
אשמח אם תצרי איתי קשר לצורך הגעה להציג את הנושא בפני מתנדבי ער'ן ראשל'צ. eli@eran.org.il '---- 0523946003
אלי פרקל

גבי קונפינוגבי קונפינו10/8/2013

מרתק. קראתי ואני מוצא בכך עניין רב.
ענבל, אשמח אם תצרי איתי קשר לבחינת אפשרות לקבוצה טיפולית למתבגרים בפנימייה.
בברכה, גבי קונפינו, פנימיית 'בית אפל' 054-2304400