פסיכולוגיה עברית

×Irina Lemeshinsky
Uma © Irina Lemeshinsky
זכור אותי
 

מאמרים

חלומות פורצים למציאות - תודעה מעורבת או: מה ניתן ללמוד מנרקולפסיה?

התודעה שלנו נמצאת במצב משתנה. באופן רגיל אנחנו עוברים בין 3 רמות תודעה עיקריות: שינה נטולת תודעה (כונתה בעבר "מוות קטן"), שינה עם חלומות (תודעה ערה ועזה, אך מערכת התפיסה מכוונת לתכנים פנימיים וללא תפיסה חושית של העולם), וכמובן – ערנות. למרות שאנו רגילים לעבור שלבים אלו מדי יום, הרי הם מעלים קושיות רבות הין פילוספיות והן מדעיות. כיום חוזר העיסוק בנושא החלימה באספקט הפורמאלי – של MENTAL STATE מעבר לעיסוק הפסיכולוגי המוכר של משמעות תוכן החלום. בצומת זאת המשיך פרויד את חקר משמעות החלום, אך הכיר גם בחשיבות המחקר של מבנה החלום. מחקר זה חוזר היום למוקד החשיבה, דרך חוקרי שינה וחלימה והן דרך השילוב בין מחקר המוח ופסיכולוגית המעמקים (למשל הגישה של הנוירו-פסיכואנליזה של החלום, אותה מקדם בעיקר SOLMS ).
במאמר זה אנסה להראות כי גם המחקר ועצם תשומת הלב לתופעות החריגות והמיוחדות בעת שינה וחלימה (כגון הפארסומניות) – יכולים לתרום להבנות אלו, תוך דגש על מצב הנרקולפסיה ושיתוקי שינה.

מתפרסם מ 5/4/2007 | 17,774 צפיות

תגיות:

כשחלום פורץ למציאות – תודעה כפולה בנרקולפסיה

ד"ר רז  אבן

 

 

מצבים משתנים

התודעה שלנו נמצאת במצב משתנה. באופן רגיל אנחנו עוברים בין 3 רמות תודעה עיקריות: שינה נטולת תודעה (כונתה בעבר "מוות קטן"), שינה עם חלומות (מצב שבו התודעה ערה ועזה,  אך מערכת התפיסה מכוונת לתכנים פנימיים וללא תפיסה חושית של העולם), וכמובן – ערנות רגילה. למרות שאנו רגילים לעבור שלבים אלו מדי יום, הרי הם מעלים קושיות רבות הין פילוספיות והן מדעיות. כיצד יתכן שהתודעה שלנו "מהבהבת", מופיעה ונעלמת? האם במצב של שינה נטולת תודעה, (או יתרה מכך – תרדמת) – אנחנו קיימים באותו הזמן? ועוד שאלות כיד הדמיון.

יש מצבי תודעה רבים נוספים, שחלקם חריגים (מתחומי הפסיכופתולוגיה כגון דליריום, פסיכוזה, דיסוציאציה) וחלקם מיוחדים או "גבוהים" יותר, שבהם יש נסיון מכוון להעצים את התודעה (מדיטציה למשל).

לחלום יש מעמד מיוחד. מדובר במצב תודעה חריג, עם תכונות מפתיעות, שלא לאמר "חלומיות", שבו מוחנו הישן בונה עולמות שלמים, שמפתיעים אותנו כל לילה מחדש. אך היות ומדובר במצב שכיח ורגיל, אנו נוטים לזלזל בו. צעירים מוכנים להרחיק עד הודו ולחפש את הפטריות הכי מוזרות, אבל "האוצר" נמצא אצלנו כל לילה במיטה.  החלימה היא המעבדה הפרטית שלנו להבין את תהפוכות מצבי התודעה.

 

תודעה בעת החלום

אחת התכונות השכיחות של החלימה היא שיש ירידה בתיפקודים של המודעות העצמית וביקורת המציאות. הדמיוני נתפס כאמיתי. החולם מגלה שהוא חולם רק בעת היקיצה.

סוג יוצא דופן של חלומות מכונה "חלומות צלולים". נכתבה ספרות בנושא ואף מחקרים. אחד החוקרים המובילים בתחום הוא  LEBERG .

לפני שנים עסקתי בתרגול ולמידה של מצב זה. חלום אחד  שחלמתי וממנו למדתי רבות מובא לפניכם:

באחד מהחלומות הצלולים שלי טיילתי עם ידידה, ד.,  בשדה פתוח. ידעתי כל העת שאני חולם.

דמותה היתה זהה לדמותה במציאות. הכל נתן תחושה אמיתית, אבל ידעתי שאני חולם.

באיזשהו שלב לא יכולתי להתאפק יותר והחלטתי לאמר לה את האמת. הישרתי אליה מבט ואמרתי לה:

"ד., רציתי לאמר לך שאנחנו בתוך חלום שלי, את לא אמיתית,   אני רק חולם אותך... "

לא אשכח את המבט שנעצה בי.

היא הסתכלה ואמרה לי " תגיד לי, אתה השתגעת?"...

חשתי נזוף וחסר אונים. לא מצאתי שום דרך להוכיח לה שאני חולם אותה...

 

 

"אני"  חלמתי את החלום.  ידעתי שאני חולם, ומוחי בדה את ההתרחשות וגם את דבריה של ד.

אבל "היא"  הפתיעה אותי (או את מה שאני חווה בתור "אני"). תגובתה היתה דומה לתגובה של כל אחד מכם, אם הייתי מנסה לשכנע אותכם שאני חולם אותכם..

אז מי חלם את ד.?

 

 

מחקר החלימה

 

כיום מתפתח שוב העיסוק בנושא החלימה באספקט הפורמאלי – של  MENTAL STATE  מעבר לעיסוק הפסיכולוגי  המוכר של משמעות התוכן של  החלום. אחד החוקרים שקידם את הנושא הוא j. allan Hobson           , פרופסור לפסיכיאטריה מהארוורד ,  אחד מחוקרי השינה החשובים - שאמנם מתנגד לפרויד, אך עסוק בלהט בהתנגדות זאת ותורם הרבה לחקר החלומות. הובסון הגדיר את התכונות הפורמאליות של החלום, שמבחינתו מעידות על השינויים בפעילות המוח בזמן זה.

 

התכונות העיקריות שהוא ציין לגבי תודעת החלום הן:

1.  חוסר אוריינטציה לזמן,  למקום ולדמויות

2 . האלוצינציות (בעיקר ויזואליות) אך גם קוליות ובאופן מעניין גם האלוצינציות של תנועה (אנו נופלים, עפים וכדומה).

3. הפרעות בקשב מתמשך ונטייה לרפיון אסוציטיבי.

4 . אמנזיה חלקית עד מלאה לחלום  בעת ההתעוררות.

5. ירידה בתובנה ובשיפוט (לכך שבכלל מדובר בחלום, עם תחושה מזוייפת של מציאות).

6. הגברה בעוצמה הרגשית.

7. ירידה בפונקציות קוגניטיביות (לדוגמא  לא ניתן "לקרוא" טקסט בעת חלום).

בספרו משנת 1994   DREAMING AS DELIRIUM  - "כשהמוח יוצא מדעתו" הוא משווה את התכונות הללו של החלום לסימפטומים של מצבי המוח הבלבוליים מלווי ההזיות המכונים "דליריום". הוא טוען בעצם שהחלום דומה לדליריום יותר מאשר לפסיכוזה (שהינה תפיסה  יותר רווחת ומקובלת).

יש לציין שמעבר להגדרות ולאנלוגיות המעניינות, ההתיחסות למבנה התודעה הפורמאלי בחלום – פותח כר נרחב של מחקר נוירופסיכולוגי בחלומות (למשל חלק מהתכונות של חוסר אורינטציה לזמן וירידה בשיפוט מכוונים לירידה בפעילות האונה הקדם מצחית, ההגברה האמוציונלית מצביעה על עליה בפעילות המערכת הלימבית עם ירידה באינהיביציה עליה ,  מה שאכן מאושש במחקרי הדמייה ועוד).

 

חלומות פורצים

במאמר זה ארצה לעסוק במצב תודעה מעורב, של פריצת חלימה לתוך הערנות.

מצב זה יכול לקרות באנשים בריאים מדי פעם, או במצבים חריגים.

מצב מוכר, למשל הוא מצב של חסך שינה.  לאחר מספר  לילות ללא שינה, ובאופן ממוקד יותר -  במחקרים בהם מונעים רק את שלב החלום (שלב ה REM)  )   - אנשים מתחילים להזות.  נראה שלמוח יש צורך עז  לחלימה,  ומתפתח מעין  "רעב לחלומות", עד כדי כך  שהחלומות נאלצים  לפרוץ לתוך הערנות. לאחר 10 ימים ללא שינה – אנשים הגיעו למצבים של טרוף הדעת.

מצב מוכר אחר הוא של גמילה מאלכוהול. מצב מיוחד של דליריום ורעד המכונה

DELIRIUM TREMENS .  אחת ההשערות על מצב זה נובעת מתצפיות המראות כי האלכוהול מדכא את החלימה. אלכוהוליסטים סובלים מירידה בכמות ה REM באופן כרוני. ואז בשלב הגמילה, מתחוללת תופעת של "פיצוי" או כפי שהיא מכונה REBOUND  - ה REM  וההזיות פורצים בשטף ומשבשים את דעתו של החולה. מדובר במצב שנרגע תוך שבוע לערך .

 במאמר זה אתמקד במחלת השינה  המכונה -  נרקולפסיה, ממנה ניתן ללמוד לא מעט על פעילות המוח והקשר למצבי התודעה.

 

נרקולפסיה (Narcolepsy)  -     היא מחלה המתאפיינת בפרצי שינה בלתי צפויים במשך היום ,  ובמיוחד – מתרחשת במצבים אקטיבים, ואף מתגברת במצבי התרגשות  רבה  ( אמוציות כגון פחד, צחוק, או אורגזמה יכולים להוות טריגר לכניסה למצב של שנת חלום).

במחלה זאת – אנשים פשוט  נופלים במהירות לתוך מצבי שינה, ולרוב צוללים מיד לתוך תודעת החלום. זאת בניגוד לשינה רגילה שבה החלומות מופיעים רק לקראת סוף המחזור הראשון (כשעה אחרי ההרדמות).
המחלה פוגעת באדם אחד מתוך אלפיים  ועוברת לרוב  בתורשה.  כנראה שהיא נפוצה בעיקר ביפן, אך נדירה בקרב יהודים (יש עדיין ויכוחים לגבי שכיחותה בארץ, שכן יתכן שרבים מהסובלים ממנה אינם מאובחנים).


יש ארבעת תסמינים  עיקריים המיוחסים לנרקולפסיה בד"כ (למרות שלא כולם אופייניים לכל החולים) .  אתייחס אליהם ולמשמעות  שלהם בהקשר למצב התודעה.


1. התפרצויות הדרגתיות או פתאומיות של ישנוניות מוגברת במשך היום. החולה יכול להירדם פעמים רבות ביממה, לפרקי זמן של דקות. השינה לרוב מרעננת.

 זאת ניתן לבדוק במעבדת שינה. מבקשים מהנבדק להגיע אחרי שנת לילה טובה, ואז הוא מתבקש להרדם מספר פעמים במשך  היום. רובנו לא נוכל יותר מפעמיים, וגם אז יקח זמן רב. מי שיכול לעבור מהר את המחסום הבלתי נראה שבין ערות לבין השינה  – וזאת תוך כמה דקות, מספר רב של פעמים – יוגדר כסובל מסימפטום מרכזי של הנרקולפסיה.

יש להדגיש שגם המדד של חביון ה REM  מצביע על התקצרות ניכרת ומעברים חריפים מערנות ל REM ללא שלבי המעבר הרגילים. מכאן מופיעה התופעה של מעברים מהירים מערנות לחלימה אינטנסיבית ובחזרה.


2. לעיתים יעברו החולים שיתוק רפוי  (קטפלקסיה) - התקף של חולשת שרירים בזמן העירות.

-

אך מנין נובע בכלל מנגנון השיתוק?

תופעת השיתוק בשינה מוכרת מניסוייו של חוקר השינה מישל  ג'ובה            Michel Jouvet –   

בשנת 1979  – כאשר הוא ותלמידיו  ניתקו את מרכזי השיתוק בחתולים (באיזור ה     PONS שבגזע המוח) , כמובן בהרדמה מלאה.

לאחר שהחתולים התעוררו -  עקבו החוקרים אחרי התנהגותם בתנאים רגילים.

לא היו שינויים בהתנהגותם בערות, אך הלילה הפך להיות למעין סדנת פסיכודראמה חתולית.  הם פשוט " ביצעו"  את חלומותיהם, הצגות שלמות באופן  מחזורי כל לילה.

JOUVET   כינה את ההתנהגות  ONEIRIC BEHAVIOR   -- התנהגות "חלומית", ויש האומרים שהחתולים ביצעו את חלומותיהם. המדענים המחמירים יותר טוענים שמה שנצפה היה אוסף של התנהגויות אינסטינקטואליות סטראוטיפיות (אכילה, רדיפה וכו), וברור שמצב ה REM  גורם להפעלה של תבניות כאלו, אך לא ניתן להסיק מכך לחתולים אכן היתה חוויה או   מודעות לחלום. יש להניח שמטרת השיתוק היא לאפשר למוח לתרגל את תבניות האינסטינקטים מבלי לבצע אותם, מעין  "תרגול על יבש".

אם מיישמים תיאוריה זאת לבני אדם – ניתן לטעון  שמטרת השיתוק בעצם לאפשר לחלומות להתרחש, מבלי לבצע אותם, שכן ביצוע החלומות יכול לגרום לכאוס חברתי (ובכל מקרה אי-נעימות רבה לחולם).

 בזכות השיתוק הזה יכולים התכנים האסורים (לפי הגישה הפרודיאנית, כמובן) לפרוץ לתודעה בלי חשש מביצוען וללא צורך להתמודד עם עקרון המציאות. הצנזורה יכולה להרפות לזמן מה מאחיזתה.

ירידה במרכזי השיתוק בבני אדם

 

חולשה של מנגנון השיתוק שמופיע בגיל המבוגר, לעיתים קרובות  כמקדימה את מחלת הפרקינסון – גורמת מבוכה לחולים בכך שהם מתחילים להשתולל בלילה ולבצע את חלומותיהם. הפרעת התנהגות לילית זו  מכונה RBD   -   REM BEHAVIORAL DISORDER   . הפרעה זאת, כאמור,  אופיינית בקשישים, אך יכולה להופיע  גם בצעירים בעיקר עקב תופעת לוואי של נטילת תרופות נוגדות דכאון, וכן נמצאת בשכיחות גבוהה גם בחולי נרקולפסיה. יש טוענים שדון קיחוט איש לאמנשה סבל מכך  (בפרק 35 בחלק הראשון של הספר יש תיאור מרתק שבו סנשו פנשה הנאמן  רץ לקרוא לעזרה, שכן אדונו נאבק במפלצות תוך כדי שינה, כשעיניו עצומות, והיה ברור שהוא מבצע את תוכן החלום שלו...).

---

מתוך: דון קיחוטה  איש לה מאנשה, מאת סרוואנטס  פרק ל"ה  ( בתרגום ביאטריס ולואיס לנדאו) -

 

 ... מן העליה  שדון קיחוטה נח בה הגיח סנצ'ו פאנסה נסער ונרעש וקרא בקולי קולות:

  - בואו,  מהר, רבותי,  לעזור לאדוני שנלחם בקרב הכי קשה ומסובך שראיתי בחיים...

 

בתוך כך שמעו רעש  גדול שבקע מן הקיטון, ואת דון קיחוטה צועק: - עצור, גנב, נוכל, שחצן, כי אני מחזיק בך ולא תועיל לך חרבך!

ודומה היה שהוא הולם בכוח בקירות...

הם נכנסו לחדר ומצאו את דון קיחוטה בלבוש המשונה ביותר בעולם... על זרועו השמאלית כרוכה היתה השמיכה שסנצ'ו נטר לה לה איבה מסיבה ידועה, ובימינו החרב השלופה שבה היה משלח דקירות לכל עבר, ופולט מילים כאילו באמת נלחם בענק. עוקצו של עניין היה בכך שעיניו לא היו פקוחות, כי ישן היה וחולם שהוא נלחם בענק, שכן ההרפתקה הממשמשת ובאה כה כבשה את דמיונו, שחלם כי הנה הגיע אל ממלכת מיקומיקון והוא כבר נלחם באוייבו...

... לא התעורר האביר המיסכן עד שהביא הגלב דוד מים ושפך אותו על כל גופו בבת אחת. אז התעורר דון קיחוטה, אך לא התפכח דיו כדי לעמוד על מצבו...

 

אנו יכולים לראות כאן תיאור נאמן של הפרעת ה RBD , כאשר דון קיחוטה שרוי בעולם החלום, ללא מנגנון השיתוק להגן עליו. יש לציין שגם כשהוא כבר מתעורר, יש לו קשיי עוררות  והוא עדיין שרוי במצב מעט בלבולי המכונה כיום "שכרון שינה" --   sleep drunkness       - 

מצב המאפיין מאוד נרקולפסיה.

 

בכל מקרה – בחולי הנרקולפסיה קיים חוסר איזון במערכת השיתוק, ולרוב מדובר דווקא בקצה השני – של שיתוק מוגבר שיכול לקרות דווקא במצבים לא תואמים, כמו בעת התרגשות.

חולה מתארת את חוויות השיתוק שנכפה עליה לפתע: " אני מרגישה כמו מריונטה שלפתע חתכו את מיתריה.." האדם מודע למתרחש , מודע לגופו וחש אותו, אך מאבד את השליטה הרצונית על תנועות גופו. לפתע חלה דיסוציאציה במנגנון שלרוב פועל אצלנו באופן כה  אוטומטי עד שאיננו מודעים לו – אני רוצה להניף יד והיא מתרוממת. הרצון מפעיל את החומר. חולים אלו חשים איך הרצון הופך מבודד. הקשרים בינו לבין הגוף מתרופפים, נעלמים וחוזרים לסרוגין.

 


3. שיתוק שינה  _   (  SLEEP PARALYSIS )  

 חוסר יכולת מוחלט לנוע כמה דקות לפני ההירדמות או כמה דקות לאחר היקיצה

       גם  אנשים בריאים חווים שיתוק שינה לפעמים, אך הסובלים מנרקולפסיה חווים אותו בתכיפות גדולה יותר.

מצב זה יכול גם להופיע באופן מבודד אך בעוצמה רבה ומלווה אז בחרדה גדולה. אנשים מתארים זאת כסבל ופחד, כשהם חשים לפתע "לכודים" בתוך עולם הדמיון, ללא יכולת לנוע או לצעוק לעזרה, עם הזיות המופיעות לפניהם. למרות שהתודעה כבר מתעוררת – והחולם מבין  שאלו הזיות, הוא אינו מסוגל להשפיע על המתרחש ולמנוע מהתהליך לקרות. לעיתים המצב מלווה בתחושה של "נוכחות זרה" ליד החולם, ולפעמים אף תחושה של  נוכחות כזאת בתוכו. לעיתים החוויה היא  של דמות היושבת ולוחצת להם על החזה. עקב כך מצב זה תואר פעמים רבות בהיסטוריה ואף צוייר, תחת השם " INCUBUS " , שבו מכשפה יושבת על החולם ולוחצת על חזהו. ניתן  כמובן להבין מדוע  בעבר  ייחסו למצב חריג זה  פרושים מיסטים.

--

לדוגמא:  חייל בן 20 פנה לפורום שינה עקב חשד שהוא סובל מנרקולפסיה. יש לו אמנם חלק מהסימפטומים, אך בעיקר הוא מתאר מצבים של שיתוקי שינה:

"קודם כל יש לי שיתוקי שינה מסביב לשינה (לפני ואחרי בלבד. לא היה לי מקרה של קטפלקסיה כתוצאה מצחוק או משהו דומה). לפעמים בזמן שיתוקי השינה אני שומע דברים והרבה פעמים לפני שאני נרדם אני מרגיש הרגשה כזו שכאילו מישהו דוחף לי את הפנים לצד ימין ואני מרגיש כאב חזק מאוד באף כאילו מישהו לוחץ לי על הצד השמאלי שם..."

עוד משהו שלגביו רציתי שתחוו את דעתכם היא לגבי תופעה חדשה שאני חווה כעת.
לפני כמה ימים חוויתי מצב של שיתוק שינה שבו שמעתי את אימי מדברת בחוץ (שאלתי אותה על זה אח"כ והסתבר שזה היה הכל רק בראש שלי). השיתוק שינה שלי קרה לי לאחר שהתעוררתי מסיוט והייתי מאוד נסער מהקטע הזה שלא יכלתי לזוז כאשר הייתי מאוד מפוחד (דופק לב, זיעה קרה וכו('....

incubus   - ציור של פוסלי המתאר שיתוק שינה

HYPNAGOGIC HALLUCINATIONS        


4. האלוצינציות היפנגוגיות -    

 

חוויות בעלות אופי חלומי אשר האדם מתקשה להבחין בינם, ובין המציאות, והן מתרחשות בד"כ בתחילת השינה, או מיד עם ההתעוררות. הזיות אלו יכולות ללוות את שיתוק השינה. האדם שוכב ער במיטה, קפוא ורואה חזיונות  מול עיניו.

יש לציין שנושא ההזיות בחלום הינו חשוב ביותר, שכן מדובר בתופעה המופיעה אצל כולנו, אך יוצרת חיבור לחוויות של הפסיכוטי. החלום מהווה בעצם מעין חוויה פסיכוטית  (או בעצם דליראנטית,  לפי הובסון)  שמתרחשת אצל אנשים נורמאלים, תחת חסות (וההגנה) של השינה. עצם קיום התופעה אצל כולנו מעיד קודם כל שמוחנו (או נפשנו) מסוגלים באופן עקרוני  ליצר הזיות, המנגנון טבוע במוח,  ובעצם  הכל תלוי רק באילו תנאים התופעה מתרחשת -  האם בשינה, או תחת סמים, או במצבי אקסטזה, או סתם כך בערנות מלאה (ואז זה נחשב כמובן לפאתולוגי).

 ההזיות שמתרחשות בנרקולפסיה מפורשות לעיתים בטעות כעדות למחלת נפש, במיוחד לפני שמתבצעת האבחנה, ובוודאי בקרב מי שאיננו מודע כלל לאפשרות זאת. הזיות החלום יכולות לפרוץ לתוך הערנות ולהתערבב בחיי היום יום.

חלק מהחולים מתארים לעיתים "תודעה כפולה". הם מודעים למציאות אך רואים שברי חלום מול עיניהם, עם שקיעה פנימה והחוצה מעולם החלומות. לעיתים החלומות הם בעלי איכות חריפה ומציאותית עד כדי בלבול לגבי תפיסת המציאות.

במובן זה יש לציין שיש לנו בד"כ מעין "חוויה של מציאות". לעיתים כאשר מה שקורה נראה לנו לא אמיתי אנחנו "צובטים את עצמנו" כדי לבדוק אם לא מדובר בחלום. בודאי שבעת החלימה הרגילה רובנו חווים את הפנטזיה כאילו זאת המציאות החושית, ורק לאחר ההתעוררות נוחתת עלינו ההכרה "זה היה רק חלום". קיימים מצבים מיוחדים בחלימה, המכונים "חלומות צלולים" בהם החולם מודע כל העת לכך שהוא בתוך חלום, ואף מסוגל לבצע "בדיקת מציאות" בעת החלום.  מצבים אלו מעלים שאלות פילוסופיות מוכרות לגבי מה זאת תפיסת המציאות בכלל, נושא אינסופי המעלה שאלות רבות. המצבים המעורבים שאני מתייחס אליהם נותנים כלים לבדוק שאלות אלו באופן יותר מעשי , תוך כדי ההתרחשות.

הסובלים  מנרקולפסיה יכולים כאמור לחוות במשך היום "מצבי תודעה מעורבים" כאשר הדמיון מתערבב במציאות. הם יכולים לעיתים לשכוח אח"כ מה עשו או מה אמרו (מדובר בדקות ספורות). יש סיפורים רבים על חולים כאלו שדיברו, ולפתע תפסו עצמם שאינם יודעים מה פשר דבריהם, או אפילו ביצעו פעולות מורכבות (יש תאור בספרות על חולה ש"טיגנה" את גרביה  בעת מצב תודעה מעורב כזה, עד שלפתע הקיצה וקלטה מה היא עושה...)

 

מה המנגנון המוחי של הנרקולפסיה?

מבחינת המנגנון הנוירופיזיולוגי -   ניתן לפרש כל אחד מן התסמינים של הנרקולפסיה  כפלישה של מצב הדומה ל-REM לעירות; או ליתר דיוק – מתקיימת דיסוציאציה של מרכיבי ה REM , שבאופן נורמאלי מתרחשים באופן מאוגד – וכל מרכיב יכול להופיע בנפרד, או בעוצמות גבוהות מהרגיל, וזאת גם תוך כדי מצב תודעה של ערנות, ולא רק בתודעה של שינה. לכן אנו מוצאים פלישה של הזיות החלום לתוך הערנות, או חדירה של מרכיב אחר של החלום כגון השיתוק.

יש להניח שקיים חוסר איזון במערכת שמפקחת על שנת החלום. מערכת זאת כוללת את גזע המוח, בעיקר באיזור המכונה PONS וכן חלקים בהיפותלמוס ובתלמוס (גרעינים חשובים בעומק המוח). ידוע היום שיש הפרעה במערכת הערנות המבוססת על הנוירופפטיד אורקסין, שכנראה נמצא בכמות מופחתת במחלה זאת.

הערה לסיום:

העניין בחלום מההיבט המבני שלו, והקשר שלו למצבי התודעה – קיים מאז שחר ההסטוריה הכתובה, והעלה תמיד שאלות פילוסופיות על עקרונות  תפיסת המציאות.

(ראה סיפור המשל של צ'ואנג דזה על החכם שהתעורר לאחר שחלם שהוא פרפר, ולא ידע אם איננו בעצם פרפר שחולם שהוא החכם...)

נושאים אלו וגם הקשר של חלימה לשגעון – היו מוכרים לפרויד, והוא אף התייחס אליהם לא מעט.

בפרק הראשון של פרויד  בספרו "על החלום" (1901) (שתורגם לאחרונה מחדש ע"י אדם טננבאום ויצא בהוצאת רסלינג) – הוא כותב:  " ... אולם מאז דחייתה של ההיפותזה המיתולוגית, הפך החלום לטעון הסבר. תנאי היווצרותו, זיקתו אל חיי הנפש במצב הערות, תלותו בגירויים הנדחקים בעת השינה אל סף התפיסה החושית, המוזרויות הרבות של תכניו המרתיעות את החשיבה הערה, אי-התואם בין דימוייו הוויזואלים לבין האפקטים שהוצמדו אליהם, ולבסוף טבעו החטוף של החלום, האופן שבו המחשבה הערה מסיטה אותו הצדה כמשהו מוזר, משחיתה ואף מוחקת אותו מן הזיכרון – כל הבעיות האלה ובעיות נוספות דורשות פתרונות מזה מאות בשנים, אך טרם זכו לפתרון מספק. אולם במוקד ענייננו ניצבת השאלה על אודות משמעות החלום... "

אנו יודעים שבצומת זאת המשיך פרויד את חקר משמעות החלום, אך הכיר גם בחשיבות המחקר של מבנה החלום. מחקר זה חוזר היום למוקד, דרך חוקרי שינה וחלימה והן דרך השילוב בין מחקר המוח ופסיכולוגית המעמקים

הנוירו-פסיכואנליזה של החלום, אותה מקדם  בעיקר  SOLMS ).

במאמר זה ניסיתי להוסיף כי גם המחקר של החלימה הרגילה, אבל גם ובמיוחד  תשומת הלב לתופעות החריגות והמיוחדות בעת שינה וחלימה, כמו אלו שתוארו במאמר -  יכולה להעשיר את הבנתו את מצבי התודעה השונים, וגם לתת לנו כלים מעשיים, חוויתיית מחד  ומחקריים מאידך - לבדיקת שאלות פילוסופיות     "גבוהות" על טבע ההכרה, וההבחנה בין דמיון למציאות...

 <span style="mso-space

תבנית לציטוט ביבליוגרפי (APA):

אבן, ר. (2007). חלומות פורצים למציאות - תודעה מעורבת או: מה ניתן ללמוד מנרקולפסיה?. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 21/11/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1216

תגובות

הוספת תגובה

חברים רשומים יכולים להוסיף תגובות והערות.
לחצו כאן לרישום משתמש חדש או על 'כניסת חברים' אם הינכם רשומים כחברים.

מערכת רפואת  שינהמערכת רפואת שינה2/8/2007

הפרעות התנהגות בעת חלום.

על הקשר בין נרקולפסיה ותסמונת הירידה בשיתוק בשינה:

נרקולפסיה ו RBD      מאמר רפואי  מ  E-MED
למתענינים בנושא - ניתן להיכנס למדור של "רפואת שינה" בקהילה החדשה לרפואת הנפש.

רז אבןרז אבן23/6/2007

שיתוק רפוי (קטפלקסיה) וחלומות בנרקולפסיה: סרט.

קטע מסרט וידאו המתאר את מרכיב השיתוק הרפוי - קטפלקסיה - המופיע אצל חלק מחולי נרקולפסיה.

שיתוק זה, שהוא נורמאלי בשנת חלום - מופיע בערות, בעיקר בתגובה לגרויים רגשיים, כגון צחוק , פחד או כל התרגשות.

לעיתים השיתוק מלווה בחוויות של חלומות או חלקי חלומות, כולל הזיות הפורצות לתודעה הערה..

 
Cataplexy
02:17
From: jennyisberg
Views: 2990

תמי גנדלמןתמי גנדלמן19/4/2007

דוד.

הנושאים שהעלת מעניינים אותי מאד, אישית. היות ואין לי הרשאה מקצועית לא אוכל להכנס לפורום החדש שנפתח. האם אוכל לכתוב לך באופן אישי את מחשבותי על השאלות שהעלת?

יום טוב

תמי.

רז אבןרז אבן18/4/2007

פורום תודעה וחלימה נפתח.

דוד, תודה על ההערות.

אתה מוזמן להכניס אותם  לדיונים שיפתחו בקרוב בפורום התודעה והחלימה.

רז

דוד זוהרדוד זוהר18/4/2007

פסיכוזה +פילוסופיה [ל"ת].

רז שלום,

הדברים שכתבת מאוד מעניינים והעלו בי תהיות רבות. אתייחס לשני דברים. האחד, הנושא של ההזיות מעלה את השאלה מיהו פסיכוטי? אם לכל אחד מאיתנו יש הזיות או אם יצירת ההזיות היא מצב טבעי, מתי אדם "נהפך" לפסיכוטי? מה משתבש? האם יש קשר בין הפרעות שינה ופסיכוזה? אני יודע שניסו למשל למצוא קשר בין ADHD והפרעות שינה. האם כך גם בפסיכוזה?

הערה שניה, היא האסוציאציה שהיתה לי לדבריו המפורסמים של דיקארט ב"הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" בו הוא מעלה את השאלה אודות ההבדל בין חלום למציאות. איך נדע שאנו ערים. אולי אנו חולמים שאנו ערים? רציתי לשאול אותך מה היית עונה לו היום. איך נדע?

בברכה,

 

דוד

לי קימללי קימל12/4/2007

תודה.

רז אבןרז אבן12/4/2007

פורום יעוץ לבעיות שינה.

פורום שינה 

תכנסי לפורום היעוץ שלנו בבעיות שינה. נמצא באתר של הכללית, אבל פתוח לכולם. יש שם מידע על בדיקות שינה.

clalit.co.il

בברכה

רז

לי קימללי קימל12/4/2007

תגובה.

שלום רז,

למרות שאני מודעת למצב שלי אני חושבת שאני בכל זאת זקוקה לעזרה כלשהי ואולי רופא מומחה יוכל להפנות אותי לטיפול מתאים.

אולי לא מעבדת שינה אלא נוירולוג, אתה בוודאי מבין בזה יותר ממני...

רז אבןרז אבן11/4/2007

נפש כלואה.

לי, שוב תודה רבה על התיאור  האוטנטי והכן שלך, שמוכיח עד כמה ההכרות עם מצבים אלו חשובה.

מסתבר שיש גם מטפלים שאינם מודעים למצב, ויכולים להוביל לאבחון מוטעה ולהגברת החרדה.

אך כעת ,  כשאת מודעת למצבים אלו, מדוע בעצם את מעוניינת להיבדק במעבדת שינה?

בברכה

רז

לי קימללי קימל11/4/2007

שיתוק שינה - תגובה [ל"ת].

אני אשמח לשתף אותך ואת האנשים בפורום כי שתקתי המון שנים כשלא ידעתי במה מדובר..

פעם ראשונה שחוויתי שיתוק שינה או חלום צלול זה היה בערך בגיל 3 ואז זאת היתה הפעם הראשונה והאחרונה שנהניתי מהחוויה. היתי ערה לחלוטין ומודעת וראיתי טירה צבעונית וממש לא רציתי להתעורר אז הכרחתי את עצמי לא להתעורר. לאחר מכן התופעה נעלמה וחזרה אלי בערך בגיל ההתבגרות. אז זה כבר היה מפחיד, משתק ולא ידעתי איך להתמודד עם זה. פעם סיפרתי לרופא המשפחה שאני מתעוררת בתוך החלום שלי והוא אמר לי לגשת אולי "לדבר עם איש מקצוע" ז"א רמז שאולי עדיף לי ללכת לפסיכולוג. זה כ"כ הרתיע אותי שהיתי בטוחה שאני חולת נפש אז לא סיפרתי לאף אחד. אח"כ בתקופת הצבא היתה תקופה של המון לחץ (טירונות, קורס) אז החלטתי לגשת לקב"ן וסיפרתי לו בערך מה הרגשתי, שאני מרגישה כלואה בתוך הגוף של עצמי, שבא לי לצעוק ואני לא יכולה, ושאני מרגישה שמישהו מלטף אותי (שעכשיו אני יודעת שזו תופעה נפוצה ו"נורמלית" בשיתוק שינה) והקב"ן היה בטוח שעברתי התעללות מינית או משהו... שוב פעם הרגשתי לבד, שאף אחד לא מבין אותי שאולי הם צודקים ויש לי באמת איזשהי בעיה נפשית.

בטח תצחקו עלי אבל רק לפני כמה חודשים נפל לי האסימון שאפשר להשתמש בפלאי הטכנולוגיה ופשוט הכנסתי "הפרעות שינה" בגוגל והחיים שלי השתנו. פתאום גיליתי שאני לא לבד, שאני לא משוגעת. פשוט ישבתי מול המחשב ובכיתי. קראתי הודעות בפורומים ועכשיו אני צריכה לקבוע תור במעבדת שינה ואם תוכלו להמליץ לי על מקום טוב אני אודה מקרב לב.

לכל האנשים שחיים עם זה כמוני, אל תפחדו, נכון שלרוב אין עם מי לדבר כי אפילו האדם הכי קרוב אליך שלא חווה זאת לא יוכל להבין את הסיטואציה שאנחנו נקלעים אליה בלילות כשרוב האנשים ישנים וחולמים חלומות. אנחנו חיים עם זה ואולי יש לנו מתנה מאלוהים שאנחנו יכולים גם להיות מודעים לחלומות שלנו. הכי חשוב לא להילחץ, לא לפחד,לנשום עמוק ולנסות להנות מ"המצב" ואז עוברים ל"חלום צלול" שאתם חולמים ושותפים לחלום. אם נרגעים אז מתעוררים יותר מהר.

אשמח לענות על עוד שאלות

לי

רז אבןרז אבן10/4/2007

חלומות ויצירתיות.

אילן, שלום רב ותודה

אכן פתחת נושאים מרתקים לדיון. אתה מוזמן לחזור עליהם בפורום "מצבי התודעה  והחלימה"  (שיפתח תוך כמה ימים)

ונוכל לדון עליהם.

בברכה

רז

אילן הלפריןאילן הלפרין9/4/2007

תגובה [ל"ת].

רז שלום

מאמר מעניין מאוד.

כפי שכתבת, אין ספק שמבחינת מבנה החלום מושפע ממצב נפשי אינדיווידואלי של החולם הקושר בין דימויים ואפקט המתגלה מחד לבין מערכת עצבים המרכזית מאידך.

בהקשר זה עולות אצלי שלוש שאלות:

1.      האם יש נתונים או שקים הסבר לפיו יצירתיות ביום יום קשורה להלוצינציות היפנגוגיות במצב של התפרצות שינה לפרקי זמן קצרים בשעות היום ?

2.      האם הופעת חלומות פורצי מציאות (והתכנים בחלומות) המתרחשת לאחר פגיעה מוחית מלמדת על פרוגנוזה עתידית של התפתחות מחלה או שמדובר במצב אקוטי.

3.      כיצד מסבירים לפי המודל שתיארת פיתרון בעיות תוך כדי שינה?

 

בברכה

אילן

ניצן רניצן ר6/4/2007

מאמר מרתק. תודה..

רז אבןרז אבן6/4/2007

לי, תודה. אכן המודעות למצב מאוד חשובה.

לי, תודה על הערתך, המראה עד כמה המודעות למצבים אלו הינה חשובה, ומקלה על החרדה..

זאת חוויה שכיחה, אך כל אחד חש שהוא בודד במיטתו, לכוד לעיתים בהזיות, אחוז אימה משתקת...

גם חלק מהמטפלים אינם מודעים באופן מלא לתופעה.

כמו כן - אמנם מדובר כאן בפורום של תגובות פתוחות וקשה להיחשף, אך אודה לך אם תוכלי להוסיף מעט מנסיונך לתופעה.

בברכה

רז

לי קימללי קימל6/4/2007

שיתוק שינה.

אני סובלת משיתוק שינה ועד שהתחלתי ללמוד על זה די היתי בטוחה שאני חולת נפש או שיש לי כוחות מיסטיים.

זאת באמת חוויה מאוד מפחידה כשאתה כלוא בתוך הגוף של עצמך...