פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי

מה בין קוהלת לחוק הפסיכותרפיה?

לפני שנים רבות, כשהרפואה המשלימה הגיעה לישראל, היא קראה לעצמה רפואה אלטרנטיבית. במקביל, רופאים קונבציונאליים רבים נלחמו בה, טענו שהכל שרלטנות ואחיזת עיניים, והתנגדו בכל תוקף לכל דיון. עם השנים, העמדות בשני הצדדים התרככו. רופאים קונבנציונאליים חיים בשלום עם מרפאות רפואה משלימה בתוך הקופות, ואפילו מפנים אליהן, והמטפלים ברפואה המשלימה חיים בשלום לצד הרפואה השגורה. בעולם הטיפול הנפשי-רגשי, אליו אני משתייכת, ההתקדמות הזו טרם התרחשה.

דעות | 20/7/2010 | 20,858

תגיות:

מה בין קוהלת לחוק הפסיכותרפיה?

קול קורא לשיתוף פעולה בין מקצועות הטיפול הנפשי

שיר-לי שני

לכל זמן  ועת לכל חפץ תחת השמיים (קוהלת, פרק ג', פסוק 1).

איך המשפט הזה קשור לקהילת המטפלים ולחוק הפסיכותרפיה?

לפני שנים רבות, כשהרפואה המשלימה הגיעה לישראל, היא קראה לעצמה רפואה אלטרנטיבית.  במקביל, רופאים קונבציונאליים רבים נלחמו בה, טענו שהכל שרלטנות ואחיזת עיניים, והתנגדו בכל תוקף לכל דיון.

עם השנים, העמדות בשני הצדדים התרככו. רופאים קונבנציונאליים חיים בשלום עם מרפאות רפואה משלימה בתוך הקופות, ואפילו מפנים אליהן, והמטפלים ברפואה המשלימה חיים בשלום לצד הרפואה השגורה. העולם הזה עדיין לא השלים מעגל - אין שיתוף פעולה זורם ומלא, מטפלים רבים פוסלים את הרפואה המערבית המקובלת, ורופאים רבים עדיין סבורים שהכל שרלטנות. עדיין, האמון לא תמיד שורר, ויש מקום נרחב לשיפור. יחד עם זאת, ההתקדמות מרשימה, ומשרתת היטב את כל הצדדים, ובעיקר את המטרה שלשמה נתכנסנו כולנו: רווחת המטופלים.

בעולם הטיפול הנפשי-רגשי, אליו אני משתייכת, ההתקדמות הזו טרם התרחשה. אני כותבת את זה בצער רב, בכאב לב.

חוק הפסיכותרפיה תקוע בשלב הניסוח כבר קרוב ל 20 שנים. זה חוק שמיועד לקבוע מי רשאי לעסוק בפסיכותרפיה - טיפול נפשי. הוא תקוע משום ש: פסיכולוגים דינמיים מתנגדים להכנסתם של פסיכולוגים שאינם דינמיים; אלה מתנגדים להכנסתם של עובדים סוציאליים; אלה מתנגדים להכנסתם של יועצים חינוכיים; והרשימה ארוכה, בתוך תחומי הטיפול הקונבנציונאליים. זה, עוד לפני שכתבתי מלה אחת על ההתנגדות להכנסת טיפולים / ייעוצים משלימים: אימון, NLP, ועוד ועוד (סליחה מקרב לב לכל מי שמקצועו לא נכנס פה, מפאת קוצר היריעה  או הידיעה).

אווירת הקרב הזו קיימת גם מצד המטפלים המשלימים. לא אחת ולא שתיים שמעתי עמיתים טוענים שהפסיכולוגיה הדינמית (למשל) פשטה את הרגל, ומרגע שיש ייעוץ קצר מועד / NLP / אימון ושאר תחומים חשובים, אין בה עוד צורך. באותה נשימה, אגב, הם טוענים שרק מפאת צרות עין ואופקים מתנגדים פסיכולוגים רבים לשיטת הטיפול שלהם. על כך נאמר: כל הפוסל - במומו פוסל. אין כל הבדל בין פסילה מוחלטת של תחום אחד, לבין פסילה מוחלטת של תחום אחר. האווירה הזו היא הרת אסון, משום שבמקום לשלב ידיים ולעבוד ביחד לטובת המטופלים שלנו (כפי שקורה בתוך כל קהילה בנפרד!), אנחנו עסוקים במלחמה זה בזה. המטופלים, מפסידים את יתרונות השילוב; המטפלים מפסידים ידע, שיתוף פעולה, כלים חדשים והפניות טובות. lose-lose situation קלאסי.

כשנפנים את אמירתו של קוהלת, נוכל לעבוד בשיתוף פעולה. לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמיים: לכל אדם, בנקודת זמן שונה, מתאים טיפול אחר. לא רק שונות בין אנשים, גם שונות אצל אדם פרטי בנקודות זמן שונות. עיקר העיקרים הוא הקשר בין מטפל למטופל: קשר של  אמון, קבלה וכימיה טובה.

אני חולמת על היום שבו נחיה בהרמוניה - וגר פסיכולוג עם NLPיסט, ומאמן עם עו"ס ירבוץ...

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

שני, ש. (2010). מה בין קוהלת לחוק הפסיכותרפיה?. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2483

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

שיר-לי שנישיר-לי שני18/8/2010

תודה, שרה. אני בהחלט מאמינה בשלם הגדול מסך חלקיו... לכולנו קשה מאד להסיר את האגו, שבו כאילו מישהו בא להגיד 'יש לי משהו יותר טוב'.
אני באה להגיד 'יש לי משהו אחר, לא מאד אחר, רק קצת אחר. אני בכלל לא שופטת מה יותר טוב'.
לכל זמן ועת לכל חפץ: כל גישה טובה למטרות מסויימות.
ואם טובת המטופלים שלנו לנגד עינינו, והדבר האחר הזה יכול לעזור לנו לתת להם טיפול ושירות טובים יותר, שווה, לדעתי, לבחון את זה.

שרה גובריןשרה גוברין18/8/2010

התבוננות. ברגע בו נבין כי השלם מורכב מאינספור אפשרויות , ברגע בו ההתבוננות תהיה מבעד לעדשות המאפשרות מגוון
ובעיקר כשהעוסקים במלאכה יצרפו לשורותיהם נציגים מתוך המגוון...
כל הכבוד על כי העזת להתחיל ולהסיר את עלה התאנה.

שיר-לי שנישיר-לי שני8/8/2010

ענבל. אני יכולה לשתף בסיפורים דומים, לצערי, מניסיון מר...
יחד עם זאת, הדרך לאופטימיות תתקצר, אם כולנו, המאמינים בדרך המשתפת, נשלב ידיים.
מה דעתך, מרימה כפפה?

ענבל תמירענבל תמיר7/8/2010

מצטרפת..ומצרפת סיפור עצוב... שלום שיר-לי,
ראשית, אני מצטרפת לתגובות האוהדות על מאמרך החשוב. כמו במקרים רבים אחרים, גם כאן יפה האמרה: 'אין כמו מראה עיניים' - ריבוי התגובות האמוציונאליות, הציניות או ההומוריסטיות, הן הן ההוכחה לכך שהסוגיה שהעלית היא בראש מעיינינו, ומחובתנו להמשיך ולדון בה, עד אשר תגיע לפתרון 'משביע רצון ' (אני מנסה להיות אופטימית..עיזרו לי בבקשה...). כעו'ס העובדת בתחום בריאות הנפש, אני מרגישה כי הדרך לאופטימיות ארוכה היא.
אספר כאן סיפור קצר: לא מזמן עברתי ראיון במסגרת רישומי לתכנית לימודים בביה'ס לפסיכותרפיה פסיכואנליטית. המראיינת שלי, פסיכולוגית קלינית, לא שקלה מילים כשטענה מולי נחרצות, כי שיטות הטיפול הפרטניות והקבוצתיות בהן אני עושה שימוש, גם אם הן תואמות לחלוטין לצרכיהם של מטופליי, אינן מהוות בסיס התנסותי מספק ואיתן בכדי להביא אותי להיות מועמדת ראויה לתכנית הלימודית הנדונה.

בחרתי לא להיעלב.. בבחינת הפוסל במומו פוסל .. כנאמר לעיל.

ושוב, שיר-לי, תודה על רגישותך,כתיבתך הכנה ותגובותייך האנושיות..

שיר-לי שנישיר-לי שני2/8/2010

רגע, אני באה גם!. זיוה, איזו תמונה יפה :)
עכשיו דמייני שהן גם מחליפות דעות ומידע, השקפות עולם וטכניקות טיפוליות!

זיוה מעיןזיוה מעין2/8/2010

אהבתי את האנלוגיה. דמינתי על מרבץ דשא, בצל צימר באכזיב, את כל החיות למיניהן רובצות עם כוס משקה מרענן, מציגות את עצמן :'אני עוסית'- 'אוהבים אותך עוסית', 'אני מאמנת' - 'אוהבים אותך מאמנת', 'אני פסיכואנליטיקאי' - אוהבים אותך אנליטיקאי ואח'כ כל החיות לסוגיהן נכנסות לים או לברכה, מתקשרות בינהן ,צוחקות, משחקות, מהגגות, נחות בצהריים, רוקדות בערב ומעבירות זו לזו מטופלים. איזה כף. אחרית הימים.

שיר-לי שנישיר-לי שני2/8/2010

הדר, שלום. אני יכולה להסתפק ב א מ ן! לכל מה שאמרת?
אני מאמינה שלנו, כמטפלים משלימים, יש אינטרס שהמקצועות שלנו יעוגנו בחוק, כולל קביעת הליך הכשרה מוסכם, ושעות הדרכה נדרשות.
תודה רבה על תגובתך!

הדר רוזןהדר רוזן2/8/2010

תודה לך, ותענוג לראות את התגובות שעוררת בקהל הקוראים. נראה כי זהו תחום טעון המעורר תגובות על סוגיהן שחלקן באות לשמור על רמת מקצועיות גבוהה ומוסכמת וחלקן נובעות אולי מאגו או פחדים.. אני מטפלת באומנות ומאוד מעריכה את התחום הדינאמי, וחושבת שאין לו תחליף מבחינות מסויימות, אני גם חושבת שלעיתים דבר זה תלוי בצרכיו רווחתו ומטרתו של המטופל. אני עובדת במרכז ילדים הורים, מקום שאופייו הוא שילוב בין הדיציפלינות השונות תוך עבודה בקו ושיתוף פעולה בין כל המערכות השונות הקשורות במטופל. נסיוני מראה לי כי שיתוף פעולה, ידע על תחומים אחרים וכן הפניית המטופל לפי צרכיו לבעל המקצוע המתאים ביותר, מביאים לתוצאות גבוהות וכן לתחושה של מעטפת טיפולית והרחבת אמון המטופל במערכות הקיימות. אין ספק כי הכשרה רצינית, עמוקה ומעוגנת בחוק היא תנאי בסיסי למי שרצונו לגעת בנפש האדם, אני אומרת זאת בעודי מלאת תקווה כי בקרוב גם המקצוע שלי יעוגן בחוק ואוכל להמשיך ללמוד ולהעמיק את הידע שלי באופן מוסדר ומקובל.

שיר-לי שנישיר-לי שני1/8/2010

הי, מיכל. ראשית, אני שמחה לספר לך שיש עוד מקומות המשלבים, וכך, למשל, בתל השומר, יש מטפלת בתנועה. מצד שני, ההכשרה שלה היא תואר שני בלזלי בטיפול באמנויות, בדגש על תנועה...
לגבי המרפאות לרפואה משלימה - אני מסכימה!
תנאי המטפלים מחפירים. יחד עם זאת, עצם קיומן כבר מהווה שיפור לעומת הימים שבהם היתה מלחמה בין התחומים...
אני מסכימה איתך לחלוטין - שיתוף פעולה אחראי הוא אפשרי ועובד לטובת המטופלים שלנו.
דוקא לנו, כנשות המקצועות המשלימים, יש אינטרס ברור לחסום את הדלת בפני השרלטנים למיניהם, על ידי הסדרת ההכשרות והחקיקה.
מעבר לכך - כה לחי על עבודתך!

מיכל לביאמיכל לביא1/8/2010

טיפול באנשים עם בעיות נפשיות - לעומת - טיפול פסיכולוגי/פסיכותרפיה. שלום שיר-לי,
קראתי בעניין ובשמחה את דבריך, ועקבתי באופן חלקי אחר התגובות.
אני לא פסיכולוגית, ואינני מתיימרת לספק שירותי טיפול בתחום הפסיכותרפיה. אין לי גם שום שאיפה לעשות זאת.
לעומת זאת, אני בהחלט רואה את עצמי כמטפלת באנשים עם בעיות נפשיות, ואף מועסקת בצוות הטיפולי של העמותה לקידום החינוך ביפו כבר 5 שנים (כמטפלת מן המניין, כמובן).
תחום ההתמחות שלי הוא טיפול במגע ויוגה, ומהלך הכשרתי (+ הנסיון הקליני, ועכשיו גם האקדמי) הכשירו אותי לכך. למי שממש מתעניין אפשר לקרוא עלי בעמוד הבית שלי www.snipurl.com/michal_lavy.

הנקודה החשובה, לדעתי, היא לא בהגדרת ה'פסיכותרפיה', אלא בהגמוניה על הטיפול הנפשי בכלל. וגם על הרפואי, אגב. המרפאות לרפואה משלימה אמנם מכניסות הרבה כסף לקופות החולים, אך גם שם הן אינן מוכרות באופן רשמי כמקצוע 'רפואי' או טיפולי, והמטפלים שם עובדים בתנאים מכפירים, ששום רופא מתחיל לא היה מוכן להשלים עמם.
בתחום הנפשי המצב קשה עוד יותר, שכן לא ידוע לי על מקום נוסף (מעבר לאגודה לקידום החינוך בה אני עובדת, ותקנו אותי אם אני טועה), שבו משולב איש מקצוע מתחום הטיפול במגע ו/או היוגה, כחלק מהצוות הטיפולי של מוסד העוסק בטיפול נפשי. בכל המקומות המציעים סוג כזה של טיפול, או שזה נעשה באופן לא רשמי, או דרך סידור כלשהו שמאפשר הוספת הטיפול הזה באיזה 'קומבינה' (באופן כזה ריכזתי, למשל, מרפאת שיאצו במרפאות החוץ של אברבנאל, שפעלה במשך כמה שנים).

אז מה בעצם אני רוצה להגיד?
שתי נקודות מרכזיות: 1. שיתוף פעולה בין אנשי טיפול מתחומים שונים המטפלים באנשים עם בעיות נפשיות,
2. שילוב במערכת הבריאות / בריאות הנפש ה'רשמית'.

1. שת'פ בין תחומים שונים: כמטפלת שאינה מגיעה מתחום פסיכולוגי, אך עוסקת בטיפול באנשים עם בעיות נפשיות, אני מנסה ליזום שיתוף פעולה עם גורמי בריאות הנפש ברמה הטיפולית, לטובת המטופלים. אני נתקלת בקשת רחבה של תגובות מצד אנשי בריאות הנפש, החל משיתוף פעולה הדוק (שמיטיב עם המטופל), ועד להתנכרות מוחלטת (לא מחזירים טלפונים או מסרבים לשיחה).
2. שילוב מקצועות נוספים במערכת הבריאות/בריאות הנפש ה'רשמית' תאפשר התקדמות של המקצועות הנ'ל, וכן, גם תאפשר לי תעסוקה נורמלית ורשמית, בלי להזדקק ל'קומבינות'. מדוע שמקומות הרוצים להעסיק אותי, כמטפלת, לא יוכלו לעשות זאת, כפי שניתן לעשות בעמותות פרטיות? צריכים להיות כללים המאפשרים גם דברים כאלו, ואני מודעת לכך ואף חושבת שזה חשוב, לעשות זאת באופן מוסדר, כך שלא ייתאפשר ל'שרלטנים' להכנס בדלת הזו... (וזו עוד בעיה, אבל לא מוגבלת לתחום הנפשי ולכן מעבר לנושא של הודעה זו - של הסדרת הרישוי בתחום הרפואה המשלימה).

לסיכום אכתוב רק, שאני חושבת שהמטרה של כולנו היא לסייע לאנשים שפונים אלו במצוקתם, וכן למנוע פגיעה נוספת באנשים אלו. שיתוף פעולה בין תחומי טיפול שונים יוכל לשרת מטרה זו באופן הטוב ביותר.



שיר-לי שנישיר-לי שני1/8/2010

תודה רבה, עדי!. אני נרגשת לקרוא על השילוב המרתק שאת נוהגת בו.
הדעות והסטיגמות חזקות בכל הצדדים, בחוויה שלך יותר בעולם המשלים, בחוויה שלי זה היה חזק יותר בעולם הקונבנציונאלי... כל אחת והחוויות שלה :)
אישית, אני מאמינה שתתאימי טיפול למטופל הרבה יותר מעו'ס שלא למדה הילינג, או מהילר שלא למד עו'ס...
מזמינה גם אותך להיפגש לדיאלוג :)

שיר-לי שנישיר-לי שני1/8/2010

הי, ירון. ראשית, אנחנו בהחלט רואים עין בעין בעניין ההכשרה. כמובן, אצלי מצטרף הרצון שבין המסלולים יהיה מסלול להתערבויות קצרות מועד, כגון NLP ואימון.
במסגרת הצעת השינוי, הרשה לי להציע גם שהמבחנים ישתנו ממבחנים רבי ברירה למבחנים שמעודדים חשיבה. אחרי הכל, למטפל לא קורה הרבה שאדם נכנס לקליניקה ומציב לו שאלון רב ברירה לגבי הדרך הנכונה עבורו. בדרך כלל, אנחנו כבני אדם קצת יותר מורכבים מזה... כששאלתי מרצים רבים לסיבה שבגללה השאלונים בנויים כך הם הגיבו ב'יש יותר מדי מבחנים לבדוק'. במילים פשוטות, הסיבות הן עצלות ודלות בכח אדם.
מכיוון שכיום הציונים הם ה-מדד העיקרי לקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, הרי מתקבלים דוקא אלה שמוכיחים יכולת מופלאה לשנן פרטים, על פני אלה שמוכיחים יכולת חשיבה גמישה ויצירתית (שלא מתאימה כלל ועיקר למבחנים רבי ברירה).
שנית, אני חוזרת ואומרת, ומבקשת שתשים לב, כשם שביקשתי מערן גרשון: מעולם, בשום פסקה או פסיק, במאמר זה, במאמרים אחרים או באמירות שבעל פה, לא גרסתי שהפסיכולוגיה הדינמית אינה יעילה או פושטת רגל. אדרבא, כל שטענתי הוא, שיש מצבים שבהם טכניקות אחרות הוכחו כיעילות לא פחות ואולי יותר. כך, למשל, CBT הוכח כיעיל יותר לחרדות.
מקובלת עלי אמירתך שפסיכולוגיה דינמית יעילה גם למצבים שמטופלים היטב ב CBT, בטווח ארוך. אדרבא, הבה נציע לאדם מסלול משולב! ראשית, נשפר את איכות חייו ב CBT, ואחר כך נחקור לעומק ולאורך זמן את הסיבות לבעיות שנוצרו.
מה שפחות מקובלת עלי, היא האמירה שלך בסיום, לגבי מה קורה בפועל לעומת מה שהמטפל חושב שקורה. גם למטפל הדינמי המוכשר ביותר אין מושג 'מה קורה בפועל' משום שמה שקורה, קורה במוחו של המטופל, ובלא-מודע שלו. דברים רבים קורים מבלי שנדע. אני מתקשה לקבל את היומרה של מטפלים מסויימים 'לדעת', בדיוק כשם שהיום אנחנו יודעים שהתפיסה של מטפל לגבי התנהגויות שונות של מטופלים אינה בהכרח 'האמת', כפי שסבר פרויד.
יחד עם זאת, אני שמחה על הדיון ועל התגובה, תודה.
גם לך אני מציעה את אותה הצעה שהצעתי לקודמיך: הבה ניפגש וניצור דיאלוג. מרים כפפה?

ירון אבניירון אבני1/8/2010

על הכשרת פסיכולוגים ומטפלים. שלום שיר - לי.
אשמח להתייחסותך לטור דעה שכתבתי הכשרת פסיכולוגים בארץ :
http://www.hebpsy....=2453

כהרחבה לדברים שכתבתי בטור אני מפנה אותך (ואחרים) למאמר חשוב שהתפרסם לאחרונה ע'י שנדלר
אשר בו מוצגים ממצאים אמפיריים השופכים אור חדש על יעילותו של הטיפול הדינמי ועל החשיבה לגבי יעילות הטיפול.
ההנחה הרווחת כאילו אין הוכחות מדעיות ליעילות הטיפול הדינמי פשוט לא נכונות. אבל מעבר לכך עולות בו מסקנות חשיבות לגבי הכשרת מטפלים - נושא שערן ניסה להסביר את חשיבותו.
מצורף קישור למאמר (באנגלית) http://www.apsa.or...2.pdf
אני מביא סיכום שלי בעברית. מומלץ לקרוא את המאמר בשלמותו:
בסדרת מחקרים ומטה-אנאליזות נערכה השוואה בין שיטות טיפול דינמיות, קוגניטיביות-התנהגותית ותרופתיות.
המחקרים מתייחסים למגוון רחב של בעיות נפשיות וסוגי אוכלוסיה שונים.
התוצאות מאלפות:
לא זאת בלבד ששיטת הטיפול הדינמי מוכחת באופן אמפירי (ע'י שיטות מדעיות מחקריות נוקשות) אלא שהיא עולה על השיטות האחרות ביעילותה:
מטופלים שעברו טיפול דינמי נדרשו פחות לשירותים רפואיים אחרי הטיפול (גם לעומת שיטות אחרות) באופן מובהק.
אף יותר מכך –מטופלים שקיבלו טיפול דינמי נהנו מפירות הטיפול זמן רב לאחר שהטיפול הסתיים (שנים) ואף הוסיפו להשתפר במצבם, (בניגוד לשיטות טיפול אחרות שיעילותן פוחתת עם הזמן).
במאמר טוען שנדלר כי הסיבה למחשבה שטיפול דינמי אינו מוכח אמפירית נובעת מדפוסי חשיבה ישנים שהשתרשו ומכך שהפרמטר העיקרי והיחיד שנבדק ליעילות הטיפול היה השחרור מהסימפטומים:
ואולם טיפול דינמי אינו מתייחס לסימפטומים בלבד כפי שמתייחסים אליו טיפולים אחרים.
לטיפול דינמי מטרות נוספות החשובות למרבית החולים אף יותר, כגון:
פיתוח מסוגלות עצמית והכרת הערך העצמי, יכולת לפתח יחסים משמעותיים עם הזולת, פיתוח מודעות עצמית, יכולת להכיר בכישורים אישיים, ביטוי טווח רחב יותר של רגשות ויחסי מין טובים יותר, יכולת להבין בצורה טובה יותר אנשים אחרים ויכולת להתמודד עם אתגרי החיים בצורה גמישה וחופשית יותר.
יותר מכך, כאשר בדקו מה עבד בטיפולים קוגניטיביים למשל, הסתבר שהגורמים אשר עבדו לא היו הגורמים הקוגניטיביים (כפי שחשבו המטפלים) אלא הגורמים שעובדים בטיפול דינמי: חשיפת רגשות, יחסי מטפל מטופל, זיהוי סכמות התנהגות חוזרות, ברית טיפולית, חוויה משמעותית, פיתוח מודעות..
טיפולים קוגניטיביים אשר קיימו תנאים של טיפול דינמי ניבאו הצלחה של הטיפול בצורה מובהקת לעומת טיפולים שבהם לא הייתה התייחסות כזאת.
מסקנה שלי מהמאמר –טוב יעשו מטפלים מגישות שונות אם יקבלו הכשרה בגישה דינמית, גם אם בפועל ישתמש בטכניקות שונות: חשוב שהמטפל יבין מה קורה בפועל בטיפול ולא מה שהוא חושב שקורה.

עדי לידרעדי לידר1/8/2010

כמשלבת בין שני התחומים, מסכימה בהחלט. לדעתי, ניסחת את הדברים באופן מדוייק מאוד. כמי שמשלבת בין עבודה סוציאלית והילניג, אני פוגשת בדעות האלה שוב ושוב. גם בעולם 'הקונבנציונאלי'- בו מופיעה המלחמה בין מקצועות הטיפול השונים וגם בעולם הרפואה המשלימה. מכיון שיצא לי ללמוד וללמד בשני התחומים- חוויתי כי הדעות והסטיגמות עוד יותר קיצוניות באקדמיה/ בתי הספר לרפואה משלימה. ממש חבל שזה המצב היום בארץ. הרי שני התחומים יכולים בהחלט ללמוד האחד מהשני. כפי שקורה במדינות אחרות. לדעתי זה רק עניין של זמן כי השטח מדבר בעד עצמו. מטופלים היום מבינים יותר ויותר שהם יכולים להעזר בדרכים 'עוקפות מוח' של הרפואה המשלימה, אך רוצים גם שיהיה שם אדם בעל ניסיון והכשרה קלינית שיוכל לעזור להם בדרך...

שיר-לי שנישיר-לי שני31/7/2010

:) ציניות היא כלי שאני מאד אוהבת!. באמת, אחד ממנגנוני ההגנה הטובים ביותר.
מסתמן שאיכשהו, אנשים במהלך לימודיהם מאבדים את יכולת הקריאה שלהם, כי אני דוקא כתבתי שאני חושבת שהפסיכולוגיה הדינמית רלוונטית גם היום,
ושמן הראוי ליצור שיתופי פעולה אחראים.
יחד עם זאת, אני יכולה להבין איך ממקום של התנשאות וזלזול, הרבה יותר קל להתמודד עם העובדה שאני פתאום לא 'בן יחיד', ומכבדת את הבחירה בהתמודדות הזו. בשביל מה לפתוח דיון ולהתמודד, לחשוב, להשוות דעות, לעשות שינוי, אם אפשר פשוט להגיד 'הכל שטויות, שלי יותר גדול' ולקפוא על השמרים? :)



יוג'ימו בוקקהיוג'ימו בוקקה31/7/2010

ישר כוח. לשיר לי: כל הכבוד על המאמר המעניין והמעמיק. רציתי לומר שאני מאוד מסכים עם הדברים שנאמרו. אני מטפל מוסמך ומנוסה מאוד בטיפול באוריגאמי - זו תראפיה עתיקת יומין (שמקורה בקמצ'אטקה ולא ביפן כפי שחושבים רבים בטעות) והמקובלת מאוד בחלקים נרחבים של אסיה. ישנם מחקרים רבים המאששים את הישגיה של שיטת הטיפול הזו עם אנשים הסובלים מבעיות רבות (למשל: אנשים וורקוהוליים ונשים הסובלות מלבטים בחיי האהבה) הבעיה שרובם בקמצ'אטקית ולכן מעטים מכירים אותם. מאז שעליתי ארצה, אני סובל מאוד כי קשה לי מאוד למצוא עבודה ופציינטים על אף נסיוני הרב. היו רגעים ששקלתי לחזור לקמצאטקה. ניסיתי להשתלם בטיפול בגבישים אך הדבר לא סייע לי. אני מצר מאוד על כך שעולם הטיפול הנפשי נותן מקום לשיטות רבות כמו פסיכותראפיה NLP ואימון (שלדעתי מזמן פשטו את הרגל) על חשבונן של שיטות נכבדות כמו אלה שציינתי. למען האמת שמעתי NLP רבים שמסתלבטים על הטיפול באוריגמי וברור שהם אינם יודעים את היתרונות שמקופלים (!) בשיטה זו. לכן אני סבור שלמען ההרמוניה והמטופלים הרבים שאינם יודעים אפילו על טיפול באוריגמי (שערוריה!) חשוב לפתוח את שערי משרד הבריאות גם לשיטות נוספות. בכבוד רב, יוג'ימו בוקקה OFT, מטפל אוריגאמי מוסמך.

שיר-לי שנישיר-לי שני30/7/2010

אגב, שמי שיר-לי :).

שיר-לי שנישיר-לי שני30/7/2010

רק שאלה. איפה בדברי ראית קריאה לחוק בלתי אחראי?
לטיפול בפסיכוזה בשיטת אלבאום?
לאנשים שאין להם שום הכשרה ומטפלים?
אני שואלת במלוא הרצינות, ואשמח אם תעצור שניה את אינסטינקט התגובה ותראה לי :)

ערן גרשוןערן גרשון30/7/2010

שני שני איכשהו קשה לי לסיים את הדיאלוג הזה אפילו שהוא מרגיש לעיתים כדו שיח של חרשים. לדעתי ומנסיוני אכן כמעט כל המגמות הקליניות הן דינמיות אך גם ממגמות אילו צמחו לא מעט מטפלים התנהגותיים אני גם מכיר לא מעט מטפלים התנהגותיים שהפכו לדינמיים ואפילו לפסיכואנליטיקאים רחמנה לייצלן. עדיין לדעתי רוב הקורסים בתואר השני הם ברמת מבוא ויש עוד הרבה ללמוד בהתמחות. לסיום כשם שהייתי מעדיף ללכת לרופא אלטרנטיבי שלמד רפואה ועבר התמחות ולמידה בממסד הרפואי כך אני שמח להפנות למטפלים התנהגותיים כשיש צורך או רצון אם אני יודע שיש להם הכשרה קלינית. מבחנתי גם פסיכיאטר/ית אינו נחשב כפסיכותרפיסט ללא לימודים בתכנית רצינית לפסיכותרפיה. אני חושב שחקיקת חוק לא אחראי שיפגע בממסד הקיים בלי לקבוע סטנדרטים קפדניים לגבי מי נחשב קלינאי תפגע ותזרע בילבול גם אצל הפונים וגם בקרב אנשי המקצוע. דעתי מאד לא נחה למשל שמטופל עם גלישות פסיכוטיות טופל אצל מטפל בשיטת אלבאום כשבפועל היה שם נסיון לא אחראי לטיפול נפשי שלא התאים. בגלל מקרים כאילו אני רואה צורך בפיקוח של המדינה כך שכל פסיכותרפיסט יהיה בוגר מגמה קלינית ויעבוד לפחות בשנות עבודתו הראשונות תחת הדרכת אנשי מקצוע שהוסמכו כמדריכים. נכון זה מסלול ארוך ומתסכל ולא מתאים לכל אחד אבל מדובר בטיפול בנפש האדם.אז מצטער אשמח לשתף פעולה עם מטפלים בפרדיגמות מוכרות אבל אבדוק שהם בעלי הכשרה קלינית רחבה.

שיר-לי שנישיר-לי שני30/7/2010

ערן, ערן. בוא נוריד רגע מגננות :)
אני לא אומרת שאין פסיכולוגים קליניים / עו'ס קליניים שלומדים עוד דברים.
אני אומרת שהיום בשטח הפסיכולוגיה הקלינית שולטת הגישה הדינמית בישראל. אי אפשר למנות אפילו מגמה קלינית אחת שהיא קלינית CBT. כולם מגישים קורסים ב CBT כ*העשרה*.
אי אפשר לסיים לימודים, כמו בארה'ב למשל, עם תואר שני או דוקטורט ב CBT ולהתקרא פסיכולוג קליני, גם לא במדינה שלך... :)
אפשר ללמוד בתוכנית עם דגש דינמי, ואז ללכת להוסיף לימודי המשך ב CBT. או ללכת ללמוד בתוכנית עם דגש דינמי ולהוסיף NLP.
לכן, מה שאני אומרת הוא, שהגישה הדינמית היום מובילה, כשכל השאר הם העשרה: פסיכולוגית קלינית שלמדה גם EMDR זה בדיוק זה.
משל למה הדבר דומה? למצב שבו כדי להיות מטפל ברפואה סינית היית חייב לסיים קודם שש שנות רפואה קונבנציונאלית (השביעית היא סטאז')...
עכשיו, דמיין לך מצב שבו יהיה בסיס קליני, כלומר שמלמד איך להיות בסיטואציות טיפוליות שונות, ומה רצוי להמליץ באיזה מצב. אחר כך כל אחד ילמד, בתואר שני, למשל או בתוכנית המשך את הכיוון שטוב לו? אחד ילמד שיטות אנרגטיות, אחד ילמד שיטות קצרות מועד (אימון ו NLP, למשל), אחר ילמד CBT השלישי ילמד פסיכולוגיה דינמית והרביעי יתמחה בפסיכותרפית גוף נפש.
ועד חזון אחרית הימים הזה, אולי אפשר להגיע לשת'פים עם אנשים שאולי אין להם רקע דינמי, ויחד עם זאת, יש להם בסיס רחב של ידע, וגם ידע טיפולי, והם יודעים שיטות שונות?
מה היה קורה, למשל, לו אתה ואני נפגשנו לקפה, ובדקנו איך אנחנו יכולים לשתף פעולה באופן אחראי?
על רעיונות פרועים מסוג זה, במאמר הבא :)

ערן גרשוןערן גרשון30/7/2010

לסיום כנראה שאנחנו חיים בארץ אחרת כי אצלי בתחנה של משרד הבריאות ובקרב עמיתי למקצוע התמונה שונה. עובדים עו״ס קלינית שמתמחה במשפחתי ופסיכולוגית קלינית שלמדה סכמה תרפיה ופסיכולוגית שלמדה emdr ואם את למשל תבחרי לסיים מגמה קלינית והתמחות קלינית לפחות בתחנה שלי בצפון אף מדריך או מדריכה לא יתנגדו אם תצרפי לכלים שלך בתור כלי נוסף גם nlp אבל אולי דברים שרואים מכאן לא רואים משם 

שיר-לי שנישיר-לי שני29/7/2010

תודה צביאל.

צביאל רופאצביאל רופא29/7/2010

עדיין לא למדו בעלי ההגמוניה.
שמי שכבש שטחים גדולים במשך שנים רבות אך אינו מוכן להחזיר חלק מהם,
סופו שיחזיר כמעט את כולם בסופו של תהליך.

תודה לך עבור יופי של מאמר!


שיר-לי שנישיר-לי שני29/7/2010

ערן. בשום מקום בדברי לא ראית ולא תראה הצדקה לחוסר מקצועיות, ו/או לויתור על גישה טיפולית.
לא תראה, כי אני חושבת הפוך.
אנחנו אומרים את אותו דבר במילים שונות: צריך שתהיה הכשרת בסיס טיפולית טובה, ועליה התמקצעות בשיטות שונות.
זה לא המצב היום בארץ, לצערי.

ערן גרשוןערן גרשון29/7/2010

שוב שלום שני לדעתי פיספסת את העיקר שהוא ההכשרה הקלינית שנידרשת כתנאי בסיסי. וזאת לפני התייחסות לגישה תאורטית זו או אחרת. בכל מגמה קלינית ישנם קורסים בטיפול התנהגותי אולי לא מספיק אבל כמו בכל גישה יש אפשרות להרחיב את ההשכלה בלימודי המשך. אך אנא אל תתעלמי מהצורך בהכשרה קלינית ששום גישה תאורטית לא מצדיקה ויתור עליו. כמו בכל תחום מקצועי יש ללמוד את הלימודים המתאימים (מגמה קלינית והתמחות קלינית) ואפשר לבחור להתפתח לכל כוון מקצועי שתרצי בתוך התחום. אין להצדיק חוסר מקצועיות בשום גישה תאורטית.

שיר-לי שנישיר-לי שני29/7/2010

אנחנו בהחלט רואים עין בעין, אם ככה. ראשית, אני שמחה על כך, כי מכאן אפשר להתקדם.
שנית, המלה 'לא' שנשמטה לך, די חשובה בפסקה שכתבת, לא? :)
משנה את כל התמונה...
שלישית, לא אני מבלבלת בין קליני לדינמי, אלא הקהילה הפסיכולוגית בישראל היום, כולל המגמות הקליניות באוניברסיטאות ובמכללות עושות את הבלבול הזה, בטח שמת לב... ואם לא, אסב את תשומת לבך במאמר ההמשך שלי, שמתייחס להכשרה ונכתב בימים אלה ממש.
תודה שהמשכת בדיון :)

ערן גרשוןערן גרשון29/7/2010

היי שני ממש לא לזה התכוונתי ההפך. לדעתי מקור הטעות שלך (חוץ מהמילה לא שנישמטה לי בטעות) היא שאת מבלבלת בין המילה קליני (מטפל) לבין המילה טיפול דינמי (מכלול של תאוריות ושיטות בתחום הטיפול) אין לי בעיה שפסיכולוג או עו'ס בעל הכשרה קלינית ולאחר תהליך של למידה, שכולל הדרכה צמודה לאורך שנים, ישתמש במגוון גישות טיפוליות כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי NLP טיפול דינאמי EMDR סכמה טרפי טיפול זוגי או משפחתי (גם שם יש מגוון שלתאוריות ושיטות כגון טיפול אסטרטגי, אימגו, גישה בן דורית, גישה תקש/ורתית, מערכתית ועוד). זאת כל עוד למד וקיבל הכשרה לא רק בכלי מסויים אלא הכשרה כמטפל (קליני). לא הייתי הולך לטיפול נפשי למי שאין לו הכשרה כמטפל לא משנה כמה חכם ומוכשר הוא, כדי לטפל עליו לקבל הכשרה קלינית ואז מבחינתי הוא יכול להציע טיפול התנהגותי דינמי או כל סוג אחר שמקובל. הייתי רוצה לדעת שיש לו הכרות עם מגוון שיטות ולא רק דינמית כדי שיוכל במידה ויחשוב שזה מתאים להפנות אותי במקרה הצורך למשל לטיפול קוגניטיבי. כמו כן הייתי רוצה שתהיה לו הבנה רחבה בנפש האדם כדי שידע להתמודד למשל עם כניסה של מטופל למצב פסיכוטי תוך הטיפול או לביטוי של רגשות קיצוניים של אהבה או שינאה כלפי המטפל או להתמודד עם דכאון או נטיות אובדניות. לסיכום רצ'ב קטע מהערך פסיכולוג קליני מויקיפדיה לעיונך: פסיכולוגים קליניים נחשבים כיום למומחים בפסיכותרפיה, ובדרך-כלל הם מוכשרים ומומחים באחד או יותר מארבעה תחומים עיקריים - טיפול פסיכודינמי, טיפול הומניסטי, טיפול התנהגותי וקוגניטיבי, וטיפול משפחתי או מערכתי.

שיר-לי שנישיר-לי שני28/7/2010

הי ערן. ראשית, תודה על התגובה.
שנית, אם אני מבינה נכון, אתה בעצם טוען שהגישה השלטת בטיפול צריכה להיות הגישה הדינמית, וכל השאר צריכים להיות לא יותר מתוספות לארגז הכלים.
אני מבינה נכון?
אם לא הבנתי אותך נכון, אשמח להבהרות.
ואם הבנתי, אני שמחה לספר לך שהרבה מהשיטות שהזכרת משמשות היום בעולם כשיטות טיפוליות ואין בכך כל רע, כל עוד למטפלים אוריינטציה מתאימה.
אפשר לעשות תהליך שלם ב NLP בלבד, ואפשר להגיע איתו עמוק מאד.
CBT משמשת כגישה מובילה בהרבה מדינות, והיא נחשבת לפסיכולוגיה 'קלינית' כלומר טיפולית לכל דבר ועניין.
אני מסכימה שראוי שתהיה הכשרה מוסכנת, איזו דרישה בסיסית מכולם, אני חושבת שראוי ונכון להגדיר שעות לימוד והדרכה, ורקע משותף לכל המטפלים.
יחד עם זאת, אני תוהה מה גורם לך להניח שרק הגישה הדינמית ראויה להיות שלטת... אתה מוכן להסביר?

ערן גרשוןערן גרשון28/7/2010

בלבול בין שיטת טיפול לבין התמחות מקצועית. שיטת הטיפול ההתנהגותית או הדינמית או נרטיבית או שימוש בNLP לא כ'כ רלוונטי ולדעתי לפסיכולוגים או העו'ס הקליניים רצון להגדיר גישה טיפולית שלטת בחוק אבל כן חשוב שלמטפל תהיה הכשרה מתאימה לטיפול באנשים כלומר הכשרה קלינית והוא או היא יהיו אחרי תהליך של עבודה ולמידה תחת הדרכה. כשם שרופא שיניים לא מטפל בבעיות בלב או במערכת העיכול כך דרוש שטיפול נפשי ינתן ע'י פסיכולוג או עו'ס עם הכשרה קלינית
ערן גרשון פסיכולוג קליני

שיר-לי שנישיר-לי שני26/7/2010

הרמוניה ולמידה. גם למידה, היכרות עם שיטות שונות ותכנים שונים, יעזרו לנו להבין מה מתאים למי ומתי...
תודה שהגבת :)

שולי גרינבלטשולי גרינבלט25/7/2010

הרמוניה היא מילת המפתח !!!. חברים יקרים,

שיתוף פעולה והרמוניה היא מילת המפתח.
כל שצריך הוא לפעול יחדיו, כל המטפלים, מכל סוג שהוא, ובכך להפוך לקבוצת כח, שתפרה אחת את השניה.
הכוונה העיקרית היא לעזור למטופלים.

בואו נתמקד בכוונה זו ובכך נפיץ אור, אהבה ושמחה לכולם!!!

שולי גרינבלט
מטפלת גוף-נפש
052-2500756