פסיכולוגיה עברית

×Dafna Wexler
 Dafna Wexler ©
זכור אותי

מאמרים

התמודדות עם מחלות מנקודת המבט של ה-NLP

ה-NLP הוא מודל קוגניטיבי התנהגותי בעל יישומים טיפוליים, שמפנה תשומת לב מיוחדת לקשר שבין הגוף והנפש. במאמר מוצגת תרומתו האפשרית של המודל לסובלים מבעיות בריאות וממחלות, ומפורטים העקרונות הטיפוליים הרלבנטיים. דגש מיוחד ניתן לדמיון מודרך ככלי המרכזי של ה-NLP להתמודדות עם בעיות בריאות.

מתפרסם מ 15/11/2011 | 14,002 צפיות

תגיות: | |

 

התמודדות עם מחלות מנקודת המבט של ה-NLP

 

מאת ורדה צדיק

 

 

 

NLP, Neuro Linguistic Programming, הוא מודל קוגניטיבי התנהגותי המתייחס לקשר שבין התחום הקוגניטיבי-מוחי לתחום הגופני. המודל פותח מניתוח עבודתם של כמה מטפלים מצוינים בתחומם (וירג'יניה סאטיר, מילטון אריקסון ופריץ פרלס) והוא ממוקד בתוצאה (outcome focused) ובהובלת האדם להצלחה ולמטרה הרצויה לו. יש לו יישומים בתחום הלמידה, בתחום העסקי, בתחום הטיפולי ועוד. במאמר זה תוצג התרומה של NLP לסובלים מבעיות בריאות וממחלות. מפאת קוצר היריעה יוצגו רק חלק מהכלים הרבים שמציע ה-NLP.

ה-NLP רואה בגוף-נפש מערכת אחת: תהליכים רגשיים משפיעים על הגוף הפיזי, ולגוף יש השפעה על הנפש. בתוך כך כל מחשבה (חיובית או שלילית) נתפסת כמשפיעה על הגוף. בריאות, שמשמעותה להיות משוחרר ממחלות ומכאב, מושגת כאשר קיימת הרמוניה גוף-נפש. ה-NLP מתמקד בהשגת בריאות בכללה, ופחות בטיפול במחלות ספציפיות.

על פי ה-NLP, סימפטומים של מחלות הם דרך של הגוף לתקשר עם האדם ולהצביע על חוסר איזון כלשהו בחייו. מטרת התקשורת הזו לעורר את האדם לזהות מה לא עובד בחייו. ההנחה של ה-NLP בהקשר זה היא כי "מאחורי כל התנהגות יש כוונה חיובית". כך, יתכן שהמחלה באה לומר משהו על אורח החיים (למשל על עישון), על מערכת יחסים לא בריאה, על התעלמות מצרכים, על חוסר באהבה עצמית, חוסר סיפוק מהעבודה, ועוד. לעתים קרובות מחלה היא נקודת מפנה בחייו של האדם, והיא גורמת לאדם להתחיל לעשות את הדברים החשובים לו באמת. בהתמודדות עם מחלה, אדם יכול לשאול את עצמו מדוע המחלה הגיעה דווקא בעיתוי זה, ומהו המסר שלה. לעתים די בזיהוי המסר המועבר על ידי המחלה כדי לשפר את המצב, להעלים את הסימפטום ולהביא להקלה – או לפחות לשנות את ההתייחסות אליה.

לפי הנחת יסוד של ה-NLP, כל אדם אוחז בכל היכולות והמשאבים על מנת להשיג את מטרותיו. חשיפתם של המשאבים, שבמקרים רבים אינו מודע להם, מגבירה באדם תחושות של מסוגלות וערך עצמי. לאדם בעל הערכה עצמית גבוהה יש מוטיבציה לחיות, להבריא, והוא חדור אמונה כי הוא ראוי לכך.

ה-NLP עוזר לאדם לתקשר עם הגוף ביעילות, לשים לב למסרים שהגוף מעביר ולדיבור הפנימי. המטרה היא ליצור איזון נפשי ופיזי. חלק מההתערבויות עוסקות בשינוי תפיסות ואמונות, וחלק בשינוי של התנהגויות. מבחינה זו יש קווי דמיון בין ה-NLP לטיפול קוגניטיבי התנהגותי. ל-NLP יש אוסף של טכניקות שבעזרתן אפשר "לתכנת מחדש" (reprogramming), בדומה לעדכון תוכנת מחשב, מחשבות, רגשות והתנהגויות, כך שיתמכו במטרות של בריאות ויחזקו תהליכי ריפוי. כך ניתן לשנות דפוסים מעכבים ולאמץ דפוסים של בריאות ושל השגת יעדים. העקרונות הטיפוליים המרכזיים של ה-NLP שעשויים לתרום להתמודדות עם מחלה, שיפורטו להלן, כוללים חתירה לאקטיביות, פתרון קונפליקטים פנימיים, התייחסות לרגשות ושינויים, שינוי אמונות מגבילות, שינוי התייחסות לחוויות העבר, חידוד ערכים כדרך להגברת מוטיבציה טיפולית, ושינוי הרגלים.

התת-מודע והתקשורת איתו: לפי רטר ורטר (2005) התת-מודע הוא "כל מה שאיננו מודעים לו ברגע זה". לדבריהם, בתת-מודע מאוחסן מידע רב אודות כל החוויות שאי פעם עברנו, כל הכוחות והמשאבים שיש לאדם, ובנוסף – התת-מודע שולט בכל התהליכים האוטונומיים המתרחשים בגופנו, כגון פעימות הלב ולחץ הדם. מאפיין חשוב נוסף של התת-מודע, לפיהם, הוא כי כוונותיו חיוביות תמיד. לכך מסכים גם מרפי (1990) שטוען כי התת-מודע הוא האחראי למצב גופנו, וכי טמונים בו כוחות ריפוי. "תהליכים של התת-מודע מכוונים תמיד לעבר החיים, והינם חיוביים ובונים", הוא כותב (עמ' 63), ומסביר שהתת-מודע אינו מבחין בין מציאות ודמיון והוא מייחס חשיבות למילים ספציפיות: "התת-מודע 'יזעיק שמים וארץ' כדי לגרום להתרחשות כל מחשבה המוטבעת בו, לכן חשוב להטביע עליו מחשבות חיוביות ודפוסים של בריאות וחיים" (עמ' 36).

התהליכים ב-NLP נעשים ברובם באמצעות תקשורת עם התת-מודע. בזמן הרפיה, מנגנוני הבקרה האינטלקטואליים נחלשים, המודע נח כביכול, ולכן התת-מודע זמין וקשוב יותר. התקשורת עם התת-מודע נעשית באמצעות סמלים ובדימויים. מילטון אריקסון מאמין למשל בהכנסת רעיונות אל תוך הלא-מודע באמצעות חזרה על משפטי מפתח עם דפוסי מחשבה חיוביים ואמונה, או על ידי דמיוּן של תמונות אשר מתארות את המצב הרצוי (רוזן, 1996). כך, הטכניקות של ה-NLP מאפשרות לעקוף את המודע ולתקשר ישירות עם התת-מודע, ולהעביר לו רעיונות של יכולת והצלחה, בריאות וחיים.

חתירה לאקטיביות: ה-NLP חותר ללמד את האדם לעבור ממצב פסיבי לאקטיבי, לקחת אחריות ולהיות גורם משפיע על בריאותו ורווחתו. ההנחה היא שלאדם יש כוח להשפיע בצורה חיובית על מהלך הריפוי שלו ועל בריאותו.

פתרון קונפליקטים פנימיים: קונפליקטים פנימיים גורמים למתחים, ואלה עלולים להביא להחלשת המערכת החיסונית ולמחלות גופניות ונפשיות. ה-NLP פועל לבחון ולפתור קונפליקטים פנימיים, למשל כאשר חלק אחד רוצה לחדול לעשן בעוד החלק האחר מתנגד לכך. בהנחה שלשני החלקים יש כוונה חיובית עבור האדם, "מפגישים" את שני החלקים ומנהלים ביניהם דיאלוג. התהליך מאפשר להגיע לתובנות, ולעתים למצוא פתרון שיענה על הצורך של כל החלקים המעורבים בקונפליקט, לטובת האדם.

התייחסות לרגשות ושינויים: רגשות הנתפסים שליליים גורמים למתח המתבטא באופן גופני. תהליך של ביטוי הרגש ועיבוד שלו תורם לתהליך הריפוי הפנימי. חלק מהתהליכים ב-NLP מוקדשים באופן ישיר לשינוי רגשות, וחלקם לשינוי ההתייחסות לאירוע ספציפי (בדרך כלל שלילי, על פי תפיסת האדם), באופן שישנה את הרגש הנלווה. תהליכים אחרים מכוונים להפחית את עוצמת הרגש – לדוגמא, כאשר האדם מביט על האירועים מעמדת צופה, כשהם מוקרנים על מסך או שהוא מביט בעצמו צופה במסך. בתהליך אחר האדם מודרך למצוא הגדרה אחרת לרגש כך שתהיה חיובית (למשל: התלהבות במקום דאגה, סקרנות במקום חשש ועוד).

שינוי אמונות מגבילות: לאמונות של האדם אודות עצמו, אודות המחלה ואודות העולם (שחלקן לא מודעות), יש השפעה על בריאותו, ועל אפשרות ההחלמה שלו. לעתים מסר שלילי שהגיע מהסביבה, ממשפחה ומחברים בילדות, הוטבע כאמונה מגבילה וממשיך להשפיע. למשל, אדם שבמשפחתו יש בעיה רפואית חוזרת יכול להחזיק באמונה שגורלו יהיה כשאר בני משפחתו. זו דוגמא לאמונה מגבילה שיכולה לעודד חולי ולהקשות על החלמה.

המטרה ב-NLP היא לזהות אמונות ישנות ומגבילות, ולהיפתח לאמונות חדשות, התומכות ומחזקות הצלחה ובריאות. כאשר אדם מאמין בכוחו ובמשאביו הפנימיים, נוצרת נבואה המגשימה את עצמה ומצעידה אותו לבריאות ולרווחה (Dilts, Hallbom and Smith, 1990). דרך אחת לשנות אמונות בלתי מועילות היא באמצעות מסגור מחדש ((reframing, המשנה את הפרספקטיבה ומספק אפשרויות נוספות לפרשנות ולתגובה. זהו כלי מרכזי בעבודה ב-NLP. בנוסף, נעשה ניסיון להגדיר באופן שונה את תפיסת המחלה, באמצעות שימוש בשפה מעצימה, אקטיבית, והתמקדות במחשבות ובאמונות חיוביות. לדוגמא, נעשה שימוש במילה "אתגר" במקום במילה "קושי", ב-"אי נוחות" במקום ב"כאב", וכדומה. דרך נוספת לשינוי אמונות היא באמצעות הפרדה בין האדם לבין המחלה: האדם אינו "סכרתי" אלא "אדם שיש לו סכרת". המחלה אינה מגדירה את זהותו. כשמחלה או הרגל הם מחוץ לאדם, קל יותר להתמודד איתה.

שינוי התייחסות לחוויות העבר: הציפיות מהעתיד מושפעות מזיכרונות ומחוויות העבר. את אירועי העבר לא ניתן לשנות, אבל אפשר לשנות את ההתייחסות אליהם ואת הפרשנות שלהם, כך שיהוו מקור לחוזק. לפי הנחת יסוד של ה-NLP, "בכל רגע נתון אדם עושה את הבחירה הנכונה ביותר האפשרית לו", וגם "אין כישלון – יש משוב לצמיחה" (רטר ורטר, 2005). הנחות אלו מאפשרות להיות שלם עם הבחירות שכבר נעשו, שלנו ושל האחר, גם הלא מוצלחות, ולראות בכישלון מקור ללמידה ולצמיחה.

בתהליכי ה-NLP לומדים מאירועי העבר אודות דרכי התמודדות יעילות וכוחות שיש לאדם, ושואבים כוחות להתמודדות בהווה ובעתיד. המטרה היא לחזור לאירועי העבר ממקום של חוזק ושל יכולת, מתוך אמפתיה של האדם לעצמו ולאחרים המשמעותיים באותה סיטואציה, ולעתים קרובות לסלוח. סליחה מביאה מרפא.

חידוד ערכים: ב-NLP שמים דגש על ניסוח הערכים החשובים לאדם, העקרונות המנחים המגדירים מה חשוב לו ושעל פיהם הוא פועל. לערכים יש כוח מניע, אולם כאשר אדם אינו חי על פי ערכיו, התוצאה עלולה להיות מתח וגם חולי. אצל רוב האנשים בריאות היא ערך המדורג גבוה בסולם הערכים. התשובה לשאלה "מה חשוב לך ב..." חושפת את המשמעות שיש לאדם בחייו. "מי שיש לו איזה לָמה שלמענו יחיה - יוכל לשאת כמעט כל איך", אמר ניטשה. חשיפת הערכים ומשמעות החיים ב-NLP מגבירה את המוטיבציה להתמודדות ומעודדת את האדם להיות אקטיבי בנוגע לבריאות.

שינוי הרגלים: הבסיס להשגת בריאות ורווחה אישית (well being) הוא היכולת לשנות התנהגות וסגנון חיים ולבסס הרגלים בריאים יותר. במהלך החיים נרכשו דפוסי התנהגות שהאדם פועל על פיהם והפכו אוטומטיים. כל התנהגות, גם זו שאינה מועילה ואף מזיקה, באה לענות על צורך ומספקת רווח כלשהו, לרוב לא מודע. לכן, בשלב הראשון של התהליך לשינוי הרגלים נחשפת הכוונה החיובית של ההתנהגות. בשלב הבא האדם עצמו מציע התנהגויות חלופיות להתנהגות הבעייתית שיספקו את אותה הכוונה החיובית, ושאותן הוא יכול ומוכן לאמץ. לאחר מכן נעשית בדיקה אקולוגית, ונבחנת השפעת ההתנהגות החדשה והשינוי על המערכות השונות שהאדם הוא חלק מהן (הסביבה החברתית, העבודה, המשפחה) ועל המערכות הפנימיות שלו.

שינוי התנהגות מושג ב-NLP גם על ידי חזרה בדמיון על סצנות דמיוניות. הניסיון הקליני מראה שאפשר לשפר ביצועים על ידי חזרה בדמיון על המטרה. בתהליך "מחולל ההתנהגות החדשה" יוצרים התנהגויות עתידיות חדשות בדמיון. ככל שהמטרה המוגדרת ברורה ומפורטת יותר, גדל הסיכוי להשגתה.

 

דמיון מודרך: כלי מרכזי של ה-NLP להתמודדות עם בעיות בריאות

מרבית תהליכי ה-NLP עושים שימוש בדמיון. הדמיון הוא היכולת ליצור רעיון או תמונה מנטלית במוח. התת-מודע אינו מבחין בין אירוע שמתרחש בדמיון לבין אירוע שמתרחש במציאות, וה-NLP עושה שימוש בתכונה זו כדי ליצור את המציאות הרצויה. באמצעות המנחה, האדם יוצר בדמיון תמונה ברורה של מטרה שהוא רוצה להגשים. התמקדות בתמונה ממחישה את המטרה, והיא נקלטת במוח כאילו היתה אמת, מה שמסייע להשגתה, לביצוע שינויים לכיוון הרצוי בחיים (אפשטיין, 2000; פאנינג, 1995). גם כשמדובר בשיפור הבריאות טכניקה זו יעילה: הדמיון המודרך מאפשר לאדם להיות מעורב באופן אקטיבי בתהליך הריפוי, מעניק תחושה של שליטה והעצמה, ומאפשר לו לראות את עצמו כמרפא של עצמו (Ford-Martin, 2006).

דמיון מודרך תורם לרגיעה, להפחתת לחצים ומתחים, להאצת תהליכי ריפוי ולהתמודדות טובה עם נושאי בריאות. מחקרים מבוקרים מצביעים על יעילות דמיון מודרך בנושאים כגון הורדת לחץ דם (Eller, 1999), חיזוק מערכת החיסון (Trakhtenberg, 2008), הקלה על כאבים (Eller, 1999; Posadzki & Ernst, 2011), הפחתת כאבי ראש כרוניים (Mannix et al., 1999), הקלה בתסמיני פיברומיאלגיה (Bernardy, Füber, Klose & Häuser, 2011; Fors, Sexton & Götestam, 2002), הפחתת תסמיני פרקינסון (Schlesinger et al., 2009), איזון רמת הסוכר בדם (Wichowski & Kubsch, 1999), התמודדות עם לחץ, חרדה ודיכאון (Eller, 1999), והקטנת תופעות לוואי של כימותרפיה (Eller, 1999; Roffe, Schmidt &Ernst, 2005).

המטופל ב-NLP יונחה לראות בדמיונו איך בריאותו הולכת ומשתפרת, כיצד הוא מתגבר על כאב או פצע, כיצד הוא מִתחזק מיום ליום, מתפקד – בעודו רואה, שומע, מרגיש ומריח בדמיון כאילו הדבר מתרחש באמת. בדמיון הכל אפשרי: ניתן להשתמש בדימויים ובמטאפורות. למשל, ניתן לדמיין שליטה על עוצמת הכאב באמצעות כפתור ווליום דמיוני, שיאפשר "לכבות" את המחלה ולהשתחרר ממנה. הדמיון עושה פלאים. ניתן גם להזמין מדריכים פנימיים (כמו כוח עליון, מרפא דגול, איש חכם, מלאך) שיסייעו להתמודד עם הקושי ויחזקו את האמונה ביכולת להתמודד, ואף להירפא (אפשטיין, 2000). ניתן לנהל שיחות עם הורים ועם אנשים משמעותיים אחרים כדי להבין אחרת חוויות ולסלוח. טכניקה נוספת של דמיון מודרך היא "שיחה עם איברים", שבה האדם "משוחח" בדמיון עם איבר שאחראי על הכאב או המחלה. במקרים רבים יעלו תובנות שיעלימו את הסימפטום, וכן רעיונות לשינויים התנהגותיים ורגשיים שנועדו לשפר את המצב (רטר ורטר, 2005).

תוך כדי הדמיון המודרך, האדם מתנתק מרעשי הסביבה וקשוב לעולמו הפנימי ולצרכיו. כך, הוא מוצא בתוכו כוחות ומשאבים, אמצעים להתמודד עם הקושי שבו הוא נתון.

 

 

מקורות

אפשטיין ג'רלד, דמיון מודרך, הוצאת אופוס, 2000.

פאנינג, פטריק, דמיון מודרך לצורך שינוי, הוצאת אור-עם 1995

רוזן סידני, קולו של מילטון אריקסון – סיפורים מטפוריים להיפנוזה ולתרפיה. הוצאת נורד, 1996.

רטר דפנה ואמיר, תקשורת עם התת-מודע , מכללת רטר 2005.

מרפי, ג'וזף, כוחו של התת-מודע, הוצאת אור-עם, 1990

Bernardy K., Füber N., Klose P. & Häsuser W., Efficacy of hypnosis/guided imagery in fibromyalgia syndrome – a systematic review and meta-analysis of controlled trials. BMC Musculoskelet Disorders, 2011, 12, 133.

Dilts R., Hallbom T. & Smith S., Beliefs: Pathways to Health and Well-Being, 1990.

Eller L.S., Guided imagery interventions for symptom management. Annual Review Nursing Research, 1999, 17, 57-84.

Ford-Martin P, "Guided imagery The Gale Encyclopedia of Medicine. Ed. Jacqueline L. Longe. 3rd ed. Detroit: Gale, 2006.

Fors E.A., Sexton H. & Götestam K.G., The effect of guided imagery and amitriptline on daily fibromyalgia pain: a prospective, randomized, controlled trial. Journal of Psychiatric Research, 2002, 36, 179-187.

Mannix L.K., Chandurkar R.S., Rybicki L.A., Tusek D.L. & Solomon G.D, Effect of guided imagery on quality of life for patients with chronic tension-type headache. Headache, 1999, 39(5), 326-334.

Pasadzki K.& Ernst E., Guided imagery for musculoskeletal pain: a systematic review. Clinical Journal of Pain, 2011, 27(7), 648-653.

Roffe L., Schmidt K. & Ernst E., A systematic review of guided imagery as an adjuvant cancer therapy. Psycho-Oncology, 2005, 14, 607-617.

Schlesinger I., Benyakov O., Erikh I., Suraiya S. & Schiller Y., Parkinson's disease tremor is diminished with relaxation guided imagery. Movement Disorders, 2009, 24(14), 2059-62.

Trakhtenberg E.C., The effects of guided imagery on the immune system: a critical review. International Journal of Neuroscience, 2008, 118, 839–855.

Wishowski H.C. & Kubsch S.M., Increasing diabetic self-care through guided imagery, Ther Nursing , 1999; Vol. 5 (6), 159-63.

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

צדיק, ו. (2011). התמודדות עם מחלות מנקודת המבט של ה-NLP. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 15/12/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2686

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

איליה מרקאיליה מרק20/11/2011

תרשה לי לא להסכים. המאמר מראה צד אחד הסיפור. זו בעיה, במיוחד כאשר אני בספק כי הצד הזה הכן קיים במציאות האובייקטיבית. יתרה מכך, קיימת כמות מכובדת של ביקורת על NLP. אם זאת, לא ראיתי התייחסות לכך במאמר...

יורם צדיקיורם צדיק15/11/2011

מאמר טוב וחשוב.

מאמר טוב וחשוב, שמביא את ההתייחסות המיוחדת של גישת ה NLP להתמודדות עם בעיות בריאות ועם מחלות.

יש לציין שהמאמר מתפרסם בשבוע המודעות לכאב.

יורם