פסיכולוגיה עבריתפסיכולוגיה עברית

×Avatar
זכור אותי

הכול במידה - מידתיות וזיקנה

מאמרים | 2/10/2008 | 14,821

מהי ה'מידתיות' עליה מרבים לדבר בימינו? והאם יש 'מידתיות' בזיקנה, תקופת חיים שבה נדמה לעתים כי מופר שיווי המשקל ומשתבשים האיזונים? על מידתיות, מידות ומושגים קשורים, בהקשר הגיל השלישי

ניצה איילניצה אייל
תחומי התמחות ועניין: פסיכולוגיה התפתחותית של טווח החיים, היבטים פסיכולוגיים של תקופת הזיקנה, שינויים...

 

 

הכול במידה  -  מידתיות וזיקנה

 

ניצה אייל, מכון צמתים לייעוץ פסיכולוגי רב-דורי ומכון הרצג לחקר הזיקנה באוניברסיטת תל-אביב

 

 

בנאום שנשא לבוגרים במרכז הבינתחומי בהרצליה (בתאריך 29.5.08), אמר, בין יתר דבריו, נשיא בית המשפט העליון (בדימוס), פרופ' אהרון ברק, כי הגינותו של איש הציבור משמעותה יושר, ענייניות, שוויון, מידתיות וסבירות. מהי אותה מידתיות עליה מרבים לדבר בימינו? והאם יש מידתיות בזיקנה, תקופת חיים שבה נדמה לעתים כי מופר שיווי המשקל ומשתבשים האיזונים?

 

מהי מידה?

המילה מידתיות עדיין אינה מופיעה במילון, לכן אפתח בהגדרות המילוניות השונות של המילה "מידה" שעליה היא מתבססת. ההגדרה הנפוצה שבהן היא שעור של אורך, רוחב, שטח, נפח וכדומה המבוטא ביחידה מסוימת (מטר, קילוגרם, קוב) והניתן למדידה. הגדרה דומה לה, אם כי כוללנית יותר, היא שעור של כל תכונה ותופעה הניתנת למדידה, כגון מידת החום ומידת הזמן.  

והנה מופיעה במילון הגדרה נוספת מתחום אחר לחלוטין, תחום הפסיכולוגיה, שאינו ניתן למדידה בקלות: מידה מוגדרת כמאפיינים הפסיכולוגיים של האדם, תכונותיו ודרכי התנהגותו. על כך נאמר במקורותינו: מידת בשר ודם (מסכת ברכות ה). אנחנו אומרים על אדם שהוא "איש מידות" בעל תכונות מצוינות ושאר רוח.

 

השאלה אם מידותיו - תכונות האישיות - של האדם משתנות לאורך טווח החיים ובזיקנה היא אחת השאלות המעסיקות חוקרי זיקנה ואנשים העובדים עם אנשים זקנים. פסיכולוגים העוסקים בשאלה זו עוקבים אחרי אותם אנשים לאורך עשרות שנים. הם מבקשים לדעת אם תכונות האישיות משתנות לאורך החיים, האם הצעיר הביישן והמופנם ישמור על תכונות אלה בבגרותו ובזיקנתו והאם הצעירה החברותית והמוחצנת תהיה מבוגרת מלאת חיים העסוקה בפעילויות חברותיות. ממצאי מחקרים שונים הראו כי אכן קיימת יציבות בתכונות האישיות הבסיסיות של האדם (שהתייצבו בסביבות גיל 30) לאורך החיים. כלומר, איננו הופכים את עורנו או משנים את מידתנו. אנחנו, בלשון יונג, מלווים את עצמנו לזיקנה. אגב, היציבות של תכונות האישיות אין משמעותה שאיננו פתוחים לשינויים בגיל המבוגר. האישיות מורכבת לא רק מתכונות, אלא גם מעמדות, ערכים והתנהגויות. כל אלה גמישים וניתנים לשינוי.

 

כאשר המילה "מידה" מצטרפת למילים נוספות היא מקבלת משמעויות אחרות ומעניינות במיוחד. 

הבה ונראה:

 

מידה כנגד מידה

"מידה כנגד מידה" -  המשמעות המילונית של הביטוי היא גמול לפי המעשה. תשלום לאדם לפי המגיע לו.

ביטוי זה מתקשר לתהליך של חשבון נפש ושל סקירת מהלך החיים ומשמעותם שעורך האדם הזקן המעומת עם סוף חייו. שקילה של הדרך הארוכה בה הלך, אירועי החיים שעבר, הישגיו ואכזבותיו. אחת השאלות המלווה תהליך זה עוסקת בשאלת הגמול. האם קיבלתי שכר על מעשיי? האם צדיק וטוב לו? ואולי אין כל קשר בין המעשים לבין גמוליהם?

המוח האנושי הוא תבניתי, אוהב סדר ואירגון, מעדיף אירועים שיש בהם קשר בין המעשה לבין תוצאותיו. אך האם סקירת חיי האדם  תומכת בקישור זה? לא תמיד. לפעמים צדיק ורע לו, ולפעמים אין כל קשר בין מעשינו לבין התוצאות של המעשים. כדי להקל על הדיסוננס הקוגניטיבי נברא מנגנון הסיפור. האדם הזקן מספר את חייו. הוא איננו היסטוריון של חייו. וכמספר יש לו חופש של דימיון והמצאה. הוא יכול לעגל פינות, לחבר בין קצוות, ולפעמים להמציא עלילות חדשות וסיומים משמחים, או לפחות מנחמים. סיפור החיים יוצר תבנית, ומעניק מובן ופשר למהלך חיי האדם.

 

מידת הרחמים

"מידת הרחמים" -  משמעותה היכולת לראות את הדברים מתוך רגשי חמלה ורחמים. על מידת הרחמים נאמר במקורות "יהי רצון מלפני שיכבשו רחמי את כעסי..." (מסכת ברכות ז)

אחד המאפיינים של המערכה האחרונה של החיים הוא ההזדמנות הניתנת לאדם הזקן, לבני משפחתו ולחבריו, לתיקון מערכות קשרים ויחסים. ההסתכלות ארוכת הטווח על החיים מצד אחד, והקירבה למוות מצד שני, מאפשרים מעבר מכעס אל פיוס וקבלה. זה לא קל ולא פשוט. אנשים רבים מקובעים ומחופרים בכעסם על אירועים קשים שהתרחשו בחייהם ועל אנשים שהכזיבו אותם או פגעו בהם. אך כעס זה הוא הרסני, מכלה, מקצר חיים. כמטפלים באנשים זקנים ומשפחותיהם נשכיל ללוות אותם במעבר משער הכעס אל שער הרחמים.

 

קנה-מידה

"קנה-מידה"  -  לפי ההגדרה במילון, זה היחס שבין המידה הרשומה במפה או בתרשים ובין המידה שהיא מייצגת במציאות. כך לגבי קריאת מפות. אך מה לגבי קריאת מפות החיים? כאן עומדים לרשותנו קני מידה אחרים, אישיים וסובייקטיביים. לפעמים אנחנו משתמשים בהם כדי להגדיל ולפעמים כדי להקטין. אנו קוראים את מפת החיים דרך כלי המדידה האישיים שלנו. כלים אלה, וגם תחומי המדידה, עוברים שינויים לאורך החיים. והנה מוצא עצמו האדם בזיקנתו עם קני מידה שונים לגבי החיים שעבר. דברים שהיו גדולים בזמנם נראים עתה קטנים, ואילו מעשים שוליים ובלתי נחשבים עשויים לקבל משמעות רבה. בניית קני מידה אחרים הינה הפריווילגיה של הזיקנה שבה קני המידה החברתיים המקובלים הופכים להיות פחות רלוונטיים והאדם בונה לו קנה מידה אישי משלו.

 

עומד על מידותיו

"עומד על מידותיו"  -  המשמעות המילונית היא עמידה על הזכויות, הצמדות לדעתו, אסרטיביות.  אנשים זקנים רבים אינם עומדים על מידותיהם. הם מעבירים בקלות יחסית את קבלת ההחלטות, הטיפול בעניינים כספיים ורפואיים וגם את זכות הדיבור אל אנשים אחרים. לרוב אלה בני המשפחה שהופכים להיות מייצגים מול גורמים מטפלים, מסגרות ארגוניות ורשויות שונות. בשלב ראשון, העברה שכזאת מביאה לתחושת הקלה, אך ההקלה עשויה להתחלף בתחושה של אובדן שליטה וחוסר ערך. ממצאי מחקרים מצביעים על החשיבות בשמירת תחושות ערך ואוטונומיה של האדם עד לגיל מבוגר ביותר. ירידה תפקודית אכן דורשת הסתגלות לשינויים באורח החיים ולהיעזרות אינסטרומנטלית באנשים אחרים, אך ניתן לשמור במקביל על הזכות של האדם הזקן להשמיע את קולו, להביע דעה, להיות נוכח ולא שקוף. לעמוד על מידותיו גם בגיל מופלג. 

 

הכול לפי מידה

"הכול לפי המידה" -  הביטוי מתייחס לעשיית הדברים ביחס ובשיעור המתאים. על כך מספרת האגדה שמעל ראשן של הפיתיות במקדש אפולו בדלפי, ביוון העתיקה, היו שתי כתובות, באחת נכתב – "דע את עצמך", ובשנייה -  "הכול במידה". מקדש אפולו מכונה גם אורקול: המקום לקבלת נבואה. אליו הגיעו מצביאים ואנשים מהעם שרצו לדעת מה צופן להם העתיד ולקבל תשובה לשאלות חשובות עבורם, כמו האם לצאת למלחמה או האם לטעת עוד מטע זיתים. חוזה הפיתיה את אשר היא חוזה, אך הכתובת על הקיר ברורה ומדברת בעבור עצמה  - הכול במידה. שם נמצאת התשובה.

בהשאלה פסיכולוגית: אנשים שונים האחד ממשנהו, בצרכים, באישיות, ברגשות וברמות תפקוד, ושונות בין-אישית זו הולכת וגדלה עם הגיל. אין מתכונים לזיקנה נכונה. כל אדם זקן ומידתו. לכל אדם זקן סביבות חיים ואורח חיים המתאימים לו. המידה של האחד אינה המידה של האחר.

ולהשלמת המידה הנכונה בנסיבות חיים משתנות אנו פוגשים בזיקנה תופעה מרתקת המכונה בשם "ויסות רגשי". תופעה זו מתייחסת לתגובה המתונה יחסית של אנשים זקנים לאירועי חיים קשים. אנשים צעירים לעומתם מגיבים בעוצמות רגשיות ובהתנהגויות קיצוניות כאשר מתרחשים בחייהם אירועים קשים. בנוסף, נמצא במחקרים כי ככל שאנשים מזדקנים הם זוכרים פחות דברים שליליים מעברם בהשוואה לזכירה של דברים חיוביים. התגובה הרגשית המתונה של אנשים זקנים אינה עדות לקהות או לדלות רגשית, אלא יכולת מתפתחת של המוח בזיקנה להגיב במידה מתוך עקרון של שמירת משאבים ואנרגיות. לא יעיל להתרגז מכל דבר או להיות בדיכאון אחרי כל אירוע מתסכל או מעציב. מן הראוי לשמור את הכוחות להתמודדויות של הישרדות בהווה או כאלה הצפויות בעתיד.

למוח הבשל יש עוד יתרון, כך מבשרים לנו נוירולוגים בממצאי מחקרים אחרונים, הוא איננו חד-צדדי (משתמש בהמיספרה דומיננטית לתפקוד כלשהו) אלא עושה שימוש בשתי ההמיספרות במקביל. ייתכן וזהו תהליך מוחי של פיצוי ואירגון מחדש. אם נשתמש בהגדרה הכמותית של מידה, נקבל תמונה פרדוקסלית -  משקלו של המוח המזדקן קטן, אך הוא עושה שימוש באזורים נרחבים ודו-צדדיים. צימצום בצד הרחבה.

 

כיצד שומרים על מידתיות נכונה בזיקנה

מרבית האנשים הזקנים שומרים על רמה סבירה של שביעות רצון מחייהם למרות האובדנים, בעיות הבריאות ומגבלות התפקוד העשויים להתלוות לתקופת הזיקנה. מהו המנגנון שמאפשר להם לשמור על הסתכלות חיובית על החיים? ממצאי מחקרים מצביעים על מספר גורמים, ביניהם: הגדרה מחודשת של מטרות תוך התאמתן לנסיבות החיים המשתנות והנמכת רמת הציפיות. גם בחירת קבוצת השוואה חברתית נכונה - לתפקוד, לבריאות, להרגשה כללית -  עוזרת בשמירה על שביעות הרצון. השוואה זו אמורה להיות לטובת האדם. "'הזקנים האלה' הם עוברי בטל, אני לעומתם..." -  אומר בן השמונים וחמש על חבריו למרכז היום. 

 

ומהם מנגנוני ההתמודדות השכיחים המסייעים לאנשים זקנים לשמור על המידתיות הנכונה? לפי ממצאי מחקרים מנגנוני התמודדות יעילים או בשלים הם:

אלטרואיזם - מתן עזרה ותמיכה לאנשים אחרים. כל העוזר לאחרים עוזר לעצמו, מחזק את תחושת הערך ואת הדימוי העצמי. יוצר לעצמו מסגרת של תפקיד ותפקוד.

פיצוי - חיפוש של תפקוד חליפי במקום תפקוד שירד או אבד. אישה זקנה שהייתה צפרית נלהבת ונסעה למקומות רבים סיפרה לי כי כאשר רגליה נחלשו מאוד, החליטה לצפות במשקפת מחלון ביתה אל צמרות העצים שבגינתה. עצים אינם מתעופפים ואני לא צריכה לרדוף אחריהם, אמרה בחיוך. 

הומור  -  אישה זו השתמשה בהומור כדי להתמודד עם חולשת רגליה. הומור משמעותו היכולת לצחוק, לרוב על עצמך, לראות את הצדדים המגוחכים והמצחיקים במצבים שונים, גם במצבים קשים. המודעות לחשיבות ההומור בהתמודדות עם מצבי חיים קשים הביאה ליצירת מקצוע חדש: ליצנות רפואית.

הרחקה -  כאשר זיכרונות קשים ומצבי חיים שאינם ניתנים לשינוי גורמים למתח רב ולהרגשת מצוקה קשה, רצוי במידת האפשר להרחיק אותם. הם אינם נמחקים אלא רק מוזזים הצידה מן העיסוק המודע וכך אינם גוזלים אנרגיות רגשיות יקרות הנדרשות להתמודדות עם ההישרדות בהווה.

צפייה מראש  -  הינה היכולת להסתכל קדימה. לצפות מראש, במידת האפשר, תוצאות שונות של אירועי חיים או של בחירות אפשריות. לפי ממצאי מחקרים, יכולת זו מאפשרת להימנע או לעקוף מצבים שעלולים לפגוע בנו או להחליש אותנו. ועל כך כבר נאמר במקורותינו: החכם עיניו בראשו (קוהלת ב 14).  

 

*  *  *

וברוח המידה הנכונה בה נכתב מאמר זה הגיע הזמן לסיימו.

מילות מפתח: מידתיות, מידה, זיקנה, הגיל השלישי

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

אייל, נ. (2008). הכול במידה - מידתיות וזיקנה. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1843

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

יוני ברקוביץיוני ברקוביץ28/10/2015

מטפל. יש אנשים שבשביל מדתיות צריכים מטפל לגיל השלישי
http://tigbur-siud...D7%9D

יוני ברקוביץיוני ברקוביץ28/10/2015

מטפל. יש אנשים שצריכים מטפל לגיל השלישי

צביאל רופאצביאל רופא3/11/2008

קצת בשבח חוסר האיזון והעדר המידתיות.  
תודה לך ניצה על תשובתך.
עם זאת, עדיין אני סבור שבתולדות ימי האנושות דברים גדולים ונצורים התבצעו דווקא מתוך חוסר איזון והעדר מידתיות, וטוב שכך!
כי לפעמים דווקא החריגה מדרך האמצע והחריגה מהנורמות המקובלות היא זו אשר מאפשרת התפתחות מיוחדת וייחודית.
וכבר הביא רש"' בפירושו לתורה את המאמר הקדום של ר' שמעון בר יוחאי: "האהבה מקלקלת את השורה" ("שורה"בעברית קדומה  פירושה "נורמה"). וכך גם השנאה והקנאה, שהרי הם רגשות חזקים, ורק בכוחם הרב לחרוג מהגבולות ולצאת משליטת הקוגניציה ובכך ליצור מציאות שלא הייתה יכולה להיות מושגת בדרך אחרת, קרי בדרך "נורמלית/ מידתית". 
ונכון, שמחד - עקב רגשות חזקים כנ"ל לא תמיד צומחות תוצאות טובות ונאות בלשון המעטה, אך מאידך - האם למשל יש תחליף לפעולתה ולפעילותה של פונקציה כה אי-ראציונלית בעולמנו כגון "אהבה"?
 
 

יששכר עשתיששכר עשת2/11/2008

הדרך האמצעית. הי ניצה
דרך הישרה אין משמעותה איפוק ובינוניות באופן קיצוני כי אז כבר זו לא דרך האמצע. במלים אחרות להיות בינוני זו קיצוניות. ברור ששאפר להצטיין להצליח להיות ברמות הגבוהות. אבל ברגע שאדם מתחיל לחיות כך שהוא חייב להצטיין תמיד ובכל תחום אז זו כבר סטיה מהדרך האמצעית.
אגב כל הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי עוסק בעצם בשאלת הדרך האמצעית באמצעות מיתון אמונות קיצוניות. רק שהם לא ציינו דברים בשם אומרם וטענו שהם המציאו משהו שכבר היה ידוע ביהדות לפחות 1000 שנה.
שבוע טוב
יששכר

משה טוביהמשה טוביה1/11/2008

מידתיות וזיקנה מאמצע החיים... [ל"ת].

ניצה איילניצה אייל1/11/2008

מבין ואינו מבין - מהי חוכמה. לליאור שלום,
הגדרות רבות לחוכמה, וממצאי מחקרים שונים וסותרים.  בתגובה העגנונית היפה עזרת לי למקם את עצמי. אני עדיין נמצאית בפעם השלישית - מבינה ולא מבינה. עוד דרך ארוכה לפני. להתיגע הרבה ולחזור הרבה.
תודה על תגובתך,
ניצה 

ניצה איילניצה אייל1/11/2008

מהי מידתיות. לצביאל שלום,
תודה על תגובתך המענינת. אנו נוגעים בסוגיה של הגדרת המידתיות, האם מידתיות מבטלת ראשוניות, מקוריות, פריצת דרך? ואולי היא מתיחסת ליכולת להכיל בה בעת את המורכבות, הניגודים והדחפים הסותרים? אדם מידתי, לפי התפיסה שלי, אינו אדם ממוצע או בינוני, אלא אדם המצוי בשיווי משקל דינמי שמאפשר גיוס יעיל של אנרגיות נפשיות להתמודדות עם תהליכים ומצבים בחייו. 
ושוב, תודות על הערה חשובה,
ניצה

ניצה איילניצה אייל1/11/2008

האם הזיקנה מענינת את הפסיכולוגים?. לאיה שלום,
שמחתי ביותר לקרוא את תגובתך. "הריקוד המוחמץ" - כך אני מכנה את הקשר שבין הפסיכולוגיה לזיקנה, ומזמינה את חברי הפסיכולוגים להצטרף להכרות עם העולם הנפשי המיוחד, העשיר והמורכב של האדם הזקן.
תודה,
ניצה 

ניצה איילניצה אייל1/11/2008

המידה הבינונית לפי הרמב"ם. ליששכר, תודה על הצגת המידה הבינונית לפי הרמב"ם. מאיר עיניים ומעורר מחשבה. תמהני, אם ההגעה לדרך הישרה משמעותה סיגול מידה של איפוק ובינוניות ואולי היכולת לחיות עם שני הקטבים ולהכיל אותם מתוך הכרה בניגודיות ובקונפליקט. אולי זו החוכמה. מה דעתך?
ניצה  

איה ענבראיה ענבר1/11/2008

הרהורים על זיקנה. מצאתי ענין בקריאה במאמרך ובעקבותיו אנסה להגיע לנוספים. חשוב  -גם אם לא נחשב סקסי במיוחד בעולם הפסיכ'- ללמוד עוד על המימדים המיוחדים לגיל השלישי ולטיפולהמפגש בו. תודה 

צביאל רופאצביאל רופא31/10/2008

אם כל בני האדם היו מתנהגים במידתיות....  
כלום העולם היה מתפתח?
האם נחשון בן עמינדב היה קופץ ראשון למים ובכך מאפשר את יציאת מצרים?
ואם כל הממציאים הגאונים, וכל האידיאליסטים הצרופים חדורי הלהט, וכל המורדים והמשחררים, וכל המיוחדים וחוצבי הלהבות המעניקים צבע וגוון ודינמיקה ללא תחליף לאנושות - אם כולם היו מידתיים... אז מן הסתם על פי הרמב"ם כולנו היינו נקראים "חכמים".
... אך איזה צביון הייתה האנושות מקבלת?
 
 

ליאור שחרליאור שחר30/10/2008

ובגרסת עגנון :.  
"פעם ראשונה אדם לומד ומבין;
פעם שניה לומד ותוהה: משטה הייתי בי שדימיתי מבין, הרי אינני מבין ולא כלום;
פעם שלישית מבין ואינו מבין;
פעם רביעית מבין את שלא הבין ואינו מבין את שהבין;
וכן על דרך זה פעם אחר פעם.
ואם יגע הרבה וחזר הרבה - עד ששוכח כמה פעמים, חזר ויש לו סיוע מן השמיים, הרי הוא מתחיל להבין, וזו תחילתה של חוכמה."
 

יששכר עשתיששכר עשת30/10/2008

מילת מפתח מרכזית למאמר זה "פסיכולוגיה יהודית". זוהי המידה הבינונית או הדרך האמצעי המופיעה אצל הרמב"ם למשל:
רמב"ם יד החזקה - הלכות דעות פרק א
(ד) הדרך הישרה היא מדה בינונית שבכל דעה ודעה מכל הדעות שיש לו לאדם והיא הדעה שהיא רחוקה משתי הקצוות ריחוק שוה ואינה קרובה לא לזו ולא לזו לפיכך צוו חכמים הראשונים שיהא אדם שם דעותיו תמיד ומשער אותם ומכוין אותם בדרך האמצעית כדי שיהא שלם בגופו כיצד לא יהא בעל חמה נוח לכעוס ולא כמת שאינו מרגיש אלא בינוני לא יכעוס אלא על דבר גדול שראוי לכעוס עליו כדי שלא יעשה כיוצא בו פעם אחרת וכן לא יתאוה אלא לדברים שהגוף צריך להן ואי אפשר להיות בזולתן כענין שנאמר צדיק אוכל לשובע נפשו וכן לא יהיה עמל בעסקו אלא להשיג דבר שצריך לו לחיי שעה כענין שנאמר טוב מעט לצדיק ולא יקפוץ ידו ביותר ולא יפזר ממונו אלא נותן צדקה כפי מסת ידו ומלוה כראוי למי שצריך ולא יהא מהולל ושוחק ולא עצב ואונן אלא שמח כל ימיו בנחת בסבר פנים יפות וכן שאר דעותיו ודרך זו היא דרך החכמים כל אדם שדעותיו דעות בינונית בינוניות ממוצעות נקרא חכם:
יום טוב

ותודה על המאמר המאיר
יששכר
 

ליאורה בר-טורליאורה בר-טור29/10/2008

הכל במידה בזיקנה. ניצה
קראתי בענייןרב את ההתייחסות שלך לנושא המידתיות בזיקנה. אני חושבת שזה מרתק ותודה ששיתפת אותנו בניתוח מעניין זה.
אני תוהה אם מידתיות יכולה בעצם להיות בטוי לאיזון רגשי או בשלות רגשית אליה ניתן להגיע בזיקנה המאפשרים שלווה, קבלה, השלמה והבטוי שלהם יהיה בעצמי בוגר, קוהרנטי,  עם ויסות רגשי טוב יותר.
אך יש לזכור כאמור שלא כלם מגיעים למצב הזה. כל אותם זקנים בעלי מבנה אישיות לא בוגר, הסובלים מהפרעות רגשיות ממשיכים כמו בצעירותם לנתב את חייהם בסערות רגשיות וצרכים לא מסופקים.