מקורות

במקומון השכונתי "עת הכרם" פורסמה כתבה הנושאת את הכותרת "זוכרים את שירה", שירה בנקי ז"ל, תושבת שכונת רמת בית הכרם בירושלים, נרצחה על רקע פשע שנאה במצעד הגאווה בירושלים. היא בקשה לתמוך ולחבור לחברים ולחברות שלה למען צדק חברתי-מגדרי ומיני. משפחתה נפרדת ממנה בכאב רב, ומייחלת ליותר סובלנות ולקבלת האחר.

 

עד כמה אמפתיה ומתן תוקף, גם להתנהגויות בעייתיות, הם חשובים בטיפול זוגי. אמפתיה ומתן תוקף מרגיעים את הכעס, וחשובים ביחסים שבין המטפלת לזוג, וכמובן - בין בני - הזוג.

 

במאמר אני מתאר מזווית אישית כיצד שילבתי התמקדות בטיפול פסיכותראפויטי ארוך טווח, ומה היתה תרומת השילוב לטיפול. במאמר שתי דוגמאות קליניות מפורטות המדגימות את העבודה ומתארות את השפעת ההתמקדות על הטיפול. בנוסף, אני מציע מבט תיאורטי על החיבור בין רעיונותיו של ג'נדלין על פסיכותרפיה באורינטציה התמקדותית (FOT) לבין התיאוריה של ה.ו. וויניקוט. המאמר הופיע בגליון נובמבר 2010

 

בדף זה מכונסים דברי הפתיחה של ד"ר ארז בנאי, הרצאותיהם של ד"ר מיכל בן נפתלי ורענן קולקה, ודברי ההנחייה והקישור של דפנה הומינר, כפי שנישאו ביום העיון השנתי של האיגוד הישראלי לפסיכולוגיית העצמי שנערך ב13 לנובמבר בבית לסין, סביב המחזה "הבנאליות של האהבה".

 

נשים מעדיפות שיחות נפש ביחסים פנים אל פנים, ובגלל רמה גבוהה של השקעה רגשית, הן מפתחות ציפיות גדולות יותר ל"מושלמוּת" בחברות. לוותר על מיתוס "החֲבֵרָה האידיאלית"

 

מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון את התקשורת הטיפולית ואת המכשולים והפתרונות העומדים בדרך ליישומה, בקרב מטפלי שיאצו. לשם כך, הוחלט להתמקד בניתוח פרשני איכותני של חוויית מטפלי השיאצו, את ההיבטים האלו. השתתף מדגם של שמונה מטפלים בעלי ניסיון של למעלה מחמש שנים, כולם עברו ראיונות עומק שכללו בתוכם שאלות פתוחות למשיכת מידע לגבי תפיסתם של המרואיינים את התקשורת הטיפולית ומשחקי תפקידים, למשיכת אופן יישומה בפועל. שיטת ניתוח הנתונים שנבחרה, הייתה תיאוריה מעוגנת שדה ומניתוח הנתונים, עלו שלוש תמות ראשיות והם: "אמונות גרעין לגבי ההוליזם והתקשורת הטיפולית", "פערים ביישום ההוליזם לנוכח קשיים אישיים במימוש התקשורת", "היעדר הבנה מלאה למצבו של החולה כביטוי לפערים ביישום התקשורת". תמות אלו נמצאו קשורות אחת לשנייה והן הביאו לביטוי את האופן בו היעדר מיומנויות תקשורתיות, מתבטא לנוכח מצבים רגשיים, ביישום טיפול השיאצו. נמצאה רלוונטיות לבחינת ממצאים אלו גם במקצועות אחרים ברפואה המשלימה וכמו כן, גם במסגרות שאינן משקפות את הממסד הרפואי והודגשה החשיבות בהרחבת תוכניות הלימוד, לכלילת מיומנויות לניהול רגשות, באוריינטציה ממוקדת חולה.

 

למרות ההכרה והמודעות הרבה הקיימת בגישות הלא קונבנציונאליות לרפואה לגבי מערכת היחסים הטיפולית והתקשורת הבין אישית והשפעותיה, ענף מחקר זה הוזנח לטובת בחינת השפעותיהם הביו רפואיות של שיטות אלו. בכדי להדגיש את החשיבות שבמחקר ההיבטים הללו, מוצעות מספר הנחות יסוד אשר יכולות להוות בסיס משותף המאפשר גישור על השוני המהותי של תפיסת העולם הרפואית הקונבנציונאלית והלא קונבנציונאלית ובכך, לאפשר השאלה של המחקר האקדמאי לצורך הדגשת נקודה זו. ניתנת סקירה ספרותית עדכנית של המחקר האקדמאי בנושא ומוצע, שהמחקר הקיים יכול להוות בסיס ממקד לגבי נושאי מחקר רלוונטיים ושפיתוחו של ענף מחקר זה, במסגרת הרפואה הלא קונבנציונאלית, יוכל להביא להבנה טובה יותר לגבי המפגש הרפואי והשלכותיו על תוצאות הטיפול, על החולה ועל נותן השירות הרפואי ובכך, לאפשר את ייעולו של הטיפול.

 

על שתיקת המוזות ועל יצירה והתמרה בזמנים של מלחמה מתוך אתר איגוד ישראלי לפסיכולוגית העצמי ולחקר סובייקטיביות

 

המאמר מאפשר לערוך אבחנה בין המושגים - חמלה, אמפתיה והזדהות על אף ההבדל הדק שביניהן

 

האם צריך ללמד כל ילד להבחין בין טוב ורע, או שמא ניחנו כל בני האדם בחוש מולד לצדק? מהם האיזורים במוח המתווכים "מוסריות"? פילוסופים, נוירולוגים וחוקרי קופים סבורים שמצאו את שורשיו של המוסר, שמתבסס גם על הרגש, ולא רק על ההיגיון.

 

פרק מאת דרור גרין מתוך הספר "איש העכברושים"/זיגמונד פרויד, היוצא לאור בתרגום עברי. תרגום מגרמנית: מרים קראוס, עריכה מדעית: יהויקים שטיין.

 

מאמר מאת חנה צור פורסם בפורום חינוך לגיל הרך שבתפוז