מקורות

Bidell, M. P. (2005). The Sexual Orientation Counselor Competency Scale: Assessing attitudes, skills and knowledge of counselors working with lesbian, gay, and bisexual clients. Counselor Education and Supervision, 44 (4), 267-279

 

חלק בלתי נפרד מתפקידה של המערך המסייע בבית-הספר הוא לדעת להפנות ולהפעיל סוכנויות וארגונים בקהילה לטובת התלמיד/ה. הפנייה ומעקב של אנשי חינוך למצרף הגורמים המצוינים ברשימה שאליה מפנה הקישור, הם בבחינת מענה מקצועי תואם-צרכים לתלמידים ולתלמידות המתבטים בזהותם המינית והמגדרית ואלה הזקוקה לסביבה מאשררת. הבה ראו את ריבוי המענים, כולם מקצועיים וראויים.

 

סקירת ספרות זו היא בבחינת ניסיון ראשון למפות את שדה המחקר הלהט"בי בתחום הייעוץ החינוכי בבית-הספר, כ- 100 מקורות מתוך כתבי עת אקדמיים שיפוטיים מבואף תפיסת תפקיד היועץ החינוכי בבית-הספר מצוייה במטוטלת שבין "היועץ החינוכי כסוכן בריאות הנפש בביה"ס" לבין "היועץ החינוכי כסוכן צדק חברתי" בקהילה הבית-ספרית ומחוצה לה. בתוך כך, איגוד יועצי בית הספר האמריקאי ASCA קורא ליועצים לתפוס תפקיד חברתי להיות מנהיגים, הווה אומר, לסנגר על קבוצות מוחלשות וסטיגמטיות כחלק מהמנדט והקוד האתי של מקצוע הייעוץ החינוכי בביה"ס. בעוד שבארה"ב מתעמקים אנשי האקדמיה ואנשי-השדה בייעוץ רב תרבותי במשמעותו הרחבה לרבות ביסוס ידע מחקרי בזיקה לעבודת היועץ בבית-הספר עם תלמידים להט"ב וכך גם הנושא הינו חלק בלתי-נפרד מהכשרתם ומהחיברות המקצועי של פרחי הייעוץ, בישראל, המצב שונה לחלוטין וסוגיות להט"ביות נחקרות ונלמדות במידה רבה מתוך פריזמה של קלינאים, אנשי טיפול: פסיכולוגים קליניים, עבודים סוציאלים קליניים ואינן מהוות כלל ועיקר חלק מהכשרתם ומתהליך הסוציאליזציה של פרחי הייעוץ או פרחי ההוראה. לחיוב אומר כי השתלמויות ייעודיות בעבודת היועצת החינוכית עם תלמידים להט"ב קורמות עור וגידים בחינוך העל-יסודי בעיר תל-אביב בזכות שיתוף פעולה פורה בין הפיקוח על הייעוץ בת"א והשירות הפסיכולוגי-ייעוצי, במשרד החינוך, לשפ"ח בעיריית תל-אביב-יפו - השירות הפסיכולוגי חינוכי על הרפרנטים האמונים על הנושא ובין גורמים אלה, לארגוני הקהילה הגאה: "חוש"ן" - חינוך ושינוי ו"איגי" - "ארגון הנוער הגאה" והמרכז העירוני לקהילה הגאה בגן מאיר, תל-אביב. ובכל זאת, אלה בבחינת "ניצנים" של עשייה מערכתית, מקצועית וחברתית. ריבוי הצרכים של התלמידים מקדימים בהרבה את המחקר והפרקטיקה הייעוצית באשר לסוגיות להט"ביות. אני תקווה כי המאגר - המתעדכן באופן שוטף, עשוי להוות תשתית תיאורטית מוצקה לסוללה של מחקרים ישראלים בכול הנמצא בזיקה לתפקיד ותפקוד היועצת ביחס לתלמידים להט"ב לצד מחקרים על נועצים להט"בים וכן בסיס למערך של השתלמויות המסנגרות הן על תלמידים להט"ב והן על הייעוץ החינוכי בבית-הספר כפרופסיה בפני עצמה: בסיס תיאורטי שיטתי וייחודי, עצמאות פרופסיונאלית ותרבות מקצועית. לידיעה, לעיון ובוודאי לפעולה.

 

נוסח הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון מס' 3), התשס"ט-2008 של חה"כ אריה אלדד, חה"כ חיים אמסלם, חה"כ אחמד טיבי, חה"כ אברהם מיכאלי, חה"כ יצחק וקנין, חה"כ נסים זאב, חה"כ דוד אזולאי, חה"כ אלכס מילר.

 

במאמר אני מתאר מזווית אישית כיצד שילבתי התמקדות בטיפול פסיכותראפויטי ארוך טווח, ומה היתה תרומת השילוב לטיפול. במאמר שתי דוגמאות קליניות מפורטות המדגימות את העבודה ומתארות את השפעת ההתמקדות על הטיפול. בנוסף, אני מציע מבט תיאורטי על החיבור בין רעיונותיו של ג'נדלין על פסיכותרפיה באורינטציה התמקדותית (FOT) לבין התיאוריה של ה.ו. וויניקוט. המאמר הופיע בגליון נובמבר 2010

 

החלטות מישיבת המועצה להשכלה גבוהה מיום 27.7.2010 בה דנה בדו"ח הועדה העקרונית לגיבוש אמות מידה אחידות לתואר שני בטיפול באמצעות אמנויות (הבעה ויצירה)

 

מטרתו של חוק זה להסדיר את העיסוק במקצועות הבריאות כדי להבטיח רמה מקצועית הולמת של העוסקים בהם ולהגן על בריאות הציבור. בתיקון זה הוסדרו (בין היתר) המקצועות קרימינולוג קליני ותזונאי-דיאטן. התקבל בכנסת ביום א' בניסן התש"ע (16 במרץ 2010) מתפרסם באתר הכנסת.

 

אוסף הרצאות הקורס ששודר במסגרת האוניברסיטה המשודרת בגלי צה"ל. מה מושך אותנו ביצירת האמנות? מה הופך יצירת אמנות לדבר החורג מהפסיכולוגיה של האמן? אם האמנות היא התרחשות כי אז מהו שדה ההתרחשות שלה? מהי יצירתיות בהתייחסותה לגאון? האם היופי מסתיר או מגלה? האם האמנות מעוררת בנו הנאה ועונג או גם אי נחת ומועקה? בסדרת הרצאות זו מציגה פרופ' רותי רונן מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב עקרונות בקריאה פסיכואנליטית של האמנות. מתוך האתר תרפיה בהבעה ויצירה

 

ריכוז של מידע רלוונטי ומגוון אודות מגמות התואר השני בארץ. המידע מאורגן לפי חטיבות הפסיכולוגיה השונות ומציג פרטים על מוסדות הלימוד השונים: תיאור כללי של המגמה, קישור לאתר האינטרנט, תנאי קבלה, ועוד. מתוך אתר אופק מתא"ם

 

The Rorschach test is a method of psychological evaluation in which subjects perceptions of inkblots are recorded and then analyzed using, depending on the psychologist, intuitive insight, complex scientifically derived algorithms, or both. Some psychologists use this test to try to examine the personality characteristics and emotional functioning of their patients.

 

שיקום נכי נפש בעולם המערבי קיבל בעשור האחרון מקום נכבד. מדינת ישראל נמנית על הארצות המשקיעות משאבים בעניינם של נכי הנפש. גולת הכותרת במדיניות זו, היא חקיקת החוק לשיקום נכי הנפש והתהליך המלווה והמקיף ליישום חוק זה. המודל המוביל היום את מהלך השיקום הפסיכיאטרי הוא המודל הביו-פסיכו-סוציאלי. המודל מוצא יתרון באינטגרציית שלושת המשתנים בטיפול בפרט. המודל מפנה זרקור על שלוב בין המערכות והארגונים הממוסדים והוולונטריים. השילוב מצריך תאום של אנשי מקצוע המלווים את המשתקם בתהליך השיקומי. במודל קיימת התייחסות אל האדם בראייה הוליסטית, המוקד אינו על המחלה; קיים דגש על החלקים השמורים והיכולות, במטרה לשפר את איכות החיים. העשייה השיקומית מטרתה לפתח במשתקם תחושה של אופטימיות ותקווה. מובאים עיקרי חוק שיקום נכי נפש בקהילה (2000) מתוך חומש - החטיבה השיקומית של העובדים הסוציאליים בישראל (גליון 12, אוקטובר 2003)

 

אוסף תקצירים מספר הכנס הישראלי לשיטות מחקר איכותניות (2008): התקצירים מתייחסים לעשרות עבודות מחקר, פיתוחים תיאורטיים והתחבטויות מתודולוגיות ואתיות, המשותפים לחוקרים המשתמשים בשיטות מחקר איכותניות. מתוך אתר המרכז הישראלי למחקר איכותני של האדם והחברה (שייך לאוניברסיטת בן-גוריון)