"לאחוז בקרנות המזבח*": המפגש בין החייל לפסיכולוג (קב"ן) המילואים
ד"ר שי שלקס
פורסם ב"שיחות", 11, 2004
מאמר זה מבוסס על הניסיון שצברתי במשך שנים רבות של שירות מילואים במסגרת חיל האויר. המאמר מוקדש בתודה ובהערכה רבה לכל קציני הפסיכולוגיה עימם שירתי, המתמודדים יום יום ושעה שעה עם הקשיים והמצוקות המתוארים כאן.
המפגשים של הקב"ן עם החיילים הפונים אליו מהווים למעשה חלק מרכזי מתשובתנו כחברה למצוקה של בניה (שהם אנחנו, וילדינו). אני מוצא שייחודיות המפגשים הללו, מאירה כבזרקור את שיגרת עבודתנו כמטפלים, וכמו מעצימה ומבליטה כמה מהתמודדויותנו המרכזיות. בתום ימי
תפקיד הקב"ן: הגדרה מקובלת לפי בלייך (1, עמ' 8): "... ייעוץ והדרכה לסגלי פיקוד, רפואה ורווחה בקשר לאיתור, מניעה, ואף התמודדות פעילה עם פרטים וקבוצות שמגלים קשיי הסתגלות; מיון והערכה של חיילים מתקשים על מנת להביא להשמה נכונה בתפקיד וביחידה, ייעוץ והדרכה בהתערבויות במצבי משבר יחידתיים עקב אירועים קיצוניים כגון פיגועים, תאונות והתאבדויות. במישור של מניעה שניונית פועל הקב"ן מול החייל המתקשה עצמו. איתורם המוקדם של חיילים אלה, וליווי פעיל שלהם, בין אם באמצעות מתן הדרכה למפקד, ובין אם על-ידי טיפול ישיר מול הקב"ן, מאפשרים זיהוי מוקדם של חיילים במצוקה או בסיכון, העלאת מודעותם ומיומנותם של המפקדים לזהות ולטפל במצוקת החייל, ומיצוי מיטבי של פוטנציאל ההתמודדות של החייל ללא תיוג של חולי נפשי".
נסיבות השירות של קב"ן המילואים: עיקר תפקידו של קב"ן המילואים הוא בדרך כלל 'מניעה שניונית', לכן אתמקד בה ולא בתפקיד הקב"ן בכללותו. אתאר את השירות של קב"ן המילואים על סמך נסיבות מוכרות לי, וכפי שאני חווה אותן. כמה פעמים בשנה אני נקרא לשירות מילואים לימים ספורים בבסיס זה או אחר בחייל שבו אני משרת.
* מלכים א', פרק א', פסוק נ"א
