המחברת, קיי רדפילד ג'יימיסון, חוקרת ופסיכולוגית, עוסקת במוות וביגון וביכולת המופלאה להתגבר ולחזור לחיים. השילוב בין התפיסה המדויקת שלה כפסיכולוגית ובין האלגנטיות והתשוקה שלה כסופרת מעניק פן עדין וייחודי לנושא.
ג'יימיסון כותבת על מערכת היחסים עם בעלה, ריצ'רד ויאט, מדען מפורסם שסבל מדיסלקציה חמורה, והיה לאחד המומחים הבולטים בתחום המחקר והטיפול בסכיזופרניה. היא כותבת על האושר שהסב לה ריצ'רד כשהיו יחד: אנקדוטות שנונות נשזרות בזיכרונות מרירים-מתוקים ממערכת יחסים סוערת ואוהבת ואף מטלטלת לעתים, כתוצאה מהמאניה-דפרסיה שלה. היא חושפת כיצד עודד אותה בעלה לכתוב על מחלת הנפש שלה בפתיחות, ואיך לימד אותה לחיות חיים מלאים ומספקים. בכנות, בישירות ובשנינות היא מתארת גם את גסיסתו ומותו, את מאבקה באבֶל ואת הניסיון להבחין בין אבל לדיכאון.