מקורות

פודקאסט (מצגת אור-קולית), המסכמת את היתרונות והחסרונות שבדיבור-יתר ובעשיית-יתר מנקודת מבט טיפולית ומגדרית. במרכז ההרצאה עומד המושג rumination ("חפירה"), שהוא נושא מחקרה העיקרי של פרופ' סוזן נולן-הוקסמה מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת ייל, שמצאה שמחשבות-יתר ודיבור-יתר מונעים מאנשים (ובעיקר מנשים) לפעול ומחמירים מצבי דיכאון וחרדה. מוצגות הגישות המרכזיות בפסיכותרפיה, משנתה של נולן-הוקסמה ומיון הגישות הטיפוליות העיקריות על הרצף שבין עשייה לדיבור, תוך הדגשת ההיבט המגדרי. הערה: טעינת הקובץ נמשכת מספר דקות

 

במאמר זה מוצגת קריאה של מעבר להודו, ספרו של א. מ. פורסטר, לאור התיאוריה של יחסי קבוצות, שפותחה על ידי ביון ואחרים, ובהקשר של תיאוריות פוסט-קולוניאליות. אראה כיצד הדילמות האישיות של אדלה קווסטד, אחת הדמויות, מוטענות באמצעות של הזדהות השלכתית: מיקומה על הגבול ועמדתה הבעייתית יוצרים מצב בו פחדים וחרדות לא-מודעים של הקבוצה מושלכים לתוכה, והיא מזדהה עמם. הלחץ המשולב של הקונפליקט האישי והחרדות הקבוצתיות מתגבר עד שאדלה מבצעת פעולה אי-רציונלית, אשר מביאה אותה ואת החברה שסביבה אל סף האסון. טשטוש זה של הגבול בין העצמי לבין האחר ובין הקבוצות השונות מהדהד את המושג ההינדי של אחדוּת (Oneness) כפי שזה מתואר על ידי פורסטר.

 

כיצד מתמודדים עם משפחה דיספונקציונלית, survivors guilt, תקיפות מיניות, אונס, גילוי עריות, אלימות מילולית, אלימות פיסית, ניכור חברתי, חרדת נטישה, חרדה קיומית, דיכאון, דיסוציאציה, פגיעה עצמית, אובדנות, או בקיצור- הפרעת דחק פוסט טראומתית מורכבת? הצצה בגוף ראשון לעולם של whisper, בנסיונותיה להתמודד עם אי קביעות אובייקט, אובדן, טראומה מורכבת, ייצוגי עצמי ואובייקט שליליים, אמיגדלה מול מיינדפולנס, החלמה, שיקום, עדות.

 

הילד מפחד- למה זה קורה? איך עוזרים לו? כל הילדים מפחדים, חלקם יותר וחלקם פחות. הפחדים משתנים עם השנים, מחליפים צורה ואופן, אך תמיד קיימים.

 

אחד הנושאים החשובים שנסקרים היום בעיתון "הפרעות חרדה", עוסק בהיבטים הקליניים הקשורים לתחלואה המשותפת לליקויים בשיווי משקל מוטורי ולהפרעות חרדה. שדה המחקר עד היום כלל בעיקר נבדקים מבוגרים ויש מקום לבסס שכיחותם של ליקויי שיווי משקל בילדים הסובלים מהפרעות חרדה. במחקר הנוכחי נכללו ילדים אשר אובחנו כסובלים מהפרעות חרדה כללית וחרדת נטישה וקבוצת ילדים נורמאליים ששימשה כקבוצת ביקורת. בדיקה נוירולוגית מקיפה הראתה, כי לא קיימים ליקויים קליניים במערכת שיווי משקל מוטורי. אף-על-פי-כן, שאלונים ומבחנים מאשרים, כי קיימת רגישות מוגברת למצבי שיווי משקל מאתגרים בילדים חרדתיים. כמו כן, ילדים חרדתיים מבצעים גרוע יותר מטלות מוטוריות מאתגרות מבחינת מערכת שיווי משקל. הביצוע הגרוע מתבטא במספר הטעויות ואיטיות הביצוע בהשוואה לקבוצת ביקורת. ממצאים אלה תומכים ברעיון, כי קיימים תת ליקויים קליניים במערכת שיווי משקל מוטורי בקרב ילדים הסובלים מהפרעות חרדה. הדיון בתוצאות המחקר הוא ברוח תיאוריית שני שלבי הלמידה המנבאת, כי קיימת סבירות גבוהה שהפרעות חרדה הן נצר לליקויים מתמשכים במערכת שיווי משקל מוטורי.

 

שיח בין-תחומי בין ד"ר לידיה אמיר וד"ר גידי רובינשטיין על פסימיות ואופטימיות מנקודות מבט פילוסופית ופסיכולוגית

 

עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) נקלעה לקשיים כספיים ועומדת כיום בפני סכנת סגירה. לפרטים מלאים ולחתימה על עצומה להצלת ער"ן: http://www.atzuma.co.il...weneederan/1 * אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש - נשמח עם תציינו את מקצועכם בהערות לחתימה. מאמרים מקצועיים בנושא עזרה טלפונית והתערבות בשעת משבר ניתן למצוא באתר ער"ן- http://www.eran.org.il תודה על תמיכתכם!

 

השימוש בהומור במצבי משבר וחרדה הנו אחד הכלים המשמעותיים והחזקים מבחינת יכולת הריפוי והסטת נקודת המבט על הקשיים . לעתים השימוש בהומור בשעת משבר נתפס ונחווה על ידי אנשים כמזיק ואפילו מסוכן. מה מבדיל אם כן הומור בריא ותומך במצבי משבר מהומור מסוכן ומזיק? התגובה להומור תלויה במגוון התגובות שלנו כבני אדם בשעת משבר. השימוש בהומור במצבי משבר משמש ל2 מטרות :1.הרחקה מבחינת נקודת המבט על המשבר.2.התמודדות עם בלבול רגשי. הגורם העיקרי המאפשר קבלת ההומור במצב משברי הנו הריחוק הרגשי. ריחוק מהחוויה המשברית יכול להיות : קיצוני, זמני ורגשי. המטפלים חייבים להשתמש בהומור ברגישות ולהיות מודעים לפוטנציאל החיובי והשלילי של השימוש בהומור במצבים אילו. אנו חייבים להיות מוכנים גם לתקן נזקים במידת הצורך למרות רצוננו להקל על האדם במצב המשבר באמצעות ההומור.

 

יותר ויותר אנשים בישראל בוחרים לקחת כדורים נגד דכאון וחרדה, חלקם הגדול כבר לא מסתירים זאת ונכונים להתמודד עם מעט הסטיגמות שנותרו לגבי מי שנזקקים לקצת עזרה. מרבית הרופאים מברכים על האומץ והבחירה, אחרים חושבים שיש כאן גם עניין של טרנדים. כך יצא הכדור מהארון מתוך אתר 'הארץ'

 

טכניקת הרישום הקוגניטיבית-התנהגותית (מוניטורינג) היא לכאורה טכניקה פשוטה ונטולת השראה. ברשימה זו מתוארת המשמעות העמוקה יותר של טכניקה בלתי-מתערבת זו, ונסקרים קווי הדמיון בינה לבין האסוציאציות החופשיות וההתבוננות המדיטטיבית. ברשימה מובאות שיטות רישום קוגניטיבי-התנהגותי שונות, וכיצד משתמשים בהן בטיפול בהפרעות פסיכולוגיות שונות.

 

לא חייבים להיתקע מול הטלוויזיה: במצבי חירום כדאי לשחק עם הילד, כדי לעזור לו לחשוף את הרגשות שלו ולהתמודד עם החרדה

 

את המאפיינים המרכזיים של תופעת החרדה צריך לחפש באדם הקדמון: בזכות שלשול והרבה שתן, הפרעות בריכוז, קשיי שינה וצמא, הוא הצליח לשרוד. ניתוח לפי הפסיכולוגיה האבולוציונית. מתוך אתר NRG מעריב