מקורות

כולנו יודעים שהמדיה החברתית משפיעה על התקשורת שלנו עם הסביבה מצד אחד, ומצד שני משפיעה על הדרך שאנו מגדירים יחסים בין אנשים. המדיה החברתית נמצאת בכל מקום ולא תעלם. לכן, אין ספק שהיא גם תשפיע על פסיכיאטרים, על פסיכולוגים ועל עולם הטיפול הנפשי. למרבית אנשי המקצוע יש בעיה עם המדיה החברתית. אנחנו רואים את הסיכונים המקצועיים, המשפטיים והחברתיים שהמדיה החברתית מביאה לעולם הטיפול ואנחנו חוששים. אבל אני יכול לראות גם דברים טובים שיקרו לעולם הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה כתוצאה מעליית המדיה החברתית.

 

איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי (APA) פירסם מחקר הנותן הכרה לפסיכולוגיה הבינאישית כטיפול יעיל ומבוסס ראיות לדיכאון. האם האיגוד מתחיל להכיר בפסיכואנליזה כמדע? תלוי את מי שואלים

 

מאמר זה מבוסס על הגישה האקסיסטנציאלית, ועל מחקרים חדשניים העוסקים בדרכי סיוע להורים תוך התחשבות ברקע והתנאים בהם נתונים חברי המשפחה, הורים וילדים כאחת. הקיום האנושי מושפע מאד מארבע דאגות קיומיות. אנו עסוקים לא מעט בניסיונות לצמצמם דאגות אלו. כך אנו אמורים כהורים לסייע לילדנו להכיר ולהתמודד עם דאגות אלו. ארבעת הדאגות הללו הן: א. המוות הבלתי נמנע. ב. אובדן החירות שמקשה לממש חלק מרצונותינו. ג. הבדידות ואיום מאובדן שייכות. ד. חיים ריקים וחסרי משמעות.

 

"מחקר, שערכו חוקרים אמריקאים ודרום קוריאנים בקרב 55 אלף ילדים בגילים 7-12, התברר שכ-2.6% מהילדים סובלים מהפרעות בספקטרום האוטיסטי - 1 מכל 38 ילדים. במחקרים קודמים שנערכו בארה"ב עלה כי רק 1 מכל 110 ילדים אמריקאים לוקה בהפרעות בספקטרום האוטיסטי, בישראל מדובר ב-1 מכל 250. ממצאי המחקר הנוכחי פורסמו השבוע בכתב העת American Journal of Psychiatry." מתוך "הארץ".

 

קבוצת עזרה עצמית המאפשרת חשיפה לסיטואציות חברתיות באווירה נינוחה ומוגנת.

 

תיאור התלבטות שקורית לרבים מאיתנו כשאנחנו רוצים להתקדם מקצועית באמצע החיים: מצד אחד יש רצון להתקדם, ומצד שני פחדים וחששות. איך מתמודדים עם ההתלבטות הזו, כדי לאפשר לעצמנו התקדמות מקצועית אמיתית ובונה.

 

"רמי, בעלה של אילה, נהרג באסון צאלים א' ב-1990. ניר, בנם בן השבע, אמר עליו קדיש. כעבור 19 שנה ייהרג גם ניר, בפיגוע בבר-נוער. איך מתמודדים עם כל האובדן והכאב?" מתוך אתה YNET

 

"יש לנו, כך נדמה לי, תרבות של שכול וזיכרון יותר מאשר בכל ארץ אחרת - לפחות מאלו המוכרות לי בעולם המערבי - וכיוון שכל תרבות כוללת מטבעה שפה, יש לנו גם שפה מיוחדת של שיחה ושיח בנושא זה, כמו עצם המילה "נופל" שאין שום דרך לתרגם אותה לכל שפה אחרת. יש לנו את שפת הכיתוב על המצבות, יש טקסים של קבורה, של אזכרה, של ימי זיכרון, ויש יצירה תרבותית שלימה של כתיבה, דראמה, קולנוע ומחול על השכול והזיכרון..."

 

"החיילים שאיבדו חבר במהלך קרב נוטים להימנע ביום-יום מהעיסוק באובדן, מכיוון שעיסוק זה קשה להם מידי. אירועים רשמיים כמו יום הזיכרון מאפשרים לחיילים לפגוש את הכאב ולהתאבל על חבריהם שנפלו", ציין פרופ' שמשון רובין, ראש המרכז לחקר אובדן, שכול וחוסן נפשי באוניברסיטת חיפה שם נערך המחקר

 

תארו לעצמכם שאתם פותחים את עמוד הפייסבוק שלכם ורואים תמונות של כלב שחוט ומתחתן הכיתוב: "אתה דפוק! אנחנו שונאים אותך! הלוואי שתמות!". אחרי שהפנים שלכם מאדימים מבושה ומהלם, אתם רואים שאת הסטטוס הזה שלחו לכם לא אחרים מהחברים הכי טובים שלכם. עכשיו אתם צריכים להתלבש ולהתארגן ללכת לבית הספר. מאת אייל שדה

 

ידיעה שמרבית הישראלים מוכנים למכור את אמם, חמותם וביתם כדי להשתתף בתוכנית ריאליטי, לא אמורה להכות אף אחד בתדהמה, אבל האפשרות לחזות במתמודדים פוטנציאליים כשהם מסכימים להרביץ לאשה בת 70, להתעמר באהוביהם ולהיכנס להריון בשביל אי-אילו דקות של תהילה היא די נדירה. בהנחה שמדובר באנשים אמיתיים ולא בשחקנים, מדובר במפגן של בורות, טמטום ורדיפת בצע. למרבה האירוניה, כולם הרוויחו מהמערכון: "ארץ נהדרת" חשפה את ההתמכרות הפסיכית של עם-ישראל לריאליטי, בעוד שהמשתתפים קיבלו בדיוק מה שהם חלמו עליו – דקות מסך יקרות בשעות השיא של ערוץ 2.

 

רון לונדון מסמל את דמות הישראלי החדש - הצבר היפה. הוא ציוני, אתיאיסט, ספקן. ילדיו ונכדיו גדלים בארץ והוא חרד לגורלם. מהמקום הזה הוא יוצא למסע בחברה הישראלית החדשה והכל כך מפוצלת.