פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×יצירה מאת Adam Hillman
Adam Hillman ©
זכור אותי

האיידיאייצ'די שלי

"האיידיאייצ'די שלי" מזמין אתכם, ההורים, לצאת עם ילדכם למסע בעולם הפרעת הקשב והריכוז (ADHD). המסע נפתח באגדה המפגישה את הקוראים עם החוויות על אנשים עם הפרעת קשב וריכוז באופן ידידותי, קליל והומוריסטי. בהמשך, תוכלו ללמוד כיצד פועל המוח המיוחד של ילדים עם ADHD ואילו תכונות מאפיינות אותם ; התנהגותם, מחשבותיהם ורגשותיהם של ילדים אלה יוצגו בתיאורים חיים ועסיסיים , כך שכל קורא יוכל למצוא את עצמו בהם. לבסוף, ילדכם יצויד בשלל עצות ורעיונות שיסייעו לו בהתמודדות היומיומית ובהרחבת תחום האחריות שלו.
ספר זה מותאם במיוחד לילדים עם הפרעת קשב וריכוז: שפתו פשוטה ומובנת, צבעוניותו מרהיבה ואיוריו מפתיעים ומעוררי סקרנות. יכולתה של המחברת להעביר מידע רב באופן מעניין ודידקטי מגלה את שורשיה בתחום ההוראה. פנייתה אל הילדים בכנות ובגובה העיניים מאפשרת להם להרחיב את מודעותם העצמית. הדגש של המחברת על הייחודיות והכוחות של ילדים עם ADHD משרה אווירה חיובית ואופטימית לאורך כל הספר , התורמת לחיזוק הדימוי והערך העצמי של הקוראים הצעירים.

ספרים | 12/1/2009 | 17,291

תגיות:

האיידיאייצ''''''''די שלי

 

לאורה וולמר

האיידיאייצ'די שלי

המסע להפרעת קשב וריכוז דרך אגדה והדרכה מעשית 

 

 

 

"האיידיאייצ'די שלי "מזמין אתכם, ההורים, לצאת עם ילדכם למסע בעולם הפרעת הקשב והריכוז (ADHD). המסע נפתח באגדה המפגישה את הקוראים עם החוויות על אנשים עם הפרעת קשב וריכוז באופן ידידותי, קליל והומוריסטי. בהמשך, תוכלו ללמוד כיצד פועל המוח המיוחד של ילדים עם ADHD ואילו תכונות מאפיינות אותם ; התנהגותם, מחשבותיהם ורגשותיהם של ילדים אלה יוצגו בתיאורים חיים ועסיסיים , כך שכל קורא יוכל למצוא את עצמו בהם. לבסוף, ילדכם יצויד בשלל עצות ורעיונות שיסייעו לו בהתמודדות היומיומית ובהרחבת תחום האחריות שלו.

ספר זה מותאם במיוחד לילדים עם הפרעת קשב וריכוז: שפתו פשוטה ומובנת, צבעוניותו מרהיבה ואיוריו מפתיעים ומעוררי סקרנות. יכולתה של המחברת להעביר מידע רב באופן מעניין ודידקטי מגלה את שורשיה בתחום ההוראה. פנייתה אל הילדים בכנות ובגובה העיניים מאפשרת להם להרחיב את מודעותם העצמית. הדגש של המחברת על הייחודיות והכוחות של ילדים עם ADHD משרה אווירה חיובית ואופטימית לאורך כל הספר , התורמת לחיזוק הדימוי והערך העצמי של הקוראים הצעירים.

 

לאורה וולמר, פסיכולוגית קלינית לילדים, רכשה ניסיון עשיר בטיפול והדרכה של ילדים עם ADHD ומשפחותיהם כחלק מצוות המרפאה להפרעות קשב של קופ"ח "מכבי" (הרצלייה). בשנים האחרונות גם מרצה בנושא ומייעצת לצוותים חינוכיים. החזון שלה להרחבת המודעות לנושא בקרב הציבור וניפוץ הסטיגמות הקיימות מתגבש בכתיבת ספר זה המומלץ לקריאה גם לאנשי חינוך, מטפלים ולכל מי שמעוניין להרחיב את הבנתו אודות ילדים עם ADHD ולתרום לצמיחתם.

 

 

לפניכם עמודים מתוך הספר באדיבות המחברת:

  האיידיאייצ''די שלי 

      

 

  

 

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

וולמר, ל. (2009). האיידיאייצ'די שלי. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1963

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

לימור רייזלימור רייז8/11/2011

ספר יישומי. הנותן להורים, ילדים ואנשי טיפול מילים כדי לשוחח ולהתמודד עם קשיים בקשב וריכוז.
הוא בשימוש רב אצלי בקליניקה.
לימור רייז

אורית גודקאראורית גודקאר19/1/2009

התרשמות מקוראת. לאחר קריאת הספר האיידיאייצ'די שלי, עלו בי רשמים סותרים.  
המוטיבציה של כותבת הספר, פסיכולוגית, חשובה וראויה – לפנות אל הילדים והילדות שסובלים מ-ADHD, על מנת להרחיב את ההבנה שלהם ביחס לקשיי הקשב והריכוז שלהם (או, כמו שקוראת לכך המחברת: קש"ר). הספר בא לסייע בהתלבטות בסוגיה של שיחה עם הילדים על קשיים רגשיים ואחרים בהם הם נתקלים. ברור לנו שיש צורך לדבר עם הילדים על קשיי הקשב, אבל לא תמיד ברור לנו איך עושים זאת. הורים עשויים להגיע אפילו לכדי כך שיציגו את המצב באופן שקרי - למשל, יציגו את כדור הריטלין לא כתרופה אלא כויטמין.הכוונות טובות, אבל הביצוע לעיתים עלול להיות פחות מוצלח.
נדמה שכלל זה נכון גם במידת מה לגבי ספר זה. מעבר לרעיון הנכון של סיוע בהבנת הקשיים בשפה ובשימוש בדימויים שמדברים לילדים, הספר חוטא קודם כל באריכות רבה. האגדה/משל שבראשיתו ארוכה למדי, גם עבור ילדים שאינם לוקים בטווח הקשב שלהם, ואני תוהה עד כמה ילדים עם קשיי קשב יעמדו במשימה של קריאתה עד תומה. גם הקראתה עלולה להיות משימה לא פשוטה. ועוד, נושבת מהאגדה רוח דידקטית מדי, לטעמי, אולי מפני שפסיכולוגים הם אנשים עם מידה מוגבלת של דמיון, לצערנו... הטון הדידקטי טוב ומתאים לחלק השני, בו מוצגים מאפיינים של קשיי הקשב והריכוז בשפה בהירה ובגובה העיניים. ילדים יוכלו באמת להבין טוב יותר את התהליכים או הקשיים בהם הם נתקלים. התיאור הפנומנולוגי מובא בלשון חיובית, ומציג את מאפייני "ילדי הקש"ר" באור חיובי, או לפחות מורכב. גישה זו אכן חשובה ותורמת לילדים ולהוריהם.
החלק היפה ביותר בעיני הספר הוא החלק השלישי, בו מוצגת מעין הדמיה של שעת טיפול בילד ובילדה, שהיא משמעותית ביותר הן לילדים והן להוריהם. בעיקר טובה הנגיעה בתחושות הסובייקטיביות שלעיתים מלווה את הילדים (והמבוגרים) הסובלים מקשיי קשב וריכוז. הטון האמפתי של המטפלת הדמיונית נעים, ונראה שפרק זה מאפשר מידה של עיבוד רגשי לחוויות קשות. פרק זה גם עושה שירות חשוב לעשייה הטיפולית הפסיכולוגית עם ילדי קש"ר, בימים שבהם נראה שכמעט כל אדם מציע "טיפול" זה או אחר.
בחלק הרביעי והמסיים, מוצעות עצות רבות לילדים, על מנת להתמודד טוב יותר עם קשיי הקשב והריכוז. שוב, הכוונה ראויה – הצעת מענה ממשי של אסטרטגיות התמודדות. אולם התוצאה מייגעת ואף מעוררת תמיהה – האמנם כה פשוט ליישם את ההצעות הללו? ספרי בישול-אינסטנט להתמודדות עם ADHD יש רבים, וככל הנראה יהיו עוד רבים, ולו משום שספר לא באמת יכול להציע מענה משמעותי לסיוע. אולי נכון יהיה לעבור על פרק זה באופן חלקי, ולהציע להורים לאמץ רק הצעה אחת בחודש מבין הרבות המובאות, ולדבוק בניסיון ליישם הצעה יחידה זו. התחושה המתקבלת היא של הצפה, וחלק מהקושי של לוקים ב-ADHD הוא בסינון של מידע רב, ובקביעת עיקר וטפל.
ועדיין, למרות חסרונותיו, יתרונותיו של הספר עולים על חסרונותיו, בעיניי. בקריאת מבחן של קורא צעיר אכן עלה קושי מסוים לקרוא את כל הספר, אך נרשמה הנאה מתונה מחלקו הראשון, הדמיוני יותר. הוא אמנם ציין באוזניי שהספר מעורר חשש בקורא – האם אני "בסדר" או "לא בסדר". זאת בעיקר מפני שהמחברת פונה אל הקוראים בהנחה שהם ילדי קש"ר, ומדברת אליהם בגוף ראשון. גם הוא, למרות ההסתייגויות, מעריך לחיוב את הספר בכללותו.