לוגו פסיכולוגיה עברית

×Avatar
אני מסכימ.ה להצטרף לרשימת התפוצה לקבלת עדכונים ומידע שיווקי
זכור אותי
מפיצול אנכי לפיצול אופקי או: למה כדאי לשנות את מסלול ההכשרה מפיצול אנכי לפיצול אופקי או: למה כדאי לשנות את מסלול ההכשרה

מפיצול אנכי לפיצול אופקי או: למה כדאי לשנות את מסלול ההכשרה של פסיכולוגים

דעות | 19/6/2010 | 18,766

קוהוט טען בספרו כיצד מרפאת האנליזה כי מבנה האישיות הרווח בזמננו אינו מאופיין בפיצול האופקי הפשוט שמחוללת ההדחקה. נפשו של האדם המודרני – הנפש שתוארה ע"י קפקא, פרוסט וג'ויס... המשך

מפיצול אנכי לפיצול אופקי

או: למה כדאי לשנות את מסלול ההכשרה של פסיכולוגים

 

ירון אבני

 

במאמר דעה זה, אציג את האופן בו אני תופס את מסלול ההכשרה של פסיכולוגים כיום, ואנסה להציע רעיונות חלופיים. אשמח אם טקסט זה יהווה מצע לדיון בין הקוראים, כפי שמשמשים דיונים נוספים וסוערים שמתקיימים במרחב האינטרנטי, ומייצגים את הכאוס שתחום הפסיכולוגיה נמצא בו. ראו למשל את הדיון שמתקיים עם יו"ר מועצת הפסיכולוגים החדש, ובין הקוראים לבין עצמם, בבלוג שבאתר: http://www.hebpsy.net/blog_post.asp?id=77


- פרסומת -

ברצוני להשתמש במונחים שהשתמש קוהוט כדי להציג רעיון אשר יהווה מצע לדיון לגבי מסלול הכשרה של פסיכולוגים.

קוהוט טען בספרו כיצד מרפאת האנליזה כי "בהנגדה למבנה אישיותם של המטופלים של סוף המאה התשע-עשרה, שחקירתם הביאה את פרויד לניסוח הנפש הדיכוטומית ומאוחר יותר לניסוחו של הקונפליקט המבני, מבנה האישיות הרווח בזמננו אינו מאופיין בפיצול האופקי הפשוט שמחוללת ההדחקה. נפשו של האדם המודרני – הנפש שתוארה ע"י קפקא, פרוסט וג'ויס – הינה מוחלשת, מפורקת ביותר (מפוצלת אנכית) ודיסהרמונית." (שם עמ' 120 הוצאת עם עובד)

ברצוני לטעון שהניתוח של קוהוט לגבי משמעותו של הפיצול האנכי כמחליש, מפרק ודיסהרמוני מייצגת גם את מצבה של הפסיכולוגיה כדיסציפלינה מקצועית ונובע מכך שאת מקצוע הפסיכולוגיה מאפיין פיצול אנכי.

ההכרזה על הרפורמה בשירותי בריאות הנפש מהווה, לטעמי, זמן טוב לחשבון נפש של מי שאחראים על מסלול ההכשרה של פסיכולוגים, עליו אמרה נעמי קלנר במהלך הרצאה שהעבירה בנושא מערך הטיפול הפסיכולוגי בתאריך 29/10/10 שהוא כל כך גרוע שהיא אפילו לא רוצה להתחיל לדבר על כך. בנוסף כותבת נעמי קלנר בספרה – "דבשת הגמל על טכניקת הטיפול הפסיכו דינמי" (הוצאת מודן) - "עם סיום לימודי התואר השני בפסיכולוגיה קלינית הפכתי "מוסמכת" לעיסוק בפסיכולוגיה קלינית, אך הייתי מצוידת בידע טכני דל ביותר לצורך עריכת טיפול פסיכולוגי" (שם עמ' 22)

כיום כדי להיות פסיכולוג שרשאי לערוך טיפול נפשי על איש המקצוע להתחייב לעסקת חבילה שנובעת מפיצול אנכי של המקצוע – אין פסיכולוג כללי שרשאי לטפל באנשים שונים ובבעיות שונות אלא יש פסיכולוג קליני, שמטפל בבריאות הנפש ובמבוגרים, פסיכולוג התפתחותי בבעיות התפתחותיות בילדים, פסיכולוג חינוכי בבתי הספר, ופסיכולוג שיקומי למי שזקוק לשיקום, ופסיכולוג רפואי שעובד עם חולים במסגרת בית חולים. כולם עוסקים בנגזרות אלו ואחרות של פסיכותרפיה.

מעבר לעובדה שכל אחד מהמסלולים מגביל את חופש העיסוק, ופוגע בראיה הרחבה שנדרשת במקצוע מסובך זה, נדרש ממי שבוחר בכל אחד מהמסלולים לעסקת חבילה שכוללת מעבר ללימודי הבסיס בפסיכולוגיה הכשרה בפסיכותרפיה (ספציפית למקצוע לכאורה) בפסיכו דיאגנוסטיקה ועיסוק במחקר –

כך נוצר לו פיצול אנכי אשר מוליד מסלול קשיח וארוך אשר נובע (כפי שכתב עמנואל ברמן בגיליון "שיחות" כרך כ"ד מרץ 2010 בטור "זווית חדה") ממצב היסטורי של תקופה שבה פסיכולוגים לא עסקו כלל בטיפול אלא בפסיכו-דיאגנוסטיקה ומחקר. שני תחומי העיסוק האלה קשורים למקצוע וחשובים, אולם דורשים משאבים ניכרים וזמן, והגיעה העת לשאול מהו המחיר שנדרשים הסטודנטים, הפסיכולוגים, והמטופלים לשלם על המסלול האנכי הזה.

הצעתי הינה, להפוך את מסלול ההכשרה למסלול אופקי כך שפסיכו-דיאגנוסטיקה ומחקר יהפכו לתת התמחויות, או ללימודי המשך בלבד, ויאפשרו למי שרוצה לעסוק בטיפול נפשי להתרכז בכך ולהגיע לעבודה מעשית בזמן קצר יותר.


- פרסומת -

השכבה הראשונה של המסלול האופקי (אופק חדש J ) תכלול תואר ראשון בפסיכולוגיה. לימודי התואר הראשון יכללו מקצועות בחירה מורחבים (מעבר למקצועות הבסיס) אשר יוכלו להשפיע על המשך המסלול המקצועי. לדוגמא קורסים בסטטיסטיקה כמקצועות חובה למי שירצה בעתיד להמשיך למסלול מחקר ולימודים הומאניים למי שירצה להמשיך למסלול טיפולי. יתאפשר לפסיכולוגים להרחיב את השכלתם במדעים הומאניים כגון פילוסופיה, סוציולוגיה, וספרות, שעשויים להיות רלוונטיים ביותר לכל מי שעוסק בטיפול נפשי. לדעתי הרבה יותר מאשר סטטיסטיקה.

 

שכבת ההכשרה השנייה תכלול לימודים ופרקטיקום בבית ספר לפסיכותרפיה, שיאושר על ידי איגוד הפסיכולוגים. אין שום סיבה ללמוד טיפול במסגרת האקדמיה. תנאי קבלה לבית ספר לפסיכותרפיה יהיה התנסות אישית בטיפול בעבר או במהלך הלימודים. מסגרת ההתנסות, משכה והמטפלים המוסמכים לבצע אותה למי שמעוניינים בעתיד לעסוק בעצמם בטיפול, תקבע ע"י איגוד הפסיכולוגים. בנוסף, השקעה בטיפול אישי של מי שרוצים לעסוק כמטפלים בעתיד, נראית לי כחלק אינטגרלי מההשקעה הלימודית.  

ניתן יהיה לנצל את התקציבים (400 מליון ₪) שיקבלו קופות החולים כדי לאפשר ליותר מטופלים נגישות לטיפול נפשי, שיתאפשר משום שיהיו יותר סטודנטים לפסיכותרפיה. כך יקבלו כל מי שירצו לעסוק בטיפול נפשי כפסיכולוגים הכשרה בסיסית בפסיכותרפיה. במסגרת בתי הספר לפסיכותרפיה יפתחו מסלולים להתמחויות השונות של מקצועות הפסיכולוגיה, כשלב הכשרה מתקדם. כמו כן יתאפשר כשלב התמחות מתקדם ללמוד טיפול קוגניטיבי, טיפול באומנויות ושאר גישות טיפוליות עדכניות, ויפתחו מסלולים להכשרה בפסיכו-דיאגנוסטיקה.

רק פסיכולוגים שירצו לעסוק במחקר ימשיכו לתארים גבוהים.

בנוסף, יתאפשר לאנשים שבוחרים להיות פסיכולוגים בשלב מתקדם בחייהם לעשות הסבה מקצועית בפרק זמן סביר. יתמעט הצורך בכל מיני מסלולי קיצור, שחסרונם הבולט בכך שאינם מחייבים התנסות בטיפול אישי ואינם כוללים תחומי ידע בסיסיים בפסיכולוגיה כגון פסיכולוגיה פיזיולוגית, קוגניטיבית וחברתית.


- פרסומת -

ההצעה משקפת את דעתי האישית, כי מי שרוצה לעסוק בטיפול נפשי צריך להיות קודם כל בעל ידע מקיף בפסיכולוגיה. מדינת ישראל זקוקה להרבה מאד פסיכולוגים טובים ואינה יכולה להסתפק בהכשרתם של כמה עשרות פסיכולוגים מעולים בשנה. כיוון שהדרישה הבסיסית כיום להסמכה כפסיכולוג דורשת לימודים מתקדמים של תואר שני ישנם מטפלים רבים מאד שעוסקים במקצוע מבלי שקיבלו הכשרה בסיסית מלאה ומבלי שהתנסו בעצמם בטיפול נפשי.

אחוז הפסיכולוגים מכלל ציבור המטפלים בארץ הוא (מהתרשמות אישית) קטן ומהווה בעיה קשה למיצוב המקצוע כמקצוע בסיסי של טיפול נפשי. כאשר מסלול הכשרה של מי שעוסק בטיפול נפשי כולל שכבה ברורה של פסיכותרפיה אפשר יהיה לחוקק ולאכוף את חוק הפסיכותרפיה. השינוי המוצע יאפשר להכשיר מספר רב יותר של פסיכולוגים ונשאלת השאלה האם חסרים פסיכולוגים במדינת ישראל?

ובכן, כיום חסרים במערכת החינוך –  (לפי דו"ח של הכנסת) כ – 1500 פסיכולוגים חינוכיים. כמו כן פחות ממחצית מהסובלים מדיכאון וחרדה חמורים פונים לטיפול ורק רבע מהם מטופלים בקרב שירותי בריאות הנפש הציבוריים.

טוב יעשה איגוד הפסיכולוגים אם במקום לצמצם את מספר הפסיכולוגים – יפעל להגברת המודעות והורדת הסטיגמה ביחס לפנייה לטיפול. מכל מקום, נראה שיש מספיק עבודה לכמות גדולה יותר של פסיכולוגים לאור זאת, יש לחשוב כיצד לנצל את הרפורמה ולא לנסות להתנגד בלי להציע חלופות.

אני מקווה שההצעה הזאת שלי תהווה מצע לדיון ולחשיבה..

לסיום אני מצטט את יזהר סמילנסקי שכתב ב"פולמוס החינוך" : "....וככל אמת, אף על פי שהיא מעציבה, היא משחררת ופותחת אופקים."

מטפלים בתחום

מטפלים שאחד מתחומי העניין שלהם הוא: אקדמיה ותארים מתקדמים, מקצועיות
מברטו מששה
מברטו מששה
עובד סוציאלי
אונליין (טיפול מרחוק), אשקלון והסביבה
יניר מימון
יניר מימון
עובד סוציאלי
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק)
דורון ברסלבסקי
דורון ברסלבסקי
פסיכולוג
תל אביב והסביבה, אונליין (טיפול מרחוק), פתח תקוה והסביבה
שרה שולומון
שרה שולומון
פסיכולוגית
שרון ושומרון
טלי פרנקל-הוכמן
טלי פרנקל-הוכמן
פסיכולוגית
מודיעין והסביבה
לואי בשארה
לואי בשארה
פסיכולוג
כרמיאל והסביבה, נצרת והסביבה, עכו והסביבה

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

צחי פרידמןצחי פרידמן17/7/2014

תודה על המאמר מעורר המחשבה. כמה מחשבות משלי:. ראשית אני מסכים שיש צורך לחשוב מחדש על מסלול ההכשרה, ואני חושב שההערה שלך על ערבוב התמחויות שונות לתוך המקצוע נכונה.
עם זאת, אני חושב שאין צורך בפתרון שהצעת מן הסיבה הפשוטה שהוא כבר קיים. כבר היום אפשר לסיים תואר ראשון, ובתנאים מסויימים ולהתקבל לאחת מתוכניות ההכשרה בפסיכותרפיה. אגב, לצערי, גיליתי על בשרי שזהו המסלול החכם, היעיל והכדאי למי שרוצה לעסוק בטיפול נפשי, בגלל האורך והסרבול של תהליך ההכשרה הקיים, והקושי העצום למצוא מקום התמחות. אם הייתי חוזר אחורה אין ספק שהייתי מוותר על התואר השני שלי ולומד פסיכותרפיה באוריינטציה שמתאימה לי.

ירון אבניירון אבני8/7/2010

תשובה לשאלה של עופר גולן. אני מודה לך על תגובתך העיניינית ומקווה שאצליח להשיב בבהירות.
כשם שאבחון וכתיבת מרשמים הם חלק מעבודתו של רופא עדיין המקצוע נקרא רפואה ולא אבחון או רישום.
המקרה של האוז כרופא מאבחן הוא יוצא דופן מבחינה זאת :)
רופא עוסק במקצוע הרפואה גם אם הוא לא חוקר את גוף האדם אלא משתשמש בידע שלמד (ובתקווה ממשיך ללמוד גם לאחר הסמכתו)
הבנת צפונות האדם (כפי שאתה מפרט - תהליכי תפיסה, קוגניציה, רגש והתנהגות) הם חלק מרכזי בגוף הידע שרוכשים מי שלומדים תואר ראשון בפסיכולוגיה,
ובוודאי שאינם מעבר לעיסוק בפסיכותרפיה אלא הם בסיס שבמציאות הנוכחית אינו קיים עבור מטפלים שאינם פסיכולוגים (ואולם עוסקים בפסיכותרפיה)
פסיכותרפיה (או טיפול נפשי בעברית) היא עיסוקו העיקרי (הפרקטיקה) של מי שרוצה לעסוק בפסיכולוגיה כמקצוע.
רובם המכריע של מי שלומדים במסלולי השכלה גבוהה עושים זאת כבסיס לרכישת מקצוע ולא כדי להיות חוקרים באקדמיה (כפי שמוגדר בלימודי תואר שני)
אין שום מקצוע אחר שדורש ממך להיות חוקר כדי לקבל הסמכה לעבוד במקצוע. חקירה מדידה והערכה של גוף הידע הקיים אינם מרכז עיסוקו של מהנדס, רופא, שופט או כל איש מקצוע אחר. בשביל זה יש אקדמיה שתפקידה לחקור את בסיס הידע ולשפר אותו.
אני דווקא ניסיתי להדגיש את הצורך בהרחבת הידע של הפסיכולוג שעוסק בטיפול נפשי בלימודים הומניים על חשבון שיטות מחקר וסטטיסטיקה.

דים סאםדים סאם8/7/2010

רעיון בעייתי. לא אומרת שום דבר חדש, ובכל זאת אולי כאן המקום לומר זאת: המודל השולט כיום בעולם הטיפולי והאקדמי הוא מודל של קלינאי-חוקר. השאיפה היא שמטפלים ישתמשו יותר בשיטות טיפול מבוססות ומוכחות מחקרית עם מטופלים, כדי שהטיפול יהיה יעיל ומותאם נכון לסוג הבעיה. כדי להיות מעודכן צריך המטפל להמשיך ללמוד, להשאר מעודכן ולדעת לקרוא בצורה ביקורתית מחקרים של סוגי טיפול חדשים, ולשם כך הוא זקוק להיכרות עם כלי המדידה והבנה שלהם ושל מהו חקר טוב. לדעתי מטפל טוב הוא מטפל שנועל שתי נעליים, אחת טיפולית ואחת חוקרת, וכל אחת מקדמת אותו צעד-צעד קדימה. יש טעם באג'נדה של האקדמיה, ושתי הנעליים זקוקות לטיפוח והתקדמות 'לדור הבא'.

לדעתי הכותב שואף להפרדה בין האקדמיה לפרקטיקה, ואני חושבת שזהו מהלך בעייתי שיחזיר אותנו אחורה ולא קדימה.

בנוסף, ציטטת את נעמי קלנר לגבי אותו 'ידע טכני' שהיא חסרה בו בסיום הפרקטיקום. לדעתי היא מדברת על דברים מאד מאד טכניים, יחסית צרים אך הכרחיים למטפל לתיחום נכון של יחסיו עם המטופל. דברים שנוגעים למסגרת טיפול, הסדרת תשלום מול מטופלים והתנהלות מולם. כלים שהיא הייתה זקוקה להם ולא קיבלה אותם בפרקטיקום. לדעתי (ואולי גם לדעתה), אלו כלים שראוי להטמיע במערכת, אך לא לפתוח עבורם בית ספר לפסיכותרפיה.

עפר גולןעפר גולן5/7/2010

רק שאלה אחת. מדוע לקרוא למקצוע המוצע 'פסיכולוג'? הרי לדבריך מדובר בהכשרה למקצוע הפסיכותרפיה. מדוע לא לדייק ולקרוא לו 'פסיכותרפיסט'? הרי מקצוע הפסיכולוגיה משתרע הרבה מעבר לפסיכותרפיה ועוסק בחקר והבנת צפונות האדם (ובכללו גם תהליכי תפישה, קוגניציה, רגש, והתנהגות) ובחקירתן, הערכתן, ומדידתן (גם בדרכים כמותיות, תוך העזרות בסטטיסטיקה, כמו גם בשיטות איכותניות). אם הצעתך תובעת ויתור על כל כך הרבה מרכיבים של מקצוע הפסיכולוגיה, אולי לא ראוי עוד לקרוא לבעל המקצוע 'פסיכולוג'?

ירון אבניירון אבני4/7/2010

על גישות חדשות של לימוד. תודה קלודיה על התמיכה :)

אני מצרף קישור להרצאה מרתקת של קן רובינסון - מומחה לעינייני חינוך על דרכים חדשות שמערכת החינוך צריכה לאמץ - כדאי לשמוע ולראות:
http://www.ted.com/talk...olution.html

מעניין שגם עדה לאמפרט בספרה 'נפש עירומה' מציעה לשנות את תכנית הלימוד של פסיכולוגים לכיוון הומאני ולא מדעי.

קלודיה קראוסקלודיה קראוס3/7/2010

חשוב מאד לדבר על זה. ירון, תודה על ההזדמנות לדון בנושא החשוב הזה.גם ללי נדמה שהתהליך של הפיכה לפסיכולוג מומחה אינו מותאם למציאות של ימינו. חשוב לכלול בתוכנית ההכשרה גם תחומי ידע הנושקים לפסיכולוגיה כמו פילוסופיה, אמנות, תאוריות שיח והרמנויטיקה וכן תחומים הקשורים לגוף ולבריאות גופנית. מסכימה אתך שלימודי הסטטיסטיקה ושיטות מחקר לא תורמים לי בעבודתי כקלינאית או כפסיכולוגית בארגונים. הרעיון לפצל את הנושאים הללו ולהפוך אותם לתתי התמחויות נשמע לי טוב מאד.