פסיכולוגיה עברית

×Irina Lemeshinsky
Uma © Irina Lemeshinsky
זכור אותי
 

מאמרים

מיניות ומין בגיל השלישי

מיניות מהווה ביטוי חשוב לקשר אנושי וזכות יסוד של כל אדם. מיניות ומין מתקשרים בחברה לפעילות של צעירים ואינם עולים בקנה אחד עם המושגים של זקנה וקשישים (Hajjar & Kamel, 2003b).בפעילות מינית מעורבות מערכות מוטוריות, תחושתיות, גופניות ונפשיות. עם העלייה בגיל מופיעה האטה בפעילות הפיסיולוגית של מכלול המערכות בגוף, הבאה לידי ביטוי גם בירידה במסוגלות המינית. מקובל כיום להניח שניתן לסייע בשמירת פעילות מינית גם בגיל הזקנה ע"י הדרכת קשישים ומטפלים בדבר השינויים בתפקוד המיני מתלווים לעלייה בגיל ע"י חינוך לפתיחות והזמת מיתוסים הקשורים לנושא בקרב החברה כולה ((Berner, 2002.
מטרת הסקירה היא להציג את ההיבטים השונים של המיניות בקרב קשישים. הסקירה מנסה לשפוך אור על העובדה שקשישים רבים ממשיכים בפעילות מינית המתבטאת ביחסים אינטימיים מגוונים ולא רק ביחסי מין שכוללים חדירה. למסקנות אלו יכולה להיות תרומה בחינוך המבוגרים בגיל השלישי על חשיבותם של ביטויי המיניות לבריאות המינית ולשימור איכות חייהם. תרומה חשובה נוספת היא הגברת המודעות בקרב הרופאים, המטפלים, המשפחה והחברה להתייחסות מתאימה לצרכים המיניים של אוכלוסיית הקשישים.

מסרים הנלמדים מהמאמר
1. המושג מיניות הוא רחב ומתייחס למרכיבים פיסיים של מגע, מרכיב נפשי של אהבה וחיבה, ומרכיב אינטימי של צורך בקשר עם הזולת וקרבה אנושית, ולא רק לפעולות גופניות הקשורות ביחסי מין.
2. הפעילות המינית פוחתת עם הגיל בשל שינויים הקשורים בתהליך ההזדקנות הנורמאלי. למרות זאת אובדן המיניות בזקנה אינו מוחלט.
3. מיניות בגיל השלישי חשובה לביטחון עצמי ולרגשות ארוטיים.
4.בכדי לשמר המיניות בגיל השלישי יש להזים דעות קדומות כלפי מיניות בגיל הזקנה לקניית פתרונות רפואיים ושמור על פרטיות קשישים בבתי אבות.
(המאמר פורסם גם בפסיכואקטואליה יולי 2007)

מתפרסם מ 9/8/2007 | 17,659 צפיות

תגיות:

מיניות, מין ובריאות מינית

 

            מיניות sexuality)) היא מרכיב חשוב באישיותו של האדם וכוללת רבים מן ההיבטים הנכללים בחווית הזהות הגברית והנשית. המיניות איננה רק סך של החיים הארוטיים או הפעולות הגופניות הקשורות ביחסי מין (sex), אלא עשויה גם לכלול בתוכה מרכיב פיסי של מגע, מרכיב נפשי של אהבה וחיבה, ומרכיב אינטימי של צורך בקשר עם הזולת וקרבה אנושית     Fogel & Lauver, 1990; Pillard & Bailry, 1995)). קשר מיני מזדמן שאינו כולל מרכיבים אלה, אלא רק את המרכיב של סיפוק תשוקה ועוררות מינית, אינו דומה לכן למיניות של קשר קבוע. למיניות תכונות רבות: היא נעימה, מרפה, מרגיעה, משחררת לחצים ובונה יחידה משפחתית. המיניות באה לידי ביטוי במחשבות, ברגשות ובתנהגויות של האדם בין אם במודע ובין שלא במודע. מכאן ניתן להבין כיצד מיניות ותפקוד מיני יכולים להיות מקור לאושר ושמחה, אך וכיצד הפרעות במיניות עלולים לגרום לכאב, תסכול ולהפרעות בזוגיות.

             ארגון הבריאות העולמי  (World Health Organization- WHO) הגדיר את המושג בריאות מינית כאינטגרציה חיובית של היבטים גופניים, רגשיים, אינטלקטואלים וחברתיים של ההוויה המינית של האדם המקדמת ומעשירה את אישיותו ואת התקשורת והאהבה בחייו. לפי תפיסה זו, אנשים מרגישים בריאים מבחינה מינית כאשר יש להם מידע על מיניות האדם, דימוי גוף חיובי, מודעות עצמית לגבי עמדותיהם ורגשותיהם המיניים, מערכת מפותחת של ערכים שתסייע בידם לקבל החלטות בתחום ההתנהגות המינית, יכולת ליצור קשר משמעותי עם הזולת  ותחושה של כוחות ובטחון בפעילות מינית בה הם מעורבים (WHO, 1987).

 

מיניות בגיל השלישי

 

מאפייני המיניות

            החברה המערבית סגלה לעצמה מערכת אמונות ודעות קדומות כלפי מיניות בגיל הזקנה (Gott & Hinchliff, 2003; Hajjar & Kamel, 2003b). מיתוסים רווחים כמו: מיניות נועדה אך ורק לצעירים בריאים ויפים, רגשות רומנטיים וארוטיים מסתיימים בגיל הזקנה, וגיל המעבר אצל האישה מסמן את סיום חיי המין שלה, גורמים לכך שקשישים המעוניינים במין מתויגים כסוטים ומכונים בשמות גנאי. קביעות ומיתוסים אלה הם לא רק מוטעים אלא גם בעלי השפעה שלילית משמעותית על עמדות והתנהגות של האוכלוסייה המבוגרת. השפעה שלילית זו עלולה לגרום לקשישים לאבד את ביטחונם העצמי, לדכא את הרגשות הארוטיים שלהם, להפסיק לחפש מגע, אהבה, חום ואינטימיות ולהשפיע על אנשי המקצוע העובדים עם הקשישים (Bronner, 1995).

             אובדן המיניות בזקנה אינו מוחלט. אחוז גבוה של גברים ונשים נשארים פעילים מינית גם בשנות חייהם המאוחרות (Kaplan, 1990; Meston, 1997) עם שינויים בתדירות, באינטנסיביות ובאופן. במחקר אחד נמצא כי 62% מהגברים ו 30% מהנשים מעל גיל 80 חוו לאחרונה יחסי מין, ואילו 87% מהגברים ו 68% מהנשים היו שותפים לחוויה אינטימית (Bretschneider & McCoy, 1988) ואילו ובאחר נמצא כי 30% מהקשישים היו פעילים מינית בחודש האחרון ושני שלישים היו מרוצים מחיי המין שלהם (Matthias et al., 1997). בקרב  אוכלוסיית קשישים, גברים ונשים, מבתי אבות בקליפורניה דיווחו כל הנשאלים שהחוויה האינטימית הבין-זוגית השכיחה ביותר בגילם היא נגיעה ולטיפה, אחריה דורגה אוננות ואחרון צוין מגע מיני. הגברים בלבד הדגימו ירידה משמעותית בדיווח על מחוות של נגיעה ולטיפה עם העלייה בגיל משמונים לתשעים שנה. החשיבות שייחסו הנבדקים למין בצעירותם נמצאה עומדת בהתאמה לתדירות ולמידת ההנאה ממגע המיני ומהנגיעות והלטיפות ללא מגע מיני, בהווה (Bretschneider & McCoy, 1988).

 גוט ואחרים (Gott & Hinchliff, 2003) ניסו ללמוד על המיניות בגיל השלישי מנקודת מבטם של האנשים בגיל המבוגר והשקפתם על תפקיד וערך חיי המין בחייהם. המחקר נערך על קבוצה של 44 גברים ונשים בטווח הגילאים 50- 92 שנה. כל המשתתפים שהיה להם שותף למיניות ייחסו לפחות חשיבות מסוימת למין. רבים מהנחקרים אף דרגו את המין כחשוב עד חשוב במיוחד. גורמי הפרעה לחיי מין שחוו המשתתפים, בעיקר העדר שותף או בעיות בריאות אצל אחד מבני הזוג, גרמו להם לשנות את סדר החשיבות למין. השינוי התבטא בהגדרה מחודשת של המיניות שבה ההתעלסות הייתה חשובה יותר ממין חודרני שלא היה אפשרי יותר. הירידה בתדירות המגע המיני והפסקתו נומקו ע"י חלק מהגברים בירידה בחשק עם העלייה בגיל. מערכת יחסים זוגית ממושכת והצפייה שהמין יהיה פחות בר ביצוע עם ההזדקנות הקלו על ההתמודדות  עם הירידה או הפסקת חיי המין. ממצאים אלו של של גוט ואחרים (Gott & Hinchliff, 2003 ) תומכים במחקרם של וייצמן ואחרים (Weizman & Hart, 1987) על ההתנהגות המינית בקרב גברים נשואים קישים ובריאים. שלושים וששה אחוזים מהנשאלים דיווחו שהפעילות המינית חשובה להם ו 50% שהם ממשיכים באוננות כבעבר. העובדה שבקבוצת הגילאים 71-66 נצפתה ירידה בתדירות במגע המיני ועליה בתדירות באוננות בהשוואה לאלו שבקבוצת הגילאים 65-60, הביאה את החוקרים למסקנה שביטוי הפעילות המינית משתנה עם העלייה בגיל ממגע מיני עם חדירה לעינוג עצמי בעוד שהעניין במיניות איננו משתנה עם הגיל.

 

 גורמים המשפיעים על המיניות

            הפעילות המינית פוחתת עם הגיל ובין הגורמים לכך נכללים שינויים פיזיולוגיים הקשורים בתהליך ההזדקנות הנורמאלי, מצב הבריאות הכללית ותופעות נפשיות וסביבתיות המשפיעות על הקשיש. גורמים אלו יכולים להשפיע על המיניות באופן ישיר או עקיף. באופן ישיר יכולה להיות השפעה על החשק או התפקוד המיני, אבל לעיתים מתח, חרדה, לחץ, עייפות וייאוש יכולים להשפיע באופן עקיף על היכולת והעניין המיני (Kaplan, 1990).

             שינויים פיסיולוגיים. שינויים הורמונאליים הנלווים לעליה בגיל מתבטאים בעיקר בהאטה בתגובה המינית ובירידה בעוצמת הגירוי המיני ובעוצמת ההנאה. אצל הגבר הירידה ברמות הטסטוסטרון החופשי גורמת להאטה בתגובה שלו לגירוי מיני וכתוצאה מכך הוא זקוק  לגירוי פיסי חזק יותר וממושך יותר על מנת להגיע לזקפה. הזקפה אינה קשיחה כבעבר, קימת הפחתה בכמות נוזל הזרע וירידה בעוצמת השפיכה. בנוסף תיתכן גם ירידה בחשק המיני ( Berner, 2002; Meston, 1997). בניגוד לדעה המקובלת, מאזור ואחרים (Mazur, Mueller, Krause, & Booth, 2002) לא הצליחו למצוא קשר ישיר בין ירידה במיניות וירידה ברמות הטטסטרון החופשי או מצבי דיכאון אצל גברים בגילאים מתקדמים. לדעתם את הירידה במיניות אפשר להסביר בירידה בחשק למגע מיני אצל נשותיהם, בהפרעות בזקפה ובפנטזיות של הגברים על נשים אחרות.      ירידה ברמות האסטרוגן אצל האישה, המאפיין את גיל המעבר, גורמת ליובש ולחוסר גמישות של המערכת הנקבית החיצונית וירידה בעוצמת האורגזמה (Kingsberg, 2002; Meston, 1997; Palacios, Tobar, & Menendez, 2002). השינויים הפיזיולוגים הללו אינם מפריעים להמשיך ולהנות מקשר גופני גם בגילאים המבוגרים אולם הם עלולים לגרום לתגובות רגשיות אצל שני המינים. הקשיים בזקפה והעובדה שהמין אינו מסתיים תמיד בשפיכה עלולים לתת לזוג תחושה שלא מיצו את התהליך ולהביא למצוקה נפשית שיכולה להוביל להימנעות מיחסי מין, במיוחד אם יתקיים קשר שתיקה סביב הנושא.    

            הבריאות הכללית. את הקשר בין מצב הבריאות לפעילות מינית ניתן להסביר בארבע רמות: השפעת המחלה עצמה על התפקוד המיני, פגיעה הנגרמת בשל טיפולים במחלה, תגובות משניות למחלה כמו דיכאון, תשישות, עייפות, חוסר אנרגיה וקשיי ריכוז ופגיעה פסיכולוגית מתקדמת שנגרמת על רקע המחלה כגון ירידה בדימוי עצמי ופגיעה בתחושת הנשיות/הגבריות.             מחלת לב היא המחלה השכיחה ביותר בקרב האוכלוסייה המבוגרת. המחלה מפחיתה את יכולת המאמץ המרבי של החולה, וירידה זו ביכולת משפיעה על המגע המיני הן ברמה הגופנית והן ברמה הנפשית בגלל החרדה בבצוע המגע המיני (Taylor,1999). ההשפעה על הפעילות המינית הסוכרת בסוכרת היא משנית למחלת כלי דם המפחיתה את זרימת הדם באברי המין. מחלות הגורמות לשינויים ביכולת התנועה כמו דלקת מפרקים מגבילה את פעילות הקשיש גם במהלך פעילות מינית. אירוע מוחי פוגע במרכיב הגירוי הקשור במגע גופני וביכולת התנועה ומחלות אנדוקריניות מערערות את המאזן ההורמונאלי Berner, 2002)). לניתוחים באזור האגן כגון כריתת רחם או בלוטת הערמונית השפעה על האנטומיה של האברים והעצבוב הקשור בפעילות המינית. ניתוחים לכריתת אברים, בעיקר ניתוח לכריתת שד גורמים לפגיעה בדימוי העצמי ויוצרים מחסומים גופניים במהלך המגע המיני ((Berner, 2002. נטילת תרופות בגין מחלות לב, סוכרת ולחץ דם יכולה להשפיעה גם היא על הפעילות המינית עקב פגיעה בחשק ובאון המיני. על פי  פלדמן ואחרים (Feldman, Goldstein, Hatzichristou, Kraene, & McKinlay,1994 ) בעוד ששיעור אין-אונות מוחלטת בקרב כלל במחקרו עמד רק על 9.6%, הרי שבקרב המטופלים בסוכרת, מחלת לב, ויתר לחץ דם דיווחו 28%, 39%  ו 15%  מהנחקרים בהתאמה על אין-אונות מוחלטת.  

            גורמים נפשיים וסביבתיים. הגורמים הנפשיים המשפיעים על פעילות המינית בגיל המבוגר דומים לאלו שבכל טווח הגילים בהם מתקיימים יחסי מין אך שכיחותם גדלה והולכת עם ההזדקנות. הפרעות נפשיות שמקורן בהפסקת המחזור אצל האישה ושינויים אנדוקריניים אצל הגבר (המנופאוזה הגברית), לצד אירועי חיים כגון פרישה מעבודה, מוות של אדם קרוב,  העדר בן-זוג או פרטיות מאפיינים את גורמי ההפרעה למיניות בקרב הקשישים Kingsberg,) 2000; Peate, 2003  ). גורמי ההפרעה הנפשיים והסביבתיים הקשורים להעדר בן-זוג או לחוסר בפרטיות בגיל המבוגר נחקרו במיוחד. אובדן בן זוג מהווה פגיעה משמעותית במיניות הבאה לידי ביטוי באובדן של מגע, חיבוק, ליטוף ומגע מיני. עם ההתקדמות בגיל כאשר מבוגרים רבים נשארים ללא בן זוג אובדת ההזדמנות למחוות של מגע וקרבה. זאת ועוד, חברויות הנוצרות בין בני זוג בודדים מאותו המין כמו קשר בין נשים לא לסביות, הדואגות האחת לשנייה, תומכות ומחמיאות אינן נתפסות בעין יפה בעיני החברה בשל קונוטציה מינית שלילית (Berner, 2002).

שעור הקשישים החיים ללא בני זוג בארה"ב הוא גבוה ביותר: 70% מהנשים  ו 20% מהגברים הם ללא בני זוג. המצב הדמוגראפי בארץ אינו רחוק מהמתואר: 57% מאוכלוסיית הקשישים הן נשים ושיעורן היחסי עולה כל שנה (Berner, 2002; Dhar, 2001). באוטל ואחרים (Bautel, Schumacher, Weidner, & Brahler, 2002) מצאו שהירידה בפעילות המינית אצל גברים ללא בני זוג היא מוקדמת ונרחבת יותר בהשוואה לאלו עם בני זוג. בשעה שאצל גברים החיים עם בנות זוג הפעילות המינית ירדה כמצופה החל מגיל 60  ל 61%, גברים ללא בנות זוג הדגימו ירידה בפעילות המינית כבר החל מגיל 41, ומעל גיל 60 רק 17% מהם נותרו פעילים מינית. נשים ללא בני-זוג אינן סבורות כי לירידה במיניות ישנה השפעה ניכרת על איכות חייהן. מלטסטה ואחרים (1988 Pollack, & Cantor, Malatesta, Chambless,) בדקו במחקרם כיצד אלמנות בגילאים שונים מיישבות מיניות עם מוות בן הזוג. מאה אלמנות בגילאים 89-40, ברמת בריאות טובה ובעלות מעורבות חברתית נשאלו לגורמי ההפרעה למיניות הנובעים משינויים בתדמית הגופנית, מצב הרוח והקשרים סביבתיים, וליתרונות של פעילויות שונות שלהן השפעה בלתי ישירה על ריגושיים וצרכים מיניים. תוצאות המחקר הראו שהעלייה בגיל האלמנה לוותה בירידה ברמת אי הנוחות מאובדן פעילויות הקשורות בחיי נישואין. פעילויות הקשורות בטיפול בילדים או נכדים, לבוש אטרקטיבי והאפשרות להתבטאות רוחנית תרמו לצרכים רגשיים ומיניים ללא תלות בגיל האלמנה. במחקר אחר שנערך מטעם האגודה האמריקאית של הגמלאים                                      (American Association of Retired People, 1999) נמצא שנשים ללא בני-זוג דיווחו על מעט מאוד חשק, מחשבות או פנטזיות מיניות ומעט אוננות בהשוואה לגברים. עבורן לקשרי משפחה וחברויות טובות ישנה חשיבות רבה יותר לאיכות חייהן. קשה לדעת האם באה כאן לידי ביטוי יכולת הסתגלות טובה של נשים למצבן, או שקיימות כאן השלכות של האפשרות שהמיניות חשובה יותר לגברים מאשר לנשים וככל שמתקדמים בגיל הפער ביניהם הולך וגדל (McKinlay, 1999).

            פעילות מינית כמו מגע, שיחה אינטימית או יחסי מין דורשים פרטיות. השינוי במקום המגורים המתרחש לעיתים קרובות בזקנה פוגע בפרטיותו של הקשיש. רבים מהזקנים אשר נאלצים בשל נסיבות חייהם לעבור מביתם למסגרת מוסדית או להתגורר עם אחד מילדיהם נתקלים בקושי בשימור הפרטיות, בהבנה לא מספקת ובהעדר תמיכה לצרכיהם המיניים מצד המשפחה או הצוות המטפל. על חשיבותה של המיניות בבתי אבות מנקודת מבטם של הדיירים אפשר ללמוד מעבודותיהם של באוור, הס ואחרים (Bauer, 1999; Hesse, Kuhlmey, & Lautsch, 1980). עשרים אחוזים מאוכלוסיית הקשישים שהתגוררו בבתי אבות או מוסדות גריאטריים שהשתתפו במחקר ציפו לנכונות מינית משותף חדש וכ 65% מהם ראו ביחסי המין בגיל המבוגר, במסגרת בית האבות, חשובים לבריאותם הכללית ולהשתלבותם בחברה. הצוות הסיעודי הווה לדעתם מכשול במילוי מאווייהם המינים. לדעתו של באור (Bauer, 1999 ) הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבתי אבות  מיישמים מודל  ששם את הדגש על הצרכים הגופניים של הקשישים ואינו יוצר סביבה מתאימה למילוי צרכיהם המיניים. זאת ועוד, קשישים בודדים רבים נתקלים בהתנגדות ילדיהם לקשר רומנטי חדש. התנגדות זו יכולה לנבוע מתפישות המקשרות את המיניות עם בגידה בהורה שנפטר, מבוכה מהתנהגות מינית של ההורה או חשש מפגיעה בירושה(Berner, 2002) .

             כאן המקום להזכיר גורם נפשי חשוב נוסף והוא העלייה הגבוהה בשכיחות דיכאון בקרב הקשישים. הדיכאון גורם בצורה ישירה לאובדן ההתעניינות בפעילות היום יום כמו גם בפעילות המינית. חוסר פעילות ועניין מיני יכולים גם להיות משניים לטיפולים תרופתיים נוגדי דיכאון (Dhar, 2001).


סיכום

             תהליך ההזדקנות הנורמאלי בא לידי ביטוי הן בשינויים מוחיים הגורמים לירידה ביכולות קוגניטיביות והן בפגיעה בפעילות הפיזיולוגית של מערכות שונות בגוף המשפיעה גם על המיניות. כישורים קוגניטיביים כגון יכולת הסקה אינדוקטיבית, התמצאות מרחבית, מהירות תפישה, יכולת חישובית וכושר ביטוי וזיכרון, המדגימים אובדן יכולת עם העלייה בגיל אינם הפיכים ומוגדרים Age Associated Cognitive Decline (AACD) . למרות העובדה שהפעילות המינית אכן יורדת עם הגיל כתוצאה משינויים פיזיולוגיים ונפשיים הקשורים בתהליך ההזדקנות עצמו (כגון מצב הבריאות הכללית ותופעות נפשיות וסביבתיות המשפיעות על הקשיש). מחקרים מצביעים על כך שגיל המתקדם לכשעצמו אינו מהווה גורם הפרעה לחיי המין והבסיס לקיומם הוא הקשר בין בני הזוג, הרצון של כל אחד והתקשורת ביניהם. ההדגשים של ביטויי המיניות בהשפעת גורמי ההפרעה משתנים בגיל השלישי ממגע מיני אקטיבי הכולל בעיקרו חדירה לעבר עינוג עצמי ולחוויה אינטימית בין-זוגית (McCoy, 1988; & Bretschneider, Gott, & Hinchiliff, 2003  ). לפעילות מינית בקרב האוכלוסייה המבוגרת נשמר לכן תפקיד חשוב ביחסים הבין-אישיים והמין אינו נתפס כבעל חשיבות לכשעצמו אלא כמרכיב חשוב של המערכת הרגשית והאינטימית הכוללת (Kaplan, 1990; Kingsberg, 2002; Metson, 1997).

            החברה המערבית סגלה לעצמה מדיניות של התעלמות כלפי המיניות בגיל הזקנה. התעלמות זאת באה לידי ביטוי באופן בולט במיעוט מחקרים מדעיים. משרד הבריאות האמריקאי לא התייחס לבריאות המינית של אנשים בגיל  השלישי בשני קבצי הנחייה שהפיץ  לתשתית השירותים הלאומיים לאנשים בגיל המבוגר  (Department of Health, 2001a) ולאסטרטגיה לאומית לבריאות המינית  (.(Department of Health, 2001b זאת ועוד, מחקר רב היקף שנעשה ע"י לאומן ואחרים Laumann, Paik, & Rosen, 1999)) על ההתנהגות המינית של אנשים בגיל המבוגר בארה"ב קבע את גיל 59 שנים כגבול העליון של גיל אוכלוסיית המחקר. התעלמות מחקרית מתבטאת גם בהיעדר ספרות על תכנים מערכתיים של המיניות בגיל השלישי. לא עלה בידי למצוא התייחסות לנושאים כגון פנטזיות מיניות בגיל השלישי, תרומת המיניות למערכת הזוגית בגיל השלישי, וכיצד התרבות בה גדל המבוגר משפיעה על תפיסתו את נושא המיניות בזקנה.

            חשיבותה של סקירה זאת היא בהדגשת העובדה שבכדי לשמר את המיניות בגיל השלישי יש לפעול בכמה מישורים. כבר בגילאים צעירים יש להקנות ידע על הנושא ובמיוחד לגבי האופי המשתנה של המיניות עם העלייה בגיל. יש להקנות לאוכלוסיית הקשישים את התפיסה של גמישות מינית המאפשרת התנהגות מינית ברמות שונות לפי היכולת והצורך ולעודדם לתקשורת ופתיחות שיאפשרו לבני הזוג להבין את התהליכים הקורים בחייהם האינטימיים. רופאים, אחיות ועובדים סוציאליים יכולים גם הם לתרום לעיכוב ומניעה של הפרעות בתפקוד המיני ובכך לעזור לשיפור הבריאות ואיכות החיים בגיל השלישי. על המערך הרפואי לתשאל את הקשישים על בעיות במיניות ולהציע פתרונות כמו טיפולים הורמונאליים לנשים או מענה תרופתי לקשיים בזקפה אצל הגבר. עובדים סוציאליים ואחיות צריכים לכבד את פרטיותם של המבוגרים במיוחד בבתי-אבות, לאבחן קבוצות של מטופלים הנמצאים בסיכון לפגיעה במיניות בשל מחלה ולהעניק להם מגע, אהבה, חום ואינטימיות תוך התייחסות והקשבה (Kaiser, 2003; Szwabo, 2003; Yee & Sundquist, 2003; ).  

 

 

 


                                                       רשימת מקורות

 

American Association for Retired People. (1999, September-October). Modern Maturity Sexuality Survey. Washington, DC: McKinlay, J.

Bauer, M. (1999). Their only privacy is between their sheets. Privacy and sexuality of elderly nursing home residents. Journal of Gerontology and Nursing, 25, 37-41.

Berner, Y. N. (2002). Sexuality in aging. Harefuah, 141, 622-625.

Beutel, M. E., Schumacer, J., Weidner, W., & Brahler, E. (2002). Sexual activity, sexual and partnership satisfaction in aging men--results from a German representative community study. Andrologia. 34, 22-28.

Bortz, W. M., Wallace, D. H., & Wiley, D. (1999). Sexual function in 1202 aging males: differentiating aspects. Journals of Gerontology Series A: Biological Sciences and Medical Sciences, 54A, M237-M241.

Bretschneider, J. C., & McCoy, N. (1988). Sexual interest and behavior in healthy 80-102 year olds. Archives of Sexual Behavior, 17, 109-129.

Bronner, G. (1995). Helping health care professionals on issues of intimacy and sexuality among the aging. Siecus Report, 25, 4-7.

Department of Health. (2001a). National service framework for older people. London: Her Majesty Stationery Office.

Department of Health. (2001b). National sexual health strategy. London: Her Majesty Stationery Office.

Dhar, H. L. (2001). Gender, aging, health and society. Journal of the Association of Physicians of India, 49, 1012-1020.

Feldman, H. A., Goldstein, I., Hatzichristou, D. G. Kraene, R. J., & McKinlay, J. B. (1994). Importance and its medical and Psychosocial correlates: results of the Massachusetts male study. Journal of Urology, 151, 54-61.

Fogel, C. I., & Lauver, D. (1990). Sexual health promotion. Philadelphia: W.B. Saunders Co.

Gott, M., & Hinchiliff, S. (2003). How important is sex in the later life? The views of older people. Social Science and Medicine, 56, 1617-1628.

Hajjar, R. R., & Kamel, H. K. (2003a). Sex and the nursing home. Clinical and Geriatric Medicine, 19, 575-586.

Hajjar, R. R., & Kamel, H. K. (2003b). Sexuality in the nursing home, part 1: attitudes and barriers to sexual expression. Journal of the American Medicine Directors Association, 4, 152-156.

Hesse, G., Kuhlmey, J., & Lautsch, E. (1980). Age and sexuality from the point of view of inhabitants of homes for the aged geriatric nursing homes. Zeitschrift fur Allgemeinmedizin, 35, 303-322.H

Kaiser, F. E. (2003). Sexual function and the older women. Clinical and Geriatric Medicine, 19, 463-472.

Kaplan, H. S. (1990). Sex, intimacy, and aging process. Journal of the American Academy of Psychoanalysis. 18, 185-205.

Kingsberg, S. A. (2002a). The impact of aging on sexual function in women and their partners. Archives of Sexual Behavior, 31, 431-437. 

Kingsberg, S. A. (2000b). The psychological impact of aging on sexuality and relationships. Journal of Women's Health and Gender Based Medicine, 9(Suppl. 1), 33-38.

Laumann, E. O., Paik, A., & Rosen, R. C. (1999). Sexual dysfunction in the United States. Journal of the American Medical Association, 281, 537-544.

Malatesta, V. J., Chambless, D. L., Pollack, M., & Cantor, A. (1988). Widowhood, sexuality, and aging: a life span analysis. Journal of Sex and Marital Therapy, 14, 49-62.

Matthias, R. E., Lubben, J. E., Atchison, K. A., & Schweitzer, S. O. (1997). Sexual activity and satisfaction among very old adults: results from a community-dwelling Medicare population survey. Gerontologist, 37, 6-14.

Mazur, A., Mueller, U., Krause, W, & Booth, A. (2002). Causes of sexual decline in aging married men: Germany and America. International Journal of Importance Research, 14, 101-106.

Meston, C. M. (1997). Aging and sexuality. Western Journal of Medicine, 167, 285-290.

Palacios, S., Tobar, A. C., & Menendez, C. (2002). Sexuality in the climacteric years. Maturitas, 43(Suppl. 1), 69-77.

Peate, I. (2003). The male menopause: possible causes, symptoms and treatment. British Journal of Nursing, 12, 80-84.

Pillard, R. C., & Bailey, J. M. (1995). A biologic perspective on sexual orientation. Psychiatric Clinics of North America, 18, 71-84.

Schiavi, R. C., Schrriner-Engel, P., Nandeli, J., Schanzer, H., & Cohen, E. (1990). Healthy aging and male sexual function. American Journal Psychiatry, 147, 766-771.

Szwabo, P. A. (2003). Counseling about sexuality in the older person. Clinical Geriatric Medicine. 19, 595-604.

Taylor, H. A. (1999). Sexual activity and the cardiovascular patient: guidelines. American Journal of Cardiology, 84(Suppl.2), 6-10.

Weizman, R., & Hart, J. (1987). Sexual behavior in healthy married elderly men. Archives of Sexual Behavior, 16, 39-44.

World Health Organization. (1987). Fertility awareness methods- report on a WHO workshop. Copenhagen: Regional Office for Europe.

Yee, L. A., & Sundquist, K. J. (2003). Older women's sexuality. Medicine Journal of Austria, 178, 640-642.

 

 

 

 

 

 

 


תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

הלפרין, א. (2007). מיניות ומין בגיל השלישי. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 21/11/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1394

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

גבריאל דבירגבריאל דביר25/4/2013

במרכז מעסה בכיר,רב תחומי עם תודעת שרות גבוהה. 0522958156 ‬משנת 1996 ‬‬www.vipmassage.co.il
כל יום יכול להיות חגיגה מסאזים אישיים וזוגיים מצוין כמתנה.
לפתוח את הלב להוריד את החומות להתאחד עם המגע.
תשומת לב יחס אישי ואוזן קשבת.
*פינוקים וחויה בסדנאות מסאז זוגי-לפנק ולהתפנק לתת ולקבל להרגיש ולהתרגש
כמתנה,יום נישואים,יום הולדת ולחיזוק ושידוג הקשר הזוגי-לתקשר דרך הידיים ומגע מתוך מודעות,נתינה ואהבה.הסדנאות מפגש חד פעמי של כ 3.5-4 שעות.
מסאזים
*לארועים.
*בטבע.
*אישיים.
*זוגיים.
*חוייתיים.
*בשיתוף בן הזוג.
*לפתוח את הלב להתאחד עם המגע.
מטפל ואומן במסאז(s.m) ב- 8 טכניקות רפואיות וכלליות(צרפתי,שוודי,סיני,תאילנדי,הוואי,משולב,טנטרי,אבנים חמות,מוקסות סיניות,כוסות רוח,רייקי).לאיזון ושחרור הגוף,לרענון,כיף,הנאה ופינוק.
בוגר-מדיסין,מאסטר ושלוס.
תלמיד-זן,בודהיזם וטנטרה.
*מיקום בראשון לציון עם פרטיות מלאה ובאוירה רומנטית.